במערך זה מובא סיפורו הייחודי של הדר והקרב בו נפל ומקורות לדיון על הדרך בה ניהלה משפחתו את המאבק להשבתו.

חלק א – הדר-דמות המופת

עיינו במקורות הבאים, והסבירו מה ניתן ללמוד מהם על דמותו של הדר? מדוע המילים שנבחרו כדי לציין את דמותו הם "העז והענווה" מה ניתן ללמוד מכך?

על קורות חייו של הדר

על אמרותיו ודרכו של הדר (מתוך אתר בני עקיבא, תחת הכותרת של שמו)

השיר עוז וענווה שנכתב לזכרו

קליפ שעשו חבריו של גולדין לזכרו

מתוך דבריו של אביו פרופ' שמחה גולדין

חלק ב – קרב הגבורה

על קרב רפיח בו נפל הדר

סרטון קצר יחסית

סרטון ארוך יותר

הקרב בו נפל הדר והנסיונות לחילוצו היו אחד קרבות הגבורה החשובים במהלך מבצע צוק איתן. כיצד לדעתכם באו ערכי צה"ל ומדינת ישראל בפעילותם של הלוחמים בעת הקרב?

חלק ג – מאבק המשפחה

במשך 11 שנים נאבקה משפחת גולדין להשבת גופתו של בנה. עיקר דרישותיה היו לא להכנע לדרישות החמאס לשחרור מחבלים אלא להטיל כמה שיותר עיצומים ועונשים על החמאס ועל כלל תושבי רצועת עזה שרובם ככולם היו והינם תומכים נלהבים של החמאס. בין השאר דרשו בני המשפחה להעניש את תושבי עזה ואנשי החמאס באמצעות מניעת התרי עבודה, מניעת העברת כספים, הימנעות מהקלות מכל סוג שהוא ואף מאספקת חיסונים בעת הקורונה עד שישיבו את הנעדרים.

דרישותיהם לא התקבלו והדר יחד עם אורון שאול הי"ד, והאזרחים אברה מנגיסטו והשאם א סייד נותרו בידי חמאס עד המלחמה הנוכחית.

עיינו בכתבה זו (בשתי הפסקאות הראשונות) מה דרשה משפחת גולדין שמדינת ישראל תעשה? מדוע לדעתכם המדינה לא עשתה זאת?

מה דעתכם על דרישתה של משפחת גולדין לעומת דרישות שהעלו משפחות אחרות של חטופים ונעדרים במהלך השנתיים האחרונות?

קראו מאמר זה – האם אתם מסכימים עם התזה ולפיה אם היינו שומעים בקולה של משפחת גולדין אולי ניתן היה למנוע את ה7.10? מדוע?

מה הלקח שלדעתכם צריכה ללמוד מדינת ישראל מפרשה זו?

הפוסט הדר שב הביתה הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

כל ארוע היסטורי דורש פרספקטיבה

דיון במשמעות הארועים כאשר הם עדיין מתקיימים זו לא בדיוק המציאות הנדרשת לעיון היסטורי מדוקדק אבל נשאיר משהו להיסטוריונים של העתיד. 

עד אז – ציון שנתיים למלחמה, הפסקת האש ועסקת החטופים שהושלמה הם עדיין סוג של ציון דרך שניתן באמצעותו להתבונן ולהפנים מעט ממה שעובר על כולנו מאז שמחת תורה תשפ"ד. (מערכי שיעור נוספים בנושא זה ניתן למצוא כאן ליסודי וכאן לעל יסודי).

המציאות כרגע נזילה ומורכבת: הפסקות האש בצפון ובדרום עדיין שבריריות, בשעה ששורות אלו נכתבות עדיין לא השיב החמאס את כל חללינו שברשותו, ומחלוקות קשות מתקיימות בציבור ביחס לשאלה כיצד יש להשיב את החטופים, למגר את שלטון החמאס ולחקור לעומק את הכשלים שהביאו לאסון ה7.10 ואילו לקחים להפיק ארועי המלחמה.

ובכל זאת כמה הצעות כיצד לדון ולציין את היום. הדברים נתונים כמובן לשיקול דעת המורה בהתאם לרמת הכיתה ואופייה.

מטרת הפעילות:

-עשיית סדר בארועים והבנה שלאחר שנתיים, חשוב "לראות את היער ולא רק את העצים" ולהבין את המהלך הכולל.

– הבנת ההשגים אליהם הגענו במחיר יקר כמו גם הדגשת האתגרים שעדיין נותרו

– לאפשר התבוננות מעצימה כפרט וכחלק מהלאום, על התהליך שעברנו כולנו בשנתיים האחרונות

בתפילה לשלום חיילינו, מיגור האויב, רפואת הפצועים ותקופה של שלום ונצחון לעם ישראל

חלק ב – מה היה לנו

אינטנסיביות האירועים שהתחוללו בישראל בשנתיים האחרונות תפרנס עוד מחקרים וספרים רבים. עד אז בחרנו 50 (!) מהארועים הבולטים במהלך המלחמה.

מאחר ויש נקודות רבות להתייחסות מומלץ לתת לתלמידים לעבור בזוגות על רשימת האירועים ולבקש מהם:

• לבחור ולנמק מהם לדעתם חמשת או עשרת הארועים החשובים ביותר ולדון על משמעותה של המלחמה לאור בחירת ארועים אלו.
• להציג סקירה קצרה/להפיק תוצרים באמצעות הבינה המלאכותית על הארועים השונים ולהציג אותם בתצוגה כיתתית שתמחיש את רצף ארועי המלחמה. ניתן כמובן להעזר במקורות מידע נוספים מעבר לתיאור תמצית הארועים המובאת להלן.
• לסווג את הארועים לכאלו הנחשבים כהצלחות ישראליות ולכאלו שלא ולדון על הקריקטוריונים לקביעה זו.
• לסווג את הארועים על פי זירות הלחימה השונות, הזירה הבינלאומית והזירה הישראלית הפנימית.
• לבטא את זכרונותיהם ותחושותיהם לנוכח הארועים השונים.
• לבטא את התחושה הכללית לאור הארועים, תוך הדגשת השגים הרבים והעוצמה שגילה עם ישראל לנוכח האתגר, מבלי להתעלם מהבעיות שנותרו.

סיכום המלחמה כפי שתואר בידי צה"ל:

חלק מהארועים מלווים בסרטונים המזכירים את ההתרחשויות. השתדלנו לבחור סרטונים המתאימים להקרנה לתלמידים. מומלץ למורים לבדוק את ההתאמה לכיתתם.

7.10.2023 – שמחת תורה תשפ"ד- כששת אלפים מרצחי חמאס פולשים לשטחי ישראל, מולם כ600 חיילים ואנשי כיתות הכוננות. הפלישה המפתיעה מאפשרת לאנשי החמאס ותושבי עזה להשתלט למשך שעות ארוכות על ישובים ובסיסים ולבצע מעשי טבח מחרידים. במהלך היום נרצחו 1163 מתושבי ישראל מהם 779 אזרחים ו251 נחטפו לרצועת עזה. אלפים נפצעו. במהלך היום בוצע בישראל גיוס כללי ובעזרת מעשי גבורה של אלפי תושבים, לוחמים ומתנדבים החל טיהור שטחי הנגב ממחבלי האויב.

8.10.2023 – כ"ג תשרי תשפ"ד- צה"ל מטהר את אזור עוטף עזה, 29 ישובים מפונים, חיזבאללה מתחיל להפגיז את ישובי הצפון ובהמשך מפונים הישובים הצמודים לגדר. מאות אלפי אזרחים מתנדבים למילואים ולסיוע ללוחמים, לנפגעים ולמפונים. רצועת עזה מופצצת מהאויר, מהיבשה ומהים. מחוות הזדהות עם ישראל ברחבי העולם. בהמשך השבוע הראשון למלחמה הוקמה ממשלת אחדות לאומית שכללה את רוב מפלגות הכנסת. לאחר מספר חודשים פרשו חלק מהמפלגות מהממשלה על רקע מחלוקת על שאלת ניהול המלחמה.

11.10.2023 – כ"ו תשרי תשפ"ד- נאום Dont של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן המזהיר את אויבי ישראל שלא לנצל את חולשתה ולא להצטרף למתקפה עליה. שבוע מאוחר יותר מבקר הנשיא בישראל ומעניק לה סיוע רב המסייע בלחימה. בהמשך המלחמה, בשל לחץ השמאל הקיצוני במפלגתו הטיל הנשיא ביידן מגבלות קשות על יצוא לישראל שפגעו בהתנהלות המלחמה.

19.10.2023 – ד' חשוון תשפ"ד- מתקפה ראשונה של החות'ים על אילת.

27.10.2023 – י"ב חשוון תשפ"ד- כוחות גדולים של צה"ל נכנסים לצפון הרצועה ומחסלים מחבלי חמאס.

28.10.2023 – י"ג חשוון תשפ"ד- מבצע ראשית האור. כוחות מיוחדים של צה"ל מחלצים את החיילת אורי מגידיש משבי החמאס.

3.11.2023 – י"ט חשוון תשפ"ד- ברחבת הכניסה למוזאון תל אביב מוקם אוהל מחאה של משפחות החטופים. בהמשך יהפוך המקום "לכיכר החטופים" ומאות אלפי ישראלים  יגיעו לצורך הזדהות עם המשפחות. לצד הרבים שביקשו להזדהות עם המשפחות בשעתם הקשה בלטו בפעילות בכיכר גורמים רבים שהפגינו בעקביות כנגד הממשלה ומדיניותה ורבים טענו כי במעשיהם  ובצעדי מחאה שהובילו שכללו חסימות כבישים והתקפות קשות ואישיות כנגד שרי הממשלה, הם מחזקים את עמדת החמאס במשא ומתן. אל מול הלחץ שהופעל על הממשלה להכנע לדרישות המרצחים, הקימו חלק מהמשפחות את "פורום תקווה" שדרש מהממשלה לנקוט כמה שיותר יד קשה כנגד החמאס כדי להביא להשבת החטופים.

9.11.2023 – כ"ה חשוון תשפ"ד- כוחות צהל משתלטים על רוב שטחה של העיר עזה ומטהרים אותה ממחבלים.

15.11.2023 – ב' כסלו תשפ"ד- העצרת הגדולה בתולדות יהדות אמריקה. מאות אלפי יהודים בעצרת הזדהות עם ישראל בעצרת מחוץ לבית הלבן בוושינגטון. גם בשאר הקהילות היהודיות ברחבי העולם מתקיימות עצרות הזדהות. תומכי החמאס מארגנים הפגנות גם הם ברחבי העולם שהופכות לבמה לקריאת אנטישמיות.

24.11.2023 – י"א כסלו תשפ"ד- כשמונים ישראלים, נשים וילדים ועשרים אזרחים זרים משוחררים תמורת כמה מאות מחבלים זוטרים. במהלך ימי העסקה מתקיימת הפסקת אש.

4.12.2023 – כ"א כסלו תשפ"ד- הפסקת האש מסתיימת. כוחות צה"ל נכנסים לקיני המרצחים בשכונת סג'עיה ובחאן יונס.

15.12.2023 – ג' טבת תשפ"ד- שלושה חטופים נורים בשוגג בידי כוחות צה"ל לאחר שניסו לחבור אליהם.

2.1.2024 – כ"א טבת תשפ"ד- ישראל מחסלת בביירות את סאלח אל ערורי, סגן מנהיג החמאס.

12.1.2024 – ג' שבט תשפ"ד- מבצע "יד הזוהר". יחידות מיוחדות מחלצות מרפיח את החטופים פרננדו מרמן ולואיס הר.

22.1.2024 – י"ב שבט תשפ"ד- אסון אל מועזי, 21 חיילי צה"ל נהרגים בקריסת מבנה כתוצאה מירי טילי חמאס בעיירה אל מעז'י שבמרכז הרצועה. בקרבות ברצועת עזה נפלו מראשית התמרון עד לינואר 2025 כ400 לוחמים.

13.4.2024 – ו' ניסן תשפ"ד- ליל הכטבמי"ם, איראן תוקפת את ישראל במאות כלי טיס לא מאוישים. כמעט כולם מופלים בידי ישראל, ארצות הברית ומדינות נוספות.

20.4.2024 – י"ב אדר ב תשפ"ד- הפגנות אנטישמיות קשות כנגד ישראל ברחבי העולם ובעיקר בקמפוסים בארצות הברית ובארופה. ההפגנות מאורגנות בידי פעילי שמאל קיצוני המגובים בידי ראשי האונברסיטאות חסידי תרבות "הווק", ומדורבנות ככל הנראה בידי גורמים ממדינות ערב ובהם קטר. במהלך ימי המלחמה התחוללו ברחבי העולם כמה פיגועים אנטישמיים בהם נרצחו יהודים.

1.5.2024 – כ"ג ניסן תשפ"ד- בירושלים מוקם מאהל הגבורה. במקום מתקיימת פעילות קבועה של "פורום הגבורה" המורכב ממאות משפחות שיקיריהם נפלו בקרבות והקוראות לממשלה לפעול להכרעה מלאה של החמאס. ססמת הפורום" במותם ציווו לנו נצחון".

6.5.2024 – כ"ז ניסן תשפ"ד- כוחות צה"ל נכנסים לרפיח ומטהרים את ציר פילדלפי ששימש כמסדרון האספקה של החמאס.

3.6.2024 – כ"ו אייר תשפ"ד- החיזבאללה מגביר את ההפגזות על אזור הצפון, שרפות ענק בכל רחבי הגליל.

8.6.2024 – ב' סיון תשפ"ד- מבצע ארנון-כוחות ימ"מ מחלצים מהעיר נוסריאת בלב הרצועה את שלומי זיו, אלמוג מאיר, אנדרי קוזלוב ונעה ארגמני. במבצע נופל פקד ארנון זמורה.

13.6.2024 – ז' סיון תשפ"ד- צה"ל והשב"כ מחסלים את מוחמד דף, מגדולי הרוצחים בתולדות העימות עם הפלשתינאים והמפקד הצבאי של החמאס.

20.7.2024 – י"ד תמוז תשפ"ד- מבצע היד הארוכה. בתגובה להתקפות החות'ים על ישראל מפציץ חיל האוויר את נחל חודידה בתימן.

27.7.2024 – כ"א תמוז תשפ"ד- טבח מג'דל שאמס. טילי חיזבאללה פוגעים בקבוצת ילדים ששחקה כדורגל בכפר הדרוזי מג'דל שאמס שבחרמון. 12 ילדים נרצחים. בתגובה מחסלת ישראל את רמטכ"ל החיזבאללה פואד שוכר.

31.7.2024 – כ"ה תמוז תשפ"ד- ישראל מחסלת באיראן את אסמעיל הניה מנהיג החמאס.

27.8.2024 – כ"ג אב תשפ"ד- צה"ל מחלץ ממנהרות החמאס ברפיח את החטוף קאיד פרחאן. זמן קצר לאחר מכן מתגלות במנהרה סמוכה גופותיהם של שישה חטופים שמחבלי החמאס רצחו בדם קר, זמן קצר לפני שהגיעו אליהם חיילי צהל.

28.8.2024 – כ"ד אב תשפ"ד- צהל יוצא למבצע מחנות קיץ לביעור קיני טרור באזור צפון השומרון.

17.9.2024 – י"ד אלול תשפ"ד- מבצע הביפרים, מאות מחבלי חיזבאללה נהרגים ונפצעים כתוצאה מפיצוץ ביפרים ומכשירי קשר שהחזיקו ברשותם ומולכדו בידי ישראל. החיזבאללה סופג מכה קשה ובעולם מתפעלים רבים מרמת הביצוע הישראלית.

19.9.2024 – ט"ז אלול תשפ"ד- מבצע חיצי הצפון. לאחר שנה של הפגזות בלתי פוסקות של חיזבאללה על אזור הצפון, חיל האויר פותח במתקפה אווירית ומחסל את צמרת ארגון החיזבאללה.

27.9.204 – כ"ד אלול תשפ"ד- מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה מגדולי אויבי ישראל מחוסל בבונקר שלו בביירות.

30.9.2024 – כ"ז אלול תשפ"ד- צה"ל מתחיל בתמרון קרקעי בדרום לבנון ומשתלט על כל כפרי המגע ומוצבי החיזבאללה סמוך לגבול ישראל.

1.10.2024 – כ"ח אלול תשפ"ד- מתקפת טילים איראנית על ישראל. כמעט כל הטילים מופלים ללא נזק או אבידות, במקביל בפיגוע ביפו נרצחים שמונה ישראלים.

16.10.2024 – י"ד תשרי תשפ"ה- כוחות צה"ל מחסלים את מנהיג החמאס יחיא סנוואר.

26.10.2024 – כ"ד תשרי תשפ"ה- מבצע ימי תשובה. ישראל משמידה את מערכות ההגנה האווירית באיראן.

5.11.2024 – ד' חשוןן תשפ"ה- הנשיא טראמפ נבחר בפעם השנייה לנשיא ארצות הברית. מפעיל מדיניות אוהדת כלפי ישראל ותומך בה באופן מלא מבחינה מדינית ומבחינת אספקת נשק למלחמה.

11.11.2024 – י' חשוון תשפ"ה- חברי קיבוץ ניר עוז, הקיבוץ שרבע מחבריו נרצחו או נחטפו ביום הטבח, מחליטים לשוב לביתם ולקומם את הקיבוץ מחדש. לצידם חוזרים לביתם רוב התושבים בישובי עוטף עזה שהם נחושים להפריח ולהעצים מחדש את האזור שנפגע.

26.11.2024 – כ"ד חשוון תשפ"ה- הפסקת אש בצפון. צה"ל נסוג מחלק מהשטח אותו כבש בלבנון, למעט מספר מוצבים השולטים על ישובי הגליל. החיזבאללה נחלש מאוד וצה"ל ממשיך מדי יום להכות בפעילי הארגון. בקרבות בלבנון נפלו כ50 מלוחמי צה"ל.

8.12.2024 – ז' כסלו תשפ"ה- מבצע חץ מבשן. בעקבות התמוטטות המשטר בסוריה משמידים כוחות צה"ל את רוב אמצעי הלחימה המשמעותיים של הצבא הסורי ומשתלטים על אזור החיץ בגבול ישראל סוריה כולל פסגת החרמון.

26.12.2024 – כ"ה כסלו תשפ"ה- מבצע צלילי הכרם – בתגובה למתקפות החות'ים חיל האוויר תוקף את צנעא בירת תימן.

17.1.2025 – י"ז טבת תשפ"ה- נחתם הסכם להשבת חלק מהחטופים משבי חמאס בתמורה לשחרור מאות מחבלים רוצחים ושיבת מחבלי החמאס לחלק מהשטחים עליהם השתלט צה"ל ברצועת עזה.

4.2.2025 – ו' שבט תשפ"ה- נשיא ארצות הברית טראמפ מציע לפתור את בעיית עזה על ידי העברת תושביה למדינות אחרות. ההצעה מעוררת התלהבות רבה בקרב חוגים נרחבים בישראל. עם זאת בשלב זה נראה שהתוכנית לא מקודמת כפי שתוכנן.

18.3.2025 – י"ח אדר תשפ"ה- מבצע עוז וחרב, צה"ל תוקף ומחסל בהפתעה רבים ממחבלי החמאס. בהמשך המבצע צה"ל משתלט על מרבית שטחה של העיר רפיח ועל ציר מורג, המפריד בין חן יונס ורפיח

16.5.2025 – י"ח אייר תשפ"ה- מבצע מרכבות גדעון. המבצע שנמשך לאורך כל חודשי הקיץ נועד להשתלט על שטחים נרחבים ברצועה, לפנות מהם את האוכלוסייה האזרחית לאזורים בהם היא לא תהיה תלויה בחמאס לקבלת ציוד ומזון, וכמובן ללחוץ על החמאס לשחרר את החטופים. בפעל במהלך המבצע חוסלו מחבלים רבים ,נהרסו שטחים נרחבים ברצועה, ואף חולצו מספר גופות חטופים, אולם קמפיין תעמולה שקרי שהוביל החמאס בדבר "רעב המוני" בעזה הגביל את ישראל במעשיה, ורבים טענו כי המבצע לא השיג את יעדיו.

13.6.2025 – י"ז סיוון תשפ"ה- מבצע עם כלביא. מתקפת פתע ישראלית משמידה אתרי גרעין באיראן ומחסלת מדעני גרעין רבים ואת הצמרת הצבאית האיראנית וזוכה לעליונות אווירית מוחלטת בשמי איראן. חלק מההתקפות הישראליות מבוצעות בדרכים מסתוריות משטחה של איראן עצמה. במהלך המבצע מסייעים האמריקאים לישראל בהשמדת אתרי גרעין מבוצרים. העולם נדהם מיכולת המודיעין והביצוע הישראלית העוברת כל דמיון. איראן מגיבה במטחי טילים על ישראל ורוצחת 29 אזרחים. לאחר 12 ימי לחימה מסתיימים הקרבות. תוכנית הגרעין האיראנית נפגעה קשות.

16.7.2025 – כ' תמוז תשפ"ה- בעקבות מעשי טבח שמבצעים כוחות המשטר באזורים הדרוזים שבסוריה מפציץ חיל האוויר את בנין המטה הכללי של צבא סוריה בדמשק.

22.8.2025 – ט"ז אב תשפ"ה- קמפיין הרעב. חמאס בסיוע שונאי ישראל באו"ם מפיץ בעולם קמפיין שקרי ולפיה תושבי עזה סובלים מרעב, זאת למרות שעזה מקבל סיוע הומינטרי בצורה חסרת תקדים בהיסטוריה של המלחמות. הקמפיין השקרי זוכה משום מה לשיתוף פעולה של כלי תקשורת ופוליטקאים בישראל וגורם לנזק קשה לישראל בזירה הבינלאומית. טענות קשות מושמעות על כך שההסברה הישראלית לא מצליחה להתמודד איתו.

28.8.2025 – ד' אלול תשפ"ה- מבצע טיפת מזל. בשל המשך התקפות החות'ים על ישראל, מפציץ חיל האוויר כינוס של ראשי התנועה ומחסל את רוב חברי הממשלה החות'ית.

9.9.2025 – ט"ז אלול תשפ"ה- מבצע פסגת האש. במקביל להעמקת מתקפת צה"ל בעזה והפלת רבי קומות ברחבי הרצועה, מנסה ישראל לחסל את צמרת ארגון החמאס המתכנסת בעיר דוחא שבקטאר. לצערנו, ככל הנראה רוב ראשי החמאס לא נפגעו בתקיפה. פעם הבאה בע"ה.. עם זאת רבים סוברים שההתקפה על קטר הכריחה את שליטיה ללחוץ על חמאס כדי להגיע להסכם עם ישראל.

15.9.2025 – כ"ב אלול תשפ"ה- מתחיל השלב הקרקעי במבצע מרכבות גדעון ב. רוב תושבי עזה מפנים אותה, וצה"ל מתקדם ברחבי העיר תוך שהוא משמיד מחבלים ואת תשתיות החמאס.

9.10.2025 – י"ז תשרי תשפ"ו- נחתם הסכם שארם, בעקבות השתלטות צה"ל על שטח העיר עזה ונסיון ההתנקשות בקטר, נחתם הסכם בין ישראל לחמאס בתיווך אמריקאי מצרי טורקי וקטרי על סיום המלחמה בכמה שלבים, שהראשון שבהם הוא החזרה של כל החטופים באופן מיידי בתמורה לנסיגה חלקית של צה"ל.

13.10.2025 – כ"א תשרי תשפ"ו- שנתיים בדיוק לאחר טבח שמחת תורה חוזרים עשרים החטופים שנותרו בחיים לישראל. במקביל החמאס מתחיל להשיב את גופותיהם של 28 חללים הנמצאים בידיו. שמחה אדירה ברחבי ישראל לצד החשש מהבאות והנחישות להמשיך ולהלחם בחמאס כדי למנוע את הטב הבא. תמורת החטופים שחררה ישראל אלפי רוצחים מתועבים וצהל נסוג מחלק מרצועת עזה.

חלק ג – עם של גיבורי על

במהלך המלחמה התגלה עם ישראל בשיא עוצמתו. להלן רשימה (חלקית כמובן) של קבוצות שונות באוכלוסייה שהתגלו בשיא כוחם ויופיים בימי המלחמה. מוזמנים לחלק בין התלמידים את שמות הקבוצות ולבקש מהם לבחור למי הם היו מעניקים סוג של פרס ישראל. תלמידים שיש להם ולמשפחותיהם קשר לאחת הקבוצות מוזמנים לציין זאת.

1. לוחמי צה"ל בקבע ובסדיר
2. שוטרי משטרת ישראל ואנשי כוחות הביטחון
3. לוחמי המילואים
4. משפחות הלוחמים בסדיר בקבע ובמילואים
5. המתנדבים המסייעים למפונים ולשיקום הישובים
6. אנשי מערכת הבריאות
7. המתנדבים האזרחיים שלחמו ביום ה7.10
8. אנשי כיתות הכוננות
9. פצועי המערכה
10. המשפחות השכולות הפועלות להנצחת גבורתם של יקיריהם
11. אנשי התעשיות הבטחוניות
12. ארגוני החסד למיניהם
13. מורי ישראל (!)

חלק ד – מצעד הפזמונים

לפניכם חלק מהשירים שהפכו ללהיטים בשנתיים האחרונות. במי מהם הייתם בוחרים כ"שיר המלחמה" ומדוע. כמובן ניתן להוסיף שירים לבחירתכם.

השירים לפי סדר הא"ב

1. אנחנו לא מפחדים
2. גיבורי על
3. הביתה (קונצרט מולדת)
4. חרבו דרבו 
5. לא תנצחו אותי
6. לוחם עברי
7. לצאת מדיכאון (גם בשעות הקטנות)
8. מולדת
9. עם ישראל חי
10. פורחים לשובם
11. תמיד אוהב אותי (עוד יותר טוב)

צפו בכתבה המתארת את השירים שהיו פופולריים במהלך המלחמה וכתבו מהו התהליך החברתי אותו היא מתארת. הסבירו האם אתם מסכימים לתיאור זה.

חלק ה – איפה זה מוצא אותנו

בהתאם לרמת הכיתה ניתן לדון על מטרות המלחמה והשאלה האם הושגו או כיצד ניתן להשיגם ובעיקר על המשמעות האישית של המלחמה עבור כולנו, איזה רגשות חיזקה בנו (פטריוטיות, מסירות, הערכה לתורמים) ואילו החלישה וכדומה.

הפוסט שנתיים למלחמת חרבות ברזל הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

עשרה בטבת

צום עשרה בטבת הנו הראשון מתוך ארבעה צומות שנקבעו לזכר חורבן בית המקדש. ביום זה החל מצור נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים, והסתיים לאחר שנה וחצי בחורבן בית המקדש וירושלים, ברצח המוני וגלות.

להרחבה על היום ומשמעותו ההסטורית ניתן לעיין בקישור זה.

יום עשרה בטבת נקבע ע"י הרבנות הראשית לישראל כ"יום הקדיש הכללי", כאזכרה לנספים בשואה שאין ידוע התאריך בשנה בו הם נספו. וכן כאזכרה לאלפי בתי אב ומשפחות שלמות שנרצחו בשואה עד שלא נותר מהם שריד ופליט.

יום הקדיש הכללי, יחד עם יום הזכרון לשואה ולגבורה (המתקיים בכ״ז בניסן) ויום הזכרון הבינלאומי לשואה (מתקיים ב-27 בינואר) הם תאריכים בהם רבים בארץ ובעולם מתייחדים עם זכר השואה ומנסים לעמוד על לקחיה.

שאלות לדיון בכיתה:

• אילו לקחים לדעתכם חייב העולם והעם היהודי ללמוד מאירועי השואה?
• השנה לאחר אירועי טבח שמחת תורה, דומה כי ימי הזכרון לשואה יהיו בעלי משמעות מיוחדת.
• האם ובמה לדעתכם ימי הזכרון לשואה יהיו שונים השנה משנים קודמות ומדוע?

״זו היתה שואה – חד וחלק״

רבים חשו כי האירועים האיומים שהתחוללו במשך שעות ארוכות מאוד ב-7.10, אירועים שבמהלכם רצחו והתעללו רוצחים אכזריים במאות רבות של יהודים חסרי מגן, הזכירו להם את השואה.

ראו בין השאר את ההשוואה לימי השואה בראיונות עם ניצולים מיישובי עוטף עזה מנתיב העשרה, מניר עוז ומאופקים. כך תואר הטבח גם בעיתוני העולם.

פרופסור שטייד לבני מנתה שבע סיבות לכך שלדעתה אירועי ה-7.10 זהים לאירועי השואה.

משימת כתיבה:

• סכמו את שבע הסיבות שכתבה שטייד, מה דעתכם על נימוקיה?
• כתבו מה עמדתכם על רקע הראיונות והטקסטים כאן.

״ממש לא היה שואה״!

על אף מה שראינו עד כה רבים מנגד יצאו נגד השוואה זו:

לפניכם בקישור מכתב של ניצול שואה ללוחמי צה״ל

משימת כתיבה:

• מה הסיבה המרכזית לדברי הכותב להבדל בין השואה לאירועי ה-7.10?
• מה דעתכם על דבריו אלו?
• נסו לכתוב תשובה בשם חיילי צה״ל למכתב זה.

לטענות מחקריות וערכיות נוספות נגד ההשוואה לשואה כדאי לעיין במאמר של ד״ר שוקי שריר ובמאמרה של טובה הרצל.

כח קלמזון

דברים דומים אמר גם הרב בני קלמנזון, נשיא ישיבת ההסדר בעתניאל שבנו ואחיינו נפלו בקרבות בשעה שחילצו בגבורה עשרות מחברי קיבוץ בארי תחת אש (על כח קלמנזון בבארי כדאי לראות את הסרטון) לדברי קלמנזון, בעצמו חוקר שואה מזה עשרות שנים, ראו ציטוט מתוך דבריו (לקטע במלואו):

״אנחנו ראינו לפנינו משהו שממש לא היה שואה. הוא לא היה שואה כי העם היהודי כבר לא חסר אונים, ואנשים, לא רק הילדים והנכד שלי, גם כיתות הכוננות והלוחמים, באו ומסרו את נפשם – והיה להם נשק והיה להם עם מה להילחם, גם אם הכוחות לא היו שווים. שואה זו לא הייתה, אבל נאצים היו שם. כהיסטוריון שפעל באקדמיה ופעל ביד ושם, אני חושב שהדיון הזה כבר הוכרע. מדובר בנאצים וולגריים שעובדים לא רק מהשכל אלא גם מהלב. זו אחת ממלחמות האין-ברירה הכי גדולות שהיו לנו, ומה לעשות? נשלם את המחיר, וננסה לאסוף את השברים".

משימת כתיבה:

• הציגו מספר דוגמאות והבדלים בין מאורעות השואה ואירועי 7.10. מה ההבדל שמדגיש הכותב?
• מה תחושתכם ביחס לאמור? מזדהים? לא מזדהים? נמקו את התשובה.

לסיכום אירועי ה7.10

אירועי ה7.10 היו ככל כנראה האירועים המחרידים ביותר שפקדו את העם היהודי מאז תום השואה. לראשונה מאז ניגפו הנאצים, נרצחו ביום אחד למעלה מאלף יהודים, ובמשך שעות ארוכות פעלו רוצחים שהיו נחושים בכל כוחם לרצוח כמה שיותר יהודים, כדי לפגוע, להרוג ולהתעלל בצורה אכזרית ביותר ביהודים רק בשל היותם יהודים. מבחינה זו דומה שאין ספק שהמפלצת הנאצית שבה והגיחה.

חשוב להדגיש שגם אם ישנם הבדלים אידיאולוגים משמעותיים בין הנאצים לבין המרצחים המוסלמים בני זמננו, הרי העוצמה של שנאת ישראל והנכונות לבצע פשעים אכזריים מאין כמותם, תוך איבוד צלם אנוש, משותפת גם משותפת לשתי הקבוצות

אולם בניגוד לשואה, בה היו היהודים חסרי אונים במשך שנים ארוכות אל מול העוצמה הנאצית, הרי כאן תוך שעות ספורות התארגנה מדינת ישראל מחדש כשהיא מפליאה מכותיה בנאצים החדשים ומכה בהם עד חרמה, תוך הבהרה שלעם ישראל אין שום כוונה לתת ליכולות הנאציות לשוב ולהתחדש.

שאלות לדיון בכיתה:

• מה לקח זה של ההשוואה בין אירועי השואה ל-7.10 מחייב אותנו כבני נוער?
• כיצד לדעתכם עשויה ההשוואה בין אנשי החמאס לנאצים להשפיע על דרכי המלחמה בחמאס, ועל היחס למרצחים הנתפסים בידי כוחות צה״ל? מומלץ לסכם חלק זה בסרטון הבא:

כאמור, בניגוד לשואה, בה היו היהודים חסרי אונים במשך שנים ארוכות אל מול העוצמה הנאצית, הרי כאן תוך שעות ספורות התארגנה מדינת ישראל מחדש כשהיא מפליאה מכותיה בנאצים החדשים ומכה בהם עד חרמה, תוך הבהרה שלעם ישראל אין שום כוונה לתת ליכולות הנאציות לשוב ולהתחדש.

לפני שמונים שנה לחמו יהודים בכוחותיהם הדלים במפלצת הנאצית. חיילי צה"ל הגיבורים נוקמים את נקמתם. ראו בסרטון המצורף שהפיק צה"ל – לעולם לא עוד!

"אלא שבכל דור ודור, עומדים עלינו לכלותנו"

ישנה נקודת השוואה נוספת בין ארועי השואה לארועי 7.10

"אלא שבכל דור ודור, עומדים עלינו לכלותנו" (מתוך הגדה של פסח)

בכל דור ודור ובחודש האחרון אנו חשים זאת ביתר שאת, דואגים להזכיר לנו שיש מי שעומד עלינו "לכלותנו". ישנה כמיהה להאמין שהנה זה עבר מן העולם, שבעידן מתקדם ונאור כבר אין סתם שנאה ליהודים רק בשל היותם יהודים. לצערנו טבח שמחת תורה והאנטישמיות הגואה בעולם מוכיחים ששנאת ישראל לא עבר מן העולם.

גם בימים שקדמו לשואה יהודים גרמנים רצו להאמין שאם הם נאמנים לגרמניה, ואזרחים טובים, הם לא ייפגעו. הם התקשו להאמין שרק בשל יהדותם הם יישלחו למוות. עם התקדמות המלחמה, החלו הנאצים בהרג שיטתי של אלפי יהודים. כשהגיעו השמועות על כך ליהודים ברחבי אירופה, רובם העדיפו להאמין שלא תיתכן זוועה אנושית כזו, להרוג אנשים רק בשל היותם יהודים.

טעות זו הייתה של יהודים רבים באירופה שלפני מלחמת העולם השנייה, לא האמינו כי דבריו.

בימים אלו מערכת החינוך הפלשתינאית מחנכת את תלמידיה לשנאת ישראל, צפו בסרט המצורף.

שאלות לדיון בכיתה:

• לאור לקחי השואה, ולאור לקחי ה7.10, כיצד על ישראל להתייחס למציאות זו לדעתכם?

העם היהודי למוד סבל ורדיפות, וחשוב כי כחלק מלקחי השואה, להיות ערים לסכנה האורבת לפתחנו. ולא להתעלם מאמירות מפורשות וברורות של מנהיגים בני דורנו, השואה מלמדת אותנו, כמו גם ארועי ה7.10, כי הרשע בעולם קיים וחובה על עם החפץ חיים להיות נכון תמיד כדי להגן על עצמו ולהלחם עד חרמה במבקשים לפגוע בו.

• האם למדנו את הלקח?

עם המבט לעתיד

האתגרים העומדים בפני העולם היהודי ומדינת ישראל לא החלו אתמול וכנראה גם לא יסתיימו מחר. עיינו במילות השיר, ניתן להשיב ולצפות בשיר "להיות יהודי" של יהורם טהר לב.

להיות יהודי

מילים: יורם טהרלב

להתחיל מארם נהריים

לעבור בכבשן האש

ולצאת למסע הנצח

עם מים ולחם יבש.

לעקוד את הבן, את הילד,

כמו לגדוע תקווה אחרונה

ולשלוח אליו מאכלת

שנה אחרי שנה.

ולשמוע מגבוה

את הקול ההולך:

לך לך, לך!

לך לך, לך!

אתה האחר,

אתה היחידי

לך לך

"לך לך" פירושו להיות יהודי.

לרדת מפה למצרים

ולצאת ממצרים לפה

בלי לדעת אם בירושלים

יבוא המסע אל סופו.

להיות גם נגיד וגם מלך

ושר בחצרות ספרד

אך תמיד להרגיש מאכלת

מונחת עלי צווארך.

תמיד לחכות שיגיע

הקול שיקרא גם לך

לדעת כי בית אביך

לעד לא יהיה ביתך.

ולנוע מארץ לארץ

אך לשאת כחותם ושבועה

את זכר אותה הארץ

אשר עמודיה שבעה.

משימת כתיבה:

• מהי משמעותו של השיר לגביכם בהקשר לשאלת היחס לזכרון השואה ולקשר בין ארועי השואה לארועי שמחת תורה?

• האם המסר של השיר הוא אופטימי או פסימי?
• איזה שורות הייתם מוסיפים לשיר לרגל ארועי החודשים האחרונים?

על לימודי השואה וטראומה

לאחרונה עלתה יוזמה לא ללמד את לימודי השואה בשל העובדה שזה עלול ליצור טראומות לתלמידים שחוו השנה את ארועי ה7.10. מורים וחוקרים רבים התנגדו להחלטה זו.

• קראו את המאמר הבא והסבירו במה אתם מסכימים עם הדובר ועל מה לא.

״עם ישראל חי״

במהלך מלחמת חרבות ברזל הקפידו חיילים רבים לסיים את דבריהם במילים "עם ישראל חי"

משימת כתיבה:

• מדוע לדעתכם, במלחמה זו יותר מתמיד השתמשו רבים באמרה זו? כיצד היא קשורה לקשר בין עשרה בטבת לארועי שמחת תורה?

הפוסט י' בטבת – שואה ומשמעותה בישראל שאחרי ה7.10 הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

צפו בסרטון וענו על השאלות הבאות:

״זו היתה שואה – חד וחלק״

רבים חשו כי האירועים האיומים שהתחוללו במשך שעות ארוכות מאוד ב-7.10, אירועים שבמהלכם רצחו והתעללו רוצחים אכזריים במאות רבות של יהודים חסרי מגן, הזכירו להם את השואה.

ראו בין השאר את ההשוואה לימי השואה בראיונות עם ניצולים מיישובי עוטף עזה מנתיב העשרה, מניר עוז ומאופקים. כך תואר הטבח גם בעיתוני העולם.

פרופסור שטייד לבני מנתה שבע סיבות לכך שלדעתה אירועי ה-7.10 זהים לאירועי השואה.

משימת כתיבה:

• סכמו את שבע הסיבות שכתבה שטייד, מה דעתכם על נימוקיה?
• כתבו מה עמדתכם על רקע הראיונות והטקסטים כאן.

״ממש לא היה שואה״!

על אף מה שראינו עד כה רבים מנגד יצאו נגד השוואה זו:

לפניכם בקישור מכתב של ניצול שואה ללוחמי צה״ל

משימת כתיבה:

• מה הסיבה המרכזית לדברי הכותב להבדל בין השואה לאירועי ה-7.10?
• מה דעתכם על דבריו אלו?
• נסו לכתוב תשובה בשם חיילי צה״ל למכתב זה.

לטענות מחקריות וערכיות נוספות נגד ההשוואה לשואה כדאי לעיין במאמר של ד״ר שוקי שריר ובמאמרה של טובה הרצל.

כח קלמזון

דברים דומים אמר גם הרב בני קלמנזון, נשיא ישיבת ההסדר בעתניאל שבנו ואחיינו נפלו בקרבות בשעה שחילצו בגבורה עשרות מחברי קיבוץ בארי תחת אש (על כח קלמנזון בבארי כדאי לראות את הסרטון) לדברי קלמנזון, בעצמו חוקר שואה מזה עשרות שנים, ראו ציטוט מתוך דבריו (לקטע במלואו):

״אנחנו ראינו לפנינו משהו שממש לא היה שואה. הוא לא היה שואה כי העם היהודי כבר לא חסר אונים, ואנשים, לא רק הילדים והנכד שלי, גם כיתות הכוננות והלוחמים, באו ומסרו את נפשם – והיה להם נשק והיה להם עם מה להילחם, גם אם הכוחות לא היו שווים. שואה זו לא הייתה, אבל נאצים היו שם. כהיסטוריון שפעל באקדמיה ופעל ביד ושם, אני חושב שהדיון הזה כבר הוכרע. מדובר בנאצים וולגריים שעובדים לא רק מהשכל אלא גם מהלב. זו אחת ממלחמות האין-ברירה הכי גדולות שהיו לנו, ומה לעשות? נשלם את המחיר, וננסה לאסוף את השברים".

משימת כתיבה:

• הציגו מספר דוגמאות והבדלים בין מאורעות השואה ואירועי 7.10. מה ההבדל שמדגיש הכותב?
• מה תחושתכם ביחס לאמור? מזדהים? לא מזדהים? נמקו את התשובה.

לסיכום אירועי ה7.10

אירועי ה7.10 היו ככל כנראה האירועים המחרידים ביותר שפקדו את העם היהודי מאז תום השואה. לראשונה מאז ניגפו הנאצים, נרצחו ביום אחד למעלה מאלף יהודים, ובמשך שעות ארוכות פעלו רוצחים שהיו נחושים בכל כוחם לרצוח כמה שיותר יהודים, כדי לפגוע, להרוג ולהתעלל בצורה אכזרית ביותר ביהודים רק בשל היותם יהודים. מבחינה זו דומה שאין ספק שהמפלצת הנאצית שבה והגיחה.

חשוב להדגיש שגם אם ישנם הבדלים אידיאולוגים משמעותיים בין הנאצים לבין המרצחים המוסלמים בני זמננו, הרי העוצמה של שנאת ישראל והנכונות לבצע פשעים אכזריים מאין כמותם, תוך איבוד צלם אנוש, משותפת גם משותפת לשתי הקבוצות

אולם בניגוד לשואה, בה היו היהודים חסרי אונים במשך שנים ארוכות אל מול העוצמה הנאצית, הרי כאן תוך שעות ספורות התארגנה מדינת ישראל מחדש כשהיא מפליאה מכותיה בנאצים החדשים ומכה בהם עד חרמה, תוך הבהרה שלעם ישראל אין שום כוונה לתת ליכולות הנאציות לשוב ולהתחדש.

שאלות לדיון בכיתה:

• מה לקח זה של ההשוואה בין אירועי השואה ל-7.10 מחייב אותנו כבני נוער?
• כיצד לדעתכם עשויה ההשוואה בין אנשי החמאס לנאצים להשפיע על דרכי המלחמה בחמאס, ועל היחס למרצחים הנתפסים בידי כוחות צה״ל? מומלץ לסכם חלק זה בסרטון הבא:

כאמור, בניגוד לשואה, בה היו היהודים חסרי אונים במשך שנים ארוכות אל מול העוצמה הנאצית, הרי כאן תוך שעות ספורות התארגנה מדינת ישראל מחדש כשהיא מפליאה מכותיה בנאצים החדשים ומכה בהם עד חרמה, תוך הבהרה שלעם ישראל אין שום כוונה לתת ליכולות הנאציות לשוב ולהתחדש.

לפני שמונים שנה לחמו יהודים בכוחותיהם הדלים במפלצת הנאצית. חיילי צה"ל הגיבורים נוקמים את נקמתם. ראו בסרטון המצורף שהפיק צה"ל – לעולם לא עוד!

"אלא שבכל דור ודור, עומדים עלינו לכלותנו"

ישנה נקודת השוואה נוספת בין ארועי השואה לארועי 7.10

"אלא שבכל דור ודור, עומדים עלינו לכלותנו" (מתוך הגדה של פסח)

בכל דור ודור ובחודש האחרון אנו חשים זאת ביתר שאת, דואגים להזכיר לנו שיש מי שעומד עלינו "לכלותנו". ישנה כמיהה להאמין שהנה זה עבר מן העולם, שבעידן מתקדם ונאור כבר אין סתם שנאה ליהודים רק בשל היותם יהודים. לצערנו טבח שמחת תורה והאנטישמיות הגואה בעולם מוכיחים ששנאת ישראל לא עבר מן העולם.

גם בימים שקדמו לשואה יהודים גרמנים רצו להאמין שאם הם נאמנים לגרמניה, ואזרחים טובים, הם לא ייפגעו. הם התקשו להאמין שרק בשל יהדותם הם יישלחו למוות. עם התקדמות המלחמה, החלו הנאצים בהרג שיטתי של אלפי יהודים. כשהגיעו השמועות על כך ליהודים ברחבי אירופה, רובם העדיפו להאמין שלא תיתכן זוועה אנושית כזו, להרוג אנשים רק בשל היותם יהודים.

טעות זו הייתה של יהודים רבים באירופה שלפני מלחמת העולם השנייה, לא האמינו כי דבריו.

בימים אלו מערכת החינוך הפלשתינאית מחנכת את תלמידיה לשנאת ישראל, צפו בסרט המצורף.

שאלות לדיון בכיתה:

• לאור לקחי השואה, ולאור לקחי ה7.10, כיצד על ישראל להתייחס למציאות זו לדעתכם?

העם היהודי למוד סבל ורדיפות, וחשוב כי כחלק מלקחי השואה, להיות ערים לסכנה האורבת לפתחנו. ולא להתעלם מאמירות מפורשות וברורות של מנהיגים בני דורנו, השואה מלמדת אותנו, כמו גם ארועי ה7.10, כי הרשע בעולם קיים וחובה על עם החפץ חיים להיות נכון תמיד כדי להגן על עצמו ולהלחם עד חרמה במבקשים לפגוע בו.

• האם למדנו את הלקח?

עם המבט לעתיד

האתגרים העומדים בפני העולם היהודי ומדינת ישראל לא החלו אתמול וכנראה גם לא יסתיימו מחר. עיינו במילות השיר, ניתן להשיב ולצפות בשיר "להיות יהודי" של יהורם טהר לב.

להיות יהודי

מילים: יורם טהרלב

להתחיל מארם נהריים

לעבור בכבשן האש

ולצאת למסע הנצח

עם מים ולחם יבש.

לעקוד את הבן, את הילד,

כמו לגדוע תקווה אחרונה

ולשלוח אליו מאכלת

שנה אחרי שנה.

ולשמוע מגבוה

את הקול ההולך:

לך לך, לך!

לך לך, לך!

אתה האחר,

אתה היחידי

לך לך

"לך לך" פירושו להיות יהודי.

לרדת מפה למצרים

ולצאת ממצרים לפה

בלי לדעת אם בירושלים

יבוא המסע אל סופו.

להיות גם נגיד וגם מלך

ושר בחצרות ספרד

אך תמיד להרגיש מאכלת

מונחת עלי צווארך.

תמיד לחכות שיגיע

הקול שיקרא גם לך

לדעת כי בית אביך

לעד לא יהיה ביתך.

ולנוע מארץ לארץ

אך לשאת כחותם ושבועה

את זכר אותה הארץ

אשר עמודיה שבעה.

משימת כתיבה:

• מהי משמעותו של השיר לגביכם בהקשר לשאלת היחס לזכרון השואה ולקשר בין ארועי השואה לארועי שמחת תורה?

• האם המסר של השיר הוא אופטימי או פסימי?
• איזה שורות הייתם מוסיפים לשיר לרגל ארועי החודשים האחרונים?

״עם ישראל חי״

במהלך מלחמת חרבות ברזל הקפידו חיילים רבים לסיים את דבריהם במילים "עם ישראל חי"

משימת כתיבה:

• מדוע לדעתכם, במלחמה זו יותר מתמיד השתמשו רבים באמרה זו? כיצד היא קשורה לקשר בין עשרה בטבת לארועי שמחת תורה?

על לימודי השואה וטראומה

לאחרונה עלתה יוזמה לא ללמד את לימודי השואה בשל העובדה שזה עלול ליצור טראומות לתלמידים שחוו השנה את ארועי ה7.10. מורים וחוקרים רבים התנגדו להחלטה זו.

• קראו את המאמר הבא והסבירו במה אתם מסכימים עם הדובר ועל מה לא.

למה אנחנו מקטינים את משמעות השואה?

ה-7 לאוקטובר לא היה שואה. ומה הסכנה כשיש כאלה שטוענים שכן?

אנחנו מקדשים את זיכרון השואה ונלחמים בהכחשה שלה, לא ממניעים של דיוק היסטורי. עדויות, תיעוד בסרטים וספרים- כולם חשובים מאד כמובן, אבל הזיכרון החשוב ביותר, גם לדורנו וגם לדורות הבאים הוא זה של משמעות השואה.

כך גם לגבי הכחשת השואה! זו איננה רק הכחשה של עובדה כזו או אחרת – מספרים או אירועים. חלק גדול מתעשיית ההכחשה לא עוסק בהכחשת מאורעות, אלא בהכחשת המשמעות שלה. אלו הטוענים שלא היתה כוונת השמדה, אלא שכל העניין היה "רק חלק" ממלחמת העולם. או שזה עוד ג'נוסייד מבין רבים שהתרחשו. למעשה כל מי שמזהה המון "שואות" לאורך ההיסטוריה הקרובה והרחוקה, וגם בימינו מתייג כל מיני אסונות נוראיים כשואות, במובן מסוים הוא חלק מתעשיית ההכחשה, כי הוא למעשה מכחיש, אולי מבורות ואפילו מכוונות טובות, את משמעות השואה ואת חד-פעמיותה.

מה מייחד את השואה והופך אותה לתהום העמוקה ביותר אליה האנושות הגיעה?

לאורך כל ההיסטוריה העקובה מדם, עמים  וצבאות כבשו, טבחו ואף השמידו קבוצות ועמים אחרים. בשואה מדובר היה בשלטון של העם הכי מתקדם והכי "נאור" בעולם באותה תקופה, שהגיע לפסגות המדעיות והאומנותיות הגבוהות ביותר. ומעבר לכוונתו לכבוש את כל אירופה ולהשליט את שלטון הרייך השלישי עם כל העולם, החליט שהעם הכי חלש, הכי מפוזר והכי פחות מאיים צבאית, חייב להיות מושמד לחלוטין. לא לשלוט בו, לא להעביד אותו, אפילו לא לקחת את נשותיו וילדיו לשפחות ועבדים, רק השמדה טוטאלית.

ההבדל בין השואה לכל אירוע היסטורי אחר, נוראי ככל שיהיה, הוא בשילוב הבלתי נתפס, עד היום, של רתימת ההישגים המדעיים והארגוניים המתקדמים ביותר, בקור רוח ובתכנון מדוקדק, לקידום מטרות שהן לחלוטין לא רציונליות. הנאצים ראו ביהודים אויב רעיוני ומוסרי, לא אויב צבאי. האויב האמיתי של תורת הגזע ושל הצדקת האלימות השיטתית של השלטון הנאצי הוא ההומניזם היהודי, של קדושת החיים, של כל אדם נברא בצלם אלהים, שלפיה האדם חופשי לבחור בין טוב לרע והוא נקרא לסייע בקידום של עולם בו "לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה". היהודי לא איים צבאית על רעיון הרייך השלישי, הוא איים עליו מוסרית, הוא עלול היה להיות המצפון המעצבן הזה שמזכיר כל הזמן כמה נורא הפרויקט המגלומני והזוועתי הזה, ולכן חובה היה להשמידו.

במקום לשאול רק מה קרה בשנים האיומות האלה ולהזדעזע מהמאורעות, חשוב לשאול איך קרה שחלק מהאנושות הגיע למדרגת רוע כזו, איך זה קרה דווקא לעם הכי מודרני ומפותח מבחינה תרבותית, ולמה בתוך כל הרוע הזה, שאמנם גרם להרס ואבדן בשיעורים שלא יאומנו, דווקא העם היהודי סומן למטרת השמדה?!!!

לא מספיק לחשוף את עצמנו לזוועות ולהזדעזע, להפך – הכי קל לנו להפעיל את הרגש, אבל הרגש הוא חסר הבחנה וחסר יכולת ניתוח, הוא פשוט מופעל, מציף אותנו ואז דועך. במובן הזה, דווקא המרחק שאנחנו צוברים מהשואה מאפשר לנו להתחיל להביט אליה נכוחה להתגבר מעט על הטראומה הקולקטיבית, ולנתח בצורה עמוקה יותר מה בעצם קרה שם.

הלקח של "לא עוד" הוא בוודאי חשוב, בטח בשנה בה אויב אכזר פגע בנו כל כך קשה, אבל גם האסלאם הקיצוני שסובב אותנו הוא לא אויב נאצי, אלא עוד אויב פרימיטיבי שמנסה, ולמרבה האימה, גם הצליח לטבוח בנו. אבל לא היכולות ולא המניעים הם אלה שהתקיימו במשטר הנאצי. רבים הרגישו בשנה החולפת צורך לברר את המשמעות של היותינו יהודים, דווקא על רקע התהום המוסרית שנפערה מולנו. יום השואה הוא יום שבו מלבד לזכור מה קרה בו, ראוי להיזכר מה היה בנו אז שגרם לרשע העולמי הכי עמוק לראות בנו את התשליל שלו.

״השביעי באוקטובר הוא לא יום השואה!״

שמעו את דבריו של הרב חגי לונדין. האם אתם מסכימים איתו? מה המשמעות לכך שאנו מבינים שאין זהות בין יום השואה ל7.10

הפוסט יום השואה בישראל שאחרי ה7.10 הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

הסוגייה סבוכה ורגישה וכולנו תפילה שמנהיגי המדינה ידעו לכלכל צעדיהם בתבונה בנושא זה.

במערך נעלה כמה נקודות עקרוניות לדיון ביחס לנושא זה – על בסיס ארועים ומקורות שונים מההיסטוריה היהודית וההיסטוריה של מדינת ישראל.

מה נכתב במסורת היהודית בהקשר לנושא פדיון שבויים?

במסורת היהודית יש שני מסרים מרכזיים ביחס לפדיון שבויים- נכיר אותם מתוך דברי הרמב"ם (רבי משה בן מיימון, מגדולי הפסוקים בתקופת ימי הביניים).

רמב"ם, הלכות מתנות עניים, פרק ח:

ואין לך מצווה גדולה כפדיון שבויים. שהשבוי הרי הוא בכלל הרעבים והצמאים והערומים ועומד בסכנת נפשות. והמעלים עיניו מפדיונו (=מהצורך לשחררו) הרי זה עובר על לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך ועל לא תעמוד על דם רעך ועל לא ירדנו בפרך לעיניך, ובטל מצות פתח תפתח את ידך לו, ומצות וחי אחיך עמך ואהבת לרעך כמוך והצל לקוחים למות והרבה דברים כאלו ואין לך מצווה רבה כפדיון שבויים.

שאלות לדיון בכיתה:

• מה הנימוק המרכזי שמעלה הרמב"ם לחשיבותה הרבה של מצוות פדיון שבויים?
• מה ניתן ללמוד ממצווה זו לגבי היהודים ברחבי העולם?
• בכיתות מתאימות ניתן למנות את מספרם הרב של המצוות (שבע!) שבשמן מחייב הרמב"ם את מצוות פדיון שבויים
• בעקבות דבריו של הרמב"ם נהגו יהודים בכל רחבי העולם לעשות מאמצי על בכל התחומים: הפוליטי, הכלכלי והחברתי כדי לפדות שבויים שנשבו בידי גויים.

  • ראו לדוגמא מתוך אתר הספריה הלאומית, את פעילותו ומסירותו של הרמב"ם עצמו לצורך קיומה של המצווה בקישור הזה

למרות כל מה שלמדנו עד כה, באותו הפרק, מוסיף הרמב"ם הלכה נוספת:

רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק ח הלכה יב

אין פודין את השבויים ביתר על דמיהן, מפני תיקון העולם – שלא יהיו האויבים רודפין אחריהם לשבותם; ואין מבריחין את השבויים, מפני תיקון העולם – שלא יהיו האויבים מכבידין עליהן את העול, ומרבים בשמירתן.

משימת כתיבה:

• הסבירו בלשונכם את הסייגים של הרמב"ם למצוות פדיון שבויים
• כיצד להבנתכם מתיישבים הדברים הללו על רקע הציטוט הקודם של הרמב"ם?

המהר״ם

בשנת 1286 נכלא המהר"ם על ידי השלטונות כשנתפס כשניסה לעלות לישראל, הקיסר הגרמני דרש סכום כופר עצום כדי לשחררו. המהר"ם סירב שהקהילה היהודית תפדהו תמורת סכום שכזה מחשש לתקדים שיביא למאסרים ולדרישות כופר דומות נוספות, בסופו של דבר נפטר המהר"ם בכלאו.

צפו בסיפורו המדהים (האמיתי!) של המהר"ם (רבי מאיר בן רבי ברוך) מרוטנברג, מגדולי חכמי ישראל בימי הביניים בסרטון.

שאלות לדיון בכיתה:

• מדוע התנגד המהר"ם לכך שהיהודים יפדו אותו?
• האם ניתן ללמוד מגישתו לימינו? אם כן – מה, ומדוע? אם לא – מדוע?

• חשוב להדגיש כי הדיונים על פדיון שבויים ברמב"ם ובתקופת המהר"ם, התרחשו במסגרת של קהילות יהודיות נטולות ריבונות ולא במסגרת מדינה עצמאית. כמו כן, ברוב המקרים פדיון השבויים היו תלוי בתשלום דמי כופר. – לדעתכם מה ניתן ומה לא ניתן להסיק ממציאות זו למציאות של מדינת ישראל בת זמננו

מדינת ישראל ונושא פדיון שבויים וחטופים

עם הקמתה של מדינת ישראל והתעצמות העימות בינה לבין מדינות ערב, נקלעה מדינת ישראל לא פעם למקרים בהם נפלו חיילים ואזרחים בשבי אויב. לכל אורך ההיסטוריה של מדינת ישראל עשתה ישראל מאמצים עילאים כדי להשיב את השבויים לביתם, תוך שהיא נאמנה לצו של "אין לך מצוה גדולה מפדיון שבויים". ברוב המקרים הפעילה ישראל לחץ צבאי ובד בבד הסכימה לשחרר חיילי אויב תמורת חייליה ואזרחיה.

ראו לדוגמא את נחישותה של ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר במלחמת יום הכיפורים כאשר ביקשו ממנה האמריקאים לאפשר הפסקת אש מבלי לתת מענה לצורך בהשבת השבויים הישראלים.

שאלות לדיון בכיתה:

• מה ניתן ללמוד מנחישותה?
• מדוע מעלה גולדה זכרון ילדותה במהלך השיחה?

חטיפת אזרחים

מראשית שנות השבעים של המאה הקודמת התמודדה ישראל עם מציאות חדשה. לעיתים קרה שנחטפו אזרחים ישראלים חסרי מגן בידי ארגוני הטרור. הטרוריסטים שחטפו אזרחים באמצעות חטיפות מטוסים, השתלטות על בתי ספר ובתי ילדים, דרשו לשחרר תמורתם מחבלים הכלואים בישראל, ואיימו בהוצאתם להורג במידה ודרישותיהם לא ייענו.

ראו מספר דוגמאות לארועים כאלו בקישור כאן.

המדיניות הישראלית היתה באופן חד משמעי לא להכנע לטרור ולנסות לחלץ את בני הערובה באמצעות שימוש בכוח צבאי. לעיתים הדבר הצליח כמו במבצע יונתן ב1976, (מצורף סרטון אנימציה קצר המתאר את המבצע) ולעיתים נכשל כמו בנסיון חילוצו של נחשון וקסמן.

משימת כתיבה:

• מדוע לדעתכם היה הבדל בין יחסה של ישראל לחיילים שנפלו בשבי מדינות ערב לבין אזרחים או חיילים שנשבו בידי ארגוני הטרור?

• קיים עיקרון לפיו "אין פודים את השבויים יותר מכדי דמיהם". כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי במדיניותה של ישראל שלא להכנע לטרור?
• מה היה עלול לקרות במידה וישראל הייתה נכנעת לדרישות החוטפים?

שינוי בהתנהלות מדינת ישראל

המדיניות הישראלית העקבית בנושא זה השתנתה במספר מקרים בהם נשבו חיילים בידי ארגוני טרור למשך זמן ממושך וההערכה הייתה כי לא ניתן לחלצם באופן צבאי. (במקרים אחרים מסרה ישראל למחבלים אסירים בודדים או גופות תמורת גופות חייליה). כך קרה בין השאר בפרשת החייל אברהם עמרם במהלך מבצע ליטני, ובמקרים נוספים.

• המקרים הידועים ביותר היו בעסקת ג'בריל ב1985, (ראו בסרטון) שכללה:

שחרור של שלושה חיילי צה"ל תמורת 1150 מחבלים.

• השני בעסקת שליט בשנת 2011.

שחרור חייל צה"ל תמורת 1027 מחבלים (כולל יחיא סנוואר).

במקרים אלו חזרו חיילים לביתם לשמחתו הרבה של כל עם ישראל, אך מאידך המחבלים המשוחררים ששבו ברובם לטרור וכרסום ההרתעה של מדינת ישראל בעקבות העסקאות גרמו נזק ממשי לבטחון המדינה (על הנזק שגרמה עסקת ג'בריל שבין השאר המחבלים שהשתחררו במסגרתה הביאו לפרוץ האיניתפאדה הראשונה ועל הנזק הבטחוני שגרמה עסקת שליט צפו בסרטון)

על הקשר בין מתקפת הרצח של החמאס לעסקת שליט ראו כאן.

שאלות לדיון בכיתה:

• בדיעבד, האם לדעתכם לאור תוצאות עסקאות אלו הייתה צריכה ישראל לבצע את עסקאות שליט וג'יבריל או להיות נאמנה לעקרון שלפיו לא מנהלים משא ומתן עם ארגוני טרור?
• יש הטוענים כי מתקפת החמאס שבמסגרתה נחטפו מאות ישראלים נבעה מרצונו של החמאס לשחזר את תקדים עסקת שליט בצורה רחבה בהרבה? מה דעתכם על כך? מהן ההשלכות של תובנה זו?
• יש הטוענים כי עצם הדיון על הצורך להענות לדרישות ארגוני הטרור מעודד את האויב ומביא לכשלון הנסיון להשיב את השבויים. מה דעתכם?
• הדיון הרגיש בעסקאות אלו מחדד את המתח בין ראיית הצרכים הלאומיים המחייבים יכולת עמידה והרתעה מול הטרור לבין החובה לתת מענה לחייל וכל שכן האזרח הנתון בידי מרצחים. לדעתכם – מה השיקולים אותם יש לקחת בחשבון בעת הכרעות אלו?

שבויים ונעדרים

לפניכם מספר שירים שחוברו על רקע ארועים של שבויים ובני ערובה במהלך ההיסטוריה הישראלית

ארץ צבי (על רקע מבצע יונתן בשנת 1976) למילות השיר

כשתבוא (על רקע נפילתו של רון ארד בשבי בשנת 1986) למילות השיר

משימת כתיבה:

• מה ההבדל בין המסר של שני השירים? עם אילו מהם אתם מזדהים יותר? מדוע?
• אילו ערכים צריכים לדעתכם להוביל את החברה הישראלית כאשר היא דנה בנושאים אלו?

• כתבו פסקה קצרה, ובה הביעו את עמדתכם בנושא פדיון שבויים: ״בכל מחיר״ לעומת תפיסת ״לעשות כל מאמץ״. בססו את עמדתכם על נתונים עובדתיים.

צפו בסופה של הסדרה ״שבויים״ מבית כאן11 (החל מדקה 50:25):

• בסרטון הוצג נרטיב לפיו מי שתומך בעסקה הם היחידים שאוחזים בערכים ערכיים ומוסריים – האם אתם מסכימים עם גישה זו? נמקו.

בתפילה לשובם בשלום במהרה של כל השבויים והחטופים.

הפוסט פדיון שבויים – השבת החטופים הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

בשלב זה לא ברור מה יעלה בגורל התוכנית ומה יהיו השלכותיה אולם האירוע מאפשר לנו לדון עם תלמדינו בהקשרים ההיסטוריים והערכיים של פינוי תושבי הרצועה.

חלק א – פינוי אוכלוסייה בהיסטוריה העולמית

במהלך המאה העשרים היו כמה מקרים בהם פונתה האוכלוסייה של אחד או שני הצדדים ממקום מושבם לאזור אחר בעקבות סכסוך דמים ממושך. בחלק מהמקרים הדבר נעשה בכפיה, בחלק – במסגרת הסכם בין-לאומי.

עיינו בתיאור האירועים בהם בוצעה העברת אוכלוסייה (המכונה גם טרנספר) במהלך המאה העשרים ודונו בשאלה – מה דומה ומה שונה בין המציאות שעמדה ברקע להעברות אוכלוסייה אלו לבין המציאות הנוכחית ברצועת עזה.

• הסכם לוזאן (חילופי אוכלוסין בין טורקיה ליוון)
• גרוש הגרמנים בעקבות מלחמת העולם השנייה (כדאי להתמקד בעיקר באירועים בפולין ובצ'כסלובקיה)
• חילופי האוכלוסייה בין הודו לפקיסטן
• חילופי האוכלוסייה בקפריסין (בתחתית הערך)

חלק ב – רעיון הטרנספר והסכסוך היהודי ערבי

מאז ראשית העימות היהודי ערבי עלו על סדר היום הצעות שונות לפתרון העימות. המרכזית שבהם הייתה חלוקת ארץ ישראל המערבית למדינה יהודית ומדינה ערבית, אולם הצעה זו נדחתה בידי האוכלוסייה הערבית שהעדיפה מלחמה על פני הסכם שלום.

• כך קרה בשנת 1937 בעת דחיית ההצעה של ועדת פיל
• בעת הצעת תוכנית החלוקה בשנת 1947

• בפתיחת מלחמת הטרור הפלסטינית בשנת 2000

• ובהמשך הלחימה מרצועת עזה ששיאה בטבח שהחל ב-7.10.2023

ניתן לדון בכיתה על דרכים אחרות שהוצעו לפתרון הסכסוך והסיבות לכישלונם.

אל מול כשלון רעיון החלוקה, היו לאורך השנים הוגים יהודים ולא יהודים שהציעו לפנות בהסכמה את האוכלוסייה הערבית משטחי ארץ ישראל.

• עיינו בציטוטים הבאים של ברל כצנלסון (ממנהיגי תנועת העבודה) משנת 1937 ושל שר המושבות הבריטי הדוכס מדבונשיר, משנת 1943
  • ברל כצנלסון
  • הדוכס מדובנשיר

• למקורות נוספים בהקשר לעמדתם של מנהיגים ציוניים ביחס לרעיון פינוי התושבים הערבים ראו כאן
  • חוו את עמדתכם המנומקת על דבריהם.
  • מדוע להבנתכם ההצעות לא יצאו אל הפועל?

חלק ג – מלחמת העצמאות

במהלך מלחמת העצמאות עזבו רבים מערביי ארץ-ישראל את בתיהם והפכו לפליטים בשטחי ארץ-ישראל שנותרו בידי מדינות ערב כמו יהודה שומרון ורצועת עזה, או בשטחי מדינות ערב השונות. חלק מהערבים נטשו את בתיהם בעצמם וחלק גורשו בידי כוחות צה"ל לאחר שהאוכלוסייה הערבית ניסתה למנוע את הקמת מדינת ישראל ולהשמיד את הישוב היהודי בארץ.

תוך כדי המלחמה וגם עם סיומה נדרשה ישראל לאפשר את שובם של הפליטים, אך סירבה לעשות זאת. בבתיהם של הפליטים התיישבו מאות אלפי עולים שהגיעו מרחבי העולם ורבים מכפריהם ועריהם הפכן לישובים יהודים.

• להבנתכם – מה גרם או הוביל למדיניות זו? מדוע?
• מה דעתכם על מדיניות זו? האם היא מוצדקת?

לכיתות מתאימות כדאי לעיין בדיונים שנערכו בממשלת ישראל באותה עת ולעמוד על הנימוקים שגרמו לישראל להימנע משיבת הפליטים.

חשוב לציין!!!

• בכל שטחי ארץ ישראל שנותרו בידי הערבים עם סיום מלחמת העצמאות לא נותר יהודי האחד. הישובים היהודים שהתקיימו באזור כמו גוש עציון או הרובע היהודי בירושלים נחרבו ותושביהם נרצחו או גורשו
• במהלך מלחמת העצמאות והשנים שלאחריה גורשו מאות אלפי יהודים ממדינות ערב, פעמים רבות (כמו בעיראק ומצרים) תוך גזל רכושם, וזאת ללא שום פעילות מצידם כנגד האוכלוסייה המקומית. בניגוד לפליטים הערבים מארץ ישראל שנותרו ברובם בתנאי מצוקה במחנות פליטים תוך הסתמכות קבועה על סיוע בינלאומי, הפכו היהודים שגורשו מארצות ערב במדינת ישראל לאזרחי מדינת ישראל והם וצאצאיהם חיו והשתלבו בה הצלחה רבה

על גרוש יהודי ארצות ערב צפו בסרטון:

חלק ד – רעיון פינוי האוכלוסייה 2025-1948

במהלך השנים עלו הצעות שונות לפינוי תושבים ערבים מהשטחים עליהם שלטה מדינת ישראל, אולם הם לעולם לא הבשילו למציאות ממשית. אירועי העברת אוכלוסייה היחידים שבוצעו בשטחים עליהם שלטה מדינת ישראל היו העברתם בכפיה של תושבי חבל ימית מבתיהם במסגרת הסכם השלום עם מצרים בשנת 1982 וגירושם של תושבי גוש קטיף מבתיהם בשנת 2005 במסגרת תוכנית "ההתנתקות".

חוו את עמדתכם המנומקת – האם יש להתייחס באופן שונה ל-

• העברת אוכלוסייה יהודית והעברת אוכלוסייה ערבית?
• העברה של אזרחי המדינה משטח אחד בשליטתה לשטח אחר שבשליטתה, לבין העברה משטח מסוים לשטח אחר לחלוטין שמצוי תחת שליטה של ישות מדינית אחרת?
• חלק מהתומכים הנלהבים מפינוי יהודים מבתיהם במסגרת "הסדרי שלום" שונים, מתנגדים בנחרצות לרעיון פינוי האוכלוסייה העזתית. מה לדעתכם הסיבה לכך?

חלק ה – פינוי תושבי רצועת עזה

מאז החלה מלחמת "חרבות ברזל" מתלבטת מדינת ישראל בשאלת "היום שאחרי ברצועת עזה". המציאות ובה ארגון החמאס לא הושמד, רוב האוכלוסייה המקומית מזדהה אתו, תושבי ישראל חוששים ובצדק מפני הישנות הטבח ומגלים ברובם אי אמון באוכלוסייה הפלשתינאית, ובנוסף – סוגיית שחרור החטופים הקורעת את לב כולנו עדיין לא נפתרה, כל אלו מקשים על תוכנית "היום שאחרי".

• אילו רעיונות אתם מכירים לפתרון קבוע לבעיית עזה לאור הנסיבות הנוכחיות?
• מהם לדעתכם היתרונות והחסרונות של פתרונות אלו (להרחבה בנושא, ניתן להשתמש בראיונות כבסיס לשיעור או כמתן עבודה לתלמידים)

רבים טוענים כי תושבי עזה עצמם כמו גם חלק מהערבים תושבי יהודה ושומרון מעוניינים להתפנות לאזורים אחרים בעולם (ראו נתונים) כיצד לדעתכם ישראל צריכה להתייחס למציאות זו ומדוע?

בעקבות תוכנית הנשיא טראמפ (בסרטון המצורף) עלה רעיון העברת האוכלוסייה (הטרנספר) על סדר היום.

• לפניכם שלוש תגובות – מה הנימוקים של כל אחד מהם? עם מי מהם אתם מזדהים יותר ומדוע?
  • העיתונאי עמיחי אתאלי
  • העתונאי מתן צורי
  • ד"ר אבי שילון

סיכום

• מה התחדש לכם היום בשיעור?
  • מבחינת העובדות.
  • מבחינת הרעיונות.
• שתפו במחשבות או בתובנות שלכם מהשיעור – מה אתם לוקחים ממנו?

הפוסט תכנית פינוי עזה של הנשיא טראמפ—האמנם מזרח תיכון חדש? הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מבוא

לפני כעשור, ב-12 ביוני 2014 (ט״ו בסיוון התשע״ד) נחטפו ונרצחו שלושת הנערים: גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח.

הנערים עלו על רכב שהציע להם טרמפ, ובמהלך הנסיעה הם נרצחו. לאחר מכן הוטמנו גופותיהם בשטח ליד חלחול. במשך ימים ארוכים נערך בידי כוחות הבטחון ומתנדבים ישראלים מבצע ״שובו אחים״, מתוך תקווה למצוא את הנערים בחיים.

18 ימים לאחר החטיפה, נמצאו גופותיהם של הנערים והובאו לקבר ישראל. במהלך כל הימים הללו, הורגשה בישראל תחושת אחדות גדולה: עצרות הזדהות, אחדות ותפילה נערכו בכותל ובכיכר רבין, והשתתפו בהן רבבות אנשים מכל שכבות החברה הישראלית.

סרטון המסכם את פרשיית החטיפה ומבצע החיפושים, ניתן לראות כאן

מורשת האחדות

צפו בקליפ המצורף

• איזה חלק בקליפ הכי נגע בכם? נמקו.
• השיר המלווה את הקליפ, ״את אחיי אנוכי מבקש״, מתבסס על פרשיית יוסף, המחפש את אחיו – שלבסוף זורקים אותו אל הבור ומוכרים אותו מצרימה, ובתהליך ארוך שאורך שנים רבות מתאחדים לבסוף במצרים לאחר שהבינו את מהות הקשר ביניהם (פרשות וישב-ויגש בספר בראשית).

מדוע לדעתכם נבחר השיר הזה ללוות את הקליפ? מי הם אותם אחים אותם מבקשים ומחפשים? (האם אלו הנערים שנחטפו? אולי יש גם כוונה אחרת ועמוקה יותר?) – מורים לתנ״ך יכולים לפתוח עם הכיתה את הפסוקים הרלוונטיים ולהעמיק בהם.

בעקבות האחדות הרבה שהופגנה בימי החיפושים אף נקבע כי בכל שנה יצויין ״יום האחדות״:

• גם לאחר טבח ה-7 באוקטובר הורגשה בעם אחדות גדולה. מדוע לדעתכם אנחנו מתאחדים בעיקר בשעת צרה?
• כיצד לדעתכם ניתן לשמר את תחושת האחדות הזו גם בימי שגרה?
• כמו כל דבר חיובי ״השינוי מתחיל בתוכנו״ – כיצד ניתן לחזק את האחדות והחיבור בכיתתנו? הציעו רעיונות ובחרו לפחות באחד מהם אותו תממשו בשנת הלימודים הבאה.

המחיר של שחרור מחבלים

החוטפים והרוצחים  של שלושת הנערים היו בני חמולת קוואסמה מחברון, המזדהה עם חמאס, ובהם גם מחמוד קוואסמה – ממשוחררי עסקת שליט. יותר ממחצית ממשוחררי עסקת שליט, חזרו לעסוק בטרור – ובהם יחיא סינוואר מנהיג חמאס בעזה, ועלי קאדי מפקד כוחות הנוחבה שביצעו את הטבח ב-7 באוקטובר 2023.

לסקירה על מחיריה של עסקת שליט, ראו בכתבה שלהלן

• לאור הנתונים, ערכו בכיתה דיבייט בשאלה האם יש לערוך עסקאות לשחרור חטופים, גם במחיר של שחרור מחבלים שקרוב-לוודאי שיחזרו לטרור? עמדו על המתח בין רגש לשכל.

כשזמן הפירעון מתאחר – הריבית עולה…

לאורך ימי המבצע, שנערך באזור חברון, שיגר חמאס מרצועת עזה טילים לעבר מדינת ישראל. ההסלמה הובילה לבסוף את ראש הממשלה בנימין נתניהו והרמטכ״ל בני גנץ להחלטה לצאת למבצע ״צוק איתן״.

המבצע, נמשך זמן רב יותר ממבצעים קודמים ברצועת עזה, ואף הוצא ״אות מערכה״ מיוחד לכל המשתתפים בו, בדומה למלחמות. כטבעם של מבצעים צבאיים, בוודאי ארוכים – למבצע היו גם מחירים שהמדינה נאלצה לשלם. יחד עם זאת, היתה הבנה כי על מנת להבטיח את שלומה של המדינה, יש להשתלט על רצועת עזה.

בנקודה זו הוצגה בפני צמרת המדינה מצגת, שפירטה מחירים קשים מאוד במקרה שתתקבל החלטה להשתלט על הרצועה.

כידוע, לבסוף הוחלט שלא להשתלט על הרצועה – כנראה מהחשש מהמחירים הכבדים – וזמן ״הפירעון״ הגיע ב-7 באוקטובר, כשהוא טומן בחובו ״ריבית דריבית״.

מכתב מהעתיד

במענה לטענות על המחיר הכבד ששילמו חיילי צה"ל במהלך המבצע כתב העתונאי יותם זמרי טור ובו תיאר מה עלול היה להתרחש בקיבוצי עוטף עזה אלמלא מבצע צוק איתן. הטור שנכתב בשנת 2014 מתאר בדיוק מצמרר את מה שאירע בפועל עשור מאוחר יותר.

• כתבו ״מכתב מהעתיד״, מכם היום – בשנת 2024 במהלך מלחמת חרבות ברזל – לצמרת הבטחון של מדינת ישראל בשנת 2014, והביעו את דעתכם בשאלה האם צריך להורות לצה״ל של מבצע צוק איתן בשנת 2014 להשתלט על רצועת עזה למרות המחיר הכרוך בכך?
• מה הלקח ההיסטורי הנלמד לדעתכם מארועי המבצע ומה לדעתכם ניתן לעשות כדי שלא נשלם בעתיד ב"ריבית דריבית" על המציאות הקיימת כיום?

הפוסט עשור לשובו אחים וצוק איתן הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

ביחידה זו ננסה ללמוד ולהכיר את ארגון החמאס המניעים לפעילותו, ומטרותיו.

מי אתם חמאס

רקע הסטורי

חמאס (חרכת אלמקאומה אלאסלאמיה תנועת ההתנגדות האסלאמית) הוקם בשלהי שנת 1987. חמאס הוא תנועת-בת של "האחים המוסלמים" – תנועה דתית שהוקמה בידי איש הדת חסן אל-בנא, ששאף "לטהר" את העולם מהשפעות מערביות, ולחזור אל ערכי האסלאם.

• מהי המשמעות לכך שמדובר בתנועה שהיא חלק מתנועה עולמית? האם החמאס/האחים המוסלמים מייצגים את כל העולם המוסלמי?

אמנת החמאס

בשנת 1988 פורסמה אמנת חמאס, שם נקבע בסעיף השמיני המוטו אותו קבע חסן אל בנא: "אלוהים הוא מטרתנו; השליח הוא מופתנו; הקוראן הוא חוקתנו; מלחמת הקודש היא דרכנו; ההקרבה היא משאלתנו". (ראו: חסן אל-בנא: האגרות, איגרת הכללים, עמ' 319).

אם כן, מטרתם של "האחים המוסלמים" ושל חמאס כתנועת-בת היא, להשליט את האסלאם בעולם ("אלוהים הוא מטרתנו; השליח הוא מופתנו; הקוראן הוא חוקתנו"), והדרך לעשות זאת היא באמצעות ג'יהאד – דרך המלחמה ("מלחמת הקודש היא דרכנו; ההקרבה היא משאלתנו").

אמנם באסלאם קיימת פרשנות ולפיה הג'יהאד – מלחמת הקודש – היא מלחמה של האדם ביצרו, אולם חסן אל-בנא מדגיש כי זו הצורה הנמוכה של הג'יהאד, ואילו הדרגה הגבוהה היא מלחמה למען האל באמצעות החרב (ראו: שם, עמ' 308-307).

עיינו בתרגום העברי של אמנת חמאס והשיבו על השאלות:

• לאור מה שחולל החמאס בבוקר שמחת תורה בעוטף עזה, מה מותר ורצוי לעשות ב"מלחמת הקודש" על פי החמאס?
• כל גורמי המודיעין בצה"ל הכירו את אמנת החמאס. אם כן, מדוע לדעתכם היו רבים שחשבו כי החמאס זנח בשנים האחרונות את דרך הג'יהאד?

עיצוב דמותו של החמאס

בכתבה שפורסמה בעתון ישראל היום, אנו מכירים את השייח' יוסוף אל-קרדאווי, שנכתב אודותיו הספר "הראש של החמאס". בכתבה מתוארות פסיקות של השייח, בנוגע ליהודים, לציונות למדינת ישראל.

משימת כתיבה

• עיינו בכתבה ומצאו מספר "פסיקות" והמלצות של אל- קרדאווי, וכיצד הן באות לידי ביטוי ביחס החמאס לישראל או לתושביה.
• אל-קרדאווי, פסק כי כחלק מהמאבק הפלסטיני בישראל, מותר להרוג גם תינוקות, כי אלו יגדלו ויהיו לוחמים בצה"ל. לאור דברים אלו, כיצד לדעתך ניתן לנהל שיח ומשא ומתן עם אנשי החמאס?

עדכון לכאורה של אמנת החמאס

בשנת 2017 "עודכנה" אמנת חמאס, כאשר המטרה היתה להציג את חמאס כארגון שתואם תפישות מודרניות ומערביות. כך למשל בדברי הפתיחה לאמנה:

"פלסטין היא סוגיה של עם אשר העולם נכשל בהבטחת זכויותיו ולהשבת מה שנגזל ממנו, וארצו נותרה סובלת מאחד הביטויים החמורים ביותר של כיבוש בעולם."

כך גם בסעיפים 9-8:

תנועת חמאס רואה את האסלאם ככולל את כל היבטי החיים, ותקף לכל זמן ומקום, ואופיו הוא דרך המלך והמתינות, והיא מאמינה שהוא דת השלום והסובלנות ובצילו חיים הדבקים בחוקים ובדתות בביטחון ובשלווה. כמו כן, היא [חמאס] מאמינה שפלסטין הייתה ותישאר דוגמה לדו קיום, לסובלנות וליצירה תרבותית.

חמאס מאמינה, כי מסר האסלאם הגיע עם ערכים של אמת, צדק, חירות וכבוד, ושלילת העוול על כל היבטיו, וקביעת אשם נגד מי שגורם אי צדק ללא קשר לדתו, למוצאו האתני, מגדרו ואזרחותו, וכי האסלאם מתנגד לכל ביטויי הקיצוניות והקנאות הדתית, האתנית והעדתית והוא דת אשר מחנכת את חסידיה לתגובה לתוקפנות ולסיוע לעשוקים, והיא מעודדת אותם להשקעה, נתינה והקרבה בהגנה על כבודם, ארצם, עמיהם והמקומות הקדושים להם.

שאלות לדיון בכיתה:

• מדוע לדעתכם אמנת החמאס עברה בשנים האחרונות משׂיח על מלחמת קודש לשיח על "השבת זכויות"? (כדאי להדגיש את הרצון להטעות את העולם המערבי בהצגת של תנועה שוחרת שלום כביכול. הגישה הזו, של טשטוש ערכי האסלאם, ואפילו הצגה של אימוץ תפיסות שנראות ככפירה באסלאם, מכונה בשם תקייה)

• לאור התנהלות החמאס בכלל ובארועי שמחת תורה תשפ"ד בפרט, (יש לשקול הקרנת הסרטון בהתאם לאופי וגיל הכיתה) איזו מאמנות החמאס "אמינה יותר", הראשונה או השנייה?

הכחשת מדינת ישראל והשאיפה להשמדת העם היהודי

• מה מצוייר בראש הסמליל של החמאס? מה ניתן להסיק מכך לגבי הסכם בין מדינת ישראל לחמאס?
• האם אתם מזהים את המבנה במרכז הסמליל של החמאס? האם ניתן להסיק מכך שהחמאס יסתפק בשלטון אוטונומי בעזה?
• סמליל החמאס משולבות שתי חרבות, בסמל מדינת ישראל מצויירים שני ענפי זית משני צידי המנורה. מה ניתן להסיק מהסמלים הללו על השאיפות של ישראל ועל השאיפות של חמאס?

נעיין בדברי הרב יוסף דב סולובייצ'יק, בדבר עם או גוף השואף להשמיד את העם היהודי :

"כל אומה, המצהירה שמדיניותה היא להשמיד את העם היהודי, היא עמלק, כי היא חרתה על דגלה סיסמה של שנאה לוהטת: "לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד" (תהילים פג ה). זו מלכות רשע עקשנית, שבה אנו מצווים להילחם ואשר לה נשבע הקב"ה בכבודו ובעצמו איבה נצחית. משום כך היא מצוות עשה מן התורה: "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך, בצאתכם ממצרים… לא תשכח"… בדורנו אנו, הרי אין ספק שהיטלר וסטאלין היו התגלמות נאמנה של עמלק".

(פרקים במחשבת הרב י"ד הלוי סולובייצ'יק, ירושלים 1984, עמ' 136)

משימת כתיבה

• במסורת היהודית ישנה מצווה מיוחדת ל"מחיית עמלק" לפי מה שלמדנו, ולפי דברי הרב כאן בקטע, האם ניתן להבין שחמאס נחשב עמלק?
• לאור דבריו של הרב סולובייצ'יק, כיצד יש להתמודד עם אנשי החמאס ותומכיהם? כיצד לדעתכם הבנה כי החמאס הוא חלק מהעמלקים לדורותיהם, יכולה לסייע לרוח הישראלית בהתמודדותה עם החמאס?

יחס תושבי עזה לחמאס

שאלות לדיון בכיתה

• בשנת 2006 נערכו בחירות בעזה, בהן זכה החמאס לרוב גדול. הדבר מעיד על הזדהות של אנשי עזה עם הארגון, מטרותיו ודרכי פעולתו. לאור זאת, מהי לדעתכם הדרך לפתור את הסכסוך מול עזה?
• במשך שנים חונכו ילדי עזה בידי החמאס לרצח וטרור. כיצד ניתן להתמודד לדעתכם עם דור הצעירים שגדל לאור חינוך זה?

הפוסט דע את האויב – חמאס הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

האנושות השכילה לפתח במהלך השנים מערכת של כללים, על מנת שגם במלחמה יישמרו כללים בסיסיים של צלם אנוש. מתוך כך נוצרו עקרונות בינלאומיים להתנהלות במלחמה.

לפניכם מידע ורעיונות לדיון בכיתה, העוסקים בנושא זה.

עקרונות הדין הבינלאומי

על פי כמה אמנות והסכמים בינלאומיים שנכתבו במהלך המאה האחרונה, קיבלו על עצמם רוב עמי העולם כי מלחמה צריכה להתנהל על פי העקרונות הבאים:

• עקרון הצורך הצבאי – המטרה לשמה נגרם הנזק, צריכה להיות מטרה צבאית לגיטימית (כמו יחידות צבאיות או מרכזי שליטה).
• עקרון ההבחנה – אסור להרוג אזרחים באופן מכוון, או להרוג פצועים, חולים או לוחמים שנכנעו.
• עקרון המידתיות – אם אי אפשר להימנע לחלוטין מנזק לאזרחים בשעה שפוגעים במטרות צבאיות, הרי שהוא צריך להיות ביחס מתאים לתועלת הצבאית שתושג בפעולה.

(לעיון בכללי המלחמה המקובלים בעולם ראו: המשפט ההומניטרי).

שאלות לדיון בכיתה

• מה קורה כאשר אחד השחקנים במשחק, מתנהל באופן ממנו ברור כי הוא אינו רואה את עצמו כפוף לחוקים הללו?
  • יש שיגידו שעדיין צריך לשמור במלחמה מולו על כל הכללים באדיקות, בלי להתחשב בהתנהלות של הצד השני.
  • יש שיגידו שיש להקפיד על הכללים הללו "במידת האפשר".
  • יש שיגידו שבמקרה שכזה צריך להקפיד רק על "סטנדרט מינימלי של אנושיות", ולהתעלם מכללי המלחמה המקובלים

מה לדעתכם יהיו הנימוקים בעד ונגד כל אחת מגישות אלו?

להרחבה: פרופ' דני אורבך, "צידוק הדין", מוסף דיוקן של העיתון מקור ראשון, 20.10.2023

פגיעה רחבת היקף באוכלוסיה

• נקודה נוספת שיש מקום לדון בה היא, העובדה שלפעמים אירוע בו מתרחשת פגיעה ברבים, יכול למנוע שפיכות-דמים גדולה יותר.
  • במהלך מלחמת העולם השנייה הטילה ארה"ב שתי פצצות אטום על יפן. התוצאות היו מחרידות, ומאות אלפי אזרחים יפנים נהרגו ונפצעו.

יחד עם זאת, ששה ימים לאחר הטלת פצצת האטום על נגסאקי, נכנעה יפן ללא תנאי. כניעה זו מנעה את הצורך בפלישת כוחות אמריקאים ליפן עצמה, פלישה שלפי ההערכות הייתה גורמת למיליוני הרוגים לכל הצדדים. כתוצאה מהטלת פצצות האטום, האומה היפנית, שהתנהלותה במלחמה היתה אכזרית ובלתי אנושית (ראו: טבח ננקינג) נכנעה, וצבאה פורק כמעט לחלוטין, ומשמש מאז בעיקר למטרות הגנה.

• גם מול הנאצים עצמם, התנהלו בעלות הברית בצורה החורגת מן הכללים הרגילים (ראו למשל: הפצצת דרזדן או מבצע עמורה), על מנת להכריע את המפלצת הנאצית, ולסיים את מסע הקטל הרצחני והבלתי-אנושי שלה.

במילים אחרות, לפעמים כדי למנוע שפיכות דמים וחוסר-אנושיות גדולים יותר בעתיד, יש לחרוג מהכללים היבשים, גם במחיר של פגיעה באוכלוסייה אזרחית.

סיכום ביניים:

ברור כי גם במלחמה יש לשמור על צלם אנוש, ואין לפגוע ללא תועלת ובצורה מכוונת באזרחים חפים מפשע. יחד עם זאת, יש לדון מה קורה כאשר הצד השני במלחמה אינו רואה את עצמו כפוף לחוקים, ומתנהג בעצמו בחוסר אנושיות. האם גם מול מפלצת יש לנהוג על פי חוקים נוקשים? בנוסף, ניתן לדון בשאלה האם לעתים אין מנוס מלנקוט בפעולות החורגות מן הכללים הרגילים – גם אם אלו יפגעו בעקיפין באוכלוסייה אזרחית – על מנת למנוע הרג וצער נרחבים יותר, ועל מנת למגר את הרוע.

קישור להרחבה: דין עזה כדין דרזדן.

ומכאן – לימינו

בשמחת תורה תשפ"ד (7.10.2023) פתח החמאס במתקפת פתע על ישראל. כ-1200 חיילים ואזרחים נרצחו באכזריות נוראה בידי החמאס, ומאות – בהם ילדים, קשישים ונשים – נחטפו לשטחי רצועת עזה.

בתגובה למתקפה החלה ישראל במלחמה כנגד כוחות החמאס. רצועת עזה הופצצה בעוצמה רבה בידי מטוסי חיל האויר, ובשעה ששורות אלו נכתבות, נערך צה"ל לכניסה קרקעית לשטחי רצועת עזה – פעולה צבאית שמטבע הדברים תגרום גם היא לפגיעה באוכלוסייה האזרחית.

שאלות לדיון בכיתה

• לאור ההקשר ההיסטורי, כיצד על ישראל לדעתכם להתייחס לשאלת הפגיעה באזרחים? (ראוי לציין, כי בשונה מצבאות רגילים החמאס פועל באופן שיטתי ומתוכנן מתוך אוכלוסייה אזרחית, ולא ניתן כמעט לפגוע באנשיו ללא פגיעה כזו או אחרת באזרחים; עוד יש להזכיר, כי צה"ל קורא במשך ימים רבים לאוכלוסייה העזתית לעזוב באופן זמני את האזור בו צפוי צה"ל לפעול).
• נקודה חשובה נוספת שיש לציין היא, התמיכה של רוב האוכלוסייה האזרחית העזתית בחמאס ובמעשיו. כיצד לדעתכם על ישראל להתנהל לאור נסיבות אלו?

• במסגרת כתבה על ההערכות למלחמה בפיקוד דרום, צוטט קצין בכיר כמי שאמר "בן 4 בעזה הוא כמו ילד ישראלי חטוף – נעשה הכול ששניהם לא יהרגו" – מה דעתכם על אמירה זו?
• מנגד, עולים בימים האחרונים סרטונים, הקורא לצה"ל "להתחיל לדבר ערבית" מול תושבי עזה – מה המסר של טיעון שכזה? האם אתם מזדהים יותר עימו, או עם הקצין שקרא להתייחס לתינוק העזתי כמו ילד ישראלי חטוף? מדוע?
• חשוב לציין כי שאלת היחס לאוכלוסייה האזרחית כרוכה גם בשיקולים בינלאומיים, כאשר מנהיגים בעולם, בהם תומכי ישראל, מבקשים מישראל להמנע מפגיעה באוכלוסייה האזרחית? כיצד לדעתכם יש להתייחס לבקשות אלו?

הפוסט מוסר לחימה והדין הבינלאומי הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.