הערה: מורים המעוניינים להתחיל היישר בציון שנה לחיסול נסראללה יכולים להתחיל בסעיף על חשבון נפש לאומי

אנו עומדים בתחילתה של שנה חדשה, של שנת לימודים חדשה, ומציינים שנה למבצע ״סדר חדש״, בו חיסלה ישראל את מזכ״ל חיזבאללה חסן נסראללה. במערך השיעור הבא נציע דרך לעשות ״חשבון נפש״ פרטי ולאומי, במהלך שהולך מן הפרט אל הכלל – ובחזרה אל הפרט.

ימי אלול ותשרי – חשבון נפש פרטי

ימים אלו של חודשי אלול ותשרי, נחשבים במסורת ישראל כימים של חשבון-נפש.

• האם יצא לכם פעם לערוך ״חשבון נפש״? מהם הקשיים בהם נתקל אדם בבואו לערוך חשבון נפש?
• האם לדעתכם צריך זמן מיוחד כדי לערוך בו חשבון נפש? נמקו דבריכם.
• מדוע לדעתכם נבחרו במסורת ישראל ימי אלול ותשרי כימים בהם ניתן יותר דגש על עריכת חשבון נפש?

האזינו לשיר ״חשבון נפש״ מאת שמעון ישראלי:

ניתן ואף רצוי להדפיס לתלמידים את מילות השיר.

• מה לדעתכם המסר שרצה להעביר המשורר?
• איזו שורה ״תפסה״ אתכם במיוחד בשיר? מדוע?
• מה גרם לדעתכם לכך שבסופו של דבר תולדות חייו של האיש מהשיר נשארו ריקים?
• האם הוא יכל לשנות זאת? כיצד?

מקור מאתגר – יש לבחון התאמתו לכיתה (או לחילופין להעביר את הרעיון הכללי במילים פשוטות יותר):

הרב שטיינזלץ כותב כי:

״ברור שאין אפשרות לעשות חשבון נפש, או חשבון עולם, אלא מתוך הנחת יסוד, שאכן יש חשבון כולל כזה. באין מערכת עקרונית ובסיסית המהווה את קנה המידה לדברים אין שחר למדידה ולחישוב. ויש להדגיש: קנה מידה זה, איננו חייב להיות בהכרח דתי ואפילו מוסרי, אלא הוא חייב להיות מקובל על עושהו כאמה שבה ניתן למדוד את הדברים. לאמתו של דבר, כל חשבון אינו יכול להעשות אלא על בסיס הנחות יסוד הכוללות אמות מידה ו"כללי חשבון". בכל מקום שאין בו מידה וכלי מדידה אין גם חשבון וחישוב.

משום כך, יכול חשבון הנפש להיעשות רק על רקע תרבות מסוימת, שיש לה ערכי יסוד. רלטיביזם של ערכים יסודיים שולל מחברה ומן הפרטים בה את הבסיס לעשייתו של חשבון כזה. יתרה מזו: כדי שחשבון הנפש אכן יהיה חשבון שבו הפרט (או הכלל) נדונים ומתחשבים בתוך עצמם, חייבת התרבות להיות קיימת גם בתודעה הפנימית, ולא רק כמרכיב חיצוני של חיים״.

• האם לדעתכם ישנו קשר בין דברי הרב שטיינזלץ ובין השיר ״חשבון נפש״? אם כן, מהו?

חשבון נפש לאומי – מבצע ״סדר חדש״ ומלחמת חרבות ברזל

נראה כי דברי הרב שטיינזלץ לוקחים אותנו ״קומה אחת למעלה״, שבה חשבון הנפש הוא לא (רק) חשבון על מעשים אלו ואחרים, אלא בחינה עקרונית של הערכים המנחים אותנו – כיחידים וכאומה. האם עקרונות אלו עדיין מקובלים עלינו? האם אנו הולכים ופועלים לאורם? אולי ״התבלבלנו בדרך״?

• אם אמרנו כי ימי סוף השנה ותחילת השנה החדשה הם הימים בהם האדם הפרטי עורך חשבון נפש – מתי לדעתכם הוא הזמן המתאים לאומה לבצע את חשבון הנפש שלה? מתי עליה לבחון את הערכים המנחים אותה?

נראה כי חשבון נפש לאומי מתרחש, לצערנו, בעיקר בעיתות משבר, כמו מלחמה – ובוודאי מלחמה שהתחילה באסון גדול כמו מלחמת חרבות ברזל. אך האמת היא, כי חשבון נפש יש לעשות תמיד – גם בהצלחות. תודה לאל ולצה״ל היו לנו במהלך המלחמה הצלחות כבירות מול חיזבאללה ואיראן.

לפני כשנה חיסלה ישראל את נסראללה אחד מהטרוריסטים הגדולים, שהטיל את חיתתו על ישראל במשך עשורים. (לעוד מידע על ארגון הטרור חיזבאללה, ניתן לעיין גם במערך השיעור אותו העלינו בעבר).

על המשמעיות ארוכת הטווח של חיסול נסראללה ראו כאן:

באחד מנאומיו המפורסמים, אותו נשא לאחר נסיגת ישראל מלבנון בשנת 2000, דימה נסראללה את ישראל והיהודים לקורי עכביש. הרעיון שעמד בבסיס דבריו הוא שהחברה הישראלית והצבא הישראלי נראים מבחינה חיצונית כחזקים, אולם בפועל הם חלשים ורעועים.

• האם לדעתכם צדק נסראללה בניתוח שלו את החברה הישראלית? נמקו דעתכם ובססו אותה על עובדות.
• מה לדעתכם גרם לכך שלאחר עשורים בהם ישראל נמנעה מפעולת החיסול של נסראללה, היא ביצעה זאת במהלך מלחמת חרבות ברזל?

לאורך מלחמת חרבות ברזל אנו עדים למצבים בהם ישראל מגלה תעוזה, אחדות ואומץ מול אוייב אכזר וקשה, ולעומתם מצבים בהם היא נמנעת מלפעול במלוא העוצמה מול אויבים חלשים יותר.

• מהן לדעתכם הסיבות לכך?
• האם הן קשורות לאותם ערכי-יסוד של החברה? אם כן – מהם ערכי היסוד? האם לדעתכם הבחירה בערכים אלו נכונה או שגויה? נמקו דבריכם.

• האם לדעתכם ישנם עוד דברים עליהם צריכה החברה הישראלית לערוך חשבון נפש? מה הם? נמקו דבריכם.

חשבון נפש פרטי וכיתתי – בפתחה של שנת לימודים חדשה

נראה כי גם פתיחתה של שנת לימודים חדשה היא הזדמנות לערוך ״חשבון נפש״ על מצב הלמידה והערכים החברתיים של כל פרט בכיתה, ושל הכיתה בכללה.

• האם ישנם דברים אותם ברצוננו לשפר בעצמנו לקראת שנה״ל החדשה? מה הם?
• האם ישנם דברים שעלינו לשפר ככיתה? מה הם?
• מה הם הערכים שאנו רוצים שינחו אותנו ככיתה במהלך השנה הקרובה? כיצד ננסה לגרום לכך שלא נסטה מן הדרך?
• הצעה: לתלות בכיתה מעין מסמך בו נפרט את הערכים על פיהם אנו רוצים לפעול ושעלו בדיון הכיתתי.

הפוסט שנה של "סדר חדש" הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מבצע ״עם כלביא״

סקירה של צה״ל עם תחילת מבצע עם כלביא

איראן – תעודת זהות

איראן נמצאת כ-1600 ק״מ מזרחית למדינת ישראל. אם נפנה את המבט מזרחה, בדרך מישראל לאיראן נעבור על פני ירדן, סעודיה, ועיראק.

איראן היא תיאוקרטיה, כלומר מדינה שבה השלטון נתון לאנשי הדת. לכן, בראש המדינה, אפילו מעל הנשיא, עומד ״המנהיג העליון״ (או ״מנהיג המהפכה״), שהיום הוא עלי ח׳אמינאי.

הדת השלטת באיראן היא האסלאם השיעי, עליו נמנה רוב מוחלט (כ-89%) מאזרחי המדינה.

סונים ושיעים

רוב המוסלמים בעולם נמנים על הזרם הסוּני, ומיעוטם (10%-15%) על הזרם השיעי.

בקצרה, המחלוקת העיקרית בין שני הזרמים הללו החלה לאחר מותו של מוחמד בשנת 632.

בעוד הסונים טענו שמי שאמור להיות ממשיכו של מוחמד צריך להיות מנאמניו הראשונים, הרי שהשיעים סברו כי המינוי צריך להתבסס על קשר דם למוחמד. כיוון שכך, כאשר החלה תקופת הראשידון, השיעים לא קיבלו את סמכותם של שלושת הח’ליפים הראשונים. רק הח’ליף הרביעי – עלי, בן דודו של מוחמד, שהיה נשוי גם לבתו של מוחמד – היה מקובל עליהם. אולם עלי נרצח בשנת 661, וכך גם אחד מבניו. כאשר הוזמן בנו השני של עלי לכהן כח’ליף, ערערו על מעמדו, במחלוקת שהגיעה לכדי קרב של ממש.

בקרב כרבלא שנערך בשנת 680, נטבחו אנשיו של חוסיין בן עלי, והומתו במיתות אכזריות ומשונות. איבה ומשטמה נזרעה מאז ועד היום בין הזרם השיעי לזרם הסוני. בכל שנה מציינים השיעים את קרב כרבלא בסיגופים נוראים במהלך צום יום העשוראא. הסיגופים הללו, שכוללים הלקאה עצמית עד זוב דם, במחזות קשים לצפייה, נועדו על מנת לכפר על כך שהם לא יכלו לסייע לאמאם הנרצח, חוסיין בן עלי. על יום העשוראא באיראן ניתן לצפות בסרטון זה:

שאלות לדיון בכיתה:

• כיצד המילים של השיר המלווה את הסרטון ממחישות את הכפרה אותה מבקשים המאמינים השיעים, על כך שלא יכלו לסייע בקרב כרבלא (למרות שהוא התרחש הרבה לפני שהם נולדו)?
• האם לדעתכם יש קשר בין מנהגי יום העשוראא ומהותו באסלאם השיעי, לבין הרצחנות של חיזבאללה? נמקו.

מדינה עם מורשת עתיקה

בדומה ליהודים, לאיראן שורשים היסטוריים עמוקים וארוכים. במאה ה-6 לפנה״ס, היה זה כורש, המלך הראשון של האימפריה הפרסית, שהתיר ליהודים שהוגלו לבבל במהלך חורבן בית המקדש הראשון, לשוב אל מולדתם, במה שמוכר כ״הצהרת כורש״.

צפו בסרטון על הצהרת כורש, והשיבו:

• לאור הנאמר בסרטון, מדוע לדעתכם עד היום מתגאים הפרסים בהיסטוריה העשירה שלהם, עד כדי כך שבשנת 1971 אורגנו חגיגות 2,500 שנה לאימפריה הפרסית?
• מדוע לדעתכם נבחר ״גליל כורש״, המוזכר בסרטון, למוטיב המרכזי בסמל החגיגות?
• האם לדעתכם צריכה גם מדינת ישראל לציין אירועים היסטוריים בני אלפי שנים? אילו אירועים וכיצד?

בין המאות השלישית והשביעית, שלטה בפרס האימפריה הסאסאנית. אך במהלך המאה השביעית היא נכבשה בידי הראשידון, ומאז שולטת בפרס הדת האיסלאמית, כאשר בשנת 1501 הפך הזרם השיעי לדת הרשמית של המדינה.

המהפכה האיסלאמית

בין השנים 1925-1979 שלטה באיראן השושלת הפהלווית – ראש השושלת היה קצין בצבא האיראני, שמרד בשאה (המלך) הקודם, והשתלט על השלטון. בנו, מוחמד רזא שאה פהלווי, קיים קשרים מורכבים עם מעצמות המערב, תוך שהוא מנכס לעצמו עוד ועוד עוצמה פוליטית על חשבונם של גורמים אחרים בחברה האיראנית. תהליכים אלו של חילון, שת״פ עם המערב, ודיכוי של ההמונים, הובילו לתסיסה חברתית באיראן.

על הדרך אל המהפכה ולתוצאותיה – ניתן לצפות כאן:

המהפכן האסלאמי

עיינו בקריקטורה המצורפת להלן, ונסו לאתר בתוכה את התהליכים שהובילו למהפכה האיסלאמית (להעמקה, כדאי וניתן לקרוא עליהם עוד כאן).

• מה לדעתכם מסמלת דמותו של ח׳ומייני המחזיקה קוראן בראש הקריקטורה?

פרוייקט הפצת המהפכה האיסלאמית – איראן כראש הנחש

צפו בסרטון הזה, והשיבו:

• מהי המשמעות של הפצת הבשורה האיסלאמית בידי איראן? כיצד הרעיון של ״הסהר השיעי״ קשור בכך?
• לאור מה שראינו לעיל על המאבק הסוני-שיעי, האם ההתנגדות של המדינות הסוניות (כעיראק של סדאם חוסיין בעבר, או כסעודיה ומדינות המפרץ בימינו) נובעת מ״אהבת מרדכי״ (ישראל) או מ״שנאת המן״ (איראן)?
• לאור תשובתכם בסעיף הקודם, ממה צריכה ישראל להזהר בימינו, כאשר מדובר על ברית ישראל-סעודיה במאבק מול איראן?
• בסרטון הוזכרה הכחשת השואה בידי האיראנים (ובמיוחד הנשיא לשעבר אח׳מדינג׳אד), מתוך מטרה לערער על זכות הקיום של מדינת ישראל. האם לדעתכם זכות הקיום של מדינת ישראל תלויה אך ורק בשואה? מהם היסודות הנוספים עליהם אנו נשענים בזכותנו על הארץ? (ניתן לעיין גם במגילת העצמאות, ולדלות מתוכה רעיונות).

איראן וישראל

צפו בסרטון הזה ודונו על השאלות בכיתה:

• מה קרה ליחסים בין ישראל לאיראן בעקבות הפיכתה של איראן למדינה דתית-איסלאמית?
• האם מדינה דתית איסלאמית יכולה להשלים עם מדינה יהודית?
• לאור תשובתכם בסעיף הקודם – האם לדעתכם פתרון ובו תשלוט בעזה (באופן ישיר או עקיף) ישות ערבית-איסלאמית הוא פתרון בר-קיימא?
• בסרטון נאמר כי מבחינת האיראנים מדינת ישראל היא מדינה דתית, ולא לאומית – והרי אנחנו יודעים כי ישראל אינה תיאוקרטיה. האם לדעתכם האיראנים הבינו דבר-מה עמוק על הזהות היהודית, ועל היחסים בין דת ללאום ביהדות? נמקו.
• כיצד לדעתכם צריכה ישראל להתמודד עם האיום האיראני?

הפוסט מי את, איראן? הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מהראשונים שהוציא פיגוע המוני, ומזה שנים מפגע בנו ומהלך אימים על מדינת ישראל! יחידת "דע את האויב" מי אתם חיזבאללה?

איפה?! – לבנון

לבנון מחולקת בין זרמים אתניים ודתיים מגוונים ורבים. הפיצול הוביל לכמה מלחמות אזרחים, וליצירה של הסדרים פוליטיים, על מנת ליצור מאזן כוחות בין הזרמים השונים. כך למשל, נשיא לבנון הוא נוצרי-מרוני, ראש הממשלה הוא מוסלמי-סוני, ואילו ראש הפרלמנט הוא מוסלמי-שיעי (עוד על הפוליטיקה של לבנון – בקישור כאן).

סונים ושיעים

רוב המוסלמים בעולם נמנים על הזרם הסוּני, ומיעוטם (10%-15%) על הזרם השיעי.

בקצרה, המחלוקת העיקרית בין שני הזרמים הללו החלה לאחר מותו של מוחמד בשנת 632.

בעוד הסונים טענו שמי שאמור להיות ממשיכו של מוחמד צריך להיות מנאמניו הראשונים, הרי שהשיעים סברו כי המינוי צריך להתבסס על קשר דם למוחמד. כיוון שכך, כאשר החלה תקופת הראשידון, השיעים לא קיבלו את סמכותם של שלושת הח'ליפים הראשונים. רק הח'ליף הרביעי – עלי, בן דודו של מוחמד, שהיה נשוי גם לבתו של מוחמד – היה מקובל עליהם. אולם עלי נרצח בשנת 661, וכך גם אחד מבניו. כאשר הוזמן בנו השני של עלי לכהן כח'ליף, ערערו על מעמדו, במחלוקת שהגיעה לכדי קרב של ממש.

בקרב כרבלא, שנערך בשנת 680 נטבחו אנשיו של חוסיין בן עלי, והומתו במיתות אכזריות ומשונות. איבה ומשטמה נזרעה מאז ועד היום בין הזרם השיעי לזרם הסוני. בכל שנה מציינים השיעים את קרב כרבלא בסיגופים נוראים במהלך צום יום העשוראא. הסיגופים הללו, שכוללים הלקאה עצמית עד זוב דם, במחזות קשים לצפייה, נועדו על מנת לכפר על כך שהם לא יכלו לסייע לאמאם הנרצח, חוסיין בן עלי. על יום העשוראא באיראן:

יום העשוראא באסלאם השיעי

ניתן לצפות בסרטון זה, המציג את יום העשוראא בטהראן:

שאלות לדיון בכיתה:

• כיצד המילים של השיר המלווה את הסרטון ממחישות את הכפרה אותה מבקשים המאמינים השיעים, על כך שלא יכלו לסייע בקרב כרבלא (למרות שהוא התרחש הרבה לפני שהם נולדו)?
• האם לדעתכם יש קשר בין מנהגי יום העשוראא ומהותו באסלאם השיעי, לבין הרצחנות של חיזבאללה? נמקו.

חיזבאללה

פירוש השם חיזבאללה הוא "מפלגת האל". הארגון הוקם בתמיכה איראנית בשנת 1982, כארגון פורש מתנועת אמל, למרות היותה שיעית גם היא, משום שעמדתה הרשמית אז היתה שלא לפעול נגד ישראל (עוד על אמל – כאן).

בשנת 1982 פרצה מלחמת לבנון הראשונה, בה נלחמה ישראל בארגוני הטרור הפלסטיניים שהתמקמו בדרום לבנון. אמנם מבחינה זו נחלה ישראל הצלחה, וראשי אש"ף הוגלו הרחק לתוניס, אולם כמו תמיד במזרח התיכון אין וואקום, ולדרום לבנון נכנס ארגון חיזבאללה שהוקם זה עתה.

חיזבאללה היה למעשה הארגון הראשון שהוציא פיגוע התאבדות המוני בעידן המודרני. ב-4 בנובמבר 1983 נכנסה מכונית תופת למפקדת צה"ל בעיר צור שבלבנון, וכאשר המחבל הנוהג בה הפעיל את המטען, קרס המבנה על יושביו. באירוע שנודע בשם "אסון צור השני" (ראו על כך בקישור) נהרגו 59 איש, בהם 9 חיילי צה"ל, 16 אנשי מג"ב ו-3 אנשי שב"כ.

חשוב לציין כי החיזבאללה הוא ארגון טרור בינלאומי שפוגע גם במערב בכלל ובארה״ב בפרט, כחלק ממלחמתם ב״שטן הגדול״. בהקשר זה ברצוננו להזכיר את הפיגוע על בסיס הכוח הרב-לאומי בביירות שבין השאר גבה את חייהם של 241 חיילים אמריקאים.

הציר השיעי

נאום קורי העכביש

בשנת 2000 נשא מזכ"ל חיזבאללה את "נאום קורי העכביש", שקיבל את שמו משום שבמהלכו טען נסראללה כי למרות עוצמתה הצבאית של ישראל, הרי שעוצמה זו היא כקורי עכביש, ותתפרק במהירות, בשל המצב החברתי הרעוע של החברה הישראלית.

https://youtube.com/watch?v=wPF_o2s4RVk

משימת כתיבה:

• מה דעתכם על טענתו של נסראללה, האם עוצמה צבאית מספיקה, או שעוצמתה של ישראל תלויה גם בלכידות החברתית שלה?
• חשבו: כיצד אנחנו יכולים לתרום ללכידות החברתית – בכיתה, ברשתות החברתיות וכו'?
• ישנן טענות כי מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר הגיעה על רקע ההפגנות ששיסעו את החברה הישראלית בתקופה שקדמה לכך. מה דעתכם על טענה זו? נמקו.

מלחמת לבנון השנייה

בשנת 2006 פרצה מלחמת לבנון השנייה, לאחר שחיזבאללה חטף שני חיילי צה"ל.

לסיכום קצר על המלחמה, ניתן לצפות בסרטון המצורף:

כפי שראינו בסרטון, מלחמת לבנון השנייה הסתיימה כאשר באו"ם התקבלה החלטה 1701, ולפיה חיזבאללה ייסוג לתוך עומק לבנון, וכוחות של האו"ם יחצצו בינו ובין ישראל.

עם זאת, בעקבות אירועי חצי השנה האחרונה מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל ובכלל, ניתן לראות כי החלטה 1701 לא סייעה לבטחונה של ישראל, ולא השיגה את מטרתה.

שאלות לדיון בכיתה: מה ניתן ללמוד מכך על תוקפן של החלטות בינלאומיות, בכל הנוגע לבטחוננו?

חיזבאללה – מאז ועד היום

• לפי הסרטון – מהן שלוש המטרות של חיזבאללה?

• לאור מטרות אלו – האם לדעתכם מדינת ישראל יכולה להשלים עם המצאותו של ארגון חיזבאללה על גבולנו הצפוני?
• לאור הסרטון ולאור מה שידוע לנו על הסבב הנוכחי, האם נסיגת ישראל מלבנון בשנת 2000 הובילה לחסכון בחיי אדם ובמניעת מלחמה, או שמא חיזקה את ארגון הטרור, והובילה לבסוף לעוד מלחמות?
• הסרטון נגמר בשתיקה רועמת של המגישים – מה לדעתכם צריכה להיות שורת החיתום של הסרטון? הציעו אפשרות משלכם!

להרחבה: כך עובדת מערכת הלבנת כספי הטרור של חיזבאללה

איראן – ראש הנחש

כאמור, חיזבאללה היא הכוח הקדמי של "ראש הנחש" האיראני. לכן, אמנם מערך זה עוסק בחיזבאללה, אך מומלץ להביא בכיתה גם את ההקשר הכללי.

צפו בסרטון ודונו על השאלות בכיתה:

• מה קרה ליחסים בין ישראל לאיראן בעקבות הפיכתה של איראן למדינה דתית-איסלאמית?
• האם מדינה דתית איסלאמית יכולה להשלים עם מדינה יהודית?
• לאור תשובתכם בסעיף הקודם – האם לדעתכם פתרון ובו תשלוט בעזה (באופן ישיר או עקיף) ישות ערבית-איסלאמית הוא פתרון בר-קיימא?
• בסרטון נאמר כי מבחינת האיראנים מדינת ישראל היא מדינה דתית, ולא לאומית – והרי אנחנו יודעים כי ישראל אינה תיאוקרטיה. האם לדעתכם האיראנים הבינו דבר-מה עמוק על הזהות היהודית, ועל היחסים בין דת ללאום ביהדות? נמקו.

הפוסט דע את האויב – מי אתם חיזבאללה? הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

ננסה לבחון אם יש הבדל בין איזורים שונים בארץ לגבי טענה זו. ולהקנות לתלמידים את ההקשר הרחב של הדיון בסוגיה מרכזית זו.

מהו קולוניאליזם?

עיינו בהגדרה ויקיפדית של קולוניאליזם. 

משימת כתיבה:

• רשמו במילים שלכם מהו קולוניאליזם?
• מדוע לדעתכם יש המאשימים את הציונות וישראל בקולוניאליזם?
• מה המשמעות של האשמה זו? האם אתם מסכימים עמה?

לכיתות השולטות באנגלית ובהכנה ניתן לבצע צפיה מבוקרת בסרטון של אל ג'זירה המאשים את ישראל בקולוניאליזם (ניתן גם להפעיל כתוביות אוטומטיות באנגלית ולאחר מכן להפעיל תרגום אוטומטי לעברית)

ציונות וקולוניאליזם

נתייחס כעת לכמה היבטים של האשמה זו

צפו בסרטון זה וענו על השאלות בכיתה:

• מדוע לפי הסרטון, מאשימים את הציונות בקולוניאליזם? כיצד הוא דוחה האשמה זו?

מראשיתה של שיבת ציון בת זמננו השקיעו יחידים וארגונים יהודים מאמץ עצום והון עתק בקניית אדמות ובהקמת ישובים בארץ ישראל. ההבנה שאחיזה בקרקע והקמת ישובים חקלאיים ועירוניים כאחד הינה חיונית לצורך הגשמת הציונות איחדה את כל התנועות והזרמים השונים שפעלו בישוב היהודי ודרבנה את יהודי העולם לתרום מיליונים לגאולת הקרקע ולבניין ישובים.

קק"ל- הקרן הקיימת לישראל

צפו בשיר "דונם פה ודונם שם" המתאר את עבודתה של הקרן הקיימת לישראל שריכזה במשך עשרות שנים את קניית אדמות הארץ והקמת הישובים

שאלות לדיון בכיתה:

• מה היו השיטות שבאמצעותם אספה הקרן הקיימת כספים על פי השיר? האם שיטות אלו קיימות גם כיום?
• "כך נפדה אדמת העם" -במילון מוגדר פדיון- "שחרור תמורת תשלום". ממי יש לשחרר את האדמה על פי השיר ומדוע?
• מה ניתן ללמוד מהשיר וממדיניות הקרן הקיימת לגבי השאלה האם הציונות היא קולוניאליסטית?

הצצה אל המפה

צפו בסרטון המצורף המתאר את הישובים החדשים

שאלות לדיון בכיתה

• אילו מהישובים אתם מזהים?
  • לפי הנוף המופיע בסרט, האם המתיישבים נישלו ערבי כלשהוא מאדמתו?

קראו את הראיון עם פרופ' גלבר בקישור

• מה הנימוקים שהוא נותן נגד ההשוואה בין הציונות לקולוניאליזם? מה דעתכם על נימוקים אלו?

יש הטוענים כי בשטחי מדינת ישראל שעד שנת 1967 אכן אין מקום לטענה כי מדובר בקולוניאליזם אך השטחים ה"כבושים" וההתיישבות בהם עונים להגדרה זו. בשל כך יש המחלקים בין הישובים היהודים שהוקמו בשטחי ישראל של עד 1967 המכונים ישובים לבין אלו שהוקמו בשטחי יהודה ושומרון המכונים התנחלויות. (אגב, בעבר גם מתיישבים בכל רחבי ארץ ישראל כינו את עצמם מתנחלים). עולה בעצם טענה שיש הבדל בין הביקורת על הציונות כאשר מדובר על פתח תקווה או קיבוץ בארי, לבין ישובים יהודה ושומרון. האם כך זה גם בעיני אנשים מחוץ לישראל?

איך זה נראה מהזווית של עייני אויבי ישראל?

שאלות לדיון בכיתה:

• האם לדעתכם מבחינת אויבי ישראל ישנו הבדל בין התיישבות יהודית בשטחי יהודה ושומרון אותם שחררה ישראל ב1967 לבין ההתיישבות בשאר שטחי הארץ?
• מצורפים קטעים שונים מהרשת, צפו בהם וחוו דעתכם על משמעותם בהקשר לשאלת ההבדל בין האזורים השונים בארץ ישראל מבחינת אויבי ישראל

קראו את הציוץ של אריאל שנבל על המילה שחזרה על עצמה אצל מחבלי הנוח׳בה בטבח שמחת תורה:

ראיתי את התיעוד המצמרר ששודר אתמול בחדשות 12 ממצלמות ה-GoPro של מחבלי חמאס. כל פריים שם מכעיס מקומם ומטריף את המוח, אבל ישנה גם מילה אחת שיוצאת שוב ושוב מפיהם של חלאות האדם הנאצים בהטיות שונות והיא – מתנחלים. ״זו התנחלות״, ״על ההתנחלויות עכשיו״, ״מתנחלים יאללה כנס לשם״.
הרבה… pic.twitter.com/ZU6ZUPPeon

— Ariel Schnabel אריאל שנבל (@ArielSchnabel) January 9, 2024

משימת סיכום: כתבו מכתב לבן גילכם בארצות הברית או השתמשו ביצירה כלשהיא בבינה מלאכותית שתסביר מדוע הציונות איננה תנועה קולוניאלית.

מאז ואז היום- אין חדש

למתקדמים- נציץ בספר המכבים

גם שמעון החשמונאי לפני למעלה מאלפיים שנה – התמודד עם טענת "הקולוניאליזם" קראו את דבריו מפסוק כז ואילך בקישור.

האזינו להלחנת דבריו בסרטון המצורף

• מה ניתן ללמוד מדברי שמעון לטענות הקולוניאליזם בן זמננו?

להרחבה: לבתי ספר מתאימים ניתן להרחיב בשאלה האם יש הבדל בין ההתיישבות להתנחלות תוך התייחסות לטענות העולות בציוץ ובסרטון:

https://twitter.com/naamuli84/status/1761762447331889572

הפוסט מה בין ציונות לכיבוש? הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

הסוגייה סבוכה ורגישה וכולנו תפילה שמנהיגי המדינה ידעו לכלכל צעדיהם בתבונה בנושא זה.

במערך נעלה כמה נקודות עקרוניות לדיון ביחס לנושא זה – על בסיס ארועים ומקורות שונים מההיסטוריה היהודית וההיסטוריה של מדינת ישראל.

מה נכתב במסורת היהודית בהקשר לנושא פדיון שבויים?

במסורת היהודית יש שני מסרים מרכזיים ביחס לפדיון שבויים- נכיר אותם מתוך דברי הרמב"ם (רבי משה בן מיימון, מגדולי הפסוקים בתקופת ימי הביניים).

רמב"ם, הלכות מתנות עניים, פרק ח:

ואין לך מצווה גדולה כפדיון שבויים. שהשבוי הרי הוא בכלל הרעבים והצמאים והערומים ועומד בסכנת נפשות. והמעלים עיניו מפדיונו (=מהצורך לשחררו) הרי זה עובר על לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך ועל לא תעמוד על דם רעך ועל לא ירדנו בפרך לעיניך, ובטל מצות פתח תפתח את ידך לו, ומצות וחי אחיך עמך ואהבת לרעך כמוך והצל לקוחים למות והרבה דברים כאלו ואין לך מצווה רבה כפדיון שבויים.

שאלות לדיון בכיתה:

• מה הנימוק המרכזי שמעלה הרמב"ם לחשיבותה הרבה של מצוות פדיון שבויים?
• מה ניתן ללמוד ממצווה זו לגבי היהודים ברחבי העולם?
• בכיתות מתאימות ניתן למנות את מספרם הרב של המצוות (שבע!) שבשמן מחייב הרמב"ם את מצוות פדיון שבויים
• בעקבות דבריו של הרמב"ם נהגו יהודים בכל רחבי העולם לעשות מאמצי על בכל התחומים: הפוליטי, הכלכלי והחברתי כדי לפדות שבויים שנשבו בידי גויים.

  • ראו לדוגמא מתוך אתר הספריה הלאומית, את פעילותו ומסירותו של הרמב"ם עצמו לצורך קיומה של המצווה בקישור הזה

למרות כל מה שלמדנו עד כה, באותו הפרק, מוסיף הרמב"ם הלכה נוספת:

רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק ח הלכה יב

אין פודין את השבויים ביתר על דמיהן, מפני תיקון העולם – שלא יהיו האויבים רודפין אחריהם לשבותם; ואין מבריחין את השבויים, מפני תיקון העולם – שלא יהיו האויבים מכבידין עליהן את העול, ומרבים בשמירתן.

משימת כתיבה:

• הסבירו בלשונכם את הסייגים של הרמב"ם למצוות פדיון שבויים
• כיצד להבנתכם מתיישבים הדברים הללו על רקע הציטוט הקודם של הרמב"ם?

המהר״ם

בשנת 1286 נכלא המהר"ם על ידי השלטונות כשנתפס כשניסה לעלות לישראל, הקיסר הגרמני דרש סכום כופר עצום כדי לשחררו. המהר"ם סירב שהקהילה היהודית תפדהו תמורת סכום שכזה מחשש לתקדים שיביא למאסרים ולדרישות כופר דומות נוספות, בסופו של דבר נפטר המהר"ם בכלאו.

צפו בסיפורו המדהים (האמיתי!) של המהר"ם (רבי מאיר בן רבי ברוך) מרוטנברג, מגדולי חכמי ישראל בימי הביניים בסרטון.

שאלות לדיון בכיתה:

• מדוע התנגד המהר"ם לכך שהיהודים יפדו אותו?
• האם ניתן ללמוד מגישתו לימינו? אם כן – מה, ומדוע? אם לא – מדוע?

• חשוב להדגיש כי הדיונים על פדיון שבויים ברמב"ם ובתקופת המהר"ם, התרחשו במסגרת של קהילות יהודיות נטולות ריבונות ולא במסגרת מדינה עצמאית. כמו כן, ברוב המקרים פדיון השבויים היו תלוי בתשלום דמי כופר. – לדעתכם מה ניתן ומה לא ניתן להסיק ממציאות זו למציאות של מדינת ישראל בת זמננו

מדינת ישראל ונושא פדיון שבויים וחטופים

עם הקמתה של מדינת ישראל והתעצמות העימות בינה לבין מדינות ערב, נקלעה מדינת ישראל לא פעם למקרים בהם נפלו חיילים ואזרחים בשבי אויב. לכל אורך ההיסטוריה של מדינת ישראל עשתה ישראל מאמצים עילאים כדי להשיב את השבויים לביתם, תוך שהיא נאמנה לצו של "אין לך מצוה גדולה מפדיון שבויים". ברוב המקרים הפעילה ישראל לחץ צבאי ובד בבד הסכימה לשחרר חיילי אויב תמורת חייליה ואזרחיה.

ראו לדוגמא את נחישותה של ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר במלחמת יום הכיפורים כאשר ביקשו ממנה האמריקאים לאפשר הפסקת אש מבלי לתת מענה לצורך בהשבת השבויים הישראלים.

שאלות לדיון בכיתה:

• מה ניתן ללמוד מנחישותה?
• מדוע מעלה גולדה זכרון ילדותה במהלך השיחה?

חטיפת אזרחים

מראשית שנות השבעים של המאה הקודמת התמודדה ישראל עם מציאות חדשה. לעיתים קרה שנחטפו אזרחים ישראלים חסרי מגן בידי ארגוני הטרור. הטרוריסטים שחטפו אזרחים באמצעות חטיפות מטוסים, השתלטות על בתי ספר ובתי ילדים, דרשו לשחרר תמורתם מחבלים הכלואים בישראל, ואיימו בהוצאתם להורג במידה ודרישותיהם לא ייענו.

ראו מספר דוגמאות לארועים כאלו בקישור כאן.

המדיניות הישראלית היתה באופן חד משמעי לא להכנע לטרור ולנסות לחלץ את בני הערובה באמצעות שימוש בכוח צבאי. לעיתים הדבר הצליח כמו במבצע יונתן ב1976, (מצורף סרטון אנימציה קצר המתאר את המבצע) ולעיתים נכשל כמו בנסיון חילוצו של נחשון וקסמן.

משימת כתיבה:

• מדוע לדעתכם היה הבדל בין יחסה של ישראל לחיילים שנפלו בשבי מדינות ערב לבין אזרחים או חיילים שנשבו בידי ארגוני הטרור?

• קיים עיקרון לפיו "אין פודים את השבויים יותר מכדי דמיהם". כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי במדיניותה של ישראל שלא להכנע לטרור?
• מה היה עלול לקרות במידה וישראל הייתה נכנעת לדרישות החוטפים?

שינוי בהתנהלות מדינת ישראל

המדיניות הישראלית העקבית בנושא זה השתנתה במספר מקרים בהם נשבו חיילים בידי ארגוני טרור למשך זמן ממושך וההערכה הייתה כי לא ניתן לחלצם באופן צבאי. (במקרים אחרים מסרה ישראל למחבלים אסירים בודדים או גופות תמורת גופות חייליה). כך קרה בין השאר בפרשת החייל אברהם עמרם במהלך מבצע ליטני, ובמקרים נוספים.

• המקרים הידועים ביותר היו בעסקת ג'בריל ב1985, (ראו בסרטון) שכללה:

שחרור של שלושה חיילי צה"ל תמורת 1150 מחבלים.

• השני בעסקת שליט בשנת 2011.

שחרור חייל צה"ל תמורת 1027 מחבלים (כולל יחיא סנוואר).

במקרים אלו חזרו חיילים לביתם לשמחתו הרבה של כל עם ישראל, אך מאידך המחבלים המשוחררים ששבו ברובם לטרור וכרסום ההרתעה של מדינת ישראל בעקבות העסקאות גרמו נזק ממשי לבטחון המדינה (על הנזק שגרמה עסקת ג'בריל שבין השאר המחבלים שהשתחררו במסגרתה הביאו לפרוץ האיניתפאדה הראשונה ועל הנזק הבטחוני שגרמה עסקת שליט צפו בסרטון)

על הקשר בין מתקפת הרצח של החמאס לעסקת שליט ראו כאן.

שאלות לדיון בכיתה:

• בדיעבד, האם לדעתכם לאור תוצאות עסקאות אלו הייתה צריכה ישראל לבצע את עסקאות שליט וג'יבריל או להיות נאמנה לעקרון שלפיו לא מנהלים משא ומתן עם ארגוני טרור?
• יש הטוענים כי מתקפת החמאס שבמסגרתה נחטפו מאות ישראלים נבעה מרצונו של החמאס לשחזר את תקדים עסקת שליט בצורה רחבה בהרבה? מה דעתכם על כך? מהן ההשלכות של תובנה זו?
• יש הטוענים כי עצם הדיון על הצורך להענות לדרישות ארגוני הטרור מעודד את האויב ומביא לכשלון הנסיון להשיב את השבויים. מה דעתכם?
• הדיון הרגיש בעסקאות אלו מחדד את המתח בין ראיית הצרכים הלאומיים המחייבים יכולת עמידה והרתעה מול הטרור לבין החובה לתת מענה לחייל וכל שכן האזרח הנתון בידי מרצחים. לדעתכם – מה השיקולים אותם יש לקחת בחשבון בעת הכרעות אלו?

שבויים ונעדרים

לפניכם מספר שירים שחוברו על רקע ארועים של שבויים ובני ערובה במהלך ההיסטוריה הישראלית

ארץ צבי (על רקע מבצע יונתן בשנת 1976) למילות השיר

כשתבוא (על רקע נפילתו של רון ארד בשבי בשנת 1986) למילות השיר

משימת כתיבה:

• מה ההבדל בין המסר של שני השירים? עם אילו מהם אתם מזדהים יותר? מדוע?
• אילו ערכים צריכים לדעתכם להוביל את החברה הישראלית כאשר היא דנה בנושאים אלו?

• כתבו פסקה קצרה, ובה הביעו את עמדתכם בנושא פדיון שבויים: ״בכל מחיר״ לעומת תפיסת ״לעשות כל מאמץ״. בססו את עמדתכם על נתונים עובדתיים.

צפו בסופה של הסדרה ״שבויים״ מבית כאן11 (החל מדקה 50:25):

• בסרטון הוצג נרטיב לפיו מי שתומך בעסקה הם היחידים שאוחזים בערכים ערכיים ומוסריים – האם אתם מסכימים עם גישה זו? נמקו.

בתפילה לשובם בשלום במהרה של כל השבויים והחטופים.

הפוסט פדיון שבויים – השבת החטופים הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

במערך המובא להלן נביא כמה תקדימים היסטוריים מהארץ ומהעולם על צורת ההתנהלות של עורף מופגז בימי מלחמה ועל המשמעות המכרעת של התנהלות זו לגבי גורל המערכה.

חלק א : בין חזית לעורף

צפו בסרטון המצורף המתאר את אחת מהמתקפות האיראניות על ישראל עם תחילת מבצע "עם כלביא" (לשיקול המורה האם להמליץ על הצפייה לתלמידים)

• הסבירו – מה לדעתכם הייתה מטרת האיראנים במטחי הטילים שכוונו הישר למטרות אזרחיות?

הערה – רצוי להסביר לתלמידים כי הכוונה לא הייתה בכיבוש שטח או השמדת יכולת צבאיות אלא זריעת פחד שמטרתו למוטט את המורל הלאומי ולגרום להפסקת המלחמה ולסוג של כניעה.

דונו עם התלמידים בשאלה – כיצד ניתן לסכל מטרה זו? האמנם די רק ביכולות ההגנה הצבאיות של יירוט הטילים או השמדת בסיסי השיגור?

חלק ב : רקע לבליץ

הדוגמא הידועה ביותר בהיסטוריה למתקפה קטלנית על אוכלוסייה אזרחית במטרה למוטט את רוחה להביא לכניעה, הייתה "הבליץ", ההפצצות הגרמניות על בריטניה בקיץ 1940.

״ניצב בפנינו מבחן מהסוג הקשה ביותר. עומדים בפנינו חודשים רבים מאוד של מאבק ושל סבל. אתם שואלים, מהי מדיניותנו? אשיב לכם: היא להילחם בים, ביבשה ובאוויר, בכל כוחנו ובכל העוצמה שהאל יכול להעניק לנו; לצאת לקרב נגד עריצות מפלצתית, שלא הייתה איומה ממנה ברשימות האפלות והאיומות של פשעי האנושות. זוהי מדיניותנו. אתם שואלים, מהי מטרתנו? אני יכול לענות במילה אחת: ניצחון; ניצחון בכל מחיר, ניצחון חרף כל האימה, ניצחון, לא משנה כמה ארוכה וקשה תהיה הדרך, שכן ללא ניצחון, אין הישרדות״.

• ניתן לשאול את התלמידים – מי לדעתם אמר את הדברים לעיל, ומתי.
• מהי הרוח העולה מהדברים?
• האם הדברים יכולים להיות רלוונטיים גם לתושבי ישראל בימים אלו ממש?

הנואם הוא ראש ממשלת בריטניה לשעבר, ווינסטון צ׳רצ׳יל, שבמאי 1940 – כאשר גרמניה הנאצית השתלטה במהירות על עוד ועוד מדינות באירופה, כולל צרפת – עמד בפני העם הבריטי, ואמר להם את האמת בפרצוף: המצב קשה, והוא עתיד להמשיך להיות קשה עוד זמן רב, אך בסוף העם הבריטי ינצח.

• האם, לדעתכם, לאמירה כי העתיד הקרוב הולך להיות קשה, אך הוא חלק מתהליך ארוך שבסופו ניצחון, היה חלק בבניית החוסן של העם הבריטי?

כפי שצ׳רצ׳יל ״הבטיח״ – אכן המצב לא הפך לטוב יותר בחודשים שלאחר הנאום: צרפת נפלה במהירות בפני גרמניה הנאצית, ומעל 300,000 חיילים שנשלחו מבריטניה לסייע לצרפת, נלכדו בעיר החוף דנקירק, והיו מטרה קלה לצבא הגרמני.

• על מבצע דינמו – מבצע החילוץ – ניתן לקרוא כאן.
• על המצב במערב אירופה, כולל מבצע דינמו, ניתן לשמוע בפרק 5 של הפודקאסט על מלחמת העולם השנייה של יובל מלחי, כאן.
• על האירועים הללו נעשה סרט בשם ״שעה אפלה״. ניתן לצפות בחלקים מהנאום כפי שעובדו לסרט.

הדרך שהוביל צ׳רצ׳יל לא היתה קלה, והוא נתקל בהתנגדויות גם מתוך קבינט המלחמה שלו, שהיו בו מי שהציעו כניעה והסכם מול הגרמנים.

צפו בקטע הזה, מתוך הסרט ״שעה אפלה״, המציג את המחלוקת המדוברת. באחד מרגעי השיא אומר צ׳רצ׳יל כי לא ניתן לנהל משא ומתן עם טיגריס, כשהראש שלך נמצא בתוך הפה שלו.

• האם, לדעתכם, האמירה הזו יכולה להתאים גם למצב שלנו, בו איראן עמדה על סף פצצה גרעינית, וארה״ב קראה לה לשולחן המו״מ?
• האם, לדעתכם, צדקה ישראל בפעולה הצבאית ופתיחת המלחמה הישירה מול איראן, בעת שהאיראנים עוד התנהלו מול האמריקנים במישור הדיפלומטי? נמקו.

הנאום הבא של צ׳רצ׳יל, המוכר בשם ״נילחם בחופים״, הגיע לאחר השלמת הפינוי מדנקירק. בנאום זה הדגיש ראש ממשלת בריטניה כי ניצחון לא-מושג בעזרת נסיגות, וכי למרות ההצלחה הכבירה של המבצע ההירואי, אין להתבשם מכך, אלא יש לחתור לנצחון מתוך הכרעת האויב.

״גם אם חלקים גדולים של אירופה והרבה מדינות ותיקות ומהוללות נפלו או תיפולנה תחת שלטון הגסטפו וכל המנגנון המשוקץ של השלטון הנאצי, אנחנו לא נירתע ולא נכזיב. אנחנו נמשיך עד הסוף. אנחנו נילחם בצרפת, נילחם בים ובאוקיינוס, נילחם בבטחה גוברת ובכוח גובר באוויר; אנחנו נגן על האי שלנו, ויהיה המחיר אשר יהיה. נילחם בחופים, נילחם בנקודות הנחיתה, נילחם בשדות וברחובות, נילחם בגבעות. לעולם לא ניכנע״.

• כפי שניתן לקרוא, צ׳רצ׳יל המשיך להציג בפני העם הבריטי את הסכנות שעוד צפויות לו, והכין אותו לגרוע ביותר. האם, לדעתכם, יש חשיבות לפירוט הזה?
• האם וכיצד עשוי להיות יתרון להתכוננות למצבים קשים? האם, לדעתכם, זה תורם לחוסן הנפשי, או שמא מחליש? נמקו.

חלק ג : הבליץ

לפניכם סרטון קצר על הבליץ

צפו בסרטון והסבירו:

• מדוע יצאו הנאצים ל"בליץ"?
• מה היו ממדי הפגיעה בבריטניה?
• האם הצליחו הנאצים במשימתם? מדוע?

ניתן לקרוא כאן להרחבה על הבליץ, ולהאזין להסכת של יובל מלחי (פרק 6, ניתן לבקש מהתלמידים לשמוע את ההסכת ולהגיע ממנו למסקנות כיצד הצליחו הבריטים לעמוד במתקפה)

קטע מתוך ספרו של וינסטון צ'רציל על מלחמת העולם השניה, כרך ב', שעתם הנאה:

מטרתם הראשונה של הגרמנים היתה להשמיד את הכוח האווירי שלנו; השניה היתה לשבור את רוחו של איש־לונדון, או לפחות להוציא את הכרך הגדול שבעולם מגדר מקום נוֹשב. במטרות החדשות האלו לא הצליח האויב. נצחונו של חיל־האוויר־המלכותי הושג על ידי העזתם של טייסינו וכושר־המעשה שלהם, על ידי טיבם המצוין של מטוסינו, ועל ידי ארגונם הנפלא. מיליוני אנשים פשוטים וצנועים, שהוכיחו לעולם מה כוחו של ציבּור שנתגדל בחופש, עתידים היו עתה לגלות סגולות אחרות מפוארות לא־פחות, הכרחיות לא־פחות לחייה של בריטניה…

ום אחד אחרי ארוחת־הצהרים בא שר־האוצר, קינגסלי ווּד, לראותני לרגל עסקיו במס. 10 והנה שמענו התפוצצות כבדה מאד מעבר לנהר בלונדון הדרומית. לקחתיו אתי לראות מה אירע. הפצצה נפלה בפקהם. היא היתה גדולה מאד – מן־הסתם מוקש־יבשה. היא החריבה או עירערה לגמרי עשרים או שלושים בתים קטנים בני שלוש קומות ופערה חלל ניכּר ברובע הזה העני עד מאד. דגלים בריטיים קטנים ומעוררי־חמלה כבר ננעצו בין החרבות. כיון שהוּכרה המכונית שלי, באו הבריות במרוצה מכל עבר ועד־מהרה נתאסף קהל של יותר מאלפיים. כל האנשים האלה היו אחוּזים התלהבות עזה. הם נתקהלו סביבנו, מריעים ומגלים את כל האותות של חיבּה נאמנה, חפצים לגעת בבגדי וללטפם. אפשר היה לחשוב שהבאתי להם איזו טובת־הנאה ממשית ונאה אשר תשביח את גורלם בחיים. מורשי־לבי נרעשו כליל, ואני בכיתי. איזמי, שהיה אתי, מספר ששמע אשה זקנה אומרת, “רואים אתם, באמת איכפת לו. הוא בוכה”. לא היו אלו דמעות עצב כי אם דמעות פליאה והתפעלות. “אבל ראה, הבט לכאן”, אמרו, ומשכוּני אל מרכז ההריסות. שם היה מכתש עצום, אולי ארבעים יארד רחבו ועשרים רגל עמקו. נטוּי בקצה המכתש ממש היה מקלט אנדרסון אחד, ובפתחו הנעוה קידמו את פנינו איש צעיר לימים, אשתו ושלושת ילדיו, בריאים ושלמים אך כפי הנראה המומי־נפץ. הם היו במקום ברגע ההתפוצצות. הם לא יכלו לספר מאומה על חוויותיהם. אבל היה היו כאן, וגאים היו על כך. השכנים ראו בהם יצורי־פלא הראויים לקנאה. כשחזרנו ונכנסנו למכונית עבר הלך־רוח נזעם יותר את ההמון הדל הזה. “תחזיר להם” קראו, ו“שיספגו גם הם”. קיבלתי עלי מיד לדאוג לכך שתתמלא משאלתם; והבטחה זו ודאי שנתקיימה. החוב הוחזר עשרת מונים. מונים, בהפצצת־השיגרה הנוראה של ערי גרמניה, שהוסיפה תעצומות ככל שהתפתח הכוח האווירי שלנו, ככל שכבדו הפּצצות וחמרי־הנפץ האדירו. אין ספק שנפרענו מן האויב כהלכה ומיצינו עמו את מידת־הדין עד תוּמה. וי לבני־אנוש העלובים!

(מתוך פרויקט בן יהודה)

• מה ניתן ללמוד מהקטע על כח העמידה של תושבי לונדון?
• מה עודד אותם לעמוד מול המתקפה?
• צפו בתיאור הססמאות שליוו את תושבי בריטניה בימי הבליץ. מה היה המסר שלהם? מה ניתן ללמוד מהם למצבנו?

במהלך ימי "הבליץ" אמר וינסטון צ'רצ'יל על תושבי בריטניה –

Let us therefore brace ourselves to our duties and so bear ourselves that if the British Empire and its Commonwealth last for a thousand years, men will still say, 'This was their finest hour.'

לכן, הבה נצא למלא את חובותינו, ונפעל כך, שאם האימפריה הבריטית וחבר העמים שלה יישארו עוד אלף שנים, עדיין יאמרו האנשים 'הייתה זו שעתם היפה ביותר'.

• הסבירו את כוונתו?
• האם לדעתכם מתאים משפט זה גם לתיאור התנהלותם של תושבי ישראל במהלך המלחמה?

(להרחבה על הנאום לחצו כאן)

הבליץ הסתיים בכישלון מבחינת הנאצים. הגרמנים לא הצליחו לשבור את כח העמידה של תושבי בריטניה וחיל האויר הבריטי גרם לגרמנים נזקים משמעותיים. ארבע שנים מאוחר יותר נצחו הבריטים ובעלי בריתם את גרמניה הנאצית.

חלק ד : תש"ח

בחודש הראשון שלאחר הקמת המדינה הפציץ חיל האויר המצרי בקביעות את תל-אביב וגרם למאות הרוגים. ישראל הצעירה נעדרה באותו שלב מטוסים שיוכלו להדוף את התקפות האויב

קראו על אירועי אותם ימים

• מה הייתה מטרת המצרים בהפצצת העיר?
• מה היה היקף הנזקים?
• כיצד התמודדו תושבי תל-אביב עם ההפצצות?

קראו כיצד הגיב בן גוריון להפצצת העיר:

על אף הקשיים והסכנות, היה בן גוריון אופטימי. בלילה הקודם, לאחר ההפצצה הראשונה של תל אביב על ידי חיל האוויר המצרי, נסע מנהיגה בן ה- 62 של ישראל, לשדה דב שנפגע. בשובו לפנות בוקר לביתו, בג'יפ פתוח, עקבו אחריו תושבי תל אביב בהשתאות. בן גוריון שאב מהם עידוד: 'מכל הבתים הציצו אנשים בפיז'אמות ובכותנות. אבל לא היה ניכר פחד למעלה מהמידה. הרגשתי – אלה יעמדו. (מתוך – מרדכי נאור, שנה ראשונה לעצמאות, יד בן צבי, תשמ"ח, עמ' 18).

• הסבירו מה גרם, לדעתכם, לבן גוריון להאמין ביכולת העמידה של תושבי העיר?

חלק ה : עם כלביא

מדינת ישראל מתמודדת בימים אלו עם התקפות טילים בסדרי גודל חסרי תקדים.

כתבו את הדומה והשונה בין מצבה של ישראל היום למצבה בשנת 1948 ולמצבם של תושבי לונדון בימי הבליץ? התייחסו להתנהלותם של רוב אזרחי ישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל. ניתן להעזר גם בקליפ המצורף מראשית המלחמה

האם, לדעתכם, אזרחי ישראל מפגינים אותה יכולת עמידה כמו אזרחי בריטניה ב1940 וכמו אזרחי ישראל בתש"ח? הביאו דוגמאות לביסוס טענתכם.

הציעו הצעות מעשיות לחיזוק החוסן הלאומי והסבירו את חשיבותן? הסבירו מה, לדעתכם, תפקידו של הנוער בנושא זה בימים אלו? האם אתם יכולים ליישם באופן מיידי את ההצעה אותה הצעתם?

הפוסט עורף חזק – עם חזק הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

סייקס פיקו

גבולותיהם הנוכחיים של מדינות המזרח התיכון הם גבולות חדשים יחסית. עד למלחמת העולם הראשונה היה האזור כולו נתון לשליטתה של האימפריה העותומנית. במהלך המלחמה ועל רקע כיבוש האזור בידי מדינות ההסכמה (בעיקר בריטניה ויותר מאוחר צרפת) חילקו סיקס הבריטי ופיקו הצרפתי את שטחי המרחב על בסיס שיקולים כלכליים או צבאיים שתאמו את האינטרסים של בריטניה וצרפת. כך נוצרו ישויות מדיניות מלאכותית הכוללות קבוצות אתניות ודתיות שונות זו מזו ובדרך כלל גם עוינות זו מזו. עובדה זו בלטה בעיקר בעיראק ובסוריה בה קובצו למדינה אחת כורדים, סונים, עלווים, דרוזים וקבוצות נוספות.

שלטון מפלגת הבעת'

במהלך שנות הארבעים של המאה הקודמת קבלו מדינות המזרח התיכון עצמאות מבריטניה וצרפת. חשוב לציין שגם כיום, למרות כל התהפוכות העוברות על האזור נשארו רוב המדינות בגבולותיהם המקוריים כפי שנקבעו בידי השלטון האירופאי. בסוריה, לאחר סדרה של מהפכות צבאיות עלתה לשלטון מפלגת הבעת', מפלגה לאומית חילונית (יחסית..) משנת 1970 עמד בראשה חפאז אל אסאד (על דמותו) ולאחר מותו בשנת 2000 שלט במדינה בנו בשאר (על דמותו). השלטון בתקופה זו התבסס על כוחות הצבא ועל בני העדה העלאווית, עדה קטנה יחסית השוכנת ברובה באזור החוף הצפוני של סוריה שמשפחת אסד השתייכה אליה.

תחת שלטון הבעת ומשפחת אסד התקיים בסוריה משטר עריץ ואכזרי שדיכא בכוח כל ניסיון התנגדות וערעור על שלטונו. בתקופה זו הובילה סוריה את מדיניות העימות נגד ישראל, ומאז מלחמת העצמאות ועד השנים האחרונות הייתה מצויה במלחמות ובסכסוכים צבאיים עם מדינתנו.

מלחמת האזרחים בסוריה

בשנת 2011, כחלק מאירועי "האביב הערבי" שערערו את יסודותיהם של כל מדינות המזרח התיכון פרצה בסוריה מלחמת אזרחים. אל מול כוחות השלטון התקוממו שתי קבוצות עיקריות. הראשונה הייתה של מיעוטים אתניים שונים שאולצו עוד מימי הצרפתים להיכלל בתחומי סוריה ודוכאו בידי שלטון העלאווים, הבולטים שבהם היו הדרוזים בדרום המדינה והכורדים בצפונה. השנייה הייתה של קבוצות אסלאמיות קיצוניות שיצאו כנגד שלטון הבעת החילוני והכופר לטעמם (בשל היותו מבוסס על העלווים, הנתפסים ככופרים בעיני רוב הסונים תושבי סוריה). בין קבוצות אלו בלטו אנשי האחים המוסלמים לגווניהם ואנשי דעאש. המורדים שהשתלטו בימים האחרונים על סוריה משתייכים ברובם לקבוצות האסלאמיות.

במהלך המלחמה פעלו כל הצדדים באכזריות יתרה. צבא אסד שגובה ותוגבר בידי האיראנים והרוסים טבח ללא הפסקה בבני עמו וגם המורדים לא נהגו בדיוק לפי כללי המשפט הבינלאומי. במהלך המלחמה נהרגו קרוב לחצי מיליון איש ומיליוני סורים נמלטו לרחבי המזרח התיכון ולמדינות אירופה.

נפילת אסד

אחד הגורמים שסייע יותר מכל לאסד לשמור על שלטונו היה ארגון חיזבאללה. לאחר שזה הוכה קשות בידי ישראל בשבועות האחרונים, ובגיבוי טורקיה המבקשת להפיל מסיבות שונות את שלטונם של העלאווים, נצלו המורדים את שעת הכושר והצליחו להביס את כוחות המשטר ולהשתלט על דמשק. בשעה שנכתבות שורות אלו גורלו של אסד עצמו אינו ידוע. באירוע מעורבות מדינות ומעצמות רבות ומדינת ישראל עומדת דרוכה נוכח ההתפתחויות.

נושאים לדיון – סוריה

• להתערב או רק לצפות ולהיזהר

בין הכוחות הפועלים בסוריה ישנם כוחות המקורבים באופן מסוים למדינת ישראל. הבולטים שבהם הם הדרוזים והכורדים שלהם יחסי ידידות עם ישראל מזה שנים רבות, ותושבי האזורים הקרובים לגבול שקבלו מישראל סיוע הומניטרי במהלך השנים האחרונות

האם לדעתכם על מדינת ישראל לסייע או להסתייע בקבוצות אלו כדי להשפיע על דמותה של סוריה החדשה, או שמא עליה רק לצפות ולהגן מרחוק ולא להתערב בביצת הסכסוכים במדינה השסועה?

• רמת הגולן

במהלך שנות התשעים של המאה הקודמת בקשו מנהיגים שונים בישראל למסור את רמת הגולן לסוריה תמורת הסכם שלום עם משטר אסאד. יוזמה זו נבלמה לאור מאבק נחוש של תושבי הגולן ותומכיהם לאור ההתפתחויות בסוריה והחשש מעליית שלטון אסלמי קיצוני במדינה, מה ניתן להסיק ממציאות זו לגבי מסירת שטחים אסטרטגים למדינות אויב שעתיד השלטון בהם אינו ברור, תמורת הסכם שלום?

• בגלל הרוח

צבאו של אסד הוא צבא מודרני וחזק שנהנה מתמיכה מסיבית של האיראנים והרוסים. למרות זאת הוא התמוטט במהירות לנוכח מתקפת המורדים. מה לדעתכם ניתן ללמוד מכאן על הגורמים לחוסנו או חולשתו של צבא?

הפוסט דע את האויב – סוריה הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

החותי'ם המטילים מצור ימי על מצרי בב אל מנדב ומשתקים למעשה חלק ניכר מהסחר לאילת, מפגיזים את ערי ישראל בטילים בליסטיים ומותקפים בתגובה בידי ישראל ובנות בריתה. במערך זה ננסה לעשות מעט סדר בהכרות עם תנועה זו ונעמוד על כמה מהשלכות ההתמודדות עימה.

שנאת ישראל בתימן – לא דבר חדש!

החות'ים הם שיעים הפועלים בתימן. במידה רבה ובניגוד למה שניתן אולי לחשוב, שנאת ישראל בתימן אינה דבר חדש, ולא הומצאה בידי החות׳ים. הם ממשיכים מסורת ארוכה ולא מכובדת של עוינות מצד חלק ניכר מהאוכלוסייה השיעית התימנית כלפי היהודים.

ניתן, למשל, למנות את גלות מוזע, את גזירת היתומים בתימן, או את פרעות עדן, שאירעו בסמיכות לחג החנוכה של שנת ה׳תש״ח, (ראו גם בסרטון המצורף) לאחר ההחלטה על תכנית החלוקה בכ״ט בנובמבר.

מה לדעתכם הדומה והשונה בין התנהגותה של האוכלוסייה התימנית כלפי היהודים לאורך הדורות לבין התנהלותם של החות׳ים כיום?

האביב הערבי – תימן

החות'ים עצמם עלו על במת ההיסטוריה לפני מספר שנים כחלק מאירועים שכונו ״האביב הערבי״.

צפו בסרטון המצורף של ערוץ ההיסטוריה, המתאר בקצרה את האירועים (ניתן להוסיף כתוביות בעברית).

• כיצד תרמה הטכנולוגיה להצלחתן (ולו החלקית) של המחאות במדינות ערב השונות?
• האם לדעתכם מדובר בשימוש חיובי בטכנולוגיה?
• חישבו: כיצד יכולות מדינות לעשות שימוש בטכנולוגיה על מנת לעורר מהומות במדינות אחרות?
• [ניתן לנצל את הנושא הזה, כדי לדון עם התלמידים בשאלה כיצד ממשלות זרות יכולות לנצל את הטכנולוגיה לפגיעה במדינות אחרות, או להעברת מסרי טרור וכד׳. למשל בסרטון הזה, או הזה].
• מדוע לדעתכם כונו בתחילה האירועים בשם ״אביב״? (לרמז: קראו כאן) – להבנתכם האם התקוות של מדינות המערב שהעניקו את השם הזה מומשו או נכזבו – ומדוע?

מי אתם, החות׳ים?

לאחר הפלת המשטר בתימן במהלך ״האביב הערבי״, השתלטו החו׳תים על חלקים נרחבים במדינה. החות׳ים הם מוסלמים מהזרם השיעי (פלג של השיעה שנקרא זיידים) – כמו איראן. ומשום כך, החות׳ים הם חלק חשוב בפרויקט האיראני להקיף את ישראל ב-״טבעת האש השיעית״, מאיראן, עיראק, סוריה (שבשבועות האחרונים איראן איבדה אותה לטובת המורדים הסונים) ולבנון (שם פירוקו האיטי של ארגון חיזבאללה מסיר מעל ישראל את האיום לאט לאט). מדינות וטריטוריות נוספות שבאמצעותן מקווה איראן להקיף ולהפיל את ישראל הן כאמור תימן, ירדן ועזה (שהן בעיקר פלסטיניות וסוניות, אך שיתוף-האינטרס שיש להם עם האיראנים נגדנו, גורם להם לשתף פעולה, בינתיים).

• עיינו בלוגו של הארגון החות׳י, עליו הסיסמאות:

״אללה הוא הגדול מכול,

מוות לאמריקה,

מוות לישראל,

קללה על היהודים,

ניצחון לאסלאם״.

ה-״קללה״ שמזכירים החות׳ים, מקורה בקוראן (סורה 5, 60), שם נאמר כי אלוהים קילל את היהודים ועשה אותם חזירים וקופים.

• האם, לדעתכם, ישנה אפשרות לדו-קיום של מדינת ישראל עם בני קבוצה דתית-אידיאולוגית שאלו עקרונותיה?

צפו בסרטון המצורף, המסביר את עלייתם של החות׳ים:

• הסבירו כיצד השליטה של החות׳ים על מיצרי באב אל מנדב (ראו הסבר על חשיבותם בסרטון) פוגעת בכלכלה העולמית. לחילופין, ניתן לעיין גם במפה הזו, ולשאול את התלמידים מהי החשיבות של מיצרים אלו.

• צפו בסרטון הזה (בין הדקות 3:50-7:30) – מדוע לדעתכם יש לנו נטייה לזלזל באיום החות׳י? האם הדבר נובע רק מגזענות, או אולי מכך שאיננו מכירים מספיק את החות׳ים והזלזול מגיע מבורות? כיצד ניתן לדעתכם להמנע משאננות מסמאת-עיניים?
• מהם, לדעתכם, הלקחים שניתן ללמוד מהשביעי באוקטובר לגבי זלזול ביריבים שחשבנו כנחותים מאיתנו?
• מה לדעתכם ניתן ללמוד על עוצמתה של ישראל מהתקיפות של חיל האוויר הישראלי בתימן?
• מדוע להבנתכם תקיפות חיל האוויר הישראלי בתימן לא גורמות לחות'ים להפסיק את הירי של רקטות וטילים על ישראל? מה לדעתכם ניתן לעשות על-מנת לעצור את הירי של החות'ים על ישראל?
• לאינפוגרפיקה בנוגע לאיום החות׳י, ראו כאן.

• סיכום – מה למדתם? או – מה אתם לוקחים מהשיעור היום (מידע, רעיון, נקודות למחשבה, וכד')?

אפשרות להרחבה – אהבת ציון של יהדות תימן

כיוון שעסקנו בתימן, ניתן לנצל את ההזדמנות לעסוק מעט גם ביהדות תימן, שהיא מהמפוארות והצבעוניות שבעדות ישראל. המלצתנו היא לעסוק בכך שלאורך הדורות פיעמה ביהדות תימן כמיהה עזה לארץ ישראל.

• ניתן לעיין עם התלמידים בפיוט ״אהבת הדסה״ של ר׳ שלום שבזי, עליו מסופר כי ״בכל ערב שבת נעשה לו נס קפיצת הארץ ובא לארץ ישראל לשבות שם, פעם בירושלם פעם בטבריא פעם בעכו או בחברון, ואחרי מוצאי השבת שב אל ארצו״.

• עיינו בתמונה זו, של יהודים המחכים בעיר עדן לעלייה לארץ ישראל בשנת 1949. תארו את מאפייני היהודים התימנים כפי שהם עולים מתוך התמונה.
• לאורך השנים הביאו יהודי תימן לידי ביטוי את אהבתם העזה לארץ, באמצעות עלייה אליה. כך בימי העלייה הראשונה, עת עלתה יהדות תימן בעלייה המכונה עליית ״אעלה בתמר״ (על שם השנה בה עלו – תרמ״ב, והפסוק משיר השירים ״אמרתי אעלה בתמר״) ובמבצע ״על כנפי נשרים״. בשנים האחרונות עלו לארץ אחרוני יהודי תימן (ראו בסעיף הבא).
• צפו בסרטון המצורף, המתאר את עלייתם של אחרוני יהודי תימן. מה ניתן לדעתכם ללמוד מכך – הן על יהדות תימן עצמה, הן על הארץ והמדינה ממנה יצאו – לאחר שכל יהדות תימן עלתה לארץ?

הפוסט דע את האויב – החות'ים הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

ישראל ומצרים – עד הסכם השלום

היחסים בין ישראל למצרים עד להסכם השלום היו קשים ורעים. עד הסכם השלום מצרים הייתה הגדולה באויבותיה של מדינת ישראל בכל אחת ממלחמות ישראל: מלחמת העצמאות; מלחמת סיני; מלחמת ששת הימים; מלחמת ההתשה; וכמובן – מלחמת יום הכפורים.

• ניתן לחלק את התלמידים לחמש קבוצות, ובאמצעות מתודת ג׳יקסו כל אחת מהקבוצות תלמד את שאר הכיתה בקצרה על המהלכים והתוצאות העיקריים בין ישראל למצרים בכל אחת מהמלחמות שלעיל.

הסכם השלום עם מצרים

בסוף שנת 1977 הפתיע נשיא מצרים אנואר סאדאת את ישראל והעולם כולו, כאשר הודיע כי הוא מוכן להגיע לישראל ולדון על הסכם שלום בין המדינות.

עד לרגע בו יצא נשיא מצרים מהמטוס, רבים לא האמינו כי הדבר יקרה, והיו אף חששות כי במקום נשיא מצרים יצאו מהמטוס חיילי קומנדו מצריים, שיטבחו בהנהגה הישראלית שתחכה על המסלול.

• לאור מה שלמדתם בנוגע ליחסים בין ישראל למצרים עד לנאומו של סאדאת, האם הייתם מאמינים כי כוונתו בנוגע להסכם שלום רצינית? נמקו.
• ממה, להבנתכם, נבעה התפנית בעמדה המצרית? יש הטוענים שמדובר בכישלון מצרי להכריע את מדינת ישראל במלחמות, ויש הטוענים כי מדובר בסיבות אחרות. איזו טענה נראית לכם משכנעת יותר ומדוע?

גם לאחר ביקורו של סאדאת בישראל, הפער בין הצדדים והאיבה ההדדית היו נותרו רבים. מי שנכנס לעובי הקורה על מנת לגשר בין הפערים, היה נשיא ארה״ב דאז, ג׳ימי קרטר. הוא כינס את ראשי המדינות במעונו בקמפ-דייוויד, וכאשר הם מנותקים מהתקשורת ומדעת הקהל במדינותיהם, דחף אותם קרטר לחתום על הסכם השלום.

• עיינו בקריקטורה הזו, והסבירו כיצד היא מתארת את היחסים בין ישראל למצרים באותה העת.

מאת יואל בוכוולדישראלי, יליד אוסטריה, 1997-1920 – אוסף יואל בוכוולד, המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, חולון, CC BY-SA 3.0, קישור

הנסיגה מסיני

הסכמי השלום כללו נסיגה ישראלית מלאה מחצי האי סיני – שטח עצום בגודלו (בוודאי ביחס לגודלה של מדינת ישראל), אשר מלבד היישובים הישראליים שפונו נעקרו ממנו, היווה עומק אסטרטגי חשוב מאין כמותו בהגנה על המדינה. נסיגה זו הייתה חסרת תקדים בתולדות היחסים בין מדינות העולם, דומה שמעולם לא נסוגה מדינה שנצחה את רעותה במלחמות שנכפו עליה משטחים אותם כבשה.

על החרבת הישובים היהודים בסיני ומשמעותה לאחר עשרות שנים צפו בסרטון המצורף:

לפניכם אמירות של מנהיגים, בנוגע להסכמי שלום שנחתמו בין מדינות-אויב. עם איזו מבין האמירות אתם מזדהים? נמקו.

• מנחם בגין, בעקבות הביקורת נגדו על הסכם השלום עם מצרים והנסיגה הישראלית מסיני: ״אנחנו נלחמים היום על השלום. אשרינו שזכינו לזה. כן, יש קשיים בשלום, יש; יש מכאובים בשלום, יש; יש קורבנות למען השלום.יש; כולם עדיפים מקורבנות המלחמה!״
• לאחר חתימת הסכם מינכן בין בריטניה לגרמניה הנאצית, אמר ראש ממשלת בריטניה דאז, נוויל צ׳מברליין כי: ״…ראש ממשלה בריטי שב מגרמניה בהביאו הסכם עם כבוד. אני מאמין שזהו שלום בדורנו. אנו מודים לכם מעומק ליבנו. שובו לביתכם ושתהיה לכם שינה ערבה״. בתגובה לכך אמר ווינסטון צ׳רצ׳יל כי ״בריטניה יכולה הייתה לבחור בין חרפה למלחמה. היא בחרה בחרפה – ותזכה במלחמה!״.

הסכם השלום במבחן הזמן

כאמור, הסכם השלום בין ישראל למצרים הוא הוותיק מבין הסכמי השלום בין ישראל למדינות ערב. הוא שרד אפילו את הטלטלה שעברה על מצרים בימי ״האביב הערבי״ והמהפכות שבעקבותיו.

עם זאת, יש להצביע על מספר נקודות חשובות:

• מדינת ישראל פרסמה אזהרת מסע המורה לישראלים שלא-להגיע למצרים ולחצי האי סיני ולמצרים. לאלו השוהים שם – היא ממליצה לחזור מיידית לארץ.
• בשנת 2011 הותקפה שגרירות ישראל במצרים. באירועים הקשים והמסוכנים הללו גילה ההמון המצרי כי למרות הסכם השלום בן עשרות-השנים, האיבה של העם המצרי לישראל לא פסקה, ואולי אף התגברה. ההתקפה הייתה השראה לסדרת הטלוויזיה "תחריר" (בסרטון המצורף)

• קב״ט השגרירות הישראלית במצרים מספר, כי באחת מהשיחות שהיו לו עם השומר המצרי בבניין-המגורים שבו שכן במצרים, הוא שם לב כי ״כשדיברתי איתו שמתי לב שהוא כל הזמן מציץ מעבר לגב שלי, כאילו מנסה לראות שם משהו. חשבתי שהוא זיהה בליטה של נשק או מכשיר קשר מתחת לחולצה, עד שלבסוף הוא שאל אותי במבוכה: 'איך אתה מצליח להחביא את הזנב שלך?'. התייחסתי לשאלה הזאת בחיוך, אבל כשסיפרתי על כך למחרת לדיפלומט ישראלי בכיר, הוא הסתכל עליי ברצינות ואמר לי שמוחמד לא צחק. 'תצפה בערוץ המצרי הממשלתי ותבין', הוא אמר. בערב צפיתי בסדרה עלילתית, ובשלב מסוים הבנתי שהערפד עם הניבים הבולטים והזנב המחודד שמופיע שם הוא למעשה ישראלי. בהמשך נראו דמויות בלבוש של יהודים חרדים אוכלות להנאתן ילדים פלסטינים. (למקור).
  • האם הסיפור מזכיר לכם תוכן אותו למדתם בשיעורי היסטוריה?
  • מה, לדעתכם, ניתן ללמוד מכך שהתוכן האנטישמי המדובר שודר בערוץ הממשלתי של מצרים?

הסכם השלום ולקח השביעי באוקטובר

בשנים האחרונות מצרים מפרה את הסכם השלום, ומכניסה עוד ועוד כוחות צבאיים לחצי האי סיני.

על ההתחמשות המצרית והפרת הסכמי השלום ראו בסרטון המצורף:

• ד״ר גיא בכור טוען כי אין לחשוש כיום ממלחמה מול מצרים.

• • שימו לב היטב לטיעונים שלו – האם לדעתו אין לחשוש ממלחמה משום שהמצרים אוהבי-ישראל, או מסיבות אחרות? מהן? חוו את עמדתכם על טיעוניו.
  • מה יקרה לדעתכם ביום שבו אותן סיבות תיפטרנה לא תהיינה רלוונטיות? נמקו.
• מומחים אחרים מתריעים בחשש גדול מפני ההתעצמות המצרית בסיני, וטוענים כי לאחר ההפתעות-הרעות של האויב והכשל הראשוני של צה"ל לעמוד מולן במהלך מלחמת יום הכפורים והשביעי באוקטובר, יש לקחת ברצינות את הסיכוי כי מלחמה מול מצרים תפרוץ בעתיד הקרוב.
• עם איזו דעה אתם מזדהים? נמקו.

הפוסט מצרים – שכן או אויב? הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

"יום הניצחון" נחוג ברחבי אירופה בהתלהבות עצומה ובמדינות רבות הוא מצוין עד היום מדי שנה בשנה. בעשורים האחרונים קבעה כנסת ישראל כי יום זה הוא יום זיכרון והוקרה ממלכתי ללוחמים בנאצים ובמיוחד למאות אלפי הלוחמים היהודים שפעלו במסגרת צבאות בעלות הברית. להלן נדון בכמה נקודות בעלות משמעויות ערכיות וחינוכיות המתבססות על מורשתו של יום זה.

א. משמעות היום

(בכיתות בהם חסר ידע בסיסי על מלחמת העולם השנייה, מומלץ להתחיל בסקירה קצרה של המלחמה. ניתן להעזר בסרטון התמציתי של יד ושם)

צפו בסרטון המצורף על יום הניצחון שהופק בידי מיזם "הלו"ז העברי".

דונו בכיתה לאור הסרט בשאלות הבאות:

• מה משמעותו של יום זה במדינת ישראל?
• האם יום זה רלוונטי רק לקהילת יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר ("חבר העמים") או לכלל אזרחי ישראל?
• "יום הניצחון" הוא מעין השלמה ל-"יום הזיכרון לשואה ולגבורה" (מתוך הסרטון) – מה דעתכם על היגד זה ומה משמעותו?

מה דעתכם על הדברים של אחת הדוברות בסרט ולפיו היא אינה חוגגת את היום בשל הקורבנות הרבים אותם הכירה? התייחסו גם לדבריו של בן גוריון ביום הניצחון

ב. הלוחם היהודי

• "יום הניצחון" הוא מעין השלמה ל"יום הזכרון לשואה ולגבורה" (מתוך הסרטון) – מה דעתכם על היגד זה ומה משמעותו?

צפו במקורות הבאים (ניתן לחלק את המקורות בין התלמידים)

סיפורי וטרנים:

סיפור הלוחמים והפרטיזנים:

מאמרים על פועלם של הלוחמים היהודים בצבאות בעלות הברית. מתוך מאגרי המידע במוזיאון הלוחם היהודי בלטרון

• ספרו לכיתה על אחד הסיפורים אותם קראתם. כיצד הסיפור השפיע עליכם ביחס להבנת ההתמודדות של היהודים עם אירועי השואה?
• אילו לקחים ניתן ללמוד מפועלם של הלוחמים היהודים למדינת ישראל של היום?

ניתן להתייחס לערכים השונים שבאו לידי ביטוי בסרטון – כמו הצורך בהקרבה למען המולדת, כיבוד המבוגרים, היכולת לקום מתבוסה לניצחון. מה מזה רלוונטי למדינת ישראל של ימינו?

ג. איך משמידים את הרוע?

מבחינה צבאית לאורך כל מלחמת העולם השנייה היה הצבא הגרמני טוב יותר מצבאות בעלות הברית שעמדו מולו. איכות לוחמיו ומפקדיו וכמו גם כלי הנשק שלו, נחישותו ומנגנוני הסיוע והאספקה היו טובים לעין שיעור מאלו של בעלות הברית שתחילה התנהלו בצורה מפולגת ומהוססת.

על השאלה – כיצד בכל זאת נצחו בעלות הברית במלחמה ענו ההיסטוריונים במהלך השנים מגוון רב של תשובות. לכיתות ברמה גבוהה מומלץ לעיין במאמרו של ריצ'רד אוונס, הסוקר את ההסברים השונים שניתנו לנצחון בעלות הברית. ניתן למיין את הסיבות השונות שהוא מציע לסוגים שונים: כלכלי, מנהיגותי וכדומה ולדון בהשפעתם.

ד. היכולת לקום מתבוסה לנצחון

אחת התופעות שאפשרה את נצחון בעלות הברית הייתה היכולת לקום מתבוסה לנצחון. היכולת זו אפיינה את כל בעלות הברית: בריטניה שנותרה לבדה לאחר תבוסת צרפת, ברית המועצות לאחר הכשלון הנורא ב1941 וארצות הברית אחרי פרל הרבור. בכל אחד מהמקרים (אולי למעט המקרה הרוסי בו ביקשו הגרמנים לשעבד ולהשמיד למעשה את ברית המועצות) עמדה בפני המנהיגות האפשרות להכנע ולהפסיק את המלחמה, אך המנהיגות (בתמיכת רוב הציבור) היו נחושים לקום ולהאבק.

צפו בשחזור נאומו של צ'רצ'יל מקיץ 1940, בשעה שנדמה היה שלבריטניה אין סיכוי מול הנאצים (בסרטון המצורף יש להפעיל כתוביות בעברית). על הרקע לנאום ראו כאן.

נקודות לדיון:

• באילו נימוקים השתמש צ'רצ'יל כדי לשכנע את הבריטים להמשיך ולהילחם?
• כיצד אפשרה מנהיגותו כפי שהיא באה לידי ביטוי בסרטון את הניצחון על גרמניה?
• מהם, להבנתכם, הלקחים מנאום צ'רצ'יל לימינו?

ה. שיתוף פעולה אל מול הרוע

ערב מלחמת העולם השנייה ולאחריה הייתה פעורה תהום אידיאולוגית ופוליטית בין ארצות הברית ובריטניה לבין ברית המועצות בראשות סטלין. גם בין ארצות הברית לבריטניה היו מחלוקות קשות ואינטרסים מנוגדים. ובכל זאת אל מול האויב המבקש להשמידם התאחדו המעצמות השונות ושיתפו פעולה באופן מלא עד לניצחון. (בסרטון המצורף: המפגש בין כוחות אמריקאים ורוסים על גדות נהר האלבה בליבה של גרמניה)

בכיתות מתאימות ניתן להרחיב על המשטר הטוטליטרי הקומוניסטי לעומת מדיניותם של ארה"ב ובריטניה כמו גם על המלחמה הקרה שפרצה מיד בתום המלחמה.

מה ניתן ללמוד ממציאות זו לגבי היכולת והצורך של בעלי דעות שונות להתאחד אל מול אויב משותף?

ו. על הניצחון המוחלט

במהלך השנים האחרונות של המלחמה סירבו בעלות הברית לכל משא ומתן עם גרמניה ויפן ודרשו מהם כניעה ללא תנאי, כניעה שלאחריה הועמדו לדין ולעיתים גם הוצאו להורג מנהיגי המדינות שהמיטו על העולם את האסון. לנוסח הסכם הכניעה ראו כאן.

כמו כן במהלך המלחמה נקטו בעלות הברית תכופות במבצעים של הפצצות המוניות, מניעת מזון מאוכלוסייה ופגיעה באזרחים (פגיעה שאצל הרוסים גלשה במהירות לפשעי מלחמה קשים נגד האוכלוסייה האזרחית) ראו לדוגמא את הסרטון המצורף על הפצצת המבורג:

• מה הם היתרונות והחסרונות של הדרישה ל"כניעה ללא תנאי" ביחס לאויב חסר מעצורים?
• מה ניתן ללמוד מכך לימינו?

לפני מספר שנים אמר השופט אהרן ברק כי "דמוקרטיה נלחמת שידה האחת קשורה מאחורי גבה".

• מה המשמעות של משפט זה?
• מה היה קורה לדעתכם אם בעלות הברית היו דוגלות בגישה זו במהלך המלחמה?
• מה הם הגבולות הראויים ללחימה מול אויב המאיים על הקיום ומבצע פשעים?
• מה ניתן ללמוד מכך לדעתכם ביחס למלחמות ישראל כיום?

(ניתן להרחיב גם במערך של חמל מורים על שאלת מוסר המלחמה)

ז. מתי מציינים את יום הניצחון

עיינו בערכים השונים בוויקיפדיה ביחס לציון יום הניצחון:

על יום הניצחון האירופאי

על יום הניצחון בברית המועצות

• הסבירו מדוע לדעתכם נקבע יום הניצחון בחוק הישראלי על פי התאריך בו הוא צוין דווקא בברית המועצות?
• מה דעתכם על החלטה זו?

מאז פלישת רוסיה לאוקראינה ישנם קריאות בקרב יוצאי חבר העמים לציין את יום הניצחון דווקא ב8.5.

קראו את המאמר המצורף

• מה הנימוקים אותם מעלה הכותב בדבר הצורך לציין את יום הנצחון דווקא ב8.5?
• מה דעתכם על נימוקים אלו?

הפוסט יום הניצחון – שמונים שנה לניצחון על גרמניה הנאצית הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.