מזה למעלה מעשור מציינת מדינת ישראל מדי שנה ביום י"ז בכסלו את יום ההוקרה לפצועי צה"ל ופעולות האיבה.

פצועי מערכות ישראל

מתי?

 התאריך נקבע ביום י"ז כסלו, התאריך העברי של החלטת האו"ם על הקמת מדינת ישראל (כ"ט בנובמבר – על משמעותו של יום זה ראו כאן).

 ביום זה היו כבר ההרוגים והפצועים הראשונים במלחמת העצמאות.

מה המשמעות של קביעת יום ההוקרה לפצועים דווקא ביום זה?

מי?

מאז הקמת המדינה ולמעשה עוד מימי שנות המאבק בבריטים ובערבים שקדמו להקמתה, נפצעו רבבות ישראלים במהלך המלחמות, פעולות צבאיות ופיגועים. בין הפצועים ישנם כאלו שהצליחו לחזור לתפקוד מלא ויש שכאלו הסובלים מנכויות שונות או מאושפזים בבתי חולים לשנים ארוכות. בין הנפגעים ישנם גם נפגעי נפש (פוסט טראומה) הסובלים מקשיים בתפקוד היום יומי, גם מבלי שהסביבה מודעת לפגיעה ממנה הם סובלים. (על נתוני הפצועים במלחמת חרבות ברזל ראו כאן).

 (בהתאמה מראש בהתאם לאופי הכיתה) האם אתם מכירים באופן אישי פצועי צה״ל או פעולות איבה? ספרו לנו את סיפורם

למה?

מדוע לדעתכם הוחלט לקיים יום הוקרה לפצועים? למי הוא חשוב וכיצד הוא מסייע לפצועים, לבני משפחותיהם ולנו?

מה אנו לומדים מפצועי צה״ל?

• מסירות לאומה גם במחיר הכאב

קראו על מעשיהם של הלוחמים הבאים וכתבה זו

מה אתם חושבים על מעשיהם של לוחמים אלו? מהיכן לדעתכם הם שאבו את הכוחות למעשים אלו?

האומץ להמשיך לחיות ולהשתקם

צפו באחד מפרקי הסדרה "המסע אל הנצחון" עם גיא הוכמן (בסרטון המצורף) מה ניתן ללמוד מאישיותם של הפצועים על קשייהם ועל דרכי ההתמודדות שלהם ושל בני משפחותיהם? מה אנו יכולים ללמוד מכך?

צפו בשיר "בית לחזור" של פצועי צה״ל יחד עם עילי בוטנר -קראו את מילות השיר. מה ניתן ללמוד מהמילים על הפצועים, ותחושותיהם ודרכי ההתמודדות שלהם? מה אנו יכולים ללמוד מכך?

האם אתם רואים הבדלים בין המסרים העולים משני הסרטונים? לאילו מהם אתם מרגישים קרובים יותר ומדוע?

צפו בסיפורו של אמיתי ארגמן ובסרטון הזה של ארי שפיץ.

איזה מסר הייתם רוצים להעביר להם?

שיקום

בתוקף הנסיבות מדינת ישראל היא מעצמה בתחום שיקום פצועים. צפו בסרטונים המצורפים:

שאלה לדיון בכיתה: תארו אילו פעולות שיקום מסייעות לפצועים לשוב ולתפקד בחברה? אילו עוד סוגים של פעולות שיקום אתם מכירים?

הולכים לנצח גם בקרב הבא

צפו בשיר המצורף של הלהקות הצבאיות ונכי צה״ל: "הולכים לנצח גם בקרב הבא"

אילו מהמילים בשיר תואמות לדעתכם לא רק את תחושות הפצועים אלא גם את תחושותיהם של כל תושבי ישראל בשנת המלחמה שעברנו? מדוע?

מה ניתן לעשות ביום זה למען הפצועים?

להלן מספר אפשרויות לעשייה בית ספרית או כיתתית ביום זה:

• הליכה בתאום מראש למחלקות בבתי חולים בהם נמצאים הפצועים והענקת שי להם או לבני משפחותיהם-הנה כמה טיפים לביקור פצועים (בסרטון המצורף)

• נגינה בבתי חולים (לא רק עבור פצועי צה״ל כמובן)

• סיוע למשפחות הפצועים בבייביסיטר, עזרה שונה בבית -להרחבה על הסיוע הנדרש והניתן למשפחות הפצועים
•  תפילות לשלום הפצועים-רשימות חיילים פצועים לתפילה
• שמיעת שיחה מפי פצועים או בני משפחותיהם (קישורים אפשריים בתוך רשימת האתרים הרשומים מטה)

יוזמה מלמטה

היוזמה ליום ההוקרה לפצועי צה״ל היא לא יוזמה מדינתית, אלא רעיון שהציעו כמה פעילים בתנועת בני עקיבא לפני מספר שנים ולאט לאט היא אומצה בידי כלל מערכת החינוך ומערכות אחרות במדינת ישראל

• האם אתם מכירים עוד יוזמות ברוכות של תנועות שונות שהתחילו "מלמטה"?
• מה ניתן ללמוד מכאן על כוחם של אנשים פרטיים ליצור מפעלים חיוביים משמעותיים?

הצעות לפעילויות נוספות

• אתר יום ההוקרה כולל מערכי שיעור, הצעות לטקסים ותיאום הרצאות וביקורים
• אתר צה״ל – עם סרטונים ומערכים על יום ההוקרה
• מערכי שיעורים וסרטונים של משרד החינוך
• פעילות של תנועת בני עקיבא

הפוסט יום ההוקרה לפצועי צה"ל הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

שכבת יעד: כיתות ד׳–ו׳

משך השיעור: 45–50 דקות

מטרות השיעור

1. להכיר את דמותו ופועלו של דוד בן-גוריון כמנהיג וכאדם ערכי.
2. לזהות ערכים מרכזיים בחייו ולמצוא את הקשר בינם לבין חיי התלמידים.
3. לעורר השראה ותחושת אחריות אישית וחברתית.
4. לעודד בחירה אישית של ערך ותרגומו למעשה יומיומי.

יום מורשת בן גוריון על ידי מיטל יהוד

מהלך השיעור

שלב א׳ – פתיחה חווייתית: "מי אני?" – משחק הרמזים (7-8 דקות)

מטרה: לעורר סקרנות סביב דמותו של דוד בן-גוריון וליצור חיבור רגשי ראשוני.

מהלך:

• נכתבים על פתקים רמזים על דמות מסתורית.
• כל פעם תלמיד אחד ניגש, שולף פתק, מקריא בקול ומנסה יחד עם הכיתה להבין על מי מדובר.
• לאחר כל רמז נעצרים לרגע ושואלים:
  • מה הרמז מלמד על האיש?
  • אילו תכונות או ערכים ניכרים בו?

הרמזים:

1. נולדתי בפולין וקראו לי דוד גרין.
2. בילדותי אהבתי ללמוד, במיוחד על ארץ-ישראל, וחלמתי להגיע לשם יום אחד.
3. כשהייתי בן 20 עזבתי את משפחתי ועליתי לארץ-ישראל, כמעט בלי לדעת עברית.
4. בארץ עבדתי בחקלאות ובשמירה – רציתי לעזור לבנות את הארץ במו ידיי.
5. האמנתי שיום אחד תהיה לנו מדינה משלנו.
6. כשהמדינה קמה, הייתי זה שקרא את מגילת העצמאות.
7. אחרי כהונתי כראש ממשלה עברתי לגור במדבר, בקיבוץ שדה בוקר.

כאשר אחד התלמידים מנחש נכון – מוצגת תמונתו של דוד בן-גוריון.
אפשר לשאול:

• מה הפתיע אתכם בחייו?
• למה לדעתכם בחר לגור דווקא במדבר לאחר שהיה ראש ממשלה?

שלב ב׳ – צפייה מודרכת בסרטון (7–8 דקות)

סרטון: “דוד בן-גוריון לילדים – האיש הקטן עם החלומות הגדולים”

מצורף קישור לסרטון מיחד לילדים של המכון למורשת בן גוריון. צפו והשיבו על השאלות לאחר מכן
הנחיה לפני הצפייה: בקשו מהתלמידים לשים לב במיוחד למה שבן-גוריון עשה – לא רק למה שדיבר עליו.

שאלות להבנת הסרטון לכתיבה במחברות ולדיון לאחר מכן:

1. כיצד רואים שבן-גוריון לוקח אחריות כבר בגיל צעיר?
2. מה הוא עושה מיד כשהוא עולה לארץ? מה זה מלמד על אהבתו לישראל?
3. בן-גוריון הבין שכדי שתהיה עצמאות למדינה – צריך צבא. איך הוא נערך לכך?
4. מדוע התעקש בן-גוריון על העיר ירושלים?
5. למה התכוון באומרו: “תעזו, תתמידו, תצליחו”?
   (דיון קצר: כיצד שלושת המילים הללו רלוונטיות גם לחיינו היום?)

שלב ג׳ – פעילות קבוצתית: הערכים שלנו

פתיחה:

בן-גוריון האמין שכל אדם, גם ילד, יכול לשנות את העולם אם יפעל על-פי ערכים.
נבחר כעת את הערכים שחשובים לנו ונראה איך אפשר להביא אותם לידי ביטוי.

1) בחירת ערכים (5 דקות)

כל קבוצה מקבלת רשימת ערכים:

• לקיחת אחריות
• חריצות
• יוזמה
• אהבת הארץ
• חיבור לשורשים
• חלוציות
• אומץ

כל קבוצה בוחרת 2–3 ערכים שלדעתה הם החשובים ביותר.

2) דיון קבוצתי (10 דקות)

על כל ערך הקבוצה עונה:

1. מדוע בחרנו דווקא בערך הזה?
2. איך הוא בא לידי ביטוי אצל בן-גוריון?
3. איך אנחנו יכולים ליישם אותו בחיי היום-יום?
4. דוגמה למעשה אחד שנוכל לעשות השבוע על פי ערך זה.

3) הצגת הערכים (5 דקות)

כל קבוצה מציגה ערך אחד ודוגמה למעשה קטן.
אפשר לערוך הצבעה על “ערך הכיתה”.

סיכום:

בן-גוריון האמין שאומץ, התמדה ואמונה בדרך בונים לא רק מדינה – אלא גם אדם.
כל אחד מאיתנו, בבחירות הקטנות שלו, ממשיך את הדרך הזו.
תעזו, תתמידו – ותצליחו.

הצעות להעמקה

• ניתן להרחיב עם משחק תחנות: “מסע חייו של בן-גוריון”.
• אפשר ליצור “חומת חזון” בכיתה עם משפטי השראה של בן-גוריון וציורים של התלמידים.
• בשיעור הבא: דיון קצר – מי הצליח ליישם את הערך שבחר השבוע?

ערכים מרכזיים העולים מן השיעור

• אחריות אישית וחברתית
• אהבת הארץ
• חזון ויוזמה
• שותפות ועשייה משותפת
• התמדה ואמונה בדרך

הפוסט מערך שיעור: "בן־גוריון ואנחנו – לבחור ולפעול בערכים" (כיתות ד'-ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

(למערך שיעור מותאם לתלמידי יסודי לחצו כאן)

פתיחה: נאום רבין תואר לשם כבוד

כפתיחה לשיעור, נציג בפני התלמידים סרטון קצר ובו הקלטה של ראש הממשלה עת קיבל (כרמטכ״ל) את התואר דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית – נאום שנראה כאילו נכתב על השנתיים האחרונות בהם לחמה במדינת ישראל מול אוייבים רבים המבקשים להשמידה.

ייחודיותו ומוסריותו של צה״ל

כאמור, הקטעים בסרטון הם מתוך ״נאום הר הצופים״.

• למעוניינים, ניתן להעמיק עם התלמידים את הקריאה בנאום, שרבים מחלקיו רלוונטיים ואקטואליים גם בימינו. (קישור לטקסט המלא של הנאום):

״ביראת כבוד עומד אני לפניכם…במקום הקדום מלא ההוד הנשקף אל בירת הנצח שלנו, וצופה אל פני במותיהן של קדמוניות עמנו.

[…] יכולה השאלה להישאל, מה ראתה האוניברסיטה להעניק ד״ר של כבוד לפילוסופיה דווקא לחייל, כאות הוקרה על פעולותיו במלחמה.

מה לאנשי צבא ולעולמה של האקדמיה – המסמלת את חיי התרבות?

מה לאלו העוסקים לפי מקצועם באלימות ולערכי הרוח?

אלא שרואה אני בכבוד זה, שהינכם חולקים באמצעותי לחברי אנשי הצבא, הכרה עמוקה, שלכם, בייחודו של צה״ל, שאינו אלא ביטוי לייחודו של עם ישראל כולו.

[…] היום, באה האוניברסיטה ומעניקה לנו תואר של כבוד כאות הכרה ביתרונו הרוחני והמוסרי של צה״ל דווקא בלחימה עצמה, שהרי הגענו למעמד זה כתוצאה מן המערכה הכבדה, שאף כי נכפתה עלינו, יצאנו ממנה בנצחון, שהפך כבר היום לפלא.

המלחמה היא ענין קשה ואכזרי מעיקרו, מלווה בהרבה דם ודמעות אך דווקא במלחמה הזו שעברה עלינו, באו לידי ביטוי גילויים מופלאים ונדירים של אומץ לב וגבורה, שצידם של גילויים אנושיים של אחווה ורעות ואפילו של שאר רוח.

מי שלא ראה אנשי צוותו של טנק הממשיכים בתנופת ההסתערות כאשר מפקדם הרוג ורכבם פגוע קשה, חבלנים שסיכנו חייהם למלט חברם הפצוע בשדה מוקשים, מי שלא ראה את הדאגה והמאמץ שגילה חיל האויר כולו, כדי לחלץ טייס שצנח בשטח אויב – אינו יודע מסירות של חבר לחבר.

[…] זאת ועוד – בכל הגזרות בלטו בעדיפותם המפקדים של צה״ל בכל הדרגים, על פני מפקדי האויב. התושייה, התבונה, הנכונות, כושר האילתור, הדאגה לחייל, ובעיקר, ההליכה קדימה לפני פיקודיהם: כל אלה אינם טכניקה או עניינים של חומר. אין להם הסבר סביר, אלא במונחים של הכרה עמוקה במוסריותה של מלחמתם.

גילויים אלה ראשיתם ברוח וסופם ברוח.

התעלותם של לוחמינו לא בזכות הברזל באה אלא בזכות התודעה של שליחות עליונה, של הכרה בצידקת ענייננו, של אהבה עמוקה למולדת ושל הכרת התפקיד הקשה שהוטל עליהם – להבטיח קיום האומה במולדתה, לקיים – ואפילו יהיה זה במחיר חייהם – זכותו של עם ישראל לחיות חייו במדינתו – חופשי עצמאי בשלום ובשלווה.

צבא זה שעמדה לי הזכות לעמוד בראשו בעת המלחמה הזו, מהעם בא ואל העם חוזר – עם המתעלה בשעת דוחק ואשר יכול לכל אויב בזכות רמתו המוסרית, הרוחנית והנפשית בעת מבחן.״

שאלות לדיון בכיתה:

• לאור דבריו רבין בנאום, מהו יתרונו הרוחני והמוסרי של צה״ל? במה הוא מתבטא?
• בנאום מדבר רבין על כך שהאמונה וההכרה במוסריותו של צה״ל ובצדקת דרכנו במלחמה שנכפתה עלינו, הן הבסיס לנצחונות ולאותם גילויים של אומץ לב וגבורה. בימינו יש כאלו – מבחוץ ומבפנים – שמנסים לערער על מוסריותם ועל צדקת דרכם של מדינת ישראל וצה״ל במלחמת חרבות ברזל. מה הייתם עונים לאותם מערערים?

ירידה מהארץ

בשנת 1976 נערך עם ראש הממשלה דאז יצחק רבין ריאיון עיתונאי. בסוף הריאיון נשאל רבין על תופעת הירידה מן הארץ שהיתה אז, ורבין אמר על היורדים כי הם ״נפולת של נמושות״.

• רגע של עברית: עיינו בהסבר של ״אתר השפה העברית״ (מקור) לביטוי ייחודי זה, שנכנס כמטבע לשון לשפה העברית:

לאור הסבר זה – כתבו במילים שלכם מה היה יחסו של יצחק רבין לאותם אנשים היורדים מן הארץ?

• המילים החריפות בהן נקט רבין כנגד היורדים עוררו סערה, ורבין נדרש להתנצלות. בריאיון שנערך עמו לעיתון של יורדים מהארץ, אמר רבין: ״כאשר טבעתי את הביטוי בזמנו, הייתי סבור שמדינת ישראל חייבת לתחום קו ברור ונחרץ שיפריד בין ישראלים שעוזבים את המדינה בשעת התמודדות עם בעיות ביטחון, כלכלה וחברה קשות ביותר, ובין אלה הנשארים למרות הקשיים ונושאים בנטל המדינה. האווירה היום שונה. ישראלים החיים בחו"ל, בעיקר בארה"ב, עוזרים למדינה״.
  • האם וכיצד לדעתכם ישראלים שחיים בחו״ל עוזרים למדינה?
  • האם לדעתכם אותם ישראלים שנמצאים שם עושים זאת למען עזרה למדינה, או מסיבות אחרות? מה הן?
  • האם לדעתכם גם בימינו ״מדינת ישראל חייבת לתחום קו ברור ונחרץ שיפריד בין ישראלים שעוזבים את המדינה בשעת התמודדות עם בעיות ביטחון, כלכלה וחברה קשות ביותר, ובין אלה הנשארים למרות הקשיים ונושאים בנטל המדינה״? – כיצד?
  • הכינו כרזה המעודדת ישראלים להשאר בארץ/לחזור אליה מהגולה, ברוח דבריו של רבין (ניתן להיעזר בכלי בינה מלאכותית).

• הצעה נוספת: קראו את טורו של יועז הנדל: ״״נפולת של נמושות״: ירידה איננה אופציה״.
  • ערכו בכיתה דיבייט בנושא ירידה מן הארץ בזמננו.

נצור לשונך מרע – על חופש הביטוי והסתה

כידוע, ב-4 בנובמבר 1995 נרצח ראש הממשלה יצחק רבין בידי יגאל עמיר. בתקופה שקדמה לרצח היו מחאות נגד רבין ומדיניותו, שקידמה הסכמי שלום מול הפלסטינים, הסכמים אלו היו נתונים במחלוקת עמוקה וקשה בציבוריות הישראלית, ואשר קודמו במרץ למרות שגם באותה התקופה בוצעו פיגועי טרור רצחניים (למשל: הפיגוע בקו 5; הפיגוע בצומת בית ליד; והפיגוע בקו 20 ברמת גן).

בחלק מהמחאות היו קריאות ״רבין בוגד״ ושלטים ברוח זו. מאז ועד ימינו נטען כי ההפגנות נגד רבין ומהלכיו, בהן היו גם כרזות המציגות את רבין כ״בוגד״ היו למעשה הסתה, וכי הן שזרעו את הזרעים לרצח המזעזע. מנגד היו שטענו כי ההפגנות ותכנם היו חלק מחופש הביטוי במסגרת דיון נוקב על מדיניות הממשלה וכי אין להם קשר למעשה הרצח שכל הצדדים הסתייגו ממנו והיו מזועזעים ממנו.

• צפו בהסבר קצר על חופש הביטוי וחשיבותו בדמוקרטיה בסרטון המצורף
• ערכו דיון בכיתה: היכן לדעתכם צריך לעבור הגבול בין חופש הביטוי ובין הסתה?

שלושה עשורים אחרי רצח רבין עולה שוב בחברה הישראלית שאלת הגבול בין חופש הביטוי להסתה.

• לפניכם מגוון פרסומים ברשת מהתקופה האחרונה – האם לדעתכם הם חוסים תחת הגנת ״חופש הביטוי״, או שיש בהם משום הסתה?
  • ריסוס גרפיטי ״ביבי בוגד״: בתל אביב וגם בבאר שבע.
• לפניכם מבחר ״ציוצים״ ברשת x (טוויטר לשעבר) האם יש לדעתכם הבדל בין הציוצים השונים? אם כן – מהו?

https://twitter.com/odaskal/status/1852945768136511759

https://twitter.com/odaskal/status/1786765462962851912

חוות הדעת של היועמ"שית ושל היועץ המשפטי של משרד האוצר חדות וברורות: חוק המעונות הוא "חוק ההשתמטות 2", מי שתומך בחוק הזה, תומך בהשתמטות מצה"ל בזמן מלחמה.

מי שתומך בחוק הזה בוגד באנשי המילואים ובלוחמי צה"ל.

— יאיר לפיד – Yair Lapid (@yairlapid) November 3, 2024

רגע,
שאני אבין,
אנא הבהרנא לי:
זה כבר מותר להגיד
"ביבי בוגד", או, שצריך
לחכות עם זה כמה ימים?

— בועז לא בֹּעַז (@BoazQuant) November 2, 2024

׳אחים לנשק׳ שעודדו וקראו לאי התייצבות (מכבסת המילה סרבנות) שהצהירו כי קיימת פגיעה בכשירות חיל האוויר וכי יש טייסים שלא יתייצבו ביום פקודה, והכל לאוזני אוייבינו. אחים לנשק שעל ידיהם בין השאר מרוח דם נרצחנו ממשיכים לשסות ולפלג על יסוד שקרים! הפעם המציאו שקר הזוי שאין לחיילי מילואים…

— טלי גוטליב (@TallyGotliv) October 5, 2024

תקשיבו ותקשיבו טוב שמאל קפלניסטי מופקר:
התגובה הפראית והחולנית שלכם לפיטורין סופר לגיטימיים של שר מממשלה שאתם בכלל לא תומכים בה, מוכיחה מעבר לכל ספק (אם היה למישהו כזה) שאתם כנופיה עבריינית ופאשיסטית שמסכנת את קיומנו כאן כעם יהודי בארצו.
מי אתם ומה אתם?
שום תואר אקדמאי או רזומה…

— מני אסייג menny assyag (@mennyassyag) November 6, 2024

• חישבו או ערכו דיון בכיתה: האם גם אנחנו לעתים חוטאים בבריונות ברשת או בהסתה? מדוע לדעתכם זה קל לנו יותר מאשר פנים אל פנים? האם אנו יכולים לקבוע לעצמנו כללים, שירסנו אותנו בהתנהלותנו ברשת?
• בחברה הישראלית ישנן מספר יוזמות הקוראות למתן את השיח הציבורי. ביניהן המיזם לניטור השיח (קישור) שהוקם ביוזמת הורים שכולים מהמלחמה הנוכחית. מה דעתכם על מיזם זה? האם אתם מכירים מיזמים דומים?

הפוסט שלושים שנה לרצח יצחק רבין הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

כדי לציין את חשיבותו של ערך זה, להכיר ולהוקיר את העולים בעבר ובהווה מייחדת מערכת החינוך את ראשית חודש חשוון שבכל שנה לעיסוק בנושא במסגרת שבוע העליות.

יום העלייה

השבוע מצוין סמוך ליום העלייה שנקבע בחוק ליום ז בחשוון.

קראו את הצעת חוק יום העלייה וענו על השאלות:

• מה התאריך המקורי בו ביקשו לציין את יום העלייה ומדוע?
• מדוע בסופו של דבר נקבע יום זה לתאריך ז' בחשוון?
• למעוניינים בהעמקה: יום ז' בחשון הוא היום בו מתחילים לומר בתפילת העמידה "ותן טל ומטר לברכה". תאריך זה נקבע בשל העובדה שבימי בית שני עד לתאריך זה שבו אחרוני עולי הרגל שעלו מחו"ל לירושלים לבתיהם, ומעתה אין חשש שהגשם יפריע להם בדרכם.
  • איזה קשר קיים לדעתכם בין עובדה זו לבין קביעת תאריך זה כיום העלייה?
• נסו לברר מאילו מפלגות היו חברי הכנסת שחתמו על החוק? מה אתה למד מכך?

להלן נדון בכמה היבטים של העלייה לארץ הניתנים להוראה בכיתות השונות.

במידה ויש בכיתה עולים בני דור ראשון או שני כדאי מאוד לבקש מהם לספר את סיפורם ותחושותיהם בנושא העלייה ואף להיעזר בהם בהכנות לקראת השיעור.

בין הגירה לעלייה

מיליוני אנשים מהגרים מכל שנה מארצות שונות לארצות אחרות ותופעת ההגירה היא אחת התופעות החברתיות החשובות הנפוצות בעולם בן זמננו.

• אתרו ברשת ידיעות הקשורות למהגרים ולהגירה והסבירו מה לדעתכם מאפיין את תופעת ההגירה?
• בניגוד למהגרים, יהודים המגיעים לארץ ישראל נקראים עולים, ועלייה באנגלית איננה סוג של immigrate אלא נכתבת בצורה ייחודית To make Aliya (או – to repatriate) – מה לדעתכם הסיבה להבדל בין שתי מילים אלו (עלייה והגירה)? מה לדעתכם הסיבה להבדל בין שתי מילים אלו? העזרו בסרטון המצורף. האם אתם מסכימים עם הנאמר בו?

בקרב פרסומים ומאמרים היוצאים בידי גורמים ערבים או גורמים יהודים אנטי ציונים או פוסט ציונים מקפידים הכותבים לתאר את היהודים העולים ארצה בשם מהגרים.

• מדוע לדעתכם הם בוחרים להשתמש במושג הגירה ולא עלייה בתיאור מעבר של יהודים לחיות בארץ? מה תענו להם?

שיר העלייה

לפניכם כמה שירים העוסקים בנושא העלייה לארץ במשך הדורות (ניתן לבחור בכיתה בחלק מהשירים או לחלק אותם בין קבוצות תלמידים) בכל אחד מהשירים מתבקשים התלמידים לאתר את העלייה או תקופות העלייה אליה מתייחס השיר, לנסח מהם התחושות לגבי העלייה העולות ממנו ולהסביר לעצמם ולכיתה האם לדעתם העולים בימינו מזדהים עם תחושות אלו.

• שיר המעלות – פרק תהילים המיוחס לעולים מבבל לארץ בימי בית שני. רבים משתמשים בו גם לתיאור העליות שהתרחשו בעת הקמתה של מדינת ישראל

• שאו ציונה נס ודגל – שיר מימי העלייה הראשונה בסוף המאה ה-19

• אח יה ראב – שיר המתייחס לימי העלייה ההמונית שאחרי הקמת המדינה

• המסע לארץ ישראל – שיר המתייחס לעלייה מאתיופיה בשנות ה-80 של מאה ה-20

• טוב שבאתם – שיר מראשית המאה ה-21

אם הייתם היום מחברים שיר המבטא את תחושותיהם של העולים בני זמננו אילו מסרים הייתם משלבים בו ואילו לא? מדוע?

עלייה – אתגר והזדמנות

העליות השונות לארץ מהוות אתגר קשה עבור אלו השותפים בהם הבוחרים לעזוב מולדת, תרבות, שפה, קשרים חברתיים משפחה ולעיתים מקצוע ומעמד כלכלי ולעבור לארץ לא נודעת. העלייה היא אתגר גם לחברה הקולטת (בין אם במסגרת כיתתית, קהילתית או לאומית) הנדרשת לסייע בקליטת העולים ומתמודדת תכופות בשל כך עם אתגרים חברתיים, תרבותיים או כלכליים.

צפו בסרטון הקלאסי מלפני יובל שנים של חבורת לול על העלייה (ניתן לבצע תיווך בעת הצורך). הסרטון מתייחס לגלי העלייה מראשית הציונות ועד שנות השבעים של המאה הקודמת (המאה העשרים).

• איזו תופעה חברתית מתאר הסרטון? האם לדעתכם היא קיימת גם היום? נסחו שלוש שאלות אותם הייתם רוצים לשאול בעקבות הסרטון.

עיינו במאמר זה ודונו מה דעתכם על הנאמר בו בכיתה.

לאור הסרטון ולאור דיונים אפשריים בכיתה על עלייה בת זמננו ואתגריה ניתן לכוון את התלמידים להכין מכתב/פוסט/מם הפונה ליהודים בתפוצות ומבקש מהם לעלות לארץ למרות האתגרים (ואולי דווקא בגללם).

• לחלופין ניתן להכין מכתב דומה למשפחה העולה לארץ ומברך ומעודד אותה על החלטתה.

ניתן לסיים את הפעילות בפעולה אקטיבית דוגמת הבעת הוקרה למשפחות עולים / עולים חיילים בודדים או אף לעולים הנמצאים בבית הספר.

• להפעלות שונות בנושא שבוע העליות מטעם משרד החינוך

הפוסט מעולה לעולה – שבוע העליות במערכת החינוך הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מטרות

1. התלמידים יכירו משמעות העלייה לישראל בעבר – על הקשיים ועל הגעגוע
2. התלמידים יחושו גאווה ושייכות לארץ ישראל
3. התלמידים יהיו מודעים לעלייה ולעולים בהווה, ועל חשיבות העלייה לקיומה של מדינת ישראל

מצגת מותאמת לתוכנית "בשבילי מורשת" על ידי מיטל יהוד

חלק א' – פתיחה (10 דקות)

דיון על המילה "עולה"

•  "מה פירוש המילה עולה?"(בכיתות מתקדמות ניתוח השורש ע.ל.ה)
  באילו הקשרים משתמשים במילה זו? (עולה לכיתה א', עולה על מגדל גבוה)
• שאלה מנחה: "מדוע אנחנו אומרים שעולים לישראל, ולא 'מהגרים' כמו בעולם?"
• האם אתם מכירים עולים חדשים? עולים וותיקים? יכולים לספר עליהם?
• איך ייתכן שלמרות שאנחנו בתקופה של "מלחמה" ויש עולים רבים שמגיעים לארץ?
• סיכום קצר: הביטוי מלמד על היחס המיוחד שלנו לארץ – לא רק מקום מגורים, אלא עלייה למקום שיש לו ערך ומשמעותי מזה דורות, עולים מכל העולם לארץ הקודש.

חלק ב' – שיר "השיירה" (20 דקות)

השמעת השיר והצגת הסרטון מתוך ערוץ קק"ל ביוטיוב:
שיר השיירה – הפקת קק"ל

קריאה מודפסת

חלוקת מילות השיר לתלמידים (מצורף מטה*)

שאלות מנחות על השיר- מומלץ לבקש מהתלמידים להשיב בכתיבה במחברת, לאחר צפייה בסרטון ותוך עיון במילות השיר.

1. מתוך הסרטון שראיתם, והשיר, מהם הקשיים שמתוארים בשיר?(לתלמידי הכיתות הגבוהות – צטטו שורות שמביעות קושי בשיר)
   – עלייה בדרכים קשות, עזיבת בית, הגעה לארץ לא מפותחת, אנשים שונים מתקשים להסתדר יחד, עבודה קשה בארץ.
2. מה מקורות הכוח של העולים לפי השיר?(לתלמידי הכיתות הגבוהות – צטטו מהשיר את השורות שמביעות תקווה, כח)
   – חלום משותף, זיכרון של הדורות הקודמים, התקווה שממשיכה לעודד, האמונה שיהיה טוב בארץ, הכוח להיות יחד.
3. מהי "השפה אשר נרדמה" המוזכרת בשיר? למה לדעתך השפה היא עניין חשוב ומשפיע למדינה? ולעולים אליה?
4. מה לדעתך פירוש המשפט בפיזמון החוזר "ונמשכת שיירה מהמאה שעברה"?
   – העלייה אינה התחילה עכשיו: כבר דורות יהודים חולמים ועולים, והכוח שלהם עובר אלינו.

סיכום והפנמה (10 דקות)

• דיון קצר: "מה אפשר ללמוד מהעולים על אהבת הארץ ועל התמדה?"
• סיכום מורה:
  העלייה לישראל הייתה מסע קשה, אבל תמיד מלווה באמונה ובתקווה. גם היום כשעולים לארץ – הם חלק מהשיירה הגדולה של עם ישראל, שממשיכה כבר מאות שנים.

חלק ג' – העלייה לארץ כיום

מצורפים נתונים של משרד העלייה והקליטה לגבי עולים משנה האחרונה. (ניתן לחלק לקבוצות עם דף המידע)

זו הזדמנות לשוחח עם הילדים מדוע בישראל יש מדרד ייחודי לנושא הזה? מה התפקידים שלו?

קישור לנתונים – (לכיתות הצעירות – ניתן רק להתייחס לתמונה ולכותרת)

×     מה מודיע משרד העלייה והקלטה?

×     מדוע הוא פירסם את הידיעה הזו לקראת חג הפסח? האם יש קשר בין עלייה לארץ וחג הפסח?

×     מדוע השר מגיע לקבל את פני העולים?

×     האם אתה חושב שיהיה לעולים השגיעו לישראל קל או קשה להתאקלם? (הזדמנות לדבר על המילה התאקלמות).

×     כיצד ניתן להקל עליהם? 

כיוונים למשימות לבית – לבחירת המורה:

• נסו לאתר עולה חדש בסביבתכם, בבית הספר, אולי בשכונה. והכינו לו ברכת ברוך הבא אישית.
• הכינו שלט גדול לרגל יום העולה , ולכבוד העולים באיזור. ותלו מחוץ על שער בי"ס.
• שאלו את ההורים מהיכן הם עלו? אולי ההורים או הסבים עלו? והאם יש להם זכרונות שהם שמעו על העלייה לארץ, וההתאקלמות בה.
• נסו לדמיין את עצמכם בארץ אחרת. איזה מכתב געגוע הייתן כותבים אל הארץ?

חומרים נלווים

• מילות השיר "השיירה" (מודפסות).
• סרטון: שיר השיירה – קק"ל.

שיר השיירה /מילים: עלי מוהר

בלשונות רבות מספור דיברנו
וזה את זה כמעט בכלל שלא הכרנו
ומקומות רבים מאוד עזבנו
ורק מקום אחד רצינו ואהבנו
ומקומות רבים מאוד עזבנו
ואל הארץ, אל הארץ באנו.

ונמשכת שיירה
מן המאה שעברה
רחוקים כבר היוצאים
איכרים וחלוצים
שעמלו עבדו בפרך
בלי לראות את סוף הדרך
ועכשיו עוברים אנחנו
לא שקטנו ולא נחנו
לא ימשיכו בלעדינו
זוהי הרפתקת חיינו.

מגטאות ומחנות הגחנו
אל הביצות ואל הישימון הלכנו
מקצות ערב, מרוסיה ופולניה
הדלקנו אור גם בדימונה גם בדגניה.
מקצות ערב, מרוסיה ופולניה
הדלקנו אור גם בדימונה גם בדגניה.

ומכל הגלויות
ועם כל הבעיות
עם נוצר וארץ קמה
ושפה אשר נרדמהשוב התחילה מתעוררת

ומדברת ומדברת
מסביב יהום הסער
רב הקושי והצער
אבל יש על מה לשמוח
יש עוד אומץ, יש עוד כח.

איך ישראל צומחת מסביבנו
היא חזקה יותר מכל חסרונותינו
וגם הנגב עוד יהיה פורח
ועוד נדאג שהזקן יהיה שמח.
וגם הנגב עוד יהיה פורח
ועוד נדאג שהזקן יהיה שמח.

ומכל הגלויות
ועם כל הבעיות
מסביב יהום הסער
רב הקושי והצער
אבל יש על מה לשמח
יש עוד אומץ, יש עוד כח.
ונמשכת שירה
מן המאה שעברה
רחוקים כבר היוצאים
אכרים וחלוצים
שעמלו עבדו בפרך
בלי לראות את סוף הדרך
ועכשיו עוברים אנחנו
לא שקטנו ולא נחנו
לא ימשיכו בלעדינו
זוהי הרפתקת חיינו.

הפוסט מערך שיעור "יום העולה במערכת החינוך" (כיתות ב'-ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

בשעה שנכתבים הדברים עדיין לא ברורה זהותו של הרוצח שירה בקירק בשעה שנאם בעצרת בה הציג את דעותיו בפני סטודנטים, אולם מעריכים כי הרצח בוצע על רקע עמדותיו של קירק, מראשי הדוברים של המחנה השמרני בעולם וכאמור מגדולי תומכיה של מדינת ישראל.

על קירק, דמותו ודעותיו

העיסוק בדמותו מאפשר לנו לדון עם תלמידים על התמיכה וההתנגדות לישראל ברחבי העולם, על נושא האלימות הפוליטית ההולכת וגואה מצד שונאי ישראל, ועל יכולת ההשפעה והתרומה לעולם שבאה לידי ביטוי גם אצל אנשים צעירים.

חלק א – למה הם תומכים בנו?

ישראל ניצבת במרכז תשומת הלב העולמית מזה שנים רבות. היא מדינה קטנה יחסית, השייכת לעם שהוא אחד הקטנים בעולם. הכוחות הפועלים כנגדה הינם בעלי עוצמה כלכלית עצומה, ואנטישמיות אף פעם לא חסרה בעולם. בקשו מהתלמידים להסביר מה לדעתם גורם לצעירים לא יהודים, לעמוד לימין ישראל?

חלק ב – קירק בפעולה

צפו בקטעים הבאים (ניתן לחלק כל קטע לזוג תלמידים) והציגו בכל קטע את הטענות המופנות כלפי קירק ביחס לישראל ואת תגובתו לטענות אלו

• קטע ארוך יחסית על יחסי ארה"ב וישראל
• ביחס לשאלה למי שייכת ארץ ישראל
• קטע ארוך יחסית על המלחמה בעזה
• על יחסי ישראל ארצות הברית
• על המלחמה בעזה
• על "פשעי המלחמה"

סכמו את הטיעונים המרכזיים איתם הוא התמודד וכיצד הוא עושה זאת?

חלק ג – אלימות נגד חופש הביטוי

בשלב זה כאמור עדיין לא ברור מי רצח את קירק שנורה בשידור חי לעיני המונים (לשיקול דעת המורה לגבי הסרטון שלא נשתף כאן) אולם בשנים האחרונות הולכת ומתפשטת ברחבי העולם המערבי פעילות אלימה מצד גופים שונים העוינים את ישראל ואת המחנה השמרני כלפי תומכי ישראל ומבטאי עמדות שמרניות.

האם לדעתכם יש קשר בין תרבות חברתית ופוליטית המנסה להשתיק דעות מנוגדות בשמה של ״תקינות פוליטית״ ובין מעשים של אלימות פיזית שלולת כל רסן?

חלק ד – לזכרו

קירק היה בן 31 במותו וכבר הספיק להפוך לדמות מרכזית בארצות הברית ובעולם כולו. כיצד לדעתכם עשה זאת? מה הדבר מלמד על יכולותיהם של אנשים צעירים להשפיע בימינו על העולם?

במידה והדבר מתאפשר ניתן לבקש מהכיתה (הזדמנות לתרגול באנגלית..) לכתוב מכתב ניחומים לאלמנתו ומשפחתו של קירק ובו הערכה על פעילותו למען ישראל

הפוסט לזכרו של אוהב ישראל הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

(למערך שיעור מותאם לגילאי יסודי לחצו כאן)

אירועי המלחמה המתמשכת על כל השלכותיה עלולים לעורר בקרב תלמידי ישראל כמה תגובות. האחת היא שקיעה באבל בייאוש ובחרדה, אלו בהחלט מובנים ומועצמים במידה רבה על ידי אוירה הנוצרת על ידי חלק מכלי התקשורת. תגובה שניה הבולטת מן הסתם יותר בקרב אלו שאינם מעורבים בצורה ישירה במלחמה (משפחות הנפגעים, המפונים והמגויסים) היא של אדישות והמשך החיים כדאשתקד, כאילו לא קורה משהו מיוחד במדינה.

לעניות דעתנו כדאי עם תחילת השנה להציג בפני תלמידים אפשרות נוספת -ע הבהרת המציאות המורכבת בה אנו נמצאים והחובה להתייחס אליה גם מצד מי שאינם מצויים במעגלי המעורבות הישירים, ויחד עם זה טיפוח של חוסן, אופטימיות ומוטיבציה לעשייה למען הכלל, לא מתוך ניתוק מהמציאות אלא דווקא מתוך הבנת מורכבותה והצורך להפוך אותה לגורם מדרבן ומקדם ("להפוך לימון ללימונדה" בלשון העם).

רצוי שמבנה השיעור יותאם על ידי המורים לכל כיתה בהתאם למאפייניה.

חלק א' – אז מה המצב?

שמש אסוציאציות – מה תחושותיכם על המצב במדינה בחודשים האחרונים (ייתכן וחלק מהתשובות יהיו ברוח של צער או קושי או אדישות וחלקם ברוח הרצון לתרום ולסייע)

חלקו לתלמידים את הקישורים הבאים (בקישור או מודפס), עברו על הכתבות השונות והציגו בפני הכיתה את תוכן הכתבה, ובעיקר מה תחושותיכם לגביה?

• עולים חדשים מגיעים לארץ
• תושבים חדשים בגליל
• ראש עיריית ניס תומך בישראל
• פעילות אנשי השומר החדש
• התנדבות בני נוער
• מנשה זלקה
• שכונת מורים בעוטף
• התנדבות למען הפצועים

מה המשותף לכל הידיעות הנ"ל (מציאת הדרך להתמודדות והמשכיות תוך הפגנת חוסן אישי ולאומי)

חלק ב: עמו אנוכי בצרה – השתתפות בצערו של הציבור

כעת נדבר מעט על התלמידים עצמם

• דיון במליאת הכיתה, וכתיבה של הדברים ב״שמש אסוציאציות״ על הלוח: מה עשיתם במהלך החופש?

• לאחר שהתלמידים השיבו, נבחן – האם יש על הלוח רק דברים שהם אטרקציות חופש וטיולים, או שמא יש על הלוח גם פעילויות שהן למען הכלל? התנדבויות וכדומה?

• נדבר בכיתה על הערך של ״עמו אנוכי בצרה״:

״בזמן שהצבור שרוי בצער, אל יאמר אדם: "אלך לביתי ואוכל ואשתה, ושלום עליך נפשי"… ושמא יאמר אדם: מי מעיד בי? אבני ביתו של אדם וקורות ביתו של אדם מעידים בו… נשמתו של אדם היא מעידה עליו… אבריו של אדם מעידים בו״ (תלמוד בבלי, מסכת תענית דף י״א עמוד א).

• ננתח את המקור (בכיתות מתקדמות ניתן לתת לתלמידים זמן לחשוב על המקור בעצמם, בכיתות אחרות, או כאשר הזמן דוחק, נבאר את המקור בעצמנו):
  • מה הבעיה בכך שאדם ידאג לעצמו כאשר ״הצבור שרוי בצער״?
  • המקור מעלה שאלה – הרי האדם נמצא לבדו בביתו, אף אחד לא יודע שהוא ״אוכל ושותה״ כאשר שאר הצבור שרוי בצער. אז מה הבעיה? ומי בכלל ידע מזה?! במקור גם ישנה תשובה: נשמתו של האדם ואבריו מעידים עליו – מהו לדעתכם פירוש התשובה? נסו להסביר במילים שלכם.
  • חוו את עמדתכם המנומקת על הרעיון במקור – האם אתם מסכימים איתו? מדוע?

• גם בהגדה של פסח, בחלק של ארבעת הבנים: ״רשע מה הוא אומר, מה העבודה הזאת לכם? – לכם ולא לו. ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר״. כלומר, רשעותו של הרשע אינה כפירה ב״עיקרי אמונה״ וכדומה מעניינים דתיים, אלא העובדה שהוא בידל את עצמו משאר העם בזמן שהיו שרויים בצרה במצרים.
• מה המשמעות של דברים אלו לימינו לדעתכם? כיצד ניתן ליישמם?

חלק ג: לא לשקוע בצער – מתוך עשייה

מן הצד השני, התעסקות-יתר בצרות, עלולה להוביל אותנו לדכדוך ודכאון. אז איך מגשרים על המתח בין שני הערכים הללו, מצד אחד להיות שותף בצרת הציבור, ומאידך לפתח חוסן נפשי?

יש הסבורים שהדרך היא – עשייה למען הכלל!

כאשר אדם מזהה שהציבור שרוי בצרה, הוא יכול לבחור באחת משלוש דרכים: להתעלם מצרת הצבור; להיות שותף-פסיבי בצרת הצבור ולשקוע בדיכאון; או להיות שותף-אקטיבי, ולנסות לסייע לצבור בשעת צרתו.

• חישבו על יוזמות התנדבות במהלך מלחמת ״חרבות ברזל״ – רשמו את תשובות התלמידים על הלוח.
• מדוע לדעתכם אנשים מתנדבים? למה אנשים תורמים כסף, זמן ומרץ כדי לספק לחיילים ולאזרחים בנקודות העימות מחסה, ביגוד, מזון ועוד? מדוע אנשים לוקחים יום חופש מהעבודה, והולכים לסייע לחקלאים בעבודה פיזית קשה, וללא כל תגמול?
• חישבו: כיצד אנחנו – כפרטים וככיתה – יכולים להירתם כעת למען הציבור?

כאשר האדם עסוק בעשייה, הוא אינו פנוי לשקיעה במחשבות מדכדכות. כך מצד אחד הוא שותף עם הצבור, ומן הצד השני מפתח בתוכו חוסן ובטחון שהמצב הקשה הוא רגעי וזמני, והוא עתיד להסתיים – כי אני פועל לשם כך!

חלק ד: מתחילים שנה עם הראש למעלה

לפניכם שני שירים שנכתבו לפני שנים רבות. בשניהם ישנה התייחסות למציאות שבה תלמידים מתחילים את שנת הלימודים

מצאו את השורות המתאימות? מה המשורר מבקש לבטא בשורות אלו?

לא תנצחו אותי

כל עוד

(השורות: "ותנוקות של בית רבן" ו"אַךְ הַיְּלָדִים עוֹד שָׁרִים שִׁיר עַל יוֹרֶה וְחָצָב, וְגַם שְׂפָתָיו שֶׁל גֶּבֶר לוֹחֲשׁוֹת עַכְשָׁו: גַּם אִם אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת הֵן לֹא אִירָא, גַּם אִם אֶפֹּל פִּתְאוֹם יֹאמַר לִבִּי שִׁירָה כָּל עוֹד עוֹלֶה הַבֹּקֶר כָּל עוֹד נִכְתָּב הַלּוּחַ כָּל עוֹד הוֹלֵךְ לֹו בֵּן וְאָב בְּעִקְבוֹתָיו" מדגימות את האופטימיות של ההתחדשות וההמשכיות של חינוך דור חדש למרות הכל)

ניתן לסיים את השיעור בהחלטה כיתתית על תרומה כללית ויוזמה להרמת הרוח הלאומית במסגרות שונות.

הפוסט מרימים את הראש – מרימים את הדגל_שיעור פתיחה לשנה"ל תשפ"ו הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

כיתות: ג–ו | משך: 60–75 דק׳
דגש: ידע היסטורי, פעילות חקר, היכרות גיאוגרפית, ערכי עמידה, תקומה וחוסן.

מטרות השיעור

1. תיווך מידע בדבר האירועים המרכזיים במלחמת חרבות ברזל.
2. שיתוף וגילוי אמפטיה. לכאב ולאסון בארועי הטבח ב7 באוקטובר, לדאגה לחיי החטופים, ולשלום החיילים.
3. הבנת הישגי צה"ל באמצעות ציר ניצחונות חלקי.
4. פיתוח חוסן אישי וקהילתי דרך לימוד על עמידה והתגברות.
5. היכרות וידיעת מפת הארץ.

1. פתיחה – חידון ידע (10 דק׳)

שאלות: (ניתן לקיים חידון כיתתי, או לתת לתלמידים להשיב על דפי שאלות)

1. באיזה חג פרצה מלחמת חרבות ברזל?
2. מי יזם את המתקפה ב־7.10.2023?
3. מהי מנהרה תת־קרקעית ולמה היא משמשת?
4. אילו שני ארגונים פעלו נגד ישראל במקביל במלחמה זו?
5. מה פירוש המושג "חטופים"?
6. איזו פעולה מוצלחת של צה״ל קיבלה את הכינוי "מבצע הביפרים"?
7. מהו "נמר" בצה"ל? (רכב ממוגן לחימה)
8. בזכות איזה מאכל ניצלה רחל מאופקים מהמחבלים? (עוגיות)
9. איזה הר עם שלג הצטרף לשטח ישראל? (החרמון הסורי)
10. איך קוראים לגוף ששולח הודעות סמס כשיש חשש לירי טילים? (פיקוד העורף)

2. מה אני מרגיש?

לפזר כרטיסי רגשות ובהן, חשש, פחד, צער, שמחה, גבורה, אומר, התגברות, סקרנות, אי וודאות, צחוק, חרדה, געגוע, גאווה, גבורה.

לבקש ממתנדבים לבחור כרטיס ולשתף במשפט המתייחס לתחושה אישית מאותה שבת או לגבי החטופים.

3. ציר (חלקי) של הניצחונות (15 דק׳) –

להכין מראש כרטיס לכל אחת מהנקודות. ולהזמין תלמידים לסדר ציר זמן על גבי הרצפה.

1. עצירת ההסתערות – הדיפת המחבלים והצלת אזרחים (7–8 באוקטובר 2023)
2. מבצע הביפרים – פגיעה מתואמת במאות מחבלים באמצעות אמצעי קשר ממולכדים (ספטמבר 2024)
3. שחרור חטופים – גל ראשון (נובמבר 2023)
4. פגיעה במנהרות ראשיות של חמאס (דצמבר 2023)
5. חיסול מוחמד דף – ראש הזרוע הצבאית של חמאס (13 ביולי 2024)
6. חיסול בכיר חיזבאללה (פועד שקור) – תקיפה סמוך לביירות (30 ביולי 2024)
7. חיסול בכיר חיזבאללה (חסן נסראללה) – תקיפה ממוקדת במטה בביירות (27 בספטמבר 2024)
8. חיסול יחיא סינוואר – מנהיג חמאס ברצועה (16 באוקטובר 2024)
9. מבצע "עם כלביא" – פעולה משולבת של יחידות מיוחדות בהובלת צה״ל, במענה לאיום האיראני (יוני 2025)

3. פעילות חקר – “דסק כתבים” (15 דק׳)

הכיתה תחולק לקבוצות, כל קבוצה מקבלת דף מידע קצר, מכינה דיווח חדשותי של 3–4 משפטים ומציגה לכיתה.

הנושאים לקבוצות:

• מבצע הביפרים – איך הטעו את האויב באמצעי קשר.
• צוות קלמנזון – לוחמים שפעלו תחת אש להצלת אזרחים.
• מבצע חץ הבשן – תקיפה רחבה של מטרות חיזבאללה בסוריה ובלבנון.
• מבצע עם כלביא – פעולה משולבת של יחידות מיוחדות.

4. פעילות התמצאות במפה (15 דק׳)

כל תלמיד מקבל מפה אילמת עם 15 נקודות ציון מסומנות (ללא שמות). משימה: למלא ליד כל נקודה את השם המתאים.

• רשימת מקומות: מטולה, קריית שמונה, נהריה, צפת, טבריה, עפולה, חיפה, תל אביב, אשדוד, אשקלון, שדרות, קיבוץ בארי, קיבוץ נחל עוז, נתיב העשרה, מעבר ארז.

לסיכום חלק זה: הצגת המפה המלאה על הלוח והסבר קצר על כל מקום.

5. סיום – החיטה צומחת שוב (10–15 דק׳) השמעת השיר “החיטה צומחת שוב” (בית אחד ופזמון).

• דיון קצר על המסר: תקומה אחרי חורבן, בנייה מחדש, חוסן אישי ולאומי.
• פעילות: כל תלמיד מקבל ציור גרעין חיטה וכותב בו:
  1. עובדה חשובה שלמד היום.
  2. ערך שהוא לוקח מהשיעור.
• תליית הגרעינים על לוח “זרעי ידע ותקומה” בכיתה.

הפוסט שנתיים למלחמת חרבות ברזל: לדעת, להבין, לפעול (כיתות ג'-ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

לפתוח שנה עם מבט אופטימי, המתייחס למצב, אך עוזר למצוא נקודות חוסן וגישה בריאה גם כאשר המציאות הלא פשוטה. להציע ולהכיר להם "עוגנים" מחזקים של מבט חיובי, אכפתיות, שותפות ותקווה.

(למערך פתיחת שנה לחינוך העל יסודי לחצו כאן)

מצגת

מרימים את הראש – מרימים את הדגל על ידי מיטל יהוד

פתיחה – בוחרים להביט בטוב

אפשרות א' לפתיחה:

פתיחת שיחה בכיתה:
"שתפו בדבר קטן או גדול ששימח אתכם במהלך השבוע האחרון?" למי שמתקשה- במהלך החופש?

רושמים את התשובות על הלוח או על לבבות צבעוניים.
– המורה מתייחס למציאות בישראל, ושואל מי מהתלמידים יודע מה זה מלחמת "חרבות ברזל"? מה מדברים בחדשות בחודשים האחרונים?

(המורה יתווך מידע כללי עדכני לגבי המלחמה, בהתאם לגיל הילדים ולמה שעולה בכיתה, אין צורך לרדת לפרטים)

שאלה- אז איך זה שאנחנו עדיין שמחים מכל מה שכתבנו כאן?

גם כשיש מציאות לא פשוטה, חשוב לחפש את הדברים הטובים שמסביבנו ולזכור שאנחנו יכולים לבחור איךלהסתכל על הדברים.

אפשרות ב' לפתיחה:

. צפייה בשיר "כל עוד"  של יוני רכטר – על יום ראשון ללימודים.

שיחה של פתיחה

שאלות לשיחה:

• מה נותן לילד שבשיר כח עם ההתחלה של שנה חדשה?
• מה נתן לאבא שבשיר כח?
• מתי הרגשתם חשש , ואבא או אמא נתנו לכם תחושת ביטחון?
• מה לדעתכם פירוש המילים "גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע"? (זהו ציטוט שיוני רכטר לקח)

לב הפעילות: סיפורים שמרימים את הלב

מציגים לתלמידים סיפורים קצרים על מעשים טובים מהתקופה האחרונה, אפשר במליאה בכיתה.

המלצה: לאפשר עבודה בקבוצות, לתת לכל קבוצה סיפור אחד או את מכלול הסיפורים(תלוי בגיל ובזמן), ולהשיב על שאלות המתייחסות לסיפורים, ולהציג במליאה :

– סיפור 1 – המכתבים של ילדי בארי

ביום הראשון של בית הספר, הילדים בקיבוץ בארי הגיעו עם קלמרים, ילקוטים… וגם עם מכתבים.
הם כתבו מכתבים לחיילים ששומרים עליהם ואיחלו להם בריאות וחוזק.
אחד הילדים כתב: "תודה שאתה שומר עלינו. אתה הגיבור שלי."

שאלות לדיון:

• מה הרגשתם כששמעתם את הסיפור?
• מה לדעתכם הרגישו החיילים שקיבלו את המכתבים?

– סיפור 2 – סבא וסבתא במדים

קבוצה של סבים וסבתות באשקלון באו לבשל כל בוקר לחיילים בבסיס הקרוב.
הם אמרו: "אנחנו לא יכולים להילחם – אבל אנחנו יכולים לתת אהבה דרך האוכל."

שאלות לדיון:

• האם גם אתם מכירים מישהו מהמשפחה שעוזר למען אחרים?
• מה לדעתכם מרגיש חייל שמקבל אוכל חם מסבתא שהוא לא מכיר?

– סיפור 3 – הילדים שנטעו תקווה

קבוצת ילדים בקיבוץ כרם שלום, יחד עם המבוגרים, יצאה לנטוע עצים.
המורה אמרה להם: "כל עץ שניטע – הוא סימן שאנחנו לא מפחדים, ואנחנו בונים את העתיד."

שאלות לדיון:

• מה זה אומר "לנטוע תקווה"?
• איך עץ יכול לספר סיפור של אומץ?

סיפור 4 – הילד והתחפושת

ילד בן 9 מקריית שמונה התחפש לגיבור־על וחילק סוכריות לחיילים.
כששאלו אותו למה, הוא אמר: "אם אני מצליח לגרום להם לחייך, עשיתי את שלי."

שאלות לדיון:

• האם לפעמים מעשה קטן כמו חיוך או ממתק – עושה שינוי גדול?
• איזה גיבור־על אתם הייתם רוצים להיות?

–

אז מה לעשות?

כותבים על הלוח את הציטוט מספר משלי י"ב, כ"ה:

"דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה, וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה." (הסבר מילולי- כשיש בלב דאגה, כדאי לשתף ולשוחח על זה, ואז לעשות משהו טוב שיגרום לשמחה)

מה עושים כשקשה? או כשעצוב? אחרי ששיתפנו ושוחחנו על מה מטריד אותנו. איך אפשר להתמודד עם העצב או הדאגה

דיון על שלוש דרכי תגובה לצער ואיך זה משפיע עלינו ועל הסביבה:
1. להתעלם
2. להיות עצוב
3. לעשות משהו טוב

לסכם- התעלמות לא באמת מעלימה. להיות עצוב לא מועיל לי ולא לסביבה. לעשות משהו טוב, כמו שראינו בסיפורים שלמדנו על תושבי בארי או כרם שלום. זה גם עוזר לאחרים וגן משמח אותנו ומחזק אותנו.

איך נוכל לעשות משהו טוב?

אפשר להציע לכיתה להכין יוזמה כיתתית: שלט עידוד, קופסת ברכות, תרומה וכו'.

סיכום ומשימה להמשך והשראה כיתתית:

שיר: "לא תנצחו אותי" יהודם גאון וחיילות צה"ל –

דיון:
– מה הרגשתם כששמעתם את השיר?
– מה זה אומר "לא תנצחו אותי" עבורכם?

פעילות: לחלק את התלמידים לזוגות או קבוצות ולתת משימה להפנמה והשראה:

כל צמד או קבוצה מקשטים וצובעים משפט מחזק או ציור מעורר תקווה והשראה – ויוצרים יחד לוח השראה כיתתי לפתיחת השנה.

הפוסט מרימים את הראש – מרימים את הדגל – מערך פתיחת שנה לבית הספר היסודי הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

כיתות: ג–ו (למערך על ראש השנה לחינוך העל יסודי לחצו כאן)
משך: 45–60 דקות
מטרת-על: לחבר את התלמידים למשמעות ראש השנה כזמן של פתיחת דף חדש, האמונה בתקווה ותיקון, והכח שאנו שואבים מתקווה ואמונה בטוב.

מצגת

ראש השנה-חג של תקווה והתחדשות על ידי מיטל יהוד

שלב 1 – פתיחה מעוררת השראה (5 דקות)

1. שאלת פתיחה לכיתה:
   מה הדבר שהכי הייתם רוצים שיקרה השנה – לכם, למשפחה שלכם, או לעם שלנו?
2. המורה רושם על הלוח מילים מרכזיות שחוזרות בתשובות: "ניצחון", "בריאות", "שמחה", "ביטחון", "שמחות" "הצלחות" וכו'.

הסבר קצר: במסורת היהודית ראש השנה הוא יום שבו מסתכלים אחורה על השנה שעברה, מסכמים ומתקנים את שדורש תיקון, ובאותה נשימה מביטים קדימה בתקווה לשנה חדשה וטובה.

שלב 2 – סיפור המחשה: "המסמרים בגדר" (10 דקות)

ניתן לחלק את הסיפור בכיתה, כמשימת הבנת הנקרא.

היה ילד אחד שהיה מרבה לכעוס ולומר דברים קשים. אביו נתן לו שקית מסמרים ואמר: "בכל פעם שאתה כועס או פוגע במישהו – תקע מסמר בגדר שבחצר". בימים הראשונים הילד תקע הרבה מסמרים. עם הזמן, הוא הבין שזה דורש מאמץ, וניסה לשלוט בעצמו – ופחות ופחות תקע מסמרים.
יום אחד עבר עליו יום שלם בלי כעס, ואביו אמר לו: "עכשיו, על כל יום שבו לא תפגע באחר – הוצא מסמר אחד מהגדר". לאחר זמן, כל המסמרים נעלמו.
אז אמר האב: "הבט בגדר – אין מסמרים, אבל נשארו חורים. כך גם בלב של אדם – אפשר לבקש סליחה, אבל סימנים נשארים. לכן עדיף להיזהר ולא לפגוע מלכתחילה, ובמקום זאת למלא את העולם במעשים טובים".

שיחה בכיתה:

• מה למד הילד מהחורים בגדר?
• איך אפשר להפוך פגיעה במישהו להזדמנות לתיקון?
• מה הקשר בין הסיפור לראש השנה?

מסר מרכזי: ראש השנה הוא זמן להסיר את ה"מסמרים" – אבל גם למלא את ה"חורים" בעשיית טוב.

שלב 3 – שיר מעורר השראה: "בשנה הבאה" (10 דקות)

1. השמעת השיר "בשנה הבאה" (אהוד מנור, לחן יאיר רוזנבלום)

אפשרות אחרת- שירה משותפת מתוך דף שיחולק עם מילות השיר:

"בשנה הבאה" – מילים: אהוד מנור לחן: נורית הירש.

בשנה הבאה נשב על המרפסת

ונספור ציפורים נודדות.

ילדים בחופשה ישחקו תופסת

בין הבית לבין השדות.

עוד תראה, עוד תראה

כמה טוב יהיה

בשנה, בשנה הבאה.

ענבים אדומים יבשילו עד הערב

ויוגשו צוננים לשולחן.

ורוחות רדומים ישאו אל אם הדרך

עיתונים ישנים וענן.

עוד תראה, עוד תראה

כמה טוב יהיה

בשנה, בשנה הבאה.

בשנה הבאה נפרוש כפות ידיים

מול האור הניגר הלבן

אנפה לבנה תפרוש באור כנפיים

והשמש תזרח בתוכן.

עוד תראה, עוד תראה

כמה טוב יהיה

בשנה, בשנה הבאה.

1. דיון קצר:
   • כיצד מבוטאת תקווה לקראת השנה הבאה?
   • אילו דימויים מהטבע מביעים תקווה?
   • מה אפשר להתחיל לעשות כבר עכשיו כדי שהחלומות יתגשמו?

שלב 4 – פעילות קבוצתית: מנהגי ראש השנה (15 דקות)

הכיתה מתחלקת ל־4 קבוצות. כל קבוצה מקבלת כרטיסיה עם הסבר על מנהג אחד ודיון קצר.

אפשרות נוספת, לבקש לעשות עבודת חקר, על אחד ממנהגי החג

הכרטיסיות:

1. תקיעת שופר
   קול השופר חזק ומעורר, כמו שעון שמעיר אותנו לתקן את דרכנו. חכמים אמרו שיש לו כמה משמעויות: המלכת ה' על העולם, השכמה רוחנית, קול בכי על חטאים, ואף דרך "להבקיע את שערי השמיים" ולעורר רחמים. בראש השנה תוקעים 100 תקיעות, אלא אם היום חל בשבת.
2. סדר ראש השנה – הסימנים
   בליל החג אוכלים מאכלים שמסמלים ברכה. בתלמוד מוזכרים חמישה סימנים – קרעא, רוביא, כרתי, סילקא ותמר – ולכל אחד ברכה מיוחדת. במשך הדורות נוספו מאכלים שונים לפי קהילות ישראל, ולעיתים גם ברכות יצירתיות והומוריסטיות.
3. כרטיס שנה טובה
   לפני ראש השנה נוהגים לאחל שנה טובה לחברים, משפחה ולעיתים גם לאנשים זרים. בעבר שלחו כרטיסי ברכה מצוירים, והיום שולחים בעיקר הודעות. המנהג מחזק קשרים חברתיים ומפיץ שמחה – במיוחד כשזוכרים לברך גם אנשים שפחות מצפים לכך.
4. בגדים חדשים ומתנות
   מתחדשים בבגדים או בתכשיטים כסמל להתחלה חדשה. נוהגים לתת מתנות לקרובים ולעובדים, לעיתים גם מתנות קטנות אך עם הרבה מחשבה ואהבה. זו הזדמנות להעניק גם למי שזקוק לעידוד, כמו חיילים, פצועים או שכנים בודדים.

משימת הקבוצות:

• להסביר לכיתה את המנהג שקיבלו.
• לחשוב איך אפשר להכניס בו "תקווה" – איחול, פעולה טובה, או רעיון לעשיית טוב

שלב 5 – עץ תקווה כיתתי  (10 דקות)

• כל תלמיד מקבל פתק צבעוני וכותב:
  • תקווה לעם ישראל או למדינת ישראל
• תולים את הפתקים על "עץ התקווה" בכיתה.

הפוסט ראש השנה: חג של תקווה והתחדשות – מערך ליסודי (כיתות ג'-ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.