בסוף חודש יוני 1976 חטפו אנרכיסטים מרקסיסטיים גרמניים ומחבלים פלסטיניים מטוס של חברת התעופה אייר-פראנס שיצא מנתב״ג לפריז. על המטוס היו אותה העת כ-250 נוסעים ואנשי צוות. החוטפים הכריחו את הטייסים באיומים להנחית את המטוס באנטבה שבאוגנדה, ודרשו את שחרורם של כמה אנרכיסטים ו-40 מחבלים שנכלאו בישראל. האיום היה שהם יוציאו להורג את הנוסעים בכל יום שבו דרישותיהם לא ייענו.

ממשלת ישראל הכריעה שלא להכנע לדרישות החוטפים, והטילה על צה״ל את המשימה לשחרר את בני הערובה. במבצע שהוגדר על ידי מדינות בעולם כמשימה בלתי אפשרית, הצליחו חיילי צה״ל לשחרר כמעט את כל החטופים בחיים (3 מהם נהרגו במהלך המבצע, ואחת נוספת נרצחה לאחר מכן בבית החולים באוגנדה). מפקד סיירת מטכ״ל, יוני נתניהו, נהרג במהלך המבצע, ושם המבצע שונה לאחר מכן ל״מבצע יונתן״, על שמו.

במערך שיעור זה נדון בערכים ובלקחים העולים מאירוע זה, שהשנה (2026) היא שנת היובל שלו.

אל ארץ צבי

נפתח בתיאור קצר של המבצע, כפי שהובא במבוא למערך.

בשנת 1977 כתבה תלמה אליגון רוז על מבצע יונתן את השיר ״אל ארץ צבי״.

נשמיע לתלמידים את השיר בביצועו של יהורם גאון (שגם שיחק בסרט ״מבצע יונתן״).

מומלץ להדפיס לתלמידים את מילות השיר, ואף לכתוב ביאור/פירוש למילים.

• האם לדעתכם היה נכון לצאת למבצע שחרור החטופים, או שמא היה צריך להסכים לעסקה שהציעו החוטפים? נמקו.
• מדוע לדעתכם סברה המשוררת כי מבצע יונתן ״השיב את כבוד האדם״?
• כיצד ערך הרעות והערבות ההדדית בא לידי ביטוי בשורות השיר ובמעשיהם של החיילים?
• לכיתות חזקות/להרחבה: פתיחת השיר ״בחצי הלילה הם קמו״, היא רפרנס לפיוט ״ויהי בחצי הלילה״ ששרים לקראת סיומו של ליל הסדר. הפיוט מדבר על כל מיני ניסים שאירעו לישראל ״בחצי הלילה״. ניתן לפענח עם התלמידים את מילות השיר (הקשות!) ולזהות את הניסים השונים שאירעו.

האם לדעתכם יש הבדל ו/או קשר בין נס שמיימי שנעשה בחצי הלילה לבין מעשה גבורה הירואי של חיילי צה״ל שנעשה בחצי הלילה? הסבירו.

מכתבי יוני

יוני נתניהו היה עלם צעיר, אולם השאיר אחריו אסופת מכתבים שקובצה לספר ״מכתבי יוני״. ספר זה היווה השראה לדורות של ישראלים.

בשנת 1969 הוא כתב באחד המכתבים כך (למקור ברשת):

״כמדומה, שהישראלי הצעיר שייך לגזע מיוחד של אנשים. קשה להסביר זאת, אך אפשר לחוש בכך. כל אותם הטייסים הנפלאים שלנו, כל הצנחנים ואנשי הקומנדו שלנו, הם ישראלים בגילי וצעירים ממני, שגדלו וחונכו בישראל. אנשי מושב וקיבוץ ועיר, שהמאחד אותם הוא למעלה ומעבר להשקפה פוליטית.

מה שמאחד אותם גורם להרגשת אחוה, אחריות הדדית, הכרת ערך האדם וחייו, שאיפה כנה ועזה לשלום, נכונות לעמוד בכל פרץ, ועוד ועוד. בעוד שבוע אהיה בו עשרים ושלוש, ואיני מצטער על מה שעשיתי ושאני עומד לעשות. אני מכיר בצדקת מעשיי. אני מאמין בעצמי, בארצי, ובעתידי. אני גם מאמין במשפחתי. זה הרבה לגבי אדם בגילי, שהספיק להרגיש את עצמו צעיר מאוד וזקן מאוד. בקשר לתקריות האחרונות אני רואה לנחוץ לציין לטובה את העם היהודי היושב בארץ. קור הרוח, חוסר ההיסטריה, השליטה המיידית בכל מצב – ממש מפתיעים. נעדרת כאן לגמרי תכונת ההמון המתפרץ, המאפיינים רגעים קשים. זהו עם מיוחד – וטוב להשתייך לכזה״.

• איזו נקודה במכתב זה הכי ״מדברת״ אליכם? הסבירו מדוע.
• בחרו מהמכתב שורה אחת או שתיים שלדעתכם העם הישראלי צריך לשמוע בעת הזו. הסבירו את בחירתכם תוך קישור למצב הנוכחי.

בית נוסף, בתים נוספים…

במלחמת לבנון השנייה קפץ רס״ן רועי קליין על רימון שהושלך לרגלי חייליו. במעשה זה הציל אותם רועי במחיר חייו שלו. על מעשה זה קיבל את עיטור העוז.

צפו בסרטון הבא, בו מתארת תלמה אליגון רוז כי חיברה בית נוסף לשיר בעקבות מעשה הגבורה שלו.

• בסרטון אומר יהורם גאון כי ״הלוואי ולא היה נכתב הבית הזה, אבל ברגע שלרוע המזל קרה מה שקרה, אז ראוי שיהיה לא בית כזה (אלא) בתים כאלה, שירים כאלה – כי זאת ארץ ישראל האמיתית. זאת האמת. זאת הזיקה לארץ הזאת, וזאת נצחיותה של הארץ הזאת. האנשים האלה״.

האם אתם מסכימים לדבריו? האם זוהי ארץ ישראל האמיתית? נמקו.

״אָז אֶרֶץ צְבִי

אֶת דִּמְעוֹתֶיהָ

אֶל מוּל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם כָּבְשָׁה

וּכְשֶׁקָּרָא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל

הָרוּחַ חֶרֶשׁ אֶת שְׁמוֹ נָשָׂא״

• מדוע לדעתכם אל מול קידוש השם יש לכבוש את הדמעות? האם זה מוחק את הצער?

מדוע לדעתכם קריאת ״שמע ישראל״ היא המלווה את עם ישראל לא רק בתפילות הקבועות בכל יום, אלא גם ברגע המיתה.

(לפי אופי הכיתה, ניתן לבחור להעמיק בסיפור יציאת נשמתו של רבי עקיבא, שגם הוא מסר נפשו על קידוש השם ומת כשקרא קריאת שמע. ניתן לדבר על הקשר הבין-דורי שנמשך לאורך כל הדורות מרבי עקיבא, למבצע אנטבה לרועי קליין ועד אלינו).

• הציעו בית נוסף לשיר אל ארץ צבי, המתאר אירוע שאירע בתקופת חייכם. הסבירו מדוע בחרתם בו ומהו החוט המקשר בינו לבין השיר.
  • הצעות אפשריות: סיפורו של ענר שפירא, ארנון זמורה ומבצע ארנון.
  • ראו גם מערך על גבורת הנופלים ומשמעותה.

הפוסט ויהי בחצי הלילה (מבצע יונתן) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

קהל יעד: כיתות ד׳–ו׳
(למערך מותאם לתלמידי תיכון על מעמד הר סיני לחצו כאן; למערך על דוד המלך והקשר לחג השבועות ראו כאן)

משך השיעור: 45 דקות

מטרות השיעור

1. היכרות עם חג השבועות ושמותיו השונים.
2. המושג “עם הספר”.
3. ממעמד הר סיני עד היום – מורשת שמחברת העם היהודי לאורך דורות ובארצות שונות.

מצגת

חג שבועות- עם הספר

חלק א׳ – פתיחה

המורה מציגה את השקף עם הציטוט של בן גוריון וקולאז' התמונות על הלוח:

“ספק אם יש עוד אומה בעולם שגורלה היה כרוך במידה כה רבה ובזמן כה ארוך בגורל הספר. שמרנו אלפי שנים על הספר והספר שמר עלינו.”
דוד בן־גוריון, “מהפכת הרוח”, 1951

שאלות לכיתה

• נסו לזהות היכן תועדו התמונות?

(פולין, תימן, אתיופיה, רוסיה)

• מה משותף לכל התמונות?
• האם ייתכן שכל אותם אנשים קוראים אותו התוכן?
• כיצד התמונות קשורות למה שאמר דוד בן גוריון?
• למה לדעתכם בן־גוריון אומר:
  “הספר שמר עלינו”?
  איך ספר יכול לשמור על עם?

המורה מעודדת דיון ושיח, ואוספת מילים על הלוח מהתשובות שעולות:
סיפורים / שפה / זיכרון / עברית / משפחה / מסורת / למידה / שייכות

חלק ב׳ – התבוננות בבול

המורה מציגה את הבול: מעמד הר סיני – גליונית מזכרת”

 שהונפק ע"י מדינת ישראל בשנת 2022

שאלות להתבוננות

• מה אתם מזהים בתמונה?
• אילו דמויות או סמלים מופיעים בה?
• איזה רגע חשוב לדעתכם מתואר כאן ? וכיצד זה קשור לדבריו דוד בן גוריון?
• מה הייתם רוצים לשאול את הדמויות השונות המופיעות בו?
• מה משמעותו של ציור זה לחברה הישראלית בת ימינו הן זו השומרת מצוות והן זו שלא?
• למה לדעתכם האירוע הזה הפך לאחד הסיפורים המרכזיים של העם היהודי?

שאלות חשיבה

• בני ישראל יצאו ממצרים כעבדים. מה השתנה בדרך והפך אותם לעם?
• למה לדעתכם דווקא “ספר”, סיפור ורעיונות הפכו למרכזיים בזהות היהודית?
• אילו דברים מחברים עמים אחרים?
• מה מיוחד בעם שמצליח להישאר מחובר דרך מילים וסיפורים במשך אלפי שנים?

חלק ג׳ – סרטון: שמות חג השבועות

צפייה בסרטון בן 2 דקות של חיל חינוך

על משמעות חג השבועות ושמות החג:

המורה מחלקת או מכתיבה שאלות למחברת:

 (מצורף כנספח דף לצלם ולחלק)

• בסוף איזה תקופה מציינים את שבועות? (אחרי 49 יום של ימי ספירת העומר)
• מה השם הנוסף של חג השבועות? (חג הביכורים)
• כיצד הביאו ביכורים בעבר? וכיצד נוהגים לסמל זאת כיום? (את היבול הראשון, מהשדות או המטעים הביאו החקלאים לבית המקדש בירושלים, כיום מציינים טקסי ביכורים בבתי ספר וגנים)
• איזה ערך מבטא מנהג זה? (הודיה ונתינה למען הכלל)
• לפי הכתוב בתנ"ך, מה קרה בתאריך של שבועות ו' בסיוון?
• מה הם מנהגי החג הנהוגים (לימוד, מגילת רות, טקסי ביכורים, קישוט בצמחיה, אכילת מוצרי חלב)
• איזה קשר מבטא מנהג הביכורים? (את הקשר לארץ בשרשרת הדורות)

לדיון על גבי הסרטון והשאלות:

• מה סיפר החייל שהפתיע אתכם?
• אילו מהדברים שאמר קשורים לטבע ולעבודה באדמה?
• אילו מהדברים קשורים ל"עם הספר" ולשרשרת הדורות?

חלק ד׳ – פעילות יצירה

כשהמדינה בוחרת להוציא בול חדש, היא רוצה להעביר מסר או רעיון.

נבחרתם לייעץ לדואר ישראל על הוצאת בול חדש לקראת חג השבועות.

לאור כל מה שלמדנו- בחרו מסר או רעיון שהייתם רוצים לבטא בבול שלכם.

“איזה בול הייתי עושה לכבוד חג השבועות?” (מצורף בנספח)

נספח להדפסה

דף שאלות הבנה על סרטון שבועות של חיל החינוך:

1. בסוף איזה תקופה מציינים את שבועות?
2. מה השם הנוסף של חג השבועות?
3. כיצד הביאו ביכורים בעבר? וכיצד נוהגים לסמל זאת כיום?
4. איזה ערך מבטא מנהג זה?
5. לפי הכתוב בתנ"ך, מה קרה בתאריך של שבועות ו' בסיוון?
6. מה הם מנהגי החג הנהוגים כיום?
7. איזה קשר מבטא מנהג הביכורים?

איזה בול הייתי עושה לחג השבועות?

הפוסט מערך שיעור שבועות ליסודי – “עם הספר”: מה הצליח לחבר עם במשך אלפי שנים? (כיתות ד-ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

חג השבועות

תכנים רבים ניתנו לחג השבועות במסורת היהודית. הוא היום הראשון להבאת הביכורים, אחד משלושת הרגלים, חג הקציר, נקראת בו מגילת רות על תכניה הייחודיים, הוא גם יום פטירתם של דוד המלך ושל הבעל שם טוב ולכל אחד מנושאים אלו ישנם ביטויים במנהגי החג והלכותיו ובתכנים רבים שנכתבו במהלך הדורות  סביב החג ומשמעותו. (לסקירה קצרה על החג ומנהגיו בסרטון המצורף של חיל החינוך)

מעל הכל מזוהה חג השבועות היום עם מעמד הר סיני בו ניתנו עשרת הדברות לעם ישראל חמישים יום לאחר צאתם מארץ מצריים.

מתן תורה

פרשת מתן תורה מופיעה בספר שמות פרק י"ט ובפרקים נוספים בספר שמות וארון הספרים היהודי לדורותיו גדוש ומלא בפרושים למכביר שנכתבו עליה ועל משמעותה, הן בידי יהודים שומרי תורה ומצוות, הן בידי אלו שלא והן בידי רבים מחכמי והוגי אומות העולם שראו במעמד הר סיני ובעיקר בעשרת הדברות את אחד הבסיסים החשובים לתרבות האנושית.

התבוננו בציור שהוציא השרות הבולאי של מדינת ישראל לתיאור מעמד הר סיני:

• מהם האירועים והדמויות המרכזיות שאתם מזהים בו?
• אילו שאלות מעורר בכם ציור זה?
• מה הייתם רוצים לשאול את הדמויות השונות המופיעות בו?
• מה משמעותו של ציור זה לחברה הישראלית בת ימינו הן זו השומרת מצוות והן זו שלא?
• אילו מסרים מציור זה נקבעו בזיכרון הקולקטיבי של עם ישראל?

(למעוניינים להרחיב בצורתם של עשרת הדברות)

משמעות מעמד הר סיני

חכמים ויוצרים במשך הדורות התייחסו להיבטים שונים של מעמד הר סיני. לפניכם כמה מהם.

רבי שלום שבזי, גדול משורריה של יהדות תימן, חיבר פיוט בשם "אהוב ליבי בהר סיני".

מילות השיר (כדאי להתמקד בארבעת הבתים הראשונים).

שאלות לדיון בכיתה:

• מה משמעותו של מעמד סיני לרבי שלום שבזי?
• מה משמעות הדברים עבורך?

הרב זקס על מעמד הר סיני

קראו את דבריו של הרב יונתן זקס על משמעותו של מעמד הר סיני על הזכרון הלאומי היהודי ועל התרבות העולמית (ניתן ללמוד רק את אחד משני החלקים בהתאם לרמת הכיתה)

• מהם שני המסרים המרכזיים של מעמד הר סיני לפי הרב זקס?
• מה הם אומרים לך כיום?
• האם ישנם הבדלים בין משמעותו של מעמד הר סיני בדברי רבי שלום שבזי לבין משמעותו בדברי הרב זקס?

זלדה- לא ארחף בחלל

קראו את דבריה של המשוררת זלדה (מתוך הקישור) ודונו על השאלות בכיתה

לֹא אֲרַחֵף בֶּחָלָל
מְשֻׁלַּחַת כָּל רֶסֶן
פֶּן יִבְלַע עָנָן
אֶת הַפַּס הַדַּקִּיק שֶׁבְּלִבִּי
שֶׁמַּפְרִיד בֵּין טוֹב לְרָע.
אֵין לִי קִיּוּם
בְּלִי הַבְּרָקִים וְהַקּוֹלוֹת
שֶׁשָּׁמַעְתִּי בְּסִינַי.

• מהי משמעות מעמד סיני עבור המשוררת?
• מהי משמעותם הלאומית של הדברים?
• האם היא חולקת או מסכימה עם הדברים הקודמים?
• מה משמעות הדברים עבורך?

"לא אגדה רעי"

בשנת 1956 כבש צה"ל את חצי האי סיני במהלך מבצע קדש (על המבצע). עם סיומו כתב יחיאל מוהר את השיר "לא אגדה רעי". האזינו לשיר וענו על השאלות.

• מה משמעותו של מעמד הר סיני בשיר זה?
• כיצד ניתן להתייחס לתפיסת מעמד הר סיני בשיר כיום, כשבעה עשורים לאחר כתיבתו?

לסיכום

נסו לסכם את ההיבטים השונים של משמעות מעמד הר סיני כפי שבאו לידי ביטוי במקורות הנ"ל.

• מי מהם הוא הרלוונטי ביותר לגביכם ומדוע?

וחג שמח!

הפוסט מעמד הר סיני שלי הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

דוד המלך הוא אחת הדמויות החשובות ביותר בתולדות ישראל בפרט ובתולדות העולם בפרט. ניתן לעסוק בדמותו סמוך לחג השבועות בו מצוין מועד פטירתו, לקראת סיורים באתרים שונים הקשורים לדמותו או במסגרת שיעורי התנ"ך.

דוד – לוחם ומשורר

• נפתח את השיעור בסיעור-מוחות בכיתה. מה אומר לכם – דוד המלך?

סביר כי תשובות התלמידים יבטאו את דמותו המגוונת של דוד המלך, ודבר זה יהווה קרש קפיצה להמשך השיעור.

• נאזין לשיר ״דוד״ של יונתן רזאל בסרטון המצורף
  • המלצה (לשיקול המורה בהתאם לאופי הכיתה): לבקש מהתלמידים שיורידו ראשים ויעצמו עיניים, הנעימה המרגיעה של השיר תסייע לרכז את התלמידים ולהכניס אווירה נעימה לכיתה.
• נעיין במילות השיר.

השיר מציין תכונות שונות של דוד המלך, ואירועים שונים בחייו. בהתאם למאפייני הכיתה נבחר באחת משתי אפשרויות: או שנאתגר את התלמידים להסביר כל אחת משורות השיר וכיצד היא מתקשרת לדמותו של דוד; או שאנחנו בעצמנו נציג זאת.( שימו לב שהשיר מתייחס בין השאר לכינור דוד בו היה מנגן מדי חצות לילה ומחבר את ספר תהילים, לאיש המלחמה שניצח את כל אויבי ישראל, רועה הצאן המסור, מי שידע אין סוף טרגדיות במהלך חייו, ויחד עם זאת ידע לחולל ולרקוד בעז לפני ארון הברית, ולבסוף מי שידע לקחת אחריות על חטאיו ונחשב במסורת ישראל כ"מי שהקים עולה של תשובה".

מה תחושותיכם ביחס לשני הסגנונות של השירים? איזה מהם מתאר נכון יותר לדעתכם את אופיו של דוד?

• בחרו שניים מהאירועים או התכונות של דוד הנראים לכם סותרים.
• כיצד לדעתכם ניתן להסביר את הסתירות הללו? האם הן באמת סותרות? האם גם אצלכם אתם מזהים תכונות שונות הנראות כמנוגדות זו לזו? האם הן באמת מנוגדות, או אולי משלימות?

היכולת לשלב עדינות-נפש – המתגלה במזמורי התהלים וביכולתו של דוד לעשות תשובה לאחר חטאו – יחד עם עוצמות נפש אדירות ועמידה בעוז וגבורה מול אויבים חזקים כמו גוליית ולהכניע אותם, מתגלה גם אצל לוחמי צה״ל.

ניתן לראות למשל אסופת שירי לוחמים כאן, או שירי נופלים ממלחמת חרבות ברזל כאן, או לקרוא על יצירתו של ענר שפירא כאן.

• כיצד תכונותיו של דוד המלך מתבטאות אצל חיילי צה״ל?
• האם לדעתכם יש סתירה בין עדינות נפש מחד, לבין לחימה עזה באויבים הקמים עלינו מאידך?
• בחרו שיר אחד שנגע בכם, והסבירו מדוע.
• עם איזו תכונה של דוד אתם מזדהים ביותר? מדוע? מהם הצדדים הטובים ומהם הצדדים הפחות-טובים של תכונה זו? כיצד ניתן לעדן את הצדדים הללו?
• איזו תכונה של דוד הייתם רוצים לאמץ? מדוע?

ממידותיו של דוד – למידותינו שלנו

חג השבועות מסיים את ימי ספירת העומר. במסורת נהוג כי לכל אחד מימי הספירה יש שייכות למידה מסוימת בנפש האדם, ולכן בכל יום יש ״לתקן״ את המידה המתאימה לו (= לבדוק האם אני משתמש במידה הזו באופן ובמידה(!) המתאימים ולא מגזים לכאן ולכאן).

• בחרו מידה אחת ממידות הנפש שלכם, וכתבו לעצמכם באופן פרטי היכן אתם משתמשים בה באופן הנכון, ומה עוד דרוש תיקון. לאחר מכן כתבו כיצד לדעתכם ניתן לתקן אותה.

הערה: וודאו עם התלמידים כי הם מבינים את הכוונה במושג "מידות הנפש".

דוד מלך ישראל חי וקיים!

לפי המסורת דוד נולד ונפטר בחג השבועות.

חיים נחמן ביאליק מתאר את האגדה על מותו של דוד המלך:

מוֹת דָּוִד/ח״נ ביאליק (למקור)

וַיְהִי בִּמְלֹאת לַמֶּלֶךְ שִׁבְעִים שָׁנָה, וַיָּבֹא יוֹמוֹ, וַיֵּרֶד אֵלָיו מַלְאַךְ הַמָּוֶת בּדְבַר אֱלֹהִים עִם רֶדֶת הַיּוֹם, לָקַחַת אֶת-נַפְשׁוֹ, וַיִּמְצָא אֶת-דָּוִד יוֹשֵׁב בּבֵית הָאֲרָזִים וּפִיו לֹא יֶחְדַּל מִשִׁיר וְזִמְרָה לֵאלֹהִים, כִּי הָיָה הַיּוֹם יוֹם הַשַּׁבָּת, וְאוֹתוֹ קִדֵּש הַמֶּלֶךְ כָּל-יָמָיו לֵאלֹהִים מִבֹּא הַיּוֹם וְעַד צֵאתוֹ, וְלֹא יָכֹל הַמַּלְאַך לָגֶשָׁת אֵלָיו, כִּי זִמְרַת אֱלֹהִים מָגֵן לִבְעָלֶיהָ מִמָּוֶת. וַיִּתְחַכֵּם וַיָּבֹא אֶל הַגַּן אֲשֶׁר מֵאֲחוֹרֵי הַבַּיִת, וַיַּרְעֵשׁ עֵצָיו, וַיֵּצֵא דָּוִד הַגַּנָּה לִרְאוֹת מָה הָרַעַשׁ, וְרוֹמֲמוֹת אֵל בְּפִיו. וַיְהִי הוּא עוֹלֶה בְּמַדְרְגוֹת הַגָּן, וְהִנֵּה נֶהֶרְסָה הַמַּדְרֵגָה תַחְתָּיו, וַתִּדֹם זִמְרָתוֹ רֶגַע וַיִּשְׁלַט בּוֹ מַלְאַךְ הַמָּוֶת, וְדָוִד נָפַל אֲחוֹרַנִּית אֶל חֵיק הַפְּרָחִים אֲשֶׁר בַּעֲרוּגוֹת הַגַּן וּפָנָיו הַשָּמַיְמָה.
רֶגַע אֶחָד קָרְנוּ עוֹד פְּנֵי הַמֶּלֶךְ בְּהַדְרַת שֵׂיבָתָם לְנֹגַהּ הַשֶׁמֶשׁ הַשׁוֹקַעַת עִם צֵאת הַשַּׁבָּת וַיְהִי לָהֶם הוֹד נֶצַח וְִיפְעַת עוֹלָמִים.

הַמֶּלֶךְ דָּוִד מֵת, אַךְ רוּחוֹ עוֹד עָמֹד תּעֲמוֹד בְּתוֹך עַמּוֹ לְעוֹלָמִים וּזְמִירוֹתָיו לֹא תְּמוּשֶׁינָה מִפִּי כָּל-אֲשֶׁר נִשְׁמַת שַׁדַּי תְּחַיֵּהוּ כָּל-יְמֵי הֱיוֹת אִישׁ צָמֵא לֵאלֹקִים חַיִים עַל הָאָרֶץ.
וּמִדֵּי שַבָּת בְּשַבָּת כִּנְטוֹת צִלֲלֵי יוֹם, וְרוּח עַרְבַּיִם תִּרְחַשׁ בֵּין עֳפָאִים, וְנֶאֱסְפוּ לְבָתֵּי תְפִלָה וּלְמִקְדְּשֵׁי אֵל עַנְוֵי אֶרֶץ וַחֲסִידֵי דוֹר וָדוֹר, כָּל-נְכֵה-רוּחַ וְכָל-שְׁבוּר לֵב בְּעַמָּיו, וְשָׁפְכוּ יַחַד אֶת-עֱנוּתָם וְאֶת-צִמְאוֹן לְבָבָם וְאֶת-כִּלְיוֹן נַפְשָׁם לִפְנֵי אֱלֹקִים חַיִּים בִּתְפִלוֹת דָּוִד בֶּן-יִשָׁי, וְחַי הַמֶּלֶך הֶחָסִיד, נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל, בְּפִי כָּל-הָאָדָם וּבְנַפְשׁוֹ כָּל-יְמֵי עוֹלָם.
וּבְמוֹצָאֵי כָּל-שַׁבָּת, בְּהָסֵב אִישׁ יִשְׂרָאֵל לִבְרוֹת לֶחֶם, בְּלַוֹּתוֹ אֶת-שַׁבָּת הַמַּלְכָּה – וְהָיְתָה הַבִּרְיָּה קֹדֶשׁ לְשֵׁם הַמֶּלֶךְ דָּוִד וְזִכְרוֹ, הִיא סְעֻדַּת דָּוִד הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וְעַל כֵּן יֵאָמֵר בְּיִשְׂרָאֵל: דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם!

• לפי ביאליק, מדוע אנו אומרים ״דוד מלך ישראל חי וקיים״ – הרי דוד נפטר?
• האם לדעתכם האמירה "דוד מלך ישראל חי וקיים" רלוונטית גם בימינו? מדוע?

הפוסט דוד המלך וחג השבועות הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

קהל יעד: כיתות ג-ו

(מערך לתיכון על נאומי המפקדים במלחמת ששת הימים; מערך לתיכון על שירי מלחמת ששת הימים)

משך השיעור: 60–90 דקות

מצגת

יום ירושלים

מטרות השיעור

1. התלמידים יכירו באופן בסיסי את משמעות יום ירושלים

1. התלמידים יכירו את היחס לירושלים לאורך הדורות.
2. התלמידים יבטאו את הקשר האישי שלהם לירושלים באמצעות פעילות יצירתית.

ציוד נדרש (מצורף להדפסה מהירה כנספח)

• הדפסת כרטיסיות לתחנות עם תמונות ושאלות
• דפי טקסט קריאה ושאלות הבנה
• דפי "אבנים ירושלמיות"
• טושים ודבק

פתיחה – דיון במליאה

המורה פותחת ברקע שמכוון ללוחות זמנים:

העם היהודי גר בארץ ישראל מאז שיצא ממצרים. לפני כ־2,000 שנה הרומאים כבשו את ירושלים, החריבו את בית המקדש, והגלו (העבירו את האנשים ממקומם למדינה אחרת) היהודים התפזרו לארצות שונות בעולם. מאז ועד הקמת מדינת ישראל, יהודים חיו במקומות רבים ורחוקים.

פניה לכיתה:

• אילו מקומות אתם מכירים שבהם חיו יהודים לאורך הדורות? מאיזה מדינות הגיעו הסבים שלכם או ההורים שלהם? (מרוקו, ארה"ב, תימן, אתיופיה, פולין, רוסיה, עיראק, ספרד, צרפת, גרמניה ועוד.)

למרות שהיהודים היו רחוקים מאוד מירושלים, ונולדו ילדים, נכדים ונינים שכבר לא ראו את ירושלים בעצמם, הם המשיכו לזכור אותה ולהתגעגע אליה.

שאלות לדיון

• איך אפשר להתגעגע למקום שלא היית בו?
• איך עם שלם מצליח לזכור מקום במשך 2,000 שנה?

חלק א׳ – תחנות חקר

איך זכרו את ירושלים במשך 2000 שנה?

התלמידים מתחלקים לקבוצות. כל קבוצה מקבלת תחנת חקר ובה:

• שתי תמונות
• קטע מידע קצר
• שאלות לדיון.

(כרטיסים מוכנים להדפסה מצורפים כנספח)

תחנה 1 – שבירת הכוס בחופה

תחנה 2 – "לשנה הבאה בירושלים הבנויה"– שולחן ליל הסדר

תחנה 3 – מתפללים לכיוון ירושלים

תחנה 4 – קיר לא מסויד בבית

תחנה 5 – חג הסיגד של יהדות אתיופיה

תחנה 6 – עולים לירושלים למרות הקושי

סיכום חלק א׳ במליאה

כל קבוצה מציגה את המסקנות שלך לשאלה איך זכרו את ירושלים במשך 2000 שנה?

המורה מסכמת על הלוח, במשפט מה שמציגה כל אחת מהתחנות.

ירושלים נשארה בלב של העם היהודי לא בגלל שכולם ראו אותה, אלא בגלל שכל דור סיפר עליה לדור הבא. כך אפשר להתגעגע גם למקום שלא היית בו: כששומעים עליו, מתפללים אליו, שרים עליו וחולמים להגיע אליו. והמנהגים השונים שלמדנו עזרו לשמור על הזיכרון הזה 2000 שנה.

חלק ב׳ – טקסט קריאה- יום ירושלים

קראו את דף המידע והשיבו על השאלות במחברת.

מדוע מציינים את יום ירושלים?

לִפְנֵי כְּאַלְפַּיִם שָׁנָה גָּלוּ הַיְּהוּדִים מִירוּשָׁלַיִם וּמֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְאַרְצוֹת רַבּוֹת בָּעוֹלָם. אַף עַל פִּי שֶׁחָיוּ רָחוֹק, הֵם לֹא שָׁכְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם. הֵם הִתְפַּלְּלוּ לִכְיוּוֹנָהּ, שָׁרוּ עָלֶיהָ וְקִוּוּ לָשׁוּב אֵלֶיהָ.

לִפְנֵי כְּשִׁבְעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה הוּקְמָה מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, וִיהוּדִים רַבִּים חָזְרוּ לָאָרֶץ. הָעָם שָׂמַח מְאוֹד, אֲבָל יְרוּשָׁלַיִם עוֹד הָיְתָה חֲצוּיָה. הַכּוֹתֶל הַמַּעֲרָבִי וְהָעִיר הָעַתִּיקָה לֹא הָיוּ בִּידֵי מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, וִיהוּדִים לֹא יָכְלוּ לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶם.

בְּמִלְחֶמֶת שֵׁשֶׁת הַיָּמִים נִלְחֲמוּ חַיָּלֵי צָהָ״ל עַל יְרוּשָׁלַיִם. הַצַּנְחָנִים נִכְנְסוּ בִּגְבוּרָה דֶּרֶךְ שַׁעַר הָאֲרָיוֹת, שִׁחְרְרוּ אֶת הָעִיר הָעַתִּיקָה וְאִחֲדוּ מֵחָדָשׁ אֶת יְרוּשָׁלַיִם.

וְאָז קָרָה דָּבָר מְרַגֵּשׁ מְאוֹד. לַמְרוֹת שֶׁהַחַיָּלִים הָיוּ חֲזָקִים וְאַמִּיצִים, כְּשֶׁהֵם הִגִּיעוּ לַכּוֹתֶל הַמַּעֲרָבִי הֵם הֵחֵלּוּ לִבְכּוֹת מֵהִתְרַגְּשׁוּת. הֵם חָשְׁבוּ עַל כָּל הַדּוֹרוֹת שֶׁלִּפְנֵיהֶם: סַבָּא וְסָבְתָא, וְגַם סַבָּא רַבָּא, שֶׁהִתְגַּעְגְּעוּ לִירוּשָׁלַיִם וְחָלְמוּ לָשׁוּב אֵלֶיהָ.

זֶה הָיָה יוֹם שָׂמֵחַ וּמְיֻוחָד לְכָל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל. מֵאָז מְצַיְּנִים אֶת יוֹם יְרוּשָׁלַיִם, לְכָבוֹד אִחוּד הָעִיר וַחֲזָרַת הָעָם הַיְּהוּדִי לִירוּשָׁלַיִם לְאַחַר שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁל גַּעְגּוּעִים.

שאלות הבנה

1. לפני כמה שנים גלו היהודים מירושלים?
2. מה עשו היהודים כדי לא לשכוח את ירושלים?
3. מה קרה לפני כשבעים ושמונה שנה?
4. מדוע השמחה על הקמת המדינה לא הייתה שלמה לגמרי?
5. לאילו מקומות בירושלים לא יכלו יהודים להגיע?
6. באיזו מלחמה נלחמו חיילי צה״ל על ירושלים?
7. דרך איזה שער נכנסו הצנחנים לעיר העתיקה?
8. מה עשו הצנחנים בירושלים?
9. מדוע החיילים בכו כשהגיעו לכותל המערבי?
10. מדוע מציינים את יום ירושלים?

חלק ג׳ – פעילות יצירה – בונים את ירושלים של היום

הזמנה ליצירה:

במשך דורות יהודים זכרו את ירושלים, חלמו עליה והתגעגעו אליה. במלחמת ששת הימים ירושלים התאחדה מחדש. עכשיו נשאל:

איזו ירושלים אנחנו רוצים לבנות היום?

כל תלמיד מקבל דף בצורת "אבן ירושלמית".

על האבן הוא כותב:

• מה אני אוהב בירושלים
• מה מיוחד בעיניי בירושלים
• מה אני מאחל לירושלים
• איזו מילה חשובה הייתי רוצה להוסיף לירושלים של היום

לאחר מכן מדביקים את האבנים על בריסטול גדול, או על לוח באחת מקירות הכיתה ויוצרים יחד:

"ירושלים שלי"

תחנה 1 – שבירת הכוס בחופה

תמונות

מידע לתלמידים

בחתונה יהודית יש רגע שמח מאוד: החתן והכלה עומדים תחת החופה ומקימים בית חדש. אבל דווקא ברגע השמח הזה נהגו לשבור כוס. המנהג מזכיר לנו שגם בשמחה גדולה אנחנו זוכרים את ירושלים ואת בית המקדש שחרב. נוהגים לומר לפני כן את הפסוק:

"אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי".

כך ירושלים מצטרפת לשמחה, והשבר בכוס מזכיר כי השמחה אינה שלמה.

שאלות לקבוצה

1. מה מזכירה שבירת הכוס?
2. למה מזכירים את ירושלים דווקא בחתונה?
3. מה זה מלמד על המקום של ירושלים בלב של העם היהודי?

תחנה 2 – "לשנה הבאה בירושלים הבנויה"

תמונות

מידע לתלמידים

בליל הסדר אנחנו מספרים על יציאת מצרים, סיפור שקרה לפני זמן רב מאוד. אבל בסוף ההגדה לא נשארים רק בעבר. מסיימים במילים:

"לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה".

כלומר: אנחנו זוכרים את מה שהיה, אבל גם מקווים לעתיד טוב יותר ולחזרה לירושלים.

שאלות לקבוצה

1. על איזה סיפור מדברים בליל הסדר?
2. למה מסיימים את ההגדה דווקא בתקווה לירושלים?
3. איך המשפט הזה עזר ליהודים לזכור את ירושלים במשך דורות?

תחנה 3 – מתפללים לכיוון ירושלים

תמונות

מידע לתלמידים

יהודים שחיו במקומות רחוקים בעולם התפללו לכיוון ירושלים. יהודי במרוקו, בתימן, באתיופיה, בפולין או בעיראק — כולם פנו בתפילה אל אותו מקום. כך, גם כשהיו רחוקים מאוד, ירושלים הייתה המרכז שאליו כולם הביטו.

"עיר שחוברה לה יחידיו- עיר שעושה את כל ישראל חברים"

שאלות לקבוצה

1. לאיזה כיוון פנו יהודים בתפילה?
2. מה מיוחד בכך שיהודים מכל העולם פנו לאותו מקום? איך זה השפיע על היחס בין יהודים ממקומות שונים?
3. איך תפילה יכולה לעזור לזכור מקום רחוק? 

תחנה 4 – קיר לא מסויד בבית

תמונות

מידע לתלמידים

כאשר בונים בית חדש, יש מנהג להשאיר חלק קטן בקיר שאינו צבוע, זכר לחורבן ירושלים. גם כאשר אדם שמח בבית חדש ויפה, הוא משאיר סימן קטן שמזכיר: עדיין אנחנו זוכרים את ירושלים. כך הזיכרון לא נשאר רק בבית הכנסת או בספרים, אלא נכנס ממש לתוך הבית. יש חיבור בין הבית הפרטי שלי למקום של כל היהודים.

שאלות לקבוצה

1. מה משאירים בקיר של בית חדש?
2. למה מזכירים את ירושלים דווקא בבית חדש?
3. מה זה מלמד על הדרך שבה יהודים זכרו את ירושלים? 

תחנה 5 – חג הסיגד של יהדות אתיופיה

תמונות

מידע לתלמידים

יהודי אתיופיה חגגו במשך דורות את חג הסיגד. ביום זה היו מתכנסים, מתפללים, ומביעים געגוע גדול לירושלים. באתיופיה נהגו לעלות למקום גבוה, כמו הר, ולהתפלל לכיוון ירושלים. היום, במדינת ישראל, רבים חוגגים את הסיגד בירושלים.

שאלות לקבוצה

1. מה עשו יהודי אתיופיה בחג הסיגד?
2. למה עלו למקום גבוה?
3. איך חג כזה עוזר לשמור על געגוע לירושלים?

תחנה 6 – עולים לירושלים למרות הקושי

תמונות

מידע לתלמידים

במשך הדורות היו יהודים שלא הסתפקו רק בתפילה ובגעגוע. למרות שהדרך הייתה ארוכה, קשה ולעיתים מסוכנת, היו אנשים שעלו לארץ ישראל ולירושלים. הם רצו לראות את המקום שעליו שמעו כל חייהם, להתפלל בו, ולהרגיש שהם קרובים יותר לחלום של העם היהודי.

שאלות לקבוצה

1. למה היה קשה להגיע לירושלים בעבר?
2. מה גרם לאנשים לצאת למסע כזה?
3. מה אפשר ללמוד מאנשים שהיו מוכנים להתאמץ כדי להגיע לירושלים?

מדוע מציינים את יום ירושלים?

לִפְנֵי כְּאַלְפַּיִם שָׁנָה גָּלוּ הַיְּהוּדִים מִירוּשָׁלַיִם וּמֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְאַרְצוֹת רַבּוֹת בָּעוֹלָם. אַף עַל פִּי שֶׁחָיוּ רָחוֹק, הֵם לֹא שָׁכְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם. הֵם הִתְפַּלְּלוּ לִכְיוּוֹנָהּ, שָׁרוּ עָלֶיהָ וְקִוּוּ לָשׁוּב אֵלֶיהָ.

לִפְנֵי כְּשִׁבְעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה הוּקְמָה מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, וִיהוּדִים רַבִּים חָזְרוּ לָאָרֶץ. הָעָם שָׂמַח מְאוֹד, אֲבָל יְרוּשָׁלַיִם עוֹד הָיְתָה חֲצוּיָה. הַכּוֹתֶל הַמַּעֲרָבִי וְהָעִיר הָעַתִּיקָה לֹא הָיוּ בִּידֵי מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, וִיהוּדִים לֹא יָכְלוּ לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶם.

בְּמִלְחֶמֶת שֵׁשֶׁת הַיָּמִים נִלְחֲמוּ חַיָּלֵי צָהָ״ל עַל יְרוּשָׁלַיִם. הַצַּנְחָנִים נִכְנְסוּ בִּגְבוּרָה דֶּרֶךְ שַׁעַר הָאֲרָיוֹת, שִׁחְרְרוּ אֶת הָעִיר הָעַתִּיקָה וְאִחֲדוּ מֵחָדָשׁ אֶת יְרוּשָׁלַיִם.

וְאָז קָרָה דָּבָר מְרַגֵּשׁ מְאוֹד. לַמְרוֹת שֶׁהַחַיָּלִים הָיוּ חֲזָקִים וְאַמִּיצִים, כְּשֶׁהֵם הִגִּיעוּ לַכּוֹתֶל הַמַּעֲרָבִי הֵם הֵחֵלּוּ לִבְכּוֹת מֵהִתְרַגְּשׁוּת. הֵם חָשְׁבוּ עַל כָּל הַדּוֹרוֹת שֶׁלִּפְנֵיהֶם: סַבָּא וְסָבְתָא, וְגַם סַבָּא רַבָּא, שֶׁהִתְגַּעְגְּעוּ לִירוּשָׁלַיִם וְחָלְמוּ לָשׁוּב אֵלֶיהָ.

זֶה הָיָה יוֹם שָׂמֵחַ וּמְיֻוחָד לְכָל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל. מֵאָז מְצַיְּנִים אֶת יוֹם יְרוּשָׁלַיִם, לְכָבוֹד אִחוּד הָעִיר וַחֲזָרַת הָעָם הַיְּהוּדִי לִירוּשָׁלַיִם לְאַחַר שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁל גַּעְגּוּעִים.

קראו השיבו על השאלות במחברת.

1. לפני כמה שנים גלו היהודים מירושלים?
2. מה עשו היהודים כדי לא לשכוח את ירושלים?
3. מה קרה לפני כשבעים ושמונה שנה?
4. מדוע השמחה על הקמת המדינה לא הייתה שלמה לגמרי?
5. לאילו מקומות בירושלים לא יכלו יהודים להגיע?
6. באיזו מלחמה נלחמו חיילי צה״ל על ירושלים?
7. דרך איזה שער נכנסו הצנחנים לעיר העתיקה?
8. מה עשו הצנחנים בירושלים?
9. מדוע החיילים בכו כשהגיעו לכותל המערבי?
10. מדוע מציינים את יום ירושלים?

הפוסט מערך שיעור ליום ירושלים – יסודי: איך מתגעגעים למקום שלא היית בו? (כיתות ג-ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מבצע מוקד

מלחמת ששת הימים נפתחה במבצע מוקד. צפו בסרטון הקצר שלפניכם המתאר את המבצע.

קראו את ״פקודת היום״ של מפקד חיל האוויר מוטי הוד לקראת ״מבצע מוקד״ שפתח את מלחמת ששת הימים.

• הוכיחו מדבריו של מוטי הוד, כי למרות שלכל מלחמה ממלחמות ישראל עד אז היו הגורמים הספציפיים שלה, יש למעשה חוט אחד המאחד את כולן – הן במטרתם של הקמים עלינו, הן ביחס של ישראל למלחמות.
• האם לדעתכם המשיך חוט מקשר זה לשזור גם את שאר מלחמות ישראל שאירוע לאחר מכן? נמקו.
• דבריו של הוד מלאים ברוח-קרב. האם לדעתכם היה מי שערער על כך בזמנו? מדוע? האם אתם חושבים שגשיתו של מוטי הוד נכונה? נמקו.

נאום הר הצופים של רבין

ביוני 1967, מיד לאחר מלחמת ששת הימים, קיבל הרמטכ״ל יצחק רבין תואר ד״ר לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

קראו קטעים מתוך הנאום שנשא רבין באותו מעמד (כאן בקישור).

• למה מתכוון רבין באמרו כי החיילים ששחררו את ירושלים ״נגעו…הישר אל תוך לב לבה של ההיסטוריה היהודית״?
• לאור דבריו של רבין, מהי לדעתכם אותה ״ההתגלות״ שהיתה ללוחמים ״בהר הבית״, והיתה ״גדולה מהרגלי הלשון, שהרי היא הבליטה אמת עמוקה זו כברק״?
• לכיתות מתקדמות: מלחמת ששת הימים נחשבת לאחד הנצחונות המזהירים בתולדות ישראל בפרט והעמים בכלל. לאחר המלחמה יצאו לאור הרבה ״אלבומי נצחון״ המפארים את ההישג המרשים של צה״ל. זאת למרות המחיר הגבוה של המלחמה (736 בששה ימים). יחד עם זאת, גם אז נשבו כנראה רוחות של הרהור וערעור על המחיר ששולם. אתרו בדבריו של רבין את דברי הביקורת שלו על תפישות אלו, והסבירו את דבריו.
• בחרו משפט אחד מדבריו של רבין, והשתמשו בו כבסיס לפסקה קצרה אותה תכתבו, כ״מסר מרבין״ לעם היהודי בשנת 2026 למלחמת התקומה.
• מה הדומה ומה השונה בין ביצועי חיל האוויר וצה"ל במבצע מוקד לביצועיו בימי "עם כלביא" ו"שאגת הארי"?

הפוסט מדברים ששת הימים, על נאומים ופקודות יום בימי המלחמה ומשמעותם הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

"יום הניצחון" נחוג ברחבי אירופה בהתלהבות עצומה ובמדינות רבות הוא מצוין עד היום מדי שנה בשנה. בעשורים האחרונים קבעה כנסת ישראל כי יום זה הוא יום זיכרון והוקרה ממלכתי ללוחמים בנאצים ובמיוחד למאות אלפי הלוחמים היהודים שפעלו במסגרת צבאות בעלות הברית. להלן נדון בכמה נקודות בעלות משמעויות ערכיות וחינוכיות המתבססות על מורשתו של יום זה.

א. משמעות היום

(בכיתות בהם חסר ידע בסיסי על מלחמת העולם השנייה, מומלץ להתחיל בסקירה קצרה של המלחמה. ניתן להעזר בסרטון התמציתי של יד ושם)

צפו בסרטון המצורף על יום הניצחון שהופק בידי מיזם "הלו"ז העברי".

דונו בכיתה לאור הסרט בשאלות הבאות:

• מה משמעותו של יום זה במדינת ישראל?
• האם יום זה רלוונטי רק לקהילת יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר ("חבר העמים") או לכלל אזרחי ישראל?
• "יום הניצחון" הוא מעין השלמה ל-"יום הזיכרון לשואה ולגבורה" (מתוך הסרטון) – מה דעתכם על היגד זה ומה משמעותו?

מה דעתכם על הדברים של אחת הדוברות בסרט ולפיו היא אינה חוגגת את היום בשל הקורבנות הרבים אותם הכירה? התייחסו גם לדבריו של בן גוריון ביום הניצחון

ב. הלוחם היהודי

• "יום הניצחון" הוא מעין השלמה ל"יום הזכרון לשואה ולגבורה" (מתוך הסרטון) – מה דעתכם על היגד זה ומה משמעותו?

צפו במקורות הבאים (ניתן לחלק את המקורות בין התלמידים)

סיפורי וטרנים:

סיפור הלוחמים והפרטיזנים:

מאמרים על פועלם של הלוחמים היהודים בצבאות בעלות הברית. מתוך מאגרי המידע במוזיאון הלוחם היהודי בלטרון

• ספרו לכיתה על אחד הסיפורים אותם קראתם. כיצד הסיפור השפיע עליכם ביחס להבנת ההתמודדות של היהודים עם אירועי השואה?
• אילו לקחים ניתן ללמוד מפועלם של הלוחמים היהודים למדינת ישראל של היום?

ניתן להתייחס לערכים השונים שבאו לידי ביטוי בסרטון – כמו הצורך בהקרבה למען המולדת, כיבוד המבוגרים, היכולת לקום מתבוסה לניצחון. מה מזה רלוונטי למדינת ישראל של ימינו?

ג. איך משמידים את הרוע?

מבחינה צבאית לאורך כל מלחמת העולם השנייה היה הצבא הגרמני טוב יותר מצבאות בעלות הברית שעמדו מולו. איכות לוחמיו ומפקדיו וכמו גם כלי הנשק שלו, נחישותו ומנגנוני הסיוע והאספקה היו טובים לעין שיעור מאלו של בעלות הברית שתחילה התנהלו בצורה מפולגת ומהוססת.

על השאלה – כיצד בכל זאת נצחו בעלות הברית במלחמה ענו ההיסטוריונים במהלך השנים מגוון רב של תשובות. לכיתות ברמה גבוהה מומלץ לעיין במאמרו של ריצ'רד אוונס, הסוקר את ההסברים השונים שניתנו לנצחון בעלות הברית. ניתן למיין את הסיבות השונות שהוא מציע לסוגים שונים: כלכלי, מנהיגותי וכדומה ולדון בהשפעתם.

ד. היכולת לקום מתבוסה לנצחון

אחת התופעות שאפשרה את נצחון בעלות הברית הייתה היכולת לקום מתבוסה לנצחון. היכולת זו אפיינה את כל בעלות הברית: בריטניה שנותרה לבדה לאחר תבוסת צרפת, ברית המועצות לאחר הכשלון הנורא ב1941 וארצות הברית אחרי פרל הרבור. בכל אחד מהמקרים (אולי למעט המקרה הרוסי בו ביקשו הגרמנים לשעבד ולהשמיד למעשה את ברית המועצות) עמדה בפני המנהיגות האפשרות להכנע ולהפסיק את המלחמה, אך המנהיגות (בתמיכת רוב הציבור) היו נחושים לקום ולהאבק.

צפו בשחזור נאומו של צ'רצ'יל מקיץ 1940, בשעה שנדמה היה שלבריטניה אין סיכוי מול הנאצים (בסרטון המצורף יש להפעיל כתוביות בעברית). על הרקע לנאום ראו כאן.

נקודות לדיון:

• באילו נימוקים השתמש צ'רצ'יל כדי לשכנע את הבריטים להמשיך ולהילחם?
• כיצד אפשרה מנהיגותו כפי שהיא באה לידי ביטוי בסרטון את הניצחון על גרמניה?
• מהם, להבנתכם, הלקחים מנאום צ'רצ'יל לימינו?

ה. שיתוף פעולה אל מול הרוע

ערב מלחמת העולם השנייה ולאחריה הייתה פעורה תהום אידיאולוגית ופוליטית בין ארצות הברית ובריטניה לבין ברית המועצות בראשות סטלין. גם בין ארצות הברית לבריטניה היו מחלוקות קשות ואינטרסים מנוגדים. ובכל זאת אל מול האויב המבקש להשמידם התאחדו המעצמות השונות ושיתפו פעולה באופן מלא עד לניצחון. (בסרטון המצורף: המפגש בין כוחות אמריקאים ורוסים על גדות נהר האלבה בליבה של גרמניה)

בכיתות מתאימות ניתן להרחיב על המשטר הטוטליטרי הקומוניסטי לעומת מדיניותם של ארה"ב ובריטניה כמו גם על המלחמה הקרה שפרצה מיד בתום המלחמה.

מה ניתן ללמוד ממציאות זו לגבי היכולת והצורך של בעלי דעות שונות להתאחד אל מול אויב משותף?

ו. על הניצחון המוחלט

במהלך השנים האחרונות של המלחמה סירבו בעלות הברית לכל משא ומתן עם גרמניה ויפן ודרשו מהם כניעה ללא תנאי, כניעה שלאחריה הועמדו לדין ולעיתים גם הוצאו להורג מנהיגי המדינות שהמיטו על העולם את האסון. לנוסח הסכם הכניעה ראו כאן.

כמו כן במהלך המלחמה נקטו בעלות הברית תכופות במבצעים של הפצצות המוניות, מניעת מזון מאוכלוסייה ופגיעה באזרחים (פגיעה שאצל הרוסים גלשה במהירות לפשעי מלחמה קשים נגד האוכלוסייה האזרחית) ראו לדוגמא את הסרטון המצורף על הפצצת המבורג:

• מה הם היתרונות והחסרונות של הדרישה ל"כניעה ללא תנאי" ביחס לאויב חסר מעצורים?
• מה ניתן ללמוד מכך לימינו?

לפני מספר שנים אמר השופט אהרן ברק כי "דמוקרטיה נלחמת שידה האחת קשורה מאחורי גבה".

• מה המשמעות של משפט זה?
• מה היה קורה לדעתכם אם בעלות הברית היו דוגלות בגישה זו במהלך המלחמה?
• מה הם הגבולות הראויים ללחימה מול אויב המאיים על הקיום ומבצע פשעים?
• מה ניתן ללמוד מכך לדעתכם ביחס למלחמות ישראל כיום?

(ניתן להרחיב גם במערך של חמל מורים על שאלת מוסר המלחמה)

ז. מתי מציינים את יום הניצחון

עיינו בערכים השונים בוויקיפדיה ביחס לציון יום הניצחון:

על יום הניצחון האירופאי

על יום הניצחון בברית המועצות

• הסבירו מדוע לדעתכם נקבע יום הניצחון בחוק הישראלי על פי התאריך בו הוא צוין דווקא בברית המועצות?
• מה דעתכם על החלטה זו?

מאז פלישת רוסיה לאוקראינה ישנם קריאות בקרב יוצאי חבר העמים לציין את יום הניצחון דווקא ב8.5.

קראו את המאמר המצורף

• מה הנימוקים אותם מעלה הכותב בדבר הצורך לציין את יום הנצחון דווקא ב8.5?
• מה דעתכם על נימוקים אלו?

הפוסט יום הניצחון על גרמניה הנאצית הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מטרות השיעור

• הכרת הרקע ההיסטורי של מרד בר כוכבא
• היכרות עם דמותו של רבי שמעון בר יוחאי
• הבנת משמעות המדורות בל"ג בעומר: זיכרון אומץ ואור
• חיבור אישי של התלמידים לערכים העולים מן החג

פתיחה – “למה מדורה?” (5–7 דקות)

נחלק לכל תלמיד ציור של להבה (ראה בנספח).

 כשאתם רואים אש – מה היא מזכירה לכם?

לאפשר תשובות: חום, אור, מסיבה, מדורה, סכנה, שמחה…

נבקש מכל אחד מכם לכתוב בתוך הלהבה:  מה לדעתכם המדורה מסמלת?

לתת 2–3 דקות כתיבה

המורה מרכזת על הלוח מילים שחוזרות:
אור, חום, יחד, שמחה, כוח, אומץ, זיכרון…

המורה שואלת:

"בל"ג בעומר אנחנו מדליקים מדורות.
אבל למה בעצם? האם זה רק בשביל הכיף –או שיש מאחורי זה רעיון עמוק יותר?"

פתיח על ידי המורה: רקע – מצב היהודים וההתארגנות למרד

לפני כמעט 2,000 שנה, ארץ ישראל הייתה תחת שלטון האימפריה הרומית.
הרומאים שלטו בארץ ביד קשה. הם הגבילו את חיי היהודים, פגעו באורח החיים שלהם, ולא נתנו להם חופש אמיתי.

היהודים הרגישו שהזהות שלהם והחיים שלהם נמצאים בסכנה.

בתוך המציאות הזו, קמו אנשים שלא היו מוכנים לוותר.
הם התארגנו בסתר, לעיתים בתוך מערות במדבר יהודה, שם התאמנו והתכוננו למרד.

בראשם עמד המנהיג האמיץ
שמעון בר כוכבא

ההחלטה למרוד לא הייתה פשוטה.
הם ידעו שהרומאים חזקים מהם, ובכל זאת בחרו להילחם כדי לשמור על מי שהם.

שאלה קצרה לכיתה

• למה אנשים בוחרים להילחם גם כשהסיכוי לנצח לא גדול?

קריאה והבנת הנקרא – סיפור על בר כוכבא

חלקו לילדים את הטקסט- יש להשיב תשובות המחברת (מצורף דף עבודה מוכן לצילום כנספח.)

סִפּוּרוֹ שֶׁל בַּר כּוֹכְבָא

לִפְנֵי כִּמְעַט אַלְפַּיִם שָׁנָה, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיְתָה תַּחַת שִׁלְטוֹן הָרוֹמָאִים. הָרוֹמָאִים שָׁלְטוּ בְּיָד קָשָׁה וְהִקְשׁוּ מְאֹד עַל הַחַיִּים לְפִי הַמָּסֹרֶת הַיְּהוּדִית. הֵם קָבְעוּ חֻקִּים וּגְזֵרוֹת, כְּמוֹ אִסּוּר לִלְמֹד תּוֹרָה וְאִסּוּר לְקַיֵּם בְּרִית מִילָה.

בַּתְּקוּפָה הַזֹּאת קָם מַנְהִיג בְּשֵׁם בַּר כּוֹכְבָא .הוּא הֶאֱמִין שֶׁהָעָם הַיְּהוּדִי צָרִיךְ לְהִלָּחֵם עַל הַחֹפֶשׁ שֶׁלּוֹ וְעַל הַזְּכוּת לִחְיוֹת כִּיהוּדִי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. בַּר כּוֹכְבָא אָסַף סְבִיבוֹ לוֹחֲמִים רַבִּים, וְיַחַד הֵם יָצְאוּ לְמֶרֶד נֶגֶד הָרוֹמָאִים. הֵם נִלְחֲמוּ בְּאוֹמֶץ גָּדוֹל מְאֹד, בְּקְרָבוֹת קָשִׁים וְעוֹצְמָתִיִּים. בַּהַתְחָלָה הָיוּ לָהֶם גַּם הַצְלָחוֹת, וְהֵם הִצְלִיחוּ לְהַפְתִּיעַ אֶת הָרוֹמָאִים.
אֲבָל בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, הַכֹּחַ שֶׁל הָאִימְפֶּרְיָה הָרוֹמִית הָיָה גָּדוֹל וְחָזָק יוֹתֵר, וְהַמֶּרֶד נִכְשַׁל.

לְמַרְוֹת שֶׁהַסִּפּוּר לֹא הִסְתַּיֵּם בְּנִצָּחוֹן, סִפּוּרוֹ שֶׁל בַּר כּוֹכְבָא הִמְשִׁיךְ לְהִשָּׁאֵר סִפּוּר חָשׁוּב.
זֶהוּ סִפּוּר שֶׁמַּדְגִּים לָנוּ אוֹמֶץ לֵב, וְדֻגְמָה לִיהוּדִים שֶׁלֹּא מוּכָנִים לְוַתֵּר עַל הָאֱמוּנָה וְעַל הַדֶּרֶךְ שֶׁלָּהֶם.

לִפְנֵי כְּמָאתַיִם שָׁנָה, כַּאֲשֶׁר יְהוּדִים הֵחֵלּוּ לְהַאֲמִין שֶׁאֶפְשָׁר וּכְדַאי לַחֲזוֹר לִחְיוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,
הֵם חִפְּשׂוּ דְּמוּיוֹת שֶׁיִתְּנוּ לָהֶם כֹּחַ וֶאֱמוּנָה. הֵם רָצוּ לְהַאֲמִין שֶׁגַּם הָעָם הַיְּהוּדִי יָכוֹל לְהִתְאַחֵד, לְהָגֵן עַל עַצְמוֹ, וְלִהְיוֹת עַם חָזָק. סִפּוּרוֹ שֶׁל בַּר כּוֹכְבָא הָיָה אֶחָד הַסִּפּוּרִים שֶׁנָּתַן לָהֶם הַשְׁרָאָה.

הוּא הִזְכִּיר לָהֶם שֶׁגַּם יְהוּדִים יְכוֹלִים לִהְיוֹת אַמִּיצִים, לְהִלָּחֵם עַל מַה שֶּׁחָשׁוּב לָהֶם, וְלֹא לְוַתֵּר .וְהָעֻבְדָּה שֶׁאֲנַחְנוּ כָּאן הַיּוֹם, בִּמְדִינַת יִשְׂרָאֵל, עִם צָבָא שֶׁל גִּבּוֹרִים, מוֹכִיחָה שֶׁהַהַשְׁרָאָה שֶׁל בַּר כּוֹכְבָא הָיְתָה סִפּוּר שֶׁל הַצְלָחָה.

שאלות הבנה

1. מי שלט בארץ ישראל בתקופת בר כוכבא?
2. אילו גזרות הטילו הרומאים על היהודים? תנו שתי דוגמאות.
3. מי היה בר כוכבא ומה הוא האמין שצריך לעשות?
4. כיצד מתוארים הלוחמים והקרבות במרד?
5. מה קרה בסופו של המרד?
6. למרות הכישלון, כיצד מתואר סיפורו של בר כוכבא?
7. אילו תכונות של בר כוכבא וחייליו מודגשות בטקסט?
8. מתי החלו יהודים להאמין שאפשר לחזור לארץ ישראל?
9. מה פירוש המילה "השראה"? מדוע חיפשו היהודים דמויות מהעבר?
10. כיצד סיפורו של בר כוכבא השפיע עליהם?

שאלות למורה למחשבה ודיון

• למה לדעתכם חשוב ללמוד סיפור שלא הסתיים בניצחון?
• האם הצלחה נמדדת רק בתוצאה או גם בדרך? הסבירו.
• מה אנחנו יכולים ללמוד מבר כוכבא לחיים שלנו היום?
• איזה כוח יכול לתת לנו סיפור מהעבר?
• האם יש מצבים שבהם חשוב לא לוותר, גם אם קשה? תנו דוגמה.

חלק ג’: רבי שמעון בר יוחאי – מרד של רוח ואור

מי היה במירון? מי שמע את השם שמעון בר יוחאי?

רבי שמעון בר יוחאי
חי בתקופה שבה הרומאים שלטו בארץ.

הוא העז למרוד ברומאים – לא בחרב, אלא ברוח.
בגלל עמדתו נאלץ להתחבא במערה יחד עם בנו.

במהלך השנים במערה, למרות האיסורים, הוא המשיך ללמוד תורה.
הוא האמין שיש ערך גדול ללימוד ולרוח, גם בזמן של קושי וסכנה.

לפי המסורת, ל"ג בעומר הוא יום ההילולה שלו – יום פטירתו, שבו מציינים את האור שהשאיר אחריו.

הדגשה למורה:
האש בל"ג בעומר היא לא רק אש של קרב,
אלא גם אש של זיכרון ושל אור שמתפשט החוצה.

סיכום ודיון (5 דקות)

לכתוב על הלוח:

אומץ
אור
זיכרון

לדיון לשאול את התלמידים:

• איזה מהדברים האלה הכי מדבר אליכם?
• איזו “אש” הייתם רוצים להדליק בתוככם?

סיכום:

ל"ג בעומר מלמד אותנו על אנשים שלא ויתרו –

לא על הזהות שלהם, לא על האמונה שלהם, ולא על האור שלהם

המדורה מזכירה לנו את סיפורי הגבורה שהיו, ולמצוא את אותם בנו.

נספחים

סִפּוּרוֹ שֶׁל בַּר כּוֹכְבָא

לִפְנֵי כִּמְעַט אַלְפַּיִם שָׁנָה, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיְתָה תַּחַת שִׁלְטוֹן הָרוֹמָאִים. הָרוֹמָאִים שָׁלְטוּ בְּיָד קָשָׁה וְהִקְשׁוּ מְאֹד עַל הַחַיִּים לְפִי הַמָּסֹרֶת הַיְּהוּדִית. הֵם קָבְעוּ חֻקִּים וּגְזֵרוֹת, כְּמוֹ אִסּוּר לִלְמֹד תּוֹרָה וְאִסּוּר לְקַיֵּם בְּרִית מִילָה.

בַּתְּקוּפָה הַזֹּאת קָם מַנְהִיג בְּשֵׁם בַּר כּוֹכְבָא .הוּא הֶאֱמִין שֶׁהָעָם הַיְּהוּדִי צָרִיךְ לְהִלָּחֵם עַל הַחֹפֶשׁ שֶׁלּוֹ וְעַל הַזְּכוּת לִחְיוֹת כִּיהוּדִי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. בַּר כּוֹכְבָא אָסַף סְבִיבוֹ לוֹחֲמִים רַבִּים, וְיַחַד הֵם יָצְאוּ לְמֶרֶד נֶגֶד הָרוֹמָאִים. הֵם נִלְחֲמוּ בְּאוֹמֶץ גָּדוֹל מְאֹד, בְּקְרָבוֹת קָשִׁים וְעוֹצְמָתִיִּים. בַּהַתְחָלָה הָיוּ לָהֶם גַּם הַצְלָחוֹת, וְהֵם הִצְלִיחוּ לְהַפְתִּיעַ אֶת הָרוֹמָאִים.

אֲבָל בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, הַכֹּחַ שֶׁל הָאִימְפֶּרְיָה הָרוֹמִית הָיָה גָּדוֹל וְחָזָק יוֹתֵר, וְהַמֶּרֶד נִכְשַׁל.

לְמַרְוֹת שֶׁהַסִּפּוּר לֹא הִסְתַּיֵּם בְּנִצָּחוֹן, סִפּוּרוֹ שֶׁל בַּר כּוֹכְבָא הִמְשִׁיךְ לְהִשָּׁאֵר סִפּוּר חָשׁוּב.

זֶהוּ סִפּוּר שֶׁמַּדְגִּים לָנוּ אוֹמֶץ לֵב, וְדֻגְמָה לִיהוּדִים שֶׁלֹּא מוּכָנִים לְוַתֵּר עַל הָאֱמוּנָה וְעַל הַדֶּרֶךְ שֶׁלָּהֶם.

לִפְנֵי כְּמָאתַיִם שָׁנָה, כַּאֲשֶׁר יְהוּדִים הֵחֵלּוּ לְהַאֲמִין שֶׁאֶפְשָׁר וּכְדַאי לַחֲזוֹר לִחְיוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,

הֵם חִפְּשׂוּ דְּמוּיוֹת שֶׁיִתְּנוּ לָהֶם כֹּחַ וֶאֱמוּנָה. הֵם רָצוּ לְהַאֲמִין שֶׁגַּם הָעָם הַיְּהוּדִי יָכוֹל לְהִתְאַחֵד, לְהָגֵן עַל עַצְמוֹ, וְלִהְיוֹת עַם חָזָק. סִפּוּרוֹ שֶׁל בַּר כּוֹכְבָא הָיָה אֶחָד הַסִּפּוּרִים שֶׁנָּתַן לָהֶם הַשְׁרָאָה.

הוּא הִזְכִּיר לָהֶם שֶׁגַּם יְהוּדִים יְכוֹלִים לִהְיוֹת אַמִּיצִים, לְהִלָּחֵם עַל מַה שֶּׁחָשׁוּב לָהֶם, וְלֹא לְוַתֵּר .וְהָעֻבְדָּה שֶׁאֲנַחְנוּ כָּאן הַיּוֹם, בִּמְדִינַת יִשְׂרָאֵל, עִם צָבָא שֶׁל גִּבּוֹרִים, מוֹכִיחָה שֶׁהַהַשְׁרָאָה שֶׁל בַּר כּוֹכְבָא הָיְתָה סִפּוּר שֶׁל הַצְלָחָה.

נא השיבו על השאלות במחברת:

1. מי שלט בארץ ישראל בתקופת בר כוכבא?
2. אילו גזרות הטילו הרומאים על היהודים? תנו שתי דוגמאות.
3. מי היה בר כוכבא ומה הוא האמין שצריך לעשות?
4. כיצד מתוארים הלוחמים והקרבות במרד?
5. מה קרה בסופו של המרד?
6. למרות הכישלון, כיצד מתואר סיפורו של בר כוכבא?
7. אילו תכונות של בר כוכבא וחייליו מודגשות בטקסט?
8. מתי החלו יהודים להאמין שאפשר לחזור לארץ ישראל?
9. מה פירוש המילה "השראה"? מדוע חיפשו היהודים דמויות מהעבר?
10. כיצד סיפורו של בר כוכבא השפיע עליהם?

מה אומרת המדורה?

הפוסט מערך שיעור יסודי ל"ג בעומר – בין אש, אומץ ואור (כיתות ג-ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מטרות השיעור:

• היכרות עם בנימין זאב הרצל – חוזה המדינה
• הבנת המושגים "חזון" ו"חוזה"
• הבנת חשיבות החזון לחיים האישיים והלאומיים

דיון לפתיחה – שאלה מסקרנת (5 דקות)

י' באייר יום הולדתו של הרצל. נקבע על ידי הכנסת כ"יום הרצל" – חוזה המדינה.

שאלה: מה זה "חוזה"?

לאפשר תשובות חופשיות – גם מצחיקות כמו "חוזה עתידות"

אפשר לדבר על הדימיון למילה "הוזה"… ולדון מה ההבדל בינהם.

לרשום את הפירוש המילולי מהמילון על הלוח:

"ראה את העתיד, ידע מראש; ציפה"

שאלה: איך אפשר לראות את העתיד? יש מכשיר מיוחד בשביל זה?

להסביר:
"חוזה" הוא אדם שמסוגל לראות בדמיונו דברים שעדיין לא קיימים – ולחשוב איך ייראו בעתיד.

לראות מה שקיים עכשיו ולהצליח בעזרת רצון, מחשבה יצירתית ותקווה- לראות מה יכול להיות- ובזכות זה לגרום לאותו דבר לקרות.

לדוגמא- אנחנו גרים ב_______ , פעם לא היה כאן כלום, או היה רק כמה בתים. אבל איש עם חזון לפתח את המקום הגיע לכאן והקים את_____. ותראו איזה מקום יפה יש לנו כאן….

מה זה חזון? (5 דקות)

מה זה "חזון"?

הסבר:
חזון הוא רעיון גדול על העתיד – משהו שאנחנו רוצים שיקרה, גם אם עכשיו הוא עדיין לא קיים.
חזון עוזר לנו לראות מעבר למציאות וליצור שינוי.

רקע על הרצל (למורה – לשלב כהסבר לתלמידים, 5–7 דקות)

כך ניתן לספר לתלמידים:

בנימין זאב הרצל היה אדם יהודי שחי לפני יותר מ-100 שנה (1860–1904) בהונגריה, והוא נחשב לאבי הציונות המדינית. הוא היה עיתונאי וסופר, אך בעיקר אדם שניסה למצוא פתרון לעתיד העם היהודי, שבתקופה שלו לא היתה לו מדינה. בתקופה שבה חי, היהודים היו מפוזרים במדינות רבות בעולם, וארץ ישראל הייתה תחת שלטון האימפריה העות'מאנית. הרצל האמין שצריך להקים מדינה יהודית בארץ ישראל כדי שלעם היהודי יהיה בית משלו. הוא כתב את הספר "מדינת היהודים", ולאחר מאמצים רבים עשה מה שאף אחד לא עשה לפניו, כינס את "הקונגרס הציוני הראשון" והקים תנועה של יהודים מרחבי העולם, שפעלה כדי להפוך את הרעיון הזה למציאות.

בגלל שהאמין, ופעל להגשים עתיד שעדיין לא היה קיים – קוראים לו "חוזה המדינה".

 צפייה בסרטון (5 דקות)

הקרנת הסרטון:

שאלות קצרות לאחר צפייה:

• מה חדש למדתם על הרצל?
• למה קראו לו "חוזה המדינה"?

קריאה והבנה – כוחו של חזון (10 דקות)

חלקו לתלמידים את הטקסט הקצר מתוך יומנו של הרצל, לאחר קיומו של הקונגרס הציוני הראשון:

"אם אמצה את קונגרס באזל במילה שאזהר שלא להגותה ברבים הרי היא זו:

בבאזל ייסדתי את המדינה היהודית.
אם אומר זאת היום בקול יענה לי צחוק כללי.
אולי בעוד חמש שנים, בוודאי בעוד חמישים שנה, ידעו זאת כולם."

(יומן הרצל 3.9.1897, בתוך: יורם חזוני, מדינה יהודית, הוצאת שבולת, 2029, עמ' 85)

נא השיבו במחברת:

1. מה הרצל אומר שקרה בקונגרס בבאזל?
2. למה לדעת הרצל אנשים היו צוחקים עליו אם היה אומר זאת בקול?
3. למה הוא מתכוון כשהוא אומר "אולי בעוד חמישים שנה ידעו זאת כולם"?
4. מה זה מלמד אותנו על האמונה של הרצל ברעיון שלו?
5. האם לדעתכם קל להאמין ברעיון שאחרים לא מאמינים בו? למה?

דיון – אפשרות א׳ (5–7 דקות)

• מה קרה בערך 50 שנה אחרי זה? הקמת מדינת ישראל

מה נתן להרצל את היכולת לדעת שתקום מדינה עוד 50 שנה?

• אמונה
• תקווה
• חזון

מה אנחנו לומדים מזה?

• לא להביט רק על המציאות הקיימת. ובוודאי שלא להתייאש.
• כשיש מבט עם תקווה וחזון – המציאות יכולה להגיע למקומות טובים וגדולים.

פעילות סיום – "החזון שלי למדינה" (10 דקות)

כתבו 2–3 משפטים:
איך הייתם רוצים שמדינת ישראל תיראה בעתיד?

אפשר לכוון:

• מה טוב שיש וחשוב לשמור?
• איך אנשים יתנהגו אחד לשני
• מה יהיה טוב יותר?

מסר מסכם:

• הרצל לימד אותנו שבלי חזון – קשה לשנות מציאות
• חזון נותן לנו תקווה
• תקווה ואמונה נותנות כוח לפעול
• וכל שינוי גדול מתחיל מרעיון קטן שמישהו האמין בו

כמו הרצל – גם אתם יכולים לחשוב על עתיד טוב יותר ולעזור להגשים אותו.

דיון – אפשרות ב׳ (5–7 דקות)

כשפרסם הרצל את ספרו ״מדינת היהודים״, רבים מחבריו ומהאינטלקטואלים של התקופה חשבו שהוא איבד את שפיותו. בעיתונות של אותם ימים כינו את התוכנית שלו ״אוטופיה״ (דמיונית) ואותו עצמו כמי ש״חולם בהקיץ״.

נחבר את החוויה של הרצל לעולמם של הילדים דרך שאלות מנחות:

• הזדהות: דמיינו שיש לכם רעיון שאתם מאוד מאמינים בו, אבל כל הכיתה צוחקת עליכם ואומרת שזה בלתי אפשרי. איך הייתם מרגישים?
• ההתמודדות: מה לדעתכם גרם להרצל להמשיך לכתוב, להיפגש עם מלכים ולנסוע בעולם למרות הלעג?

נדון עם התלמידים על שיטות להתמודד עם לחץ חברתי:

• מציאת ״שותף לדרך״: הרצל לא נשאר לבד. הוא חיפש ומצא שותפים (כמו מקס נורדאו ודוד וולפסון) שחיזקו אותו.
• התמקדות במטרה: הרצל ראה לנגד עיניו את המצוקה של היהודים והבין שהמטרה גדולה יותר מהעלבון האישי שלו. כשאנחנו יודעים שאנחנו עושים את המעשה הנכון, הקולות מסביב הופכים ל״רעשי רקע״.
• הפיכת החלום לתוכנית עבודה: הרצל לא רק חלם, הוא כתב ספרים, ארגן קונגרסים והקים מוסדות. עשייה ובטחון עצמי יכולים לסייע בהתמודדות מול הלחצים שמנסים ״להוריד״ אותנו.

פעילות סיום (אפשרות ב׳)  – "החזון שלי למדינה" (10 דקות)

אם הרצל היה נכנע ללחץ החברתי וללעג של חבריו בווינה, איפה אנחנו היינו היום?

כתבו ״מכתב עידוד״ להרצל הצעיר ברגע שבו הוא מרגיש הכי בודד. מה הייתם אומרים לו כדי שימשיך בדרך שלו?

הפוסט מערך שיעור ליסודי לכבוד "יום הרצל" – חוזה המדינה וכוחו של חזון (כיתות ג-ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מרד בר כוכבא

נפתח בכמה עובדות:

• מרד בר כוכבא התרחש בשנים 132-135.
• סביב המרד (ישנה מחלוקת בין ההסטוריונים האם לפניו או לאחריו) גזרו הרומאים גזירות דת קשות על היהודים, כאשר נראה שהחמורה שבהן היא הפיכת ירושלים לעיר-אלילית.
• המרד גבה הרוגים רבים מהחברה היהודית, ולאחריו התגברה מאוד הירידה היהודית מהארץ.
• למעוניינים: סקירה היסטורית קצרה על המרד, בסרטון מבית מכון מגלי״ם.

צפו בסרטון למטה ודונו: כיצד ראה מחבר השיר, לוין קיפניס, את דמותו של בר כוכבא, ואת מורשתו ההיסטורית?

יהדות השרירים

צפו בסרטון של ״היהודים באים״ ודונו:

• מה היתה מטרתם של יוצרי הסרטון? נמקו תשובתכם.
• האם אתם מסכימים עם הסרטון? נמקו דעתכם.

בקונגרס השני בבאזל, שהתרחש בשנת 1898, נשא מקס נורדאו נאום, שזכה לימים לכינוי ״יהדות השרירים״:

״רק עכשיו אנחנו יכולים ליתן לעצמנו דין וחשבון מן השַמות הנוראות, שחוללו בתוכנו שמונה-עשרה מאות שנות הגלות. בפעם הראשונה אחר מלחמת הייאוש של בר כוכבא הגדול – שרק מעריצי ההצלחה הנקלים יכולים להחשיב אותו פחות מאת החשמונאים המזהירים – חוזרת ונשמעת בתוך היהדות הדרישה, שכלל ישראל יחגור כולו עוז להראות לעצמו ולעולם כולו כמה עוד צפונים בו רוח חיים, תקוות חיים, חפץ חיים״.

• למה מתכוון נורדאו במשפט המודגש?
• האם והיכן אתם מכירים מסביבתכם ״הערצת הצלחה״ (גם בחיי היום-יום הרגילים)? מה דעתכם על תופעה זו? מדוע?ֿ
• מה היה עונה נורדאו ליוצרי ״היהודים באים״?

גבורת הרוח המקודשת וגבורת הזרוע הנידחת

לנורדאו (ולכל מי שמכיר את ההיסטוריה) ברור כי מרד החשמונאים היה הצלחה. צפו בסרטון נוסף של ״היהודים באים״, העוסק במרד החשמונאים:

• מה דומה בין הסרטונים (לפעמים עד לרמת הציטוט)? מה לדעתכם מלמד הדבר?
• האם העובדה כי יהודה המקבי מת בקרב (לאחר נצחונות רבים ומזהירים) אכן מלמדת על כשלון מרד החשמונאים? נמקו.
• לכיתות היסטוריה מתקדמות: ערכו השוואה בין מרד החשמונאים למרד בר כוכבא.

ברל כצנלסון אמר כי:

״דמויות הענקים של רבי עקיבא ובר כוכבא מסמלות את שני האפיקים של הגבורה הישראלית שלאחר החורבן, גבורת הרוח המקודשת וגבורת הזרוע הנידחת… יסוד הגבורה הוא עצם מעצמו של סוד הקיום הישראלי״.

• מי לדעתכם משתי הדמויות המוזכרות בדבריו של כצנלסון מסמלות את ״גבורת הרוח המקודשת״, ומי את ״גבורת הזרוע״?
• האם ניתן לוותר על אחת משתי זרועות אלו? נמקו.
• כיצד לדעתכם באות לידי ביטוי שתי גבורות אלו במלחמת חרבות ברזל?

שאלת הצלחתו של מרד בר כוכבא

הוויכוח בשאלת הצלחתו של מרד בר כוכבא נמשך גם לאחר נורדאו, בין יהושפט הרכבי ואריה אלדד.

כך כתב יהושפט הרכבי:

״דיכויו של מרד בר כוכבא חולל את הפורענות הלאומית, המדינית-צבאית החמורה ביותר בתולדותינו. פורענות שהייתה גדולה יותר מחורבן בית ראשון ומחורבן בית שני. […] וגרר את ישראל לצרה הצבאית-המדינית הגדולה ביותר שעברה עליהם. […] הבעיה איננה איך בר כוכבא טעה – לכך יכולים להיות הסברים מתרצים – אלא כיצד הגענו אנו להערצת טעותו, וכיצד משפיע הדבר על הלך מחשבתנו הלאומית. בהערצת מרד בר כוכבא אנו נקלעים למיצר של הערצת חורבננו והתרוננות ממעשה התאבדות לאומי… הבעיה איננה בר כוכבא, אלא אנו.״

(יהושפט הרכבי, בתוקף המציאות: לקחים לאומיים וחינוכיים מירמיהו מהמרד הגדול וממרד בר כוכבא).

לעומתו טוען ישראל אלדד:

״גם מצדה וגם בר כוכבא לא הפכו מעולם להיות פולחן של חורבן, כפי שחוזר וטוען הרכבי. הרי גם מקדשי השם בגלויות גיבורים היו, מוסרים נפשם על התורה והאמונה, משמע, אין לחיים האישיים ערך עליון, וישנם ערכים שעליהם מקריבים אותם. החידוש החינוכי במצדה ובמרד בר כוכבא היה במלחמה על חירות ובשניהם הכוונה לחירות מדינית… מבחינה חינוכית וגם היסטורית מי שמעריץ ומלמד להעריץ את אלה שנלחמו על חירות העם, עצם מלחמתם, על מטרתה האובייקטיבית ועל נכונותם וסבלם של לוחמיה, הופכת להיות ערך, גם אם התוצאה היתה תבוסה… ובניסוחו של ידין שערער על הרכבי והגן על מרד בר כוכבא: "יש דברים שאינם נמדדים לפי טריטוריות שאבדו, כי אם לפי ערכים שאבדו".״

(ישראל אלדד, פולמוס: החורבן ולקחיו)

• מי לדעתכם צודק בוויכוח, הרכבי או אלדד? נמקו.
• דבריו של מי מתאימים לסרטונים של ״היהודים באים״, ומי מתאים לדבריו של נורדאו?ֿ
• למה לדעתכם מתכוון אלדד באומרו כי ״עצם מלחמתם, על מטרתה האובייקטיבית ועל נכונותם וסבלם של לוחמיה, הופכת להיות ערך, גם אם התוצאה היתה תבוסה״?
• ״אין לחיים האישיים ערך עליון, וישנם ערכים שעליהם מקריבים אותם״. אילו ערכים בחייכם הם ערכים שעליהם ראוי להקריב את החיים האישיים?
• בחרו דמות אחת ממלחמת ״חרבות ברזל״ שבפעולותיה אתם רואים שיקוף של דבריו של אלדד?
• כתבו מכתב למערכת של ״היהודים באים״, ובו תגובתכם לסרטון/ים שלהם בהם צפינו. בדבריכם עליכם להתייחס הן לעובדות ההיסטוריות, הן לערכים.

הפוסט הוא קרא לדרור – ל"ג בעומר הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.