קביעת יום העצמאות

בדיון שנערך בכנסת בחודש ניסן תש"ט, אפריל 1949 לגבי קביעת תאריכו של יום העצמאות (שתחילה נקרא יום הקוממיות) אמר חבר הכנסת בן ציון דינור (שמאוחר יותר היה שר החינוך) את הדברים הבאים:

"קביעת יום הקוממיות, או חג השיחרור, … זהו הצעד הראשון של הכנסת בעיצוב דמותה התרבותית של מדינת ישראל, של ישראל המחודשת. משום כך יש חשיבות מרובה ביותר, .. לקביעת דמותו, צורתו והישלבו למערכת חייה התרבותיים של האומה. כל חג בישראל יש ..יסודות.

ישנו זכרון היסטורי בכל חג. בכל חג בישראל יש אידיאה, אידיאולוגיה מסויימת, בחג החנוכה' כבחג הפסח­… כל חג מכוון כך, שבו ­ בכל הווייתו ­ גלומה האידיאה שלו. בהתאם לכך ישנו לכל חג סמל מסויים,

אני רוצה להגיד, כיצד אני מתאר את החג הזה. אני סובר, שחג זה הוא חג החירות, חג שיחרור האומה, חג קיבוץ גלויות, חג של אקטיביזם* חג של קוממיות" (מתוך דברי הכנסת עמ' 19)

* להבנת המושג אקטיביזם ציוני-דינור מתכוון לפעילות האקטיבית בתחומי ההתיישבות, הלחימה ההעפלה והפעילות המדינית שהביאה לתקומת ישראל ושינתה את מצבם של היהודים מכאלו שהמתינו בגלות באופן פסיבי לגאולה לכאלו שפעלו למענה באופן מעשי.

שאלות לדיון בכיתה:

• מה מסמל החג עבור דינור (שייצג את דעת רוב חברי הכנסת באותה עת)?
• מה דעתכם על המסרים של חג העצמאות על פי דינור? האם הם רלוונטיים להיום?
• האם לאור מסרים אלו קיומו של החג תלוי במצב הרוח הלאומי של מדינת ישראל בכל שנה ושנה?

כיצד חוגגים חג לאומי?

מתוך מנהגי החג שנקבעו עם קביעתו, נוכל להבין את המשמעות והמהות שעמדה בבסיס קביעת ציון החג. לדינור היו כמה הצעות כיצד יש לחוג את יום העצמאות.

"ראשית כל שבתון ­ביטול מלאכה וחג בבית.

יש לקבוע בחג זה מנהג של סעודות משותפות. החוק צריך לקבוע שבחג זה לא זו בלבד שבכל בית מתקיימת סעודה, אלא כמו בחג הפסח… מתאספות משפחות ­משפחות וסועדות ביחד. ע"י חגיגה משותפת באים לידי ביטוי רגשות האחווה, הידידות והקשר הלאומי, אותם רגשות האחווה, והידי­דות, שהיו הכוח המניע במלחמת ישראל לעצמאותו, יש לפתחם ולטפחם.

יש לקבוע בחוק, שבאותו יום צריך להדליק אורות. בספר חשמונאים ב' לא נזכר, אמנם, שחג החנוכה הראשון היה חג ­האורים. רק פלאביוס (=יוסף בן מתיתיהו) כתב על "אורות"' והוא הסביר שהאורות מסמלים את יציאת ישראל מעבדות לחירות ומאפילה לאור גדול.

גם המנהג של פרחים וירקות צריך להיכנס למנהגים של החג הזה. אני מציע שבחג זה נוסיף לסעודות משפחתיות משו­תפות בערב החג גם אורות ,ולמחרתו ביום ­החג יש לקשט את הבתים והחוצות בפרחים ובירק.

הריני מציע עוד דבר אחד… תיכתב מגילת חירות ישראל. ישנם סופרים בישראל, ותמיד נהג ישראל לציין בדורות הבאים את עברו. יש להטיל על סופרים גדולים או וועדה לכתוב את המגילה. ובמגילה זו יונחו חמישה יסודות. היסוד הראשון: נאמנות ישראל לארצו אשר תסופר במגילה מדור לדור. יסופר בה, שאחרי חורבן בית­ המקדש לא עזב ישראל את ארצו, וחמש מאות שנה אחרי חורבן ירושלים עוד נלחם ישראל ­ יותר מכל עם עתיק בעולם ­ על ארצו. דבר זה יש לספר מדור לדור, למען ידעו בכל העולם, כי טפלו עלינו שקר, שעזבנו את ארצנו! יש לספר, שהגולה נוצרה רק חמש מאות שנה אחרי חורבן הבית, כאשר באו עלינו ערבים כובשים והוציאו את ישראל מארצו. הם לקחו את אדמתנו, והם שלקחו את ארצנו. … במגילה הזאת יש לספר מהי גלות. עלינו לחנך את דורנו ואת הדורות הבאים למען יידעו מה היתה הגלות לישראל, למען יידעו שאנחנו נשאנו את חרפת העמים. אנחנו צריכים באותה מגילה במלים קצרות להוכיח, שכל העלילות שהעלילו על ישראל מדור לדוד, אינן אלא נסיון של העמים לכפר על שפיכת דם ישראל … צריך שיסופר מה רבה נאמנות ישראל לארצו מדור לדור. בה צריך לספר על המרד בגלות מראשית חיבת ציון והציונות עד מלחמת החירות ועד הכרזת העצמאות…"

משימת כתיבה:

-מה המסרים שמבקש דינור להעביר באמצעות הצעותיו?

-מה מבין רעיונותיו של דינור התקיים הלכה למעשה ומצוין כיום בצורה זו או אחרת ביום העצמאות? מה דעתכם על הצעותיו?

-אילו מנהגים מצביעים על כך שיום העצמאות נועד להזכיר לעם ולחנכו למחויבות להמשך המפעל הציוני?

-לצד הדיון בכנסת החליטה מועצת הרבנות הראשית לציין את יום העצמאות כיום הודיה לאלוקים על הקמת המדינה – קראו והביעו דעתכם על החלטת הרבנות בקישור זה.

-האם וכיצד אתם ומשפחותיכם מציינים את יום העצמאות בהתאם לרוח היעדים הנ"ל? מדוע?

בין מחוייבות להודיה

משימה כיתתית:

(הערה למורה- מומלץ להכין על 10 כרטיסיות כל אחד ממנהגי יום העצמאות שלהלן)

במדינת ישראל התקבעו במשך השנים מנהגים שונים לציון יום העצמאות

מיינו מנהגים אלו למנהגים המסמלים הודיה ומנהגים המסמלים חינוך למחויבות

1. קישוט הבתים והרחובות בדגלי ישראל (לקליפ נחמד על קישוט הארץ בדגלים ביום העצמאות בימי הקורונה) מה אתם חשים לנוכח הרחובות המדוגללים
2. טקס הדלקת המשואות– טקס מיום העצמאות תשפ"ד (צפייה מדקה 53)

רשימת מדליקי המשואות – כדאי להכיר כמה מהם ולהבין מה המסר בכך שהם נבחרו להדליק משואות.

בשנים האחרונות התקבע המנהג לבצע טקס הדלקת משואות גם ברשויות המקומיות השונות-האם אתם יודעים מי מדליק השנה משואות בישובכם ומדוע?

1. תפילות הלל ותפילות חגיגיות בבתי הכנסת (לנוסח התפילה המיוחד -למעוניינים ניתן לדון על מבנה התפילה ומשמעות פרקי ההודיה הנקראים בה)
2. חגיגות ובמות בידור ברחבי הערים
3. יציאה לטיולים ברחבי הארץ בדגש על אתרי התיישבות ומורשת קרב
4. סעודות משפחתיות ושל חברים ("מנגלים")
5. בעבר מצעד צה"ל-כיום בקור בבסיסי וחניוני צהל ומטסים של חיל האויר
6. קבלת פנים לחיילים מצטיינים בבית הנשיא
7. חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי
8. טקס חלוקת פרסי ישראל– רשימת הזוכים במשך השנים -מה ניתן ללמוד מדמותם?

לדיון בכיתה לאחר המיון:

• אילו מנהגים נוספים אתם מכירים ביום העצמאות? מה משמעותם?
• האם יש מנהגים שאינם שייכים להודיה או למחוייבות? האם אותם ראוי לצמצם השנה?

הפוסט מדוע לחגוג עצמאות? על הודיה ומחויבות הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

יום תל חי, נקבע ביום יא אדר לזכר – קרב תל חי. הקרב בו נפל טרומפלדור. זהו יום ציוני ומעורר השראה, שזקני הדור מתייחסים אליו ביראת כבוד. אצל הצעירים כמעט ונשכח.

האירוע שסימל עבור הישוב היהודי המתחדש בארץ את החיוניות והערך בהגנה, התיישבות ובטחון ומעל הכל מסירות וחלוציות. הזדמנות לדון מחדש באמירות שלו ובהקשרם האקטואלי.

קרב תל חי

בתאריך י"א אדר שנת תר"פ, התקיים קרב תל חי ההירואי.

המשפטים שנאמרו סביב אותו קרב הפכו לנכסי צאן ברזל:

"חסר גלגל-אני גלגל"

"במקום בו תעבור המחרשה שם יעבור הגבול"

"טוב למות בעד ארצנו"

י"א באדר הוא הזמן לשוב ולבחון משפטים אלו קצת יותר ממאה שנה אחרי שנאמרו בכלל והשנה על רקע המלחמה בפרט. מומלץ לדון בכיתה גם על משמעות אמרות אלו בהקשר האקטואלי בהמשך להלן.

סרטון פתיחה מוצלח כרקע להיכרות עם טרומפלדור:

"חסר גלגל אני גלגל"

הנכונות לשאת כל תפקיד בשלום ובעת חרום למען קידום המטרה המשותפת. לא רק התפקידים הנחשקים

כדאי להכיר את המאמר של קובי דנה עיונים בכתבי הציונות | השיבה למולדת: חיי יוסף טרומפלדור העוסק בהספד המלא על טרומפלדור

משימת כתיבה:

• ראו בקישור את המאמר בהקשרו – מה כוונתו של טרומפלדור באמירה "חסר גלגל אני גלגל"?
• האם אתם מזדהים עם אמירה זו?
• מה מפריע בדברים שכתב טרופלדור? וכיצד מיישב אותם המאמר?

עד התלם האחרון

"במקום בו תעבור המחרשה שם יעבור הגבול" (מיוחס לטרומפלדור על רקע החלטתו להמשיך ולהחזיק ביישובי אצבע הגליל למרות האתגר הבטחוני העצום)

ציטוט שהפך לאקטואלי בדיון בדבר ישובי עוטף עזה,

כאז כן היום נדונה שאלת ההתיישבות

מערך בנושא, של משרד החינוך

מוזמנים לצפות בסרטון של קיבוץ נחל עוז, שצולם לפני ה7 באוקטובר 2023

שאלות לדיון בכיתה:

• סיסמתו של קיבוץ נחל עוז הייתה "עד התלם האחרון". מה דעתכם על הסרטון ומשמעותו כיום?

"טוב למות בעד ארצנו"

צפו בכיתה בסרטון אודות הרקע לאמירה "טוב למות בעד ארצנו" ודונו בעקבותיו

אנו ממליצים להיכנס לעיין במערך של חמ"ל מורים בנושא גבורת הנופלים- בקישור כאן "בעד ארצנו"

הפוסט יום תל חי – י״א באדר הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מטרות השיעור

• הבנת משמעות ט"ו בשבט
• היכרות עם המידע שקהילות יהודיות בגולה השתמשו בפירות כדי לשמור געגוע וחיבור לארץ ישראל.
• יכירו ויבינו את הדימוי "כי האדם עץ השדה" שורשים, גדילה, פירות.
• יכירו את משל הכרם מתוך ספר הכוזרי – הקשר בין העם לארצו.

מצגת

ט"ו בשבט-עץ שורשים וגעגוע

מהלך השיעור

פתיחה: "מה זה באמת ט״ו בשבט?" (5–7 דקות)

המורה מציגה סל פירות/תמונות.

שאלות לדיון

• למה נקבע טו בשבט דווקא בתאריך זה?
• מה עושים בדרך כלל בט״ו בשבט?
• האם זה רק חג של פירות? למה אוכלים פירות?

ט״ו בשבט בגולה – חג של געגוע לארץ (15 דק)

מצורף נספח ובו טקסט שניתן לחלק ולבקש לענות על השאלות המצורפות במחברת כמשימת כתיבה.

או להקריא על ידי המורה, ולהשיב ביחד על השאלות במליאת הכיתה.

• משמעות התאריך לחישוב שנות העץ.
• יהודים שחיו בארצות רחוקות, ביקשו לזכור את ארץ ישראל ולהרגיש קרובים אליה. לכן התפתח מנהג לאכול פירות (במיוחד מפירות שנשתבחה בהם הארץ), ולעיתים פירות מיובשים כדי שיחזיקו מעמד בדרך.

חלק א: "כי האדם עץ השדה" – אנחנו כמו עץ (10–12 דקות)

מטרה: לחבר את החג לזהות אישית, גדילה ושורשים.

לוח/דף: ציור עץ גדול עם ארבעה חלקים: שורשים, גזע, ענפים, פירות.

כותבים יחד לצד איור על הלוח מה מסמל כל חלק בעץ:

• שורשים = מאיפה אני בא? משפחה, עם, מסורת
• גזע = מה מחזיק אותי? ערכים, חברים, הרגלים טובים
• ענפים = מה אני לומד ומתפתח בו? תחביבים, יכולות
• פירות = מה אני נותן לאחרים? מעשים טובים, עזרה, שמחה

יישום בהתאמה לפי גיל:

• ב–ג: כל ילד מצייר עץ וכותב 1–2 מילים המאפיינות אותו בכל חלק.
• ד–ו: כתיבה קצרה: „מה הם השורשים שלי ואיזה פרי אני רוצה להצמיח השנה?”

חלק ב': משל הכרם מתוך ספר הכוזרי – מה קורה כשאני במקום הנכון לי?

מטרה: להעמיק את רעיון הקשר לארץ באמצעות משל ברור לילדים.

• טקסט למורה (לומר בעל־פה או לקרוא), מתוך ספר הכוזרי שכתב ר' יהודה הלוי:

מלך כוזר, שואל את החכם היהודי, מדוע ארץ ישראל אינה פורחת ומוצלחת אם לפי טענתו זו ארץ מבורכת ומיוחדת, וגם עם ישראל לא נראה "העם הנבחר" אלא הוא עלוב ובזוי בגולה.

עונה החכם למלך: כרם יכול לצמוח במקומות רבים, אבל כדי שייתן את הענבים המתוקים והיפים ביותר שלו, הוא צריך להיות נטוע באדמה ובמקום שהכי מתאימים לו- מבחינת סוג האדמה, מזג האוויר וכד'. ואדמה פוריה ללא כרם מטופח גם לא תצמיח פירות. כך גם החיבור בין ארץ ישראל והעם היהודי: הוא יכול לחיות בהרבה מקומות בעולם, אבל כאשר הוא נמצא בארץ ישראל הוא יכול לפרוח באופן שלם יותר, לצמוח והתפתח ולהניב פירות משובחים. והארץ מלבלבת ופורחת יותר מאי פעם, מאז הקמת מדינת ישראל.

"כן הכרם זה, שאתם אומרים שמצליח בו הכרם, אילו לא היו נוטעים בו הגפנים ועובדים העבודה הראויה להם, לא היה עושה ענבים. והמעלה המיוחדת הראשונה, היא לעם שהוא סגולה ולב כאשר זכרתי. ויש לארץ עזר בזה עם המעשים והתורות התלויות בה, אשר הם כעבודה לכרם".

שאלות דיון קצרות:

• מה המשל והנמשל במשל הכרם שאומר החכם למלך כוזר?
• ר' יהודה הלוי חי לפני 900 שנה. מה ההבדל בין העם היהודי אז לבין היום? ומה ההבדל בין ארץ ישראל בין אז לבין היום?

שאלת סיכום: (5 דקות)

אם הייתם צריכים לקרוא לט״ו בשבט בשם נוסף – מה הייתם בוחרים?

נספח 1 – ט״ו בשבט בגולה: פירות של געגוע וחיבור לארץ

ט״ו בשבט נקרא ביהדות "ראש השנה לאילנות" – זה היום שממנו מחשבים את גיל העצים והפירות לצרכים שונים בהלכה, כמו מתי מותר לאכול מן הפרי ומתי מפרישים תרומות ומעשרות. זהו יום שמציין התחלה חדשה לעולם הצומח.

אבל במשך דורות רבים, כשיהודים חיו רחוק מארץ ישראל, ט״ו בשבט קיבל משמעות נוספת:
יום של געגוע וחיבור לארץ דרך הפירות שלה.

היהודים בחרו לציין את היום הזה דווקא באמצעות פירות ארץ ישראל – תאנים, תמרים, ענבים, רימונים וזיתים – כי הפירות האלה סימלו בעיניהם את הארץ הטובה והמיוחדת שאליה התפללו לשוב.
הבאת הפירות מארץ ישראל לארצות רחוקות לא הייתה פשוטה כלל, ולכן פעמים רבות הביאו אותם כפירות יבשים, שהחזיקו מעמד בדרך הארוכה. מכאן גם נולד המנהג לאכול בט״ו בשבט פירות יבשים.

כשהניחו את הפירות על השולחן ואכלו מהם יחד, הם לא רק חגגו חג חקלאי, אלא גם זכרו את הארץ, דיברו עליה, וחיזקו את הקשר אליה – אפילו מרחוק.

כך הפך ט״ו בשבט לחג שמחבר בין האדם, הפירות וארץ ישראל – גם בגלות וגם בארץ.

השיבו על השאלות:

1. מה פירוש הביטוי „ראש השנה לאילנות”, ולמה נקבע ט״ו בשבט כיום כזה?
2. מדוע קיבל ט״ו בשבט משמעות מיוחדת דווקא עבור יהודים שחיו בגלות?
3. מדוע בחרו היהודים לציין את ט״ו בשבט באמצעות פירות ארץ ישראל דווקא?
4. אילו פירות מוזכרים בטקסט כסמל לארץ ישראל?
5. מדוע לא היה פשוט להביא פירות מארץ ישראל, ומה הפתרון שמצאו?
6. לפי הטקסט, הפירות חיברו את היהודים לארץ ישראל גם כשהיו רחוקים ממנה.
   איך לדעתך חפץ, טעם או מנהג יכול לעזור לאדם להרגיש שייך למקום שהוא אוהב, גם כשהוא רחוק ממנו? נא להביא דוגמה אישית.

הפוסט מערך שיעור – ט״ו בשבט: עץ, שורשים וגעגוע (כיתות ב-ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

שכבת יעד: כיתות ד׳–ו׳

משך השיעור: 45–50 דקות

מטרות השיעור

1. להכיר את דמותו ופועלו של דוד בן-גוריון כמנהיג וכאדם ערכי.
2. לזהות ערכים מרכזיים בחייו ולמצוא את הקשר בינם לבין חיי התלמידים.
3. לעורר השראה ותחושת אחריות אישית וחברתית.
4. לעודד בחירה אישית של ערך ותרגומו למעשה יומיומי.

יום מורשת בן גוריון

מהלך השיעור

שלב א׳ – פתיחה חווייתית: "מי אני?" – משחק הרמזים (7-8 דקות)

מטרה: לעורר סקרנות סביב דמותו של דוד בן-גוריון וליצור חיבור רגשי ראשוני.

מהלך:

• נכתבים על פתקים רמזים על דמות מסתורית.
• כל פעם תלמיד אחד ניגש, שולף פתק, מקריא בקול ומנסה יחד עם הכיתה להבין על מי מדובר.
• לאחר כל רמז נעצרים לרגע ושואלים:
  • מה הרמז מלמד על האיש?
  • אילו תכונות או ערכים ניכרים בו?

הרמזים:

1. נולדתי בפולין וקראו לי דוד גרין.
2. בילדותי אהבתי ללמוד, במיוחד על ארץ-ישראל, וחלמתי להגיע לשם יום אחד.
3. כשהייתי בן 20 עזבתי את משפחתי ועליתי לארץ-ישראל, כמעט בלי לדעת עברית.
4. בארץ עבדתי בחקלאות ובשמירה – רציתי לעזור לבנות את הארץ במו ידיי.
5. האמנתי שיום אחד תהיה לנו מדינה משלנו.
6. כשהמדינה קמה, הייתי זה שקרא את מגילת העצמאות.
7. אחרי כהונתי כראש ממשלה עברתי לגור במדבר, בקיבוץ שדה בוקר.

כאשר אחד התלמידים מנחש נכון – מוצגת תמונתו של דוד בן-גוריון.
אפשר לשאול:

• מה הפתיע אתכם בחייו?
• למה לדעתכם בחר לגור דווקא במדבר לאחר שהיה ראש ממשלה?

שלב ב׳ – צפייה מודרכת בסרטון (7–8 דקות)

סרטון: “דוד בן-גוריון לילדים – האיש הקטן עם החלומות הגדולים”

מצורף קישור לסרטון מיחד לילדים של המכון למורשת בן גוריון. צפו והשיבו על השאלות לאחר מכן
הנחיה לפני הצפייה: בקשו מהתלמידים לשים לב במיוחד למה שבן-גוריון עשה – לא רק למה שדיבר עליו.

שאלות להבנת הסרטון לכתיבה במחברות ולדיון לאחר מכן:

1. כיצד רואים שבן-גוריון לוקח אחריות כבר בגיל צעיר?
2. מה הוא עושה מיד כשהוא עולה לארץ? מה זה מלמד על אהבתו לישראל?
3. בן-גוריון הבין שכדי שתהיה עצמאות למדינה – צריך צבא. איך הוא נערך לכך?
4. מדוע התעקש בן-גוריון על העיר ירושלים?
5. למה התכוון באומרו: “תעזו, תתמידו, תצליחו”?
   (דיון קצר: כיצד שלושת המילים הללו רלוונטיות גם לחיינו היום?)

שלב ג׳ – פעילות קבוצתית: הערכים שלנו

פתיחה:

בן-גוריון האמין שכל אדם, גם ילד, יכול לשנות את העולם אם יפעל על-פי ערכים.
נבחר כעת את הערכים שחשובים לנו ונראה איך אפשר להביא אותם לידי ביטוי.

1) בחירת ערכים (5 דקות)

כל קבוצה מקבלת רשימת ערכים:

• לקיחת אחריות
• חריצות
• יוזמה
• אהבת הארץ
• חיבור לשורשים
• חלוציות
• אומץ

כל קבוצה בוחרת 2–3 ערכים שלדעתה הם החשובים ביותר.

2) דיון קבוצתי (10 דקות)

על כל ערך הקבוצה עונה:

1. מדוע בחרנו דווקא בערך הזה?
2. איך הוא בא לידי ביטוי אצל בן-גוריון?
3. איך אנחנו יכולים ליישם אותו בחיי היום-יום?
4. דוגמה למעשה אחד שנוכל לעשות השבוע על פי ערך זה.

3) הצגת הערכים (5 דקות)

כל קבוצה מציגה ערך אחד ודוגמה למעשה קטן.
אפשר לערוך הצבעה על “ערך הכיתה”.

סיכום:

בן-גוריון האמין שאומץ, התמדה ואמונה בדרך בונים לא רק מדינה – אלא גם אדם.
כל אחד מאיתנו, בבחירות הקטנות שלו, ממשיך את הדרך הזו.
תעזו, תתמידו – ותצליחו.

הצעות להעמקה

• ניתן להרחיב עם משחק תחנות: “מסע חייו של בן-גוריון”.
• אפשר ליצור “חומת חזון” בכיתה עם משפטי השראה של בן-גוריון וציורים של התלמידים.
• בשיעור הבא: דיון קצר – מי הצליח ליישם את הערך שבחר השבוע?

ערכים מרכזיים העולים מן השיעור

• אחריות אישית וחברתית
• אהבת הארץ
• חזון ויוזמה
• שותפות ועשייה משותפת
• התמדה ואמונה בדרך

הפוסט מערך שיעור: "בן־גוריון ואנחנו – לבחור ולפעול בערכים" (כיתות ד'-ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

(למערך שיעור מותאם לתלמידי יסודי לחצו כאן)

פתיחה: נאום רבין תואר לשם כבוד

כפתיחה לשיעור, נציג בפני התלמידים סרטון קצר ובו הקלטה של ראש הממשלה עת קיבל (כרמטכ״ל) את התואר דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית – נאום שנראה כאילו נכתב על השנתיים האחרונות בהם לחמה במדינת ישראל מול אוייבים רבים המבקשים להשמידה.

ייחודיותו ומוסריותו של צה״ל

כאמור, הקטעים בסרטון הם מתוך ״נאום הר הצופים״.

• למעוניינים, ניתן להעמיק עם התלמידים את הקריאה בנאום, שרבים מחלקיו רלוונטיים ואקטואליים גם בימינו. (קישור לטקסט המלא של הנאום):

״ביראת כבוד עומד אני לפניכם…במקום הקדום מלא ההוד הנשקף אל בירת הנצח שלנו, וצופה אל פני במותיהן של קדמוניות עמנו.

[…] יכולה השאלה להישאל, מה ראתה האוניברסיטה להעניק ד״ר של כבוד לפילוסופיה דווקא לחייל, כאות הוקרה על פעולותיו במלחמה.

מה לאנשי צבא ולעולמה של האקדמיה – המסמלת את חיי התרבות?

מה לאלו העוסקים לפי מקצועם באלימות ולערכי הרוח?

אלא שרואה אני בכבוד זה, שהינכם חולקים באמצעותי לחברי אנשי הצבא, הכרה עמוקה, שלכם, בייחודו של צה״ל, שאינו אלא ביטוי לייחודו של עם ישראל כולו.

[…] היום, באה האוניברסיטה ומעניקה לנו תואר של כבוד כאות הכרה ביתרונו הרוחני והמוסרי של צה״ל דווקא בלחימה עצמה, שהרי הגענו למעמד זה כתוצאה מן המערכה הכבדה, שאף כי נכפתה עלינו, יצאנו ממנה בנצחון, שהפך כבר היום לפלא.

המלחמה היא ענין קשה ואכזרי מעיקרו, מלווה בהרבה דם ודמעות אך דווקא במלחמה הזו שעברה עלינו, באו לידי ביטוי גילויים מופלאים ונדירים של אומץ לב וגבורה, שצידם של גילויים אנושיים של אחווה ורעות ואפילו של שאר רוח.

מי שלא ראה אנשי צוותו של טנק הממשיכים בתנופת ההסתערות כאשר מפקדם הרוג ורכבם פגוע קשה, חבלנים שסיכנו חייהם למלט חברם הפצוע בשדה מוקשים, מי שלא ראה את הדאגה והמאמץ שגילה חיל האויר כולו, כדי לחלץ טייס שצנח בשטח אויב – אינו יודע מסירות של חבר לחבר.

[…] זאת ועוד – בכל הגזרות בלטו בעדיפותם המפקדים של צה״ל בכל הדרגים, על פני מפקדי האויב. התושייה, התבונה, הנכונות, כושר האילתור, הדאגה לחייל, ובעיקר, ההליכה קדימה לפני פיקודיהם: כל אלה אינם טכניקה או עניינים של חומר. אין להם הסבר סביר, אלא במונחים של הכרה עמוקה במוסריותה של מלחמתם.

גילויים אלה ראשיתם ברוח וסופם ברוח.

התעלותם של לוחמינו לא בזכות הברזל באה אלא בזכות התודעה של שליחות עליונה, של הכרה בצידקת ענייננו, של אהבה עמוקה למולדת ושל הכרת התפקיד הקשה שהוטל עליהם – להבטיח קיום האומה במולדתה, לקיים – ואפילו יהיה זה במחיר חייהם – זכותו של עם ישראל לחיות חייו במדינתו – חופשי עצמאי בשלום ובשלווה.

צבא זה שעמדה לי הזכות לעמוד בראשו בעת המלחמה הזו, מהעם בא ואל העם חוזר – עם המתעלה בשעת דוחק ואשר יכול לכל אויב בזכות רמתו המוסרית, הרוחנית והנפשית בעת מבחן.״

שאלות לדיון בכיתה:

• לאור דבריו רבין בנאום, מהו יתרונו הרוחני והמוסרי של צה״ל? במה הוא מתבטא?
• בנאום מדבר רבין על כך שהאמונה וההכרה במוסריותו של צה״ל ובצדקת דרכנו במלחמה שנכפתה עלינו, הן הבסיס לנצחונות ולאותם גילויים של אומץ לב וגבורה. בימינו יש כאלו – מבחוץ ומבפנים – שמנסים לערער על מוסריותם ועל צדקת דרכם של מדינת ישראל וצה״ל במלחמת חרבות ברזל. מה הייתם עונים לאותם מערערים?

ירידה מהארץ

בשנת 1976 נערך עם ראש הממשלה דאז יצחק רבין ריאיון עיתונאי. בסוף הריאיון נשאל רבין על תופעת הירידה מן הארץ שהיתה אז, ורבין אמר על היורדים כי הם ״נפולת של נמושות״.

• רגע של עברית: עיינו בהסבר של ״אתר השפה העברית״ (מקור) לביטוי ייחודי זה, שנכנס כמטבע לשון לשפה העברית:

לאור הסבר זה – כתבו במילים שלכם מה היה יחסו של יצחק רבין לאותם אנשים היורדים מן הארץ?

• המילים החריפות בהן נקט רבין כנגד היורדים עוררו סערה, ורבין נדרש להתנצלות. בריאיון שנערך עמו לעיתון של יורדים מהארץ, אמר רבין: ״כאשר טבעתי את הביטוי בזמנו, הייתי סבור שמדינת ישראל חייבת לתחום קו ברור ונחרץ שיפריד בין ישראלים שעוזבים את המדינה בשעת התמודדות עם בעיות ביטחון, כלכלה וחברה קשות ביותר, ובין אלה הנשארים למרות הקשיים ונושאים בנטל המדינה. האווירה היום שונה. ישראלים החיים בחו"ל, בעיקר בארה"ב, עוזרים למדינה״.
  • האם וכיצד לדעתכם ישראלים שחיים בחו״ל עוזרים למדינה?
  • האם לדעתכם אותם ישראלים שנמצאים שם עושים זאת למען עזרה למדינה, או מסיבות אחרות? מה הן?
  • האם לדעתכם גם בימינו ״מדינת ישראל חייבת לתחום קו ברור ונחרץ שיפריד בין ישראלים שעוזבים את המדינה בשעת התמודדות עם בעיות ביטחון, כלכלה וחברה קשות ביותר, ובין אלה הנשארים למרות הקשיים ונושאים בנטל המדינה״? – כיצד?
  • הכינו כרזה המעודדת ישראלים להשאר בארץ/לחזור אליה מהגולה, ברוח דבריו של רבין (ניתן להיעזר בכלי בינה מלאכותית).

• הצעה נוספת: קראו את טורו של יועז הנדל: ״״נפולת של נמושות״: ירידה איננה אופציה״.
  • ערכו בכיתה דיבייט בנושא ירידה מן הארץ בזמננו.

נצור לשונך מרע – על חופש הביטוי והסתה

כידוע, ב-4 בנובמבר 1995 נרצח ראש הממשלה יצחק רבין בידי יגאל עמיר. בתקופה שקדמה לרצח היו מחאות נגד רבין ומדיניותו, שקידמה הסכמי שלום מול הפלסטינים, הסכמים אלו היו נתונים במחלוקת עמוקה וקשה בציבוריות הישראלית, ואשר קודמו במרץ למרות שגם באותה התקופה בוצעו פיגועי טרור רצחניים (למשל: הפיגוע בקו 5; הפיגוע בצומת בית ליד; והפיגוע בקו 20 ברמת גן).

בחלק מהמחאות היו קריאות ״רבין בוגד״ ושלטים ברוח זו. מאז ועד ימינו נטען כי ההפגנות נגד רבין ומהלכיו, בהן היו גם כרזות המציגות את רבין כ״בוגד״ היו למעשה הסתה, וכי הן שזרעו את הזרעים לרצח המזעזע. מנגד היו שטענו כי ההפגנות ותכנם היו חלק מחופש הביטוי במסגרת דיון נוקב על מדיניות הממשלה וכי אין להם קשר למעשה הרצח שכל הצדדים הסתייגו ממנו והיו מזועזעים ממנו.

• צפו בהסבר קצר על חופש הביטוי וחשיבותו בדמוקרטיה בסרטון המצורף
• ערכו דיון בכיתה: היכן לדעתכם צריך לעבור הגבול בין חופש הביטוי ובין הסתה?

שלושה עשורים אחרי רצח רבין עולה שוב בחברה הישראלית שאלת הגבול בין חופש הביטוי להסתה.

• לפניכם מגוון פרסומים ברשת מהתקופה האחרונה – האם לדעתכם הם חוסים תחת הגנת ״חופש הביטוי״, או שיש בהם משום הסתה?
  • ריסוס גרפיטי ״ביבי בוגד״: בתל אביב וגם בבאר שבע.
• לפניכם מבחר ״ציוצים״ ברשת x (טוויטר לשעבר) האם יש לדעתכם הבדל בין הציוצים השונים? אם כן – מהו?

https://twitter.com/odaskal/status/1852945768136511759

https://twitter.com/odaskal/status/1786765462962851912

חוות הדעת של היועמ"שית ושל היועץ המשפטי של משרד האוצר חדות וברורות: חוק המעונות הוא "חוק ההשתמטות 2", מי שתומך בחוק הזה, תומך בהשתמטות מצה"ל בזמן מלחמה.

מי שתומך בחוק הזה בוגד באנשי המילואים ובלוחמי צה"ל.

— יאיר לפיד – Yair Lapid (@yairlapid) November 3, 2024

רגע,
שאני אבין,
אנא הבהרנא לי:
זה כבר מותר להגיד
"ביבי בוגד", או, שצריך
לחכות עם זה כמה ימים?

— בועז לא בֹּעַז (@BoazQuant) November 2, 2024

׳אחים לנשק׳ שעודדו וקראו לאי התייצבות (מכבסת המילה סרבנות) שהצהירו כי קיימת פגיעה בכשירות חיל האוויר וכי יש טייסים שלא יתייצבו ביום פקודה, והכל לאוזני אוייבינו. אחים לנשק שעל ידיהם בין השאר מרוח דם נרצחנו ממשיכים לשסות ולפלג על יסוד שקרים! הפעם המציאו שקר הזוי שאין לחיילי מילואים…

— טלי גוטליב (@TallyGotliv) October 5, 2024

תקשיבו ותקשיבו טוב שמאל קפלניסטי מופקר:
התגובה הפראית והחולנית שלכם לפיטורין סופר לגיטימיים של שר מממשלה שאתם בכלל לא תומכים בה, מוכיחה מעבר לכל ספק (אם היה למישהו כזה) שאתם כנופיה עבריינית ופאשיסטית שמסכנת את קיומנו כאן כעם יהודי בארצו.
מי אתם ומה אתם?
שום תואר אקדמאי או רזומה…

— מני אסייג menny assyag (@mennyassyag) November 6, 2024

• חישבו או ערכו דיון בכיתה: האם גם אנחנו לעתים חוטאים בבריונות ברשת או בהסתה? מדוע לדעתכם זה קל לנו יותר מאשר פנים אל פנים? האם אנו יכולים לקבוע לעצמנו כללים, שירסנו אותנו בהתנהלותנו ברשת?
• בחברה הישראלית ישנן מספר יוזמות הקוראות למתן את השיח הציבורי. ביניהן המיזם לניטור השיח (קישור) שהוקם ביוזמת הורים שכולים מהמלחמה הנוכחית. מה דעתכם על מיזם זה? האם אתם מכירים מיזמים דומים?

הפוסט שלושים שנה לרצח יצחק רבין הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

כדי לציין את חשיבותו של ערך זה, להכיר ולהוקיר את העולים בעבר ובהווה מייחדת מערכת החינוך את ראשית חודש חשוון שבכל שנה לעיסוק בנושא במסגרת שבוע העליות.

יום העלייה

השבוע מצוין סמוך ליום העלייה שנקבע בחוק ליום ז בחשוון.

קראו את הצעת חוק יום העלייה וענו על השאלות:

• מה התאריך המקורי בו ביקשו לציין את יום העלייה ומדוע?
• מדוע בסופו של דבר נקבע יום זה לתאריך ז' בחשוון?
• למעוניינים בהעמקה: יום ז' בחשון הוא היום בו מתחילים לומר בתפילת העמידה "ותן טל ומטר לברכה". תאריך זה נקבע בשל העובדה שבימי בית שני עד לתאריך זה שבו אחרוני עולי הרגל שעלו מחו"ל לירושלים לבתיהם, ומעתה אין חשש שהגשם יפריע להם בדרכם.
  • איזה קשר קיים לדעתכם בין עובדה זו לבין קביעת תאריך זה כיום העלייה?
• נסו לברר מאילו מפלגות היו חברי הכנסת שחתמו על החוק? מה אתה למד מכך?

להלן נדון בכמה היבטים של העלייה לארץ הניתנים להוראה בכיתות השונות.

במידה ויש בכיתה עולים בני דור ראשון או שני כדאי מאוד לבקש מהם לספר את סיפורם ותחושותיהם בנושא העלייה ואף להיעזר בהם בהכנות לקראת השיעור.

בין הגירה לעלייה

מיליוני אנשים מהגרים מכל שנה מארצות שונות לארצות אחרות ותופעת ההגירה היא אחת התופעות החברתיות החשובות הנפוצות בעולם בן זמננו.

• אתרו ברשת ידיעות הקשורות למהגרים ולהגירה והסבירו מה לדעתכם מאפיין את תופעת ההגירה?
• בניגוד למהגרים, יהודים המגיעים לארץ ישראל נקראים עולים, ועלייה באנגלית איננה סוג של immigrate אלא נכתבת בצורה ייחודית To make Aliya (או – to repatriate) – מה לדעתכם הסיבה להבדל בין שתי מילים אלו (עלייה והגירה)? מה לדעתכם הסיבה להבדל בין שתי מילים אלו? העזרו בסרטון המצורף. האם אתם מסכימים עם הנאמר בו?

בקרב פרסומים ומאמרים היוצאים בידי גורמים ערבים או גורמים יהודים אנטי ציונים או פוסט ציונים מקפידים הכותבים לתאר את היהודים העולים ארצה בשם מהגרים.

• מדוע לדעתכם הם בוחרים להשתמש במושג הגירה ולא עלייה בתיאור מעבר של יהודים לחיות בארץ? מה תענו להם?

שיר העלייה

לפניכם כמה שירים העוסקים בנושא העלייה לארץ במשך הדורות (ניתן לבחור בכיתה בחלק מהשירים או לחלק אותם בין קבוצות תלמידים) בכל אחד מהשירים מתבקשים התלמידים לאתר את העלייה או תקופות העלייה אליה מתייחס השיר, לנסח מהם התחושות לגבי העלייה העולות ממנו ולהסביר לעצמם ולכיתה האם לדעתם העולים בימינו מזדהים עם תחושות אלו.

• שיר המעלות – פרק תהילים המיוחס לעולים מבבל לארץ בימי בית שני. רבים משתמשים בו גם לתיאור העליות שהתרחשו בעת הקמתה של מדינת ישראל

• שאו ציונה נס ודגל – שיר מימי העלייה הראשונה בסוף המאה ה-19

• אח יה ראב – שיר המתייחס לימי העלייה ההמונית שאחרי הקמת המדינה

• המסע לארץ ישראל – שיר המתייחס לעלייה מאתיופיה בשנות ה-80 של מאה ה-20

• טוב שבאתם – שיר מראשית המאה ה-21

אם הייתם היום מחברים שיר המבטא את תחושותיהם של העולים בני זמננו אילו מסרים הייתם משלבים בו ואילו לא? מדוע?

עלייה – אתגר והזדמנות

העליות השונות לארץ מהוות אתגר קשה עבור אלו השותפים בהם הבוחרים לעזוב מולדת, תרבות, שפה, קשרים חברתיים משפחה ולעיתים מקצוע ומעמד כלכלי ולעבור לארץ לא נודעת. העלייה היא אתגר גם לחברה הקולטת (בין אם במסגרת כיתתית, קהילתית או לאומית) הנדרשת לסייע בקליטת העולים ומתמודדת תכופות בשל כך עם אתגרים חברתיים, תרבותיים או כלכליים.

צפו בסרטון הקלאסי מלפני יובל שנים של חבורת לול על העלייה (ניתן לבצע תיווך בעת הצורך). הסרטון מתייחס לגלי העלייה מראשית הציונות ועד שנות השבעים של המאה הקודמת (המאה העשרים).

• איזו תופעה חברתית מתאר הסרטון? האם לדעתכם היא קיימת גם היום? נסחו שלוש שאלות אותם הייתם רוצים לשאול בעקבות הסרטון.

עיינו במאמר זה ודונו מה דעתכם על הנאמר בו בכיתה.

לאור הסרטון ולאור דיונים אפשריים בכיתה על עלייה בת זמננו ואתגריה ניתן לכוון את התלמידים להכין מכתב/פוסט/מם הפונה ליהודים בתפוצות ומבקש מהם לעלות לארץ למרות האתגרים (ואולי דווקא בגללם).

• לחלופין ניתן להכין מכתב דומה למשפחה העולה לארץ ומברך ומעודד אותה על החלטתה.

ניתן לסיים את הפעילות בפעולה אקטיבית דוגמת הבעת הוקרה למשפחות עולים / עולים חיילים בודדים או אף לעולים הנמצאים בבית הספר.

• להפעלות שונות בנושא שבוע העליות מטעם משרד החינוך

הפוסט מעולה לעולה – שבוע העליות במערכת החינוך הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

(למערך שיעור מותאם לגילאי יסודי לחצו כאן)

אירועי המלחמה המתמשכת על כל השלכותיה עלולים לעורר בקרב תלמידי ישראל כמה תגובות. האחת היא שקיעה באבל בייאוש ובחרדה, אלו בהחלט מובנים ומועצמים במידה רבה על ידי אוירה הנוצרת על ידי חלק מכלי התקשורת. תגובה שניה הבולטת מן הסתם יותר בקרב אלו שאינם מעורבים בצורה ישירה במלחמה (משפחות הנפגעים, המפונים והמגויסים) היא של אדישות והמשך החיים כדאשתקד, כאילו לא קורה משהו מיוחד במדינה.

לעניות דעתנו כדאי עם תחילת השנה להציג בפני תלמידים אפשרות נוספת -ע הבהרת המציאות המורכבת בה אנו נמצאים והחובה להתייחס אליה גם מצד מי שאינם מצויים במעגלי המעורבות הישירים, ויחד עם זה טיפוח של חוסן, אופטימיות ומוטיבציה לעשייה למען הכלל, לא מתוך ניתוק מהמציאות אלא דווקא מתוך הבנת מורכבותה והצורך להפוך אותה לגורם מדרבן ומקדם ("להפוך לימון ללימונדה" בלשון העם).

רצוי שמבנה השיעור יותאם על ידי המורים לכל כיתה בהתאם למאפייניה.

חלק א' – אז מה המצב?

שמש אסוציאציות – מה תחושותיכם על המצב במדינה בחודשים האחרונים (ייתכן וחלק מהתשובות יהיו ברוח של צער או קושי או אדישות וחלקם ברוח הרצון לתרום ולסייע)

חלקו לתלמידים את הקישורים הבאים (בקישור או מודפס), עברו על הכתבות השונות והציגו בפני הכיתה את תוכן הכתבה, ובעיקר מה תחושותיכם לגביה?

• עולים חדשים מגיעים לארץ
• תושבים חדשים בגליל
• ראש עיריית ניס תומך בישראל
• פעילות אנשי השומר החדש
• התנדבות בני נוער
• מנשה זלקה
• שכונת מורים בעוטף
• התנדבות למען הפצועים

מה המשותף לכל הידיעות הנ"ל (מציאת הדרך להתמודדות והמשכיות תוך הפגנת חוסן אישי ולאומי)

חלק ב: עמו אנוכי בצרה – השתתפות בצערו של הציבור

כעת נדבר מעט על התלמידים עצמם

• דיון במליאת הכיתה, וכתיבה של הדברים ב״שמש אסוציאציות״ על הלוח: מה עשיתם במהלך החופש?

• לאחר שהתלמידים השיבו, נבחן – האם יש על הלוח רק דברים שהם אטרקציות חופש וטיולים, או שמא יש על הלוח גם פעילויות שהן למען הכלל? התנדבויות וכדומה?

• נדבר בכיתה על הערך של ״עמו אנוכי בצרה״:

״בזמן שהצבור שרוי בצער, אל יאמר אדם: "אלך לביתי ואוכל ואשתה, ושלום עליך נפשי"… ושמא יאמר אדם: מי מעיד בי? אבני ביתו של אדם וקורות ביתו של אדם מעידים בו… נשמתו של אדם היא מעידה עליו… אבריו של אדם מעידים בו״ (תלמוד בבלי, מסכת תענית דף י״א עמוד א).

• ננתח את המקור (בכיתות מתקדמות ניתן לתת לתלמידים זמן לחשוב על המקור בעצמם, בכיתות אחרות, או כאשר הזמן דוחק, נבאר את המקור בעצמנו):
  • מה הבעיה בכך שאדם ידאג לעצמו כאשר ״הצבור שרוי בצער״?
  • המקור מעלה שאלה – הרי האדם נמצא לבדו בביתו, אף אחד לא יודע שהוא ״אוכל ושותה״ כאשר שאר הצבור שרוי בצער. אז מה הבעיה? ומי בכלל ידע מזה?! במקור גם ישנה תשובה: נשמתו של האדם ואבריו מעידים עליו – מהו לדעתכם פירוש התשובה? נסו להסביר במילים שלכם.
  • חוו את עמדתכם המנומקת על הרעיון במקור – האם אתם מסכימים איתו? מדוע?

• גם בהגדה של פסח, בחלק של ארבעת הבנים: ״רשע מה הוא אומר, מה העבודה הזאת לכם? – לכם ולא לו. ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר״. כלומר, רשעותו של הרשע אינה כפירה ב״עיקרי אמונה״ וכדומה מעניינים דתיים, אלא העובדה שהוא בידל את עצמו משאר העם בזמן שהיו שרויים בצרה במצרים.
• מה המשמעות של דברים אלו לימינו לדעתכם? כיצד ניתן ליישמם?

חלק ג: לא לשקוע בצער – מתוך עשייה

מן הצד השני, התעסקות-יתר בצרות, עלולה להוביל אותנו לדכדוך ודכאון. אז איך מגשרים על המתח בין שני הערכים הללו, מצד אחד להיות שותף בצרת הציבור, ומאידך לפתח חוסן נפשי?

יש הסבורים שהדרך היא – עשייה למען הכלל!

כאשר אדם מזהה שהציבור שרוי בצרה, הוא יכול לבחור באחת משלוש דרכים: להתעלם מצרת הצבור; להיות שותף-פסיבי בצרת הצבור ולשקוע בדיכאון; או להיות שותף-אקטיבי, ולנסות לסייע לצבור בשעת צרתו.

• חישבו על יוזמות התנדבות במהלך מלחמת ״חרבות ברזל״ – רשמו את תשובות התלמידים על הלוח.
• מדוע לדעתכם אנשים מתנדבים? למה אנשים תורמים כסף, זמן ומרץ כדי לספק לחיילים ולאזרחים בנקודות העימות מחסה, ביגוד, מזון ועוד? מדוע אנשים לוקחים יום חופש מהעבודה, והולכים לסייע לחקלאים בעבודה פיזית קשה, וללא כל תגמול?
• חישבו: כיצד אנחנו – כפרטים וככיתה – יכולים להירתם כעת למען הציבור?

כאשר האדם עסוק בעשייה, הוא אינו פנוי לשקיעה במחשבות מדכדכות. כך מצד אחד הוא שותף עם הצבור, ומן הצד השני מפתח בתוכו חוסן ובטחון שהמצב הקשה הוא רגעי וזמני, והוא עתיד להסתיים – כי אני פועל לשם כך!

חלק ד: מתחילים שנה עם הראש למעלה

לפניכם שני שירים שנכתבו לפני שנים רבות. בשניהם ישנה התייחסות למציאות שבה תלמידים מתחילים את שנת הלימודים

מצאו את השורות המתאימות? מה המשורר מבקש לבטא בשורות אלו?

לא תנצחו אותי

כל עוד

(השורות: "ותנוקות של בית רבן" ו"אַךְ הַיְּלָדִים עוֹד שָׁרִים שִׁיר עַל יוֹרֶה וְחָצָב, וְגַם שְׂפָתָיו שֶׁל גֶּבֶר לוֹחֲשׁוֹת עַכְשָׁו: גַּם אִם אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת הֵן לֹא אִירָא, גַּם אִם אֶפֹּל פִּתְאוֹם יֹאמַר לִבִּי שִׁירָה כָּל עוֹד עוֹלֶה הַבֹּקֶר כָּל עוֹד נִכְתָּב הַלּוּחַ כָּל עוֹד הוֹלֵךְ לֹו בֵּן וְאָב בְּעִקְבוֹתָיו" מדגימות את האופטימיות של ההתחדשות וההמשכיות של חינוך דור חדש למרות הכל)

ניתן לסיים את השיעור בהחלטה כיתתית על תרומה כללית ויוזמה להרמת הרוח הלאומית במסגרות שונות.

הפוסט מרימים את הראש – מרימים את הדגל_שיעור פתיחה לשנה"ל תשפ"ו הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

ננסה לבחון אם יש הבדל בין איזורים שונים בארץ לגבי טענה זו. ולהקנות לתלמידים את ההקשר הרחב של הדיון בסוגיה מרכזית זו.

מהו קולוניאליזם?

עיינו בהגדרה ויקיפדית של קולוניאליזם. 

משימת כתיבה:

• רשמו במילים שלכם מהו קולוניאליזם?
• מדוע לדעתכם יש המאשימים את הציונות וישראל בקולוניאליזם?
• מה המשמעות של האשמה זו? האם אתם מסכימים עמה?

לכיתות השולטות באנגלית ובהכנה ניתן לבצע צפיה מבוקרת בסרטון של אל ג'זירה המאשים את ישראל בקולוניאליזם (ניתן גם להפעיל כתוביות אוטומטיות באנגלית ולאחר מכן להפעיל תרגום אוטומטי לעברית)

ציונות וקולוניאליזם

נתייחס כעת לכמה היבטים של האשמה זו

צפו בסרטון זה וענו על השאלות בכיתה:

• מדוע לפי הסרטון, מאשימים את הציונות בקולוניאליזם? כיצד הוא דוחה האשמה זו?

מראשיתה של שיבת ציון בת זמננו השקיעו יחידים וארגונים יהודים מאמץ עצום והון עתק בקניית אדמות ובהקמת ישובים בארץ ישראל. ההבנה שאחיזה בקרקע והקמת ישובים חקלאיים ועירוניים כאחד הינה חיונית לצורך הגשמת הציונות איחדה את כל התנועות והזרמים השונים שפעלו בישוב היהודי ודרבנה את יהודי העולם לתרום מיליונים לגאולת הקרקע ולבניין ישובים.

קק"ל- הקרן הקיימת לישראל

צפו בשיר "דונם פה ודונם שם" המתאר את עבודתה של הקרן הקיימת לישראל שריכזה במשך עשרות שנים את קניית אדמות הארץ והקמת הישובים

שאלות לדיון בכיתה:

• מה היו השיטות שבאמצעותם אספה הקרן הקיימת כספים על פי השיר? האם שיטות אלו קיימות גם כיום?
• "כך נפדה אדמת העם" -במילון מוגדר פדיון- "שחרור תמורת תשלום". ממי יש לשחרר את האדמה על פי השיר ומדוע?
• מה ניתן ללמוד מהשיר וממדיניות הקרן הקיימת לגבי השאלה האם הציונות היא קולוניאליסטית?

הצצה אל המפה

צפו בסרטון המצורף המתאר את הישובים החדשים

שאלות לדיון בכיתה

• אילו מהישובים אתם מזהים?
  • לפי הנוף המופיע בסרט, האם המתיישבים נישלו ערבי כלשהוא מאדמתו?

קראו את הראיון עם פרופ' גלבר בקישור

• מה הנימוקים שהוא נותן נגד ההשוואה בין הציונות לקולוניאליזם? מה דעתכם על נימוקים אלו?

יש הטוענים כי בשטחי מדינת ישראל שעד שנת 1967 אכן אין מקום לטענה כי מדובר בקולוניאליזם אך השטחים ה"כבושים" וההתיישבות בהם עונים להגדרה זו. בשל כך יש המחלקים בין הישובים היהודים שהוקמו בשטחי ישראל של עד 1967 המכונים ישובים לבין אלו שהוקמו בשטחי יהודה ושומרון המכונים התנחלויות. (אגב, בעבר גם מתיישבים בכל רחבי ארץ ישראל כינו את עצמם מתנחלים). עולה בעצם טענה שיש הבדל בין הביקורת על הציונות כאשר מדובר על פתח תקווה או קיבוץ בארי, לבין ישובים יהודה ושומרון. האם כך זה גם בעיני אנשים מחוץ לישראל?

איך זה נראה מהזווית של עייני אויבי ישראל?

שאלות לדיון בכיתה:

• האם לדעתכם מבחינת אויבי ישראל ישנו הבדל בין התיישבות יהודית בשטחי יהודה ושומרון אותם שחררה ישראל ב1967 לבין ההתיישבות בשאר שטחי הארץ?
• מצורפים קטעים שונים מהרשת, צפו בהם וחוו דעתכם על משמעותם בהקשר לשאלת ההבדל בין האזורים השונים בארץ ישראל מבחינת אויבי ישראל

קראו את הציוץ של אריאל שנבל על המילה שחזרה על עצמה אצל מחבלי הנוח׳בה בטבח שמחת תורה:

ראיתי את התיעוד המצמרר ששודר אתמול בחדשות 12 ממצלמות ה-GoPro של מחבלי חמאס. כל פריים שם מכעיס מקומם ומטריף את המוח, אבל ישנה גם מילה אחת שיוצאת שוב ושוב מפיהם של חלאות האדם הנאצים בהטיות שונות והיא – מתנחלים. ״זו התנחלות״, ״על ההתנחלויות עכשיו״, ״מתנחלים יאללה כנס לשם״.
הרבה… pic.twitter.com/ZU6ZUPPeon

— Ariel Schnabel אריאל שנבל (@ArielSchnabel) January 9, 2024

משימת סיכום: כתבו מכתב לבן גילכם בארצות הברית או השתמשו ביצירה כלשהיא בבינה מלאכותית שתסביר מדוע הציונות איננה תנועה קולוניאלית.

מאז ואז היום- אין חדש

למתקדמים- נציץ בספר המכבים

גם שמעון החשמונאי לפני למעלה מאלפיים שנה – התמודד עם טענת "הקולוניאליזם" קראו את דבריו מפסוק כז ואילך בקישור.

האזינו להלחנת דבריו בסרטון המצורף

• מה ניתן ללמוד מדברי שמעון לטענות הקולוניאליזם בן זמננו?

להרחבה: לבתי ספר מתאימים ניתן להרחיב בשאלה האם יש הבדל בין ההתיישבות להתנחלות תוך התייחסות לטענות העולות בציוץ ובסרטון:

https://twitter.com/naamuli84/status/1761762447331889572

הפוסט מה בין ציונות לכיבוש? הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

בבוקר שמחת תורה תשפ"ד (7.10.2023) פלשו אלפי מרצחים, חברי ארגון הטרור חמאס ותושבי רצועת עזה לשטחי מדינת ישראל. לנוכח מחדל קשה בהערכות של כוחות הבטחון לפלישה, ובחסות מתקפה של אלפי טילים שנורו לכל רחבי הארץ, הצליחו הרוצחים להשתלט למשך שעות ארוכות על ישובים רבים, לרצוח, לפצוע, לשרוף, לאנוס ולהתעלל בגברים נשים וטף.

במהלך מעשי הטבח והקרבות שהתחוללו מול המרצחים נפלו 1,145 מאזרחי ישראל. גברים, נשים וטף, אזרחים שוטרים וחיילים, אלפים נפצעו ו251 נחטפו לשטחי הרצועה. יום זה היה היום בו נפלו מידי אויב כמות הישראלים הגדולה ביותר, ביום אחד מאז קום המדינה, ואחד הימים הקשים בתולדות העם היהודי בעת החדשה.

טבח שמחת תורה הוביל מיד למלחמת חרבות ברזל. כוחות הבטחון  התאוששו מהלם ההפתעה, וסדרה של בקרבות גבורה הצליחו להדוף את האויב משטחי הארץ, ולאחר מספר שבועות לצאת למתקפה על קיני המרצחים ברצועת עזה עצמה. מלחמת המגן לוותה בהתגייסות לאומית מרשימה של כל חלקי החברה, ברוח התנדבות בכל התחומים ובתחושות של גורל משותף וערבות הדדית.

בשעה שבה נכתבות שורות אלו המלחמה עדיין בעיצומה. רבבות מחבלים חוסלו בידי צה"ל, ערי הטרור חרבו ברובם והפכו לאות ולמופת למה שראוי שיעשה לאויבי ישראל, ובלחימה קשה שדרשה גילויים רבים של אומץ ויצירתיות הצליח צה"ל להשמיד כמעט לחלוטין את האיום הרקטי של החמאס ולחסל, בלחימה ראשונה מסוגה מתחת לאדמה, חלק ניכר ממערכת המנהרות העצומה שבנה האויב.

אולם, המלאכה לא תמה והמחיר כבד.

כואבים

מאות מחיילי צה"ל נפלו במערכה, אלפים נפצעו ועשרות חטופים נתונים בידי האויב המשתמש בהם באכזריות ככלי מיקוח ציני כנגד ישראל. בקרב אומות העולם מופצת תעמולה ארסית ושקרית המתארת את "הפשעים" שלכאורה מבצעת ישראל במלחמה הצודקת ולחצים קשים מופעלים על קברניטי המדינה כדי להמנע מפעולות העשויות להכריע את האויב. גם בקרב העם פנימה גואות מחלוקות פנימיות וחוסר אמון בין חלקי החברה, המקשה על ניהול המערכה.

מתלבטים

באווירה זו, ובשעה שעדיין המערכה מתנהלת וסופה אינה ידוע, אנו מציינים את יום השנה השני למלחמה. יום זכרון למלחמה בשעה שהיא עדיין בעיצומה.

תפיסות שונות קיימות בציבור לגבי תוכנו של יום זה. יש שיקדישו אותו לאבל ולזכרון, יש שינצלו אותו למחאה נוקבת על המחדל ועל התנהלות גופי השלטון שלדעתם אינם פועלים כראוי, ויש שיבקשו לנצל את היום כדי לזכור, לערוך חשבון נפש, להזדהות עם משפחות הנופלים, הפצועים, החטופים, הגולים ממקומם והמגויסים, אך בד בבד, יבקשו ביום זה לרומם את רוח העם ובעיקר את רוח הנוער ולהוסיף עוצמה לנוכח המערכה הקשה.

מאמינים

בעוד המערכה מתנהלת יש להדגיש את המחויבות לניצחון, הצלה, תגמול ויצירת הרתעה מחודשת, ובעיקר למנף את הרוח העצומה שהתגלתה בקרב הלוחמים וכלל האזרחים ליצירת עוצמה חזקה ורוח מרוממת כדי להיות נחושים בדרכנו אל הנצחון.

ייתכן ובשנים הבאות, לאחר תום המערכה יהיה אופיו של יום הזכרון אחר – ועוד חזון למועד.

לפניכם סדרה של הצעות ודגשים שלוקטו ממקורות שונים לקראת יום הזכרון. מובן שעל כל מורה ומורה להתאים את הדברים לאופיים, מצבם וגילם של תלמידיו ותלמידותיו.

בכל סוג של פעילות חשוב לבצע לפני ואחרי סבב בקרב התלמידים להבעת תחושותיהם ורגשותיהם במלאת שנתיים למלחמה (החל מ"איפה היית בשמחת תורה" "כיצד השפיעה עליך המלחמה" "מה אתה חש לאחר שנתיים")

ונזכור את כולם – פעילות סביב הנופלים והמורשת אותה הותירו

1. אנו מציעים להשתמש בשיר הרעות שנכתב במקורו בידי חיים גורי בימי מלחמת העצמאות. מילות השיר המתארות את הסתיו היורד על הנגב במלאת שנה לקרבות מתכתבות בדיוק עם תחושתנו במלאת שנתיים למלחמה.

• ניתן לבקש מהתלמידים לבטא תחושה זו בעצמם ולמצוא את המילים הרלוונטיות בשיר לימינו אלו.
• ניתן לאתר כתבות וקטעי מידע מימי המלחמה התואמות מילים מהשיר (אהבה מקודשת בדם, הרעות נשאנוך בלי מילים).
• ניתן להרחיב בערך הרעות כדי שבאה לידי ביטוי בהתנדבות ובמסירות ההמונית ביום הטבח ובימים שבאו לאחריו.

• • ניתן להנגיד מציאות זו לשסעים החברתיים הקשים ולדון כיצד ברגע האמת גברה (ובע"ה אם יהיה צורך בכך חלילה, תגבור שוב) הרעות המשותפת על פני כל המחלוקות. ניתן להעלות לדיון את השאלות הבאות:
    • איך זה שהרעות באה לידי ביטוי בדרך כלל בשעות דוחק שיש בהן תחושה של סכנה קיומית ופחות בחיי היום יום? האם תופעה זו היא שינוי לדעתכם? אם כן – כיצד?

להדגמת ערך הרעות ניתן לעסוק בנאומו של חתן פרס ישראל מנחם קלמנזון בסיפורו של כח אלחנן ובסיפורים דומים.

• ניתן לדון על משמעות העובדה ששיר מלפני כמעט שמונה עשורים מבטא את תחושותינו העכשוויות.
  • מה ניתן ללמוד מכך על מלחמת חרבות ברזל כחלק מהמערכה המתמשכת לחרות ישראל?

2. להרחבה על מורשת הנופלים ניתן להעזר גם המערך שהוכן במסגרת חמ"ל מורים על גבורת הנופלים ומשמעותה
3. על סיפוריהם האישיים של הנופלים והמורשת שניתן ללמוד מהם – פעילות מומלצת מאוד המותאמת לגילאים השונים בעיקר יסודי וחט"ב מטעם "למלא את החלל"
4. רשימת הנופלים – יש רשימות מתעדכנות באתרים שונים. ממליצים על רשימה זו.
5. ניתן להתחבר לסיפוריהם של נופלים באמצעות הכנה תערוכה או פעילות מקוונת אודותיהם (בלוח כיתתי). רצוי לעסוק בנופלים המצויים במעגלים כאלו ואחרים של הקהילה והכיתה.
6. ממליצים מאוד לעיין באתר "בחייהם ציוו" המביא מדבריהם וסיפורים של הנופלים.

זכור את אשר עשה לך עמלק

ארועי שמחת תורה תשפ"ד ובעיקר מעשי הטבח מעוררי הפלצות שנעשו באזרחים חסרי מגן, צריכים להיות מוכרים ונזכרים כמו אירועים טראומטיים אחרים בתולדות ההיסטוריה היהודית. כמובן שעיסוק בנושא נתון לשיקול דעתו החינוכי של המורה, ומטרתו אינה ליצור תחושות של פחד ומועקה, אלא רצון להביט נכוחה אל מול האויב, אכזריותו והצורך להבין את חובת המלחמה כנגדו.

• פעילות חמ"ל מורים על החמאס
• פעילות חמ"ל מורים על הדמיון והשוני בין ה7.10 לשואה
• עדויות מיום ה7.10 שנאספו בידי הספריה הלאומית – לבדיקת התאמה מוקדמת בידי המורה!
• ארועי ה7.10 כחלק מהיסטוריית הרדיפות של העם היהודי: צפו בסרטון המצורף וענו: מה הדומה והשונה בין הארועים המתוארים בקטע? מה ניתן ללמוד ממנו לגבי המחויבות האישית הנדרשת מאיתנו?

• בכיתות מתאימות להיעזר בפסוקים הבאים המובאים בספר דברים כ, ג ולנסות להבין מה היה המסר שביקש רש"י להגדיר ללוחמים היוצאים לקרב:

וְאָמַר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֵיכֶם אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם.

ופרוש רש"י במקום – אין אילו אחיכם; שאם תפלו בידם, אינם מרחמים עליכם.

החיטה צומחת שוב – על חורבן ותקומה בישובי הנגב המערבי

טבח שמחת תורה התרחש בעיקר בערים, מושבים וקיבוצים של אזור הנגב המערבי.

ארועי יום הזכרון מאפשרים לערוך הכרות עם הישובים השונים, עם סיפור תולדותיהם עד יום הטבח, סיפור המבטא בכל אחד ואחד מהישובים את סיפורה של תקומת ישראל. את סיפור הארועים בישובים השונים ואת סיפור התקומה שלהם לאחר הטבח. ניתן לבצע עבודה כיתתית משותפת תוך חלוקת הישובים בין התלמידים ולאחר מכן תצוגה פיזית או מקוונת שיתופית או שיתוף תחושות הדדי. חשוב להדגיש מאוד את התקומה לעומת החורבן.

ניתן להיעזר בחומרים הבאים:

• חוברת ארץ הגבורה (בהוצאת מדרשת בשבילוד) המתארת את סיפור הישובים – בנגב המערבי
• טקס הדלקת המשואות תשפ"ד – דקות 4 עד 18

• אתר ההנצחה של כאן ל7.10
• משקי הנגב במלחמת חרבות ברזל – מומלץ!

• פעילות מקוונת (מותאמת לגילאי יסודי וחטיבה) על המלחמה כחלק מרצף ההיסטוריה היהודית של חורבן ותקומה: לוח משחק; למערך השיעור המשלים למשחק הזה

המלחמה עוד נמשכת

כפי שציינו, בשונה מימי זכרון למלחמות או אירועים אחרים המתקיימים בדרך כלל לאחר תום הקרבות, הרי (נכן לכתיבת שורות אלו) יום הזכרון למלחמה השנה יחול בשעה שהקרבות עדיין בעיצומם.

אנו מציעים ביום זה להביע הזדהות כיתתית עם המעורבים במלחמה: משפחות החטופים, משפחות שכולות, פצועי צה"ל, משרתי הקבע הסדיר המילואים ובני משפחותיהם, שוטרי משטרת ישראל ואנשי כוחות הביטחון, משפחות המפונים מהצפון ומהדרום ותושבי הישובים בחזית בצפון, בדרום ביהודה ובשומרון.

ניתן להביע הזדהות זאת (וכמובן לתכנן אותה זמן רב מראש!) באמצעות הבאת שי למיקום רלוונטי (מחלקה בבית חולים, בית מלון למפונים, בסיס, תחנת משטרה וכדומה), כתיבת מכתבי הזדהות או משלוח עוגות, חלוקת פרחים, תפילה או פעילות משותפת או הפקת סרטון בית ספרי. חשוב שתהיה עשייה שתהפוך את הזכרון למניע לצמיחה וחוסן.

חומרים נוספים

פעילות בנושא מורשת הגבורה

אתר הזכרון הלאומי ובו סיפורי נופלים, הצעות לפעילות ולטקסים

הפוסט יום השנה למלחמת חרבות ברזל הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

ישראל ומצרים – עד הסכם השלום

היחסים בין ישראל למצרים עד להסכם השלום היו קשים ורעים. עד הסכם השלום מצרים הייתה הגדולה באויבותיה של מדינת ישראל בכל אחת ממלחמות ישראל: מלחמת העצמאות; מלחמת סיני; מלחמת ששת הימים; מלחמת ההתשה; וכמובן – מלחמת יום הכפורים.

• ניתן לחלק את התלמידים לחמש קבוצות, ובאמצעות מתודת ג׳יקסו כל אחת מהקבוצות תלמד את שאר הכיתה בקצרה על המהלכים והתוצאות העיקריים בין ישראל למצרים בכל אחת מהמלחמות שלעיל.

הסכם השלום עם מצרים

בסוף שנת 1977 הפתיע נשיא מצרים אנואר סאדאת את ישראל והעולם כולו, כאשר הודיע כי הוא מוכן להגיע לישראל ולדון על הסכם שלום בין המדינות.

עד לרגע בו יצא נשיא מצרים מהמטוס, רבים לא האמינו כי הדבר יקרה, והיו אף חששות כי במקום נשיא מצרים יצאו מהמטוס חיילי קומנדו מצריים, שיטבחו בהנהגה הישראלית שתחכה על המסלול.

• לאור מה שלמדתם בנוגע ליחסים בין ישראל למצרים עד לנאומו של סאדאת, האם הייתם מאמינים כי כוונתו בנוגע להסכם שלום רצינית? נמקו.
• ממה, להבנתכם, נבעה התפנית בעמדה המצרית? יש הטוענים שמדובר בכישלון מצרי להכריע את מדינת ישראל במלחמות, ויש הטוענים כי מדובר בסיבות אחרות. איזו טענה נראית לכם משכנעת יותר ומדוע?

גם לאחר ביקורו של סאדאת בישראל, הפער בין הצדדים והאיבה ההדדית היו נותרו רבים. מי שנכנס לעובי הקורה על מנת לגשר בין הפערים, היה נשיא ארה״ב דאז, ג׳ימי קרטר. הוא כינס את ראשי המדינות במעונו בקמפ-דייוויד, וכאשר הם מנותקים מהתקשורת ומדעת הקהל במדינותיהם, דחף אותם קרטר לחתום על הסכם השלום.

• עיינו בקריקטורה הזו, והסבירו כיצד היא מתארת את היחסים בין ישראל למצרים באותה העת.

מאת יואל בוכוולדישראלי, יליד אוסטריה, 1997-1920 – אוסף יואל בוכוולד, המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, חולון, CC BY-SA 3.0, קישור

הנסיגה מסיני

הסכמי השלום כללו נסיגה ישראלית מלאה מחצי האי סיני – שטח עצום בגודלו (בוודאי ביחס לגודלה של מדינת ישראל), אשר מלבד היישובים הישראליים שפונו נעקרו ממנו, היווה עומק אסטרטגי חשוב מאין כמותו בהגנה על המדינה. נסיגה זו הייתה חסרת תקדים בתולדות היחסים בין מדינות העולם, דומה שמעולם לא נסוגה מדינה שנצחה את רעותה במלחמות שנכפו עליה משטחים אותם כבשה.

על החרבת הישובים היהודים בסיני ומשמעותה לאחר עשרות שנים צפו בסרטון המצורף:

לפניכם אמירות של מנהיגים, בנוגע להסכמי שלום שנחתמו בין מדינות-אויב. עם איזו מבין האמירות אתם מזדהים? נמקו.

• מנחם בגין, בעקבות הביקורת נגדו על הסכם השלום עם מצרים והנסיגה הישראלית מסיני: ״אנחנו נלחמים היום על השלום. אשרינו שזכינו לזה. כן, יש קשיים בשלום, יש; יש מכאובים בשלום, יש; יש קורבנות למען השלום.יש; כולם עדיפים מקורבנות המלחמה!״
• לאחר חתימת הסכם מינכן בין בריטניה לגרמניה הנאצית, אמר ראש ממשלת בריטניה דאז, נוויל צ׳מברליין כי: ״…ראש ממשלה בריטי שב מגרמניה בהביאו הסכם עם כבוד. אני מאמין שזהו שלום בדורנו. אנו מודים לכם מעומק ליבנו. שובו לביתכם ושתהיה לכם שינה ערבה״. בתגובה לכך אמר ווינסטון צ׳רצ׳יל כי ״בריטניה יכולה הייתה לבחור בין חרפה למלחמה. היא בחרה בחרפה – ותזכה במלחמה!״.

הסכם השלום במבחן הזמן

כאמור, הסכם השלום בין ישראל למצרים הוא הוותיק מבין הסכמי השלום בין ישראל למדינות ערב. הוא שרד אפילו את הטלטלה שעברה על מצרים בימי ״האביב הערבי״ והמהפכות שבעקבותיו.

עם זאת, יש להצביע על מספר נקודות חשובות:

• מדינת ישראל פרסמה אזהרת מסע המורה לישראלים שלא-להגיע למצרים ולחצי האי סיני ולמצרים. לאלו השוהים שם – היא ממליצה לחזור מיידית לארץ.
• בשנת 2011 הותקפה שגרירות ישראל במצרים. באירועים הקשים והמסוכנים הללו גילה ההמון המצרי כי למרות הסכם השלום בן עשרות-השנים, האיבה של העם המצרי לישראל לא פסקה, ואולי אף התגברה. ההתקפה הייתה השראה לסדרת הטלוויזיה "תחריר" (בסרטון המצורף)

• קב״ט השגרירות הישראלית במצרים מספר, כי באחת מהשיחות שהיו לו עם השומר המצרי בבניין-המגורים שבו שכן במצרים, הוא שם לב כי ״כשדיברתי איתו שמתי לב שהוא כל הזמן מציץ מעבר לגב שלי, כאילו מנסה לראות שם משהו. חשבתי שהוא זיהה בליטה של נשק או מכשיר קשר מתחת לחולצה, עד שלבסוף הוא שאל אותי במבוכה: 'איך אתה מצליח להחביא את הזנב שלך?'. התייחסתי לשאלה הזאת בחיוך, אבל כשסיפרתי על כך למחרת לדיפלומט ישראלי בכיר, הוא הסתכל עליי ברצינות ואמר לי שמוחמד לא צחק. 'תצפה בערוץ המצרי הממשלתי ותבין', הוא אמר. בערב צפיתי בסדרה עלילתית, ובשלב מסוים הבנתי שהערפד עם הניבים הבולטים והזנב המחודד שמופיע שם הוא למעשה ישראלי. בהמשך נראו דמויות בלבוש של יהודים חרדים אוכלות להנאתן ילדים פלסטינים. (למקור).
  • האם הסיפור מזכיר לכם תוכן אותו למדתם בשיעורי היסטוריה?
  • מה, לדעתכם, ניתן ללמוד מכך שהתוכן האנטישמי המדובר שודר בערוץ הממשלתי של מצרים?

הסכם השלום ולקח השביעי באוקטובר

בשנים האחרונות מצרים מפרה את הסכם השלום, ומכניסה עוד ועוד כוחות צבאיים לחצי האי סיני.

על ההתחמשות המצרית והפרת הסכמי השלום ראו בסרטון המצורף:

• ד״ר גיא בכור טוען כי אין לחשוש כיום ממלחמה מול מצרים.

• • שימו לב היטב לטיעונים שלו – האם לדעתו אין לחשוש ממלחמה משום שהמצרים אוהבי-ישראל, או מסיבות אחרות? מהן? חוו את עמדתכם על טיעוניו.
  • מה יקרה לדעתכם ביום שבו אותן סיבות תיפטרנה לא תהיינה רלוונטיות? נמקו.
• מומחים אחרים מתריעים בחשש גדול מפני ההתעצמות המצרית בסיני, וטוענים כי לאחר ההפתעות-הרעות של האויב והכשל הראשוני של צה"ל לעמוד מולן במהלך מלחמת יום הכפורים והשביעי באוקטובר, יש לקחת ברצינות את הסיכוי כי מלחמה מול מצרים תפרוץ בעתיד הקרוב.
• עם איזו דעה אתם מזדהים? נמקו.

הפוסט מצרים – שכן או אויב? הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.