חלק א-זוכרים

ניתן לבקש מהתלמידים לתמצת ב3-4 משפטים את ארועי השואה ולהשוות בין הנושאים המרכזיים שהועלו על ידם בפדלט או בלוח

לתזכורת והכרות מהירה על אירועי השואה ישנו סרטון טוב של יד ושם:

חלק ב-לומדים את הלקח

לדיון בכיתה מהו הלקח העולמי והיהודי שניתן ללמוד מארועי השואה

(הקטעים הם ברמות שונות וניתן להתאימם לכיתה הרלוונטית)

זכרון בסלון

מנשר הניצולים

הערך לעולם לא עוד בויקיפדיה

יוסי אחימאיר

הרב ליאור אנגלמן:

בין הלקחים שיכולים לעלות בכיתה: חובת המאבק ברשע עוד בהיותו קטן, הצורך במדינה יהודית חזקה, שיבת היהודים לארץ ישראל, מאבק בגזענות ובאנטישמיות ועוד. כמובן מדובר בלקחים שכולם נכונים ושאלת התעדוף והמינון שלהם שנויה במחלוקת ציבורית.

חלק ג-מה אמרו הנספים?

מכתבו האחרון של מרדכי אנילביץ

שיר הפרטיזנים

מה המסר העולה מקטעים אלו?

חלק ד

בשבועות האחרונים יצאה ישראל למבצע שאגת הארי כהמשך למבצע עם כלביא.

האם וכיצד לדעתכם יושמו במבצע זה לקחי השואה?

הפוסט יום השואה תשפ"ו – לעולם לא עוד הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

חירות – הגדרה חיצונית או פנימית?

בליל הסדר אנו מציינים את יציאת ישראל ממצרים, אך בזאת לא תם תהליך היציאה מהשעבוד. לאחר עשר המכות ויציאת ישראל ממצרים, מתחרט פרעה על שחרורם של בני ישראל, ומחליט לרדוף אחריהם, ברגע דרמטי אחד, עומדים בני ישראל כאשר מולם הים המאיים ומאחוריהם צבא-מצרים בראשותו של פרעה.

קראו את הפסוקים מפרק י״ד בספר שמות העוסקים ברגעים אלו (ניתן להתמקד רק בפסוקים י-יד)

• הסבירו את הפסוקים במילים שלכם.

האבן עזרא מעלה תמיהה גדולה על הסיטואציה, נקרא את דבריו כאן.

• מומלץ למורה להעלות את שאלתו של האבן עזרא במילים שלנו בכיתה, ולתת לתלמידים להעלות אפשרויות שונות לתשובה על שאלתו.
• מהי שאלתו של האבן עזרא?
• מהי התשובה שהוא נותן?
• האם תשובתו מתיישבת על לבכם? מה ניתן ללמוד ממנה על מושג החירות?

יציאת ישראל ממצרים היתה ועודנה סמל לאפשרות לצאת משעבוד. בביטוי ״שלח את עמי״, שאמר משה לפרעה השתמשו גם במאבקים אחרים לאורך ההיסטוריה.

בשנת 1941 החלו הנאצים ביישום ״הפתרון הסופי״. במחנה הריכוז גירס שבדרום-צרפת, החליט אחד מיושבי המחנה לכתוב הגדת-פסח מהזכרון, למען יוכלו לציין את חג החירות גם במקום האפל ביותר.

קראו כאן את סיפורה של ״הגדת גירס״.

• כיצד לדעתכם משקף סיפורה של הגדת גירס את החירות הפנימית עליה דיברנו?
• מה ניתן לדעתכם ללמוד מהסיפורים של שרנסקי והגדת גירס לחיינו הפרטיים והלאומיים?

אסירי ציון

אחד המאבקים עליהם דיברנו, היה המאבק למען אסירי ציון, שנכלאו בברית המועצות ב״אשמה״ כי פעלו למען הציונות ועלייה לארץ ישראל.

• הביטו בתמונה המצורפת וענו: מדוע לדעתכם נבחר הפסוק ״שלח את עמי״ כסלוגן המחאה למען אסירי ציון? האם ישנו קשר בין יציאת ישראל ממצרים לבין העלייה היהודית מברית המועצות לארץ ישראל? מהו?

אחד מאסירי ציון המפורסמים, שלימים הפך לחבר בכנסת ישראל ושר בממשלותיה, היה נתן שרנסקי. במשפטו של בפני בית המשפט הסובייטי, אמר שרנסקי לשופט:

אתה אדוני השופט חושב שהנך חופשי. אתה חושב כך כיוון שלאחר שייגמר המשפט תלך לביתך ואילו אני אהיה המשועבד, כיוון שאלך לכלא לזמן רב. אך דע לך שמבין שנינו, אני הוא בן החורין האמיתי. אמנם גופי יהיה משועבד, אבל רוחי, היא תישאר חופשית, כיוון שארגיש שלא נכנעתי לגזרותיכם ונשארתי נאמן לאמונתי. אך לך השופט קבעו מראש מה לומר. גופך אמנם משוחרר, אבל אינך חופשי להכריע לפי אמונתך. רוחך משועבדת וזה חמור פי כמה.

• חישבו על דבריו של שרנסקי – מהי לדבריו חירות אמיתית?
• האם דבריו מתכתבים עם דברי האבן עזרא שראינו לעיל? כיצד?

שחרור לאומי ושחרור אוניברסלי

מאבק נוסף שעשה שימוש במוטיב יציאת ישראל ממצרים היה המאבק למען שוויון זכויות לשחורים בארה״ב.

בנאומו לרגל קבלת פרס נובל לשלום אמר מרטין לותר קינג, מנהיג המאבק, את הדברים הבאים (מקור):

Oppressed people cannot remain oppressed forever. The yearning for freedom eventually manifests itself. The Bible tells the thrilling story of how Moses stood in Pharaoh’s court centuries ago and cried, “Let my people go.” This is a kind of opening chapter in a continuing story. The present struggle in the United States is a later chapter in the same unfolding story

תרגום:

אנשים מדוכאים לא יכולים להישאר מדוכאים לנצח. הכמיהה לחופש מתבטאת בסופו של דבר. התנ"ך מספר את הסיפור המרגש כיצד עמד משה בחצר פרעה לפני מאות שנים וצעק: "שלח את עמי". זהו מעין פרק פתיחה בסיפור מתמשך. המאבק הנוכחי בארצות הברית הוא פרק מאוחר יותר באותו סיפור מתפתח.

• מהו היחס של מרתין לוטר קינג לסיפור יציאת מצרים? למה הוא מתכוון בכך שהוא אומר שהמאבק של השחורים בארה״ב בשנות השישים של המאה הקודמת הוא ״פרק מאוחר יותר באותו סיפור מתפתח״?
• הרב קוק כתב כי ״יציאת מצרים תשאר לעד האביב של העולם כולו״. כיצד דבריו של הרב קוק מתכתבים עם דבריו של מרטין לותר קינג?
• לדיון – כיצד יציאת מצרים, שהיא לכאורה תהליך ששייך לעם היהודי כעם, יכול להוות ״האביב״ לעולם כולו? האם לדעתכם ישנו קשר בין נקודה זו לבין המאבק הנוכחי של מדינת ישראל כחוד החנית מול ״ציר הרשע״ במזרח התיכון?

הפוסט מהי חירות? הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

(למערך המותאם לתלמידי תיכון לחצו כאן)

מטרות השיעור

• היכרות ולמידה של המושג "עורף" ועורף של מדינה.
• יקבלו פרופורציה והקשר הסטורי ממלחמת העצמאות על עמידת האזרחים תחת הפצצות.
• יחזקו בעצמם תחושת חוסן- באמצעות עיסוק בחוסן אזרחי.
• יזהו תחושת מסוגלות וגבורה דווקא לאור ימי "שאגת ארי".

מצגת

עורף חזק – עם חזק

מהו עורף? (פתיחה קצרה להבנה מילולית ולהמחשה)

בקשו מהתלמידים לשבת ישר. ובקשו להזיז את הראש בלי להזיז את הצוואר.

לדיון: מה מחזיק את הראש?

העורף הנו החלק האחורי בצוואר, שמחזיק את הראש ומאפשר לגוף לעמוד זקוף ולנוע.

אם מדינה היא כמו גוף גדול – מהו העורף של המדינה?

לדיון: מי נמצא בחזית המלחמה? תשובות צפויות: חיילים, טייסים, לוחמים.

ומי נמצא בעורף? (ייתכן ותלמידים יענו משטרה, רופאים…אמבולנסים)

העורף הוא כל האזרחים.

הורים, ילדים, מורים, שכנים, עובדים, מתנדבים,

הם לא נמצאים בשדה הקרב, אבל הם מחזיקים את החיים במדינה.

מומלץ לשתף מסך עם סמל של פיקוד העורף

לבקש מהתלמידים למצוא רמזים למה שדיברנו

בניין: מסמל את המרחב העירוני/אורבני ואת האוכלוסייה האזרחית שעליה הפיקוד מגן.

גבעה: מסמלת את המרחב הכפרי. השילוב של הבניין והגבעה יחד מייצג את כלל היישובים והמרחב האזרחי במדינה.

משולש כחול (על רקע כתום): זהו הסימון הבינלאומי להגנה אזרחית (Civil Defense). הוא מופיע לעיתים בסמלים ובתגיות של יחידות הפיקוד ומדגיש את תפקידו המקצועי של הפיקוד בתחום החילוץ וההצלה.

הצבע הכתום: הצבע הבינלאומי המוסכם ליחידות חילוץ והצלה בעולם.

מבט לעבר: מלחמת העצמאות (7 דקות)

בשנת תש"ח- 1948 הוקמה מדינת ישראל ומיד אחרי הקמת מדינת ישראל,
פרצה מלחמה גדולה, של המדינות השכנות כנגד מדינת ישראל החדשה.

באותם ימים חיל האוויר המצרי הפציץ את תל-אביב שוב ושוב.

לישראל הצעירה כמעט לא היו מטוסים שיכלו להגן על העיר.

המטרה של ההפצצות הייתה להפחיד את האזרחים.

הראו לתלמידים תמונה מתקופת ההפצצות:

שאלו: מה אתם רואים בתמונה?
איך לדעתכם הרגישו תושבי תל אביב?

איך אתם הייתם מרגישים?

דברי דוד בן-גוריון

לאחר אחת ההפצצות נסע ראש הממשלה דוד בן-גוריון לראות את הנזק בעיר.

תיאור מתוך ספרו של מרדכי נאור :

על אף הקשיים והסכנות, היה בן גוריון אופטימי. בלילה הקודם, לאחר ההפצצה הראשונה של תל אביב על ידי חיל האוויר המצרי, נסע מנהיגה בן ה- 62 של ישראל, לשדה דב שנפגע. בשובו לפנות בוקר לביתו, בג'יפ פתוח, עקבו אחריו תושבי תל אביב בהשתאות. בן גוריון שאב מהם עידוד: 'מכל הבתים הציצו אנשים בפיז'אמות ובכותנות. אבל לא היה ניכר פחד למעלה מהמידה. הרגשתי – אלה יעמדו. (מתוך – מרדכי נאור, שנה ראשונה לעצמאות, יד בן צבי, תשמ"ח, עמ' 18).

להציג לתלמידים שקף, ציטוט ממוקד- כך הוא תיאר בן גוריון את מה שראה:

"מכל הבתים הציצו אנשים בפיז'אמות ובכותנות.
אבל לא היה ניכר פחד למעלה מן המידה.
הרגשתי – אלה יעמדו."

שאלו את התלמידים: מה גרם לבן-גוריון לחשוב שהאנשים יעמדו?

לדיון : התגברות וחוסן – הוא ראה אנשים שמפחדים אבל לא נשברים.

הם ממשיכים לחיות, מתגברים על תחושת החשש, ומקפידים לחזור "לחיות רגיל" כמה שניתן.

זה נקרא חוסן.

שאגת הארי – מה קורה היום? (10 דקות)

מדוע שולחים אל העורף (אלינו) טילים?  המטרה העיקרית היא להפחיד אותנו…

אם אנשים מפחדים מאוד ומאבדים תקווה – המדינה נחלשת.

אבל אם האנשים ממשיכים לחיות ולתפקד –המדינה נשארת חזקה.

אפשר להראות דוגמאות:

• סיוע אזרחי למפונים ולחיילים

• התנדבות אזרחית בזמן המלחמה

• גם ילדים הם חלק מהעורף

עורף חזק הוא לא רק רופאים או נהגי אמבולנס.

עורף חזק הוא: אנשים שמתגברים על מצב לא מוכר ואי וודאות, שמאמינים בצדקת הדרך, וממשיכים לחיות ולעזור זה לזה. ולכן גם ילדים יכולים להיות חלק מהעורף.

שאלו את התלמידים: מה הדבר הקטן שאני יכול לעשות כדי לחזק את העורף?

אפשר לענות בצ'אט או בקול. (לדוגמה:  • להיות חבר טוב  • לעזור בבית • לעודד חבר שמפחד• לשמור על הכללים בזמן אזעקה)

סיום – לשתף מסך בשיר מעורר תקווה והשראה

ולבקש מכל תלמיד לרשום משפטים שהוא מזדהה איתם תוך השיר ולכתוב מדוע.

כבר במלחמת העצמאות הבינו מנהיגי ישראל דבר חשוב:

הכוח של מדינה לא נמצא רק בצבא. הוא נמצא גם באנשים עצמם ואפילו בנו הילדים!!

כאשר אזרחים מאמינים, מתגברים וממשיכים לחיות למרות הקושי –
הם מחזקים את המדינה.

ולכן אומרים:

עורף חזק – עם חזק.

הפוסט עורף חזק – עם חזק מערך ליסודי (כיתות ג-ו) (מיוחד לזום בימי "שאגת ארי") הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

על יחסי ישראל וארה״ב בעקבות מלחמת "שאגת הארי"

ישראל וארה״ב – השנים הראשונות

ארה״ב היתה המדינה הראשונה שהכירה במדינת ישראל מיד עם הקמתה. הנשיא הארי טרומן הכיר במדינה הצעירה למרות התנגדות של אנשי מחלקת המדינה האמריקנית. אולם מיד לאחר מכן היתה שותפה לאמברגו-הנשק שהוטל על ישראל במהלך מלחמת העצמאות.

עד מלחמת ששת הימים היו יחסי ישראל וארה״ב צוננים יחסית. ספקית הנשק העיקרית של ישראל היתה דווקא צרפת. עם זאת, לאחר מלחמת סיני, בה הוכיחה ישראל את עוצמתה הצבאית, ופעילות אנשי ״המוסד״ שסיפקה לארה״ב עותק של ״הנאום הסודי״ של חרושצ׳וב, ובו התנגד למעשיו של סטאלין, התחזק הקשר בין ישראל לארצות הברית והוא התעצם מאוד בימי מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה. (על יחסי ישראל וארצות הברית בעקבות מלחמת ששת ימים ניתן לצפות בסרטון זה, יש להפעיל כתוביות

במהלך מלחמת יום הכיפורים, באחד הרגעים הכי קשים של מדינת ישראל, סייעה לה ארה״ב ברכבת אווירית של סיוע צבאי.

צפו בסרטון המציג את ״הרכבת האווירית״.

• אם מדובר בכיתות התיכון הגבוהות, ניתן לאתגר את התלמידים: לאור מה שאתם יודעים על המלחמה הקרה בין ארה״ב וברית המועצות, ועל המזרח התיכון בהקשר זה – האם ארה״ב תמכה בישראל רק ממניעים של אהבת ישראל, או שהיו לה מניעים נוספים?
• האם לדעתכם לניצחון הישראלי המובהק במהלך מלחמת ששת הימים יש קשר לחיזוק היחסים בין המדינות? נמקו.

הסיוע הצבאי של ארה״ב לישראל – טוב או רע?

החל משנות ה-50 החלה ארה״ב להעניק סיוע צבאי למדינות שונות, כחלק מהרצון שלה לרתום אותן לצדה במלחמה הקרה. אחת המדינות הללו היא ישראל, שמאז ועד היום מקבלת סיוע כלכלי לצרכי-צבא מארה״ב.

לאחרונה הכריז ראש הממשלה נתניהו כי בתוך עשור תיגמל ישראל לחלוטין מהסיוע האמריקני.

• חפשו במרשתת מידע – מהו היקף הסיוע הכלכלי האמריקני לישראל?
• מהי המשמעות הכלכלית של ״גמילה״ זו? (נסו לחשב כמה מסים יצטרכו לגבות מכל אזרח בשנה על מנת להמנע מהכספים הללו).
• מהם היתרונות ומהם החסרונות של הסיוע האמריקני הזה? האם לדעתכם היתרונות גוברים על החסרונות או להיפך? נמקו.

שאגת הארי – זוכרים מי אנחנו!

ניתן לקרוא בכתבה הזו על שיתוף הפעולה ההדוק בין צבאות ישראל וארה״ב במסגרת מבצע שאגת הארי.

• מהו השינוי המהותי בין הסיוע האמריקני לישראל במהלך מלחמת יום הכיפורים ובין מבצע שאגת הארי?

נצפה עם התלמידים בסרטון הקצר הזה ממלך האריות.

• מהו החלק שהכי דיבר אליכם בסרטון? נמקו.

בתחילת הסרטון כאשר סימבה מביט בהשתקפות שלו הוא מאוכזב, כי ציפה לראות את אביו, אך רואה את השתקפותו שלו-עצמו (הדומה מאוד לאביו).

• מדוע לדעתכם זה מאכזב אותו?
• מהו המסר שהקוף רפיקי מנסה להעביר לסימבה?

• מהי לדעתכם המשמעות של המשפט החוזר ״זכור מי אתה״? נמקו.
• האם לדעתכם יש קשר בין התהליך שמדינת ישראל עברה מאז ראשיתה ועד מבצע שאגת הארי? הסבירו מהו.
• האם לדעתכם להכרזה הישראלית כי היא שואפת להגמל מהסיוע האמריקני יש חלק לשדרוג מעמדה כשווה בין שווים במהלך מבצע שאגת הארי? נמקו.

• מה אנחנו כבני-נוער, הנמצאים בתהליך של התבגרות ויציאה-לעצמאות, יכולים לקחת מהשיעור לחיים שלנו?

הפוסט כשסימבה הופך למלך החיות – יחסי ישראל ארצות הברית בעקבות מלחמת שאגת הארי הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מזה מספר שנים ובמיוחד מאז ראשית מלחמת "חרבות ברזל" סופג העורף הישראלי הפגזות הגורמות לנזק רב ולנפגעים. מציאות זו הגיעה להיקפים נרחבים במהלך מבצעי "עם כלביא" ו"שאגת הארי" שבמסגרתן יצאה ישראל להלחם במשטר האיראני המבקש להשמיד את ישראל.

במערך המובא להלן נביא כמה תקדימים היסטוריים מהארץ ומהעולם על צורת ההתנהלות של עורף מופגז בימי מלחמה ועל המשמעות המכרעת של התנהלות זו לגבי גורל המערכה.

חלק א : בין חזית לעורף

צפו בסרטון המצורף המתאר את אחת מהמתקפות האיראניות על ישראל עם תחילת מבצע "שאגת הארי" (לשיקול המורה האם להמליץ על הצפייה לתלמידים)

• הסבירו – מה לדעתכם הייתה מטרת האיראנים במטחי הטילים שכוונו הישר למטרות אזרחיות?

הערה – רצוי להסביר לתלמידים כי הכוונה לא הייתה בכיבוש שטח או השמדת יכולת צבאיות אלא זריעת פחד שמטרתו למוטט את המורל הלאומי ולגרום להפסקת המלחמה ולסוג של כניעה.

דונו עם התלמידים בשאלה – כיצד ניתן לסכל מטרה זו? האמנם די רק ביכולות ההגנה הצבאיות של יירוט הטילים או השמדת בסיסי השיגור?

חלק ב : רקע לבליץ

הדוגמא הידועה ביותר בהיסטוריה למתקפה קטלנית על אוכלוסייה אזרחית במטרה למוטט את רוחה להביא לכניעה, הייתה "הבליץ", ההפצצות הגרמניות על בריטניה בקיץ 1940.

״ניצב בפנינו מבחן מהסוג הקשה ביותר. עומדים בפנינו חודשים רבים מאוד של מאבק ושל סבל. אתם שואלים, מהי מדיניותנו? אשיב לכם: היא להילחם בים, ביבשה ובאוויר, בכל כוחנו ובכל העוצמה שהאל יכול להעניק לנו; לצאת לקרב נגד עריצות מפלצתית, שלא הייתה איומה ממנה ברשימות האפלות והאיומות של פשעי האנושות. זוהי מדיניותנו. אתם שואלים, מהי מטרתנו? אני יכול לענות במילה אחת: ניצחון; ניצחון בכל מחיר, ניצחון חרף כל האימה, ניצחון, לא משנה כמה ארוכה וקשה תהיה הדרך, שכן ללא ניצחון, אין הישרדות״.

• ניתן לשאול את התלמידים – מי לדעתם אמר את הדברים לעיל, ומתי.
• מהי הרוח העולה מהדברים?
• האם הדברים יכולים להיות רלוונטיים גם לתושבי ישראל בימים אלו ממש?

הנואם הוא ראש ממשלת בריטניה לשעבר, ווינסטון צ׳רצ׳יל, שבמאי 1940 – כאשר גרמניה הנאצית השתלטה במהירות על עוד ועוד מדינות באירופה, כולל צרפת – עמד בפני העם הבריטי, ואמר להם את האמת בפרצוף: המצב קשה, והוא עתיד להמשיך להיות קשה עוד זמן רב, אך בסוף העם הבריטי ינצח.

• האם, לדעתכם, לאמירה כי העתיד הקרוב הולך להיות קשה, אך הוא חלק מתהליך ארוך שבסופו ניצחון, היה חלק בבניית החוסן של העם הבריטי?

כפי שצ׳רצ׳יל ״הבטיח״ – אכן המצב לא הפך לטוב יותר בחודשים שלאחר הנאום: צרפת נפלה במהירות בפני גרמניה הנאצית, ומעל 300,000 חיילים שנשלחו מבריטניה לסייע לצרפת, נלכדו בעיר החוף דנקירק, והיו מטרה קלה לצבא הגרמני.

• על מבצע דינמו – מבצע החילוץ – ניתן לקרוא כאן.
• על המצב במערב אירופה, כולל מבצע דינמו, ניתן לשמוע בפרק 5 של הפודקאסט על מלחמת העולם השנייה של יובל מלחי, כאן.
• על האירועים הללו נעשה סרט בשם ״שעה אפלה״. ניתן לצפות בחלקים מהנאום כפי שעובדו לסרט.

הדרך שהוביל צ׳רצ׳יל לא היתה קלה, והוא נתקל בהתנגדויות גם מתוך קבינט המלחמה שלו, שהיו בו מי שהציעו כניעה והסכם מול הגרמנים.

צפו בקטע הזה, מתוך הסרט ״שעה אפלה״, המציג את המחלוקת המדוברת. באחד מרגעי השיא אומר צ׳רצ׳יל כי לא ניתן לנהל משא ומתן עם טיגריס, כשהראש שלך נמצא בתוך הפה שלו.

• האם, לדעתכם, האמירה הזו יכולה להתאים גם למצב שלנו, בו איראן עמדה על סף פצצה גרעינית, וארה״ב קראה לה לשולחן המו״מ?
• האם, לדעתכם, צדקה ישראל בפעולה הצבאית ופתיחת המלחמה הישירה מול איראן, בעת שהאיראנים עוד התנהלו מול האמריקנים במישור הדיפלומטי? נמקו.

הנאום הבא של צ׳רצ׳יל, המוכר בשם ״נילחם בחופים״, הגיע לאחר השלמת הפינוי מדנקירק. בנאום זה הדגיש ראש ממשלת בריטניה כי ניצחון לא-מושג בעזרת נסיגות, וכי למרות ההצלחה הכבירה של המבצע ההירואי, אין להתבשם מכך, אלא יש לחתור לנצחון מתוך הכרעת האויב.

״גם אם חלקים גדולים של אירופה והרבה מדינות ותיקות ומהוללות נפלו או תיפולנה תחת שלטון הגסטפו וכל המנגנון המשוקץ של השלטון הנאצי, אנחנו לא נירתע ולא נכזיב. אנחנו נמשיך עד הסוף. אנחנו נילחם בצרפת, נילחם בים ובאוקיינוס, נילחם בבטחה גוברת ובכוח גובר באוויר; אנחנו נגן על האי שלנו, ויהיה המחיר אשר יהיה. נילחם בחופים, נילחם בנקודות הנחיתה, נילחם בשדות וברחובות, נילחם בגבעות. לעולם לא ניכנע״.

• כפי שניתן לקרוא, צ׳רצ׳יל המשיך להציג בפני העם הבריטי את הסכנות שעוד צפויות לו, והכין אותו לגרוע ביותר. האם, לדעתכם, יש חשיבות לפירוט הזה?
• האם וכיצד עשוי להיות יתרון להתכוננות למצבים קשים? האם, לדעתכם, זה תורם לחוסן הנפשי, או שמא מחליש? נמקו.

חלק ג : הבליץ

לפניכם סרטון קצר על הבליץ

צפו בסרטון והסבירו:

• מדוע יצאו הנאצים ל"בליץ"?
• מה היו ממדי הפגיעה בבריטניה?
• האם הצליחו הנאצים במשימתם? מדוע?

ניתן לקרוא כאן להרחבה על הבליץ, ולהאזין להסכת של יובל מלחי (פרק 6, ניתן לבקש מהתלמידים לשמוע את ההסכת ולהגיע ממנו למסקנות כיצד הצליחו הבריטים לעמוד במתקפה)

קטע מתוך ספרו של וינסטון צ'רציל על מלחמת העולם השניה, כרך ב', שעתם הנאה:

מטרתם הראשונה של הגרמנים היתה להשמיד את הכוח האווירי שלנו; השניה היתה לשבור את רוחו של איש־לונדון, או לפחות להוציא את הכרך הגדול שבעולם מגדר מקום נוֹשב. במטרות החדשות האלו לא הצליח האויב. נצחונו של חיל־האוויר־המלכותי הושג על ידי העזתם של טייסינו וכושר־המעשה שלהם, על ידי טיבם המצוין של מטוסינו, ועל ידי ארגונם הנפלא. מיליוני אנשים פשוטים וצנועים, שהוכיחו לעולם מה כוחו של ציבּור שנתגדל בחופש, עתידים היו עתה לגלות סגולות אחרות מפוארות לא־פחות, הכרחיות לא־פחות לחייה של בריטניה…

ום אחד אחרי ארוחת־הצהרים בא שר־האוצר, קינגסלי ווּד, לראותני לרגל עסקיו במס. 10 והנה שמענו התפוצצות כבדה מאד מעבר לנהר בלונדון הדרומית. לקחתיו אתי לראות מה אירע. הפצצה נפלה בפקהם. היא היתה גדולה מאד – מן־הסתם מוקש־יבשה. היא החריבה או עירערה לגמרי עשרים או שלושים בתים קטנים בני שלוש קומות ופערה חלל ניכּר ברובע הזה העני עד מאד. דגלים בריטיים קטנים ומעוררי־חמלה כבר ננעצו בין החרבות. כיון שהוּכרה המכונית שלי, באו הבריות במרוצה מכל עבר ועד־מהרה נתאסף קהל של יותר מאלפיים. כל האנשים האלה היו אחוּזים התלהבות עזה. הם נתקהלו סביבנו, מריעים ומגלים את כל האותות של חיבּה נאמנה, חפצים לגעת בבגדי וללטפם. אפשר היה לחשוב שהבאתי להם איזו טובת־הנאה ממשית ונאה אשר תשביח את גורלם בחיים. מורשי־לבי נרעשו כליל, ואני בכיתי. איזמי, שהיה אתי, מספר ששמע אשה זקנה אומרת, “רואים אתם, באמת איכפת לו. הוא בוכה”. לא היו אלו דמעות עצב כי אם דמעות פליאה והתפעלות. “אבל ראה, הבט לכאן”, אמרו, ומשכוּני אל מרכז ההריסות. שם היה מכתש עצום, אולי ארבעים יארד רחבו ועשרים רגל עמקו. נטוּי בקצה המכתש ממש היה מקלט אנדרסון אחד, ובפתחו הנעוה קידמו את פנינו איש צעיר לימים, אשתו ושלושת ילדיו, בריאים ושלמים אך כפי הנראה המומי־נפץ. הם היו במקום ברגע ההתפוצצות. הם לא יכלו לספר מאומה על חוויותיהם. אבל היה היו כאן, וגאים היו על כך. השכנים ראו בהם יצורי־פלא הראויים לקנאה. כשחזרנו ונכנסנו למכונית עבר הלך־רוח נזעם יותר את ההמון הדל הזה. “תחזיר להם” קראו, ו“שיספגו גם הם”. קיבלתי עלי מיד לדאוג לכך שתתמלא משאלתם; והבטחה זו ודאי שנתקיימה. החוב הוחזר עשרת מונים. מונים, בהפצצת־השיגרה הנוראה של ערי גרמניה, שהוסיפה תעצומות ככל שהתפתח הכוח האווירי שלנו, ככל שכבדו הפּצצות וחמרי־הנפץ האדירו. אין ספק שנפרענו מן האויב כהלכה ומיצינו עמו את מידת־הדין עד תוּמה. וי לבני־אנוש העלובים!

(מתוך פרויקט בן יהודה)

• מה ניתן ללמוד מהקטע על כח העמידה של תושבי לונדון?
• מה עודד אותם לעמוד מול המתקפה?
• צפו בתיאור הססמאות שליוו את תושבי בריטניה בימי הבליץ. מה היה המסר שלהם? מה ניתן ללמוד מהם למצבנו?

במהלך ימי "הבליץ" אמר וינסטון צ'רצ'יל על תושבי בריטניה –

Let us therefore brace ourselves to our duties and so bear ourselves that if the British Empire and its Commonwealth last for a thousand years, men will still say, 'This was their finest hour.'

לכן, הבה נצא למלא את חובותינו, ונפעל כך, שאם האימפריה הבריטית וחבר העמים שלה יישארו עוד אלף שנים, עדיין יאמרו האנשים 'הייתה זו שעתם היפה ביותר'.

• הסבירו את כוונתו?
• האם לדעתכם מתאים משפט זה גם לתיאור התנהלותם של תושבי ישראל במהלך המלחמה?

(להרחבה על הנאום לחצו כאן)

הבליץ הסתיים בכישלון מבחינת הנאצים. הגרמנים לא הצליחו לשבור את כח העמידה של תושבי בריטניה וחיל האויר הבריטי גרם לגרמנים נזקים משמעותיים. ארבע שנים מאוחר יותר נצחו הבריטים ובעלי בריתם את גרמניה הנאצית.

חלק ד : תש"ח

בחודש הראשון שלאחר הקמת המדינה הפציץ חיל האויר המצרי בקביעות את תל-אביב וגרם למאות הרוגים. ישראל הצעירה נעדרה באותו שלב מטוסים שיוכלו להדוף את התקפות האויב

קראו על אירועי אותם ימים

• מה הייתה מטרת המצרים בהפצצת העיר?
• מה היה היקף הנזקים?
• כיצד התמודדו תושבי תל-אביב עם ההפצצות?

קראו כיצד הגיב בן גוריון להפצצת העיר:

על אף הקשיים והסכנות, היה בן גוריון אופטימי. בלילה הקודם, לאחר ההפצצה הראשונה של תל אביב על ידי חיל האוויר המצרי, נסע מנהיגה בן ה- 62 של ישראל, לשדה דב שנפגע. בשובו לפנות בוקר לביתו, בג'יפ פתוח, עקבו אחריו תושבי תל אביב בהשתאות. בן גוריון שאב מהם עידוד: 'מכל הבתים הציצו אנשים בפיז'אמות ובכותנות. אבל לא היה ניכר פחד למעלה מהמידה. הרגשתי – אלה יעמדו. (מתוך – מרדכי נאור, שנה ראשונה לעצמאות, יד בן צבי, תשמ"ח, עמ' 18).

• הסבירו מה גרם, לדעתכם, לבן גוריון להאמין ביכולת העמידה של תושבי העיר?

חלק ה : מבצע עם כלביא ושאגת הארי

מדינת ישראל מתמודדת בימים אלו עם התקפות טילים בסדרי גודל חסרי תקדים.

כתבו את הדומה והשונה בין מצבה של ישראל היום למצבה בשנת 1948 ולמצבם של תושבי לונדון בימי הבליץ? התייחסו להתנהלותם של רוב אזרחי ישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל. ניתן להעזר גם בקליפ המצורף מראשית המלחמה

האם, לדעתכם, אזרחי ישראל מפגינים אותה יכולת עמידה כמו אזרחי בריטניה ב1940 וכמו אזרחי ישראל בתש"ח? הביאו דוגמאות לביסוס טענתכם.

הציעו הצעות מעשיות לחיזוק החוסן הלאומי והסבירו את חשיבותן? הסבירו מה, לדעתכם, תפקידו של הנוער בנושא זה בימים אלו? האם אתם יכולים ליישם באופן מיידי את ההצעה אותה הצעתם?

• צפו בסרטון זה שפורסם על ידי תנועת בני עקיבא בימי מבצע "שאגת הארי":

 

View this post on Instagram

 

A post shared by בני עקיבא בישראל (@bneiakiva_il)

• ציינו מהי המשמעות המיוחדת של המילה עורף כפי שהיא באה לידי ביטוי בסרטון.
• אילו פעילויות מוצגות בסרטון כביטוי ל"עורף חזק"? באילו מהם אתם בעצמכם השתתפתם.

הפוסט עורף חזק – עם חזק הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

חלק א' – השחרור

ב27 לינואר 1945 השתלטו כוחות הצבא האדום על מחנה אושוויץ בירקנאו, שבדרום פולין, ושחררו את אלפי האסירים שנותרו בו. השחרור הגיע מאוחר מדי למיליון ומאתיים אלף הקורבנות, כתשעים אחוז מהם יהודים, שנרצחו ונספו במחנה במשך חמש שנות קיומו.

• צפו בסרטון המצורף על מחנה אושוויץ

ז'נובי טולקצ'אב, ששירת כצייר רשמי בצבא האדום הנציח בציוריו את רשמיו משחרור המחנה. ניתן לבקש מהתלמידים לבחור אחד או כמה מציוריו ולנסות להבין מה המסר אותו ביקש להעביר באמצעות ציורים אלה.

חלק ב' – יום הזיכרון הבינלאומי

בשנת 2005 החליטה העצרת הכללית של האו"ם להכריז על יום שחרור אושוויץ כיום הזיכרון הבינלאומי לשואה. ההחלטה שקודמה ביוזמת מדינת ישראל נועדה  להנכיח ברחבי העולם את זיכרון השואה באמצעות קביעת יום ייחודי ותאריך קבוע. במדינת ישראל עצמה מצוין זיכרון השואה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, ביום כ"ז בניסן, וביום הקדיש הכללי לנספים בשואה בעשרה בטבת.

• שאלה לדיון: מדוע לדעתכם היה למדינת ישראל עניין לקבוע יום זיכרון בינלאומי לשואה ולא להסתפק בימי הזיכרון המצוינים בישראל?
• עיינו בהחלטת האו"ם – לתרגום בעברית

מה המסרים המרכזיים של יום הזיכרון לפי החלטת האו"ם? האם לדעתכם ישנם מסרים אחרים שהיה רצוי להדגיש או מסרים שראוי להסיר מהחלטה זו?

• צפו בסרטון המצורף בנאומו של מזכ"ל האו"ם לציון יום השואה הבינלאומי משנת 2021 (על רקע ימי מגפת הקורונה).

מה המסרים אותם הוא ביקש להעביר? האם אתם מסכימים איתו? האם, לדעתכם, יש מסרים נוספים חשובים שהוא לא ציין?

• צפו בכתבה של רשת שידור גרמנית על אירועי יום הזיכרון הבינלאומי בשנת 2024 – (יש להפעיל כתוביות, כדאי לבדוק התאמה לכיתות רלוונטיות).

מהם הדגשים המרכזיים העולים מהכתבה? עם מה המרואיינת בכתבה לא נוטה להסכים ומדוע? מה דעתכם על כך?

חלק ג' – האבסורד

לקראת יום הזיכרון הבינלאומי לשואה 2025 התפרסמו בתקשורת ידיעות ולפיהם קיים חשש שבמידה וראש הממשלה ישתתף בטקס הזיכרון שיערך במחנה אושוויץ הוא ייעצר על רקע צו המעצר הבינלאומי שהוצא כנגדו בטענה לאשמת "פשעי מלחמה" אותם כביכול ביצע צה"ל ברצועת עזה.

על החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג צפו בסרטון המצורף.

• מה תחושותיכם לנוכח ידיעה זו?

בסופו של דבר פולין הודיעה כי אין בכוונתה לעצור את ראש הממשלה אולם עצם העלאת האפשרות לעצור את ראש ממשלת ישראל המגיע לטקס זיכרון לשואה באשמת פשעי מלחמה בשל מלחמת מגן של העם היהודי שפרצה בשל מעשי טבח נוראיים ביהודים שלא אירעו כמותם מאז השואה היא מדהימה.

• מה לדעתכם גרם להעלאת האפשרות האבסורדית הזו על סדר היום?
• לדעתכם – כיצד מדינת ישראל / העם היהודי בעולם צריכים להגיב על כך?
• לדעתכם – כיצד ניתן להתמודד עם האשמות מופרכות מסוג זה ברמת המדינה / העם / הפרטים?

חלק ד' – שני לקחים לשואה

דומה שמלבד אנטישמיות לשמה, ואינטרסים פוליטיים אל מול העולם המוסלמי, החלטת בית הדין והאירועים האבסורדיים שאירעו בעקבותיה ובכללם האשמת ישראל כביכול בפשעים נאצים נובעת ממחלוקת נוקבת על הלקח אותו יש ללמוד מהשואה.

יש הטוענים כי הלקח המרכזי מהשואה הוא למנוע מעצמנו להפוך לנאצים – כלומר זהירות והימנעות מכל תפיסה אידיאולוגית או פעילות צבאית שבמסגרתה עלולים להיפגע זכויות אדם או עלולות להופיע פעולות ואמירות פוגעניות על רקע גזעני. ישנה חשיבות רבה מאוד כמובן למסר זה והוא בא לידי ביטוי בנאומים, אמירות ומערכים חינוכיים לאין ספור בארץ ובעולם.

במקביל יש הטוענים כי הלקח המרכזי מהשואה הוא לדאוג לכך שנאצים או ממשיכי דרכם לא יוכלו להזיק לעם היהודי (ולכל בני האדם באשר הם) בהווה ובעתיד. על פי לקח זה יש להילחם מלחמת חורמה במנהיגים, עמים או תרבויות המבקשות לפגוע ללא שום הצדקה בעמים אחרים בכלל ובעם היהודי בפרט. פעילות זו דורשת מטבעה גם פעולות אסרטיביות (כולל שימוש בכוח צבאי) שנועדו למנוע מאותם גורמים לממש את זממם. כמובן שפעולות אלו נעשות בהתאם לכללי המלחמה הסבירים ותוך הימנעות ככל הניתן מפגיעה בחפים מפשע.

יש הטוענים כי בשנים האחרונות ,מופנים כל המסרים הקשורים ללקחי השואה  דווקא כנגד הקורבנות או כנגד אלו המבקשים להילחם בממשיכיהם האידיאולוגיים של הנאצים, והם נדרשים בשל "זיכרון השואה" להגביל את מעשיהם ובכך להימנע מפעילות אפקטיבית כנגד הרוצחים וממשיכי דרכם. הודות לגישה זו הגענו לאבסורד שבו מואשמת דווקא ישראל בכך שהיא ממשיכה את דרכם של הנאצים..

• מה דעתכם על עמדה זו? כיצד ניתן לאזן בין שני הלקחים?

לפעילויות נוספות בנושא יום השואה הבינלאומי

• מערכים של יד ושם
• משרד החינוך

הפוסט יום הזיכרון הבינלאומי לשואה – הלקח של אושוויץ – שמונים שנה אחרי הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

כיתות: ה–ו (למערך מותאם לתלמידי תיכון לחצו כאן)
משך: 45 דקות

מטרות השיעור

• היכרות עם משמעות המילה דמוקרטיה.
• הבנת הצורך בדמוקרטיה בחברה של אנשים שונים.
• הבנת העיקרון של קול שווה לכל אדם, הוגנות ואיזון.
• היכרות עם שלוש הרשויות בדמוקרטיה.
• יישום עקרונות הדמוקרטיה בדוגמה מחיי הכיתה.

מצגת

למה צריך דמוקרטיה?

חלק א’: הצורך בהחלטה משותפת – דוגמה קונקרטית (10 דקות)

 העלאת הצעות לשיפור הכיתה

המורה: “אנחנו רוצים לשפר את החיים בכיתה.
בואו נציע הצעות אמיתיות לשיפור.”

על הלוח רושמים את מה שהתלמידים מציעים (דוגמאות):

• יותר זמן משחק בהפסקה
• שינוי מקומות ישיבה
• כלל חדש לגבי רעש
• יום פעילות מיוחד

נבחרת על ידי המורה, בכוונה רק הצעה אחת בלבד (גם אם לא כולם בעדה)

• האם כולם רוצים את זה?
• האם יש גם מי שמתנגד?
• אבל… צריך להחליט: כן או לא?

הבעיה מתחדדת – לדון בכיתה, על אפשרויות שאינן דמוקרטיות

• אולי לבחור לפי ההצעה של הילד הכי חכם?
• אולי לבחור לפי מי שגר הכי קרוב לבית הספר?
• אולי לבחור לפי מי שהגיל שלו הכי גבוה?
• אולי לבחור לפי מי שיודע לצעוק הכי חזק?

חלק ב’: מהי דמוקרטיה – ידע בסיסי והמשגה (7 דקות)

הגדרה על הלוח:

דמו – קרטיה = שלטון העם

 עם   שלטון    (תרגום מיוונית)

בדמוקרטיה שואלים “איך מחליטים יחד כביטוי לרצון העם”.

ובהקשר של בחירת ההמלצה מהלוח שעלתה בחלק א':

“אז איך בדמוקרטיה היינו מחליטים לגבי ההמלצה שהעלינו לכיתה?”

• דמוקרטיה היא דרך שבה קבוצה גדולה של אנשים מקבלת החלטות
• לכל אדם יש זכות שווה להשתתף
• לא לפי כוח, כסף או מעמד, אלא כי הוא חלק מהכלל

חלק ג’: שלוש הרשויות – יישום דרך הדוגמה (15 דק’)

הסבר קצר על תפקיד כל רשות.

   הרשות המחוקקת – קובעת חוקים וכללים

   הרשות המבצעת – מבצעת את ההחלטות

  הרשות השופטת – בודקת שהכול נעשה לפי הכללים שקבעו הכנסת והממשלה

בחירת שני נציגים לכל רשות על ידי המורה- חזרה לדיון בהצעת השיפור שהוצעה בחלק א':

המחוקקת – האם מתאים להפוך לכלל?

המבצעת – איך מיישמים כזה כלל?

השופטת – מה יגיע לדיון אצל הרשות הזו?

סיכום (5 דק’)

• למה לא אדם אחד מחליט?
• למה חשוב שלכולם יהיה קול?
• למה טוב שיש כמה רשויות?

הפוסט מערך שיעור: למה צריך דמוקרטיה? (כיתות ה-ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

איראן – תעודת זהות:

איראן נמצאת כ־1600 ק״מ מזרחית למדינת ישראל. אם נפנה את המבט מזרחה, בדרך מישראל לאיראן נעבור על פני ירדן, סעודיה ועיראק.

לאיראן, שעד למאה ה־20 נקראה בשם פרס, שורשים היסטוריים עמוקים וארוכים, והיא אחת התרבויות העתיקות בעולם. במאה ה־6 לפנה״ס היה זה כורש, המלך הראשון של האימפריה הפרסית, שהתיר ליהודים שהוגלו לבבל במהלך חורבן בית המקדש הראשון לשוב אל מולדתם, במה שמוכר כ״הצהרת כורש״. היכרות נוספת של העם היהודי עם מלכי פרס ומדי הייתה בימי מגילת אסתר, שהתרחשה בשושן ששרידיה ממוקמים כיום בדרום־מערב איראן.

בין המאות השלישית והשביעית שלטה בפרס האימפריה הסאסאנית. אך במהלך המאה השביעית היא נכבשה בידי הכובשים המוסלמים, ומאז שולטת בפרס הדת האסלאמית, כאשר בשנת 1501 הפך הזרם השיעי לדת הרשמית של המדינה.

איראן או פרס?

בעולם היהודי בפרט ובתרבות העולמית בכלל, עוד מימי ההיסטוריונים היוונים מכונה המדינה בשם פרס. באיראן עצמה פרס היה שמו של אחד מהמחוזות במדינה (שממנו הגיעו המלכים אותם אנו מכירים מהמקרא, כמו אחשוורוש וכורש), אך האזור כולו נקרא בשם איראן. בשנת 1935, גם מתוך קרבה מסוימת לאידאולוגיה הנאצית, שהעלתה על נס באותן שנים את בני "הגזע הארי", החליטה ממשלת איראן לדרוש ממדינות העולם לא לקרוא למדינה יותר בשם פרס אלא בשם איראן.

על הסונים והשיעים

רוב המוסלמים בעולם נמנים על הזרם הסוּני, ומיעוטם (10%–15%) על הזרם השיעי.
המחלוקת העיקרית בין שני הזרמים הללו החלה לאחר מותו של מוחמד בשנת 632.

בעוד הסונים טענו שמי שאמור להיות ממשיכו של מוחמד צריך להיות מנאמניו הראשונים, הרי שהשיעים סברו כי המינוי צריך להתבסס על קשר דם למוחמד. כיוון שכך, כאשר החלה תקופת הראשידון, השליטים האסלאמיים שלא היו קשורים קשר דם למוחמד – השיעים לא קיבלו את סמכותם של שלושת הח’ליפים הראשונים. רק הח’ליף הרביעי – עלי, בן דודו של מוחמד, שהיה נשוי גם לבתו של מוחמד – היה מקובל עליהם.

אולם עלי נרצח בשנת 661, וכך גם אחד מבניו. כאשר הוזמן בנו השני של עלי לכהן כח’ליף, ערערו על מעמדו, במחלוקת שהגיעה לכדי קרב של ממש. בקרב כרבלא, שנערך בשנת 680, נטבחו אנשיו של חוסיין בן עלי בידי מתנגדיהם בני הזרם הסוני, והומתו במיתות אכזריות ומשונות. איבה ומשטמה נזרעה מאז ועד היום בין הזרם השיעי לזרם הסוני.

בכל שנה מציינים השיעים את קרב כרבלא בסיגופים נוראים במהלך צום יום העשוראא. הסיגופים הללו, שכוללים הלקאה עצמית עד זוב דם, במחזות קשים לצפייה, נועדו על מנת לכפר על כך שהם לא יכלו לסייע לאימאם הנרצח, חוסיין בן עלי.

על יום העשוראא באיראן ניתן לצפות בסרטון זה:

לדיון:
• כיצד המילים של השיר המלווה את הסרטון ממחישות את הכפרה אותה מבקשים המאמינים השיעים, על כך שלא יכלו לסייע בקרב כרבלא (למרות שהוא התרחש הרבה לפני שהם נולדו)?
• האם לדעתכם יש קשר בין מנהגי יום העשוראא ומהותו באסלאם השיעי, לבין הרצחנות והקנאות של השלטון השיעי השולט כיום באיראן?

השאה והמהפכה

עם הכיבוש הערבי חדלה איראן להיות ממלכה עצמאית, אולם רצונם של הפרסים להמשיך להיות גורם עצמאי ומשפיע, ולא עוד מדינה מוסלמית שולית, לא נעלם. לאורך יותר מאלף שנה הוא חזר והופיע בשושלות שונות – מוסלמיות ברובן – שראו עצמן ממשיכות המסורת הקיסרית של פרס.

מלך פרס כונה השאה (וכן, שם המשחק המפורסם שחמט, המכונה גם משחק המלכים, הגיע מפרס).

שושלת המלוכה האחרונה כונתה השושלת הפהלוית, והמלך האחרון מבניה ששלט באיראן היה רזא שאה פהלוי. השאה ביקש להפוך את איראן למדינה מערבית וניסה לשנות את אורחות החיים המסורתיים של כלל האוכלוסייה, שברובה הייתה שמרנית מוסלמית. פעולותיו, שכונו "המהפכה הלבנה", נתקלו בהתנגדות גדולה, והעובדה שבמדינה נוצרו פערים גדולים בין עשירים לעניים, וכי המשטר דיכא באכזריות כל ניסיון התנגדות או ביקורת, ערערה בהדרגה את שלטונו.

בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת ארגן השאה חגיגות לציון 2,500 שנה של האימפריה הפרסית, שנועדו לרומם את קרנה של איראן ולהגדיר אותה כמדינה המקורבת למערב.
קראו על החגיגות בקישור זה.

למפרע נטען שהחגיגות היו בין הגורמים להתנגדות הגדולה לשאה ולמשטרו – הסבירו מדוע.

בשנת 1979 החלו מהומות קשות ברחבי איראן, שבמסגרתן חברו אנשי דת אסלאמיים שסלדו מתפיסתו המערבית־חילונית של השאה, יחד עם קומוניסטים חילוניים שהתנגדו למדיניותו הכלכלית.
על אירועי אותם ימים צפו בסרטון הבא:

אילו לקחים היסטוריים ניתן ללמוד לדעתכם ממעשיו של השאה?

ערב המהפכה אמר נשיא ארצות הברית ג׳ימי קרטר כי חומייני יהיה מהדורה איראנית של גנדי (על דמותו של מנהיג המאבק לעצמאות בהודו – גנדי, ראו בקישור זה). הוא גם הוסיף שאין לחומייני שאיפה להפיץ את המהפכה מחוץ לאיראן, שהוא יתמקד בטרקטורים ולא בטנקים, ויהיה שליח נאמן לאינטרסים של העולם החופשי.
מה לדעתכם גרם לנשיא ארצות הברית להערכה זו? מה ניתן ללמוד מכך?

(כמעט) יובל שנים לשלטון הרפובליקה האסלאמית

חומייני ואנשיו לא בזבזו זמן. תוך זמן קצר הושלטה ההלכה האסלאמית בצורתה המחמירה ביותר על אזרחי איראן, והמדינה החלה לנהל מאבקים קשים כנגד מי שנתפס בעיניה כאויבי האסלאם ובראשם ישראל. כל התנגדות דוכאה מאז ועד היום ביד קשה, ומיליארדי דולרים מתקציב ממשלת איראן הופנו לחלומות על נשק גרעיני וטבעת חנק נגד ישראל.

צפו בסרטון – והסבירו מה גרם לאיראן לצאת נגד ישראל:

האם הרשע עומד ליפול?

בשנה האחרונה חטפה איראן סדרת מהלומות קשות. ישראל פגעה קשות בחיזבאללה, ואיראן עצמה הותקפה ונפגעה במהלך מבצע עם כלביא.

במקביל מדיניותו הנוכחית של הנשיא טראמפ גורמת ללחץ שמופעל על האיראנים יותר ויותר. על רקע מציאות זו מתפרץ בימים האחרונים גל מחאה חדש באיראן, שכרגיל עדיין מדוכא באכזריות בידי השלטון. מה יהיה גורלו של השלטון הפעם? האם בנו של השאה המבקש לשוב לאיראן יצליח לזכות באהדת ההמונים?

מה לדעתכם מדינת ישראל צריכה לעשות בימים אלו?

נחכה ונראה…

הפוסט איראן והמאבק נגד שלטון הרשע הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

במערך שיעור זה, נתחיל בסקירה קצרה של הנצרות הקדומה וגלגוליה, תוך שימת דגש על ההבחנות בין פאולוס וישו, ובאמצעות אחת הגישות להבנתו של פאולוס – זו של א״ד גורדון. לאחר מכן ניגע במסרים ובערכים בהם לדעתנו ראוי לדון בכיתה. תמונת היחידה היא "אקלזיה וסינגוגה" הדימוי הנוצרי המופיע בכנסיות רבות בארופה לתיאור כביכול של היהודים הטועים מול הנצרות הכביכול מנצחת.

למערך נוסף מבית חמ״ל מורים, העוסק בנצרות הקדומה והשלכתה על יחסן של אומות העולם לישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל, לחצו כאן.

מי אתה פאולוס?

בניגוד למה שרבים חושבים, רבים מהיסודות התיאולוגיים של הנצרות לא נקבעו על ידי ישו עצמו, אלא על ידי פאולוס – הלא הוא שאול התרסי.

• על שנותיה הראשונות של הנצרות, ראו כאן
• על שאול התרסי ופועלו להפיכתה של הנצרות מקבוצה אזוטרית לדת עולמית ראו כאן

אחת מהקביעות החשובות ביותר של פאולוס היתה הביטול של הצורך להשתייך לעם היהודי על מנת להיות נוצרי.

ישו פנה אך ורק ליהודים, ולפחות מבחינה הצהרתית טען כי לא בא לשנות דבר מהתורה והמצוות:

אַל־תְּדַמּוּ כִּי בָאתִי לְהָפֵר אֶת־הַתּוֹרָה אוֹ אֶת־דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים לֹא בָאתִי לְהָפֵר כִּי אִם־לְמַלּאת׃ כִּי אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם עַד כִּי־יַעַבְרוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ לֹא תַּעֲבֹר יוֹד אַחַת אוֹ־קוֹץ אֶחָד מִן־הַתּוֹרָה עַד אֲשֶׁר יְקֻיַּם הַכֹּל׃ לָכֵן הָאִישׁ אֲשֶׁר יָפֵר אַחַת מִן־הַמִּצְוֹת הַקְּטַנּוֹת הָאֵלֶּה וִילַמֵּד אֶת־בְּנֵי הָאָדָם לַעֲשׂוֹת כָּמוֹהוּ קָטוֹן יִקָּרֵא לוֹ בְּמַלְכוּת הַשָּׁמָיִם וַאֲשֶׁר יַעָשֶׂה וִילַמֵּד אוֹתָן לָזֶה גָּדוֹל יִקָּרֵא בְּמַלְכוּת הַשָּׁמָיִם׃ (מתי פרק ה, 19-17. למקור)

יחד עם זאת, כאמור, פאולוס רצה לפרוץ את גבולותיה המצומצמים של האומה היהודית – שבה הנצרות לא הצליחה לתפוס מקום משמעותי – ולכן החל לפעול למען ניתוק של הנצרות מהיהדות.

אחת מהדוֹגמוֹת המשמעותיות אותן יצר פאולוס, היתה ביטול ההבחנות שבין האומות:

וְאֵין עוֹד יְהוּדִי וְלֹא יְוָנִי אֵין עֶבֶד וְלֹא בֶן־חוֹרִין אֵין זָכָר וְלֹא נְקֵבָה כִּי כֻלְּכֶם אֶחָד אַתֶּם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ׃ (אל הגלטיים, פרק ג, 28. למקור).

על מנת ליישב את יצירתו החדשה עם היהדות – ממנה צמחה הנצרות, ושבה עדיין אחז ישו עצמו – נזקק פאולוס גם לבטל את התורה ומצוותיה, בהיותן מכוונות לעם היהודי בלבד (אל הגלטיים, פרקים ג-ד). לדעתו, התורה ומצוותיה הן נחותות ונצרכו לבני האדם רק בזמן שהיו חוטאים (ולא עוד, אלא שלדבריו דווקא התורה ומצוותיה מגבירות את החטא בעולם!), אך לאחר ביאת ״המשיח״ (הלא הוא ישו), שגאל את העולם וכיפר על העולם באמצעות ייסורי צליבתו, הרי שאין עוד שום צורך בתורה ומצוותיה.

כך הושלם המהלך של פאולוס, להפיכתה של הנצרות לדת שיכולה להכניס תחת כנפיה את העולם כולו. מעתה, אין עוד צורך להשתייך לעם ישראל על מנת להיות נוצרי – ובאופן כללי יותר, אין כלל הבחנה בין האומות; ולא פחות חשוב – מעתה אין עוד צורך לשמור תורה ומצוות, ובהן ברית המילה שהרתיעה רבים מקבלת היהדות והנצרות-הקדומה.

א״ד גורדון .vs פאולוס מערכה ראשונה: יש אומות!

א״ד גורדון התנגד לשתי הנקודות הללו בתורתו של פאולוס. ראשית נעסוק בהתקפתו על ביטול מושג האומות על ידי פאולוס.

היחיד הממשי החי רוצה לדלג על האומה החיה ישר לתוך האנושות המופשטת […] הדילוג הזה על האומה הוא החסרת חוליה בהשתלשלות החיים. […] חסר לה לאומה הדרך להכיר את כוחה ולהשיג מה שבכוחה להשיג.רואים אנחנו, כי אין האומה גדלה [מבחינה מוסרית] במידה שגדל היחיד או כי אינה גדלה כלל. למשל, הרוב הגדול של היחידים בזמננו כבר הגיעו למדרגה ידועה של מוסריות בדברים שבין אדם לחברו, בעוד שבין אומה לחברתה אין על פי האמת מוסריות נוהגת כלל, והכול מיוסד על כוח האגרוף, וכן הלאה.

(א״ד גורדון, ״לבירור ההבדל בין היהדות והנצרות״, השילוח, גליון 34, עמ׳ 198).

• מהי לדעתו של גורדון ההשחתה המוסרית הנוצרת בעולם מהביטול-המלאכותי של האומות על ידי פאולוס?
• לדיון בכיתה: לכאורה עם ביטול מושג האומות על ידי פאולוס היו צריכות להפסק כל המלחמות בין מדינות העולם, והיה נוצר ״שלום-עולמי״. מדוע אם כן, גם בזמנו של גורדון וגם בזמננו אנו, כאלפיים שנה אחרי פאולוס, עדיין היחסים בין המדינות ״מיוסדים על כוח האגרוף״? (האם ההכרזה של פאולוס כי ״אין עוד יהודי ולא יווני״ יכולה למחוק את הרגשות הבסיסיים והטבעיים של בני האדם, בדבר קיומן של אומות?)

בשנת 1971 הוציא לאור זמר הביטלס ג׳ון לנון את שירו Imagine.

• קראו את מילות השיר (בשיעור אנגלית, ניתן לבקש מהתלמידים שיתרגמו את המילים בעצמם; בשיעורים אחרים ניתן להביא לכתה את התרגום של עודד פלד). לחילופין, ניתן לצפות בקליפ של השיר ולצרף כתוביות אוטומטיות מיוטיוב.

• האם לדעתכם החזון אותו הציב לנון יכול לקסום לאנשים? מדוע? האם אתם מתחברים אל החזון הזה? מדוע?
• האם לדעתכם החזון הזה הוא בר-מימוש בעולם הזה, או שהוא אוטופי?
• מה היה עונה לדעתכם א״ד גורדון לג׳ון לנון?

• משימת כתיבה / דיון בכיתות גבוהות: רבים מכירים את הפסוק מנבואת ישעיהו (ב, ד) ועל אחרית הימים, בהם ״וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה״. מה דומה ומה שונה בין פסוק זה לבין שירו של ג׳ון לנון? מדוע לדעתכם הנביא ישעיהו תולה את נבואתו זו רק לימות-המשיח?

א״ד גורדון .vs פאולוס מערכה שנייה: מוסר ללא מסגרת מעשית מחייבת – אינו מוסרי

כאמור, פאולוס ביטל את המצוות, ואמר כי אין בהן עוד צורך. אך להשאיר את האדם בלא אפשרות להתעלות או לכפרה – אי אפשר. לשם כך הוא פיתח את הרעיון כי ישו הוא האל (או בן-האל), וכי ייסורי הצליבה שסבל הם אלו שמכפרים על בני האדם – ובלבד שהם יאמינו בכך.

גורדון רואה בתפישה זו של פאולוס השפלה של צלם האדם, שמובילה לרדידות מוסרית. זאת ועוד, גורדון מציין את הפער בין היהדות לנצרות במיוחד בנקודה המוסרית אותה הבליטה הנצרות – ״ואהבת לרעך כמוך״. גורדון אומר כי היהדות סללה דרך להגיע אל האידיאל הנשגב הזה, באמצעות הצבת החוקים הברורים: ״לא תגנוב״, ״לא תשנא את אחיך בלבבך״ ועוד, בעוד הנצרות נשארה רק עם האידיאל, וביטלה את המצוות המעשיות – ובסוף הגיעה לשנאת-אדם ששיאה במרתפי האינקוויזיציה ובשריפת אנשים על המוקד:

הנצרות צמצמה את האדם […] האדם נעשה מין ברייה עלובה שאינה יכולה ואינה צריכה ואינה רשאית לעזור לעצמה בבקשה את תיקונה, את עלייתה, את חייה העליונים. החיים העליונים ניתנים לאדם מן המוכן, ואין לו אלא לקבלם כמו שהם. בעוד שהיהדות רואה את החיים העליונים של האדם בעצם עבודתו להשגתם, בעצם בקשתו אותם, בעצם סלילת הדרך לבקשם […]

אותו ״ואהבת לרעך כמוך״, הבא בתורת היהדות בבחינת מסקנה חיובית מתוך האזהרות השליליות שלפניו, מ״לא תגנוב״ עד ״לא תשנא את אחיך בלבבך…לא תיקום ולא תיטור״, כאילו בבחינת אור בוקע עולה מתוך הנפש אחרי שטוהרה מזוהמת החיים המצומצמים. אותו ״ואהבת לרעך כמוך״, ובצורה עוד יותר מזהירה, נמסר על ידי הנצרות בתור כלל ראשון, בתור דבר מסוים, שאין לפניו ולא אחריו כלום, בתור דבר שאינו דורש שום הכנה ואינו מסוגל לשום התפתחות.

[…] היהדות כאילו מוסרת לאדם אור גנוז בפנסים רבים, פנס בתוך פנס, ועבודת חייו היא להוציא את האור מתוך הפנסים, להביאו יותר ויותר לידי גילוי. […] מה עשתה הנצרות? עמדה והוציאה את האור הגנוז מתוך כל הפנסים ומסרה אותו כמות שהוא לכל הרוצה בו. מובן כי רוצים נמצאו רבים לקבל אור גדול כזה בלי כל עמל, בלי כל הכנה קודמת – מי לא ירצה? כולם הריעו: אור, אור! ובתחילה באמת נראה היה לקצרי ראות כי אומנם באה הגאולה לאנושות העלובה, אבל התוצאות ידועות. העיניים, שלא התרגלו לאור הגדול, נסתמאו. במקום הרגש והמחשבה באו הדמיון והלשון; הרצון, שלא הסתגל, התלהב במידה כזו ששרף חיים את כל מי שלא התלהב כמוהו, ובשם האהבה העליונה והקדושה למד האדם לזרוע ולהצמיח שנאה ושקר עם כל תולדותיהם ותולדות תולדותיהם. ומה שיותר מעציב הוא כי האור הערטילאי והמצומצם הזה מוסיף עד היום לסמא את עיניהם אפילו של מיטיבי הראות היותר חשובים.

(א״ד גורדון, ״לבירור ההבדל בין היהדות והנצרות״, השילוח, גליון 34, עמ׳ 205-202)

שאלות לדיון בכיתה:

• האם אתם מכירים מהחיים האישיים מצבים בהם אנחנו שואפים למטרות – אך מפספסים אותן משום שלא בנינו ״תכנית עבודה״ למען השגתן?
• מדוע לדעתכם גופים שונים – משרדי ממשלה, צבא, כיתה, בית ספר, תנועת נוער, משפחה – קובעים כללים וחוקים שונים להתנהגות החברים בהם? מדוע לא מספיק רק לומר ״ואהבת לרעך כמוך״ או ״יש להתנהג בצורה מכובדת״ וכדומה?
• חישבו על היחס הבינלאומי לפעולות ישראל במהלך מלחמת ״חרבות ברזל״. היו גינויים רבים לפעולות של צה״ל ברצועת עזה, וקריאה לישראל לסייע הומניטרית לעזה. האם לדעתכם יש קשר בין התיאולוגיה של פאולוס (שהיא חלק מהתרבות המערבית, גם זו החילונית), לבין האירועים הללו? נמקו.

למחשבה ולדיון – קראו את המאמר הבא (ניתן להתייחס רק לקטע האחרון, ״לא באמת השתנינו״ ואת הפסקה שלפניו):

• כיצד התפישה הפאולינית בדבר ביטול-המצוות משפיעה על התפישות החינוכיות בימינו?
• האם לדעתכם צודק פרופ׳ רוזנברג בניתוחו? מה דעתכם על פירוש הרלב״ג המובא במאמר לפסוק ״חנוך לנער על פי דרכו״?

הפוסט בין יהדות לנצרות – עיון היסטורי אקטואלי הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

הערה: מורים המעוניינים להתחיל היישר בציון שנה לחיסול נסראללה יכולים להתחיל בסעיף על חשבון נפש לאומי

אנו עומדים בתחילתה של שנה חדשה, של שנת לימודים חדשה, ומציינים שנה למבצע ״סדר חדש״, בו חיסלה ישראל את מזכ״ל חיזבאללה חסן נסראללה. במערך השיעור הבא נציע דרך לעשות ״חשבון נפש״ פרטי ולאומי, במהלך שהולך מן הפרט אל הכלל – ובחזרה אל הפרט.

ימי אלול ותשרי – חשבון נפש פרטי

ימים אלו של חודשי אלול ותשרי, נחשבים במסורת ישראל כימים של חשבון-נפש.

• האם יצא לכם פעם לערוך ״חשבון נפש״? מהם הקשיים בהם נתקל אדם בבואו לערוך חשבון נפש?
• האם לדעתכם צריך זמן מיוחד כדי לערוך בו חשבון נפש? נמקו דבריכם.
• מדוע לדעתכם נבחרו במסורת ישראל ימי אלול ותשרי כימים בהם ניתן יותר דגש על עריכת חשבון נפש?

האזינו לשיר ״חשבון נפש״ מאת שמעון ישראלי:

ניתן ואף רצוי להדפיס לתלמידים את מילות השיר.

• מה לדעתכם המסר שרצה להעביר המשורר?
• איזו שורה ״תפסה״ אתכם במיוחד בשיר? מדוע?
• מה גרם לדעתכם לכך שבסופו של דבר תולדות חייו של האיש מהשיר נשארו ריקים?
• האם הוא יכל לשנות זאת? כיצד?

מקור מאתגר – יש לבחון התאמתו לכיתה (או לחילופין להעביר את הרעיון הכללי במילים פשוטות יותר):

הרב שטיינזלץ כותב כי:

״ברור שאין אפשרות לעשות חשבון נפש, או חשבון עולם, אלא מתוך הנחת יסוד, שאכן יש חשבון כולל כזה. באין מערכת עקרונית ובסיסית המהווה את קנה המידה לדברים אין שחר למדידה ולחישוב. ויש להדגיש: קנה מידה זה, איננו חייב להיות בהכרח דתי ואפילו מוסרי, אלא הוא חייב להיות מקובל על עושהו כאמה שבה ניתן למדוד את הדברים. לאמתו של דבר, כל חשבון אינו יכול להעשות אלא על בסיס הנחות יסוד הכוללות אמות מידה ו"כללי חשבון". בכל מקום שאין בו מידה וכלי מדידה אין גם חשבון וחישוב.

משום כך, יכול חשבון הנפש להיעשות רק על רקע תרבות מסוימת, שיש לה ערכי יסוד. רלטיביזם של ערכים יסודיים שולל מחברה ומן הפרטים בה את הבסיס לעשייתו של חשבון כזה. יתרה מזו: כדי שחשבון הנפש אכן יהיה חשבון שבו הפרט (או הכלל) נדונים ומתחשבים בתוך עצמם, חייבת התרבות להיות קיימת גם בתודעה הפנימית, ולא רק כמרכיב חיצוני של חיים״.

• האם לדעתכם ישנו קשר בין דברי הרב שטיינזלץ ובין השיר ״חשבון נפש״? אם כן, מהו?

חשבון נפש לאומי – מבצע ״סדר חדש״ ומלחמת חרבות ברזל

נראה כי דברי הרב שטיינזלץ לוקחים אותנו ״קומה אחת למעלה״, שבה חשבון הנפש הוא לא (רק) חשבון על מעשים אלו ואחרים, אלא בחינה עקרונית של הערכים המנחים אותנו – כיחידים וכאומה. האם עקרונות אלו עדיין מקובלים עלינו? האם אנו הולכים ופועלים לאורם? אולי ״התבלבלנו בדרך״?

• אם אמרנו כי ימי סוף השנה ותחילת השנה החדשה הם הימים בהם האדם הפרטי עורך חשבון נפש – מתי לדעתכם הוא הזמן המתאים לאומה לבצע את חשבון הנפש שלה? מתי עליה לבחון את הערכים המנחים אותה?

נראה כי חשבון נפש לאומי מתרחש, לצערנו, בעיקר בעיתות משבר, כמו מלחמה – ובוודאי מלחמה שהתחילה באסון גדול כמו מלחמת חרבות ברזל. אך האמת היא, כי חשבון נפש יש לעשות תמיד – גם בהצלחות. תודה לאל ולצה״ל היו לנו במהלך המלחמה הצלחות כבירות מול חיזבאללה ואיראן.

לפני כשנה חיסלה ישראל את נסראללה אחד מהטרוריסטים הגדולים, שהטיל את חיתתו על ישראל במשך עשורים. (לעוד מידע על ארגון הטרור חיזבאללה, ניתן לעיין גם במערך השיעור אותו העלינו בעבר).

על המשמעיות ארוכת הטווח של חיסול נסראללה ראו כאן:

באחד מנאומיו המפורסמים, אותו נשא לאחר נסיגת ישראל מלבנון בשנת 2000, דימה נסראללה את ישראל והיהודים לקורי עכביש. הרעיון שעמד בבסיס דבריו הוא שהחברה הישראלית והצבא הישראלי נראים מבחינה חיצונית כחזקים, אולם בפועל הם חלשים ורעועים.

• האם לדעתכם צדק נסראללה בניתוח שלו את החברה הישראלית? נמקו דעתכם ובססו אותה על עובדות.
• מה לדעתכם גרם לכך שלאחר עשורים בהם ישראל נמנעה מפעולת החיסול של נסראללה, היא ביצעה זאת במהלך מלחמת חרבות ברזל?

לאורך מלחמת חרבות ברזל אנו עדים למצבים בהם ישראל מגלה תעוזה, אחדות ואומץ מול אוייב אכזר וקשה, ולעומתם מצבים בהם היא נמנעת מלפעול במלוא העוצמה מול אויבים חלשים יותר.

• מהן לדעתכם הסיבות לכך?
• האם הן קשורות לאותם ערכי-יסוד של החברה? אם כן – מהם ערכי היסוד? האם לדעתכם הבחירה בערכים אלו נכונה או שגויה? נמקו דבריכם.

• האם לדעתכם ישנם עוד דברים עליהם צריכה החברה הישראלית לערוך חשבון נפש? מה הם? נמקו דבריכם.

חשבון נפש פרטי וכיתתי – בפתחה של שנת לימודים חדשה

נראה כי גם פתיחתה של שנת לימודים חדשה היא הזדמנות לערוך ״חשבון נפש״ על מצב הלמידה והערכים החברתיים של כל פרט בכיתה, ושל הכיתה בכללה.

• האם ישנם דברים אותם ברצוננו לשפר בעצמנו לקראת שנה״ל החדשה? מה הם?
• האם ישנם דברים שעלינו לשפר ככיתה? מה הם?
• מה הם הערכים שאנו רוצים שינחו אותנו ככיתה במהלך השנה הקרובה? כיצד ננסה לגרום לכך שלא נסטה מן הדרך?
• הצעה: לתלות בכיתה מעין מסמך בו נפרט את הערכים על פיהם אנו רוצים לפעול ושעלו בדיון הכיתתי.

הפוסט שנה של "סדר חדש" הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.