הפוסט בימים ההם בזמן הזה – מערך שיעור לחנוכה הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

כדי לציין את חשיבותו של ערך זה, להכיר ולהוקיר את העולים בעבר ובהווה מייחדת מערכת החינוך את ראשית חודש חשוון שבכל שנה לעיסוק בנושא במסגרת שבוע העליות.

יום העלייה

השבוע מצוין סמוך ליום העלייה שנקבע בחוק ליום ז בחשוון.

קראו את הצעת חוק יום העלייה וענו על השאלות:

• מה התאריך המקורי בו ביקשו לציין את יום העלייה ומדוע?
• מדוע בסופו של דבר נקבע יום זה לתאריך ז' בחשוון?
• למעוניינים בהעמקה: יום ז' בחשון הוא היום בו מתחילים לומר בתפילת העמידה "ותן טל ומטר לברכה". תאריך זה נקבע בשל העובדה שבימי בית שני עד לתאריך זה שבו אחרוני עולי הרגל שעלו מחו"ל לירושלים לבתיהם, ומעתה אין חשש שהגשם יפריע להם בדרכם.
  • איזה קשר קיים לדעתכם בין עובדה זו לבין קביעת תאריך זה כיום העלייה?
• נסו לברר מאילו מפלגות היו חברי הכנסת שחתמו על החוק? מה אתה למד מכך?

להלן נדון בכמה היבטים של העלייה לארץ הניתנים להוראה בכיתות השונות.

במידה ויש בכיתה עולים בני דור ראשון או שני כדאי מאוד לבקש מהם לספר את סיפורם ותחושותיהם בנושא העלייה ואף להיעזר בהם בהכנות לקראת השיעור.

בין הגירה לעלייה

מיליוני אנשים מהגרים מכל שנה מארצות שונות לארצות אחרות ותופעת ההגירה היא אחת התופעות החברתיות החשובות הנפוצות בעולם בן זמננו.

• אתרו ברשת ידיעות הקשורות למהגרים ולהגירה והסבירו מה לדעתכם מאפיין את תופעת ההגירה?
• בניגוד למהגרים, יהודים המגיעים לארץ ישראל נקראים עולים, ועלייה באנגלית איננה סוג של immigrate אלא נכתבת בצורה ייחודית To make Aliya (או – to repatriate) – מה לדעתכם הסיבה להבדל בין שתי מילים אלו (עלייה והגירה)? מה לדעתכם הסיבה להבדל בין שתי מילים אלו? העזרו בסרטון המצורף. האם אתם מסכימים עם הנאמר בו?

בקרב פרסומים ומאמרים היוצאים בידי גורמים ערבים או גורמים יהודים אנטי ציונים או פוסט ציונים מקפידים הכותבים לתאר את היהודים העולים ארצה בשם מהגרים.

• מדוע לדעתכם הם בוחרים להשתמש במושג הגירה ולא עלייה בתיאור מעבר של יהודים לחיות בארץ? מה תענו להם?

שיר העלייה

לפניכם כמה שירים העוסקים בנושא העלייה לארץ במשך הדורות (ניתן לבחור בכיתה בחלק מהשירים או לחלק אותם בין קבוצות תלמידים) בכל אחד מהשירים מתבקשים התלמידים לאתר את העלייה או תקופות העלייה אליה מתייחס השיר, לנסח מהם התחושות לגבי העלייה העולות ממנו ולהסביר לעצמם ולכיתה האם לדעתם העולים בימינו מזדהים עם תחושות אלו.

• שיר המעלות – פרק תהילים המיוחס לעולים מבבל לארץ בימי בית שני. רבים משתמשים בו גם לתיאור העליות שהתרחשו בעת הקמתה של מדינת ישראל

• שאו ציונה נס ודגל – שיר מימי העלייה הראשונה בסוף המאה ה-19

• אח יה ראב – שיר המתייחס לימי העלייה ההמונית שאחרי הקמת המדינה

• המסע לארץ ישראל – שיר המתייחס לעלייה מאתיופיה בשנות ה-80 של מאה ה-20

• טוב שבאתם – שיר מראשית המאה ה-21

אם הייתם היום מחברים שיר המבטא את תחושותיהם של העולים בני זמננו אילו מסרים הייתם משלבים בו ואילו לא? מדוע?

עלייה – אתגר והזדמנות

העליות השונות לארץ מהוות אתגר קשה עבור אלו השותפים בהם הבוחרים לעזוב מולדת, תרבות, שפה, קשרים חברתיים משפחה ולעיתים מקצוע ומעמד כלכלי ולעבור לארץ לא נודעת. העלייה היא אתגר גם לחברה הקולטת (בין אם במסגרת כיתתית, קהילתית או לאומית) הנדרשת לסייע בקליטת העולים ומתמודדת תכופות בשל כך עם אתגרים חברתיים, תרבותיים או כלכליים.

צפו בסרטון הקלאסי מלפני יובל שנים של חבורת לול על העלייה (ניתן לבצע תיווך בעת הצורך). הסרטון מתייחס לגלי העלייה מראשית הציונות ועד שנות השבעים של המאה הקודמת (המאה העשרים).

• איזו תופעה חברתית מתאר הסרטון? האם לדעתכם היא קיימת גם היום? נסחו שלוש שאלות אותם הייתם רוצים לשאול בעקבות הסרטון.

עיינו במאמר זה ודונו מה דעתכם על הנאמר בו בכיתה.

לאור הסרטון ולאור דיונים אפשריים בכיתה על עלייה בת זמננו ואתגריה ניתן לכוון את התלמידים להכין מכתב/פוסט/מם הפונה ליהודים בתפוצות ומבקש מהם לעלות לארץ למרות האתגרים (ואולי דווקא בגללם).

• לחלופין ניתן להכין מכתב דומה למשפחה העולה לארץ ומברך ומעודד אותה על החלטתה.

ניתן לסיים את הפעילות בפעולה אקטיבית דוגמת הבעת הוקרה למשפחות עולים / עולים חיילים בודדים או אף לעולים הנמצאים בבית הספר.

• להפעלות שונות בנושא שבוע העליות מטעם משרד החינוך

הפוסט מעולה לעולה – שבוע העליות במערכת החינוך הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

(למערך שיעור מותאם לגילאי יסודי לחצו כאן)

אירועי המלחמה המתמשכת על כל השלכותיה עלולים לעורר בקרב תלמידי ישראל כמה תגובות. האחת היא שקיעה באבל בייאוש ובחרדה, אלו בהחלט מובנים ומועצמים במידה רבה על ידי אוירה הנוצרת על ידי חלק מכלי התקשורת. תגובה שניה הבולטת מן הסתם יותר בקרב אלו שאינם מעורבים בצורה ישירה במלחמה (משפחות הנפגעים, המפונים והמגויסים) היא של אדישות והמשך החיים כדאשתקד, כאילו לא קורה משהו מיוחד במדינה.

לעניות דעתנו כדאי עם תחילת השנה להציג בפני תלמידים אפשרות נוספת -ע הבהרת המציאות המורכבת בה אנו נמצאים והחובה להתייחס אליה גם מצד מי שאינם מצויים במעגלי המעורבות הישירים, ויחד עם זה טיפוח של חוסן, אופטימיות ומוטיבציה לעשייה למען הכלל, לא מתוך ניתוק מהמציאות אלא דווקא מתוך הבנת מורכבותה והצורך להפוך אותה לגורם מדרבן ומקדם ("להפוך לימון ללימונדה" בלשון העם).

רצוי שמבנה השיעור יותאם על ידי המורים לכל כיתה בהתאם למאפייניה.

חלק א' – אז מה המצב?

שמש אסוציאציות – מה תחושותיכם על המצב במדינה בחודשים האחרונים (ייתכן וחלק מהתשובות יהיו ברוח של צער או קושי או אדישות וחלקם ברוח הרצון לתרום ולסייע)

חלקו לתלמידים את הקישורים הבאים (בקישור או מודפס), עברו על הכתבות השונות והציגו בפני הכיתה את תוכן הכתבה, ובעיקר מה תחושותיכם לגביה?

• עולים חדשים מגיעים לארץ
• תושבים חדשים בגליל
• ראש עיריית ניס תומך בישראל
• פעילות אנשי השומר החדש
• התנדבות בני נוער
• מנשה זלקה
• שכונת מורים בעוטף
• התנדבות למען הפצועים

מה המשותף לכל הידיעות הנ"ל (מציאת הדרך להתמודדות והמשכיות תוך הפגנת חוסן אישי ולאומי)

חלק ב: עמו אנוכי בצרה – השתתפות בצערו של הציבור

כעת נדבר מעט על התלמידים עצמם

• דיון במליאת הכיתה, וכתיבה של הדברים ב״שמש אסוציאציות״ על הלוח: מה עשיתם במהלך החופש?

• לאחר שהתלמידים השיבו, נבחן – האם יש על הלוח רק דברים שהם אטרקציות חופש וטיולים, או שמא יש על הלוח גם פעילויות שהן למען הכלל? התנדבויות וכדומה?

• נדבר בכיתה על הערך של ״עמו אנוכי בצרה״:

״בזמן שהצבור שרוי בצער, אל יאמר אדם: "אלך לביתי ואוכל ואשתה, ושלום עליך נפשי"… ושמא יאמר אדם: מי מעיד בי? אבני ביתו של אדם וקורות ביתו של אדם מעידים בו… נשמתו של אדם היא מעידה עליו… אבריו של אדם מעידים בו״ (תלמוד בבלי, מסכת תענית דף י״א עמוד א).

• ננתח את המקור (בכיתות מתקדמות ניתן לתת לתלמידים זמן לחשוב על המקור בעצמם, בכיתות אחרות, או כאשר הזמן דוחק, נבאר את המקור בעצמנו):
  • מה הבעיה בכך שאדם ידאג לעצמו כאשר ״הצבור שרוי בצער״?
  • המקור מעלה שאלה – הרי האדם נמצא לבדו בביתו, אף אחד לא יודע שהוא ״אוכל ושותה״ כאשר שאר הצבור שרוי בצער. אז מה הבעיה? ומי בכלל ידע מזה?! במקור גם ישנה תשובה: נשמתו של האדם ואבריו מעידים עליו – מהו לדעתכם פירוש התשובה? נסו להסביר במילים שלכם.
  • חוו את עמדתכם המנומקת על הרעיון במקור – האם אתם מסכימים איתו? מדוע?

• גם בהגדה של פסח, בחלק של ארבעת הבנים: ״רשע מה הוא אומר, מה העבודה הזאת לכם? – לכם ולא לו. ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר״. כלומר, רשעותו של הרשע אינה כפירה ב״עיקרי אמונה״ וכדומה מעניינים דתיים, אלא העובדה שהוא בידל את עצמו משאר העם בזמן שהיו שרויים בצרה במצרים.
• מה המשמעות של דברים אלו לימינו לדעתכם? כיצד ניתן ליישמם?

חלק ג: לא לשקוע בצער – מתוך עשייה

מן הצד השני, התעסקות-יתר בצרות, עלולה להוביל אותנו לדכדוך ודכאון. אז איך מגשרים על המתח בין שני הערכים הללו, מצד אחד להיות שותף בצרת הציבור, ומאידך לפתח חוסן נפשי?

יש הסבורים שהדרך היא – עשייה למען הכלל!

כאשר אדם מזהה שהציבור שרוי בצרה, הוא יכול לבחור באחת משלוש דרכים: להתעלם מצרת הצבור; להיות שותף-פסיבי בצרת הצבור ולשקוע בדיכאון; או להיות שותף-אקטיבי, ולנסות לסייע לצבור בשעת צרתו.

• חישבו על יוזמות התנדבות במהלך מלחמת ״חרבות ברזל״ – רשמו את תשובות התלמידים על הלוח.
• מדוע לדעתכם אנשים מתנדבים? למה אנשים תורמים כסף, זמן ומרץ כדי לספק לחיילים ולאזרחים בנקודות העימות מחסה, ביגוד, מזון ועוד? מדוע אנשים לוקחים יום חופש מהעבודה, והולכים לסייע לחקלאים בעבודה פיזית קשה, וללא כל תגמול?
• חישבו: כיצד אנחנו – כפרטים וככיתה – יכולים להירתם כעת למען הציבור?

כאשר האדם עסוק בעשייה, הוא אינו פנוי לשקיעה במחשבות מדכדכות. כך מצד אחד הוא שותף עם הצבור, ומן הצד השני מפתח בתוכו חוסן ובטחון שהמצב הקשה הוא רגעי וזמני, והוא עתיד להסתיים – כי אני פועל לשם כך!

חלק ד: מתחילים שנה עם הראש למעלה

לפניכם שני שירים שנכתבו לפני שנים רבות. בשניהם ישנה התייחסות למציאות שבה תלמידים מתחילים את שנת הלימודים

מצאו את השורות המתאימות? מה המשורר מבקש לבטא בשורות אלו?

לא תנצחו אותי

כל עוד

(השורות: "ותנוקות של בית רבן" ו"אַךְ הַיְּלָדִים עוֹד שָׁרִים שִׁיר עַל יוֹרֶה וְחָצָב, וְגַם שְׂפָתָיו שֶׁל גֶּבֶר לוֹחֲשׁוֹת עַכְשָׁו: גַּם אִם אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת הֵן לֹא אִירָא, גַּם אִם אֶפֹּל פִּתְאוֹם יֹאמַר לִבִּי שִׁירָה כָּל עוֹד עוֹלֶה הַבֹּקֶר כָּל עוֹד נִכְתָּב הַלּוּחַ כָּל עוֹד הוֹלֵךְ לֹו בֵּן וְאָב בְּעִקְבוֹתָיו" מדגימות את האופטימיות של ההתחדשות וההמשכיות של חינוך דור חדש למרות הכל)

ניתן לסיים את השיעור בהחלטה כיתתית על תרומה כללית ויוזמה להרמת הרוח הלאומית במסגרות שונות.

הפוסט מרימים את הראש – מרימים את הדגל_שיעור פתיחה לשנה"ל תשפ"ו הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

כיתות: ג–ו (למערך על ראש השנה לחינוך העל יסודי לחצו כאן)
משך: 45–60 דקות
מטרת-על: לחבר את התלמידים למשמעות ראש השנה כזמן של פתיחת דף חדש, האמונה בתקווה ותיקון, והכח שאנו שואבים מתקווה ואמונה בטוב.

מצגת

ראש השנה-חג של תקווה והתחדשות על ידי מיטל יהוד

שלב 1 – פתיחה מעוררת השראה (5 דקות)

1. שאלת פתיחה לכיתה:
   מה הדבר שהכי הייתם רוצים שיקרה השנה – לכם, למשפחה שלכם, או לעם שלנו?
2. המורה רושם על הלוח מילים מרכזיות שחוזרות בתשובות: "ניצחון", "בריאות", "שמחה", "ביטחון", "שמחות" "הצלחות" וכו'.

הסבר קצר: במסורת היהודית ראש השנה הוא יום שבו מסתכלים אחורה על השנה שעברה, מסכמים ומתקנים את שדורש תיקון, ובאותה נשימה מביטים קדימה בתקווה לשנה חדשה וטובה.

שלב 2 – סיפור המחשה: "המסמרים בגדר" (10 דקות)

ניתן לחלק את הסיפור בכיתה, כמשימת הבנת הנקרא.

היה ילד אחד שהיה מרבה לכעוס ולומר דברים קשים. אביו נתן לו שקית מסמרים ואמר: "בכל פעם שאתה כועס או פוגע במישהו – תקע מסמר בגדר שבחצר". בימים הראשונים הילד תקע הרבה מסמרים. עם הזמן, הוא הבין שזה דורש מאמץ, וניסה לשלוט בעצמו – ופחות ופחות תקע מסמרים.
יום אחד עבר עליו יום שלם בלי כעס, ואביו אמר לו: "עכשיו, על כל יום שבו לא תפגע באחר – הוצא מסמר אחד מהגדר". לאחר זמן, כל המסמרים נעלמו.
אז אמר האב: "הבט בגדר – אין מסמרים, אבל נשארו חורים. כך גם בלב של אדם – אפשר לבקש סליחה, אבל סימנים נשארים. לכן עדיף להיזהר ולא לפגוע מלכתחילה, ובמקום זאת למלא את העולם במעשים טובים".

שיחה בכיתה:

• מה למד הילד מהחורים בגדר?
• איך אפשר להפוך פגיעה במישהו להזדמנות לתיקון?
• מה הקשר בין הסיפור לראש השנה?

מסר מרכזי: ראש השנה הוא זמן להסיר את ה"מסמרים" – אבל גם למלא את ה"חורים" בעשיית טוב.

שלב 3 – שיר מעורר השראה: "בשנה הבאה" (10 דקות)

1. השמעת השיר "בשנה הבאה" (אהוד מנור, לחן יאיר רוזנבלום)

אפשרות אחרת- שירה משותפת מתוך דף שיחולק עם מילות השיר:

"בשנה הבאה" – מילים: אהוד מנור לחן: נורית הירש.

בשנה הבאה נשב על המרפסת

ונספור ציפורים נודדות.

ילדים בחופשה ישחקו תופסת

בין הבית לבין השדות.

עוד תראה, עוד תראה

כמה טוב יהיה

בשנה, בשנה הבאה.

ענבים אדומים יבשילו עד הערב

ויוגשו צוננים לשולחן.

ורוחות רדומים ישאו אל אם הדרך

עיתונים ישנים וענן.

עוד תראה, עוד תראה

כמה טוב יהיה

בשנה, בשנה הבאה.

בשנה הבאה נפרוש כפות ידיים

מול האור הניגר הלבן

אנפה לבנה תפרוש באור כנפיים

והשמש תזרח בתוכן.

עוד תראה, עוד תראה

כמה טוב יהיה

בשנה, בשנה הבאה.

1. דיון קצר:
   • כיצד מבוטאת תקווה לקראת השנה הבאה?
   • אילו דימויים מהטבע מביעים תקווה?
   • מה אפשר להתחיל לעשות כבר עכשיו כדי שהחלומות יתגשמו?

שלב 4 – פעילות קבוצתית: מנהגי ראש השנה (15 דקות)

הכיתה מתחלקת ל־4 קבוצות. כל קבוצה מקבלת כרטיסיה עם הסבר על מנהג אחד ודיון קצר.

אפשרות נוספת, לבקש לעשות עבודת חקר, על אחד ממנהגי החג

הכרטיסיות:

1. תקיעת שופר
   קול השופר חזק ומעורר, כמו שעון שמעיר אותנו לתקן את דרכנו. חכמים אמרו שיש לו כמה משמעויות: המלכת ה' על העולם, השכמה רוחנית, קול בכי על חטאים, ואף דרך "להבקיע את שערי השמיים" ולעורר רחמים. בראש השנה תוקעים 100 תקיעות, אלא אם היום חל בשבת.
2. סדר ראש השנה – הסימנים
   בליל החג אוכלים מאכלים שמסמלים ברכה. בתלמוד מוזכרים חמישה סימנים – קרעא, רוביא, כרתי, סילקא ותמר – ולכל אחד ברכה מיוחדת. במשך הדורות נוספו מאכלים שונים לפי קהילות ישראל, ולעיתים גם ברכות יצירתיות והומוריסטיות.
3. כרטיס שנה טובה
   לפני ראש השנה נוהגים לאחל שנה טובה לחברים, משפחה ולעיתים גם לאנשים זרים. בעבר שלחו כרטיסי ברכה מצוירים, והיום שולחים בעיקר הודעות. המנהג מחזק קשרים חברתיים ומפיץ שמחה – במיוחד כשזוכרים לברך גם אנשים שפחות מצפים לכך.
4. בגדים חדשים ומתנות
   מתחדשים בבגדים או בתכשיטים כסמל להתחלה חדשה. נוהגים לתת מתנות לקרובים ולעובדים, לעיתים גם מתנות קטנות אך עם הרבה מחשבה ואהבה. זו הזדמנות להעניק גם למי שזקוק לעידוד, כמו חיילים, פצועים או שכנים בודדים.

משימת הקבוצות:

• להסביר לכיתה את המנהג שקיבלו.
• לחשוב איך אפשר להכניס בו "תקווה" – איחול, פעולה טובה, או רעיון לעשיית טוב

שלב 5 – עץ תקווה כיתתי  (10 דקות)

• כל תלמיד מקבל פתק צבעוני וכותב:
  • תקווה לעם ישראל או למדינת ישראל
• תולים את הפתקים על "עץ התקווה" בכיתה.

הפוסט ראש השנה: חג של תקווה והתחדשות – מערך ליסודי (כיתות ג'-ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

פעילותו של בן גוריון, הכרעותיו והחלטותיו בתקופות קריטיות בתולדות העם היהודי ומדינת ישראל משפיעות במידה רבה על מדינת ישראל עד היום. לא כל מעשיו והכרעותיו היו מקובלים על הכל. ככל מנהיג היו לו יריבים רבים, למפרע בוודאי שהיו לא מעט תחומים בהם טעה, אך אין ספק, לדעת מעריציו ויריביו כאחד שמדובר במנהיג דגול שמעשיו ואמירותיו ראויים להילמד ולהיזכר גם מעל ליובל שנים אחר מותו. 

במערך זה נכיר את הגותו ותפיסת עולמו לגבי צה"ל, דמות הנוער, המולדת, היחס לאויבנו, ולמלחמה.

מי אתה בן גוריון?

רקע

ניתן להתחיל את השיעור בסיעור מוחות כללי עם התלמידים בשאלות:

• מיהו בן גוריון עבורכם?
• אילו ערכים ניתן ללמוד מדרכו לגבי מדינת ישראל כיום?

ניתן להעזר בשירו הידוע של יהורם טהר לב המתאר את חייו של בן גוריון בסרטון המוטמע או בסרטון של המכון למורשת בן גוריון המסכם את תולדות חייו:

מתוך הגותו הענפה של בן גוריון נדון להלן במספר ציטוטים הרלוונטיים לחיי מדינת ישראל כיום בכלל ולימי המלחמה הנוכחיים בפרט. מובן שבכל אחד מהנושאים הנ"ל ניתן להרחיב בהתאם לשיקול הדעת החינוכי.

בן גוריון וצה"ל

בן גוריון עיצב את צבא ההגנה לישראל בשנותיו הראשונות, ובמידה רבה ערכים רבים הבאים לידי ביטוי בחיי הצבא מתבססים גם כיום על משנתו

• עיינו בויקיציטוט במשפטים השונים אותם אמר בן גוריון ביחס לצה"ל. בחרו כמה מהם וחפשו כתבות המתארות את הצורה בהם הערכים עליהם ביקש בן גוריון לבסס את צה"ל באים לידי ביטוי כיום.

צפו בסרטון מאוייר של המכון למורשת בן גוריון המתאר את פעילותו של בן גוריון בימי מלחמת העצמאות.

• אילו תכונות רצויות של מנהיג לאומי באות לידי ביטוי במעשיו השונים בנושא זה?
• האם וכיצד תכונות אלו באות לידי ביטוי גם במנהיגות הצבאית והמדינית של ימינו?

18 הנקודות – יעדיו של צה"ל

בשנת 1953 ניסח בן גוריון מסמך שנודע ב"18 הנקודות" ובו פירט את תפיסתו ביחס ליעדיו של צה"ל. בין השאר כתב:

"אימון צבאי מוכרח להיות מלווה בהשרשת החיילים בערכי התרבות של עם ישראל באהבת המולדת והמדינה ובמחיקת המחיצות העדתיות ושילוב הוותיקים והחדשים בחיי המרינה ובבניינה. בלי עם אחיד לא יקום עם לוחם"

• מדוע לדעתכם ראה בן גוריון חשיבות גדולה "בהשרשת החיילים בערכי התרבות של עם ישראל ובאהבת המולדת והמדינה"?
• האם וכיצד צה"ל משיג מטרה זו כיום?

בן גוריון והנוער

בשנת 1954 נשא בן גוריון נאום בפני אלפי בני נוער בתל אביב.

בין דבריו אמר בן גוריון:

"דמות האדם בישראל פירושה קודם כל – דמות הנוער בישראל, יכלתו היוצרת יוזמתו החלוצית, נאמנותו לשליחות שהטילה עליו ההיסטוריה בדורנו. נוער קארייריסטי, שעיניו לבצע, לחיים ריקים, לרווחים קלים, ..– נוער כזה יהווה הנשק הסודי של אויבינו, בו יכריעו בנקל את עם ישראל."

משימת כתיבה:

• כתבו מה תחושותיכם לנוכח קביעה זו?
• האם אתם מסכימים עליה או חולקים עליה? מדוע?

בהמשך מציב בן גוריון דבריו חמישה יעדים לבני הנוער

• טיפוח המשותף
• מיזוג גלויות
• טוהר המידות
• ישוב הגבולות
• עיצוב חברה חדשה

ניתן לחלק לקבוצות התלמידים את הקטעים הרלוונטיים ולדון עימם מה היעדים שהציב בן גוריון לנוער, ואילו מהם לדעתם נדרשים גם כיום. ניתן לדון עם התלמידים איזה יעדים נוספים ניתן להציב כיום בפני הנוער.

צפו בסרטון זה המתאר את פעילות הנוער והצעירים בימי המלחמה, מה היה לדעתכם אומר בן גוריון לנוכח סרטון זה?

בן גוריון והסכסוך היהודי ערבי

צפו בסרטון וענו על השאלות בכיתה: כיצד מתייחס דוד בן גוריון לשאלת ההיסטוריה של העם הפלשתינאי? כיצד מצדיק דוד בן גוריון בסרטון זה את הדרישה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל?

זכותו של העם היהודי על ארץ ישראל מתוך התנ"ך

באותו ראיון, מבסס בן גוריון את זכותו של העם היהודי על ארץ ישראל מתוך התנ"ך. צפו בסרטון זה והסבירו כיצד הסתמך בן גוריון על התנ"ך למרות שלא היה אדם דתי.

למרות עמדתו הנחרצת השוללת את קיומו של העם פלשתינאי ובעד זכותו המלאה של העם  היהודי על ארץ ישראל, היה בן גוריון מוכן להסכמים בדבר חלוקת הארץ.

• מדוע? האם עשה זאת בשל שיקולים פרגמטיים או מתוך תחושה של צורך בפיצוי מוסרי לערבים?
• מה הייתה עמדתו ופעילותו לאחר שהערבים דחו את הצעות השלום הישראליות ופתחו במלחמה? ניתן להעזר במכתבו לבנו עמוס משנת 1937.

דבריו של בן גוריון בפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית

להלן דברי בן גוריון המפורסמים, שנאמרו בפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני א"י, בשנת 1946, סיפור יציאת מצרים וליל הסדר שימש לבן גוריון כהוכחה לקשר בין העם היהודי לארצו:

"…לפני כשלוש מאות שנה הפליגה לעולם החדש אניה ושמה 'מייפלאואר'. היה זה מאורע גדול בתולדות אנגליה ואמריקה. אבל תאב אני לדעת, אם יש אנגלי אחד, היודע בדיוק אימתי הפליגה אניה זאת; וכמה אמריקאים יודעים זאת?; היודעים הם כמה אנשים היו באניה?; ומה היה טיבו של הלחם שאכלו בצאתם?

והנה לפני יותר מ-3,300 שנה, לפני הפלגת 'מייפלאואר', יצאו היהודים ממצרים, וכל יהודי בעולם, ואף באמריקה וברוסיה הסובייטית, יודע בדיוק באיזה יום יצאו: בחמישה עשר בניסן. וכולם יודעים בדיוק איזה לחם אכלו היהודים: מצות. ועד היום הזה אוכלים יהודים בכל העולם כולו מצה זו בחמישה עשר בניסן, באמריקה, ברוסיה ובארצות אחרות, ומספרים ביציאת מצרים ובצרות שבאו על היהודים מיום שיצאו לגולה. והם מסיימים אחרי אכילת המצה במלים אלה: 'השתא עבדי, לשנה הבאה בני חורין', 'השתא הכא, לשנה הבאה בירושלים'".

קראו את הדברים והשיבו:

• בין אילו שני סיפורים הסטוריים משווה בן גוריון? כיצד הן מונצחים?
• מה ביקש בן גוריון להוכיח באמצעות הסיפור שהביא?

לכיתות מתקדמות – משימת כתיבה

עיינו בקטעים ממאמרו של בן גוריון בשנת 1920 בדבר הגבולות הרצויים של הארץ.

• ניתן לצייר גבולות אלו על מפה ולהשוותם לגבולות הנוכחיים, (כדאי להתייחס גם לעדותו של עמוס עוז בקישור זה, על שולחן הכתיבה הבן גוריוני).

הפוסט בן גוריון ואנחנו הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

בחלק א- יוצג הרגע ההסטורי והחוקי, כדי להבין אך נוצר מעמד שונה לציבורים שונים בישראל.

בחלק ב- ננסה להבין את משמעות ההבדל בין "חובה כלפי המדינה" או "זכותי מהמדינה". ולדון בהשלכות של הדבר על סוגיית השוויון בנטל.

בחלק ג- לסיום, לאור הטענה שאם לומדים תורה פטורים מיציאה למלחמה – ניתן הצצה לעולם התורה וההלכה והתורה לגבי חשיבות הלחימה וההגנה על העם והארץ גם עבור לומדי תורה.

קשרי המלחמה

צפו בסרטון הזה בכיתה וענו, מה תחושותיכם לגביו?

 מאז תחילת המלחמה צפו ועלו שוב הדיונים והמחלוקות בדבר, חלוקה שווה בין אזרחי המדינה בנטל ה"תרומה למדינה". יהיו שיתעקשו כי הדיון הוא לגבי גיוס לצבא דווקא. יהיו שיסבירו שכדי לאפשר למגזר הערבי והחרדי הזדמנות לשאת בנטל, ניתן למצוא שירות לאומי מקביל. כך או כך אין שום הסכמה, נכון לרגעים אלו.

ככל שהמלחמה בדרום ובצפון מתמשכת, הדיון הולך ומתעצם, הן מטעמים טכניים של צורך בכוחות רעננים ומתחדשים. והן ברמה המוסרית, שהתחושה של חוסר הגינות מלווה את העובדה שיש המסכנים את חייהם אל מול האויב ויש שפטורים מכך.

חלק א'- ככה זה התחיל…

בעשור הראשון של המדינה, הגיעו ראשיה להסדר עם ראשי ההנהגה החרדית, ולפיה יינתן פטור משירות צבאי לבני תורה חרדים. בתקופה ההיא, שנים ספורות לאחר השואה, הקהילות החרדיות שספגו מכה קשה – פיזית ורוחנית – היו מצומצמות, ומדובר היה בפטור למאות בודדות של תלמידים. לאורך השנים ניתנה הרחבה מסויימת למכסת הלומדים שקיבלו פטור צבאי על בסיס "תורתו אומנותו", אך עד אמצע שנות השבעים, היה מדובר על פחות מ-1000 איש שקיבלו פטור שכזה.

בסוף שנות השבעים הקהילות החרדיות כבר גדלו מבחינת היקף האוכלוסייה, ולא פחות חשוב – החליטו להכנס כשותפות לקואליציות, לקחת חלק משמעותי יותר בהנהגת המדינה. כחלק משותפות זו, הצליחה "אגודת ישראל" להשיג פטור גורף לבחורי ישיבות שהצהירו כי "תורתם אומנותם".

ראו סרטון מצורף על תולדות הפטור מגיוס שניתן לציבור החרדי:

״חברת הלומדים״

אט אט הפכה החברה החרדית למה שקיבל את הכינוי "חברת לומדים" – חברה שבה האתוס המרכזי הוא לימוד התורה. הצבת לימוד התורה כאתוס מכונן ומרכזי כל כך, עיצבה בפועל את כל המאפיינים החברתיים של החברה החרדית: הן את הגבולות בין מי שנחשב "חרדי" למי שנחשב כמחוץ לחברה החרדית, הן את חלוקת התפקידים המגדרית בתוך החברה עצמה, והן את מצבן הכלכלי של משפחות חרדיות רבות שחיו לאור הערך המרכזי הזה.

מנגד, בקרב חלקים רבים בחברה הישראלית הלכה וגברה התרעומת כלפי החברה החרדית, שצעיריה נמנעים משירות צבאי. קריאתו של משה רבנו כלפי השבטים שהוא חשד בהם ברצון להשתמט מלחימה: "האחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה?!" מהדהדת בחלל החברה הישראלית (ציטוט של משה רבנו בספר במדבר, הפונה בנזיפה לשבטים גד וראובן בדרישה שיצטרפו לכל אחיהם למאבק על כיבוש הארץ).

חוק טל

בסוף שנות התשעים מונתה על ידי ראש הממשלה דאז אהוד ברק ועדה שבראשה עמד שופט העליון לשעבר צבי טל. הוועדה עסקה בשאלות החברתיות והכלכליות של אי-גיוסם של כל כך הרבה בני ישיבה.

הוועדה הבינה כי לאחר עשורים רבים בהם ניתן פטור לבני תורה, ולאחר שאתוס חברת הלומדים תפס מקום כל כך מרכזי בעיצוב החברה החרדית, הרי שלא ניתן יהיה ליישם גיוס חובה בכפייה על עשרות אלפי חרדים.

מתוך כך, בשנת 2002 חוקקה הכנסת את מה שקיבל את הכינוי "חוק טל", ובו ניסיון להלך בין הטיפות ולהגיע להסדרה פוליטית בתוך הכנסת – נציגת ריבונות העם במדינת ישראל. בקצרה, החוק קבע כי עד גיל 23 יוכלו בחורי הישיבות לדחות את גיוסם, אך בגיל 23 יצטרכו לבחור בין שתי אפשרויות: המשך לימוד בישיבה, או גיוס מקוצר לחודשים ספורים, שיבוץ למערך המילואים או לשירות אזרחי לשנה אחת.

לכאורה מדובר היה בחוק שמאזן בין האתוס של החברה החרדית מחד, ומאידך מאפשר לבחור החרדי לבחור בגיל 23 להיות שותף בחברה הישראלית, תוך שותפות שלו בנטל הלאומי (אם כי באופן מקוצר).

דא עקא, מאז שנחקק החוק, הוא ספג ביקורות מצדו של בית המשפט העליון. בשנת 2012 אף פסל בית המשפט העליון את החלטת הכנסת להאריך את משך תחולת החוק, בנימוקים כי החוק אינו חוקתי ומידתי, וכי בפועל החוק לא הוביל לעלייה בגיוסם של החרדים. מאז ועד ימינו ממש, שאלת גיוס החרדים היא שאלה שקורעת את החברה הישראלית, חורצת את גורלן של ממשלות, וגורמת לבוקה ומבולקה פוליטית וחברתית.

שאלות לדיון בכיתה:

• הכנסו לקישור ודונו בכיתה על המבנה ועל מסקנות ועדת טל
• האם לדעתכם בג"ץ צדק בכך שביטל את חוק טל ומנע בכך את הסדר גיוס החרדים לצה"ל?

חלק ב'- מגילת החובות

עם קום המדינה, נדרשו מנהיגי העם לשאלת המבנה החוקי שלה. כחלק מהדיון, הדגיש בן גוריון את השיח הנכון במדינה דמוקרטית. לדבריו, במדינה דמוקרטית השיח לא צריך להיות "שיח זכויות", שבו האדם והאזרח חושבים ודורשים כל הזמן מה "מגיע לי", אלא שיח חובות, שבו האדם והאזרח נרתמים לטובת העם, המדינה והארץ. לדבריו של דוד בן גוריון:

"במדינה חפשית כמדינת־ישראל אין כלל צורך בהכרזת חירויות – במדינה זו חפשי כל אדם לעשות הכל, אלא אם החוק אוסר במפורש משהו. במאה השמונה־עשרה, שעמדה כולה בסימן שלטון עריצים – היה צורך במגילת זכויות אדם. בארצות שבהן עדיין נשללת חירות העם וזכותו לקבוע ברצונו החפשי השלטון והחוק – יש צורך להילחם על זכויות האדם. בארצות החפשיות, בארצות הדמוקרטיה, שבהן שליט העם, יש צורך במגילת החובות, ופירושה אצלנו – חובות למולדת, לעם, לעליה, לקיבוץ גלויות, לבנין הארץ, לבטחון לזולת, לחלש.

אנו, יותר מכל ארץ חפשית ודמוקרטית אחרת שמראש מובטחות בה זכויות האדם ביסודן, זקוקים למגילת חובות. המשימות הגדולות והקשות שהטילה ההיסטוריה על דור מקימי המדינה, בוניה ומגיניה, לא יתכנו בלי מגילת־חובות שנטיל על עצמנו, ברצוננו הטוב, מתוך הכרת יעודנו החלוצי למשך תקופה לא־קצרה".

משימת כתיבה:

קראו את דבריו של דוד בן גוריון והשיבו על השאלות :

• מה דעתכם על נקודת המבט החריגה (בוודאי בימינו) הזו של בן גוריון?
• כיצד לדעתכם ניתן לשנות את השיח שלנו בכיתה, במשפחה ובחברה משיח-זכויות לשיח-חובות? האם לדעתכם זה ישפר את מצבנו?
• האם לדעתכם מי שאינם שותפים למגילת-החובות של המדינה (ובתוכה גיוס לצה"ל) זכאים ליהנות מהזכויות המוקנות בה? נמקו.
• האם לדעתכם ניתן לכפות בחוק ובאמצעות כוחה של המדינה (וזרועות האכיפה שלה) על הציבור החרדי שותפות למגילת החובות (וגיוס לצה"ל בכלל זה), או שישנה דרך אחרת? אם הצעתם דרך אחרת – מהי?

חובה שהיא זכות וזכות שהיא חובה

קראו את הציטוטים הבאים של משרתי צה"ל במלחמת "חרבות ברזל", בחרו מהם מקור אחד, איתו הזדהיתם ביותר, והסבירו מדוע בחרתם דווקא בו.

• סמ"ר עדי ליאון, בן 20 בנופלו: "אני יוצא למלחמה הזאת בידיעה שאני לא בטוח חוזר, אבל אני מאמין בלב שלם במה שאני עושה. אין לנו ארץ אחרת ועכשיו תורי להגן עליה…זה החינוך שנתנו לי הוריי, בזה אני מאמין, מקווה שתזכרו אותי, עדי" (מקור).

• מיד עם פרוץ המלחמה, התייצב אל"מ במיל משה פלד, למרות היותו בן 78, למערכה: "לא חיכיתי לקריאה, הנעתי את האוטו ויצאתי לדרך", "מעבר לתחושת החובה האישית, יצאתי למילואים בהתרגשות ובשמחה על הזכות לשרת את המדינה שלי בעת הזו עם הנהגים המתנדבים של מרכז הובלה, ומייחל שחיילינו יחזרו הביתה בשלום" (מקור).

• רס"ר במיל' עזרא יכין, בן 95, התנדב גם הוא: "ב-95 שנות חיי נוכחתי לגלות שאין בעולם כמו גיבורי ישראל…גם אחרי שנים רבות בצה"ל אני גאה לעלות על מדים כל פעם מחדש. ברגע שנכנסתי למערכת הצבאית הבנתי שזה לנצח – כל עוד אני חי אהיה איש צבא" (מקור).

• סמל ערן אלוני, בן 19 בנופלו: "אני ערן אלוני, בן 17, ואני יודע על עצמי דבר אחד – נועדתי לעשות משהו משמעותי בחיים האלה. בארץ הזאת. משהו שיגרום לשינוי, אבל שינוי ממקום שקט. עשיתי שינוי, ומילד בלי תחומי עניין בכלל הבנתי פחות או יותר את המסלול שלי בחיים, והוא הצבא. חשוב לי להיות לוחם (בגדס"ר גולני) להפוך לקצין וממש לעלות בשרשרת הפיקוד. אני חושב שיש לי את הכלים אבל אני עדיין צריך הכוונה כדי להיות מפקד טוב, ובזה הייתי רוצה שאדם משמעותי יעזור לי" (מקור).

משימת כתיבה:

יש לכם אח חרדי. כתבו לו מכתב מנומק, ובו תנסו להסביר לו את חשיבות השירות בצה"ל, ומדוע לדעתכם עליו להתגייס.

ומה ביום שאחרי…

בכתבה במקור ראשון עולה הטענה כי לא החרדים – אך גם לא הציבור הכללי – מעוניינים בגיוס חרדי לצה"ל, שידרוש מהצבא שינוי עמוק על מנת לאפשר לחיילים החרדיים לשמור על ארחות חייהם במסגרת הצבאית. בכתבה אחרת באותו אתר מתמודד אריאל שנבל עם טענות כאלו ואחרות מהצד החרדי.

שאלות לדיון בכיתה:

• האם הציבוריות הישראלית מוכנה לוויתורים שייעשו על מנת לשלב את החרדים במסגרת הצבאית?
• האם לדעתכם יש לפגוע ב"כור ההיתוך" הצה"לי, לטובת שירות של בני המגזר החרדי בצבא?

חלק ג'- מהי עמדת התורה וההלכה ביחס לצבא

למקורות יהודיים, מן התורה ומן ההלכה, בדבר חובת הגיוס לצה"ל:

• פרק ד – מהלכות צבא ומלחמה – פניני הלכה
• "מלחמת מצווה" ולימוד תורה | ערוץ ７
• מלחמת מצווה ומלחמת רשות / הרב שלמה גורן

הפוסט גיוס, שירות לאומי ונשיאה בנטל משותף הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

עשרה בטבת

צום עשרה בטבת הנו הראשון מתוך ארבעה צומות שנקבעו לזכר חורבן בית המקדש. ביום זה החל מצור נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים, והסתיים לאחר שנה וחצי בחורבן בית המקדש וירושלים, ברצח המוני וגלות.

להרחבה על היום ומשמעותו ההסטורית ניתן לעיין בקישור זה.

יום עשרה בטבת נקבע ע"י הרבנות הראשית לישראל כ"יום הקדיש הכללי", כאזכרה לנספים בשואה שאין ידוע התאריך בשנה בו הם נספו. וכן כאזכרה לאלפי בתי אב ומשפחות שלמות שנרצחו בשואה עד שלא נותר מהם שריד ופליט.

יום הקדיש הכללי, יחד עם יום הזכרון לשואה ולגבורה (המתקיים בכ״ז בניסן) ויום הזכרון הבינלאומי לשואה (מתקיים ב-27 בינואר) הם תאריכים בהם רבים בארץ ובעולם מתייחדים עם זכר השואה ומנסים לעמוד על לקחיה.

שאלות לדיון בכיתה:

• אילו לקחים לדעתכם חייב העולם והעם היהודי ללמוד מאירועי השואה?
• השנה לאחר אירועי טבח שמחת תורה, דומה כי ימי הזכרון לשואה יהיו בעלי משמעות מיוחדת.
• האם ובמה לדעתכם ימי הזכרון לשואה יהיו שונים השנה משנים קודמות ומדוע?

״זו היתה שואה – חד וחלק״

רבים חשו כי האירועים האיומים שהתחוללו במשך שעות ארוכות מאוד ב-7.10, אירועים שבמהלכם רצחו והתעללו רוצחים אכזריים במאות רבות של יהודים חסרי מגן, הזכירו להם את השואה.

ראו בין השאר את ההשוואה לימי השואה בראיונות עם ניצולים מיישובי עוטף עזה מנתיב העשרה, מניר עוז ומאופקים. כך תואר הטבח גם בעיתוני העולם.

פרופסור שטייד לבני מנתה שבע סיבות לכך שלדעתה אירועי ה-7.10 זהים לאירועי השואה.

משימת כתיבה:

• סכמו את שבע הסיבות שכתבה שטייד, מה דעתכם על נימוקיה?
• כתבו מה עמדתכם על רקע הראיונות והטקסטים כאן.

״ממש לא היה שואה״!

על אף מה שראינו עד כה רבים מנגד יצאו נגד השוואה זו:

לפניכם בקישור מכתב של ניצול שואה ללוחמי צה״ל

משימת כתיבה:

• מה הסיבה המרכזית לדברי הכותב להבדל בין השואה לאירועי ה-7.10?
• מה דעתכם על דבריו אלו?
• נסו לכתוב תשובה בשם חיילי צה״ל למכתב זה.

לטענות מחקריות וערכיות נוספות נגד ההשוואה לשואה כדאי לעיין במאמר של ד״ר שוקי שריר ובמאמרה של טובה הרצל.

כח קלמזון

דברים דומים אמר גם הרב בני קלמנזון, נשיא ישיבת ההסדר בעתניאל שבנו ואחיינו נפלו בקרבות בשעה שחילצו בגבורה עשרות מחברי קיבוץ בארי תחת אש (על כח קלמנזון בבארי כדאי לראות את הסרטון) לדברי קלמנזון, בעצמו חוקר שואה מזה עשרות שנים, ראו ציטוט מתוך דבריו (לקטע במלואו):

״אנחנו ראינו לפנינו משהו שממש לא היה שואה. הוא לא היה שואה כי העם היהודי כבר לא חסר אונים, ואנשים, לא רק הילדים והנכד שלי, גם כיתות הכוננות והלוחמים, באו ומסרו את נפשם – והיה להם נשק והיה להם עם מה להילחם, גם אם הכוחות לא היו שווים. שואה זו לא הייתה, אבל נאצים היו שם. כהיסטוריון שפעל באקדמיה ופעל ביד ושם, אני חושב שהדיון הזה כבר הוכרע. מדובר בנאצים וולגריים שעובדים לא רק מהשכל אלא גם מהלב. זו אחת ממלחמות האין-ברירה הכי גדולות שהיו לנו, ומה לעשות? נשלם את המחיר, וננסה לאסוף את השברים".

משימת כתיבה:

• הציגו מספר דוגמאות והבדלים בין מאורעות השואה ואירועי 7.10. מה ההבדל שמדגיש הכותב?
• מה תחושתכם ביחס לאמור? מזדהים? לא מזדהים? נמקו את התשובה.

לסיכום אירועי ה7.10

אירועי ה7.10 היו ככל כנראה האירועים המחרידים ביותר שפקדו את העם היהודי מאז תום השואה. לראשונה מאז ניגפו הנאצים, נרצחו ביום אחד למעלה מאלף יהודים, ובמשך שעות ארוכות פעלו רוצחים שהיו נחושים בכל כוחם לרצוח כמה שיותר יהודים, כדי לפגוע, להרוג ולהתעלל בצורה אכזרית ביותר ביהודים רק בשל היותם יהודים. מבחינה זו דומה שאין ספק שהמפלצת הנאצית שבה והגיחה.

חשוב להדגיש שגם אם ישנם הבדלים אידיאולוגים משמעותיים בין הנאצים לבין המרצחים המוסלמים בני זמננו, הרי העוצמה של שנאת ישראל והנכונות לבצע פשעים אכזריים מאין כמותם, תוך איבוד צלם אנוש, משותפת גם משותפת לשתי הקבוצות

אולם בניגוד לשואה, בה היו היהודים חסרי אונים במשך שנים ארוכות אל מול העוצמה הנאצית, הרי כאן תוך שעות ספורות התארגנה מדינת ישראל מחדש כשהיא מפליאה מכותיה בנאצים החדשים ומכה בהם עד חרמה, תוך הבהרה שלעם ישראל אין שום כוונה לתת ליכולות הנאציות לשוב ולהתחדש.

שאלות לדיון בכיתה:

• מה לקח זה של ההשוואה בין אירועי השואה ל-7.10 מחייב אותנו כבני נוער?
• כיצד לדעתכם עשויה ההשוואה בין אנשי החמאס לנאצים להשפיע על דרכי המלחמה בחמאס, ועל היחס למרצחים הנתפסים בידי כוחות צה״ל? מומלץ לסכם חלק זה בסרטון הבא:

כאמור, בניגוד לשואה, בה היו היהודים חסרי אונים במשך שנים ארוכות אל מול העוצמה הנאצית, הרי כאן תוך שעות ספורות התארגנה מדינת ישראל מחדש כשהיא מפליאה מכותיה בנאצים החדשים ומכה בהם עד חרמה, תוך הבהרה שלעם ישראל אין שום כוונה לתת ליכולות הנאציות לשוב ולהתחדש.

לפני שמונים שנה לחמו יהודים בכוחותיהם הדלים במפלצת הנאצית. חיילי צה"ל הגיבורים נוקמים את נקמתם. ראו בסרטון המצורף שהפיק צה"ל – לעולם לא עוד!

"אלא שבכל דור ודור, עומדים עלינו לכלותנו"

ישנה נקודת השוואה נוספת בין ארועי השואה לארועי 7.10

"אלא שבכל דור ודור, עומדים עלינו לכלותנו" (מתוך הגדה של פסח)

בכל דור ודור ובחודש האחרון אנו חשים זאת ביתר שאת, דואגים להזכיר לנו שיש מי שעומד עלינו "לכלותנו". ישנה כמיהה להאמין שהנה זה עבר מן העולם, שבעידן מתקדם ונאור כבר אין סתם שנאה ליהודים רק בשל היותם יהודים. לצערנו טבח שמחת תורה והאנטישמיות הגואה בעולם מוכיחים ששנאת ישראל לא עבר מן העולם.

גם בימים שקדמו לשואה יהודים גרמנים רצו להאמין שאם הם נאמנים לגרמניה, ואזרחים טובים, הם לא ייפגעו. הם התקשו להאמין שרק בשל יהדותם הם יישלחו למוות. עם התקדמות המלחמה, החלו הנאצים בהרג שיטתי של אלפי יהודים. כשהגיעו השמועות על כך ליהודים ברחבי אירופה, רובם העדיפו להאמין שלא תיתכן זוועה אנושית כזו, להרוג אנשים רק בשל היותם יהודים.

טעות זו הייתה של יהודים רבים באירופה שלפני מלחמת העולם השנייה, לא האמינו כי דבריו.

בימים אלו מערכת החינוך הפלשתינאית מחנכת את תלמידיה לשנאת ישראל, צפו בסרט המצורף.

שאלות לדיון בכיתה:

• לאור לקחי השואה, ולאור לקחי ה7.10, כיצד על ישראל להתייחס למציאות זו לדעתכם?

העם היהודי למוד סבל ורדיפות, וחשוב כי כחלק מלקחי השואה, להיות ערים לסכנה האורבת לפתחנו. ולא להתעלם מאמירות מפורשות וברורות של מנהיגים בני דורנו, השואה מלמדת אותנו, כמו גם ארועי ה7.10, כי הרשע בעולם קיים וחובה על עם החפץ חיים להיות נכון תמיד כדי להגן על עצמו ולהלחם עד חרמה במבקשים לפגוע בו.

• האם למדנו את הלקח?

עם המבט לעתיד

האתגרים העומדים בפני העולם היהודי ומדינת ישראל לא החלו אתמול וכנראה גם לא יסתיימו מחר. עיינו במילות השיר, ניתן להשיב ולצפות בשיר "להיות יהודי" של יהורם טהר לב.

להיות יהודי

מילים: יורם טהרלב

להתחיל מארם נהריים

לעבור בכבשן האש

ולצאת למסע הנצח

עם מים ולחם יבש.

לעקוד את הבן, את הילד,

כמו לגדוע תקווה אחרונה

ולשלוח אליו מאכלת

שנה אחרי שנה.

ולשמוע מגבוה

את הקול ההולך:

לך לך, לך!

לך לך, לך!

אתה האחר,

אתה היחידי

לך לך

"לך לך" פירושו להיות יהודי.

לרדת מפה למצרים

ולצאת ממצרים לפה

בלי לדעת אם בירושלים

יבוא המסע אל סופו.

להיות גם נגיד וגם מלך

ושר בחצרות ספרד

אך תמיד להרגיש מאכלת

מונחת עלי צווארך.

תמיד לחכות שיגיע

הקול שיקרא גם לך

לדעת כי בית אביך

לעד לא יהיה ביתך.

ולנוע מארץ לארץ

אך לשאת כחותם ושבועה

את זכר אותה הארץ

אשר עמודיה שבעה.

משימת כתיבה:

• מהי משמעותו של השיר לגביכם בהקשר לשאלת היחס לזכרון השואה ולקשר בין ארועי השואה לארועי שמחת תורה?

• האם המסר של השיר הוא אופטימי או פסימי?
• איזה שורות הייתם מוסיפים לשיר לרגל ארועי החודשים האחרונים?

על לימודי השואה וטראומה

לאחרונה עלתה יוזמה לא ללמד את לימודי השואה בשל העובדה שזה עלול ליצור טראומות לתלמידים שחוו השנה את ארועי ה7.10. מורים וחוקרים רבים התנגדו להחלטה זו.

• קראו את המאמר הבא והסבירו במה אתם מסכימים עם הדובר ועל מה לא.

״עם ישראל חי״

במהלך מלחמת חרבות ברזל הקפידו חיילים רבים לסיים את דבריהם במילים "עם ישראל חי"

משימת כתיבה:

• מדוע לדעתכם, במלחמה זו יותר מתמיד השתמשו רבים באמרה זו? כיצד היא קשורה לקשר בין עשרה בטבת לארועי שמחת תורה?

הפוסט י' בטבת – שואה ומשמעותה בישראל שאחרי ה7.10 הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

הסוגייה סבוכה ורגישה וכולנו תפילה שמנהיגי המדינה ידעו לכלכל צעדיהם בתבונה בנושא זה.

במערך נעלה כמה נקודות עקרוניות לדיון ביחס לנושא זה – על בסיס ארועים ומקורות שונים מההיסטוריה היהודית וההיסטוריה של מדינת ישראל.

מה נכתב במסורת היהודית בהקשר לנושא פדיון שבויים?

במסורת היהודית יש שני מסרים מרכזיים ביחס לפדיון שבויים- נכיר אותם מתוך דברי הרמב"ם (רבי משה בן מיימון, מגדולי הפסוקים בתקופת ימי הביניים).

רמב"ם, הלכות מתנות עניים, פרק ח:

ואין לך מצווה גדולה כפדיון שבויים. שהשבוי הרי הוא בכלל הרעבים והצמאים והערומים ועומד בסכנת נפשות. והמעלים עיניו מפדיונו (=מהצורך לשחררו) הרי זה עובר על לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך ועל לא תעמוד על דם רעך ועל לא ירדנו בפרך לעיניך, ובטל מצות פתח תפתח את ידך לו, ומצות וחי אחיך עמך ואהבת לרעך כמוך והצל לקוחים למות והרבה דברים כאלו ואין לך מצווה רבה כפדיון שבויים.

שאלות לדיון בכיתה:

• מה הנימוק המרכזי שמעלה הרמב"ם לחשיבותה הרבה של מצוות פדיון שבויים?
• מה ניתן ללמוד ממצווה זו לגבי היהודים ברחבי העולם?
• בכיתות מתאימות ניתן למנות את מספרם הרב של המצוות (שבע!) שבשמן מחייב הרמב"ם את מצוות פדיון שבויים
• בעקבות דבריו של הרמב"ם נהגו יהודים בכל רחבי העולם לעשות מאמצי על בכל התחומים: הפוליטי, הכלכלי והחברתי כדי לפדות שבויים שנשבו בידי גויים.

  • ראו לדוגמא מתוך אתר הספריה הלאומית, את פעילותו ומסירותו של הרמב"ם עצמו לצורך קיומה של המצווה בקישור הזה

למרות כל מה שלמדנו עד כה, באותו הפרק, מוסיף הרמב"ם הלכה נוספת:

רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק ח הלכה יב

אין פודין את השבויים ביתר על דמיהן, מפני תיקון העולם – שלא יהיו האויבים רודפין אחריהם לשבותם; ואין מבריחין את השבויים, מפני תיקון העולם – שלא יהיו האויבים מכבידין עליהן את העול, ומרבים בשמירתן.

משימת כתיבה:

• הסבירו בלשונכם את הסייגים של הרמב"ם למצוות פדיון שבויים
• כיצד להבנתכם מתיישבים הדברים הללו על רקע הציטוט הקודם של הרמב"ם?

המהר״ם

בשנת 1286 נכלא המהר"ם על ידי השלטונות כשנתפס כשניסה לעלות לישראל, הקיסר הגרמני דרש סכום כופר עצום כדי לשחררו. המהר"ם סירב שהקהילה היהודית תפדהו תמורת סכום שכזה מחשש לתקדים שיביא למאסרים ולדרישות כופר דומות נוספות, בסופו של דבר נפטר המהר"ם בכלאו.

צפו בסיפורו המדהים (האמיתי!) של המהר"ם (רבי מאיר בן רבי ברוך) מרוטנברג, מגדולי חכמי ישראל בימי הביניים בסרטון.

שאלות לדיון בכיתה:

• מדוע התנגד המהר"ם לכך שהיהודים יפדו אותו?
• האם ניתן ללמוד מגישתו לימינו? אם כן – מה, ומדוע? אם לא – מדוע?

• חשוב להדגיש כי הדיונים על פדיון שבויים ברמב"ם ובתקופת המהר"ם, התרחשו במסגרת של קהילות יהודיות נטולות ריבונות ולא במסגרת מדינה עצמאית. כמו כן, ברוב המקרים פדיון השבויים היו תלוי בתשלום דמי כופר. – לדעתכם מה ניתן ומה לא ניתן להסיק ממציאות זו למציאות של מדינת ישראל בת זמננו

מדינת ישראל ונושא פדיון שבויים וחטופים

עם הקמתה של מדינת ישראל והתעצמות העימות בינה לבין מדינות ערב, נקלעה מדינת ישראל לא פעם למקרים בהם נפלו חיילים ואזרחים בשבי אויב. לכל אורך ההיסטוריה של מדינת ישראל עשתה ישראל מאמצים עילאים כדי להשיב את השבויים לביתם, תוך שהיא נאמנה לצו של "אין לך מצוה גדולה מפדיון שבויים". ברוב המקרים הפעילה ישראל לחץ צבאי ובד בבד הסכימה לשחרר חיילי אויב תמורת חייליה ואזרחיה.

ראו לדוגמא את נחישותה של ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר במלחמת יום הכיפורים כאשר ביקשו ממנה האמריקאים לאפשר הפסקת אש מבלי לתת מענה לצורך בהשבת השבויים הישראלים.

שאלות לדיון בכיתה:

• מה ניתן ללמוד מנחישותה?
• מדוע מעלה גולדה זכרון ילדותה במהלך השיחה?

חטיפת אזרחים

מראשית שנות השבעים של המאה הקודמת התמודדה ישראל עם מציאות חדשה. לעיתים קרה שנחטפו אזרחים ישראלים חסרי מגן בידי ארגוני הטרור. הטרוריסטים שחטפו אזרחים באמצעות חטיפות מטוסים, השתלטות על בתי ספר ובתי ילדים, דרשו לשחרר תמורתם מחבלים הכלואים בישראל, ואיימו בהוצאתם להורג במידה ודרישותיהם לא ייענו.

ראו מספר דוגמאות לארועים כאלו בקישור כאן.

המדיניות הישראלית היתה באופן חד משמעי לא להכנע לטרור ולנסות לחלץ את בני הערובה באמצעות שימוש בכוח צבאי. לעיתים הדבר הצליח כמו במבצע יונתן ב1976, (מצורף סרטון אנימציה קצר המתאר את המבצע) ולעיתים נכשל כמו בנסיון חילוצו של נחשון וקסמן.

משימת כתיבה:

• מדוע לדעתכם היה הבדל בין יחסה של ישראל לחיילים שנפלו בשבי מדינות ערב לבין אזרחים או חיילים שנשבו בידי ארגוני הטרור?

• קיים עיקרון לפיו "אין פודים את השבויים יותר מכדי דמיהם". כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי במדיניותה של ישראל שלא להכנע לטרור?
• מה היה עלול לקרות במידה וישראל הייתה נכנעת לדרישות החוטפים?

שינוי בהתנהלות מדינת ישראל

המדיניות הישראלית העקבית בנושא זה השתנתה במספר מקרים בהם נשבו חיילים בידי ארגוני טרור למשך זמן ממושך וההערכה הייתה כי לא ניתן לחלצם באופן צבאי. (במקרים אחרים מסרה ישראל למחבלים אסירים בודדים או גופות תמורת גופות חייליה). כך קרה בין השאר בפרשת החייל אברהם עמרם במהלך מבצע ליטני, ובמקרים נוספים.

• המקרים הידועים ביותר היו בעסקת ג'בריל ב1985, (ראו בסרטון) שכללה:

שחרור של שלושה חיילי צה"ל תמורת 1150 מחבלים.

• השני בעסקת שליט בשנת 2011.

שחרור חייל צה"ל תמורת 1027 מחבלים (כולל יחיא סנוואר).

במקרים אלו חזרו חיילים לביתם לשמחתו הרבה של כל עם ישראל, אך מאידך המחבלים המשוחררים ששבו ברובם לטרור וכרסום ההרתעה של מדינת ישראל בעקבות העסקאות גרמו נזק ממשי לבטחון המדינה (על הנזק שגרמה עסקת ג'בריל שבין השאר המחבלים שהשתחררו במסגרתה הביאו לפרוץ האיניתפאדה הראשונה ועל הנזק הבטחוני שגרמה עסקת שליט צפו בסרטון)

על הקשר בין מתקפת הרצח של החמאס לעסקת שליט ראו כאן.

שאלות לדיון בכיתה:

• בדיעבד, האם לדעתכם לאור תוצאות עסקאות אלו הייתה צריכה ישראל לבצע את עסקאות שליט וג'יבריל או להיות נאמנה לעקרון שלפיו לא מנהלים משא ומתן עם ארגוני טרור?
• יש הטוענים כי מתקפת החמאס שבמסגרתה נחטפו מאות ישראלים נבעה מרצונו של החמאס לשחזר את תקדים עסקת שליט בצורה רחבה בהרבה? מה דעתכם על כך? מהן ההשלכות של תובנה זו?
• יש הטוענים כי עצם הדיון על הצורך להענות לדרישות ארגוני הטרור מעודד את האויב ומביא לכשלון הנסיון להשיב את השבויים. מה דעתכם?
• הדיון הרגיש בעסקאות אלו מחדד את המתח בין ראיית הצרכים הלאומיים המחייבים יכולת עמידה והרתעה מול הטרור לבין החובה לתת מענה לחייל וכל שכן האזרח הנתון בידי מרצחים. לדעתכם – מה השיקולים אותם יש לקחת בחשבון בעת הכרעות אלו?

שבויים ונעדרים

לפניכם מספר שירים שחוברו על רקע ארועים של שבויים ובני ערובה במהלך ההיסטוריה הישראלית

ארץ צבי (על רקע מבצע יונתן בשנת 1976) למילות השיר

כשתבוא (על רקע נפילתו של רון ארד בשבי בשנת 1986) למילות השיר

משימת כתיבה:

• מה ההבדל בין המסר של שני השירים? עם אילו מהם אתם מזדהים יותר? מדוע?
• אילו ערכים צריכים לדעתכם להוביל את החברה הישראלית כאשר היא דנה בנושאים אלו?

• כתבו פסקה קצרה, ובה הביעו את עמדתכם בנושא פדיון שבויים: ״בכל מחיר״ לעומת תפיסת ״לעשות כל מאמץ״. בססו את עמדתכם על נתונים עובדתיים.

צפו בסופה של הסדרה ״שבויים״ מבית כאן11 (החל מדקה 50:25):

• בסרטון הוצג נרטיב לפיו מי שתומך בעסקה הם היחידים שאוחזים בערכים ערכיים ומוסריים – האם אתם מסכימים עם גישה זו? נמקו.

בתפילה לשובם בשלום במהרה של כל השבויים והחטופים.

הפוסט פדיון שבויים – השבת החטופים הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

החותי'ם המטילים מצור ימי על מצרי בב אל מנדב ומשתקים למעשה חלק ניכר מהסחר לאילת, מפגיזים את ערי ישראל בטילים בליסטיים ומותקפים בתגובה בידי ישראל ובנות בריתה. במערך זה ננסה לעשות מעט סדר בהכרות עם תנועה זו ונעמוד על כמה מהשלכות ההתמודדות עימה.

שנאת ישראל בתימן – לא דבר חדש!

החות'ים הם שיעים הפועלים בתימן. במידה רבה ובניגוד למה שניתן אולי לחשוב, שנאת ישראל בתימן אינה דבר חדש, ולא הומצאה בידי החות׳ים. הם ממשיכים מסורת ארוכה ולא מכובדת של עוינות מצד חלק ניכר מהאוכלוסייה השיעית התימנית כלפי היהודים.

ניתן, למשל, למנות את גלות מוזע, את גזירת היתומים בתימן, או את פרעות עדן, שאירעו בסמיכות לחג החנוכה של שנת ה׳תש״ח, (ראו גם בסרטון המצורף) לאחר ההחלטה על תכנית החלוקה בכ״ט בנובמבר.

מה לדעתכם הדומה והשונה בין התנהגותה של האוכלוסייה התימנית כלפי היהודים לאורך הדורות לבין התנהלותם של החות׳ים כיום?

האביב הערבי – תימן

החות'ים עצמם עלו על במת ההיסטוריה לפני מספר שנים כחלק מאירועים שכונו ״האביב הערבי״.

צפו בסרטון המצורף של ערוץ ההיסטוריה, המתאר בקצרה את האירועים (ניתן להוסיף כתוביות בעברית).

• כיצד תרמה הטכנולוגיה להצלחתן (ולו החלקית) של המחאות במדינות ערב השונות?
• האם לדעתכם מדובר בשימוש חיובי בטכנולוגיה?
• חישבו: כיצד יכולות מדינות לעשות שימוש בטכנולוגיה על מנת לעורר מהומות במדינות אחרות?
• [ניתן לנצל את הנושא הזה, כדי לדון עם התלמידים בשאלה כיצד ממשלות זרות יכולות לנצל את הטכנולוגיה לפגיעה במדינות אחרות, או להעברת מסרי טרור וכד׳. למשל בסרטון הזה, או הזה].
• מדוע לדעתכם כונו בתחילה האירועים בשם ״אביב״? (לרמז: קראו כאן) – להבנתכם האם התקוות של מדינות המערב שהעניקו את השם הזה מומשו או נכזבו – ומדוע?

מי אתם, החות׳ים?

לאחר הפלת המשטר בתימן במהלך ״האביב הערבי״, השתלטו החו׳תים על חלקים נרחבים במדינה. החות׳ים הם מוסלמים מהזרם השיעי (פלג של השיעה שנקרא זיידים) – כמו איראן. ומשום כך, החות׳ים הם חלק חשוב בפרויקט האיראני להקיף את ישראל ב-״טבעת האש השיעית״, מאיראן, עיראק, סוריה (שבשבועות האחרונים איראן איבדה אותה לטובת המורדים הסונים) ולבנון (שם פירוקו האיטי של ארגון חיזבאללה מסיר מעל ישראל את האיום לאט לאט). מדינות וטריטוריות נוספות שבאמצעותן מקווה איראן להקיף ולהפיל את ישראל הן כאמור תימן, ירדן ועזה (שהן בעיקר פלסטיניות וסוניות, אך שיתוף-האינטרס שיש להם עם האיראנים נגדנו, גורם להם לשתף פעולה, בינתיים).

• עיינו בלוגו של הארגון החות׳י, עליו הסיסמאות:

״אללה הוא הגדול מכול,

מוות לאמריקה,

מוות לישראל,

קללה על היהודים,

ניצחון לאסלאם״.

ה-״קללה״ שמזכירים החות׳ים, מקורה בקוראן (סורה 5, 60), שם נאמר כי אלוהים קילל את היהודים ועשה אותם חזירים וקופים.

• האם, לדעתכם, ישנה אפשרות לדו-קיום של מדינת ישראל עם בני קבוצה דתית-אידיאולוגית שאלו עקרונותיה?

צפו בסרטון המצורף, המסביר את עלייתם של החות׳ים:

• הסבירו כיצד השליטה של החות׳ים על מיצרי באב אל מנדב (ראו הסבר על חשיבותם בסרטון) פוגעת בכלכלה העולמית. לחילופין, ניתן לעיין גם במפה הזו, ולשאול את התלמידים מהי החשיבות של מיצרים אלו.

• צפו בסרטון הזה (בין הדקות 3:50-7:30) – מדוע לדעתכם יש לנו נטייה לזלזל באיום החות׳י? האם הדבר נובע רק מגזענות, או אולי מכך שאיננו מכירים מספיק את החות׳ים והזלזול מגיע מבורות? כיצד ניתן לדעתכם להמנע משאננות מסמאת-עיניים?
• מהם, לדעתכם, הלקחים שניתן ללמוד מהשביעי באוקטובר לגבי זלזול ביריבים שחשבנו כנחותים מאיתנו?
• מה לדעתכם ניתן ללמוד על עוצמתה של ישראל מהתקיפות של חיל האוויר הישראלי בתימן?
• מדוע להבנתכם תקיפות חיל האוויר הישראלי בתימן לא גורמות לחות'ים להפסיק את הירי של רקטות וטילים על ישראל? מה לדעתכם ניתן לעשות על-מנת לעצור את הירי של החות'ים על ישראל?
• לאינפוגרפיקה בנוגע לאיום החות׳י, ראו כאן.

• סיכום – מה למדתם? או – מה אתם לוקחים מהשיעור היום (מידע, רעיון, נקודות למחשבה, וכד')?

אפשרות להרחבה – אהבת ציון של יהדות תימן

כיוון שעסקנו בתימן, ניתן לנצל את ההזדמנות לעסוק מעט גם ביהדות תימן, שהיא מהמפוארות והצבעוניות שבעדות ישראל. המלצתנו היא לעסוק בכך שלאורך הדורות פיעמה ביהדות תימן כמיהה עזה לארץ ישראל.

• ניתן לעיין עם התלמידים בפיוט ״אהבת הדסה״ של ר׳ שלום שבזי, עליו מסופר כי ״בכל ערב שבת נעשה לו נס קפיצת הארץ ובא לארץ ישראל לשבות שם, פעם בירושלם פעם בטבריא פעם בעכו או בחברון, ואחרי מוצאי השבת שב אל ארצו״.

• עיינו בתמונה זו, של יהודים המחכים בעיר עדן לעלייה לארץ ישראל בשנת 1949. תארו את מאפייני היהודים התימנים כפי שהם עולים מתוך התמונה.
• לאורך השנים הביאו יהודי תימן לידי ביטוי את אהבתם העזה לארץ, באמצעות עלייה אליה. כך בימי העלייה הראשונה, עת עלתה יהדות תימן בעלייה המכונה עליית ״אעלה בתמר״ (על שם השנה בה עלו – תרמ״ב, והפסוק משיר השירים ״אמרתי אעלה בתמר״) ובמבצע ״על כנפי נשרים״. בשנים האחרונות עלו לארץ אחרוני יהודי תימן (ראו בסעיף הבא).
• צפו בסרטון המצורף, המתאר את עלייתם של אחרוני יהודי תימן. מה ניתן לדעתכם ללמוד מכך – הן על יהדות תימן עצמה, הן על הארץ והמדינה ממנה יצאו – לאחר שכל יהדות תימן עלתה לארץ?

הפוסט דע את האויב – החות'ים הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מחוץ לגבולות הארץ המצב היה מורכב יותר, ונהיה מורכב מיום ליום. ביחידה זו ננסה להבין מי תומך? מה הסיבה שלא לתמוך בישראל באופן כללי ובהקשר "חרבות ברזל"?

מי בעד ומי נגד?

יהדות העולם

שאלות לדיון בכיתה:

• אילו גופים, ארגונים וקבוצות התייצבו לצד ישראל במלחמתה מול המרצחים, ואילו התייצבו נגדה? מה גרם לכל אחד מהם לנקוט בעמדתו? (האו"ם, נשיאי המדינות השונות, סלבריטאים ועוד…)
• כיצד הגיבו הקהילות היהודיות בעולם? צפו בסרטון המצורף, המשקף את עצרות ההזדהות עם ישראל שנערכו עם תחילת המלחמה בקהילות היהודיות ברחבי העולם.

• מהן תחושותיכם לנוכח סרטון זה? האם לאור המחלוקות הקשות שפקדו את הציבור היהודי בארץ ובחו"ל במהלך השנה האחרונה, העמידה של יהדות העולם לצד ישראל הייתה מובנת מאליה?
• עיינו בכתבה מynet בקישור כאן. מה דעתכם על הנאמר בו? האם וכיצד אירועי המלחמה מחייבים שינוי ביחסי ישראל והתפוצות.

   מדינות העולם

משימת כתיבה:

תמונה שווה אלף מילים

בעיתון "מקור ראשון" פירסם שי צ'רקה את הקריקטורה הבאה:

היום ב@MakorRishon pic.twitter.com/K249mnJVSX

— שי צ'רקה shay charka (@ShayCharka) November 3, 2023

שאלות לדיון בכיתה

• מה לדעתכם רצה להביע המאייר בקריקטורה זו? כיצד הדברים באו לידי ביטוי?
• חפשו במרשתת (אינטרנט) כתבות, שלדעתכם היוו את הבסיס לאיור זה.

שירת התקווה מסביב לעולם

הסרטון מתאר את הכינוסים הספונטניים של הקהילות היהודיות בעולם לאחר מתקפת הרצח של החמאס ב7.10.

שאלה לדיון בכיתה: מה הדבר מלמד על הקשר בין קהילות אלו למדינת ישראל?

אנטישמיות ותמיכה בערבון מוגבל ממדינות המערב

במקביל לאהדה הבסיסית רבים ממנהיגי המערב מבקשים להגביל את ישראל בתגובתה הצבאית למרצחי החמאס.

• ראו למשל את עמדת הנשיא ביידן בכתבה זו, מדוע לדעתכם מדינות המערב מסוייגות? כיצד ניתן לענות לטענותיהם?

אנטישמיות מוסלמית

קבוצה נוספת הפועלת נגד ישראל, היא המהגרים המוסלמים ברחבי העולם, ובמיוחד באירופה. מהגרים אלו מקיימים הפגנות אנטי-ישראליות, שהופכות לעיתים קרובות לאלימוֹת, וכרוכות בהתנכלויות אנטישמיות קשות ליהודים ברחבי העולם. להפגנות אלו מצטרפים פעמים רבות אנטישמים, נאו-נאצים ושונאי יהודים, מסיבות שונות. ראו בסרטון המצורף של פורעים מוסלמים פוגעים בישראלים באמסטרדם בנובמבר 2024.

• מה לדעתכם צריכות ישראל והקהילות היהודיות בעולם לעשות אל מול הפגנות אלו? האם ניתן להוביל שיח בנושא עם ראשי הקהילות המוסלמיות? לו הדבר היה אפשרי, מה הייתם אומרים להם?

מה יש להם נגד ישראל?

חוסר תמיכה מהמערב הליברלי

הקבוצה המפתיעה (יחסית) בהתנגדותה העזה, ואולי אף שנאתה, לישראל היא הליברלים הפרוגרסיבים, הפועלים בעיקר באוניברסיטאות ובמרכזי התרבות המובילים בארצות המערב.

בין הדמויות הבולטות שגינו את ישראל בתוקף, ושללו את הלגיטימיות של מלחמתה נגד מרצחי החמאס, היו השחקנית אנג'לינה ג'ולי ופעילת האקלים גרטה טונברג.

• שאלות לדיון בכיתה: מדוע לדעתכם דמויות אלו, שאין להן קשר ישיר לאחד הצדדים בסכסוך, בחרו לתקוף דווקא את ישראל, שהותקפה באכזריות וברצחנות?

קצת לעומק

משימת כתיבה:

גם ישראלים רבים, נתקלו בגילויים מדהימים של שנאה לישראל מצד עמיתיהם לאקדמיה, חלקם שותפים לעמדותם הליברליות עד לפני כחודש. עיינו במאמר בעיתון גלובס. נסו לסכם את הטיעונים המועלים נגד ישראל באוניברסיטאות המערביות. וכיתבו כיצד לדעתכם יכולה ישראל להתמודד עימם.

חלק מהמדענים הישראלים המופיעים בכתבה מציינים בסופה כי:

"בטח לא אחדש אם אומר שזו לא באמת בעיית הסברה. זו בעיה מהותית שנובעת מכך שיש ביקורת לגיטימית על ישראל. נגיד זאת במפורש: הכיבוש… בסופו של דבר יש באמת אלפי הרוגים בעזה כל כמה שנים כבר עשרות שנים, כולל השבוע, כולל אזרחים, כולל מאות ילדים. לא יעזור לנו 'להסביר' להם, עד שלא תיפתר הבעיה המהותית".

• שאלות לדיון בכיתה: מה דעתכם על תגובה זו ולפיה הבעייה המרכזית שמניעה את תוקפנות החמאס היא "הכיבוש"? האם מי שתומך בעמדה זו יכול להתמודד עם תמיכתם של האקדמאים בחו"ל במתקפות הרצחניות של החמאס משני צידיו של הקו הירוק?

לסיכום:

קראו את מאמרו של אריאל שנבל "כשחמאס כבש את הרווארד" הלועג להזדהות השמאל הליברלי עם הרצחנות הפלשתינאית. מה דעתכם? ומהן מסקנותיכם לאור הסקירה על תומכי ישראל ומתנגדיה בעולם? מה המשמעות של סקירה זו לגבי דמותה של מדינת ישראל לאחר המלחמה?

הפוסט מי לנו ומי לצרינו – על "חרבות ברזל", יהודים, מוסלמים ומדינות העולם הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.