כיתות: ה–ו
משך: 45 דקות

מטרות השיעור

• היכרות עם משמעות המילה דמוקרטיה.
• הבנת הצורך בדמוקרטיה בחברה של אנשים שונים.
• הבנת העיקרון של קול שווה לכל אדם, הוגנות ואיזון.
• היכרות עם שלוש הרשויות בדמוקרטיה.
• יישום עקרונות הדמוקרטיה בדוגמה מחיי הכיתה.

חלק א’: הצורך בהחלטה משותפת – דוגמה קונקרטית (10 דקות)

 העלאת הצעות לשיפור הכיתה

המורה: “אנחנו רוצים לשפר את החיים בכיתה.
בואו נציע הצעות אמיתיות לשיפור.”

על הלוח רושמים את מה שהתלמידים מציעים (דוגמאות):

• יותר זמן משחק בהפסקה
• שינוי מקומות ישיבה
• כלל חדש לגבי רעש
• יום פעילות מיוחד

נבחרת על ידי המורה, בכוונה רק הצעה אחת בלבד (גם אם לא כולם בעדה)

• האם כולם רוצים את זה?
• האם יש גם מי שמתנגד?
• אבל… צריך להחליט: כן או לא?

הבעיה מתחדדת – לדון בכיתה, על אפשרויות שאינן דמוקרטיות

• אולי לבחור לפי ההצעה של הילד הכי חכם?
• אולי לבחור לפי מי שגר הכי קרוב לבית הספר?
• אולי לבחור לפי מי שהגיל שלו הכי גבוה?
• אולי לבחור לפי מי שיודע לצעוק הכי חזק?

חלק ב’: מהי דמוקרטיה – ידע בסיסי והמשגה (7 דקות)

הגדרה על הלוח:

דמו – קרטיה = שלטון העם

 עם   שלטון    (תרגום מיוונית)

בדמוקרטיה שואלים “איך מחליטים יחד כביטוי לרצון העם”.

ובהקשר של בחירת ההמלצה מהלוח שעלתה בחלק א':

“אז איך בדמוקרטיה היינו מחליטים לגבי ההמלצה שהעלינו לכיתה?”

• דמוקרטיה היא דרך שבה קבוצה גדולה של אנשים מקבלת החלטות
• לכל אדם יש זכות שווה להשתתף
• לא לפי כוח, כסף או מעמד, אלא כי הוא חלק מהכלל

חלק ג’: שלוש הרשויות – יישום דרך הדוגמה (15 דק’)

הסבר קצר על תפקיד כל רשות.

   הרשות המחוקקת – קובעת חוקים וכללים

   הרשות המבצעת – מבצעת את ההחלטות

  הרשות השופטת – בודקת שהכול נעשה לפי הכללים שקבעו הכנסת והממשלה

בחירת שני נציגים לכל רשות על ידי המורה- חזרה לדיון בהצעת השיפור שהוצעה בחלק א':

המחוקקת – האם מתאים להפוך לכלל?

המבצעת – איך מיישמים כזה כלל?

השופטת – מה יגיע לדיון אצל הרשות הזו?

סיכום (5 דק’)

• למה לא אדם אחד מחליט?
• למה חשוב שלכולם יהיה קול?
• למה טוב שיש כמה רשויות?

הפוסט מערך שיעור: למה צריך דמוקרטיה? (כיתות ה-ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

איראן – תעודת זהות:

איראן נמצאת כ־1600 ק״מ מזרחית למדינת ישראל. אם נפנה את המבט מזרחה, בדרך מישראל לאיראן נעבור על פני ירדן, סעודיה ועיראק.

לאיראן, שעד למאה ה־20 נקראה בשם פרס, שורשים היסטוריים עמוקים וארוכים, והיא אחת התרבויות העתיקות בעולם. במאה ה־6 לפנה״ס היה זה כורש, המלך הראשון של האימפריה הפרסית, שהתיר ליהודים שהוגלו לבבל במהלך חורבן בית המקדש הראשון לשוב אל מולדתם, במה שמוכר כ״הצהרת כורש״. היכרות נוספת של העם היהודי עם מלכי פרס ומדי הייתה בימי מגילת אסתר, שהתרחשה בשושן ששרידיה ממוקמים כיום בדרום־מערב איראן.

בין המאות השלישית והשביעית שלטה בפרס האימפריה הסאסאנית. אך במהלך המאה השביעית היא נכבשה בידי הכובשים המוסלמים, ומאז שולטת בפרס הדת האסלאמית, כאשר בשנת 1501 הפך הזרם השיעי לדת הרשמית של המדינה.

איראן או פרס?

בעולם היהודי בפרט ובתרבות העולמית בכלל, עוד מימי ההיסטוריונים היוונים מכונה המדינה בשם פרס. באיראן עצמה פרס היה שמו של אחד מהמחוזות במדינה (שממנו הגיעו המלכים אותם אנו מכירים מהמקרא, כמו אחשוורוש וכורש), אך האזור כולו נקרא בשם איראן. בשנת 1935, גם מתוך קרבה מסוימת לאידאולוגיה הנאצית, שהעלתה על נס באותן שנים את בני "הגזע הארי", החליטה ממשלת איראן לדרוש ממדינות העולם לא לקרוא למדינה יותר בשם פרס אלא בשם איראן.

על הסונים והשיעים

רוב המוסלמים בעולם נמנים על הזרם הסוּני, ומיעוטם (10%–15%) על הזרם השיעי.
המחלוקת העיקרית בין שני הזרמים הללו החלה לאחר מותו של מוחמד בשנת 632.

בעוד הסונים טענו שמי שאמור להיות ממשיכו של מוחמד צריך להיות מנאמניו הראשונים, הרי שהשיעים סברו כי המינוי צריך להתבסס על קשר דם למוחמד. כיוון שכך, כאשר החלה תקופת הראשידון, השליטים האסלאמיים שלא היו קשורים קשר דם למוחמד – השיעים לא קיבלו את סמכותם של שלושת הח’ליפים הראשונים. רק הח’ליף הרביעי – עלי, בן דודו של מוחמד, שהיה נשוי גם לבתו של מוחמד – היה מקובל עליהם.

אולם עלי נרצח בשנת 661, וכך גם אחד מבניו. כאשר הוזמן בנו השני של עלי לכהן כח’ליף, ערערו על מעמדו, במחלוקת שהגיעה לכדי קרב של ממש. בקרב כרבלא, שנערך בשנת 680, נטבחו אנשיו של חוסיין בן עלי בידי מתנגדיהם בני הזרם הסוני, והומתו במיתות אכזריות ומשונות. איבה ומשטמה נזרעה מאז ועד היום בין הזרם השיעי לזרם הסוני.

בכל שנה מציינים השיעים את קרב כרבלא בסיגופים נוראים במהלך צום יום העשוראא. הסיגופים הללו, שכוללים הלקאה עצמית עד זוב דם, במחזות קשים לצפייה, נועדו על מנת לכפר על כך שהם לא יכלו לסייע לאימאם הנרצח, חוסיין בן עלי.

על יום העשוראא באיראן ניתן לצפות בסרטון זה:

לדיון:
• כיצד המילים של השיר המלווה את הסרטון ממחישות את הכפרה אותה מבקשים המאמינים השיעים, על כך שלא יכלו לסייע בקרב כרבלא (למרות שהוא התרחש הרבה לפני שהם נולדו)?
• האם לדעתכם יש קשר בין מנהגי יום העשוראא ומהותו באסלאם השיעי, לבין הרצחנות והקנאות של השלטון השיעי השולט כיום באיראן?

השאה והמהפכה

עם הכיבוש הערבי חדלה איראן להיות ממלכה עצמאית, אולם רצונם של הפרסים להמשיך להיות גורם עצמאי ומשפיע, ולא עוד מדינה מוסלמית שולית, לא נעלם. לאורך יותר מאלף שנה הוא חזר והופיע בשושלות שונות – מוסלמיות ברובן – שראו עצמן ממשיכות המסורת הקיסרית של פרס.

מלך פרס כונה השאה (וכן, שם המשחק המפורסם שחמט, המכונה גם משחק המלכים, הגיע מפרס).

שושלת המלוכה האחרונה כונתה השושלת הפהלוית, והמלך האחרון מבניה ששלט באיראן היה רזא שאה פהלוי. השאה ביקש להפוך את איראן למדינה מערבית וניסה לשנות את אורחות החיים המסורתיים של כלל האוכלוסייה, שברובה הייתה שמרנית מוסלמית. פעולותיו, שכונו "המהפכה הלבנה", נתקלו בהתנגדות גדולה, והעובדה שבמדינה נוצרו פערים גדולים בין עשירים לעניים, וכי המשטר דיכא באכזריות כל ניסיון התנגדות או ביקורת, ערערה בהדרגה את שלטונו.

בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת ארגן השאה חגיגות לציון 2,500 שנה של האימפריה הפרסית, שנועדו לרומם את קרנה של איראן ולהגדיר אותה כמדינה המקורבת למערב.
קראו על החגיגות בקישור זה.

למפרע נטען שהחגיגות היו בין הגורמים להתנגדות הגדולה לשאה ולמשטרו – הסבירו מדוע.

בשנת 1979 החלו מהומות קשות ברחבי איראן, שבמסגרתן חברו אנשי דת אסלאמיים שסלדו מתפיסתו המערבית־חילונית של השאה, יחד עם קומוניסטים חילוניים שהתנגדו למדיניותו הכלכלית.
על אירועי אותם ימים צפו בסרטון הבא:

אילו לקחים היסטוריים ניתן ללמוד לדעתכם ממעשיו של השאה?

ערב המהפכה אמר נשיא ארצות הברית ג׳ימי קרטר כי חומייני יהיה מהדורה איראנית של גנדי (על דמותו של מנהיג המאבק לעצמאות בהודו – גנדי, ראו בקישור זה). הוא גם הוסיף שאין לחומייני שאיפה להפיץ את המהפכה מחוץ לאיראן, שהוא יתמקד בטרקטורים ולא בטנקים, ויהיה שליח נאמן לאינטרסים של העולם החופשי.
מה לדעתכם גרם לנשיא ארצות הברית להערכה זו? מה ניתן ללמוד מכך?

(כמעט) יובל שנים לשלטון הרפובליקה האסלאמית

חומייני ואנשיו לא בזבזו זמן. תוך זמן קצר הושלטה ההלכה האסלאמית בצורתה המחמירה ביותר על אזרחי איראן, והמדינה החלה לנהל מאבקים קשים כנגד מי שנתפס בעיניה כאויבי האסלאם ובראשם ישראל. כל התנגדות דוכאה מאז ועד היום ביד קשה, ומיליארדי דולרים מתקציב ממשלת איראן הופנו לחלומות על נשק גרעיני וטבעת חנק נגד ישראל.

צפו בסרטון – והסבירו מה גרם לאיראן לצאת נגד ישראל:

האם הרשע עומד ליפול?

בשנה האחרונה חטפה איראן סדרת מהלומות קשות. ישראל פגעה קשות בחיזבאללה, ואיראן עצמה הותקפה ונפגעה במהלך מבצע עם כלביא.

במקביל מדיניותו הנוכחית של הנשיא טראמפ גורמת ללחץ שמופעל על האיראנים יותר ויותר. על רקע מציאות זו מתפרץ בימים האחרונים גל מחאה חדש באיראן, שכרגיל עדיין מדוכא באכזריות בידי השלטון. מה יהיה גורלו של השלטון הפעם? האם בנו של השאה המבקש לשוב לאיראן יצליח לזכות באהדת ההמונים?

מה לדעתכם מדינת ישראל צריכה לעשות בימים אלו?

נחכה ונראה…

הפוסט איראן והמאבק נגד שלטון הרשע הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

במערך שיעור זה, נתחיל בסקירה קצרה של הנצרות הקדומה וגלגוליה, תוך שימת דגש על ההבחנות בין פאולוס וישו, ובאמצעות אחת הגישות להבנתו של פאולוס – זו של א״ד גורדון. לאחר מכן ניגע במסרים ובערכים בהם לדעתנו ראוי לדון בכיתה. תמונת היחידה היא "אקלזיה וסינגוגה" הדימוי הנוצרי המופיע בכנסיות רבות בארופה לתיאור כביכול של היהודים הטועים מול הנצרות הכביכול מנצחת.

למערך נוסף מבית חמ״ל מורים, העוסק בנצרות הקדומה והשלכתה על יחסן של אומות העולם לישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל, לחצו כאן.

מי אתה פאולוס?

בניגוד למה שרבים חושבים, רבים מהיסודות התיאולוגיים של הנצרות לא נקבעו על ידי ישו עצמו, אלא על ידי פאולוס – הלא הוא שאול התרסי.

• על שנותיה הראשונות של הנצרות, ראו כאן
• על שאול התרסי ופועלו להפיכתה של הנצרות מקבוצה אזוטרית לדת עולמית ראו כאן

אחת מהקביעות החשובות ביותר של פאולוס היתה הביטול של הצורך להשתייך לעם היהודי על מנת להיות נוצרי.

ישו פנה אך ורק ליהודים, ולפחות מבחינה הצהרתית טען כי לא בא לשנות דבר מהתורה והמצוות:

אַל־תְּדַמּוּ כִּי בָאתִי לְהָפֵר אֶת־הַתּוֹרָה אוֹ אֶת־דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים לֹא בָאתִי לְהָפֵר כִּי אִם־לְמַלּאת׃ כִּי אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם עַד כִּי־יַעַבְרוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ לֹא תַּעֲבֹר יוֹד אַחַת אוֹ־קוֹץ אֶחָד מִן־הַתּוֹרָה עַד אֲשֶׁר יְקֻיַּם הַכֹּל׃ לָכֵן הָאִישׁ אֲשֶׁר יָפֵר אַחַת מִן־הַמִּצְוֹת הַקְּטַנּוֹת הָאֵלֶּה וִילַמֵּד אֶת־בְּנֵי הָאָדָם לַעֲשׂוֹת כָּמוֹהוּ קָטוֹן יִקָּרֵא לוֹ בְּמַלְכוּת הַשָּׁמָיִם וַאֲשֶׁר יַעָשֶׂה וִילַמֵּד אוֹתָן לָזֶה גָּדוֹל יִקָּרֵא בְּמַלְכוּת הַשָּׁמָיִם׃ (מתי פרק ה, 19-17. למקור)

יחד עם זאת, כאמור, פאולוס רצה לפרוץ את גבולותיה המצומצמים של האומה היהודית – שבה הנצרות לא הצליחה לתפוס מקום משמעותי – ולכן החל לפעול למען ניתוק של הנצרות מהיהדות.

אחת מהדוֹגמוֹת המשמעותיות אותן יצר פאולוס, היתה ביטול ההבחנות שבין האומות:

וְאֵין עוֹד יְהוּדִי וְלֹא יְוָנִי אֵין עֶבֶד וְלֹא בֶן־חוֹרִין אֵין זָכָר וְלֹא נְקֵבָה כִּי כֻלְּכֶם אֶחָד אַתֶּם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ׃ (אל הגלטיים, פרק ג, 28. למקור).

על מנת ליישב את יצירתו החדשה עם היהדות – ממנה צמחה הנצרות, ושבה עדיין אחז ישו עצמו – נזקק פאולוס גם לבטל את התורה ומצוותיה, בהיותן מכוונות לעם היהודי בלבד (אל הגלטיים, פרקים ג-ד). לדעתו, התורה ומצוותיה הן נחותות ונצרכו לבני האדם רק בזמן שהיו חוטאים (ולא עוד, אלא שלדבריו דווקא התורה ומצוותיה מגבירות את החטא בעולם!), אך לאחר ביאת ״המשיח״ (הלא הוא ישו), שגאל את העולם וכיפר על העולם באמצעות ייסורי צליבתו, הרי שאין עוד שום צורך בתורה ומצוותיה.

כך הושלם המהלך של פאולוס, להפיכתה של הנצרות לדת שיכולה להכניס תחת כנפיה את העולם כולו. מעתה, אין עוד צורך להשתייך לעם ישראל על מנת להיות נוצרי – ובאופן כללי יותר, אין כלל הבחנה בין האומות; ולא פחות חשוב – מעתה אין עוד צורך לשמור תורה ומצוות, ובהן ברית המילה שהרתיעה רבים מקבלת היהדות והנצרות-הקדומה.

א״ד גורדון .vs פאולוס מערכה ראשונה: יש אומות!

א״ד גורדון התנגד לשתי הנקודות הללו בתורתו של פאולוס. ראשית נעסוק בהתקפתו על ביטול מושג האומות על ידי פאולוס.

היחיד הממשי החי רוצה לדלג על האומה החיה ישר לתוך האנושות המופשטת […] הדילוג הזה על האומה הוא החסרת חוליה בהשתלשלות החיים. […] חסר לה לאומה הדרך להכיר את כוחה ולהשיג מה שבכוחה להשיג.רואים אנחנו, כי אין האומה גדלה [מבחינה מוסרית] במידה שגדל היחיד או כי אינה גדלה כלל. למשל, הרוב הגדול של היחידים בזמננו כבר הגיעו למדרגה ידועה של מוסריות בדברים שבין אדם לחברו, בעוד שבין אומה לחברתה אין על פי האמת מוסריות נוהגת כלל, והכול מיוסד על כוח האגרוף, וכן הלאה.

(א״ד גורדון, ״לבירור ההבדל בין היהדות והנצרות״, השילוח, גליון 34, עמ׳ 198).

• מהי לדעתו של גורדון ההשחתה המוסרית הנוצרת בעולם מהביטול-המלאכותי של האומות על ידי פאולוס?
• לדיון בכיתה: לכאורה עם ביטול מושג האומות על ידי פאולוס היו צריכות להפסק כל המלחמות בין מדינות העולם, והיה נוצר ״שלום-עולמי״. מדוע אם כן, גם בזמנו של גורדון וגם בזמננו אנו, כאלפיים שנה אחרי פאולוס, עדיין היחסים בין המדינות ״מיוסדים על כוח האגרוף״? (האם ההכרזה של פאולוס כי ״אין עוד יהודי ולא יווני״ יכולה למחוק את הרגשות הבסיסיים והטבעיים של בני האדם, בדבר קיומן של אומות?)

בשנת 1971 הוציא לאור זמר הביטלס ג׳ון לנון את שירו Imagine.

• קראו את מילות השיר (בשיעור אנגלית, ניתן לבקש מהתלמידים שיתרגמו את המילים בעצמם; בשיעורים אחרים ניתן להביא לכתה את התרגום של עודד פלד). לחילופין, ניתן לצפות בקליפ של השיר ולצרף כתוביות אוטומטיות מיוטיוב.

• האם לדעתכם החזון אותו הציב לנון יכול לקסום לאנשים? מדוע? האם אתם מתחברים אל החזון הזה? מדוע?
• האם לדעתכם החזון הזה הוא בר-מימוש בעולם הזה, או שהוא אוטופי?
• מה היה עונה לדעתכם א״ד גורדון לג׳ון לנון?

• משימת כתיבה / דיון בכיתות גבוהות: רבים מכירים את הפסוק מנבואת ישעיהו (ב, ד) ועל אחרית הימים, בהם ״וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה״. מה דומה ומה שונה בין פסוק זה לבין שירו של ג׳ון לנון? מדוע לדעתכם הנביא ישעיהו תולה את נבואתו זו רק לימות-המשיח?

א״ד גורדון .vs פאולוס מערכה שנייה: מוסר ללא מסגרת מעשית מחייבת – אינו מוסרי

כאמור, פאולוס ביטל את המצוות, ואמר כי אין בהן עוד צורך. אך להשאיר את האדם בלא אפשרות להתעלות או לכפרה – אי אפשר. לשם כך הוא פיתח את הרעיון כי ישו הוא האל (או בן-האל), וכי ייסורי הצליבה שסבל הם אלו שמכפרים על בני האדם – ובלבד שהם יאמינו בכך.

גורדון רואה בתפישה זו של פאולוס השפלה של צלם האדם, שמובילה לרדידות מוסרית. זאת ועוד, גורדון מציין את הפער בין היהדות לנצרות במיוחד בנקודה המוסרית אותה הבליטה הנצרות – ״ואהבת לרעך כמוך״. גורדון אומר כי היהדות סללה דרך להגיע אל האידיאל הנשגב הזה, באמצעות הצבת החוקים הברורים: ״לא תגנוב״, ״לא תשנא את אחיך בלבבך״ ועוד, בעוד הנצרות נשארה רק עם האידיאל, וביטלה את המצוות המעשיות – ובסוף הגיעה לשנאת-אדם ששיאה במרתפי האינקוויזיציה ובשריפת אנשים על המוקד:

הנצרות צמצמה את האדם […] האדם נעשה מין ברייה עלובה שאינה יכולה ואינה צריכה ואינה רשאית לעזור לעצמה בבקשה את תיקונה, את עלייתה, את חייה העליונים. החיים העליונים ניתנים לאדם מן המוכן, ואין לו אלא לקבלם כמו שהם. בעוד שהיהדות רואה את החיים העליונים של האדם בעצם עבודתו להשגתם, בעצם בקשתו אותם, בעצם סלילת הדרך לבקשם […]

אותו ״ואהבת לרעך כמוך״, הבא בתורת היהדות בבחינת מסקנה חיובית מתוך האזהרות השליליות שלפניו, מ״לא תגנוב״ עד ״לא תשנא את אחיך בלבבך…לא תיקום ולא תיטור״, כאילו בבחינת אור בוקע עולה מתוך הנפש אחרי שטוהרה מזוהמת החיים המצומצמים. אותו ״ואהבת לרעך כמוך״, ובצורה עוד יותר מזהירה, נמסר על ידי הנצרות בתור כלל ראשון, בתור דבר מסוים, שאין לפניו ולא אחריו כלום, בתור דבר שאינו דורש שום הכנה ואינו מסוגל לשום התפתחות.

[…] היהדות כאילו מוסרת לאדם אור גנוז בפנסים רבים, פנס בתוך פנס, ועבודת חייו היא להוציא את האור מתוך הפנסים, להביאו יותר ויותר לידי גילוי. […] מה עשתה הנצרות? עמדה והוציאה את האור הגנוז מתוך כל הפנסים ומסרה אותו כמות שהוא לכל הרוצה בו. מובן כי רוצים נמצאו רבים לקבל אור גדול כזה בלי כל עמל, בלי כל הכנה קודמת – מי לא ירצה? כולם הריעו: אור, אור! ובתחילה באמת נראה היה לקצרי ראות כי אומנם באה הגאולה לאנושות העלובה, אבל התוצאות ידועות. העיניים, שלא התרגלו לאור הגדול, נסתמאו. במקום הרגש והמחשבה באו הדמיון והלשון; הרצון, שלא הסתגל, התלהב במידה כזו ששרף חיים את כל מי שלא התלהב כמוהו, ובשם האהבה העליונה והקדושה למד האדם לזרוע ולהצמיח שנאה ושקר עם כל תולדותיהם ותולדות תולדותיהם. ומה שיותר מעציב הוא כי האור הערטילאי והמצומצם הזה מוסיף עד היום לסמא את עיניהם אפילו של מיטיבי הראות היותר חשובים.

(א״ד גורדון, ״לבירור ההבדל בין היהדות והנצרות״, השילוח, גליון 34, עמ׳ 205-202)

שאלות לדיון בכיתה:

• האם אתם מכירים מהחיים האישיים מצבים בהם אנחנו שואפים למטרות – אך מפספסים אותן משום שלא בנינו ״תכנית עבודה״ למען השגתן?
• מדוע לדעתכם גופים שונים – משרדי ממשלה, צבא, כיתה, בית ספר, תנועת נוער, משפחה – קובעים כללים וחוקים שונים להתנהגות החברים בהם? מדוע לא מספיק רק לומר ״ואהבת לרעך כמוך״ או ״יש להתנהג בצורה מכובדת״ וכדומה?
• חישבו על היחס הבינלאומי לפעולות ישראל במהלך מלחמת ״חרבות ברזל״. היו גינויים רבים לפעולות של צה״ל ברצועת עזה, וקריאה לישראל לסייע הומניטרית לעזה. האם לדעתכם יש קשר בין התיאולוגיה של פאולוס (שהיא חלק מהתרבות המערבית, גם זו החילונית), לבין האירועים הללו? נמקו.

למחשבה ולדיון – קראו את המאמר הבא (ניתן להתייחס רק לקטע האחרון, ״לא באמת השתנינו״ ואת הפסקה שלפניו):

• כיצד התפישה הפאולינית בדבר ביטול-המצוות משפיעה על התפישות החינוכיות בימינו?
• האם לדעתכם צודק פרופ׳ רוזנברג בניתוחו? מה דעתכם על פירוש הרלב״ג המובא במאמר לפסוק ״חנוך לנער על פי דרכו״?

הפוסט בין יהדות לנצרות – עיון היסטורי אקטואלי הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

הערה: מורים המעוניינים להתחיל היישר בציון שנה לחיסול נסראללה יכולים להתחיל בסעיף על חשבון נפש לאומי

אנו עומדים בתחילתה של שנה חדשה, של שנת לימודים חדשה, ומציינים שנה למבצע ״סדר חדש״, בו חיסלה ישראל את מזכ״ל חיזבאללה חסן נסראללה. במערך השיעור הבא נציע דרך לעשות ״חשבון נפש״ פרטי ולאומי, במהלך שהולך מן הפרט אל הכלל – ובחזרה אל הפרט.

ימי אלול ותשרי – חשבון נפש פרטי

ימים אלו של חודשי אלול ותשרי, נחשבים במסורת ישראל כימים של חשבון-נפש.

• האם יצא לכם פעם לערוך ״חשבון נפש״? מהם הקשיים בהם נתקל אדם בבואו לערוך חשבון נפש?
• האם לדעתכם צריך זמן מיוחד כדי לערוך בו חשבון נפש? נמקו דבריכם.
• מדוע לדעתכם נבחרו במסורת ישראל ימי אלול ותשרי כימים בהם ניתן יותר דגש על עריכת חשבון נפש?

האזינו לשיר ״חשבון נפש״ מאת שמעון ישראלי:

ניתן ואף רצוי להדפיס לתלמידים את מילות השיר.

• מה לדעתכם המסר שרצה להעביר המשורר?
• איזו שורה ״תפסה״ אתכם במיוחד בשיר? מדוע?
• מה גרם לדעתכם לכך שבסופו של דבר תולדות חייו של האיש מהשיר נשארו ריקים?
• האם הוא יכל לשנות זאת? כיצד?

מקור מאתגר – יש לבחון התאמתו לכיתה (או לחילופין להעביר את הרעיון הכללי במילים פשוטות יותר):

הרב שטיינזלץ כותב כי:

״ברור שאין אפשרות לעשות חשבון נפש, או חשבון עולם, אלא מתוך הנחת יסוד, שאכן יש חשבון כולל כזה. באין מערכת עקרונית ובסיסית המהווה את קנה המידה לדברים אין שחר למדידה ולחישוב. ויש להדגיש: קנה מידה זה, איננו חייב להיות בהכרח דתי ואפילו מוסרי, אלא הוא חייב להיות מקובל על עושהו כאמה שבה ניתן למדוד את הדברים. לאמתו של דבר, כל חשבון אינו יכול להעשות אלא על בסיס הנחות יסוד הכוללות אמות מידה ו"כללי חשבון". בכל מקום שאין בו מידה וכלי מדידה אין גם חשבון וחישוב.

משום כך, יכול חשבון הנפש להיעשות רק על רקע תרבות מסוימת, שיש לה ערכי יסוד. רלטיביזם של ערכים יסודיים שולל מחברה ומן הפרטים בה את הבסיס לעשייתו של חשבון כזה. יתרה מזו: כדי שחשבון הנפש אכן יהיה חשבון שבו הפרט (או הכלל) נדונים ומתחשבים בתוך עצמם, חייבת התרבות להיות קיימת גם בתודעה הפנימית, ולא רק כמרכיב חיצוני של חיים״.

• האם לדעתכם ישנו קשר בין דברי הרב שטיינזלץ ובין השיר ״חשבון נפש״? אם כן, מהו?

חשבון נפש לאומי – מבצע ״סדר חדש״ ומלחמת חרבות ברזל

נראה כי דברי הרב שטיינזלץ לוקחים אותנו ״קומה אחת למעלה״, שבה חשבון הנפש הוא לא (רק) חשבון על מעשים אלו ואחרים, אלא בחינה עקרונית של הערכים המנחים אותנו – כיחידים וכאומה. האם עקרונות אלו עדיין מקובלים עלינו? האם אנו הולכים ופועלים לאורם? אולי ״התבלבלנו בדרך״?

• אם אמרנו כי ימי סוף השנה ותחילת השנה החדשה הם הימים בהם האדם הפרטי עורך חשבון נפש – מתי לדעתכם הוא הזמן המתאים לאומה לבצע את חשבון הנפש שלה? מתי עליה לבחון את הערכים המנחים אותה?

נראה כי חשבון נפש לאומי מתרחש, לצערנו, בעיקר בעיתות משבר, כמו מלחמה – ובוודאי מלחמה שהתחילה באסון גדול כמו מלחמת חרבות ברזל. אך האמת היא, כי חשבון נפש יש לעשות תמיד – גם בהצלחות. תודה לאל ולצה״ל היו לנו במהלך המלחמה הצלחות כבירות מול חיזבאללה ואיראן.

לפני כשנה חיסלה ישראל את נסראללה אחד מהטרוריסטים הגדולים, שהטיל את חיתתו על ישראל במשך עשורים. (לעוד מידע על ארגון הטרור חיזבאללה, ניתן לעיין גם במערך השיעור אותו העלינו בעבר).

על המשמעיות ארוכת הטווח של חיסול נסראללה ראו כאן:

באחד מנאומיו המפורסמים, אותו נשא לאחר נסיגת ישראל מלבנון בשנת 2000, דימה נסראללה את ישראל והיהודים לקורי עכביש. הרעיון שעמד בבסיס דבריו הוא שהחברה הישראלית והצבא הישראלי נראים מבחינה חיצונית כחזקים, אולם בפועל הם חלשים ורעועים.

• האם לדעתכם צדק נסראללה בניתוח שלו את החברה הישראלית? נמקו דעתכם ובססו אותה על עובדות.
• מה לדעתכם גרם לכך שלאחר עשורים בהם ישראל נמנעה מפעולת החיסול של נסראללה, היא ביצעה זאת במהלך מלחמת חרבות ברזל?

לאורך מלחמת חרבות ברזל אנו עדים למצבים בהם ישראל מגלה תעוזה, אחדות ואומץ מול אוייב אכזר וקשה, ולעומתם מצבים בהם היא נמנעת מלפעול במלוא העוצמה מול אויבים חלשים יותר.

• מהן לדעתכם הסיבות לכך?
• האם הן קשורות לאותם ערכי-יסוד של החברה? אם כן – מהם ערכי היסוד? האם לדעתכם הבחירה בערכים אלו נכונה או שגויה? נמקו דבריכם.

• האם לדעתכם ישנם עוד דברים עליהם צריכה החברה הישראלית לערוך חשבון נפש? מה הם? נמקו דבריכם.

חשבון נפש פרטי וכיתתי – בפתחה של שנת לימודים חדשה

נראה כי גם פתיחתה של שנת לימודים חדשה היא הזדמנות לערוך ״חשבון נפש״ על מצב הלמידה והערכים החברתיים של כל פרט בכיתה, ושל הכיתה בכללה.

• האם ישנם דברים אותם ברצוננו לשפר בעצמנו לקראת שנה״ל החדשה? מה הם?
• האם ישנם דברים שעלינו לשפר ככיתה? מה הם?
• מה הם הערכים שאנו רוצים שינחו אותנו ככיתה במהלך השנה הקרובה? כיצד ננסה לגרום לכך שלא נסטה מן הדרך?
• הצעה: לתלות בכיתה מעין מסמך בו נפרט את הערכים על פיהם אנו רוצים לפעול ושעלו בדיון הכיתתי.

הפוסט שנה של "סדר חדש" הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מבצע ״עם כלביא״

סקירה של צה״ל עם תחילת מבצע עם כלביא

איראן – תעודת זהות

איראן נמצאת כ-1600 ק״מ מזרחית למדינת ישראל. אם נפנה את המבט מזרחה, בדרך מישראל לאיראן נעבור על פני ירדן, סעודיה, ועיראק.

איראן היא תיאוקרטיה, כלומר מדינה שבה השלטון נתון לאנשי הדת. לכן, בראש המדינה, אפילו מעל הנשיא, עומד ״המנהיג העליון״ (או ״מנהיג המהפכה״), שהיום הוא עלי ח׳אמינאי.

הדת השלטת באיראן היא האסלאם השיעי, עליו נמנה רוב מוחלט (כ-89%) מאזרחי המדינה.

סונים ושיעים

רוב המוסלמים בעולם נמנים על הזרם הסוּני, ומיעוטם (10%-15%) על הזרם השיעי.

בקצרה, המחלוקת העיקרית בין שני הזרמים הללו החלה לאחר מותו של מוחמד בשנת 632.

בעוד הסונים טענו שמי שאמור להיות ממשיכו של מוחמד צריך להיות מנאמניו הראשונים, הרי שהשיעים סברו כי המינוי צריך להתבסס על קשר דם למוחמד. כיוון שכך, כאשר החלה תקופת הראשידון, השיעים לא קיבלו את סמכותם של שלושת הח’ליפים הראשונים. רק הח’ליף הרביעי – עלי, בן דודו של מוחמד, שהיה נשוי גם לבתו של מוחמד – היה מקובל עליהם. אולם עלי נרצח בשנת 661, וכך גם אחד מבניו. כאשר הוזמן בנו השני של עלי לכהן כח’ליף, ערערו על מעמדו, במחלוקת שהגיעה לכדי קרב של ממש.

בקרב כרבלא שנערך בשנת 680, נטבחו אנשיו של חוסיין בן עלי, והומתו במיתות אכזריות ומשונות. איבה ומשטמה נזרעה מאז ועד היום בין הזרם השיעי לזרם הסוני. בכל שנה מציינים השיעים את קרב כרבלא בסיגופים נוראים במהלך צום יום העשוראא. הסיגופים הללו, שכוללים הלקאה עצמית עד זוב דם, במחזות קשים לצפייה, נועדו על מנת לכפר על כך שהם לא יכלו לסייע לאמאם הנרצח, חוסיין בן עלי. על יום העשוראא באיראן ניתן לצפות בסרטון זה:

שאלות לדיון בכיתה:

• כיצד המילים של השיר המלווה את הסרטון ממחישות את הכפרה אותה מבקשים המאמינים השיעים, על כך שלא יכלו לסייע בקרב כרבלא (למרות שהוא התרחש הרבה לפני שהם נולדו)?
• האם לדעתכם יש קשר בין מנהגי יום העשוראא ומהותו באסלאם השיעי, לבין הרצחנות של חיזבאללה? נמקו.

מדינה עם מורשת עתיקה

בדומה ליהודים, לאיראן שורשים היסטוריים עמוקים וארוכים. במאה ה-6 לפנה״ס, היה זה כורש, המלך הראשון של האימפריה הפרסית, שהתיר ליהודים שהוגלו לבבל במהלך חורבן בית המקדש הראשון, לשוב אל מולדתם, במה שמוכר כ״הצהרת כורש״.

צפו בסרטון על הצהרת כורש, והשיבו:

• לאור הנאמר בסרטון, מדוע לדעתכם עד היום מתגאים הפרסים בהיסטוריה העשירה שלהם, עד כדי כך שבשנת 1971 אורגנו חגיגות 2,500 שנה לאימפריה הפרסית?
• מדוע לדעתכם נבחר ״גליל כורש״, המוזכר בסרטון, למוטיב המרכזי בסמל החגיגות?
• האם לדעתכם צריכה גם מדינת ישראל לציין אירועים היסטוריים בני אלפי שנים? אילו אירועים וכיצד?

בין המאות השלישית והשביעית, שלטה בפרס האימפריה הסאסאנית. אך במהלך המאה השביעית היא נכבשה בידי הראשידון, ומאז שולטת בפרס הדת האיסלאמית, כאשר בשנת 1501 הפך הזרם השיעי לדת הרשמית של המדינה.

המהפכה האיסלאמית

בין השנים 1925-1979 שלטה באיראן השושלת הפהלווית – ראש השושלת היה קצין בצבא האיראני, שמרד בשאה (המלך) הקודם, והשתלט על השלטון. בנו, מוחמד רזא שאה פהלווי, קיים קשרים מורכבים עם מעצמות המערב, תוך שהוא מנכס לעצמו עוד ועוד עוצמה פוליטית על חשבונם של גורמים אחרים בחברה האיראנית. תהליכים אלו של חילון, שת״פ עם המערב, ודיכוי של ההמונים, הובילו לתסיסה חברתית באיראן.

על הדרך אל המהפכה ולתוצאותיה – ניתן לצפות כאן:

המהפכן האסלאמי

עיינו בקריקטורה המצורפת להלן, ונסו לאתר בתוכה את התהליכים שהובילו למהפכה האיסלאמית (להעמקה, כדאי וניתן לקרוא עליהם עוד כאן).

• מה לדעתכם מסמלת דמותו של ח׳ומייני המחזיקה קוראן בראש הקריקטורה?

פרוייקט הפצת המהפכה האיסלאמית – איראן כראש הנחש

צפו בסרטון הזה, והשיבו:

• מהי המשמעות של הפצת הבשורה האיסלאמית בידי איראן? כיצד הרעיון של ״הסהר השיעי״ קשור בכך?
• לאור מה שראינו לעיל על המאבק הסוני-שיעי, האם ההתנגדות של המדינות הסוניות (כעיראק של סדאם חוסיין בעבר, או כסעודיה ומדינות המפרץ בימינו) נובעת מ״אהבת מרדכי״ (ישראל) או מ״שנאת המן״ (איראן)?
• לאור תשובתכם בסעיף הקודם, ממה צריכה ישראל להזהר בימינו, כאשר מדובר על ברית ישראל-סעודיה במאבק מול איראן?
• בסרטון הוזכרה הכחשת השואה בידי האיראנים (ובמיוחד הנשיא לשעבר אח׳מדינג׳אד), מתוך מטרה לערער על זכות הקיום של מדינת ישראל. האם לדעתכם זכות הקיום של מדינת ישראל תלויה אך ורק בשואה? מהם היסודות הנוספים עליהם אנו נשענים בזכותנו על הארץ? (ניתן לעיין גם במגילת העצמאות, ולדלות מתוכה רעיונות).

איראן וישראל

צפו בסרטון הזה ודונו על השאלות בכיתה:

• מה קרה ליחסים בין ישראל לאיראן בעקבות הפיכתה של איראן למדינה דתית-איסלאמית?
• האם מדינה דתית איסלאמית יכולה להשלים עם מדינה יהודית?
• לאור תשובתכם בסעיף הקודם – האם לדעתכם פתרון ובו תשלוט בעזה (באופן ישיר או עקיף) ישות ערבית-איסלאמית הוא פתרון בר-קיימא?
• בסרטון נאמר כי מבחינת האיראנים מדינת ישראל היא מדינה דתית, ולא לאומית – והרי אנחנו יודעים כי ישראל אינה תיאוקרטיה. האם לדעתכם האיראנים הבינו דבר-מה עמוק על הזהות היהודית, ועל היחסים בין דת ללאום ביהדות? נמקו.
• כיצד לדעתכם צריכה ישראל להתמודד עם האיום האיראני?

הפוסט מי את, איראן? הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מהראשונים שהוציא פיגוע המוני, ומזה שנים מפגע בנו ומהלך אימים על מדינת ישראל! יחידת "דע את האויב" מי אתם חיזבאללה?

איפה?! – לבנון

לבנון מחולקת בין זרמים אתניים ודתיים מגוונים ורבים. הפיצול הוביל לכמה מלחמות אזרחים, וליצירה של הסדרים פוליטיים, על מנת ליצור מאזן כוחות בין הזרמים השונים. כך למשל, נשיא לבנון הוא נוצרי-מרוני, ראש הממשלה הוא מוסלמי-סוני, ואילו ראש הפרלמנט הוא מוסלמי-שיעי (עוד על הפוליטיקה של לבנון – בקישור כאן).

סונים ושיעים

רוב המוסלמים בעולם נמנים על הזרם הסוּני, ומיעוטם (10%-15%) על הזרם השיעי.

בקצרה, המחלוקת העיקרית בין שני הזרמים הללו החלה לאחר מותו של מוחמד בשנת 632.

בעוד הסונים טענו שמי שאמור להיות ממשיכו של מוחמד צריך להיות מנאמניו הראשונים, הרי שהשיעים סברו כי המינוי צריך להתבסס על קשר דם למוחמד. כיוון שכך, כאשר החלה תקופת הראשידון, השיעים לא קיבלו את סמכותם של שלושת הח'ליפים הראשונים. רק הח'ליף הרביעי – עלי, בן דודו של מוחמד, שהיה נשוי גם לבתו של מוחמד – היה מקובל עליהם. אולם עלי נרצח בשנת 661, וכך גם אחד מבניו. כאשר הוזמן בנו השני של עלי לכהן כח'ליף, ערערו על מעמדו, במחלוקת שהגיעה לכדי קרב של ממש.

בקרב כרבלא, שנערך בשנת 680 נטבחו אנשיו של חוסיין בן עלי, והומתו במיתות אכזריות ומשונות. איבה ומשטמה נזרעה מאז ועד היום בין הזרם השיעי לזרם הסוני. בכל שנה מציינים השיעים את קרב כרבלא בסיגופים נוראים במהלך צום יום העשוראא. הסיגופים הללו, שכוללים הלקאה עצמית עד זוב דם, במחזות קשים לצפייה, נועדו על מנת לכפר על כך שהם לא יכלו לסייע לאמאם הנרצח, חוסיין בן עלי. על יום העשוראא באיראן:

יום העשוראא באסלאם השיעי

ניתן לצפות בסרטון זה, המציג את יום העשוראא בטהראן:

שאלות לדיון בכיתה:

• כיצד המילים של השיר המלווה את הסרטון ממחישות את הכפרה אותה מבקשים המאמינים השיעים, על כך שלא יכלו לסייע בקרב כרבלא (למרות שהוא התרחש הרבה לפני שהם נולדו)?
• האם לדעתכם יש קשר בין מנהגי יום העשוראא ומהותו באסלאם השיעי, לבין הרצחנות של חיזבאללה? נמקו.

חיזבאללה

פירוש השם חיזבאללה הוא "מפלגת האל". הארגון הוקם בתמיכה איראנית בשנת 1982, כארגון פורש מתנועת אמל, למרות היותה שיעית גם היא, משום שעמדתה הרשמית אז היתה שלא לפעול נגד ישראל (עוד על אמל – כאן).

בשנת 1982 פרצה מלחמת לבנון הראשונה, בה נלחמה ישראל בארגוני הטרור הפלסטיניים שהתמקמו בדרום לבנון. אמנם מבחינה זו נחלה ישראל הצלחה, וראשי אש"ף הוגלו הרחק לתוניס, אולם כמו תמיד במזרח התיכון אין וואקום, ולדרום לבנון נכנס ארגון חיזבאללה שהוקם זה עתה.

חיזבאללה היה למעשה הארגון הראשון שהוציא פיגוע התאבדות המוני בעידן המודרני. ב-4 בנובמבר 1983 נכנסה מכונית תופת למפקדת צה"ל בעיר צור שבלבנון, וכאשר המחבל הנוהג בה הפעיל את המטען, קרס המבנה על יושביו. באירוע שנודע בשם "אסון צור השני" (ראו על כך בקישור) נהרגו 59 איש, בהם 9 חיילי צה"ל, 16 אנשי מג"ב ו-3 אנשי שב"כ.

חשוב לציין כי החיזבאללה הוא ארגון טרור בינלאומי שפוגע גם במערב בכלל ובארה״ב בפרט, כחלק ממלחמתם ב״שטן הגדול״. בהקשר זה ברצוננו להזכיר את הפיגוע על בסיס הכוח הרב-לאומי בביירות שבין השאר גבה את חייהם של 241 חיילים אמריקאים.

הציר השיעי

נאום קורי העכביש

בשנת 2000 נשא מזכ"ל חיזבאללה את "נאום קורי העכביש", שקיבל את שמו משום שבמהלכו טען נסראללה כי למרות עוצמתה הצבאית של ישראל, הרי שעוצמה זו היא כקורי עכביש, ותתפרק במהירות, בשל המצב החברתי הרעוע של החברה הישראלית.

https://youtube.com/watch?v=wPF_o2s4RVk

משימת כתיבה:

• מה דעתכם על טענתו של נסראללה, האם עוצמה צבאית מספיקה, או שעוצמתה של ישראל תלויה גם בלכידות החברתית שלה?
• חשבו: כיצד אנחנו יכולים לתרום ללכידות החברתית – בכיתה, ברשתות החברתיות וכו'?
• ישנן טענות כי מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר הגיעה על רקע ההפגנות ששיסעו את החברה הישראלית בתקופה שקדמה לכך. מה דעתכם על טענה זו? נמקו.

מלחמת לבנון השנייה

בשנת 2006 פרצה מלחמת לבנון השנייה, לאחר שחיזבאללה חטף שני חיילי צה"ל.

לסיכום קצר על המלחמה, ניתן לצפות בסרטון המצורף:

כפי שראינו בסרטון, מלחמת לבנון השנייה הסתיימה כאשר באו"ם התקבלה החלטה 1701, ולפיה חיזבאללה ייסוג לתוך עומק לבנון, וכוחות של האו"ם יחצצו בינו ובין ישראל.

עם זאת, בעקבות אירועי חצי השנה האחרונה מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל ובכלל, ניתן לראות כי החלטה 1701 לא סייעה לבטחונה של ישראל, ולא השיגה את מטרתה.

שאלות לדיון בכיתה: מה ניתן ללמוד מכך על תוקפן של החלטות בינלאומיות, בכל הנוגע לבטחוננו?

חיזבאללה – מאז ועד היום

• לפי הסרטון – מהן שלוש המטרות של חיזבאללה?

• לאור מטרות אלו – האם לדעתכם מדינת ישראל יכולה להשלים עם המצאותו של ארגון חיזבאללה על גבולנו הצפוני?
• לאור הסרטון ולאור מה שידוע לנו על הסבב הנוכחי, האם נסיגת ישראל מלבנון בשנת 2000 הובילה לחסכון בחיי אדם ובמניעת מלחמה, או שמא חיזקה את ארגון הטרור, והובילה לבסוף לעוד מלחמות?
• הסרטון נגמר בשתיקה רועמת של המגישים – מה לדעתכם צריכה להיות שורת החיתום של הסרטון? הציעו אפשרות משלכם!

להרחבה: כך עובדת מערכת הלבנת כספי הטרור של חיזבאללה

איראן – ראש הנחש

כאמור, חיזבאללה היא הכוח הקדמי של "ראש הנחש" האיראני. לכן, אמנם מערך זה עוסק בחיזבאללה, אך מומלץ להביא בכיתה גם את ההקשר הכללי.

צפו בסרטון ודונו על השאלות בכיתה:

• מה קרה ליחסים בין ישראל לאיראן בעקבות הפיכתה של איראן למדינה דתית-איסלאמית?
• האם מדינה דתית איסלאמית יכולה להשלים עם מדינה יהודית?
• לאור תשובתכם בסעיף הקודם – האם לדעתכם פתרון ובו תשלוט בעזה (באופן ישיר או עקיף) ישות ערבית-איסלאמית הוא פתרון בר-קיימא?
• בסרטון נאמר כי מבחינת האיראנים מדינת ישראל היא מדינה דתית, ולא לאומית – והרי אנחנו יודעים כי ישראל אינה תיאוקרטיה. האם לדעתכם האיראנים הבינו דבר-מה עמוק על הזהות היהודית, ועל היחסים בין דת ללאום ביהדות? נמקו.

הפוסט דע את האויב – מי אתם חיזבאללה? הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

ננסה לבחון אם יש הבדל בין איזורים שונים בארץ לגבי טענה זו. ולהקנות לתלמידים את ההקשר הרחב של הדיון בסוגיה מרכזית זו.

מהו קולוניאליזם?

עיינו בהגדרה ויקיפדית של קולוניאליזם. 

משימת כתיבה:

• רשמו במילים שלכם מהו קולוניאליזם?
• מדוע לדעתכם יש המאשימים את הציונות וישראל בקולוניאליזם?
• מה המשמעות של האשמה זו? האם אתם מסכימים עמה?

לכיתות השולטות באנגלית ובהכנה ניתן לבצע צפיה מבוקרת בסרטון של אל ג'זירה המאשים את ישראל בקולוניאליזם (ניתן גם להפעיל כתוביות אוטומטיות באנגלית ולאחר מכן להפעיל תרגום אוטומטי לעברית)

ציונות וקולוניאליזם

נתייחס כעת לכמה היבטים של האשמה זו

צפו בסרטון זה וענו על השאלות בכיתה:

• מדוע לפי הסרטון, מאשימים את הציונות בקולוניאליזם? כיצד הוא דוחה האשמה זו?

מראשיתה של שיבת ציון בת זמננו השקיעו יחידים וארגונים יהודים מאמץ עצום והון עתק בקניית אדמות ובהקמת ישובים בארץ ישראל. ההבנה שאחיזה בקרקע והקמת ישובים חקלאיים ועירוניים כאחד הינה חיונית לצורך הגשמת הציונות איחדה את כל התנועות והזרמים השונים שפעלו בישוב היהודי ודרבנה את יהודי העולם לתרום מיליונים לגאולת הקרקע ולבניין ישובים.

קק"ל- הקרן הקיימת לישראל

צפו בשיר "דונם פה ודונם שם" המתאר את עבודתה של הקרן הקיימת לישראל שריכזה במשך עשרות שנים את קניית אדמות הארץ והקמת הישובים

שאלות לדיון בכיתה:

• מה היו השיטות שבאמצעותם אספה הקרן הקיימת כספים על פי השיר? האם שיטות אלו קיימות גם כיום?
• "כך נפדה אדמת העם" -במילון מוגדר פדיון- "שחרור תמורת תשלום". ממי יש לשחרר את האדמה על פי השיר ומדוע?
• מה ניתן ללמוד מהשיר וממדיניות הקרן הקיימת לגבי השאלה האם הציונות היא קולוניאליסטית?

הצצה אל המפה

צפו בסרטון המצורף המתאר את הישובים החדשים

שאלות לדיון בכיתה

• אילו מהישובים אתם מזהים?
  • לפי הנוף המופיע בסרט, האם המתיישבים נישלו ערבי כלשהוא מאדמתו?

קראו את הראיון עם פרופ' גלבר בקישור

• מה הנימוקים שהוא נותן נגד ההשוואה בין הציונות לקולוניאליזם? מה דעתכם על נימוקים אלו?

יש הטוענים כי בשטחי מדינת ישראל שעד שנת 1967 אכן אין מקום לטענה כי מדובר בקולוניאליזם אך השטחים ה"כבושים" וההתיישבות בהם עונים להגדרה זו. בשל כך יש המחלקים בין הישובים היהודים שהוקמו בשטחי ישראל של עד 1967 המכונים ישובים לבין אלו שהוקמו בשטחי יהודה ושומרון המכונים התנחלויות. (אגב, בעבר גם מתיישבים בכל רחבי ארץ ישראל כינו את עצמם מתנחלים). עולה בעצם טענה שיש הבדל בין הביקורת על הציונות כאשר מדובר על פתח תקווה או קיבוץ בארי, לבין ישובים יהודה ושומרון. האם כך זה גם בעיני אנשים מחוץ לישראל?

איך זה נראה מהזווית של עייני אויבי ישראל?

שאלות לדיון בכיתה:

• האם לדעתכם מבחינת אויבי ישראל ישנו הבדל בין התיישבות יהודית בשטחי יהודה ושומרון אותם שחררה ישראל ב1967 לבין ההתיישבות בשאר שטחי הארץ?
• מצורפים קטעים שונים מהרשת, צפו בהם וחוו דעתכם על משמעותם בהקשר לשאלת ההבדל בין האזורים השונים בארץ ישראל מבחינת אויבי ישראל

קראו את הציוץ של אריאל שנבל על המילה שחזרה על עצמה אצל מחבלי הנוח׳בה בטבח שמחת תורה:

ראיתי את התיעוד המצמרר ששודר אתמול בחדשות 12 ממצלמות ה-GoPro של מחבלי חמאס. כל פריים שם מכעיס מקומם ומטריף את המוח, אבל ישנה גם מילה אחת שיוצאת שוב ושוב מפיהם של חלאות האדם הנאצים בהטיות שונות והיא – מתנחלים. ״זו התנחלות״, ״על ההתנחלויות עכשיו״, ״מתנחלים יאללה כנס לשם״.
הרבה… pic.twitter.com/ZU6ZUPPeon

— Ariel Schnabel אריאל שנבל (@ArielSchnabel) January 9, 2024

משימת סיכום: כתבו מכתב לבן גילכם בארצות הברית או השתמשו ביצירה כלשהיא בבינה מלאכותית שתסביר מדוע הציונות איננה תנועה קולוניאלית.

מאז ואז היום- אין חדש

למתקדמים- נציץ בספר המכבים

גם שמעון החשמונאי לפני למעלה מאלפיים שנה – התמודד עם טענת "הקולוניאליזם" קראו את דבריו מפסוק כז ואילך בקישור.

האזינו להלחנת דבריו בסרטון המצורף

• מה ניתן ללמוד מדברי שמעון לטענות הקולוניאליזם בן זמננו?

להרחבה: לבתי ספר מתאימים ניתן להרחיב בשאלה האם יש הבדל בין ההתיישבות להתנחלות תוך התייחסות לטענות העולות בציוץ ובסרטון:

https://twitter.com/naamuli84/status/1761762447331889572

הפוסט מה בין ציונות לכיבוש? הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

הסוגייה סבוכה ורגישה וכולנו תפילה שמנהיגי המדינה ידעו לכלכל צעדיהם בתבונה בנושא זה.

במערך נעלה כמה נקודות עקרוניות לדיון ביחס לנושא זה – על בסיס ארועים ומקורות שונים מההיסטוריה היהודית וההיסטוריה של מדינת ישראל.

מה נכתב במסורת היהודית בהקשר לנושא פדיון שבויים?

במסורת היהודית יש שני מסרים מרכזיים ביחס לפדיון שבויים- נכיר אותם מתוך דברי הרמב"ם (רבי משה בן מיימון, מגדולי הפסוקים בתקופת ימי הביניים).

רמב"ם, הלכות מתנות עניים, פרק ח:

ואין לך מצווה גדולה כפדיון שבויים. שהשבוי הרי הוא בכלל הרעבים והצמאים והערומים ועומד בסכנת נפשות. והמעלים עיניו מפדיונו (=מהצורך לשחררו) הרי זה עובר על לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך ועל לא תעמוד על דם רעך ועל לא ירדנו בפרך לעיניך, ובטל מצות פתח תפתח את ידך לו, ומצות וחי אחיך עמך ואהבת לרעך כמוך והצל לקוחים למות והרבה דברים כאלו ואין לך מצווה רבה כפדיון שבויים.

שאלות לדיון בכיתה:

• מה הנימוק המרכזי שמעלה הרמב"ם לחשיבותה הרבה של מצוות פדיון שבויים?
• מה ניתן ללמוד ממצווה זו לגבי היהודים ברחבי העולם?
• בכיתות מתאימות ניתן למנות את מספרם הרב של המצוות (שבע!) שבשמן מחייב הרמב"ם את מצוות פדיון שבויים
• בעקבות דבריו של הרמב"ם נהגו יהודים בכל רחבי העולם לעשות מאמצי על בכל התחומים: הפוליטי, הכלכלי והחברתי כדי לפדות שבויים שנשבו בידי גויים.

  • ראו לדוגמא מתוך אתר הספריה הלאומית, את פעילותו ומסירותו של הרמב"ם עצמו לצורך קיומה של המצווה בקישור הזה

למרות כל מה שלמדנו עד כה, באותו הפרק, מוסיף הרמב"ם הלכה נוספת:

רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק ח הלכה יב

אין פודין את השבויים ביתר על דמיהן, מפני תיקון העולם – שלא יהיו האויבים רודפין אחריהם לשבותם; ואין מבריחין את השבויים, מפני תיקון העולם – שלא יהיו האויבים מכבידין עליהן את העול, ומרבים בשמירתן.

משימת כתיבה:

• הסבירו בלשונכם את הסייגים של הרמב"ם למצוות פדיון שבויים
• כיצד להבנתכם מתיישבים הדברים הללו על רקע הציטוט הקודם של הרמב"ם?

המהר״ם

בשנת 1286 נכלא המהר"ם על ידי השלטונות כשנתפס כשניסה לעלות לישראל, הקיסר הגרמני דרש סכום כופר עצום כדי לשחררו. המהר"ם סירב שהקהילה היהודית תפדהו תמורת סכום שכזה מחשש לתקדים שיביא למאסרים ולדרישות כופר דומות נוספות, בסופו של דבר נפטר המהר"ם בכלאו.

צפו בסיפורו המדהים (האמיתי!) של המהר"ם (רבי מאיר בן רבי ברוך) מרוטנברג, מגדולי חכמי ישראל בימי הביניים בסרטון.

שאלות לדיון בכיתה:

• מדוע התנגד המהר"ם לכך שהיהודים יפדו אותו?
• האם ניתן ללמוד מגישתו לימינו? אם כן – מה, ומדוע? אם לא – מדוע?

• חשוב להדגיש כי הדיונים על פדיון שבויים ברמב"ם ובתקופת המהר"ם, התרחשו במסגרת של קהילות יהודיות נטולות ריבונות ולא במסגרת מדינה עצמאית. כמו כן, ברוב המקרים פדיון השבויים היו תלוי בתשלום דמי כופר. – לדעתכם מה ניתן ומה לא ניתן להסיק ממציאות זו למציאות של מדינת ישראל בת זמננו

מדינת ישראל ונושא פדיון שבויים וחטופים

עם הקמתה של מדינת ישראל והתעצמות העימות בינה לבין מדינות ערב, נקלעה מדינת ישראל לא פעם למקרים בהם נפלו חיילים ואזרחים בשבי אויב. לכל אורך ההיסטוריה של מדינת ישראל עשתה ישראל מאמצים עילאים כדי להשיב את השבויים לביתם, תוך שהיא נאמנה לצו של "אין לך מצוה גדולה מפדיון שבויים". ברוב המקרים הפעילה ישראל לחץ צבאי ובד בבד הסכימה לשחרר חיילי אויב תמורת חייליה ואזרחיה.

ראו לדוגמא את נחישותה של ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר במלחמת יום הכיפורים כאשר ביקשו ממנה האמריקאים לאפשר הפסקת אש מבלי לתת מענה לצורך בהשבת השבויים הישראלים.

שאלות לדיון בכיתה:

• מה ניתן ללמוד מנחישותה?
• מדוע מעלה גולדה זכרון ילדותה במהלך השיחה?

חטיפת אזרחים

מראשית שנות השבעים של המאה הקודמת התמודדה ישראל עם מציאות חדשה. לעיתים קרה שנחטפו אזרחים ישראלים חסרי מגן בידי ארגוני הטרור. הטרוריסטים שחטפו אזרחים באמצעות חטיפות מטוסים, השתלטות על בתי ספר ובתי ילדים, דרשו לשחרר תמורתם מחבלים הכלואים בישראל, ואיימו בהוצאתם להורג במידה ודרישותיהם לא ייענו.

ראו מספר דוגמאות לארועים כאלו בקישור כאן.

המדיניות הישראלית היתה באופן חד משמעי לא להכנע לטרור ולנסות לחלץ את בני הערובה באמצעות שימוש בכוח צבאי. לעיתים הדבר הצליח כמו במבצע יונתן ב1976, (מצורף סרטון אנימציה קצר המתאר את המבצע) ולעיתים נכשל כמו בנסיון חילוצו של נחשון וקסמן.

משימת כתיבה:

• מדוע לדעתכם היה הבדל בין יחסה של ישראל לחיילים שנפלו בשבי מדינות ערב לבין אזרחים או חיילים שנשבו בידי ארגוני הטרור?

• קיים עיקרון לפיו "אין פודים את השבויים יותר מכדי דמיהם". כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי במדיניותה של ישראל שלא להכנע לטרור?
• מה היה עלול לקרות במידה וישראל הייתה נכנעת לדרישות החוטפים?

שינוי בהתנהלות מדינת ישראל

המדיניות הישראלית העקבית בנושא זה השתנתה במספר מקרים בהם נשבו חיילים בידי ארגוני טרור למשך זמן ממושך וההערכה הייתה כי לא ניתן לחלצם באופן צבאי. (במקרים אחרים מסרה ישראל למחבלים אסירים בודדים או גופות תמורת גופות חייליה). כך קרה בין השאר בפרשת החייל אברהם עמרם במהלך מבצע ליטני, ובמקרים נוספים.

• המקרים הידועים ביותר היו בעסקת ג'בריל ב1985, (ראו בסרטון) שכללה:

שחרור של שלושה חיילי צה"ל תמורת 1150 מחבלים.

• השני בעסקת שליט בשנת 2011.

שחרור חייל צה"ל תמורת 1027 מחבלים (כולל יחיא סנוואר).

במקרים אלו חזרו חיילים לביתם לשמחתו הרבה של כל עם ישראל, אך מאידך המחבלים המשוחררים ששבו ברובם לטרור וכרסום ההרתעה של מדינת ישראל בעקבות העסקאות גרמו נזק ממשי לבטחון המדינה (על הנזק שגרמה עסקת ג'בריל שבין השאר המחבלים שהשתחררו במסגרתה הביאו לפרוץ האיניתפאדה הראשונה ועל הנזק הבטחוני שגרמה עסקת שליט צפו בסרטון)

על הקשר בין מתקפת הרצח של החמאס לעסקת שליט ראו כאן.

שאלות לדיון בכיתה:

• בדיעבד, האם לדעתכם לאור תוצאות עסקאות אלו הייתה צריכה ישראל לבצע את עסקאות שליט וג'יבריל או להיות נאמנה לעקרון שלפיו לא מנהלים משא ומתן עם ארגוני טרור?
• יש הטוענים כי מתקפת החמאס שבמסגרתה נחטפו מאות ישראלים נבעה מרצונו של החמאס לשחזר את תקדים עסקת שליט בצורה רחבה בהרבה? מה דעתכם על כך? מהן ההשלכות של תובנה זו?
• יש הטוענים כי עצם הדיון על הצורך להענות לדרישות ארגוני הטרור מעודד את האויב ומביא לכשלון הנסיון להשיב את השבויים. מה דעתכם?
• הדיון הרגיש בעסקאות אלו מחדד את המתח בין ראיית הצרכים הלאומיים המחייבים יכולת עמידה והרתעה מול הטרור לבין החובה לתת מענה לחייל וכל שכן האזרח הנתון בידי מרצחים. לדעתכם – מה השיקולים אותם יש לקחת בחשבון בעת הכרעות אלו?

שבויים ונעדרים

לפניכם מספר שירים שחוברו על רקע ארועים של שבויים ובני ערובה במהלך ההיסטוריה הישראלית

ארץ צבי (על רקע מבצע יונתן בשנת 1976) למילות השיר

כשתבוא (על רקע נפילתו של רון ארד בשבי בשנת 1986) למילות השיר

משימת כתיבה:

• מה ההבדל בין המסר של שני השירים? עם אילו מהם אתם מזדהים יותר? מדוע?
• אילו ערכים צריכים לדעתכם להוביל את החברה הישראלית כאשר היא דנה בנושאים אלו?

• כתבו פסקה קצרה, ובה הביעו את עמדתכם בנושא פדיון שבויים: ״בכל מחיר״ לעומת תפיסת ״לעשות כל מאמץ״. בססו את עמדתכם על נתונים עובדתיים.

צפו בסופה של הסדרה ״שבויים״ מבית כאן11 (החל מדקה 50:25):

• בסרטון הוצג נרטיב לפיו מי שתומך בעסקה הם היחידים שאוחזים בערכים ערכיים ומוסריים – האם אתם מסכימים עם גישה זו? נמקו.

בתפילה לשובם בשלום במהרה של כל השבויים והחטופים.

הפוסט פדיון שבויים – השבת החטופים הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

במערך המובא להלן נביא כמה תקדימים היסטוריים מהארץ ומהעולם על צורת ההתנהלות של עורף מופגז בימי מלחמה ועל המשמעות המכרעת של התנהלות זו לגבי גורל המערכה.

חלק א : בין חזית לעורף

צפו בסרטון המצורף המתאר את אחת מהמתקפות האיראניות על ישראל עם תחילת מבצע "עם כלביא" (לשיקול המורה האם להמליץ על הצפייה לתלמידים)

• הסבירו – מה לדעתכם הייתה מטרת האיראנים במטחי הטילים שכוונו הישר למטרות אזרחיות?

הערה – רצוי להסביר לתלמידים כי הכוונה לא הייתה בכיבוש שטח או השמדת יכולת צבאיות אלא זריעת פחד שמטרתו למוטט את המורל הלאומי ולגרום להפסקת המלחמה ולסוג של כניעה.

דונו עם התלמידים בשאלה – כיצד ניתן לסכל מטרה זו? האמנם די רק ביכולות ההגנה הצבאיות של יירוט הטילים או השמדת בסיסי השיגור?

חלק ב : רקע לבליץ

הדוגמא הידועה ביותר בהיסטוריה למתקפה קטלנית על אוכלוסייה אזרחית במטרה למוטט את רוחה להביא לכניעה, הייתה "הבליץ", ההפצצות הגרמניות על בריטניה בקיץ 1940.

״ניצב בפנינו מבחן מהסוג הקשה ביותר. עומדים בפנינו חודשים רבים מאוד של מאבק ושל סבל. אתם שואלים, מהי מדיניותנו? אשיב לכם: היא להילחם בים, ביבשה ובאוויר, בכל כוחנו ובכל העוצמה שהאל יכול להעניק לנו; לצאת לקרב נגד עריצות מפלצתית, שלא הייתה איומה ממנה ברשימות האפלות והאיומות של פשעי האנושות. זוהי מדיניותנו. אתם שואלים, מהי מטרתנו? אני יכול לענות במילה אחת: ניצחון; ניצחון בכל מחיר, ניצחון חרף כל האימה, ניצחון, לא משנה כמה ארוכה וקשה תהיה הדרך, שכן ללא ניצחון, אין הישרדות״.

• ניתן לשאול את התלמידים – מי לדעתם אמר את הדברים לעיל, ומתי.
• מהי הרוח העולה מהדברים?
• האם הדברים יכולים להיות רלוונטיים גם לתושבי ישראל בימים אלו ממש?

הנואם הוא ראש ממשלת בריטניה לשעבר, ווינסטון צ׳רצ׳יל, שבמאי 1940 – כאשר גרמניה הנאצית השתלטה במהירות על עוד ועוד מדינות באירופה, כולל צרפת – עמד בפני העם הבריטי, ואמר להם את האמת בפרצוף: המצב קשה, והוא עתיד להמשיך להיות קשה עוד זמן רב, אך בסוף העם הבריטי ינצח.

• האם, לדעתכם, לאמירה כי העתיד הקרוב הולך להיות קשה, אך הוא חלק מתהליך ארוך שבסופו ניצחון, היה חלק בבניית החוסן של העם הבריטי?

כפי שצ׳רצ׳יל ״הבטיח״ – אכן המצב לא הפך לטוב יותר בחודשים שלאחר הנאום: צרפת נפלה במהירות בפני גרמניה הנאצית, ומעל 300,000 חיילים שנשלחו מבריטניה לסייע לצרפת, נלכדו בעיר החוף דנקירק, והיו מטרה קלה לצבא הגרמני.

• על מבצע דינמו – מבצע החילוץ – ניתן לקרוא כאן.
• על המצב במערב אירופה, כולל מבצע דינמו, ניתן לשמוע בפרק 5 של הפודקאסט על מלחמת העולם השנייה של יובל מלחי, כאן.
• על האירועים הללו נעשה סרט בשם ״שעה אפלה״. ניתן לצפות בחלקים מהנאום כפי שעובדו לסרט.

הדרך שהוביל צ׳רצ׳יל לא היתה קלה, והוא נתקל בהתנגדויות גם מתוך קבינט המלחמה שלו, שהיו בו מי שהציעו כניעה והסכם מול הגרמנים.

צפו בקטע הזה, מתוך הסרט ״שעה אפלה״, המציג את המחלוקת המדוברת. באחד מרגעי השיא אומר צ׳רצ׳יל כי לא ניתן לנהל משא ומתן עם טיגריס, כשהראש שלך נמצא בתוך הפה שלו.

• האם, לדעתכם, האמירה הזו יכולה להתאים גם למצב שלנו, בו איראן עמדה על סף פצצה גרעינית, וארה״ב קראה לה לשולחן המו״מ?
• האם, לדעתכם, צדקה ישראל בפעולה הצבאית ופתיחת המלחמה הישירה מול איראן, בעת שהאיראנים עוד התנהלו מול האמריקנים במישור הדיפלומטי? נמקו.

הנאום הבא של צ׳רצ׳יל, המוכר בשם ״נילחם בחופים״, הגיע לאחר השלמת הפינוי מדנקירק. בנאום זה הדגיש ראש ממשלת בריטניה כי ניצחון לא-מושג בעזרת נסיגות, וכי למרות ההצלחה הכבירה של המבצע ההירואי, אין להתבשם מכך, אלא יש לחתור לנצחון מתוך הכרעת האויב.

״גם אם חלקים גדולים של אירופה והרבה מדינות ותיקות ומהוללות נפלו או תיפולנה תחת שלטון הגסטפו וכל המנגנון המשוקץ של השלטון הנאצי, אנחנו לא נירתע ולא נכזיב. אנחנו נמשיך עד הסוף. אנחנו נילחם בצרפת, נילחם בים ובאוקיינוס, נילחם בבטחה גוברת ובכוח גובר באוויר; אנחנו נגן על האי שלנו, ויהיה המחיר אשר יהיה. נילחם בחופים, נילחם בנקודות הנחיתה, נילחם בשדות וברחובות, נילחם בגבעות. לעולם לא ניכנע״.

• כפי שניתן לקרוא, צ׳רצ׳יל המשיך להציג בפני העם הבריטי את הסכנות שעוד צפויות לו, והכין אותו לגרוע ביותר. האם, לדעתכם, יש חשיבות לפירוט הזה?
• האם וכיצד עשוי להיות יתרון להתכוננות למצבים קשים? האם, לדעתכם, זה תורם לחוסן הנפשי, או שמא מחליש? נמקו.

חלק ג : הבליץ

לפניכם סרטון קצר על הבליץ

צפו בסרטון והסבירו:

• מדוע יצאו הנאצים ל"בליץ"?
• מה היו ממדי הפגיעה בבריטניה?
• האם הצליחו הנאצים במשימתם? מדוע?

ניתן לקרוא כאן להרחבה על הבליץ, ולהאזין להסכת של יובל מלחי (פרק 6, ניתן לבקש מהתלמידים לשמוע את ההסכת ולהגיע ממנו למסקנות כיצד הצליחו הבריטים לעמוד במתקפה)

קטע מתוך ספרו של וינסטון צ'רציל על מלחמת העולם השניה, כרך ב', שעתם הנאה:

מטרתם הראשונה של הגרמנים היתה להשמיד את הכוח האווירי שלנו; השניה היתה לשבור את רוחו של איש־לונדון, או לפחות להוציא את הכרך הגדול שבעולם מגדר מקום נוֹשב. במטרות החדשות האלו לא הצליח האויב. נצחונו של חיל־האוויר־המלכותי הושג על ידי העזתם של טייסינו וכושר־המעשה שלהם, על ידי טיבם המצוין של מטוסינו, ועל ידי ארגונם הנפלא. מיליוני אנשים פשוטים וצנועים, שהוכיחו לעולם מה כוחו של ציבּור שנתגדל בחופש, עתידים היו עתה לגלות סגולות אחרות מפוארות לא־פחות, הכרחיות לא־פחות לחייה של בריטניה…

ום אחד אחרי ארוחת־הצהרים בא שר־האוצר, קינגסלי ווּד, לראותני לרגל עסקיו במס. 10 והנה שמענו התפוצצות כבדה מאד מעבר לנהר בלונדון הדרומית. לקחתיו אתי לראות מה אירע. הפצצה נפלה בפקהם. היא היתה גדולה מאד – מן־הסתם מוקש־יבשה. היא החריבה או עירערה לגמרי עשרים או שלושים בתים קטנים בני שלוש קומות ופערה חלל ניכּר ברובע הזה העני עד מאד. דגלים בריטיים קטנים ומעוררי־חמלה כבר ננעצו בין החרבות. כיון שהוּכרה המכונית שלי, באו הבריות במרוצה מכל עבר ועד־מהרה נתאסף קהל של יותר מאלפיים. כל האנשים האלה היו אחוּזים התלהבות עזה. הם נתקהלו סביבנו, מריעים ומגלים את כל האותות של חיבּה נאמנה, חפצים לגעת בבגדי וללטפם. אפשר היה לחשוב שהבאתי להם איזו טובת־הנאה ממשית ונאה אשר תשביח את גורלם בחיים. מורשי־לבי נרעשו כליל, ואני בכיתי. איזמי, שהיה אתי, מספר ששמע אשה זקנה אומרת, “רואים אתם, באמת איכפת לו. הוא בוכה”. לא היו אלו דמעות עצב כי אם דמעות פליאה והתפעלות. “אבל ראה, הבט לכאן”, אמרו, ומשכוּני אל מרכז ההריסות. שם היה מכתש עצום, אולי ארבעים יארד רחבו ועשרים רגל עמקו. נטוּי בקצה המכתש ממש היה מקלט אנדרסון אחד, ובפתחו הנעוה קידמו את פנינו איש צעיר לימים, אשתו ושלושת ילדיו, בריאים ושלמים אך כפי הנראה המומי־נפץ. הם היו במקום ברגע ההתפוצצות. הם לא יכלו לספר מאומה על חוויותיהם. אבל היה היו כאן, וגאים היו על כך. השכנים ראו בהם יצורי־פלא הראויים לקנאה. כשחזרנו ונכנסנו למכונית עבר הלך־רוח נזעם יותר את ההמון הדל הזה. “תחזיר להם” קראו, ו“שיספגו גם הם”. קיבלתי עלי מיד לדאוג לכך שתתמלא משאלתם; והבטחה זו ודאי שנתקיימה. החוב הוחזר עשרת מונים. מונים, בהפצצת־השיגרה הנוראה של ערי גרמניה, שהוסיפה תעצומות ככל שהתפתח הכוח האווירי שלנו, ככל שכבדו הפּצצות וחמרי־הנפץ האדירו. אין ספק שנפרענו מן האויב כהלכה ומיצינו עמו את מידת־הדין עד תוּמה. וי לבני־אנוש העלובים!

(מתוך פרויקט בן יהודה)

• מה ניתן ללמוד מהקטע על כח העמידה של תושבי לונדון?
• מה עודד אותם לעמוד מול המתקפה?
• צפו בתיאור הססמאות שליוו את תושבי בריטניה בימי הבליץ. מה היה המסר שלהם? מה ניתן ללמוד מהם למצבנו?

במהלך ימי "הבליץ" אמר וינסטון צ'רצ'יל על תושבי בריטניה –

Let us therefore brace ourselves to our duties and so bear ourselves that if the British Empire and its Commonwealth last for a thousand years, men will still say, 'This was their finest hour.'

לכן, הבה נצא למלא את חובותינו, ונפעל כך, שאם האימפריה הבריטית וחבר העמים שלה יישארו עוד אלף שנים, עדיין יאמרו האנשים 'הייתה זו שעתם היפה ביותר'.

• הסבירו את כוונתו?
• האם לדעתכם מתאים משפט זה גם לתיאור התנהלותם של תושבי ישראל במהלך המלחמה?

(להרחבה על הנאום לחצו כאן)

הבליץ הסתיים בכישלון מבחינת הנאצים. הגרמנים לא הצליחו לשבור את כח העמידה של תושבי בריטניה וחיל האויר הבריטי גרם לגרמנים נזקים משמעותיים. ארבע שנים מאוחר יותר נצחו הבריטים ובעלי בריתם את גרמניה הנאצית.

חלק ד : תש"ח

בחודש הראשון שלאחר הקמת המדינה הפציץ חיל האויר המצרי בקביעות את תל-אביב וגרם למאות הרוגים. ישראל הצעירה נעדרה באותו שלב מטוסים שיוכלו להדוף את התקפות האויב

קראו על אירועי אותם ימים

• מה הייתה מטרת המצרים בהפצצת העיר?
• מה היה היקף הנזקים?
• כיצד התמודדו תושבי תל-אביב עם ההפצצות?

קראו כיצד הגיב בן גוריון להפצצת העיר:

על אף הקשיים והסכנות, היה בן גוריון אופטימי. בלילה הקודם, לאחר ההפצצה הראשונה של תל אביב על ידי חיל האוויר המצרי, נסע מנהיגה בן ה- 62 של ישראל, לשדה דב שנפגע. בשובו לפנות בוקר לביתו, בג'יפ פתוח, עקבו אחריו תושבי תל אביב בהשתאות. בן גוריון שאב מהם עידוד: 'מכל הבתים הציצו אנשים בפיז'אמות ובכותנות. אבל לא היה ניכר פחד למעלה מהמידה. הרגשתי – אלה יעמדו. (מתוך – מרדכי נאור, שנה ראשונה לעצמאות, יד בן צבי, תשמ"ח, עמ' 18).

• הסבירו מה גרם, לדעתכם, לבן גוריון להאמין ביכולת העמידה של תושבי העיר?

חלק ה : עם כלביא

מדינת ישראל מתמודדת בימים אלו עם התקפות טילים בסדרי גודל חסרי תקדים.

כתבו את הדומה והשונה בין מצבה של ישראל היום למצבה בשנת 1948 ולמצבם של תושבי לונדון בימי הבליץ? התייחסו להתנהלותם של רוב אזרחי ישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל. ניתן להעזר גם בקליפ המצורף מראשית המלחמה

האם, לדעתכם, אזרחי ישראל מפגינים אותה יכולת עמידה כמו אזרחי בריטניה ב1940 וכמו אזרחי ישראל בתש"ח? הביאו דוגמאות לביסוס טענתכם.

הציעו הצעות מעשיות לחיזוק החוסן הלאומי והסבירו את חשיבותן? הסבירו מה, לדעתכם, תפקידו של הנוער בנושא זה בימים אלו? האם אתם יכולים ליישם באופן מיידי את ההצעה אותה הצעתם?

הפוסט עורף חזק – עם חזק הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

סייקס פיקו

גבולותיהם הנוכחיים של מדינות המזרח התיכון הם גבולות חדשים יחסית. עד למלחמת העולם הראשונה היה האזור כולו נתון לשליטתה של האימפריה העותומנית. במהלך המלחמה ועל רקע כיבוש האזור בידי מדינות ההסכמה (בעיקר בריטניה ויותר מאוחר צרפת) חילקו סיקס הבריטי ופיקו הצרפתי את שטחי המרחב על בסיס שיקולים כלכליים או צבאיים שתאמו את האינטרסים של בריטניה וצרפת. כך נוצרו ישויות מדיניות מלאכותית הכוללות קבוצות אתניות ודתיות שונות זו מזו ובדרך כלל גם עוינות זו מזו. עובדה זו בלטה בעיקר בעיראק ובסוריה בה קובצו למדינה אחת כורדים, סונים, עלווים, דרוזים וקבוצות נוספות.

שלטון מפלגת הבעת'

במהלך שנות הארבעים של המאה הקודמת קבלו מדינות המזרח התיכון עצמאות מבריטניה וצרפת. חשוב לציין שגם כיום, למרות כל התהפוכות העוברות על האזור נשארו רוב המדינות בגבולותיהם המקוריים כפי שנקבעו בידי השלטון האירופאי. בסוריה, לאחר סדרה של מהפכות צבאיות עלתה לשלטון מפלגת הבעת', מפלגה לאומית חילונית (יחסית..) משנת 1970 עמד בראשה חפאז אל אסאד (על דמותו) ולאחר מותו בשנת 2000 שלט במדינה בנו בשאר (על דמותו). השלטון בתקופה זו התבסס על כוחות הצבא ועל בני העדה העלאווית, עדה קטנה יחסית השוכנת ברובה באזור החוף הצפוני של סוריה שמשפחת אסד השתייכה אליה.

תחת שלטון הבעת ומשפחת אסד התקיים בסוריה משטר עריץ ואכזרי שדיכא בכוח כל ניסיון התנגדות וערעור על שלטונו. בתקופה זו הובילה סוריה את מדיניות העימות נגד ישראל, ומאז מלחמת העצמאות ועד השנים האחרונות הייתה מצויה במלחמות ובסכסוכים צבאיים עם מדינתנו.

מלחמת האזרחים בסוריה

בשנת 2011, כחלק מאירועי "האביב הערבי" שערערו את יסודותיהם של כל מדינות המזרח התיכון פרצה בסוריה מלחמת אזרחים. אל מול כוחות השלטון התקוממו שתי קבוצות עיקריות. הראשונה הייתה של מיעוטים אתניים שונים שאולצו עוד מימי הצרפתים להיכלל בתחומי סוריה ודוכאו בידי שלטון העלאווים, הבולטים שבהם היו הדרוזים בדרום המדינה והכורדים בצפונה. השנייה הייתה של קבוצות אסלאמיות קיצוניות שיצאו כנגד שלטון הבעת החילוני והכופר לטעמם (בשל היותו מבוסס על העלווים, הנתפסים ככופרים בעיני רוב הסונים תושבי סוריה). בין קבוצות אלו בלטו אנשי האחים המוסלמים לגווניהם ואנשי דעאש. המורדים שהשתלטו בימים האחרונים על סוריה משתייכים ברובם לקבוצות האסלאמיות.

במהלך המלחמה פעלו כל הצדדים באכזריות יתרה. צבא אסד שגובה ותוגבר בידי האיראנים והרוסים טבח ללא הפסקה בבני עמו וגם המורדים לא נהגו בדיוק לפי כללי המשפט הבינלאומי. במהלך המלחמה נהרגו קרוב לחצי מיליון איש ומיליוני סורים נמלטו לרחבי המזרח התיכון ולמדינות אירופה.

נפילת אסד

אחד הגורמים שסייע יותר מכל לאסד לשמור על שלטונו היה ארגון חיזבאללה. לאחר שזה הוכה קשות בידי ישראל בשבועות האחרונים, ובגיבוי טורקיה המבקשת להפיל מסיבות שונות את שלטונם של העלאווים, נצלו המורדים את שעת הכושר והצליחו להביס את כוחות המשטר ולהשתלט על דמשק. בשעה שנכתבות שורות אלו גורלו של אסד עצמו אינו ידוע. באירוע מעורבות מדינות ומעצמות רבות ומדינת ישראל עומדת דרוכה נוכח ההתפתחויות.

נושאים לדיון – סוריה

• להתערב או רק לצפות ולהיזהר

בין הכוחות הפועלים בסוריה ישנם כוחות המקורבים באופן מסוים למדינת ישראל. הבולטים שבהם הם הדרוזים והכורדים שלהם יחסי ידידות עם ישראל מזה שנים רבות, ותושבי האזורים הקרובים לגבול שקבלו מישראל סיוע הומניטרי במהלך השנים האחרונות

האם לדעתכם על מדינת ישראל לסייע או להסתייע בקבוצות אלו כדי להשפיע על דמותה של סוריה החדשה, או שמא עליה רק לצפות ולהגן מרחוק ולא להתערב בביצת הסכסוכים במדינה השסועה?

• רמת הגולן

במהלך שנות התשעים של המאה הקודמת בקשו מנהיגים שונים בישראל למסור את רמת הגולן לסוריה תמורת הסכם שלום עם משטר אסאד. יוזמה זו נבלמה לאור מאבק נחוש של תושבי הגולן ותומכיהם לאור ההתפתחויות בסוריה והחשש מעליית שלטון אסלמי קיצוני במדינה, מה ניתן להסיק ממציאות זו לגבי מסירת שטחים אסטרטגים למדינות אויב שעתיד השלטון בהם אינו ברור, תמורת הסכם שלום?

• בגלל הרוח

צבאו של אסד הוא צבא מודרני וחזק שנהנה מתמיכה מסיבית של האיראנים והרוסים. למרות זאת הוא התמוטט במהירות לנוכח מתקפת המורדים. מה לדעתכם ניתן ללמוד מכאן על הגורמים לחוסנו או חולשתו של צבא?

הפוסט דע את האויב – סוריה הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.