(למערך שיעור מותאם לתלמידי יסודי לחצו כאן)

פתיחה: נאום רבין תואר לשם כבוד

כפתיחה לשיעור, נציג בפני התלמידים סרטון קצר ובו הקלטה של ראש הממשלה עת קיבל (כרמטכ״ל) את התואר דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית – נאום שנראה כאילו נכתב על השנתיים האחרונות בהם לחמה במדינת ישראל מול אוייבים רבים המבקשים להשמידה.

ייחודיותו ומוסריותו של צה״ל

כאמור, הקטעים בסרטון הם מתוך ״נאום הר הצופים״.

• למעוניינים, ניתן להעמיק עם התלמידים את הקריאה בנאום, שרבים מחלקיו רלוונטיים ואקטואליים גם בימינו. (קישור לטקסט המלא של הנאום):

״ביראת כבוד עומד אני לפניכם…במקום הקדום מלא ההוד הנשקף אל בירת הנצח שלנו, וצופה אל פני במותיהן של קדמוניות עמנו.

[…] יכולה השאלה להישאל, מה ראתה האוניברסיטה להעניק ד״ר של כבוד לפילוסופיה דווקא לחייל, כאות הוקרה על פעולותיו במלחמה.

מה לאנשי צבא ולעולמה של האקדמיה – המסמלת את חיי התרבות?

מה לאלו העוסקים לפי מקצועם באלימות ולערכי הרוח?

אלא שרואה אני בכבוד זה, שהינכם חולקים באמצעותי לחברי אנשי הצבא, הכרה עמוקה, שלכם, בייחודו של צה״ל, שאינו אלא ביטוי לייחודו של עם ישראל כולו.

[…] היום, באה האוניברסיטה ומעניקה לנו תואר של כבוד כאות הכרה ביתרונו הרוחני והמוסרי של צה״ל דווקא בלחימה עצמה, שהרי הגענו למעמד זה כתוצאה מן המערכה הכבדה, שאף כי נכפתה עלינו, יצאנו ממנה בנצחון, שהפך כבר היום לפלא.

המלחמה היא ענין קשה ואכזרי מעיקרו, מלווה בהרבה דם ודמעות אך דווקא במלחמה הזו שעברה עלינו, באו לידי ביטוי גילויים מופלאים ונדירים של אומץ לב וגבורה, שצידם של גילויים אנושיים של אחווה ורעות ואפילו של שאר רוח.

מי שלא ראה אנשי צוותו של טנק הממשיכים בתנופת ההסתערות כאשר מפקדם הרוג ורכבם פגוע קשה, חבלנים שסיכנו חייהם למלט חברם הפצוע בשדה מוקשים, מי שלא ראה את הדאגה והמאמץ שגילה חיל האויר כולו, כדי לחלץ טייס שצנח בשטח אויב – אינו יודע מסירות של חבר לחבר.

[…] זאת ועוד – בכל הגזרות בלטו בעדיפותם המפקדים של צה״ל בכל הדרגים, על פני מפקדי האויב. התושייה, התבונה, הנכונות, כושר האילתור, הדאגה לחייל, ובעיקר, ההליכה קדימה לפני פיקודיהם: כל אלה אינם טכניקה או עניינים של חומר. אין להם הסבר סביר, אלא במונחים של הכרה עמוקה במוסריותה של מלחמתם.

גילויים אלה ראשיתם ברוח וסופם ברוח.

התעלותם של לוחמינו לא בזכות הברזל באה אלא בזכות התודעה של שליחות עליונה, של הכרה בצידקת ענייננו, של אהבה עמוקה למולדת ושל הכרת התפקיד הקשה שהוטל עליהם – להבטיח קיום האומה במולדתה, לקיים – ואפילו יהיה זה במחיר חייהם – זכותו של עם ישראל לחיות חייו במדינתו – חופשי עצמאי בשלום ובשלווה.

צבא זה שעמדה לי הזכות לעמוד בראשו בעת המלחמה הזו, מהעם בא ואל העם חוזר – עם המתעלה בשעת דוחק ואשר יכול לכל אויב בזכות רמתו המוסרית, הרוחנית והנפשית בעת מבחן.״

שאלות לדיון בכיתה:

• לאור דבריו רבין בנאום, מהו יתרונו הרוחני והמוסרי של צה״ל? במה הוא מתבטא?
• בנאום מדבר רבין על כך שהאמונה וההכרה במוסריותו של צה״ל ובצדקת דרכנו במלחמה שנכפתה עלינו, הן הבסיס לנצחונות ולאותם גילויים של אומץ לב וגבורה. בימינו יש כאלו – מבחוץ ומבפנים – שמנסים לערער על מוסריותם ועל צדקת דרכם של מדינת ישראל וצה״ל במלחמת חרבות ברזל. מה הייתם עונים לאותם מערערים?

ירידה מהארץ

בשנת 1976 נערך עם ראש הממשלה דאז יצחק רבין ריאיון עיתונאי. בסוף הריאיון נשאל רבין על תופעת הירידה מן הארץ שהיתה אז, ורבין אמר על היורדים כי הם ״נפולת של נמושות״.

• רגע של עברית: עיינו בהסבר של ״אתר השפה העברית״ (מקור) לביטוי ייחודי זה, שנכנס כמטבע לשון לשפה העברית:

לאור הסבר זה – כתבו במילים שלכם מה היה יחסו של יצחק רבין לאותם אנשים היורדים מן הארץ?

• המילים החריפות בהן נקט רבין כנגד היורדים עוררו סערה, ורבין נדרש להתנצלות. בריאיון שנערך עמו לעיתון של יורדים מהארץ, אמר רבין: ״כאשר טבעתי את הביטוי בזמנו, הייתי סבור שמדינת ישראל חייבת לתחום קו ברור ונחרץ שיפריד בין ישראלים שעוזבים את המדינה בשעת התמודדות עם בעיות ביטחון, כלכלה וחברה קשות ביותר, ובין אלה הנשארים למרות הקשיים ונושאים בנטל המדינה. האווירה היום שונה. ישראלים החיים בחו"ל, בעיקר בארה"ב, עוזרים למדינה״.
  • האם וכיצד לדעתכם ישראלים שחיים בחו״ל עוזרים למדינה?
  • האם לדעתכם אותם ישראלים שנמצאים שם עושים זאת למען עזרה למדינה, או מסיבות אחרות? מה הן?
  • האם לדעתכם גם בימינו ״מדינת ישראל חייבת לתחום קו ברור ונחרץ שיפריד בין ישראלים שעוזבים את המדינה בשעת התמודדות עם בעיות ביטחון, כלכלה וחברה קשות ביותר, ובין אלה הנשארים למרות הקשיים ונושאים בנטל המדינה״? – כיצד?
  • הכינו כרזה המעודדת ישראלים להשאר בארץ/לחזור אליה מהגולה, ברוח דבריו של רבין (ניתן להיעזר בכלי בינה מלאכותית).

• הצעה נוספת: קראו את טורו של יועז הנדל: ״״נפולת של נמושות״: ירידה איננה אופציה״.
  • ערכו בכיתה דיבייט בנושא ירידה מן הארץ בזמננו.

נצור לשונך מרע – על חופש הביטוי והסתה

כידוע, ב-4 בנובמבר 1995 נרצח ראש הממשלה יצחק רבין בידי יגאל עמיר. בתקופה שקדמה לרצח היו מחאות נגד רבין ומדיניותו, שקידמה הסכמי שלום מול הפלסטינים, הסכמים אלו היו נתונים במחלוקת עמוקה וקשה בציבוריות הישראלית, ואשר קודמו במרץ למרות שגם באותה התקופה בוצעו פיגועי טרור רצחניים (למשל: הפיגוע בקו 5; הפיגוע בצומת בית ליד; והפיגוע בקו 20 ברמת גן).

בחלק מהמחאות היו קריאות ״רבין בוגד״ ושלטים ברוח זו. מאז ועד ימינו נטען כי ההפגנות נגד רבין ומהלכיו, בהן היו גם כרזות המציגות את רבין כ״בוגד״ היו למעשה הסתה, וכי הן שזרעו את הזרעים לרצח המזעזע. מנגד היו שטענו כי ההפגנות ותכנם היו חלק מחופש הביטוי במסגרת דיון נוקב על מדיניות הממשלה וכי אין להם קשר למעשה הרצח שכל הצדדים הסתייגו ממנו והיו מזועזעים ממנו.

• צפו בהסבר קצר על חופש הביטוי וחשיבותו בדמוקרטיה בסרטון המצורף
• ערכו דיון בכיתה: היכן לדעתכם צריך לעבור הגבול בין חופש הביטוי ובין הסתה?

שלושה עשורים אחרי רצח רבין עולה שוב בחברה הישראלית שאלת הגבול בין חופש הביטוי להסתה.

• לפניכם מגוון פרסומים ברשת מהתקופה האחרונה – האם לדעתכם הם חוסים תחת הגנת ״חופש הביטוי״, או שיש בהם משום הסתה?
  • ריסוס גרפיטי ״ביבי בוגד״: בתל אביב וגם בבאר שבע.
• לפניכם מבחר ״ציוצים״ ברשת x (טוויטר לשעבר) האם יש לדעתכם הבדל בין הציוצים השונים? אם כן – מהו?

https://twitter.com/odaskal/status/1852945768136511759

https://twitter.com/odaskal/status/1786765462962851912

חוות הדעת של היועמ"שית ושל היועץ המשפטי של משרד האוצר חדות וברורות: חוק המעונות הוא "חוק ההשתמטות 2", מי שתומך בחוק הזה, תומך בהשתמטות מצה"ל בזמן מלחמה.

מי שתומך בחוק הזה בוגד באנשי המילואים ובלוחמי צה"ל.

— יאיר לפיד – Yair Lapid (@yairlapid) November 3, 2024

רגע,
שאני אבין,
אנא הבהרנא לי:
זה כבר מותר להגיד
"ביבי בוגד", או, שצריך
לחכות עם זה כמה ימים?

— בועז לא בֹּעַז (@BoazQuant) November 2, 2024

׳אחים לנשק׳ שעודדו וקראו לאי התייצבות (מכבסת המילה סרבנות) שהצהירו כי קיימת פגיעה בכשירות חיל האוויר וכי יש טייסים שלא יתייצבו ביום פקודה, והכל לאוזני אוייבינו. אחים לנשק שעל ידיהם בין השאר מרוח דם נרצחנו ממשיכים לשסות ולפלג על יסוד שקרים! הפעם המציאו שקר הזוי שאין לחיילי מילואים…

— טלי גוטליב (@TallyGotliv) October 5, 2024

תקשיבו ותקשיבו טוב שמאל קפלניסטי מופקר:
התגובה הפראית והחולנית שלכם לפיטורין סופר לגיטימיים של שר מממשלה שאתם בכלל לא תומכים בה, מוכיחה מעבר לכל ספק (אם היה למישהו כזה) שאתם כנופיה עבריינית ופאשיסטית שמסכנת את קיומנו כאן כעם יהודי בארצו.
מי אתם ומה אתם?
שום תואר אקדמאי או רזומה…

— מני אסייג menny assyag (@mennyassyag) November 6, 2024

• חישבו או ערכו דיון בכיתה: האם גם אנחנו לעתים חוטאים בבריונות ברשת או בהסתה? מדוע לדעתכם זה קל לנו יותר מאשר פנים אל פנים? האם אנו יכולים לקבוע לעצמנו כללים, שירסנו אותנו בהתנהלותנו ברשת?
• בחברה הישראלית ישנן מספר יוזמות הקוראות למתן את השיח הציבורי. ביניהן המיזם לניטור השיח (קישור) שהוקם ביוזמת הורים שכולים מהמלחמה הנוכחית. מה דעתכם על מיזם זה? האם אתם מכירים מיזמים דומים?

הפוסט שלושים שנה לרצח יצחק רבין הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

כדי לציין את חשיבותו של ערך זה, להכיר ולהוקיר את העולים בעבר ובהווה מייחדת מערכת החינוך את ראשית חודש חשוון שבכל שנה לעיסוק בנושא במסגרת שבוע העליות.

יום העלייה

השבוע מצוין סמוך ליום העלייה שנקבע בחוק ליום ז בחשוון.

קראו את הצעת חוק יום העלייה וענו על השאלות:

• מה התאריך המקורי בו ביקשו לציין את יום העלייה ומדוע?
• מדוע בסופו של דבר נקבע יום זה לתאריך ז' בחשוון?
• למעוניינים בהעמקה: יום ז' בחשון הוא היום בו מתחילים לומר בתפילת העמידה "ותן טל ומטר לברכה". תאריך זה נקבע בשל העובדה שבימי בית שני עד לתאריך זה שבו אחרוני עולי הרגל שעלו מחו"ל לירושלים לבתיהם, ומעתה אין חשש שהגשם יפריע להם בדרכם.
  • איזה קשר קיים לדעתכם בין עובדה זו לבין קביעת תאריך זה כיום העלייה?
• נסו לברר מאילו מפלגות היו חברי הכנסת שחתמו על החוק? מה אתה למד מכך?

להלן נדון בכמה היבטים של העלייה לארץ הניתנים להוראה בכיתות השונות.

במידה ויש בכיתה עולים בני דור ראשון או שני כדאי מאוד לבקש מהם לספר את סיפורם ותחושותיהם בנושא העלייה ואף להיעזר בהם בהכנות לקראת השיעור.

בין הגירה לעלייה

מיליוני אנשים מהגרים מכל שנה מארצות שונות לארצות אחרות ותופעת ההגירה היא אחת התופעות החברתיות החשובות הנפוצות בעולם בן זמננו.

• אתרו ברשת ידיעות הקשורות למהגרים ולהגירה והסבירו מה לדעתכם מאפיין את תופעת ההגירה?
• בניגוד למהגרים, יהודים המגיעים לארץ ישראל נקראים עולים, ועלייה באנגלית איננה סוג של immigrate אלא נכתבת בצורה ייחודית To make Aliya (או – to repatriate) – מה לדעתכם הסיבה להבדל בין שתי מילים אלו (עלייה והגירה)? מה לדעתכם הסיבה להבדל בין שתי מילים אלו? העזרו בסרטון המצורף. האם אתם מסכימים עם הנאמר בו?

בקרב פרסומים ומאמרים היוצאים בידי גורמים ערבים או גורמים יהודים אנטי ציונים או פוסט ציונים מקפידים הכותבים לתאר את היהודים העולים ארצה בשם מהגרים.

• מדוע לדעתכם הם בוחרים להשתמש במושג הגירה ולא עלייה בתיאור מעבר של יהודים לחיות בארץ? מה תענו להם?

שיר העלייה

לפניכם כמה שירים העוסקים בנושא העלייה לארץ במשך הדורות (ניתן לבחור בכיתה בחלק מהשירים או לחלק אותם בין קבוצות תלמידים) בכל אחד מהשירים מתבקשים התלמידים לאתר את העלייה או תקופות העלייה אליה מתייחס השיר, לנסח מהם התחושות לגבי העלייה העולות ממנו ולהסביר לעצמם ולכיתה האם לדעתם העולים בימינו מזדהים עם תחושות אלו.

• שיר המעלות – פרק תהילים המיוחס לעולים מבבל לארץ בימי בית שני. רבים משתמשים בו גם לתיאור העליות שהתרחשו בעת הקמתה של מדינת ישראל

• שאו ציונה נס ודגל – שיר מימי העלייה הראשונה בסוף המאה ה-19

• אח יה ראב – שיר המתייחס לימי העלייה ההמונית שאחרי הקמת המדינה

• המסע לארץ ישראל – שיר המתייחס לעלייה מאתיופיה בשנות ה-80 של מאה ה-20

• טוב שבאתם – שיר מראשית המאה ה-21

אם הייתם היום מחברים שיר המבטא את תחושותיהם של העולים בני זמננו אילו מסרים הייתם משלבים בו ואילו לא? מדוע?

עלייה – אתגר והזדמנות

העליות השונות לארץ מהוות אתגר קשה עבור אלו השותפים בהם הבוחרים לעזוב מולדת, תרבות, שפה, קשרים חברתיים משפחה ולעיתים מקצוע ומעמד כלכלי ולעבור לארץ לא נודעת. העלייה היא אתגר גם לחברה הקולטת (בין אם במסגרת כיתתית, קהילתית או לאומית) הנדרשת לסייע בקליטת העולים ומתמודדת תכופות בשל כך עם אתגרים חברתיים, תרבותיים או כלכליים.

צפו בסרטון הקלאסי מלפני יובל שנים של חבורת לול על העלייה (ניתן לבצע תיווך בעת הצורך). הסרטון מתייחס לגלי העלייה מראשית הציונות ועד שנות השבעים של המאה הקודמת (המאה העשרים).

• איזו תופעה חברתית מתאר הסרטון? האם לדעתכם היא קיימת גם היום? נסחו שלוש שאלות אותם הייתם רוצים לשאול בעקבות הסרטון.

עיינו במאמר זה ודונו מה דעתכם על הנאמר בו בכיתה.

לאור הסרטון ולאור דיונים אפשריים בכיתה על עלייה בת זמננו ואתגריה ניתן לכוון את התלמידים להכין מכתב/פוסט/מם הפונה ליהודים בתפוצות ומבקש מהם לעלות לארץ למרות האתגרים (ואולי דווקא בגללם).

• לחלופין ניתן להכין מכתב דומה למשפחה העולה לארץ ומברך ומעודד אותה על החלטתה.

ניתן לסיים את הפעילות בפעולה אקטיבית דוגמת הבעת הוקרה למשפחות עולים / עולים חיילים בודדים או אף לעולים הנמצאים בבית הספר.

• להפעלות שונות בנושא שבוע העליות מטעם משרד החינוך

הפוסט מעולה לעולה – שבוע העליות במערכת החינוך הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

בשעה שנכתבים הדברים עדיין לא ברורה זהותו של הרוצח שירה בקירק בשעה שנאם בעצרת בה הציג את דעותיו בפני סטודנטים, אולם מעריכים כי הרצח בוצע על רקע עמדותיו של קירק, מראשי הדוברים של המחנה השמרני בעולם וכאמור מגדולי תומכיה של מדינת ישראל.

על קירק, דמותו ודעותיו

העיסוק בדמותו מאפשר לנו לדון עם תלמידים על התמיכה וההתנגדות לישראל ברחבי העולם, על נושא האלימות הפוליטית ההולכת וגואה מצד שונאי ישראל, ועל יכולת ההשפעה והתרומה לעולם שבאה לידי ביטוי גם אצל אנשים צעירים.

חלק א – למה הם תומכים בנו?

ישראל ניצבת במרכז תשומת הלב העולמית מזה שנים רבות. היא מדינה קטנה יחסית, השייכת לעם שהוא אחד הקטנים בעולם. הכוחות הפועלים כנגדה הינם בעלי עוצמה כלכלית עצומה, ואנטישמיות אף פעם לא חסרה בעולם. בקשו מהתלמידים להסביר מה לדעתם גורם לצעירים לא יהודים, לעמוד לימין ישראל?

חלק ב – קירק בפעולה

צפו בקטעים הבאים (ניתן לחלק כל קטע לזוג תלמידים) והציגו בכל קטע את הטענות המופנות כלפי קירק ביחס לישראל ואת תגובתו לטענות אלו

• קטע ארוך יחסית על יחסי ארה"ב וישראל
• ביחס לשאלה למי שייכת ארץ ישראל
• קטע ארוך יחסית על המלחמה בעזה
• על יחסי ישראל ארצות הברית
• על המלחמה בעזה
• על "פשעי המלחמה"

סכמו את הטיעונים המרכזיים איתם הוא התמודד וכיצד הוא עושה זאת?

חלק ג – אלימות נגד חופש הביטוי

בשלב זה כאמור עדיין לא ברור מי רצח את קירק שנורה בשידור חי לעיני המונים (לשיקול דעת המורה לגבי הסרטון שלא נשתף כאן) אולם בשנים האחרונות הולכת ומתפשטת ברחבי העולם המערבי פעילות אלימה מצד גופים שונים העוינים את ישראל ואת המחנה השמרני כלפי תומכי ישראל ומבטאי עמדות שמרניות.

האם לדעתכם יש קשר בין תרבות חברתית ופוליטית המנסה להשתיק דעות מנוגדות בשמה של ״תקינות פוליטית״ ובין מעשים של אלימות פיזית שלולת כל רסן?

חלק ד – לזכרו

קירק היה בן 31 במותו וכבר הספיק להפוך לדמות מרכזית בארצות הברית ובעולם כולו. כיצד לדעתכם עשה זאת? מה הדבר מלמד על יכולותיהם של אנשים צעירים להשפיע בימינו על העולם?

במידה והדבר מתאפשר ניתן לבקש מהכיתה (הזדמנות לתרגול באנגלית..) לכתוב מכתב ניחומים לאלמנתו ומשפחתו של קירק ובו הערכה על פעילותו למען ישראל

הפוסט לזכרו של אוהב ישראל הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

ננסה לבחון אם יש הבדל בין איזורים שונים בארץ לגבי טענה זו. ולהקנות לתלמידים את ההקשר הרחב של הדיון בסוגיה מרכזית זו.

מהו קולוניאליזם?

עיינו בהגדרה ויקיפדית של קולוניאליזם. 

משימת כתיבה:

• רשמו במילים שלכם מהו קולוניאליזם?
• מדוע לדעתכם יש המאשימים את הציונות וישראל בקולוניאליזם?
• מה המשמעות של האשמה זו? האם אתם מסכימים עמה?

לכיתות השולטות באנגלית ובהכנה ניתן לבצע צפיה מבוקרת בסרטון של אל ג'זירה המאשים את ישראל בקולוניאליזם (ניתן גם להפעיל כתוביות אוטומטיות באנגלית ולאחר מכן להפעיל תרגום אוטומטי לעברית)

ציונות וקולוניאליזם

נתייחס כעת לכמה היבטים של האשמה זו

צפו בסרטון זה וענו על השאלות בכיתה:

• מדוע לפי הסרטון, מאשימים את הציונות בקולוניאליזם? כיצד הוא דוחה האשמה זו?

מראשיתה של שיבת ציון בת זמננו השקיעו יחידים וארגונים יהודים מאמץ עצום והון עתק בקניית אדמות ובהקמת ישובים בארץ ישראל. ההבנה שאחיזה בקרקע והקמת ישובים חקלאיים ועירוניים כאחד הינה חיונית לצורך הגשמת הציונות איחדה את כל התנועות והזרמים השונים שפעלו בישוב היהודי ודרבנה את יהודי העולם לתרום מיליונים לגאולת הקרקע ולבניין ישובים.

קק"ל- הקרן הקיימת לישראל

צפו בשיר "דונם פה ודונם שם" המתאר את עבודתה של הקרן הקיימת לישראל שריכזה במשך עשרות שנים את קניית אדמות הארץ והקמת הישובים

שאלות לדיון בכיתה:

• מה היו השיטות שבאמצעותם אספה הקרן הקיימת כספים על פי השיר? האם שיטות אלו קיימות גם כיום?
• "כך נפדה אדמת העם" -במילון מוגדר פדיון- "שחרור תמורת תשלום". ממי יש לשחרר את האדמה על פי השיר ומדוע?
• מה ניתן ללמוד מהשיר וממדיניות הקרן הקיימת לגבי השאלה האם הציונות היא קולוניאליסטית?

הצצה אל המפה

צפו בסרטון המצורף המתאר את הישובים החדשים

שאלות לדיון בכיתה

• אילו מהישובים אתם מזהים?
  • לפי הנוף המופיע בסרט, האם המתיישבים נישלו ערבי כלשהוא מאדמתו?

קראו את הראיון עם פרופ' גלבר בקישור

• מה הנימוקים שהוא נותן נגד ההשוואה בין הציונות לקולוניאליזם? מה דעתכם על נימוקים אלו?

יש הטוענים כי בשטחי מדינת ישראל שעד שנת 1967 אכן אין מקום לטענה כי מדובר בקולוניאליזם אך השטחים ה"כבושים" וההתיישבות בהם עונים להגדרה זו. בשל כך יש המחלקים בין הישובים היהודים שהוקמו בשטחי ישראל של עד 1967 המכונים ישובים לבין אלו שהוקמו בשטחי יהודה ושומרון המכונים התנחלויות. (אגב, בעבר גם מתיישבים בכל רחבי ארץ ישראל כינו את עצמם מתנחלים). עולה בעצם טענה שיש הבדל בין הביקורת על הציונות כאשר מדובר על פתח תקווה או קיבוץ בארי, לבין ישובים יהודה ושומרון. האם כך זה גם בעיני אנשים מחוץ לישראל?

איך זה נראה מהזווית של עייני אויבי ישראל?

שאלות לדיון בכיתה:

• האם לדעתכם מבחינת אויבי ישראל ישנו הבדל בין התיישבות יהודית בשטחי יהודה ושומרון אותם שחררה ישראל ב1967 לבין ההתיישבות בשאר שטחי הארץ?
• מצורפים קטעים שונים מהרשת, צפו בהם וחוו דעתכם על משמעותם בהקשר לשאלת ההבדל בין האזורים השונים בארץ ישראל מבחינת אויבי ישראל

קראו את הציוץ של אריאל שנבל על המילה שחזרה על עצמה אצל מחבלי הנוח׳בה בטבח שמחת תורה:

ראיתי את התיעוד המצמרר ששודר אתמול בחדשות 12 ממצלמות ה-GoPro של מחבלי חמאס. כל פריים שם מכעיס מקומם ומטריף את המוח, אבל ישנה גם מילה אחת שיוצאת שוב ושוב מפיהם של חלאות האדם הנאצים בהטיות שונות והיא – מתנחלים. ״זו התנחלות״, ״על ההתנחלויות עכשיו״, ״מתנחלים יאללה כנס לשם״.
הרבה… pic.twitter.com/ZU6ZUPPeon

— Ariel Schnabel אריאל שנבל (@ArielSchnabel) January 9, 2024

משימת סיכום: כתבו מכתב לבן גילכם בארצות הברית או השתמשו ביצירה כלשהיא בבינה מלאכותית שתסביר מדוע הציונות איננה תנועה קולוניאלית.

מאז ואז היום- אין חדש

למתקדמים- נציץ בספר המכבים

גם שמעון החשמונאי לפני למעלה מאלפיים שנה – התמודד עם טענת "הקולוניאליזם" קראו את דבריו מפסוק כז ואילך בקישור.

האזינו להלחנת דבריו בסרטון המצורף

• מה ניתן ללמוד מדברי שמעון לטענות הקולוניאליזם בן זמננו?

להרחבה: לבתי ספר מתאימים ניתן להרחיב בשאלה האם יש הבדל בין ההתיישבות להתנחלות תוך התייחסות לטענות העולות בציוץ ובסרטון:

https://twitter.com/naamuli84/status/1761762447331889572

הפוסט מה בין ציונות לכיבוש? הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

במערך זה נכיר את עולם המושגים הזה, ננסה להבין יחד מהו מקומם ותפקידיהם של ארגונים אלו המכונים "החברה האזרחית" לעומת מוסדות המדינה בכלל ובשעת חירום בפרט.

באין מדינה יש אזרחים?

צפו בשניים או יותר מתוך סדרת הפרקים בסדרת "באין מדינה יש אזרחים" שהפיק ערוץ כאן 11 (יש לשקול איזה מהפרקים מותאם לתלמידיכם)

בקשו מהתלמידים להשיב לאחר הצפייה:

• עם איזה אתגר התמודדו המתנדבים המוצגים בפרק?
• מה הייתה הציפיה מהמדינה ומוסדותיה במקרה זה?
• מדוע לדעתכם הדבר לא נעשה?

מה זה בעצם ארגוני חברה אזרחית?

כפי שצפינו בתוכנית, אירועי המלחמה המחישו את חשיבותה של החברה האזרחית – ננסה להבין את משמעותו.

חברה אזרחית מוגדרת על פי מחקר של האוניברסיטה העברית (מאת מיכל אלמוג ואיתי גרינשפן) בצורה הבאה:

"מרחב עצמאי הכולל מוסדות, ארגונים, רשתות חברתיות ופרטים (והערכים שהם מביאים איתם) הנמצא בין תחומי הפעילות של המשפחה, המדינה והשוק, והמאופיין על ידי מערך של כללים אזרחיים שבו בני אדם מתאגדים באופן וולונטרי על מנת לקדם מטרות ואינטרסים משותפים״.

משימת כתיבה:

• הסבירו את המושג במילים שלכם.
• הביאו שלוש דוגמאות לארגוני חברה אזרחית מתחומים שונים, ובעזרתה לסווג את ארגוני החברה האזרחית לאור מטרותיהם (רווחה, חינוך, דת, מטרות פוליטיות, איכות סביבה וכו')
• מה היחס בין הארגונים הללו למוסדות המדינה?
• נסו להציע איזה משרד ממשלתי מקביל לכל אחד מארגוני החברה האזרחית שרשמתם בדוגמאות.

"בדיעבד" או "מלכתחילה"

ישנם שתי גישות לקיומם ולתפקידם של ארגוני החברה האזרחית:

"בדיעבד" – לפי גישה זו, הציבור מממן באמצעות מיסים את המדינה ומוסדותיה וראוי לכן שהם יעניקו את מכלול השירותים בהם משולבים אנשי החברה האזרחית. בהתאם, ארגוני חברה אזרחית נאלצים להתערב במקומות שבהם המדינה מועלת בתפקידה זה, אולם יעדם הסופי הוא שהמדינה תיקח את האחריות על עצמה בחזרה.

"מלכתחילה" – לפי גישה זו, לתפקיד של מדינה ישנם גבולות (היקף האחריות של מדינה היא מחלוקת ארוכת שנים בין סוציאליסטים לליברלים שלא נכנס אליה כרגע…) וברור שהמדינה אינה מסוגלת בכלל לספק את כל צרכי האזרחים. על פי גישה זו התארגנויות מקומיות של אזרחים, מתאימות יותר לספק מענה מיטבי לצרכים שונים, והן חיוניות לקיומה של חברה בריאה כי הן המעניקות לאזרחים תחושה של נתינה ומעורבות ההופכת אותם לאזרחים ולאנשים טובים יותר.

במסורת היהודית

היהדות מעלה על נס את תפיסת החסד, (מומלץ להרחיב בערך זה) חסד הוא עשיית מעשה "מעבר למה שנדרש", וקיימת חובה ערכית על כל אדם לעשות ככל יכולתו כדי לסייע לחבריו ולציבור מעבר לחובותיו החוקיים. עזרה הדדית שאינה חובה ואינה ממוסדת מטעם מוסדות המדינה, אך היא חובה מוסרית ערכית כחברה. תפיסה זו מופיעה שוב ושוב בסיפורי אבות האומה, בציווי הנביאים ובמסורת היהודית על כל גווניה וקהילותיה.

בתפיסה הליברלית המערבית

גם בתפיסה הליברלית המערבית יש חשיבות רבה לתפקידם של ארגוני החברה האזרחית מעבר לתפקיד המדינה. אחד ההוגים שדגל בגישה זו היה אלקסיס דה טוקוויל, שבספרו על ארצות הברית ("הדמוקרטיה באמריקה") טען כי תפיסת ההתנדבות האזרחית שבמסגרתה אזרחים פועלים בצורה עצמאית ואינם תלויים במדינה או ממתינים למעורבותה, היא העומדת מאחורי עוצמתה של אמריקה.

בהתייחסו לאגודות האזרחיות השונות באמריקה ציין דה טוקוויל:

 "רק השפעתם ההדדית של בני אדם זה על זה (מרצונם החופשי) מחדשת רגשות ודעות, מרחיבה את הלב ומפתחת את רוח האדם"

משימת כתיבה:

• עם אילו מהגישות אתם מזדהים של "בדיעבד" או "לכתחילה"? נמקו את תשובתכם
• באילו תחומים לדעתכם המדינה היא זו שחייבת לפעול, ולא גוף אזרחי בשמה? מדוע?
• באילו מקומות על המדינה לעשות את מלאכתה אך ברור שיש מקום גדול להתנדבות?
• באילו מקרים יעיל יותר שארגונים אזרחים פועלים ולא המינה באופן ממוסד?

 דגש למורה: התשובות לשאלות הנ"ל נתונות במחלוקת הן ברמה העקרונית והן הפרקטית, בכל מקרה חשוב להבהיר לתלמידים שלא מדובר במצב דיכוטמי ש"המדינה צריכה לעשות הכל" לעומת "המדינה לא עושה כלום והמתנדבים עושים במקומה", אלא במציאות מורכבת.

ניתן לדון בנושא זה לאור דוגמאות שונות מימי המלחמה

• הגנה על ישוב מפני מחבלים
• הבאת ממתקים לחיילים
• דאגה לפעילויות בידור למפונים
• מתן סיוע כספי שיאפשר למשפחות מפונים להתקיים
• ביקור אצל פצועי המלחמה
• דאגה כלכלית למי שאיבדו את מקום עבודתם
• השגת ידיים עובדות לטובת חקלאים שנותרו ללא עובדים
• השתתפות המונים בהלוויות חיילים בודדים

על חסד

חשוב להדגיש:

ישנם בהחלט תחומים שהם אחריותה של הממשלה ובכך שהיא לא מלאה את תפקידה היא בהחלט כשלה ומעלה באמון הציבור. עם זאת, לא ניתן לצפות מהממשלה להיענות בצורה מלאה לכל הצרכים. וודאי שלא בשעת חירום. הקולקטיב "מדינה" מטבעו נוקשה, מתקשה להתאים לשינויים, כפוף לכללים (כמו פרסום מכרזים, בעייה בהשגת תקציבים, מגבלות משפטיות, חוסר כח אדם  ועוד) ומתעדף לפי סדר העדיפויות הלאומי, שאינו תמיד מסוגל לספק מענה לצרכים נקודתיים.

התייחסות מאוזנת יותר לתפקידה של המדינה בתנאי חרום, מאפשרת להצביע על כשלים אבל גם להבין את מגבלות יכולת המענה הממשלתי, ולהדגיש את האחריות האישית של אזרחים ואת הזכות והחובה שלהם לסייע למדינה ולסייע זה לזה בשעת מצוקה.

צפו בסרטון על החסד בשעת המלחמה וענו על שאלות לדיון בכיתה:

• מה המסר העולה מהסרטון?
• מה השוני בינו לבין המסר העולה מהסרטונים "באין מדינה יש אזרחים" אותם ראיתם בתחילת המערך?
• עם איזה מהמסרים אתה מזדהה יותר? האם לדעתכם לסדרה "באין מדינה" היה מסר פוליטי מסוים מעבר להצגת פעילותם של המתנדבים?
• האם אתם חשים שהפעילים השונים הם "פראיירים"?
• איך המשפט הזה גורם לכם להרגיש?

כדאי לעיין גם בכתבה "גאווה להיות פראיירים".

משימת כתיבה: מהן ההשלכות האישיות והציבוריות של ראיית  את המתנדבים כ"פראיירים" לעומת אפיונם כאנשים הראויים לשבח?

כדאי מאוד לסיים בסקר בקרב התלמידים אילו התנדבויות הם עצמם מבצעים בימי המלחמה ולהציע להם מגוון אפשרויות.

הלקח מהחודשים האחרונים: יותר התנדבות – פחות ביורוקרטיה ממשלתית

קראו את המאמר הבא מאת הרב חיים נבון וענו: מה הלקח העולה מדברי הרב נבון ביחס לשאלת היחס בין חברה אזרחית לארגון ממשלתי?

אחרי שגילינו כמה רצון טוב יש לנו, אנחנו צריכים להרעיף אותו על סביבותינו גם בימים כתיקונם

כשגיסי המ"פ יצא הביתה, אחרי חודשיים בשטח, הנחנו שיגיע עטור ברעמת שיער פרועה ובמדים מטונפים. במקום זה גילינו קצין כמו־בריטי, עם תספורת מוקפדת ומדים מעומלנים. "זו התספורת הכי יפה שראיתי עליך אי פעם", התפעלה אשתי, אחותו של הלוחם הבכיר. הנ"ל הסביר: "זה מהסַפּרים של מעלות". מתברר שבכל יום בשעה 13:00 סגרו ספרי מעלות את מספרותיהם, ונסעו כולם לספר בחינם את המילואימניקים שהגנו על עירם. "ואיפה ערמות הכביסה?" שאלנו, והלוחם חייך: "נשות מעלות באו בכל יום לעשות לנו כביסה".

הרבה ביקורת נשמעה בחודשים האחרונים על תפקוד רשויות המדינה בתחילת המלחמה. אם מדובר בביקורת על חרפת המחדל הביטחוני – היא מוצדקת לגמרי, אך לא עליה אני מדבר כאן. כוונתי לביקורת על "המחדל האזרחי": למה מתנדבים היו צריכים לפנק את החיילים במנגל, להציע עזרה בשיעורי בית לילדי המילואימניקים ולהזמין את המעגל הרביעי של המפונים לנפוש בצימר שלהם? למה המדינה לא עשתה זאת?

ככלל אצבע, נדמה לי שעדיף לשאול פחות מה המדינה עשתה בשבילנו. בזיכרון הפוליטי הישראלי הטיעון הזה מתועד במילותיו של הפוליטיקאי הססגוני שמואל פלאטו־שרון. זה רץ לכנסת ב־1977, זכה במספר קולות שהספיק לשני מנדטים, אך רשם ברשימה רק את עצמו, ולכן איבד את המנדט השני. פלאטו־שרון נהג לצעוק בכנסת על יריביו הפוליטיים: "מה אתה עשית בשביל מדינה?!"

את הדרישה הזו העלה לפניו פוליטיקאי חשוב בהרבה. בנאום ההשבעה שלו ב־1961 ניסח הנשיא הדמוקרטי ג'ון פ' קנדי תביעה מהדהדת: "אל תשאל מה מדינתך יכולה לעשות בשבילך; שאל מה אתה יכול לעשות בשבילה". לפני שהיה נשיא כיהן קנדי כסנטור מטעם מדינת מסצ'וסטס. שישים שנה לאחר מכן הצהיר הסנטור הדמוקרטי ממסצ'וסטס, אד מרקי: "הגיע הזמן שנשאל מה המדינה יכולה לעשות בשבילנו". מתברר שהמפלגה הדמוקרטית השתנתה לא מעט בעשורים שעברו מאז קנדי. אך מי שעסוק תמיד במיצוי זכויותיו, מי ששואל תמיד מה המדינה עושה בשבילו – תמיד כועס ותמיד ממורמר. מי ששואל מה הוא יכול לעשות למענה – חי חיים אחרים לגמרי.

מה באמת מביא אנשים לעשות למען מדינתם? בעיקר עובדה אחת: שהמדינה היא כלי ביד העם. המדינה יקרה לאזרחיה לא כשהיא מבטאת בירוקרטיה אזרחית, אלא כשהיא מייצגת את רוחו של עמם ואת סמליו העתיקים. הגדודים שצעדו לעזה לא הניפו אישורים מביטוח לאומי ולא קראו מפסקי בית המשפט העליון, אלא תקעו בשופר וצעקו "שמע ישראל". וכשזוכרים שהמדינה היא כלי בידי העם, מבינים גם שיש לעם כלים נוספים מעבר לה. המדינה לא צריכה לעשות הכול. כשאזרחים נלהבים באים לחיילים עם סירים של קוסקוס חם, מתנדבים לשמרטפות קבועה על ילדי המילואימניקים או מציעים לשלם במקומם בשווארמה, הם אינם ממלאים את מקומה של המדינה אלא מבטאים בעצמם רוח לאומית בריאה וחיונית.

אלפיים שנה לא הייתה ליהודים מדינה. בשנים הללו למדו אבותינו איך יהודים דואגים אלו לאלו בלי תיווכם של מנגנונים בירוקרטיים ריכוזיים ונוקשים. ההיסטוריון הדגול שלום בארון העיד: "בכל תולדותינו, כנראה מעולם לא גווע יהודי ברעב בעודו חי בקהילה יהודית" – וזאת למרות עוניין הנורא של הקהילות הללו. הסופר עמוס עוז ציין פעם בהתפעלות שבקהילות היהודיות של הגלות לא היה איש שלא למד קרוא וכתוב. נחמה ליבוביץ כתבה שאפילו בקהילה היהודית הענייה, הנידחת והמרודה ביותר לא היו הומלסים. הערים המפוארות בעולם, אמרה ליבוביץ, אינן יכולות היום להתפאר בכך. מן הסתם עוז וליבוביץ הגזימו קצת – אך לא הרבה. העיירה היהודית הייתה רחוקה מלהיות מושלמת, אך רוח הנתינה והערבות ההדדית הביאה בה להישגים חברתיים יוצאי דופן.

יש כאלו שהלקח שלהם מגל ההתנדבות במלחמה הוא שצריך להעצים את הבירוקרטיה הממשלתית, כי אין סיבה שעם יהיה תלוי ברצון הטוב של אנשיו. המסקנה שלי היא הפוכה: אחרי שגילינו כמה רצון טוב יש לנו, אנחנו צריכים להרעיף אותו על סביבותינו גם בימים כתיקונם. ברור שצריך רשת ביטחון ממשלתית עבור אלו שאין מי שידאג להם. אך ככל שאנחנו דואגים לאנשים שסביבנו, פחות מהם יהיו זקוקים לרשת הזו. אני לא מכיר אף אדם שמצא עבודה דרך לשכת התעסוקה; אני מכיר עשרות מובטלים שמצאו עבודה דרך ידידים ומכרים שדאגו להם.

מבלוריתו של גיסי למדתי שההתנדבות האזרחית אינה פתרון דחק שבדיעבד, אלא התרחיש הרצוי לכתחילה: שום משרד ממשלתי לא היה מפיק תספורת כל כך מוצלחת.

הפוסט חברה אזרחית ומדינה בימי מלחמה הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

בנימין זאב הרצל

דומה שאין מנהיג המייצג יותר את התנועה הציונית מאשר בנימין זאב הרצל. הוא הונצח באין ספור צורות (ניתן לשאול את התלמידים על המקומות השונים בהם הונצח) משמות פרטיים (כמו של הרמטכ"ל הרצי הלוי) ועד לשמות ערים, רחובות ובית הקברות הממלכתי של מדינת ישראל.

תולדות חייו ומעשיו של הרצל נחקרו כמעט בכל היבט, ומספר הסרטים, המאמרים ומערכי השיעור שהוכנו בהקשר למעשיו הוא רב מאוד. להלן נזכיר מעט את פעולותיו של הרצל ונתמקד בשלושה תחומים שלעיתים נוטים פחות להזכירם כאשר עוסקים בדמותו.

ניתן לדון ולהשתמש בכל חלק ממערך השיעור בפני עצמו

ראשית- מה הרצל בעצם עשה?

שירו המיתולוגי של יורם טהר לב "הרצל וכל האדונים הנכבדים" מסכם רבות מפעולותיו ורומז לאירועים רבים בחייו ובעיקר בהקשר לפעילותו בשבע שנות חייו האחרונות- השנים בהם הקים את התנועה הציונית.

מומלץ לבקש מהתלמידים לזהות אישים ואירועים שונים המוזכרים בשיר ולנסות להגדיר מתוכו מה היו הישגיו המשמעותיים של הרצל.

לניתוח הנושאים השונים המופיעים בשיר.

תרומתו של הרצל לתקומת העם היהודי

מקובל לציין כי הרצל תרם לתקומת העם היהודי באמצעות שלושה נושאים עיקריים:

א. תפיסת הציונות המדינית

לפיה יש לפעול למען הקמתה של מדינה יהודית לא רק בהתיישבות טיפין טיפין ובהקמת עוד יישוב ועוד בית ("שיטת הציונות המעשית") אלא בעשייה "בגדול". בפנייה לאומות העולם, למדינאים ולמעצמות ובנקיטת מהלכים דיפלומטיים גלויים כדי להשיג פתרון מלא וברור שיאפשר את שיבת עם ישראל לארצו ("משפט הכלל"). הרצל בפעילותו מול מנהיגי העולם (הגם שלא עלתה יפה בימי חייו) סלל את הדרך להישגים מדיניים שהגיעו שנים מאוחר יותר כמו הצהרת בלפור (1917) הצהרת סן רמו (1920) והחלטת האו"ם על הקמת המדינה (1947).

לדיון בכיתה: מה היתרונות והחסרונות של גישתו של הרצל לעומת הגישות האחרות? האם גישתו של הרצל רלוונטית לימינו?

אמצעי עזר: לפניכם שני מאמרים שנכתבו בשנים האחרונות העוסקים במורשת שתי התפיסות (מדינית ומעשית) ומשמעותם לימינו, בכל אחד מהמאמרים נסו לסכם את טיעוניו ולדון מה היתרונות והחסרונות הקיימים בכל אחת מהשיטות.

• מאמר של ראש הממשלה בנימין נתניהו במלאת מאה שנים להצהרת סן רמו
• מאמר של ד"ר אייל לוין ביחס לכ"ט בנובמבר

ב. ארגון המוסדות הציוניים

רעיונות או מוסדות רבים מובלים בידי מנהיגים בעלי שיעור קומה כריזמה ויכולת ארגון המקדמים רעיונות ותמורות. פעמים רבות עם מותו או היעלמותו של המנהיג לא נותר מי שימשיך אחריו והרעיון או המוסד דועך. הרצל דאג להקים תוך זמן קצר רשת מוסדות עצמאיים, חזקים ודמוקרטיים שהנהיגו את התנועה הציונית ואפשרו את המשך פעילותה גם לאחר פטירתו הפתאומית. ראו בסרטון המצורף המציג את מבנה המוסדות הציוניים.

לדיון: האם אתם מכירים סוגים של ארגונים ומוסדות שאפשרו המשכיות גם לאחר פטירת מייסדיהם? האם אתם מכירים מקרים בהם הארגון (כלכלי, חברתי, מדיני וכד׳) לא החזיר מעמד לאחר דור המייסדים? מה ניתן לעשות כיצד לאפשר המשכיות ארגונית במסגרות שונות?

ג. הפריצה לדעת הקהל

הרצל שהיה בפועל איש תקשורת ותיאטרון הכיר את משמעותה של התקשורת המודרנית בת זמנו ועשה ככל שביכולתו כדי להביא את הבעיה היהודית לדעת הקהל העולמית. "הרצל היה הראשון שפרץ את מחסום דעת הקהל היהודית והעולמית  והפך את עניין הפתרון הלאומי לשאלת היהודים מסוגייה הנדונה בכתבי עת ..שאין להם תהודה רבה… לעניינה של דעת הקהל העולמית … הרצל העמיד את הרעיון הציוני על מפת העולם" (שלמה אבינרי, הרעיון הציוני לגווניו, עם עובד, 1989, עמ' 106)

לדיון: האם גם בנושאים ערכיים קיים הכלל "לא פרסמת-לא עשית"? מתוך הכרות עם קורות חייו ופעילותו – כיצד  הצליח הרצל  לקדם את הפריצה לדעת הקהל בהעדר אמצעים מדיניים או כלכליים?

להעשרה: מאמר אקדמי בנושא (שאינו מתאים לתלמידים) ובתוכו דוגמאות רבות לפעילותו התקשורתית של הרצל שניתן להביא בפני התלמידים.

נעסוק כעת בעוד שלוש נקודות אותם ניתן ללמוד ממורשתו של הרצל

כוחו של חזון

לפניכם קטע מיומנו של הרצל:

אם אמצה את קונגרס באזל במילה שאזהר שלא להגותה ברבים הרי היא זו: בבאזל ייסדתי את המדינה היהודית. אם אומר זאת היום בקול יענה לי צחוק כללי. אולי בעוד חמש שנים, בוודאי בעוד חמישים שנה, ידעו זאת כולם (יומן הרצל 3.9.1897, בתוך: יורם חזוני, מדינה יהודית, הוצאת שבולת, 2029, עמ' 85)

לדיון: מה קרה 50 שנה מאוחר יותר? מה נתן להרצל להאמין בחזון זה? מה ניתן ללמוד מכך?

לפניכם מספר קטעים שנכתבו לאחר פטירתו של הרצל; השיר המצורף נשמת הרצל שנכתב סמוך לפטירתו; וקטע שכתב לאחר פטירתו ההיסטוריון בנציון נתניהו.

"את הליקוי העיקרי ראה הרצל לא בהעדרו של הרגש הלאומי אלא בנחיתות הגלותית  שבה שקועה האומה היהודית. במילים אחרות בהערכה העצמית הדלה של כוחות העם.. האמונה של העם בכוחות עצמו היא התנאי להופעתו של רצון השחרור שלו.. הרצל התחיל עוקר מן השורש התבטלות עצמית זו ..בכל הזדמנות שהייתה לו השמיע בקול רם :עם ישראל הוא חזק וכביר ובעם זה עצורים כוחות איתנים.. לפיכך יש בכוחם של היהודים לחולל את מפעל ההצלה שלהם.. באותו יום שבו נאמין בעצמנו אמר הרצל תסתיים מצוקתנו המוסרית.. הייתי מסכם את כל תפיסתו של הרצל ביחס לתנאים הפנימיים לשחרורו של העם בשלוש מילים: האמינו, העזו ורצו. אנו קרובים לירושלים באותה מידה שאנו רוצים בירושלים זו השאלה של הרצון  המפעם בתוכנו  תפקידנו הוא לעורר רצון זה ולדרבן אותו (בן ציון נתניהו, חמשת אבות הציונות, עמ' 119, הוצאת ידיעות אחרונות, 2003, עמ' 19-21)

לדיון: מה המורשת המרכזית שלקחו יהודים בני התקופה מעוצמת החזון של הרצל? כיצד מורשת זו באה לידי ביטוי בשיר ובקטע?

לדיון: "חוזים" ואנשים המעלים רעיונות הנראים מופרכים באותה עת נתפסים תכופות כהוזים ורבים אינם  מתייחסים אליהם ברצינות. כיצד נדע להבחין בין "חוזה" לבין "הוזה"? האם בחברה שלנו היום יש מקום ל"חוזים" (או "חולמים")?

מדינת היהודים או "מדינה יהודית"

ויכוח ארוך שנים עוסק בשאלה האם הרצל התכוון להקים מדינת יהודים-קרי מדינה בצביון ליברלי מערבי שתיועד ליהודים כדי לאפשר את הצלתם, או "מדינה יהודית" – שבה יתקיים צביון יהודי משמעותי.

בשנים האחרונות הולכות ומתחזקות התפיסות כי הרצל דגל בסוג כזה או אחר של "מדינה יהודית". זיקתו העמוקה לתרבות היהודית ולמורשת ההיסטורית והדתית שלה נחקרה בספרו של יורם חזוני, (מדינה יהודית, הוצאת שבולת, 2000) ובקובץ מקורות עשיר ומעניין ונח לשימוש שהוציא משרד החינוך בשיתוף מרכז הרצל) כדאי לדון לאור המקורות הנ"ל באמרתו של הרצל "הציונות היא שיבה אל היהדות לפני השיבה אל ארץ היהודים" – הן מהזווית הדתית והן מהזווית החילונית.

חובת האחדות

הרצל עשה ככל שביכולתו כדי למקד את התנועה הציונית בהשגת מדינה יהודית ונמנע מעיסוק בנושאים שהיו עשויים לפלג את התנועה. כך הוא נהג ביחס לשאלת דתיים חילוניים כאשר נאבק בכל כוחו שהתנועה הציונות לא תעסוק בנושאי חינוך וזהות וכך נמנע מעיסוק בשאלות כלכליות חברתיות. תפיסה זו של הרצל נוסחה לימים בידי זאב ז'בוטינסקי בתור תפיסת "חד נס", כדאי לעיין במאמר זה)

לדיון: מהי ההשלכה העכשווית של תפיסתו של הרצל? האם הדבר אפשרי? האם יש שוני בין תקופות רגועות יחסית בהם העם יכול לעסוק בשאלות שונות לבין תקופות בהם יש סכנה קיומית כמו בימיו של הרצל או אולי בימינו ולכן יש למקד את העיסוק בנושאים קיומיים וביטחוניים בלבד?

להעשרה:

להאזנה לספר מדינת היהודים:

על הרצל מתוך "סיפורם של היהודים"

הפוסט הרצל אמר הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

ניתן להכנס לאתר השפה העברית, ולהשתמש בחומרים המצויים שם.

פתיחה

נצפה עם התלמידים בסרטון המצורף:

• על מנת לעורר יותר עניין ולהכניס קצת ״תחרותיות בריאה״, ניתן מראש לבקש מהתלמידים שכל אחד יספור כמה דברים מתוך הסרטון הם חדשים עבורו, וכמה ידע עוד לפני כן.

מלחמת השפות

הדיבור בשפה העברית לא היה מובן מאליו כלל וכלל, ובראשית הציונות התחולל ביישוב העברי בארץ ישראל מאבק על השימוש בה.

ניתן לקרוא עם התלמידים קטעים על המאבק, שכונה ״מלחמת השפות״ מתוך ויקיפדיה.

ניתן לצפות איתם בסרטון המצורף:

• כאמור בסרטון, הרצל חשב שאין צורך בשפה אחידה במדינת היהודים, אלא כל אחד ימשיך לדבר בשפה של המדינה ממנה עלה לארץ. מה דעתכם על רעיון זה? האם ניתן להקים מחדש אומה-רדומה בלי שימוש בשפה אחידה?
• האם יצא לכם להסתובב בחו״ל ולפתע לשמוע עברית? – אם כן, מהן התחושות שעלו בכם באותו הרגע כלפי האדם שדיבר את השפה? האם ניתן ללמוד מכך משהו על חשיבותה של השפה? אם כן – מה?

בשנת 1939, כ-25 שנים לאחר ניצחונה של העברית במלחמת השפות, פרסמה עיריית תל אביב – ״העיר העברית הראשונה״ – כרזה ובה היא קוראת לביצור מעמדה של השפה העברית במרחב הציבורי. בין היתר, ניתנה הוראה כי השילוט יהיה בעברית.

• ניתן ״לסייר״ (באמצעות ״גוגל סטריט״) עם התלמידים ברחוב דיזנגוף בתל אביב, או ברחוב הראשי של העיר שבה נמצא בית הספר שלכם (במידה ומדובר בבי"ס עירוני). האם לדעתכם הצליח המאבק על השילוט בעברית?
• האם לדעתכם חשוב להקפיד על כך שהמרחב הציבורי (ובכלל זה שלטי החוצות ושמות החנויות) יהיו בעברית? נמקו.

תחיית השפה העברית?

כמובן, אי אפשר לדון בשפה העברית בלי להזכיר את אליעזר בן יהודה.

ניתן לצפות בסרטון המצורף, המתאר את מאבקו של בן יהודה על השפה העברית, ואת ההתנגדות לו מצד אנשי ״היישוב הישן״:

ניתן לקרוא עם התלמידים את מילות השיר ״אליעזר בן יהודה״ שכתב ירון לונדון.

• האם הבנתם את כל המילים? אילו מילים אינכם מכירים?
• כתבו במילים שלכם את הרעיון המרכזי של כל אחד מבתי השיר.
• ירון לונדון סיפר כי הוא רצה לכתוב כי בן יהודה היה יהודי ״תימהוני״, אך כינה אותו ״מבדח״ לשם החרוז עם ״מוחו הקודח״ – האם אתם חושבים כי בן יהודה היה תימהוני? נמקו.

מעמיקים פנימה – האם השפה מעצבת תודעה?

קראו את מאמרו של הרב חיים נבון, שנכתב בתגובה לפרסום כי האוניברסיטה העברית שוקלת לעבור ללמד בשפה האנגלית.

• הרב נבון מתאר שני מודלים של שפה – זו הצומחת ״מלמטה״, באמצעות דוברי השפה עצמם, והיא חיה ומשתנה ומתפתחת; וזו המוכתבת ״מלמעלה״, כמו במפעלו של בן יהודה, או הכרזה של עיריית תל אביב שראינו לעיל.
  • איזה מהמודלים נכון יותר בעיני הרב נבון, ומדוע?
  • מה דעתכם – איזה מודל נכון יותר? נמקו.
• הרב נבון מתאר את המאבק הנוכחי בנושא השפה: השפה המגדרית והתקינות הפוליטית.
  • האם לדעתכם השפה באמת מעצבת תודעה כפי שטוענים האנשים התומכים בשפה רב-מגדרית או תקינות פוליטית? נמקו.
  • האם הרב נבון מסכים שהשפה יוצרת מציאות או מעצבת תודעה? מהם הראיות שלו לדעתו?
  • איזו גישה משכנעת יותר בעיניכם? מדוע?

סיכום

• האם השפה העברית חשובה לכם? האם חשוב לכם כי הנכדים והנינים שלכם ידברו עברית? מדוע?
• אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית – מה לדעתכם יש לעשות על מנת לשמר את השפה?
• האם, לדעתכם, חשוב להקפיד לדבר עברית תקנית? מדוע?

הפוסט השפה העברית הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

ישראל ומצרים – עד הסכם השלום

היחסים בין ישראל למצרים עד להסכם השלום היו קשים ורעים. עד הסכם השלום מצרים הייתה הגדולה באויבותיה של מדינת ישראל בכל אחת ממלחמות ישראל: מלחמת העצמאות; מלחמת סיני; מלחמת ששת הימים; מלחמת ההתשה; וכמובן – מלחמת יום הכפורים.

• ניתן לחלק את התלמידים לחמש קבוצות, ובאמצעות מתודת ג׳יקסו כל אחת מהקבוצות תלמד את שאר הכיתה בקצרה על המהלכים והתוצאות העיקריים בין ישראל למצרים בכל אחת מהמלחמות שלעיל.

הסכם השלום עם מצרים

בסוף שנת 1977 הפתיע נשיא מצרים אנואר סאדאת את ישראל והעולם כולו, כאשר הודיע כי הוא מוכן להגיע לישראל ולדון על הסכם שלום בין המדינות.

עד לרגע בו יצא נשיא מצרים מהמטוס, רבים לא האמינו כי הדבר יקרה, והיו אף חששות כי במקום נשיא מצרים יצאו מהמטוס חיילי קומנדו מצריים, שיטבחו בהנהגה הישראלית שתחכה על המסלול.

• לאור מה שלמדתם בנוגע ליחסים בין ישראל למצרים עד לנאומו של סאדאת, האם הייתם מאמינים כי כוונתו בנוגע להסכם שלום רצינית? נמקו.
• ממה, להבנתכם, נבעה התפנית בעמדה המצרית? יש הטוענים שמדובר בכישלון מצרי להכריע את מדינת ישראל במלחמות, ויש הטוענים כי מדובר בסיבות אחרות. איזו טענה נראית לכם משכנעת יותר ומדוע?

גם לאחר ביקורו של סאדאת בישראל, הפער בין הצדדים והאיבה ההדדית היו נותרו רבים. מי שנכנס לעובי הקורה על מנת לגשר בין הפערים, היה נשיא ארה״ב דאז, ג׳ימי קרטר. הוא כינס את ראשי המדינות במעונו בקמפ-דייוויד, וכאשר הם מנותקים מהתקשורת ומדעת הקהל במדינותיהם, דחף אותם קרטר לחתום על הסכם השלום.

• עיינו בקריקטורה הזו, והסבירו כיצד היא מתארת את היחסים בין ישראל למצרים באותה העת.

מאת יואל בוכוולדישראלי, יליד אוסטריה, 1997-1920 – אוסף יואל בוכוולד, המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, חולון, CC BY-SA 3.0, קישור

הנסיגה מסיני

הסכמי השלום כללו נסיגה ישראלית מלאה מחצי האי סיני – שטח עצום בגודלו (בוודאי ביחס לגודלה של מדינת ישראל), אשר מלבד היישובים הישראליים שפונו נעקרו ממנו, היווה עומק אסטרטגי חשוב מאין כמותו בהגנה על המדינה. נסיגה זו הייתה חסרת תקדים בתולדות היחסים בין מדינות העולם, דומה שמעולם לא נסוגה מדינה שנצחה את רעותה במלחמות שנכפו עליה משטחים אותם כבשה.

על החרבת הישובים היהודים בסיני ומשמעותה לאחר עשרות שנים צפו בסרטון המצורף:

לפניכם אמירות של מנהיגים, בנוגע להסכמי שלום שנחתמו בין מדינות-אויב. עם איזו מבין האמירות אתם מזדהים? נמקו.

• מנחם בגין, בעקבות הביקורת נגדו על הסכם השלום עם מצרים והנסיגה הישראלית מסיני: ״אנחנו נלחמים היום על השלום. אשרינו שזכינו לזה. כן, יש קשיים בשלום, יש; יש מכאובים בשלום, יש; יש קורבנות למען השלום.יש; כולם עדיפים מקורבנות המלחמה!״
• לאחר חתימת הסכם מינכן בין בריטניה לגרמניה הנאצית, אמר ראש ממשלת בריטניה דאז, נוויל צ׳מברליין כי: ״…ראש ממשלה בריטי שב מגרמניה בהביאו הסכם עם כבוד. אני מאמין שזהו שלום בדורנו. אנו מודים לכם מעומק ליבנו. שובו לביתכם ושתהיה לכם שינה ערבה״. בתגובה לכך אמר ווינסטון צ׳רצ׳יל כי ״בריטניה יכולה הייתה לבחור בין חרפה למלחמה. היא בחרה בחרפה – ותזכה במלחמה!״.

הסכם השלום במבחן הזמן

כאמור, הסכם השלום בין ישראל למצרים הוא הוותיק מבין הסכמי השלום בין ישראל למדינות ערב. הוא שרד אפילו את הטלטלה שעברה על מצרים בימי ״האביב הערבי״ והמהפכות שבעקבותיו.

עם זאת, יש להצביע על מספר נקודות חשובות:

• מדינת ישראל פרסמה אזהרת מסע המורה לישראלים שלא-להגיע למצרים ולחצי האי סיני ולמצרים. לאלו השוהים שם – היא ממליצה לחזור מיידית לארץ.
• בשנת 2011 הותקפה שגרירות ישראל במצרים. באירועים הקשים והמסוכנים הללו גילה ההמון המצרי כי למרות הסכם השלום בן עשרות-השנים, האיבה של העם המצרי לישראל לא פסקה, ואולי אף התגברה. ההתקפה הייתה השראה לסדרת הטלוויזיה "תחריר" (בסרטון המצורף)

• קב״ט השגרירות הישראלית במצרים מספר, כי באחת מהשיחות שהיו לו עם השומר המצרי בבניין-המגורים שבו שכן במצרים, הוא שם לב כי ״כשדיברתי איתו שמתי לב שהוא כל הזמן מציץ מעבר לגב שלי, כאילו מנסה לראות שם משהו. חשבתי שהוא זיהה בליטה של נשק או מכשיר קשר מתחת לחולצה, עד שלבסוף הוא שאל אותי במבוכה: 'איך אתה מצליח להחביא את הזנב שלך?'. התייחסתי לשאלה הזאת בחיוך, אבל כשסיפרתי על כך למחרת לדיפלומט ישראלי בכיר, הוא הסתכל עליי ברצינות ואמר לי שמוחמד לא צחק. 'תצפה בערוץ המצרי הממשלתי ותבין', הוא אמר. בערב צפיתי בסדרה עלילתית, ובשלב מסוים הבנתי שהערפד עם הניבים הבולטים והזנב המחודד שמופיע שם הוא למעשה ישראלי. בהמשך נראו דמויות בלבוש של יהודים חרדים אוכלות להנאתן ילדים פלסטינים. (למקור).
  • האם הסיפור מזכיר לכם תוכן אותו למדתם בשיעורי היסטוריה?
  • מה, לדעתכם, ניתן ללמוד מכך שהתוכן האנטישמי המדובר שודר בערוץ הממשלתי של מצרים?

הסכם השלום ולקח השביעי באוקטובר

בשנים האחרונות מצרים מפרה את הסכם השלום, ומכניסה עוד ועוד כוחות צבאיים לחצי האי סיני.

על ההתחמשות המצרית והפרת הסכמי השלום ראו בסרטון המצורף:

• ד״ר גיא בכור טוען כי אין לחשוש כיום ממלחמה מול מצרים.

• • שימו לב היטב לטיעונים שלו – האם לדעתו אין לחשוש ממלחמה משום שהמצרים אוהבי-ישראל, או מסיבות אחרות? מהן? חוו את עמדתכם על טיעוניו.
  • מה יקרה לדעתכם ביום שבו אותן סיבות תיפטרנה לא תהיינה רלוונטיות? נמקו.
• מומחים אחרים מתריעים בחשש גדול מפני ההתעצמות המצרית בסיני, וטוענים כי לאחר ההפתעות-הרעות של האויב והכשל הראשוני של צה"ל לעמוד מולן במהלך מלחמת יום הכפורים והשביעי באוקטובר, יש לקחת ברצינות את הסיכוי כי מלחמה מול מצרים תפרוץ בעתיד הקרוב.
• עם איזו דעה אתם מזדהים? נמקו.

הפוסט מצרים – שכן או אויב? הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

בשלב זה לא ברור מה יעלה בגורל התוכנית ומה יהיו השלכותיה אולם האירוע מאפשר לנו לדון עם תלמדינו בהקשרים ההיסטוריים והערכיים של פינוי תושבי הרצועה.

חלק א – פינוי אוכלוסייה בהיסטוריה העולמית

במהלך המאה העשרים היו כמה מקרים בהם פונתה האוכלוסייה של אחד או שני הצדדים ממקום מושבם לאזור אחר בעקבות סכסוך דמים ממושך. בחלק מהמקרים הדבר נעשה בכפיה, בחלק – במסגרת הסכם בין-לאומי.

עיינו בתיאור האירועים בהם בוצעה העברת אוכלוסייה (המכונה גם טרנספר) במהלך המאה העשרים ודונו בשאלה – מה דומה ומה שונה בין המציאות שעמדה ברקע להעברות אוכלוסייה אלו לבין המציאות הנוכחית ברצועת עזה.

• הסכם לוזאן (חילופי אוכלוסין בין טורקיה ליוון)
• גרוש הגרמנים בעקבות מלחמת העולם השנייה (כדאי להתמקד בעיקר באירועים בפולין ובצ'כסלובקיה)
• חילופי האוכלוסייה בין הודו לפקיסטן
• חילופי האוכלוסייה בקפריסין (בתחתית הערך)

חלק ב – רעיון הטרנספר והסכסוך היהודי ערבי

מאז ראשית העימות היהודי ערבי עלו על סדר היום הצעות שונות לפתרון העימות. המרכזית שבהם הייתה חלוקת ארץ ישראל המערבית למדינה יהודית ומדינה ערבית, אולם הצעה זו נדחתה בידי האוכלוסייה הערבית שהעדיפה מלחמה על פני הסכם שלום.

• כך קרה בשנת 1937 בעת דחיית ההצעה של ועדת פיל
• בעת הצעת תוכנית החלוקה בשנת 1947

• בפתיחת מלחמת הטרור הפלסטינית בשנת 2000

• ובהמשך הלחימה מרצועת עזה ששיאה בטבח שהחל ב-7.10.2023

ניתן לדון בכיתה על דרכים אחרות שהוצעו לפתרון הסכסוך והסיבות לכישלונם.

אל מול כשלון רעיון החלוקה, היו לאורך השנים הוגים יהודים ולא יהודים שהציעו לפנות בהסכמה את האוכלוסייה הערבית משטחי ארץ ישראל.

• עיינו בציטוטים הבאים של ברל כצנלסון (ממנהיגי תנועת העבודה) משנת 1937 ושל שר המושבות הבריטי הדוכס מדבונשיר, משנת 1943
  • ברל כצנלסון
  • הדוכס מדובנשיר

• למקורות נוספים בהקשר לעמדתם של מנהיגים ציוניים ביחס לרעיון פינוי התושבים הערבים ראו כאן
  • חוו את עמדתכם המנומקת על דבריהם.
  • מדוע להבנתכם ההצעות לא יצאו אל הפועל?

חלק ג – מלחמת העצמאות

במהלך מלחמת העצמאות עזבו רבים מערביי ארץ-ישראל את בתיהם והפכו לפליטים בשטחי ארץ-ישראל שנותרו בידי מדינות ערב כמו יהודה שומרון ורצועת עזה, או בשטחי מדינות ערב השונות. חלק מהערבים נטשו את בתיהם בעצמם וחלק גורשו בידי כוחות צה"ל לאחר שהאוכלוסייה הערבית ניסתה למנוע את הקמת מדינת ישראל ולהשמיד את הישוב היהודי בארץ.

תוך כדי המלחמה וגם עם סיומה נדרשה ישראל לאפשר את שובם של הפליטים, אך סירבה לעשות זאת. בבתיהם של הפליטים התיישבו מאות אלפי עולים שהגיעו מרחבי העולם ורבים מכפריהם ועריהם הפכן לישובים יהודים.

• להבנתכם – מה גרם או הוביל למדיניות זו? מדוע?
• מה דעתכם על מדיניות זו? האם היא מוצדקת?

לכיתות מתאימות כדאי לעיין בדיונים שנערכו בממשלת ישראל באותה עת ולעמוד על הנימוקים שגרמו לישראל להימנע משיבת הפליטים.

חשוב לציין!!!

• בכל שטחי ארץ ישראל שנותרו בידי הערבים עם סיום מלחמת העצמאות לא נותר יהודי האחד. הישובים היהודים שהתקיימו באזור כמו גוש עציון או הרובע היהודי בירושלים נחרבו ותושביהם נרצחו או גורשו
• במהלך מלחמת העצמאות והשנים שלאחריה גורשו מאות אלפי יהודים ממדינות ערב, פעמים רבות (כמו בעיראק ומצרים) תוך גזל רכושם, וזאת ללא שום פעילות מצידם כנגד האוכלוסייה המקומית. בניגוד לפליטים הערבים מארץ ישראל שנותרו ברובם בתנאי מצוקה במחנות פליטים תוך הסתמכות קבועה על סיוע בינלאומי, הפכו היהודים שגורשו מארצות ערב במדינת ישראל לאזרחי מדינת ישראל והם וצאצאיהם חיו והשתלבו בה הצלחה רבה

על גרוש יהודי ארצות ערב צפו בסרטון:

חלק ד – רעיון פינוי האוכלוסייה 2025-1948

במהלך השנים עלו הצעות שונות לפינוי תושבים ערבים מהשטחים עליהם שלטה מדינת ישראל, אולם הם לעולם לא הבשילו למציאות ממשית. אירועי העברת אוכלוסייה היחידים שבוצעו בשטחים עליהם שלטה מדינת ישראל היו העברתם בכפיה של תושבי חבל ימית מבתיהם במסגרת הסכם השלום עם מצרים בשנת 1982 וגירושם של תושבי גוש קטיף מבתיהם בשנת 2005 במסגרת תוכנית "ההתנתקות".

חוו את עמדתכם המנומקת – האם יש להתייחס באופן שונה ל-

• העברת אוכלוסייה יהודית והעברת אוכלוסייה ערבית?
• העברה של אזרחי המדינה משטח אחד בשליטתה לשטח אחר שבשליטתה, לבין העברה משטח מסוים לשטח אחר לחלוטין שמצוי תחת שליטה של ישות מדינית אחרת?
• חלק מהתומכים הנלהבים מפינוי יהודים מבתיהם במסגרת "הסדרי שלום" שונים, מתנגדים בנחרצות לרעיון פינוי האוכלוסייה העזתית. מה לדעתכם הסיבה לכך?

חלק ה – פינוי תושבי רצועת עזה

מאז החלה מלחמת "חרבות ברזל" מתלבטת מדינת ישראל בשאלת "היום שאחרי ברצועת עזה". המציאות ובה ארגון החמאס לא הושמד, רוב האוכלוסייה המקומית מזדהה אתו, תושבי ישראל חוששים ובצדק מפני הישנות הטבח ומגלים ברובם אי אמון באוכלוסייה הפלשתינאית, ובנוסף – סוגיית שחרור החטופים הקורעת את לב כולנו עדיין לא נפתרה, כל אלו מקשים על תוכנית "היום שאחרי".

• אילו רעיונות אתם מכירים לפתרון קבוע לבעיית עזה לאור הנסיבות הנוכחיות?
• מהם לדעתכם היתרונות והחסרונות של פתרונות אלו (להרחבה בנושא, ניתן להשתמש בראיונות כבסיס לשיעור או כמתן עבודה לתלמידים)

רבים טוענים כי תושבי עזה עצמם כמו גם חלק מהערבים תושבי יהודה ושומרון מעוניינים להתפנות לאזורים אחרים בעולם (ראו נתונים) כיצד לדעתכם ישראל צריכה להתייחס למציאות זו ומדוע?

בעקבות תוכנית הנשיא טראמפ (בסרטון המצורף) עלה רעיון העברת האוכלוסייה (הטרנספר) על סדר היום.

• לפניכם שלוש תגובות – מה הנימוקים של כל אחד מהם? עם מי מהם אתם מזדהים יותר ומדוע?
  • העיתונאי עמיחי אתאלי
  • העתונאי מתן צורי
  • ד"ר אבי שילון

סיכום

• מה התחדש לכם היום בשיעור?
  • מבחינת העובדות.
  • מבחינת הרעיונות.
• שתפו במחשבות או בתובנות שלכם מהשיעור – מה אתם לוקחים ממנו?

הפוסט תכנית פינוי עזה של הנשיא טראמפ—האמנם מזרח תיכון חדש? הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

או שיש לנו משהו עמוק יותר שמחבר אותנו, וממשיך מאז ועד היום?

במערך זה, נדון על גורל ויעוד של העם שלנו. על עבר ועל הקשר להווה ולעתיד, באמצעות היכרות עם דבריהם של בן גוריון, ברל כצנלסון ואפילו הסופר הנודע מארק טווין.

ממקומות רבים מאוד הגענו

צפו עם התלמידים בקליפ המצורף של שיר השיירה שהפיקה קק"ל והניחו בפניהם את מילות השיר.

שאלות לדיון בכיתה:

• לפי פתיחת השיר, מה קישר בין היהודים שהיו מפוזרים ״במקומות רבים״?

• לפי השיר לאחר העלייה לארץ "מקצות ערב, מרוסיה ופולניה", נוסף עוד מאפיין שהתחיל לקשר בין היהודים הללו. מהו?

• האם אתם יכולים לחשוב על עוד מאפיינים המשותפים ליהודים ברחבי העולם, ולא הוזכרו בשיר?

• השיר מתעסק בשיירה שנמשכת "מהמאה שעברה" (הערה: הכוונה למאה ה-19, שכן השיר נכתב במאה ה-20). מדוע לדעתכם החליט המחבר להתחיל את השיירה במאה ה-19? הציעו הצעה אחרת לזמן בו "התחילה השיירה", ונמקו תשובתכם.

בין שתי תרבויות

בשיר בו עסקנו מוזכר גם "הזקן" – דוד בן גוריון – וחזונו להפרחת שממת הנגב.

במסמך "ייחוד וייעוד" אותו כתב בן גוריון, הוא כתב בין היתר את הדברים הבאים:

״אין אנו אלא אחד הגורמים המיצערים (=הקטנים) במערכת הכוחות האדירים הפועלים בעולם. לא רק בהכרעות בינלאומיות, אלא גם בקביעת גורל עמנו אנו תלויים בנסיבות ובתנאים שאין לנו שליטה עליהם. אפילו בביתנו פנימה אין אנו פטורים לגמרי מזיקה לגורמים בינלאומיים. ואף-על-פי-כן אין אנו רוצים ואין אנו רשאים לנער מעלינו האחריות הכבדה לבאות. אנו מעטים וחלשים מבחינת המספר והמשקל החמרי, אבל אין הכמות לבדה הכוח המכריע תמיד בחיי אדם ובתולדות עמים. סלילת אורח חיים חדש במעגלי ההיסטוריה אינה זכותם המיוחדת של עמים רבי-מספר. לא תמיד היו עמים עתירי אוכלוסים מורי-דרך לאנושות. גם בימים אלה עומדים בראש האומות לאו דוקא העמים המרובים ביותר באוכלוסים. לא סין והודו, אלא אמריקה ורוסיה נוהגות בעולם. בתולדות התרבות האנושית מילאו שני עמים קטנים, יהודה ויון, תפקיד גדול מכל העמים הגדולים שבימיהם ואחריהם, ועקבות השפעתם לא נימחו עד היום הזה. סגולות הרוח, סגולות נפשיות, מוסריות ושכליות, קובעות בהיסטוריה לא פחות מסגולות החומר, המשקל והמספר. סגולות הרוח מכריעות בשינוי פני ההיסטוריה ובפילוס נתיבות חדשות בהליכות אנוש. ואם נגרע חלקנו לגבי עמים אחרים מבחינת הכמות, לא נפלינו לרעה מאחרים מבחינת האיכות״.

משימת כתיבה: חלקו לתלמידים את הטקסט של בן גוריון ובקשו מהם להשיב:

• בן גוריון מעמיד זה מול זה שתי תרבויות היסטוריות: יהודה ויוון. לדבריו, "עקבות השפעתם לא נימחו עד היום הזה". מהם לדעתכם אותם מאפיינים שהחלו עוד בימי המאבק בין היהודים ליוונים, וממשיכים לפעם בעם ישראל גם בימינו אנו?

• נסו לחשוב על מאפיינים של "יהודה" ועל מאפיינים של ״יוון״ הבאים לידי ביטוי באורחות חיינו (הפרטיות והלאומיות). איזה מהיסודות כדאי לדעתכם לחזק? נמקו.

היהודי הנצחי

לפניכם קטע מתוך מאמר קצר שחיבר הסופר מארק טווין, הידוע בין היתר בזכות יצירותיו: "הרפתקאות תום סויר" ו"הרפתקאותיו של האקלברי פין".

היהודים עשו מאבק מופלא בעולם הזה, בכל הדורות; ועשו זאת כשידיהם קשורות מאחורי הגב. המצרים, הבבלים והפרסים, מילאו את הפלנטה בקול ובהדר, ואז דעכו ונעלמו; היוונים והרומים הלכו אחריהם, עשו רעש עצום, ואז נעלמו; עמים אחרים קמו והחזיקו את הלפיד שלהם גבוה במשך זמן מה, אבל הוא נשרף, והם יושבים בדמדומים עכשיו, או נעלמו. היהודים ראו את כולם, חוו את כולם, ונותרו כפי שהיו תמיד, ללא הזדקנות, ללא חולשות של גיל, ללא היחלשות של חלקי הגוף, ללא האטה באנרגיות שלו, וללא הקהיית מוחם הערני והמפולפל. כל העמים הם בני תמותה מלבד היהודים; כל שאר הכוחות חולפים, אבל הם נשארים. מהו סוד האלמוות שלהם?

הפוסט ונמשכת שיירה – היהודי הנצחי והמתחדש הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.