מטרות השיעור

• הכרת הרקע ההיסטורי של מרד בר כוכבא
• היכרות עם דמותו של רבי שמעון בר יוחאי
• הבנת משמעות המדורות בל"ג בעומר: זיכרון אומץ ואור
• חיבור אישי של התלמידים לערכים העולים מן החג

פתיחה – “למה מדורה?” (5–7 דקות)

נחלק לכל תלמיד ציור של להבה (ראה בנספח).

 כשאתם רואים אש – מה היא מזכירה לכם?

לאפשר תשובות: חום, אור, מסיבה, מדורה, סכנה, שמחה…

נבקש מכל אחד מכם לכתוב בתוך הלהבה:  מה לדעתכם המדורה מסמלת?

לתת 2–3 דקות כתיבה

המורה מרכזת על הלוח מילים שחוזרות:
אור, חום, יחד, שמחה, כוח, אומץ, זיכרון…

המורה שואלת:

"בל"ג בעומר אנחנו מדליקים מדורות.
אבל למה בעצם? האם זה רק בשביל הכיף –או שיש מאחורי זה רעיון עמוק יותר?"

פתיח על ידי המורה: רקע – מצב היהודים וההתארגנות למרד

לפני כמעט 2,000 שנה, ארץ ישראל הייתה תחת שלטון האימפריה הרומית.
הרומאים שלטו בארץ ביד קשה. הם הגבילו את חיי היהודים, פגעו באורח החיים שלהם, ולא נתנו להם חופש אמיתי.

היהודים הרגישו שהזהות שלהם והחיים שלהם נמצאים בסכנה.

בתוך המציאות הזו, קמו אנשים שלא היו מוכנים לוותר.
הם התארגנו בסתר, לעיתים בתוך מערות במדבר יהודה, שם התאמנו והתכוננו למרד.

בראשם עמד המנהיג האמיץ
שמעון בר כוכבא

ההחלטה למרוד לא הייתה פשוטה.
הם ידעו שהרומאים חזקים מהם, ובכל זאת בחרו להילחם כדי לשמור על מי שהם.

שאלה קצרה לכיתה

• למה אנשים בוחרים להילחם גם כשהסיכוי לנצח לא גדול?

קריאה והבנת הנקרא – סיפור על בר כוכבא

חלקו לילדים את הטקסט- יש להשיב תשובות המחברת (מצורף דף עבודה מוכן לצילום כנספח.)

סִפּוּרוֹ שֶׁל בַּר כּוֹכְבָא

לִפְנֵי כִּמְעַט אַלְפַּיִם שָׁנָה, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיְתָה תַּחַת שִׁלְטוֹן הָרוֹמָאִים. הָרוֹמָאִים שָׁלְטוּ בְּיָד קָשָׁה וְהִקְשׁוּ מְאֹד עַל הַחַיִּים לְפִי הַמָּסֹרֶת הַיְּהוּדִית. הֵם קָבְעוּ חֻקִּים וּגְזֵרוֹת, כְּמוֹ אִסּוּר לִלְמֹד תּוֹרָה וְאִסּוּר לְקַיֵּם בְּרִית מִילָה.

בַּתְּקוּפָה הַזֹּאת קָם מַנְהִיג בְּשֵׁם בַּר כּוֹכְבָא .הוּא הֶאֱמִין שֶׁהָעָם הַיְּהוּדִי צָרִיךְ לְהִלָּחֵם עַל הַחֹפֶשׁ שֶׁלּוֹ וְעַל הַזְּכוּת לִחְיוֹת כִּיהוּדִי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. בַּר כּוֹכְבָא אָסַף סְבִיבוֹ לוֹחֲמִים רַבִּים, וְיַחַד הֵם יָצְאוּ לְמֶרֶד נֶגֶד הָרוֹמָאִים. הֵם נִלְחֲמוּ בְּאוֹמֶץ גָּדוֹל מְאֹד, בְּקְרָבוֹת קָשִׁים וְעוֹצְמָתִיִּים. בַּהַתְחָלָה הָיוּ לָהֶם גַּם הַצְלָחוֹת, וְהֵם הִצְלִיחוּ לְהַפְתִּיעַ אֶת הָרוֹמָאִים.
אֲבָל בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, הַכֹּחַ שֶׁל הָאִימְפֶּרְיָה הָרוֹמִית הָיָה גָּדוֹל וְחָזָק יוֹתֵר, וְהַמֶּרֶד נִכְשַׁל.

לְמַרְוֹת שֶׁהַסִּפּוּר לֹא הִסְתַּיֵּם בְּנִצָּחוֹן, סִפּוּרוֹ שֶׁל בַּר כּוֹכְבָא הִמְשִׁיךְ לְהִשָּׁאֵר סִפּוּר חָשׁוּב.
זֶהוּ סִפּוּר שֶׁמַּדְגִּים לָנוּ אוֹמֶץ לֵב, וְדֻגְמָה לִיהוּדִים שֶׁלֹּא מוּכָנִים לְוַתֵּר עַל הָאֱמוּנָה וְעַל הַדֶּרֶךְ שֶׁלָּהֶם.

לִפְנֵי כְּמָאתַיִם שָׁנָה, כַּאֲשֶׁר יְהוּדִים הֵחֵלּוּ לְהַאֲמִין שֶׁאֶפְשָׁר וּכְדַאי לַחֲזוֹר לִחְיוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,
הֵם חִפְּשׂוּ דְּמוּיוֹת שֶׁיִתְּנוּ לָהֶם כֹּחַ וֶאֱמוּנָה. הֵם רָצוּ לְהַאֲמִין שֶׁגַּם הָעָם הַיְּהוּדִי יָכוֹל לְהִתְאַחֵד, לְהָגֵן עַל עַצְמוֹ, וְלִהְיוֹת עַם חָזָק. סִפּוּרוֹ שֶׁל בַּר כּוֹכְבָא הָיָה אֶחָד הַסִּפּוּרִים שֶׁנָּתַן לָהֶם הַשְׁרָאָה.

הוּא הִזְכִּיר לָהֶם שֶׁגַּם יְהוּדִים יְכוֹלִים לִהְיוֹת אַמִּיצִים, לְהִלָּחֵם עַל מַה שֶּׁחָשׁוּב לָהֶם, וְלֹא לְוַתֵּר .וְהָעֻבְדָּה שֶׁאֲנַחְנוּ כָּאן הַיּוֹם, בִּמְדִינַת יִשְׂרָאֵל, עִם צָבָא שֶׁל גִּבּוֹרִים, מוֹכִיחָה שֶׁהַהַשְׁרָאָה שֶׁל בַּר כּוֹכְבָא הָיְתָה סִפּוּר שֶׁל הַצְלָחָה.

שאלות הבנה

1. מי שלט בארץ ישראל בתקופת בר כוכבא?
2. אילו גזרות הטילו הרומאים על היהודים? תנו שתי דוגמאות.
3. מי היה בר כוכבא ומה הוא האמין שצריך לעשות?
4. כיצד מתוארים הלוחמים והקרבות במרד?
5. מה קרה בסופו של המרד?
6. למרות הכישלון, כיצד מתואר סיפורו של בר כוכבא?
7. אילו תכונות של בר כוכבא וחייליו מודגשות בטקסט?
8. מתי החלו יהודים להאמין שאפשר לחזור לארץ ישראל?
9. מה פירוש המילה "השראה"? מדוע חיפשו היהודים דמויות מהעבר?
10. כיצד סיפורו של בר כוכבא השפיע עליהם?

שאלות למורה למחשבה ודיון

• למה לדעתכם חשוב ללמוד סיפור שלא הסתיים בניצחון?
• האם הצלחה נמדדת רק בתוצאה או גם בדרך? הסבירו.
• מה אנחנו יכולים ללמוד מבר כוכבא לחיים שלנו היום?
• איזה כוח יכול לתת לנו סיפור מהעבר?
• האם יש מצבים שבהם חשוב לא לוותר, גם אם קשה? תנו דוגמה.

חלק ג’: רבי שמעון בר יוחאי – מרד של רוח ואור

מי היה במירון? מי שמע את השם שמעון בר יוחאי?

רבי שמעון בר יוחאי
חי בתקופה שבה הרומאים שלטו בארץ.

הוא העז למרוד ברומאים – לא בחרב, אלא ברוח.
בגלל עמדתו נאלץ להתחבא במערה יחד עם בנו.

במהלך השנים במערה, למרות האיסורים, הוא המשיך ללמוד תורה.
הוא האמין שיש ערך גדול ללימוד ולרוח, גם בזמן של קושי וסכנה.

לפי המסורת, ל"ג בעומר הוא יום ההילולה שלו – יום פטירתו, שבו מציינים את האור שהשאיר אחריו.

הדגשה למורה:
האש בל"ג בעומר היא לא רק אש של קרב,
אלא גם אש של זיכרון ושל אור שמתפשט החוצה.

סיכום ודיון (5 דקות)

לכתוב על הלוח:

אומץ
אור
זיכרון

לדיון לשאול את התלמידים:

• איזה מהדברים האלה הכי מדבר אליכם?
• איזו “אש” הייתם רוצים להדליק בתוככם?

סיכום:

ל"ג בעומר מלמד אותנו על אנשים שלא ויתרו –

לא על הזהות שלהם, לא על האמונה שלהם, ולא על האור שלהם

המדורה מזכירה לנו את סיפורי הגבורה שהיו, ולמצוא את אותם בנו.

נספחים

סִפּוּרוֹ שֶׁל בַּר כּוֹכְבָא

לִפְנֵי כִּמְעַט אַלְפַּיִם שָׁנָה, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיְתָה תַּחַת שִׁלְטוֹן הָרוֹמָאִים. הָרוֹמָאִים שָׁלְטוּ בְּיָד קָשָׁה וְהִקְשׁוּ מְאֹד עַל הַחַיִּים לְפִי הַמָּסֹרֶת הַיְּהוּדִית. הֵם קָבְעוּ חֻקִּים וּגְזֵרוֹת, כְּמוֹ אִסּוּר לִלְמֹד תּוֹרָה וְאִסּוּר לְקַיֵּם בְּרִית מִילָה.

בַּתְּקוּפָה הַזֹּאת קָם מַנְהִיג בְּשֵׁם בַּר כּוֹכְבָא .הוּא הֶאֱמִין שֶׁהָעָם הַיְּהוּדִי צָרִיךְ לְהִלָּחֵם עַל הַחֹפֶשׁ שֶׁלּוֹ וְעַל הַזְּכוּת לִחְיוֹת כִּיהוּדִי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. בַּר כּוֹכְבָא אָסַף סְבִיבוֹ לוֹחֲמִים רַבִּים, וְיַחַד הֵם יָצְאוּ לְמֶרֶד נֶגֶד הָרוֹמָאִים. הֵם נִלְחֲמוּ בְּאוֹמֶץ גָּדוֹל מְאֹד, בְּקְרָבוֹת קָשִׁים וְעוֹצְמָתִיִּים. בַּהַתְחָלָה הָיוּ לָהֶם גַּם הַצְלָחוֹת, וְהֵם הִצְלִיחוּ לְהַפְתִּיעַ אֶת הָרוֹמָאִים.

אֲבָל בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, הַכֹּחַ שֶׁל הָאִימְפֶּרְיָה הָרוֹמִית הָיָה גָּדוֹל וְחָזָק יוֹתֵר, וְהַמֶּרֶד נִכְשַׁל.

לְמַרְוֹת שֶׁהַסִּפּוּר לֹא הִסְתַּיֵּם בְּנִצָּחוֹן, סִפּוּרוֹ שֶׁל בַּר כּוֹכְבָא הִמְשִׁיךְ לְהִשָּׁאֵר סִפּוּר חָשׁוּב.

זֶהוּ סִפּוּר שֶׁמַּדְגִּים לָנוּ אוֹמֶץ לֵב, וְדֻגְמָה לִיהוּדִים שֶׁלֹּא מוּכָנִים לְוַתֵּר עַל הָאֱמוּנָה וְעַל הַדֶּרֶךְ שֶׁלָּהֶם.

לִפְנֵי כְּמָאתַיִם שָׁנָה, כַּאֲשֶׁר יְהוּדִים הֵחֵלּוּ לְהַאֲמִין שֶׁאֶפְשָׁר וּכְדַאי לַחֲזוֹר לִחְיוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,

הֵם חִפְּשׂוּ דְּמוּיוֹת שֶׁיִתְּנוּ לָהֶם כֹּחַ וֶאֱמוּנָה. הֵם רָצוּ לְהַאֲמִין שֶׁגַּם הָעָם הַיְּהוּדִי יָכוֹל לְהִתְאַחֵד, לְהָגֵן עַל עַצְמוֹ, וְלִהְיוֹת עַם חָזָק. סִפּוּרוֹ שֶׁל בַּר כּוֹכְבָא הָיָה אֶחָד הַסִּפּוּרִים שֶׁנָּתַן לָהֶם הַשְׁרָאָה.

הוּא הִזְכִּיר לָהֶם שֶׁגַּם יְהוּדִים יְכוֹלִים לִהְיוֹת אַמִּיצִים, לְהִלָּחֵם עַל מַה שֶּׁחָשׁוּב לָהֶם, וְלֹא לְוַתֵּר .וְהָעֻבְדָּה שֶׁאֲנַחְנוּ כָּאן הַיּוֹם, בִּמְדִינַת יִשְׂרָאֵל, עִם צָבָא שֶׁל גִּבּוֹרִים, מוֹכִיחָה שֶׁהַהַשְׁרָאָה שֶׁל בַּר כּוֹכְבָא הָיְתָה סִפּוּר שֶׁל הַצְלָחָה.

נא השיבו על השאלות במחברת:

1. מי שלט בארץ ישראל בתקופת בר כוכבא?
2. אילו גזרות הטילו הרומאים על היהודים? תנו שתי דוגמאות.
3. מי היה בר כוכבא ומה הוא האמין שצריך לעשות?
4. כיצד מתוארים הלוחמים והקרבות במרד?
5. מה קרה בסופו של המרד?
6. למרות הכישלון, כיצד מתואר סיפורו של בר כוכבא?
7. אילו תכונות של בר כוכבא וחייליו מודגשות בטקסט?
8. מתי החלו יהודים להאמין שאפשר לחזור לארץ ישראל?
9. מה פירוש המילה "השראה"? מדוע חיפשו היהודים דמויות מהעבר?
10. כיצד סיפורו של בר כוכבא השפיע עליהם?

מה אומרת המדורה?

הפוסט מערך שיעור יסודי ל"ג בעומר – בין אש, אומץ ואור (כיתות ג-ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מרד בר כוכבא

נפתח בכמה עובדות:

• מרד בר כוכבא התרחש בשנים 132-135.
• סביב המרד (ישנה מחלוקת בין ההסטוריונים האם לפניו או לאחריו) גזרו הרומאים גזירות דת קשות על היהודים, כאשר נראה שהחמורה שבהן היא הפיכת ירושלים לעיר-אלילית.
• המרד גבה הרוגים רבים מהחברה היהודית, ולאחריו התגברה מאוד הירידה היהודית מהארץ.
• למעוניינים: סקירה היסטורית קצרה על המרד, בסרטון מבית מכון מגלי״ם.

צפו בסרטון למטה ודונו: כיצד ראה מחבר השיר, לוין קיפניס, את דמותו של בר כוכבא, ואת מורשתו ההיסטורית?

יהדות השרירים

צפו בסרטון של ״היהודים באים״ ודונו:

• מה היתה מטרתם של יוצרי הסרטון? נמקו תשובתכם.
• האם אתם מסכימים עם הסרטון? נמקו דעתכם.

בקונגרס השני בבאזל, שהתרחש בשנת 1898, נשא מקס נורדאו נאום, שזכה לימים לכינוי ״יהדות השרירים״:

״רק עכשיו אנחנו יכולים ליתן לעצמנו דין וחשבון מן השַמות הנוראות, שחוללו בתוכנו שמונה-עשרה מאות שנות הגלות. בפעם הראשונה אחר מלחמת הייאוש של בר כוכבא הגדול – שרק מעריצי ההצלחה הנקלים יכולים להחשיב אותו פחות מאת החשמונאים המזהירים – חוזרת ונשמעת בתוך היהדות הדרישה, שכלל ישראל יחגור כולו עוז להראות לעצמו ולעולם כולו כמה עוד צפונים בו רוח חיים, תקוות חיים, חפץ חיים״.

• למה מתכוון נורדאו במשפט המודגש?
• האם והיכן אתם מכירים מסביבתכם ״הערצת הצלחה״ (גם בחיי היום-יום הרגילים)? מה דעתכם על תופעה זו? מדוע?ֿ
• מה היה עונה נורדאו ליוצרי ״היהודים באים״?

גבורת הרוח המקודשת וגבורת הזרוע הנידחת

לנורדאו (ולכל מי שמכיר את ההיסטוריה) ברור כי מרד החשמונאים היה הצלחה. צפו בסרטון נוסף של ״היהודים באים״, העוסק במרד החשמונאים:

• מה דומה בין הסרטונים (לפעמים עד לרמת הציטוט)? מה לדעתכם מלמד הדבר?
• האם העובדה כי יהודה המקבי מת בקרב (לאחר נצחונות רבים ומזהירים) אכן מלמדת על כשלון מרד החשמונאים? נמקו.
• לכיתות היסטוריה מתקדמות: ערכו השוואה בין מרד החשמונאים למרד בר כוכבא.

ברל כצנלסון אמר כי:

״דמויות הענקים של רבי עקיבא ובר כוכבא מסמלות את שני האפיקים של הגבורה הישראלית שלאחר החורבן, גבורת הרוח המקודשת וגבורת הזרוע הנידחת… יסוד הגבורה הוא עצם מעצמו של סוד הקיום הישראלי״.

• מי לדעתכם משתי הדמויות המוזכרות בדבריו של כצנלסון מסמלות את ״גבורת הרוח המקודשת״, ומי את ״גבורת הזרוע״?
• האם ניתן לוותר על אחת משתי זרועות אלו? נמקו.
• כיצד לדעתכם באות לידי ביטוי שתי גבורות אלו במלחמת חרבות ברזל?

שאלת הצלחתו של מרד בר כוכבא

הוויכוח בשאלת הצלחתו של מרד בר כוכבא נמשך גם לאחר נורדאו, בין יהושפט הרכבי ואריה אלדד.

כך כתב יהושפט הרכבי:

״דיכויו של מרד בר כוכבא חולל את הפורענות הלאומית, המדינית-צבאית החמורה ביותר בתולדותינו. פורענות שהייתה גדולה יותר מחורבן בית ראשון ומחורבן בית שני. […] וגרר את ישראל לצרה הצבאית-המדינית הגדולה ביותר שעברה עליהם. […] הבעיה איננה איך בר כוכבא טעה – לכך יכולים להיות הסברים מתרצים – אלא כיצד הגענו אנו להערצת טעותו, וכיצד משפיע הדבר על הלך מחשבתנו הלאומית. בהערצת מרד בר כוכבא אנו נקלעים למיצר של הערצת חורבננו והתרוננות ממעשה התאבדות לאומי… הבעיה איננה בר כוכבא, אלא אנו.״

(יהושפט הרכבי, בתוקף המציאות: לקחים לאומיים וחינוכיים מירמיהו מהמרד הגדול וממרד בר כוכבא).

לעומתו טוען ישראל אלדד:

״גם מצדה וגם בר כוכבא לא הפכו מעולם להיות פולחן של חורבן, כפי שחוזר וטוען הרכבי. הרי גם מקדשי השם בגלויות גיבורים היו, מוסרים נפשם על התורה והאמונה, משמע, אין לחיים האישיים ערך עליון, וישנם ערכים שעליהם מקריבים אותם. החידוש החינוכי במצדה ובמרד בר כוכבא היה במלחמה על חירות ובשניהם הכוונה לחירות מדינית… מבחינה חינוכית וגם היסטורית מי שמעריץ ומלמד להעריץ את אלה שנלחמו על חירות העם, עצם מלחמתם, על מטרתה האובייקטיבית ועל נכונותם וסבלם של לוחמיה, הופכת להיות ערך, גם אם התוצאה היתה תבוסה… ובניסוחו של ידין שערער על הרכבי והגן על מרד בר כוכבא: "יש דברים שאינם נמדדים לפי טריטוריות שאבדו, כי אם לפי ערכים שאבדו".״

(ישראל אלדד, פולמוס: החורבן ולקחיו)

• מי לדעתכם צודק בוויכוח, הרכבי או אלדד? נמקו.
• דבריו של מי מתאימים לסרטונים של ״היהודים באים״, ומי מתאים לדבריו של נורדאו?ֿ
• למה לדעתכם מתכוון אלדד באומרו כי ״עצם מלחמתם, על מטרתה האובייקטיבית ועל נכונותם וסבלם של לוחמיה, הופכת להיות ערך, גם אם התוצאה היתה תבוסה״?
• ״אין לחיים האישיים ערך עליון, וישנם ערכים שעליהם מקריבים אותם״. אילו ערכים בחייכם הם ערכים שעליהם ראוי להקריב את החיים האישיים?
• בחרו דמות אחת ממלחמת ״חרבות ברזל״ שבפעולותיה אתם רואים שיקוף של דבריו של אלדד?
• כתבו מכתב למערכת של ״היהודים באים״, ובו תגובתכם לסרטון/ים שלהם בהם צפינו. בדבריכם עליכם להתייחס הן לעובדות ההיסטוריות, הן לערכים.

הפוסט הוא קרא לדרור – ל"ג בעומר הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.