סיכום שנה – ולקיחת אחריות לקיץ

שכבות יעד: ד'-ו'

(למערך מותאם לתלמידי תיכון לחצו כאן)

משך: 45–60 דקות

מצגת

הסיפור שאני בוחר לספר.pptx

למורה – רעיון מרכזי

שנת הלימודים תשפ"ו לא הייתה שנה רגילה. מדינת ישראל חוותה אירועים משמעותיים, ויחד איתם גם התלמידים עברו תהליך אישי של התבגרות, התמודדות וצמיחה.

מטרת השיעור היא לא רק להיזכר במה שקרה השנה, אלא לשאול:

איך אני בוחר להסתכל על השנה שעברה?

ומה אני לוקח איתי ממנה אל הקיץ ואל השנה הבאה.

חלק א' – מה עבר עלינו השנה?

שקף 1 – כותרת

"אז מה היה לנו השנה?"

המורה פותחת:

בעוד כמה ימים מסתיימת שנת הלימודים.
לפני שנדבר על עצמנו, בואו ניזכר רגע באיזו שנה חיינו.

שקף 2 – ציר הזמן

לאורך השקף מופיעים האירועים המרכזיים.

אוקטובר 2024

השבת חטופים בערב שמחת תורה

במהלך השנה

מאות אלפי חיילי מילואים ממשיכים לשרת

ספטמבר–נובמבר

המערכה בלבנון והפגיעה בחיזבאללה

מבצע "שאגת ארי"

פעילות צה"ל והישגים מבצעיים משמעותיים

לאורך כל השנה

עלייה באירועי אנטישמיות בעולם

לאורך כל השנה

אלפי יוזמות התנדבות, תרומה וחסד ברחבי הארץ

ניתן לשלב חלק מהסרטונים המופיעים כאן:

ניתן להזכיר את הארועים באמצעות סרטונים:

• השבת החטופים

• מבצע שאגת הארי

• לוחמי המילואים

• כיבוש הבופור

שאלות לכיתה

• איזה אירוע אתם זוכרים במיוחד?
• איזה אירוע ריגש אתכם?
• איזה אירוע הפתיע אתכם?
• איפה אתם הייתם בתוך כל זה?

חלק ב' – אותה שנה, סיפורים שונים

שקף 3

המורה מציגה תמונה אחת מן השנה האחרונה.
למשל:

• חייל מילואים מחבק את ילדיו.

שאלות

• מה אתם רואים בתמונה? (חייל, מלחמה, אהבה, געגוע, שמחה, גבורה, קושי)
• מה הסיפור שהתמונה מספרת?
• האם כולם רואים בה את אותו הדבר?

לפעמים אנשים מסתכלים על אותו אירוע ורואים דברים שונים.

אחד רואה קושי. אחד רואה אומץ. אחד רואה כאב. ואחד רואה תקווה.המציאות היא אותה מציאות.

נקודת המבט יכולה להיות שונה.

חלק ג' – מי הייתי בתוך השנה הזאת?

שקף 4

המורה מציגה על הלוח ציטוט של הלורד, הד"ר הרב הראשי של לונדון (לשעבר):

"יותר ממה שעברתי, חקוק בי מי הייתי שם."

לדיון: כשאנחנו מסכמים שנה אפשר לשאול:

מה עבר עליי? אבל אפשר לשאול שאלה אחרת:

מי הייתי בתוך מה שעבר עליי?

שאלות לכיתה

• במה התבגרתי השנה?
• מה למדתי על עצמי?
• מתי עזרתי למישהו?
• על מה אני גאה במיוחד?
• איזה כוח גיליתי בעצמי?

חלק ד' – משימת כתיבה

שקף 5

"הסיפור שאני בוחר לספר על השנה הזאת"

כל תלמיד כותב מספר משפטים:

המשפט הראשון:

השנה הזאת לימדה אותי ש…

המשפט השני:

אני גאה ב…

המשפט השלישי:

אני רוצה לקחת איתי לשנה הבאה…

חלק ה' – אחריות לקיץ

שקף 6

כותרת: "הפרק הבא מתחיל עכשיו"

המורה מסכמת: השנה שעברה כבר נכתבה. אבל הקיץ שעומד להתחיל – עדיין מחכה לסיפור שלנו.

משימת סיום – משימת כתיבה:

כל תלמיד משלים במחברת:

בקיץ הקרוב אני לוקח אחריות על…

{משפחה, חברות, לימוד, קריאה, עזרה בבית, התנדבות, ספורט, מעשה טוב וכדומה}

מסר מסכם למורה

הילדים לא בוחרים את האירועים הגדולים של התקופה.

אבל הם כן יכולים לבחור כיצד להסתכל עליהם, מה ללמוד מהם, ואיזה אדם להיות בתוכם.

זהו המעבר המרכזי של השיעור:

מציר הזמן של מדינת ישראל — אל הסיפור האישי של כל תלמיד.

הפוסט שיעור סיום שנה – יסודי (כיתות ד-ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

כמו השנתיים שקדמו לה, גם שנת הלימודים תשפ"ו לא הייתה שנה רגילה. המלחמה נמשכה בכל החזיתות, התלמידים והמורים התמודדו עם תקופות מורכבות, לימודים מרחוק במשך שבועות ארוכים, ותלמידים באזורים שונים בעיקר בצפון המשיכו לחיות תחת אש.

עם סיום השנה, ובשעה שהסערות הבטחוניות והחברתיות נמשכות במלוא עוזן, חשבנו לסכם עבור תלמידינו את השנה ובעיקר להדגיש את נקודות החוסן שהתגלו במהלכה בקרב עם ישראל בכלל ובקרב תלמידינו בפרט.

שלב א: אסיף – אז מה היה לנו?

לבקש מהתלמידים לציין ארועים לאומיים שהתרחשו במהלך שנת הלימודים האחרונה, איזה ארוע שהיה השנה לא נשכח.

ביניהם ניתן להזכיר את:

• השבת החטופים בערב שמחת תורה האחרון
• מבצע שאגת הארי
• המשך פעילות המילואמניקים בהיקף נרחב
• המערכה בלבנון
• עליית האנטישמיות בעולם

(ייתכן שהתלמידים יזכירו גם ויכוחים סוערים בחברה הישראלית כמו סוגיית גיוס החרדים או סוגיות נוספות, לשיקול המורה כיצד להתייחס לכך)

ניתן להזכיר את הארועים באמצעות סרטונים:

• השבת החטופים 

• מבצע שאגת הארי

• לוחמי המילואים

• כיבוש הבופור

• טבח סידני

שלב ב: איפה אנחנו היינו

• בקשו מהתלמידים להעלות זכרונות או חוויות מאחד מארועי השנה האחרונה.
• במהלך הדיון בדקו עמם האם התנהלות הייתה פסיבית או אקטיבית, (כלומר רק חוו את הארועים או גם עשו משהו מבחינת תרומה או מבחינת תודעה שלהם, להשפעה על המצב).

הערה למורה: המחקר מלמד כי פעולה אקטיבית תורמת לא רק לקהילה אלא גם לחוסן ולבריאות הנפשית.

שלב ג: עכשיו תורנו

דיון – האם גם דורות קודמים בתולדות עם ישראל עמדו בפני 'עכשיו תורנו' משלהם?

לאחר איסוף החוויות דיון על העשייה והדגשת המשמעות של "עכשיו תורנו" (ניתן להשתמש בשיר של חטיבה 7 שאנשיה הדגישה כי עכשיו תורנו)

הדגשה כי: 'תורנו' הוא מושג של לקיחת אחריות. מה הדבר הקטן ביותר שכל אחד מכם יכול לעשות בחופש הגדול כדי להשפיע לטובה על הסביבה שלו.

דוגמאות אפשריות: התנדבות, סיוע למשפחות מילואים, עזרה בתפעול מערכת החינוך, אחווה עם יהודי התפוצות וכדומה.

הבנה המשמעות של עשייה בשעה היסטורית (בכיוונים שונים) ובכיתות מתאימות גם דיון על יוזמות לקראת החופש ושנת הלימודים הבאה.

הפוסט עכשיו תורנו – מערך לסיכום שנת הלימודים תשפ"ו הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מצגת

למה צריך ספרים בעולם שיש בו בינה מלאכותית או גוגל.pptx

למורה – פתיחה קצרה

בעידן שבו כל מידע נמצא במרחק לחיצה, ילדים רבים שואלים: "למה צריך ללמוד?"

מטרת השיעור אינה לטעון שצריך לזכור כמה שיותר פרטים, אלא להמחיש שידע איננו אוסף עובדות. ידע הוא המפה שבעזרתה אנחנו מבינים את העולם, את החברה שבה אנו חיים, את ההיסטוריה שלנו ואת עצמנו. ככל שהמפה עשירה יותר – כך קל לנו יותר להתמצא, לחשוב, להבין ולהרגיש שייכים.

רקע מורחב למורה מופיע בסוף המערך.

חלק א' – האם באמת צריך לדעת?

המורה שואלת בקצב מהיר:

• מי היה דוד בן גוריון?
• כמה ימים יש בשנה?
• מהו ים המלח?
• היכן נמצאת הכנרת?
• מי היה הרצל?
• מה הקיצור של תנ"ך?
• מהי ארכיאולוגיה?
• מהי בירת צרפת?
• מהו הירח?
• מהי דמוקרטיה?
• מי המציא את הנורה?
• איך נוצר הר געש?
• מי כתב את "הארי פוטר"?
• מתי נבנה בית המקדש?
• מהי מגילה רות?
• מהו שביל ישראל?

לאחר מכן שואלת המורה:

אם אפשר למצוא את כל התשובות באינטרנט בתוך כמה שניות,
למה בכלל צריך ללמוד?

למה צריך ספרים?

אין צורך לענות כעת.

חלק ב' – סרטון קצר (3 דקות נטו)

A World to Discover (יוטיוב)

נצפה ביחד בסרטון קצר על ילד שנכנס לספרייה.

שיחה קצרה בעקבות הסרטון

שאלות לדיון

1. מה גילה הילד כשהוא נכנס לספרייה?
2. לאילו מקומות הצליח להגיע בזכות הספרים?
3. מה קרה לילד במהלך השנים – האם הוא נשאר אותו ילד או שהוא גדל והתפתח?
4. מה לדעתכם רצה יוצר הסרט לומר לנו על ספרים?

הערה קטנה לסיום הצפייה

בסוף הסרט רואים את הילד כשהוא כבר מבוגר ופוגש יצור מוזר מהחלל… זה מעלה חיוך..

הסרט הראה לנו שספרים יכולים לפתוח בפנינו עולמות חדשים.

אבל האם ספרים נותנים לנו רק דמיון והרפתקאות?

או שהם גם עוזרים לנו להבין טוב יותר את העולם שבו אנחנו חיים?

חלק ג' –למה שבוע הספר?

מציגים את התמונה מהספריה הלאומית בירושלים –

שאלות

• מה אתם רואים בתמונה?
• כמה ספרים לדעתכם יש במקום כזה?
• האם כל הספרים עוסקים באותו נושא?
• איזה סוגי ספרים לדעתכם אפשר למצוא שם?
• כמה עתיקים הספרים בספריה? ממתי הם?

תשובות:

• בספרייה הלאומית שמורים יותר מחמישה מיליון ספרים.
• כתבי יד עתיקים שמקורם כמעט לפני 1000 שנה.
• אפשר למצוא שם ספרים כמעט על כל נושא שאפשר לחשוב עליו:
• חלל וכוכבים , בעלי חיים, היסטוריה, מדע, סיפורים והרפתקאות, ארץ ישראל, מוזיקה ,מפות עתיקות , שפות שונות, ועוד הרבה מאוד תחומים.

יש בספריה המון ספרים, איש אינו יכול לקרוא את כולם, לא כולם יכולים להגיע לשם. ולא יודעים מה הם מפסידים. לכן נוצר שבוע הספר.

במשך כמה ימים בשנה הספרים יוצאים מהמדפים ומהספריות הגדולות, ומגיעים אל הרחובות, הכיכרות והיישובים בכל רחבי הארץ. שבוע הספר מאפשר לכל ילד ולכל משפחה לפגוש במקום אחד מגוון עצום של ספרים: ספרי מורשת, מדע, היסטוריה, טבע, קומיקס, הרתפתקאות ועוד.

זהו חגיגה של סקרנות, של למידה ושל גילוי. הזדמנות לעצור לרגע, לפתוח ספר חדש, להכיר רעיון שלא הכרנו, ולצאת למסע חדש של ידע ודמיון. לפעמים ספר אחד קטן יכול לפתוח בפנינו עולם שלם שלא ידענו שקיים.

חלק ד'- החיים כמפה

"ספר טוב לא רק מוסיף לנו מידע – הוא מוסיף לנו עוד חלק במפת העולם שלנו."

להציג שקף

התבוננות בשתי המפות

המורה מציגה את השקף ושואלת:

1. באיזו מפה הייתם מעדיפים להשתמש אם הייתם צריכים לצאת לטיול?

למה?

2. מי מהילדים שמחזיקים את המפות ירגיש בטוח יותר בדרך?

מה במפה גורם לכם לחשוב כך?

3. איזה דברים אפשר לדעת מהמפה המפורטת שאי אפשר לדעת מהמפה הפשוטה?

(עצים, גובה, נהר, שבילים, מקומות מיוחדים ועוד)

4. אם שני הילדים יגיעו למקום חדש, מי מהם יצליח להבין טוב יותר מה נמצא סביבו?

מדוע?

אז מה הקשר בין מפה וספרים?

תסתכלו שוב על שני הילדים. שניהם נמצאים באותו מקום. אבל לילד שמחזיק את המפה המפורטת יש יתרון גדול. הוא יודע יותר על המקום שבו הוא נמצא. הוא מבין טוב יותר מה יש סביבו.

הוא יכול לתכנן את הדרך שלו. והוא מרגיש יותר ביטחון, וללכת בדרך נכונה יותר.

כך גם בחיים.

אדם שקורא ספרים, לומד וצובר ידע, הוא כמו הילד עם המפה המפורטת. הוא לא רק יודע יותר עובדות.יש לו תמונה רחבה יותר של העולם. הוא מבין טוב יותר אנשים, מקומות, סיפורים ואירועים.כשקורה משהו חדש, הוא יודע לחבר אותו למה שהוא כבר יודע.

ידע הוא לא מחסן של עובדות. ידע הוא מפה שעוזרת לנו להבין את העולם  ואת עצמנו, את העבר ואת העתיד.

משימת כתיבה לשיעורי בית:

המורה מציגה כל מיני סוגי ספרים (עיון, מילון, עלילה) . ומבקשת מכל אחד לכתוב במחברת:

ספר טוב לא רק מוסיף לנו מידע – הוא מוסיף לנו עוד חלק במפת העולם שלנו."

נא הסבר והדגם.

נספח למורה – רקע רעיוני

מחקרים בתחום החינוך והקוגניציה מראים כי ידע אינו רק אוסף של עובדות. הידע המצטבר בזיכרון ארוך הטווח מאפשר להבין טקסטים, לקשר בין רעיונות, ללמוד דברים חדשים ולהשתתף בשיחה משותפת עם אחרים.

אפשר לדמות את הידע למפה. ככל שבמפה יש יותר שבילים, מקומות וקשרים – כך קל יותר להתמצא. כאשר ילד קורא כתבה, ספר או סיפור, הוא אינו משתמש רק במילים שלפניו, אלא גם בכל מה שכבר נמצא בזיכרונו. לכן ידע קודם הוא תנאי להבנה עמוקה.

דווקא בעידן שבו מידע זמין בלחיצת כפתור, חשיבות הידע אינה פוחתת. המידע נמצא במחשב או בטלפון, אך ההבנה נוצרת במוחו של האדם. ספרים מסייעים לבנות את אותה "מפה פנימית" של מושגים, סיפורים, אנשים ורעיונות, שמאפשרת להבין את העולם ולהמשיך ללמוד לאורך החיים.

נספח לחלק ג' –

הפוסט שבוע הספר – למה צריך ספרים בעולם שיש בו AI או גוגל? (כיתות ג-ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

שיח בכיתה

• מי היה בשבוע הספר בשנה שעברה? / מי מתכנן ללכת השנה?
• מי מנוי בספריה?
• מה הספר שקראתם (אם..) בחודש האחרון?

כדאי לרשום שמות ספרים שנקראו על ידי התלמידים על הלוח

קראו את הכתבה הבאה

• מה ניתן ללמוד ממנה?
• מה דעתכם על נתונים אלו?

לדיון: למה כדאי לקרוא ספרים גם בעידו הAI והמסכים

מה היתרונות שיש לקוראי ספרים על פני אלו שנמנעים מקריאה או מסתפקים בסרטונים וציוצים? ניתן לבצע שיח פתוח גם על הסיבות המביאות לירידה בהרגלי הקריאה

ניתן לחלק את ההגדים הבאים בין תלמידי בכיתה ולבקש מהם לחות דעתם על הרלוונטיות של הגדים אלו כיום:

"לעולם קוראי ספרים ינצחו רעיונית את קוראי העיתונים" (רותם סלע, מייסד ספרית סלע מאיר)

"אין חכמתו של אדם מגעת אלא עד מקום שספריו מגיעים" (רבי יצחק קנפנטון, מחכמי ספרד במאה ה15)

וורן באפט (איל ההון האמריקאי) קורא בין חמש לשש שעות בכל יום. כשנשאל על סוד הצלחתו, הוא הצביע על מדף ספרים סמוך ואמר: "תקראו 500 עמודים כאלה כל יום. כך ידע עובד

מקורות נוספים על יתרונות הקריאה באתר של פסגה לוד ובויקי ציטוט.

לסיכום

מדוע ילדים קטנים כה אוהבים סיפורים? (ניתן להעזר בשיר "אבא סיפור") ופעמים רבות זה חולף כמה מהר בבגרות? מה ניתן לעשות כדי לשפר את המצב?

ניתן לסיים במשימות הבאות

משימות סיום לבחירה:

• להחליט על ספר שכל אחד יקנה בשבוע הספר הקרוב
• המלצת ה-30 שניות: כל תלמיד שבוחר ספר "משווק" אותו לכיתה בזמן קצר.
• יריד החלפת ספרים כיתתי: להציע לתלמידים להביא ספר מהבית שהם כבר קראו ולהחליף עם חבר.

הפוסט שבוע הספר העברי הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

קהל יעד: כיתות ד׳–ו׳
(למערך מותאם לתלמידי תיכון על מעמד הר סיני לחצו כאן; למערך על דוד המלך והקשר לחג השבועות ראו כאן)

משך השיעור: 45 דקות

מטרות השיעור

1. היכרות עם חג השבועות ושמותיו השונים.
2. המושג “עם הספר”.
3. ממעמד הר סיני עד היום – מורשת שמחברת העם היהודי לאורך דורות ובארצות שונות.

מצגת

חג שבועות- עם הספר

חלק א׳ – פתיחה

המורה מציגה את השקף עם הציטוט של בן גוריון וקולאז' התמונות על הלוח:

“ספק אם יש עוד אומה בעולם שגורלה היה כרוך במידה כה רבה ובזמן כה ארוך בגורל הספר. שמרנו אלפי שנים על הספר והספר שמר עלינו.”
דוד בן־גוריון, “מהפכת הרוח”, 1951

שאלות לכיתה

• נסו לזהות היכן תועדו התמונות?

(פולין, תימן, אתיופיה, רוסיה)

• מה משותף לכל התמונות?
• האם ייתכן שכל אותם אנשים קוראים אותו התוכן?
• כיצד התמונות קשורות למה שאמר דוד בן גוריון?
• למה לדעתכם בן־גוריון אומר:
  “הספר שמר עלינו”?
  איך ספר יכול לשמור על עם?

המורה מעודדת דיון ושיח, ואוספת מילים על הלוח מהתשובות שעולות:
סיפורים / שפה / זיכרון / עברית / משפחה / מסורת / למידה / שייכות

חלק ב׳ – התבוננות בבול

המורה מציגה את הבול: מעמד הר סיני – גליונית מזכרת”

 שהונפק ע"י מדינת ישראל בשנת 2022

שאלות להתבוננות

• מה אתם מזהים בתמונה?
• אילו דמויות או סמלים מופיעים בה?
• איזה רגע חשוב לדעתכם מתואר כאן ? וכיצד זה קשור לדבריו דוד בן גוריון?
• מה הייתם רוצים לשאול את הדמויות השונות המופיעות בו?
• מה משמעותו של ציור זה לחברה הישראלית בת ימינו הן זו השומרת מצוות והן זו שלא?
• למה לדעתכם האירוע הזה הפך לאחד הסיפורים המרכזיים של העם היהודי?

שאלות חשיבה

• בני ישראל יצאו ממצרים כעבדים. מה השתנה בדרך והפך אותם לעם?
• למה לדעתכם דווקא “ספר”, סיפור ורעיונות הפכו למרכזיים בזהות היהודית?
• אילו דברים מחברים עמים אחרים?
• מה מיוחד בעם שמצליח להישאר מחובר דרך מילים וסיפורים במשך אלפי שנים?

חלק ג׳ – סרטון: שמות חג השבועות

צפייה בסרטון בן 2 דקות של חיל חינוך

על משמעות חג השבועות ושמות החג:

המורה מחלקת או מכתיבה שאלות למחברת:

 (מצורף כנספח דף לצלם ולחלק)

• בסוף איזה תקופה מציינים את שבועות? (אחרי 49 יום של ימי ספירת העומר)
• מה השם הנוסף של חג השבועות? (חג הביכורים)
• כיצד הביאו ביכורים בעבר? וכיצד נוהגים לסמל זאת כיום? (את היבול הראשון, מהשדות או המטעים הביאו החקלאים לבית המקדש בירושלים, כיום מציינים טקסי ביכורים בבתי ספר וגנים)
• איזה ערך מבטא מנהג זה? (הודיה ונתינה למען הכלל)
• לפי הכתוב בתנ"ך, מה קרה בתאריך של שבועות ו' בסיוון?
• מה הם מנהגי החג הנהוגים (לימוד, מגילת רות, טקסי ביכורים, קישוט בצמחיה, אכילת מוצרי חלב)
• איזה קשר מבטא מנהג הביכורים? (את הקשר לארץ בשרשרת הדורות)

לדיון על גבי הסרטון והשאלות:

• מה סיפר החייל שהפתיע אתכם?
• אילו מהדברים שאמר קשורים לטבע ולעבודה באדמה?
• אילו מהדברים קשורים ל"עם הספר" ולשרשרת הדורות?

חלק ד׳ – פעילות יצירה

כשהמדינה בוחרת להוציא בול חדש, היא רוצה להעביר מסר או רעיון.

נבחרתם לייעץ לדואר ישראל על הוצאת בול חדש לקראת חג השבועות.

לאור כל מה שלמדנו- בחרו מסר או רעיון שהייתם רוצים לבטא בבול שלכם.

“איזה בול הייתי עושה לכבוד חג השבועות?” (מצורף בנספח)

נספח להדפסה

דף שאלות הבנה על סרטון שבועות של חיל החינוך:

1. בסוף איזה תקופה מציינים את שבועות?
2. מה השם הנוסף של חג השבועות?
3. כיצד הביאו ביכורים בעבר? וכיצד נוהגים לסמל זאת כיום?
4. איזה ערך מבטא מנהג זה?
5. לפי הכתוב בתנ"ך, מה קרה בתאריך של שבועות ו' בסיוון?
6. מה הם מנהגי החג הנהוגים כיום?
7. איזה קשר מבטא מנהג הביכורים?

איזה בול הייתי עושה לחג השבועות?

הפוסט מערך שיעור שבועות ליסודי – “עם הספר”: מה הצליח לחבר עם במשך אלפי שנים? (כיתות ד-ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

(למערכים על יום העצמאות לתלמידי תיכון ולתלמידי יסודי)

(למערך תעלה המשואה לתלמידי יסודי לחצו כאן)

טקס הדלקת המשואות ביום העצמאות

לאורך השנים בחרה מדינת ישראל בדמויות שונות להדלקת משואות ביום העצמאות.

• מהן לדעתכם התכונות/הפעולות שבגינן ראוי להעניק את הכבוד הזה לאדם?
• לו אתם הייתם קובעים את הקריטריונים להדלקת המשואות – מה הם היו?

• עברו על רשימת משיאי המשואות לאורך השנים, ובחרו דמות אחת שמהווה עבורכם השראה. הסבירו ונמקו את בחירתכם.

• מספר משיאי המשואות הוא 12 – כמניין שבטי ישראל. האם ומדוע יש לדעתכם חשיבות במספר סמלי זה? נמקו.

הטקס לשנת תשפ״ו

עברו על רשימת משיאי המשואות ביום העצמאות ה-78 (תשפ״ו).

• בחרו דמות אחת מהדמויות ששם, והסבירו מדוע לדעתכם היא ראויה להדליק משואה.

החיבור האישי

המשותף למשיאי המשואות הוא היוזמה והעשייה למען העם והארץ.

• בחרו דמות אחת שאתם מכירים, שלדעתכם ראויה להשיא משואה. כתבו ״מכתב המלצה״ לוועדה הבוחרת, בו תנמקו את הצעתכם (כמובן שאין צורך באמת לשלוח את המכתב).
• חשבו במה אתם יכולים לתרום, מהי החוזקה שלכם, או מהי ״יוזמת החלומות״ שלכם שהייתם רוצים להקים, וכתבו מהי.
• משיאי המשואה פותחים את דבריהם בהצגה עצמית בנוסח ״אני ______ בנם/בתם של _______ ו________״. מדוע לדעתכם יש חשיבות לציין את שמות ההורים? אילו ערכים נטעו בכם הוריכם ומשפחתכם, שלדעתכם ילוו אתכם בהמשך חייכם ובדרך החיים בה תבחרו?
• הבסיס לטקס המשואות הוא מימי המשנה, אז הודיעו באמצעות המשואות ליהודי הגולה על כך שהחל חודש חדש (ראו במשנה מסכת ראש השנה פרק ב). האם לדעתכם גם לטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות יש חשיבות לכלל יהודי העולם? נמקו תשובתכם.

הפוסט תעלה המשואה הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

הערה: המערך שלפניכם עוסק בנושא "כבד". יש לשקול היטב אם המערך מתאים לאופי ולגיל של כיתתכם. (למערך מותאם לגילאי יסודי לחצו כאן)

טוב למות בעד ארצנו

הביטו בתמונת "האריה השואג" בתל-חי.

בתחתיתו של הפסל נטבע המשפט המיוחס ליוסף טרומפלדור (בשינויי נוסח קלים. על השאלה אם אכן טרומפלדור אמר את המשפט, ראו כאן), "טוב למות בעד ארצנו".

• מה אתם חושבים על המשפט הזה?
• האם ישנם ערכים נוספים שאתם חושבים ש"טוב" למות למענם? מהם?
• מה ניתן ללמוד עלינו (כפרטים וכאומה) מכך שישנם ערכים שלמענם אנו מוכנים למות?

לסרטון כללי על פרשת תל חי (מתאים גם לחט"ב) ראו כאן:

מיתוס תל חי הפך לאבן-דרך בציונות. מאז ועד היום מלווה אותנו גבורת לוחמי תל-חי, והקריאה "טוב למות בעד ארצנו". כל חייל וחיילת בצה"ל נשבעים בסוף הטירונות שלהם: "הנני נשבע(ת) ומתחייב(ת) בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקיה ולשלטונותיה המוסמכים…ולהקדיש כל כוחותיי ואף להקריב את חיי להגנת המולדת ולחירות ישראל".

עצם הנכונות של אדם להקדיש את כוחותיו ואף את חייו למען ערכים – מקדשת אותם גם כאשר אין צורך להקריב את חייו בפועל למענם. ברוח דברים אלו, אמר מרטין לותר קינג כי אדם שאין לו דבר שהוא מוכן למות למענו – במדיה מסויימת הוא אינו ראוי לחיות (קישור).

כאשר חייל "עולה על מדים" – מדים אחידים, אותם לובש גם הטירון וגם הרמטכ"ל – הוא למעשה מצהיר על נכונותו לתרום את כשרונותיו, מרצו, יכולותיו הפרטיות, כל אשר יש לו ואף את חייו למען הכלל. בכך, מעיד האדם על עצמו שהקיום שלו אינו קיום עראי, לשמונים או תשעים שנה, אלא קיום נצחי, הקשור בשלשלת הדורות של עם ישראל כולו – בעבר ובעתיד.

בן גוריון – "הנשק הסודי" שלנו

הקשר הבין-דורי הזה, קשר של חיים ומוות למען הכלל, קיבל ביטוי בדברים אותם כתב ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן גוריון:

"חזון-דורות הפך בלב חלוצים אלה תביעה מתמדת מעצמם. לאחר שזרקו מאחורי גוום ירושת עברם בגלות*, התחילו בארץ הכל מחדש, ושיקעו חייהם במפעל-בראשית, בהנחת יסודות ראשוניים, חמריים וגופניים, וגם תרבותיים ורוחניים, לחיי עם עצמאי; הכשירו אדמה והפריחו שממה; חצבו בורות וגילו מים; סללו דרכים וכבישים; בנו כפרים וערים; שמו בפי עצמם ובפי ילדיהם שפה חדשה, שפת-העולמים של עמם; חישלו כוח יהודי; ארגנו הגנה והנהלה עצמית; נלחמו עם פגעי-הטבע וכוחות-המדבר, וניטעה בלבם ההרגשה שלא מן ההפקר ולא מחסד-זרים זכו בכל אשר להם, אלא אך ורק מפרי עמלם, יצירתם ומאבקם. האדמה אשר מתחת לרגליהם, הלחם שהם אוכלים, הלשון אשר בפיהם, הבית שבו הם שוכנים, הדרך שעליו הם צועדים, הבטחון המובטח לילדיהם ולמשפחתם- כל אלה הם פרי מאמציהם ומעשה-ידיהם; וזה רק החלו לעשות, כי מאחורי מפעל-בראשית זה עומד חזון-קדומים, והוא גם חזון-עתידות, על גאולת עם ואדם, גאולה מלאה ושלמה, אשר למענה עלו, פעלו, עבדו נאבקו, ולמענה הם מוכנים למסור נפשם. זה היה היתרון האחד שהיה למגיני המדינה הצעירה של אויביהם, ובנשק סודי זה, ברוח ללא-חת של מגשימי-חזון, ניצחו המעטים את המרובים."

* הדברים הללו נובעים מהרעיון הציוני, שבן גוריון היה מנושאיו, של "שלילת הגלות". אין כאן המקום להאריך בזה, אך המעוניינים יכולים לקרוא על כך בקישור זה.

את הדברים הללו כתב דוד בן גוריון בשנת 1952 בהקדמה כרך הראשון של הספר "גווילי אש", המאגד דברים של נופלים בקרב (קישור).

משימת כתיבה:

• מדוע לדעתכם בספר זכרון לנופלים, החליט בן גוריון לשים את מסירות הנפש רק בתום רשימה ארוכה ומפורטת של מעשים חלוציים וציוניים רבים (כמו סלילת כבישים, חציבת בורות מים ועוד)?
• מהי לדעתכם החשיבות בכך ש"ניטעה בלבם ההרגשה שלא מן ההפקר ולא מחסד-זרים זכו בכל אשר להם, אלא אך ורק מפרי עמלם, יצירתם ומאבקם"? הרי לכאורה זה כיף ונעים לקבל דברים מן-המוכן?
• מהם אותם "חזון קדומים" ו"חזון עתידות" אליהם מכוון לדעתכם בן גוריון?

לסיכום: השאיפה העיקרית – לחיות חיי ערך ומשמעות

דבריו של בן גוריון מדגישים את העקרון היהודי, כי מסירות נפש בפירושה המילולי (נכונות למות) היא רק הקצה של השאיפה העיקרית – לחיות חיים שבהם האדם הפרטי רואה את עצמו לא רק כאטום-בודד המרחף בחלל הריק, אלא קשור למעגלי-קיום רחבים יותר. מעגלים אלו מתחילים בתא-המשפחתי הקרוב, ומתרחבים אל המשפחה המורחבת, החברים, בני כיתתנו, והם מתרחבים ועולים, עד שאנו מגיעים אל מעגלי הקיום של האומה, וממנה לעולם כולו.

אין כאן מחיקה וביטול של האדם הפרטי, חלילה, אלא הבנה כי הקיום שלו מקבל משמעות נוספת כאשר הוא קושר את גורלו במעגלים רחבים יותר. זאת ועוד, כפי שהדגשנו, אין ביהדות שאיפת-מוות כפי שיש בדתות אחרות, אלא שאיפה לחיות חיים של ערך ומשמעות. רק במקרה שבו המציאות כופה על האדם להגיע לבחירה בין מוות למען הערכים הנעלים ובין חיים ריקים מתוכן, אזי הבחירה במסירות-הנפש למען הערכים מדגישה ומבליטה כי כל שנות-החיים שקדמו לכך היו גם הן מלאות בערך ומשמעות.

"שיום יגיע ואהיה אחד מהם"

ב-כ' בכסלו תשפ"ד (3 בדצמבר 2023) נפל הלוחם בן זוסמן מירושלים בקרב ברצועת עזה. בן 22 היה בנופלו. לאחר מותו, גילתה משפחתו כי לפני צאתו לקרב הפקיד בן צוואה, אותה ביקש למסור למשפחתו אם ייפול בקרב. צפו בסרטון שהופק על ידי פרויקט צוללת כחולה – במותם ציוו לנו את החיים – בן זוסמן הי״ד:

הצוואה של בן זוסמן ז״ל, שנפל בצפון רצועת עזה

"אני כותב לכם את ההודעה הזו בדרך לבסיס. אם אתם קוראים את זה כנראה שקרה לי משהו. כמו שאתם מכירים אותי, כנראה אין מאושר ממני כרגע. לא סתם הייתי ממש לקראת הגשמת החלום שלי בקרוב. אני שמח ומודה על הזכות שתהיה לי להגן על הארץ היפה שלנו ועל עם ישראל.

גם אם יקרה לי משהו, אני לא מרשה לכם לשקוע בעצב. הייתה לי הזכות להגשים את החלום והייעוד שלי ותהיו בטוחים שאני מסתכל עליכם מלמעלה ומחייך חיוך ענק. כנראה שאשב ליד סבא ונשלים קצת פערים, כל אחד יספר על החוויות שלו ומה השתנה בין מלחמה למלחמה. אולי גם נדבר קצת פוליטיקה, נשאל אותו מה דעתו.

אם חס וחלילה אתם יושבים שבעה, תהפכו אותה לשבוע של חברים, משפחה וכיף. שיהיה אוכל, בשרי כמובן, בירות, שתייה מתוקה, גרעינים, תה וכמובן כמובן עוגיות של אמא. תעשו צחוקים, תשמעו סיפורים, תפגשו את כל שאר החברים שלי שעוד לא ראיתם. וואלה? מקנא בכם. הייתי רוצה לשבת שם לראות את כולם.

עוד נקודה חשובה מאוד מאוד. אם חלילה אפול בשבי, חי או מת. אני לא מוכן שחייל או אזרח אחד יפגעו בגלל איזו עסקה לשחרורי. אני לא מרשה לכם לא לנהל קמפיין או מאבק או משהו כזה. לא מוכן שישוחררו מחבלים תמורתי. בשום דרך, צורה או עסקה. אל תפרו את המילים שלי בבקשה.

אני אגיד את זה שוב, יצאתי מהבית בלי שבכלל זומנתי למילואים. אני מלא גאווה ותחושת שליחות ותמיד אמרתי שאם אצטרך למות הלוואי וזה יהיה בהגנה על אחרים ועל המדינה. ירושלים, הפקדתי שומרים, שיום יגיע ואהיה אחד מהם.״

שאלות לדיון:

• מה מהדברים בצוואה הכי נגע בכם? מדוע?
• כיצד הדברים עליהם דיברנו עד עתה באים לידי ביטוי בצוואה של בן זוסמן הי"ד?
• בפסקת הפתיחה כותב בן כי "הייתי ממש לקראת הגשמת החלום שלי בקרוב", ובמשפט הבא הוא כותב "אני שמח ומודה על הזכות שתהיה לי להגן על הארץ היפה שלנו ועל עם ישראל", כאשר הוא יודע כי הוא עלול למות בקרב. לאור הדברים עליהם דיברנו, כיצד ניתן לדעתכם לגשר על הפער בין שני המשפטים הללו, בין הפרטי לכללי?
• בן מדבר על כך שאם ייפול בקרב, הוא "יישב בשמיים" עם סבו שנפטר והם "ישלימו פערים" וידברו הן על החוויות שלהם והן על "מה שהשתנה בין מלחמה למלחמה". כיצד לדעתכם מבטאים משפטים אלו את הקשר הבין-דורי ואת הדברים עליהם דיברנו עד עתה?
• מדוע לדעתכם מבקש בן ממשפחתו שיעשו את השבעה עליו באופן כל כך חריג, של שמחה וכיף?
• מהם לדעתכם הערכים שהונחלו בבית על ידי הוריו של בן, שהביאו אותו לכתוב כזו צוואה בגיל 22? האם גם אתם רוצים שילדיכם העתידיים יהיו מסוגלים לכתוב דברים שכאלו? אם כן, אילו ערכים עליכם להנחיל להם לאורך השנים, וכיצד תעשו זאת?

לזכר הנופלים על תקומת ישראל, ניתן לצפות בסרטונים קצרים שהופקו על ידי פרויקט ״צוללת כחולה״ ובו מסר נופלים ממלחמת "חרבות ברזל", בכתב ידם. אנו מצדיעים לגבורתם ולמסירותם, זוכים להשראה מהם, ומתחייבם להמשיך את דרכם.

• במותם ציוו לנו את החיים – אלחנן קלמנזון הי״ד
• במותם ציוו לנו את החיים – אלקנה ויזל הי״ד
• במותם ציוו לנו את החיים – שחר פרידמן הי״ד
• במותם ציוו לנו את החיים – יוסף גיטריץ הי״ד
• במותם ציוו לנו את החיים – יפתח יעבץ הי״ד

הפוסט בעד ארצנו – גבורת הנופלים ומשמעותה הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

(למערך מותאם לתלמידי תיכון לחצו כאן)

מטרות:

1. לעורר תחושת שייכות, גאווה ואחריות למדינה.
   2. לחבר את חג העצמאות לתכנים של ערכים, תודה, ואכפתיות.
   3. לאפשר שיח מותאם גיל על מהי "מדינה" ומה התפקיד שלנו בה.

מצגת

יום העצמאות – תודה ומחוייבות

פתיחה (10 דקות)

שאלה פותחת בכיתה:
מה אתם אוהבים ביום העצמאות?

מעבר קצר ע"י המורה:
זה באמת חג שמח עם פעילויות משמחות. זה יום הולדת לכל המדינה, אבל יום העצמאות הוא גם הזדמנות להבין ולהכיר את הסיפור של הקמת המדינה שלנו, את היחוד שלה מאז ועד היום. והזדמנות להגיד תודה – ולהיזכר שישלנו תפקיד בבנייה של המדינה.

טקסט קריאה – ציטוט מתוך עיתון:

לצעירים רק כותרת מישראל היום: לתלמידי ה-ו ניתן לקרוא מאמר זה

"עם כל הקשיים – מדינת ישראל היא נס. חברה שיש בה כל כך הרבה טוב. אנחנו לא רקשמחים על מה שיש – אלא גם אחראים לשמור עליו." (ישראל היום, תשפ"ד)

שאלות שיחה בעקבות הציטוט:

1. מה לדעתכם הכותב מתכוון כשהוא כותב ש"ישראל היא נס"?
   2. למה חשוב לא רק לשמוח – אלא גם לשמור על מה שיש?
   3. איך ילדים יכולים להיות "אחראים למדינה"?

סרטון מומלץ לצפייה- , שמספר בצורה ברורה את סיפור הקמת המדינה, יחד עם הזדמנות להעריך את הנס הגדול והמאבקים שקדמו לעצמאות:

סרטון לכיתות ה-ו. הישגים של מדינת ישראל: ("כנגד כל הסיכויים" – AISH)

שיח כיתתי – מחברים את הסרטון לחיים שלנו:

– מה מיוחד במדינת ישראל?  נסו לצין כמה שיותר עובדות שאתם זוכרים.

– איך אתם אומרים תודה למדינה?
– באילו דרכים אנחנו יכולים להראות שאכפת לנו מישראל?

פעילות סיכום (10–15 דקות)

אפשרות א: "לב תודה למדינה"
– כל תלמיד מצייר לב וכותב בו:
• על מה אני מודה במדינה?
• מה אני מתחייב לעשות השבוע כדי לשמח מישהו?

אפשרות ב: "דגל המחוייבות"
– כל תלמיד מצייר דגל ישראל קטן, ובתוכו משפט אחד שמביע מחוייבות למדינה (כגון: “אתנדב”, למען חיילים, אטייל בארץ “אעזור לחברים”, “אניף דגל" ," אגיד תודה”. ,

סיכום על הלוח (לכתיבה משותפת):

| תודה על… | מחוייבות שלי היא… |
|————|———————–|
|              |                            |
|              |                            |

משימות בחירה – לשיעורי בית –

• ראיון : דברו עם מישהו מבוגר בבית, או מצוות בית הספר, ושאלו אותו:
  "למה בעיניך מדינת ישראל היא דבר חשוב?" ניתן להוסיף שאלות.
• יצירת גרף הישגים של המדינה/המצאות ישראליות אפשר גם ליצור כמצגת (עבודה עם מחשב/פלאפון).
• בחירת דמות משמעותית במדינה ולכתוב עליה ת"ז ומדוע היא מוערכת בעיניכם. מה תרומתה למדינה?
• כתיבה אישית- אילו ערכים חשובים לי במדינה ומדוע?
• חיבור שיר על אהבת הארץ.

הפוסט יום העצמאות – תודה ומחוייבות. מערך שיעור ליסודי (כיתות ב'-ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

חירות – הגדרה חיצונית או פנימית?

בליל הסדר אנו מציינים את יציאת ישראל ממצרים, אך בזאת לא תם תהליך היציאה מהשעבוד. לאחר עשר המכות ויציאת ישראל ממצרים, מתחרט פרעה על שחרורם של בני ישראל, ומחליט לרדוף אחריהם, ברגע דרמטי אחד, עומדים בני ישראל כאשר מולם הים המאיים ומאחוריהם צבא-מצרים בראשותו של פרעה.

קראו את הפסוקים מפרק י״ד בספר שמות העוסקים ברגעים אלו (ניתן להתמקד רק בפסוקים י-יד)

• הסבירו את הפסוקים במילים שלכם.

האבן עזרא מעלה תמיהה גדולה על הסיטואציה, נקרא את דבריו כאן.

• מומלץ למורה להעלות את שאלתו של האבן עזרא במילים שלנו בכיתה, ולתת לתלמידים להעלות אפשרויות שונות לתשובה על שאלתו.
• מהי שאלתו של האבן עזרא?
• מהי התשובה שהוא נותן?
• האם תשובתו מתיישבת על לבכם? מה ניתן ללמוד ממנה על מושג החירות?

יציאת ישראל ממצרים היתה ועודנה סמל לאפשרות לצאת משעבוד. בביטוי ״שלח את עמי״, שאמר משה לפרעה השתמשו גם במאבקים אחרים לאורך ההיסטוריה.

בשנת 1941 החלו הנאצים ביישום ״הפתרון הסופי״. במחנה הריכוז גירס שבדרום-צרפת, החליט אחד מיושבי המחנה לכתוב הגדת-פסח מהזכרון, למען יוכלו לציין את חג החירות גם במקום האפל ביותר.

קראו כאן את סיפורה של ״הגדת גירס״.

• כיצד לדעתכם משקף סיפורה של הגדת גירס את החירות הפנימית עליה דיברנו?
• מה ניתן לדעתכם ללמוד מהסיפורים של שרנסקי והגדת גירס לחיינו הפרטיים והלאומיים?

אסירי ציון

אחד המאבקים עליהם דיברנו, היה המאבק למען אסירי ציון, שנכלאו בברית המועצות ב״אשמה״ כי פעלו למען הציונות ועלייה לארץ ישראל.

• הביטו בתמונה המצורפת וענו: מדוע לדעתכם נבחר הפסוק ״שלח את עמי״ כסלוגן המחאה למען אסירי ציון? האם ישנו קשר בין יציאת ישראל ממצרים לבין העלייה היהודית מברית המועצות לארץ ישראל? מהו?

אחד מאסירי ציון המפורסמים, שלימים הפך לחבר בכנסת ישראל ושר בממשלותיה, היה נתן שרנסקי. במשפטו של בפני בית המשפט הסובייטי, אמר שרנסקי לשופט:

אתה אדוני השופט חושב שהנך חופשי. אתה חושב כך כיוון שלאחר שייגמר המשפט תלך לביתך ואילו אני אהיה המשועבד, כיוון שאלך לכלא לזמן רב. אך דע לך שמבין שנינו, אני הוא בן החורין האמיתי. אמנם גופי יהיה משועבד, אבל רוחי, היא תישאר חופשית, כיוון שארגיש שלא נכנעתי לגזרותיכם ונשארתי נאמן לאמונתי. אך לך השופט קבעו מראש מה לומר. גופך אמנם משוחרר, אבל אינך חופשי להכריע לפי אמונתך. רוחך משועבדת וזה חמור פי כמה.

• חישבו על דבריו של שרנסקי – מהי לדבריו חירות אמיתית?
• האם דבריו מתכתבים עם דברי האבן עזרא שראינו לעיל? כיצד?

שחרור לאומי ושחרור אוניברסלי

מאבק נוסף שעשה שימוש במוטיב יציאת ישראל ממצרים היה המאבק למען שוויון זכויות לשחורים בארה״ב.

בנאומו לרגל קבלת פרס נובל לשלום אמר מרטין לותר קינג, מנהיג המאבק, את הדברים הבאים (מקור):

Oppressed people cannot remain oppressed forever. The yearning for freedom eventually manifests itself. The Bible tells the thrilling story of how Moses stood in Pharaoh’s court centuries ago and cried, “Let my people go.” This is a kind of opening chapter in a continuing story. The present struggle in the United States is a later chapter in the same unfolding story

תרגום:

אנשים מדוכאים לא יכולים להישאר מדוכאים לנצח. הכמיהה לחופש מתבטאת בסופו של דבר. התנ"ך מספר את הסיפור המרגש כיצד עמד משה בחצר פרעה לפני מאות שנים וצעק: "שלח את עמי". זהו מעין פרק פתיחה בסיפור מתמשך. המאבק הנוכחי בארצות הברית הוא פרק מאוחר יותר באותו סיפור מתפתח.

• מהו היחס של מרתין לוטר קינג לסיפור יציאת מצרים? למה הוא מתכוון בכך שהוא אומר שהמאבק של השחורים בארה״ב בשנות השישים של המאה הקודמת הוא ״פרק מאוחר יותר באותו סיפור מתפתח״?
• הרב קוק כתב כי ״יציאת מצרים תשאר לעד האביב של העולם כולו״. כיצד דבריו של הרב קוק מתכתבים עם דבריו של מרטין לותר קינג?
• לדיון – כיצד יציאת מצרים, שהיא לכאורה תהליך ששייך לעם היהודי כעם, יכול להוות ״האביב״ לעולם כולו? האם לדעתכם ישנו קשר בין נקודה זו לבין המאבק הנוכחי של מדינת ישראל כחוד החנית מול ״ציר הרשע״ במזרח התיכון?

הפוסט מהי חירות? הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

(למערך מותאם לגילאי תיכון לחצו כאן)

מטרות השיעור

בסיום השיעור התלמידים יוכלו:

• להכיר את הרקע ההיסטורי ליום המשפחה
• להבין כי המשפחה היא מקור של כוח, תמיכה ואחריות הדדית, ואינה דבר מובן מאליו
• לזהות תפקידים ואחריות בתוך המשפחה, ולהבין את חשיבות השותפות של כל אחד
• להעמיק בהבנת הכוח הבין-דורי של המשפחה ובערכים העוברים מדור לדור
• לפתח תחושת הוקרה והכרת תודה כלפי בני המשפחה

יום המשפחה

חלק א’: קריאה בטקסט מידעי ודיון פתיחה

הרקע ליום המשפחה (15 דקות)

טקסט לתלמידים – עיבוד בהשראת ויקיפדיה, מותאם לשפת יסודי

יום המשפחה בישראל מצוין מדי שנה בחודש שבט. בעבר נקרא יום זה “יום האם”, והוא נועד להוקיר את האימהות על תפקידן החשוב במשפחה. יום האם נקבע בתאריך זה משום שזהו יום פטירתה של הנרייטה סאלד, דמות מרכזית שפעלה למען ילדים ומשפחות בארץ ישראל.

לפני כמה עשרות שנים הוחלף שמו של היום מ“יום האם” ל“יום המשפחה”. מאז, זהו יום שבו אנו מקדישים זמן לעצור ולהודות על המשפחה שלנו: על האנשים שסובבים אותנו, על הכוח, האהבה והתמיכה שהמשפחה מעניקה לנו. יום המשפחה מזכיר לנו שהמשפחה אינה דבר מובן מאליו, אלא מתנה שצריך להעריך ולשמור עליה.

שאלות הבנה ומחשבה

1. כיצד נקרא יום המשפחה בעבר?
2. מדוע נקבע יום האם בתאריך זה?
3. כיצד נקרא היום כיום, ומה אנו עושים בו?
4. מה פירוש הביטוי “לא מובן מאליו”?
5. למה חשוב להזכיר לעצמנו שהמשפחה אינה דבר מובן מאליו?
6. יש אנשים שטוענים שכאשר שינו את יום האם ליום המשפחה –
   האימהות איבדו את היום המיוחד שלהן. מה דעתכם?

דיון מונחה על גבי השאלות:

• מה זה "לא מובן מאיליו"? אילו דברים בחיים שלנו הם לא מובנים מאליהם?
• מה מיוחד באמא שלכם?
• בואו ננסה לבדוק בכיתה – האם יש דברים שמשותפים בין האמהות?
  (אכפתיות, דאגה, חום, הקשבה, מחשבה על אחרים)
• האם אפשר גם להוקיר את כל המשפחה וגם לתת מקום מיוחד לאמא?

חלק ב: לוקחים אחריות – כולנו שותפים במשפחה

פעילות חווייתית ודיון ערכי (25–30 דקות)

התלמידים מקבלים דף נספח:
“מי אחראי על מה בבית שלנו?”

הנחיה:

לפניכם רשימה ארוכה של משימות משפחתיות.
ליד כל משימה כתבו מי באמת אחראי עליה בבית שלכם.
חשוב לכתוב בכנות – ומותר גם לחייך  

-הרשימה המלאה – בנספח בסוף המערך

דיון בעקבות הפעילות

שאלות מנחות:

• למה חשוב שכולם במשפחה ייקחו חלק באחריות?
• האם זה רק כדי שיהיה יותר קל לאבא ואמא?
• איך שותפות באחריות משפיעה על התחושה בבית?

הדגשה:

כשכולם שותפים –
לא רק העבודה מתחלקת,
אלא גם תחושת ההצלחה,
השייכות והקשר בינינו מתחזקים.

ניתן לסיים כאן לדלג על חלק ג' ולעבור לחלק ד'- לפעילות הסיכום ומשימת הכתיבה לשיעורי בית.

חלק ג’: קומה נוספת לעומק – הכוח הבין־דורי של המשפחה

פעילות העמקה / אפשרות לשעה נוספת

בחלק זה אנו לוקחים את השיעור לקומה נוספת של עומק, ועוסקים בכוחה של המשפחה כמשהו שנבנה לאורך דורות, ושואב כוח מהעבר כדי לצמוח אל העתיד.

פעילות: “עץ המשפחה שלי”

התלמידים מציירים עץ משפחתי פשוט.

הנחיות:

• ליד ההורים – כתבו תכונה אחת שאתם חושבים שהם ירשו מההורים שלהם
• ליד עצמכם – כתבו תכונה אחת שאתם מזהים אצלכם ושקיבלתם מסבא או מסבתא
• אפשר להוסיף: מנהג, סיפור או זיכרון משפחתי

ניתן כחלופה לדון על הטקסט של השיר "חי" – זוכה לשעבר באריווזיון

מצורף בסוף המערך דף הפעלה לתלמידים

קטע מן המקורות – משל העץ והשורשים

“וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל־מַיִם,
וְעַל־יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו;
וְלֹא יִרְאֶה כִּי־יָבֹא חֹם,
וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן,
וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג,
וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי.”
ירמיהו י״ז, ח’

ניסוח מפושט ומותאם לתלמידי יסודי

הפסוק מתאר עץ חזק שנטוע ליד מים.
העץ שולח שורשים עמוקים,
ולכן גם כשחם או קשה   הוא לא נובל,
ממשיך להיות ירוק,
וממשיך לתת פירות.

הצעה להצגה בכיתה (פדגוגית)

• להקריא תחילה את הפסוק
• לשאול: מה לא ברור? אילו מילים קשות?
• לקרוא יחד את הניסוח המפושט
• לבקש מהתלמידים למצוא:
  • • מי העץ?
    • מה הם השורשים?
    • מה הם “המים”?
    • מה הם ה“פירות”?

שאלות לדיון – משל ונמשל

• למה המשפחה דומה לעץ?
• מה מחזק משפחה לאורך זמן?
• אילו דברים במשפחה שלנו הם כמו “שורשים”?
• איך היכרות עם הסבים, הסיפורים והעבר מחזקת אותנו היום?
• מה כל אחד מאיתנו יכול לעשות כדי להעמיק את השורשים של המשפחה שלו?

דיון יישומי:

• איך יוצרים שורשים עמוקים במשפחה שלנו?
  (היכרות עם הסיפור המשפחתי, שמיעת סיפורים על סבים וסבתות, הכרת הדודים, המקומות שמהם באו, שמירה על מנהגים, שיחות משפחתיות)

חלק ד’: סיכום וכתיבה אישית – ניתן לתת כמשימת בית

התלמידים כותבים במחברת

1. למה יום המשפחה חשוב באופן כללי?
2. למה הוא חשוב עבורי?
3. למי במשפחה חשוב לי להגיד תודה – ועל מה?
4. איזו מחשבה חדשה אנחנו לוקחים איתנו היום על המשפחה שלנו?

(נספח – דף פעילות לשיר "חי")

השיר “חי” – משפחה, המשכיות וכוח

השיר “חי” של עפרה חזה מדבר על חיים, המשכיות וכוח שעובר מדור לדור.

חלק א’: האזנה ותחושה ראשונית

האזינו לשיר.

בזמן ההאזנה חשבו:

1. איזו מילה חוזרת הרבה פעמים בשיר? ____________
2. איזה רגש השיר מעורר בי?
   ☐ שמחה
   ☐ גאווה
   ☐ התרגשות
   ☐ כוח
   ☐ אחר: ______________________

חלק ב’: קריאה והתבוננות

קראו את הקטע הבא מתוך השיר:

“עובר מזמור
מדור לדור,
כמעיין מאז ועד עולם

אני שואל, ומתפלל

טוב של אבדה עוד התקווה

חי, חי, חי
כן, אני עוד חי.
זה השיר שסבא
שר אתמול לאבא
והיום אני.

אני עוד חי, חי, חי,"

1. מי הדמויות שמוזכרות בקטע? ________
2. מה עובר בין הדורות בשיר? וכיצד זה קשור לכך שלא עבדה התקווה? ____________
3. למה לדעתכם חשוב להזכיר גם סבא וגם אבא? ומה הקשר לזה ש" אני עוד חי"? ____________

חלק ג’: חיבור אליי ולמשפחה שלי

1. האם יש במשפחה שלי משהו שעובר מדור לדור? ____________
   (שיר, סיפור, מאכל, מנהג, ביטוי מיוחד…)
2. דבר אחד שלמדתי מההורים שלי: _________________
3. דבר אחד שלמדו ההורים שלי מההורים שלהם (אם אני יודע/ת): ___________
4. מתי אני מרגיש/ה שהמשפחה נותנת לי כוח? ____________

חלק ד’: לסיכום

השלימו:

“בשבילי להיות חי בתוך המשפחה שלי זה אומר…” _________________________________________________

נספח לחלק ב:

לוקחים אחריות – מי אחראי על מה, בבית שלנו?

לפניכם רשימה של פעולות ומשימות שקורות כמעט בכל משפחה.
ליד כל פעולה – כתבו על הקו מי בבית שלכם בדרך כלל אחראי עליה.
אין תשובות נכונות או לא נכונות – רק כנות

1. לסדר את המיטה   __________________________
2. להוריד כלים מהשולחן אחרי הארוחה   __________________________
3. להכניס או להוציא כלים מהמדיח   __________________________
4. להוציא את האשפה   __________________________
5. לבחור מה אוכלים לארוחת ערב   __________________________
6. להכין אוכל / לחתוך סלט   __________________________
7. לעשות קניות   __________________________
8. לשלם חשבונות   __________________________
9. לבחור סרט או תוכנית לכל המשפחה   __________________________
10. לשמור על אח או אחות קטנים   __________________________
11. לקחת ילד או ילדה לרופא   __________________________
12. להסיע את המשפחה למקומות רחוקים   __________________________
13. לסדר את הבית לקראת שבת / אירוח   __________________________
14. לתקן משהו שמתקלקל בבית   __________________________
15. לזכור ימי הולדת ואירועים חשובים   __________________________
16. לקום בלילה כשמישהו לא מרגיש טוב   __________________________
17. לדאוג שכולם יגיעו בזמן למסגרות   __________________________
18. לבחור לאן יוצאים לטיול משפחתי   __________________________
19. לדאוג שלכולם יהיה מה שצריך לבית הספר   __________________________
20. להקשיב כשמישהו צריך לדבר   __________________________

משימה נוספת אצלנו בבית:
____________________________________________________________

הפוסט יום המשפחה (לכיתות ד–ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.