(למערך המותאם לתלמידי תיכון לחצו כאן)

מטרות השיעור

• התלמידים יכירו מבעד לעדשת השואה את מהות האנטישמיות, רדיפה של יהודים רק בשל יהדותם
• התלמידים יכירו את הסיפור ההסטורי באופן רך, במבט של ילד.
• התלמידים יחברו בין העבר להווה:
  גאווה בזהות שלנו כיום היא המשכיות וניצחון

מצגת

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

פתיחה למורה

המערך מלווה בסרטון של יד ושם, סרטון מצויר וידידותי, המפגיש את התלמידים עם סיפורה של הנקה (חנה) דה בוק — ילדה יהודייה שנרדפה בזמן השואה ללא כל סיבה, רק בשל יהדותה, ועם סיפור של חברות, וגבורה תחת סכנה.

הסרטון מאפשר מעבר מהבנה היסטורית בסיסית אל עיבוד ערכי:

• מלחמת העולם השנייה, הנאצים אנשים רעים במלחמה במדינות רבות בעולם
• אנטישמיות- רדיפה רק בגלל יהדות (ההשוואה בין שתי הבנות ומשפחתן מדגישה זאת)
• כיצד הזיכרון בונה בי זהות והמשכיות

שלב א' – פתיחה: סיבה ותוצאה ואנטישמיות (כ־8 דקות)

המטרה: לבסס אצל התלמידים את ההנחה הבסיסית של “לכל דבר יש סיבה”, לנסות להבין את פשר השואה. היכרות יסודית עם אנטישמיות.

דיון בכיתה: שאלו את התלמידים:

• למה תלמיד מקבל עונש?
• למה מקבלים פרס?
• למה יורד גשם?
• למה משפחה עוברת דירה?

כתבו על הלוח:
"לכל דבר יש סיבה”

• למה רדפו יהודים בשואה?

אפשרו להעלות תשובות — ואז דייקו:

“לא הייתה סיבה. רדפו אותם לא בגלל מה שעשו — אלא רק בגלל שהם יהודים.”

דגש פדגוגי: זו ההזדמנות להסביר את המילה אנטישמיות. מילה שהתלמידים שומעים סביבם בהקשרים שונים גם כיום במרחב של שיח של ההורים על מדינות מסויימות בעולם, נאמר ובחדשות וכד'.

רקע אודות הסרטון (לעיבוד מקדים)- אורך הסרטון 12 דקות.

מותאם לילדים.

הנקה (חנה) דה בוק נולדה בשנת 1939 בעיר אמסטרדם וזכתה לחיים טובים עם משפחתה.

חוותה רדיפה ופחד בשל עליית הנאצים. עם התגברות סכנת הגירוש בשנת 1942, הוריה נאלצו להסתיר אותה. בעזרת חברת המשפחה מארי סימונס, הועברה למסתור בבית משפחת פרימוויס.

בני הזוג פרימוויס הסתירו אותה עד סוף המלחמה, למרות מחסור חמור במזון וסיכון אישי גבוה.
בין הנקה לבין פיט, בתם בת ה־6, נוצר קשר חברות עמוק שנמשך שנים רבות לאחר המלחמה.

בני הזוג פרימוויס ומארי סימונס הוכרו כחסידי אומות העולם על ידי יד ושם.

שלב ב' – צפייה בסרטון – משך הסרטון 12 דקות

הקרינו את הסרטון (יד ושם).

חברות במסתור- חנה כהן אהרונוב
הנחיה: בקשו מהתלמידים לשים לב לשני דברים:

• למה הילדה נמצאת בסכנה? מה ההבדל בין שתי הילדות?
• מדוע ההורים שלה נאלצים להפרד ממנה?
• מה עוזר לה בתוך המצב? (מחשבות וזכרונות טובים)

לעיבוד משותף והעמקה מצורף קישור לדף הדפסה לתלמידים, בו נדרשים למספר את סדר האירועים, ולכתוב מתחת לכל תמונה.

שלב ג' –– חיבור עבר–הווה: זהות כהמשכיות

 אם רדפו את הילדה הנקה רק בגלל שהיא יהודייה — מה זה אומר עלינו היום?

“רצו שלא יהיו יהודים, והיום אנחנו כאן, כיהודים, במדינת ישראל מדינת היהודים"

“לא נתנו לה לחיות בשמחה כמו כל הילדים רק בגלל שהיא יהודיה“

 “הניצחון שלנו הוא שאנחנו ממשיכים לחיות כיהודים בגאווה.”

“כולנו יכולים להיות יחד במדינת ישראל, להיות מי שאנחנו , מוגנים ובלי פחד“

חיבור חזרה לסיפור:
הנקה הייתה צריכה להתחבא רק בגלל שהיא יהודיה — ואנחנו יכולים להיות יהודים בגאווה,
השואה אינה רק סיפור של עבר — אלא זיכרון חשוב עבורנו
רדפו אותנו בגלל מי שאנחנו — והגבורה שלנו היום היא להמשיך להיות מי שאנחנו, בגאווה.

פעילות סיום: “שרשרת התקווה – אני ממשיך את הסיפור”

זהות, וחיבור

חלקו לכל תלמיד דגלון ישראל מנייר (רצוי בגודל קטן, שאפשר לחבר לשרשרת)

בקשו מהתלמידים להשלים על גבי הדגל: "אני גאה להיות יהודי/יהודייה, כי… "

הנחיה למורה:
עודדו תשובות לא כלליות … לחבר לשיח בכיתה או לתחושות שצפות להם.

• כי רדפו אותנו בגלל שאנחנו יהודים
• כי לא נתנו ליהודים לחיות כמו יהודים
• כי ככה סבא וסבתא שלי
• כי אני אוהב להיות יהודי
• כי אני אוהב את ארץ ישראל

יוצרים יחד שרשרת דגלים כיתתית, כל ילד מוזמן להדק על חוט, ולתלות בכיתה.

הפוסט מערך שיעור ליסודי – יום השואה והגבורה (כיתות ג-ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

חלק א-זוכרים

ניתן לבקש מהתלמידים לתמצת ב3-4 משפטים את ארועי השואה ולהשוות בין הנושאים המרכזיים שהועלו על ידם בפדלט או בלוח

לתזכורת והכרות מהירה על אירועי השואה ישנו סרטון טוב של יד ושם:

חלק ב-לומדים את הלקח

לדיון בכיתה מהו הלקח העולמי והיהודי שניתן ללמוד מארועי השואה

(הקטעים הם ברמות שונות וניתן להתאימם לכיתה הרלוונטית)

זכרון בסלון

מנשר הניצולים

הערך לעולם לא עוד בויקיפדיה

יוסי אחימאיר

הרב ליאור אנגלמן:

בין הלקחים שיכולים לעלות בכיתה: חובת המאבק ברשע עוד בהיותו קטן, הצורך במדינה יהודית חזקה, שיבת היהודים לארץ ישראל, מאבק בגזענות ובאנטישמיות ועוד. כמובן מדובר בלקחים שכולם נכונים ושאלת התעדוף והמינון שלהם שנויה במחלוקת ציבורית.

חלק ג-מה אמרו הנספים?

מכתבו האחרון של מרדכי אנילביץ

שיר הפרטיזנים

מה המסר העולה מקטעים אלו?

חלק ד

בשבועות האחרונים יצאה ישראל למבצע שאגת הארי כהמשך למבצע עם כלביא.

האם וכיצד לדעתכם יושמו במבצע זה לקחי השואה?

הפוסט יום השואה תשפ"ו – לעולם לא עוד הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מטרות השיעור

• להבין מהי חירות
• להכיר את סיפור יציאת מצרים כחג של חירות
• להבין שחירות היא גם משהו פנימי – לא רק חיצוני
• לפתח תחושת בחירה אישית וחוסן לאור ימים אלו שאנו נתונים בהם

 פתיחה – מה זה בכלל חירות?

שאלת פתיחה לתלמידים: מי יודע מה זה “חירות”?

אחרי כמה תשובות, להסביר בפשטות:

חירות = להיות חופשי.

לעשות דברים בלי שמישהו מכריח אותך.

 חיבור לפסח – מה קרה בהגדה?

פותחים בהתייחסות לסיפור שיעבוד העברים על ידי פרעה במצרים.

סיפור יציאת מצרים ארע בליל הפסח, ולכן מאז מציינים מידי שנה את חג הפסח, חג החירות.

זה הזמן לערוך בירור מילולי עם הבנת המושגים:

• עם ישראל היה עבדים – לא יכלו לבחור.
• עבד = אדם ששייך למישהו אחר, ועושה מה שאומרים לו.
• בני חורין = אנשים שיכולים לבחור מה לעשות. אין עליהם "בעלות".

סיפור קצר – נתן שרנסקי – סרטון מקסים לימי שאגת הארי

לספר בקצרה:

נתן שרנסקי היה יהודי שחי במדינה שבה אסור היה לדבר בחופשיות או לעלות לישראל.

הוא נאבק על מה שהוא מאמין בו – ונכנס לכלא.

שם ניסו לשבור אותו, אבל הוא אמר דבר מדהים:

“אפשר לקחת לי את הגוף – אבל לא את הבחירה שלי מי להיות.”

להציג את הסרטון של נתן שרנסקי בו הוא מסביר לתלמידים מה ניתן לעשות עם המצב שאנחנו "תקועים בבית" במצב של מלחמה:

מצורף סרטון מעולה עם 5 המלצות של שרנסקי לתלמידים הנמצאים בבתיהם בשל מגפות או מלחמות. איך לעבור את התקופה בבית, בקשו מהתלמידים לרשום מהם 5 ההמלצות- וכיצד הם שומרות על החירות שלנו?

אפשר להציג שקף מסכם לסרטון:

1. לתת משמעות- לבחור להבין את התפקיד שלכם.
2. ⁠ לזכור שלא תלוי בכם מתי ייגמר. תלוי בי להיות איש חופשי- תבנו תוכניות שאתם שולטים בהם.
3. ⁠לשמור על חוש הומור- מבט חיובי
4. ⁠לעשות משהו שאוהבים
5. ⁠תרגישו קשר עם כל העם- ביחדכם לבחור שאתם לא לבד

 קישור למציאות של הילדים

לשאול:

• האם יש מצבים שאנחנו לא שולטים בהם?
• למשל: מלחמה, אזעקות, ביטולים, לחץ…

אז מה כן בשליטה שלנו?

(להוביל לתשובה: ההתנהגות, הבחירה, הגישה)

 מסר מרכזי (להציג שקף ולבקש להעתיק למחברות)

חירות אמיתית = איך אני בוחר להגיב למה שקורה לי

פעילות קצרה – “הבחירה שלי”

כל תלמיד משתף "דבר אחד שאני בוחר לעשות למרות שקשה"

דוגמאות:

• להישאר רגוע
• לעזור בבית
• לשמח חבר
• להמשיך ללמוד

לסיום לחבר הכל:

בפסח יצאנו מעבדות לחירות.
אבל גם היום –

להיות בן חורין זה לדעת לבחור איך להיות, גם כשלא הכל בשליטתנו. לבחור בטוב.

הפוסט מערך שיעור ליסודי – פסח: מהי חירות? (כיתות ג-ו) (מותאם לזום) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מטרות השיעור

• להבין שחירות איננה רק מצב חיצוני אלא יכולת פנימית לבחור
• לזהות מצבי “שיעבוד” גם בעולם חופשי
• לפתח תחושת אחריות אישית וחוסן פנימי
• לחבר בין פסח לבין המציאות האישית של התלמידים

רקע:

אנחנו נמצאים בימים גדולים והסטורים, אך גם תקופה לא פשוטה. מתקפת טילים, אי וודאות, ביטולים, פחות שליטה על מה שקורה סביבנו, מה שגורר תחושת מתח, חשש או חוסר ודאות.

ודווקא בתוך הימים האלה מגיע חג פסח, שנקרא גם  חג החירות.

בשיעור הזה ננסה לדון במושג חירות, מיהו  בן חורין? וכיצד ממשיכים להרגיש חירות וחוסן גם בתוך מציאות מורכבת.

פתיחה: היכרות עם סיפורו של אסיר ציון – נתן שרנסקי

להקראה או להציג על מסך בזום לתלמידים:

נתן שרנסקי היה יהודי שחי בברית המועצות הסובייטית, בתקופה שבה לא הייתה חירות אמיתית.
המשטר אסר על חופש ביטוי, על תמיכה בציונות ועלייה לישראל.

שרנסקי נאבק על זכויות אדם ועל זכותו להיות ציוני. בשל כך הוא נעצר, הואשם בבגידה, ונשלח לשנים של מאסר בכלא הסובייטי, כאשר חלקן בבידוד קשה מאוד.

החוקרים ניסו לשבור אותו: להכריח אותו להודות בטעותו, לוותר על האמת שלו.

אבל בתוך הכלא הוא הבין דבר עמוק:

אפשר לשלוט במה שקורה לי, אבל לא במי שאני בוחר להיות.

וכך הוא אמר לשופט שדן אותו למאסרו:

 “אתה חושב שאתה חופשי… אך מבין שנינו – אני הוא בן החורין האמיתי.
אמנם גופי יהיה משועבד, אך רוחי תישאר חופשית…
ואילו אתה – אינך חופשי להכריע לפי אמונתך.”

לדיון בקבוצה

איך יכול להיות שאדם בכלא—מרגיש חופשי יותר מהשופט?

נסו לכתוב במחברת מהי חירות לפי נתן שרנסקי?

מצורף סרטון מעולה עם 5 המלצות של שרנסקי לתלמידים שבבית תחת מלחמה גלובלית. איך לעבור את התקופה בבית, בקשו מהתלמידים לרשום מהם 5 ההמלצות- וכיצד הם שומרות על החירות שלנו?

אפשר להציג שקף מסכם לסרטון:

1. לתת משמעות- לבחור להבין את התפקיד שלכם.
2. ⁠ לזכור שלא תלוי בכם מתי ייגמר. תלוי בי להיות איש חופשי- תבנו תוכניות שאתם שולטים בהם.
3. ⁠לשמור על חוש הומור- מבט חיובי
4. ⁠לעשות משהו שאוהבים
5. ⁠תרגישו קשר עם כל העם- ביחדכם לבחור שאתם לא לבד

להעמקה:

 “ניתן למצוא עבד שרוחו מלאה חירות, ולהיפך – בן חורין שרוחו רוח של עבד.” (הרב הראשי לישראל – הרב אברהם יצחק הכהן קוק)

סיכום הדיון:

חירות היא לאו דווקא מצב חיצוני, כמה אני חופשי לזוז ממקום למקום – אלא מצב פנימי.

חלק שני: עדות מהמציאות – אלי שרעבי

אלי שרעבי הוא אחד מהישראלים שנחטפו לעזה באירועי 7 באוקטובר.
הוא הוחזק בשבי בתנאים קשים מאוד—בלי ודאות, בלי שליטה על מה שיקרה, מנותק מהמשפחה ומהעולם.

מתוך עדויות שהתפרסמו על השבי, עולה כי אחד הדברים שעזרו לשורדים היה הניסיון לא לאבד את עצמם: להיאחז במחשבות, באמונה, בזיכרונות ובתקווה. במצב שבו כמעט כל שליטה חיצונית נלקחת, נשאר לאדם דבר אחד: היכולת לבחור מי הוא יהיה בתוך הסיטואציה.

שתפו מסך עם כריכת ספרו של שרעבי בו הוא מתאר את מה שעבר:

לדיון בקבוצה

מה השורה המסכמת של הספר? כיצד יכול היה אלי שרעבי לבחור בחיים כשהוא בשבי החמאס?

מה הוא מתאר שעזר לו? מה בעצם נשאר לאדם כשאין לו שליטה על המציאות?

האם גם אתם מסוגלים לבחור לשלוט על המציאות שלכם למרות שהרבה ממה שקורה היום הוא בלתי צפוי, לעיתים מפחיד, ומגביל את השגרה הרגילה שלנו כתלמידים?

חלק שלישי: השיר של בר השיר “עבדים” – ברי סחרוף

(להשמיע / לקרוא קטעים)

שאלות לדיון

• למה אנשים משועבדים לפי השיר?
• מה פירוש “יש לנו כזה כאילו”?
• למה כולם רוצים להיות חופשיים—אבל לא ברור ממה?
• מה הדבר שהכי “מנהל” אנשים היום?

סיכום ביניים:

לכתוב על הלוח מסר

חירות אמיתית = לא מה קורה לי,
אלא איך אני בוחר להגיב למה שקורה לי

הבחירה לראות טוב!!

פעילות סיום – “בחירה אחת שלי”

חירות אמיתית: לא מה קורה לי, אלא איך אני מגיב

 “ישנה חירות אחת שאותה אי אפשר לגזול מהאדם: לבחור את תגובתו לכל מצב".
(ויקטור פרנקל)

חירות ≠ שליטה במציאות
חירות = שליטה בתגובה חיובית שלי למציאות

רשמו על הלוח בחירות שלכם, שגורמות לחם תחושת חירות.

הפוסט מערך שיעור – פסח: מהי חירות? (מותאם לזום) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

כמדי שנה אנחנו מצטרפים לשרשרת ארוכה של אבותינו מימי יציאת מצרים ועד היום החוגגים את ליל השימורים כזכר ליציאת מצרים.

כולנו נאספים, משפחה וחברים לחזק את הברית הכרותה ביננו כבנים לעם ישראל, ומקיימים את מצוות "והגדת לבנך" המעביר את דגל המורשת והתקווה מדור לדור.

השנה בליל בסדר נזכור את הלוחמים ובני משפחותיהם בכל הזירות, את משפחות הפצועים והנופלים ואת כל הפועלים למען עם ישראל בטחונו וחירותו.

השיר שכתב אלתרמן בפסח תש"ח, נכתב בימיה של מלחמה אחרת – ומתאים כל כך לימנו אנו.

לילו של אליהו הנביא – נתן אלתרמן

הוא יגיע הסב כעברו מתמיד

על בתי ישראל באזור ואדרת
הוא יבוא אל שולחן היחידה העברית
הלובשת עשן ועפר ועופרת

את היד הוא יושיט אל כוסו כמנהג
דום תקום לפניו הפלוגה ובפתח
כדמעה אדירה של זהב ושל חג
הירח יבער ברקיע של פסח

יברך את שולחן הסעודה התמה
יברך כל פלוגה אם חונה או ניידת
יברך את הכוח הקם לאומה
שעם חג ראשיתה בשנית היא נולדת

ברקיע גבוה של ליל מלחמה
הירח יבער ואדמה עין היין
והסב שהזקין עם זקנת האומה
יימצא כעומד על ערשה זה הליל

וילחש אז הסב: בין מם-מם ומם-כף
לא אבחינה, שאו לקדמון שכמוני
אבל צור ישראל, המם-אב לבניו
יברך את חגכם עלי לחם העוני

יברך את שולחן הסעודה החמה…

שאלות לדיון בשולחן החג:

• מה ההמשכיות אותה מסמל אליהו הנביא המבקר את הלוחמים?

• מי זה המם – אב? איזו ברכה נותן לדעתכם ה״מם אב לבניו״?

• השיר הולחן בשנת תשל"ד זמן קצר לאחר מלחמת יום הכיפורים. מדוע לדעתכם הולחן השיר דווקא אז?

• מה היה אומר אליהו הנביא ללוחמי צה"ל באוויר בים וביבשה בפרוס חודש ניסן וחג החרות השנה?

הפוסט חג פסח – לילו של אליהו הנביא הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

חירות – הגדרה חיצונית או פנימית?

בליל הסדר אנו מציינים את יציאת ישראל ממצרים, אך בזאת לא תם תהליך היציאה מהשעבוד. לאחר עשר המכות ויציאת ישראל ממצרים, מתחרט פרעה על שחרורם של בני ישראל, ומחליט לרדוף אחריהם, ברגע דרמטי אחד, עומדים בני ישראל כאשר מולם הים המאיים ומאחוריהם צבא-מצרים בראשותו של פרעה.

קראו את הפסוקים מפרק י״ד בספר שמות העוסקים ברגעים אלו (ניתן להתמקד רק בפסוקים י-יד)

• הסבירו את הפסוקים במילים שלכם.

האבן עזרא מעלה תמיהה גדולה על הסיטואציה, נקרא את דבריו כאן.

• מומלץ למורה להעלות את שאלתו של האבן עזרא במילים שלנו בכיתה, ולתת לתלמידים להעלות אפשרויות שונות לתשובה על שאלתו.
• מהי שאלתו של האבן עזרא?
• מהי התשובה שהוא נותן?
• האם תשובתו מתיישבת על לבכם? מה ניתן ללמוד ממנה על מושג החירות?

יציאת ישראל ממצרים היתה ועודנה סמל לאפשרות לצאת משעבוד. בביטוי ״שלח את עמי״, שאמר משה לפרעה השתמשו גם במאבקים אחרים לאורך ההיסטוריה.

בשנת 1941 החלו הנאצים ביישום ״הפתרון הסופי״. במחנה הריכוז גירס שבדרום-צרפת, החליט אחד מיושבי המחנה לכתוב הגדת-פסח מהזכרון, למען יוכלו לציין את חג החירות גם במקום האפל ביותר.

קראו כאן את סיפורה של ״הגדת גירס״.

• כיצד לדעתכם משקף סיפורה של הגדת גירס את החירות הפנימית עליה דיברנו?
• מה ניתן לדעתכם ללמוד מהסיפורים של שרנסקי והגדת גירס לחיינו הפרטיים והלאומיים?

אסירי ציון

אחד המאבקים עליהם דיברנו, היה המאבק למען אסירי ציון, שנכלאו בברית המועצות ב״אשמה״ כי פעלו למען הציונות ועלייה לארץ ישראל.

• הביטו בתמונה המצורפת וענו: מדוע לדעתכם נבחר הפסוק ״שלח את עמי״ כסלוגן המחאה למען אסירי ציון? האם ישנו קשר בין יציאת ישראל ממצרים לבין העלייה היהודית מברית המועצות לארץ ישראל? מהו?

אחד מאסירי ציון המפורסמים, שלימים הפך לחבר בכנסת ישראל ושר בממשלותיה, היה נתן שרנסקי. במשפטו של בפני בית המשפט הסובייטי, אמר שרנסקי לשופט:

אתה אדוני השופט חושב שהנך חופשי. אתה חושב כך כיוון שלאחר שייגמר המשפט תלך לביתך ואילו אני אהיה המשועבד, כיוון שאלך לכלא לזמן רב. אך דע לך שמבין שנינו, אני הוא בן החורין האמיתי. אמנם גופי יהיה משועבד, אבל רוחי, היא תישאר חופשית, כיוון שארגיש שלא נכנעתי לגזרותיכם ונשארתי נאמן לאמונתי. אך לך השופט קבעו מראש מה לומר. גופך אמנם משוחרר, אבל אינך חופשי להכריע לפי אמונתך. רוחך משועבדת וזה חמור פי כמה.

• חישבו על דבריו של שרנסקי – מהי לדבריו חירות אמיתית?
• האם דבריו מתכתבים עם דברי האבן עזרא שראינו לעיל? כיצד?

שחרור לאומי ושחרור אוניברסלי

מאבק נוסף שעשה שימוש במוטיב יציאת ישראל ממצרים היה המאבק למען שוויון זכויות לשחורים בארה״ב.

בנאומו לרגל קבלת פרס נובל לשלום אמר מרטין לותר קינג, מנהיג המאבק, את הדברים הבאים (מקור):

Oppressed people cannot remain oppressed forever. The yearning for freedom eventually manifests itself. The Bible tells the thrilling story of how Moses stood in Pharaoh’s court centuries ago and cried, “Let my people go.” This is a kind of opening chapter in a continuing story. The present struggle in the United States is a later chapter in the same unfolding story

תרגום:

אנשים מדוכאים לא יכולים להישאר מדוכאים לנצח. הכמיהה לחופש מתבטאת בסופו של דבר. התנ"ך מספר את הסיפור המרגש כיצד עמד משה בחצר פרעה לפני מאות שנים וצעק: "שלח את עמי". זהו מעין פרק פתיחה בסיפור מתמשך. המאבק הנוכחי בארצות הברית הוא פרק מאוחר יותר באותו סיפור מתפתח.

• מהו היחס של מרתין לוטר קינג לסיפור יציאת מצרים? למה הוא מתכוון בכך שהוא אומר שהמאבק של השחורים בארה״ב בשנות השישים של המאה הקודמת הוא ״פרק מאוחר יותר באותו סיפור מתפתח״?
• הרב קוק כתב כי ״יציאת מצרים תשאר לעד האביב של העולם כולו״. כיצד דבריו של הרב קוק מתכתבים עם דבריו של מרטין לותר קינג?
• לדיון – כיצד יציאת מצרים, שהיא לכאורה תהליך ששייך לעם היהודי כעם, יכול להוות ״האביב״ לעולם כולו? האם לדעתכם ישנו קשר בין נקודה זו לבין המאבק הנוכחי של מדינת ישראל כחוד החנית מול ״ציר הרשע״ במזרח התיכון?

הפוסט מהי חירות? הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

בליל כ"ה אדר התש"ו, 25.2.1946 יצאו יחידות האצ"ל והלח"י לאחת הפעולות הנועזות ביותר במסגרת המאבק של הישוב היהודי כנגד הבריטים-פעולת ליל המטוסים.

הימים-ימי "תנועת המרי העברי", הימים בהם התאחד כל הישוב היהודי בארץ ישראל למאבק כנגד שלטונות המנדט הבריטי שבקשו לבטל את הצהרת בלפור, למנוע הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל ואסרו על עלייה לארץ של ניצולי השואה ויהודים מרחבי העולם. במסגרת מאבקם של הבריטים בספינות המעפילים שהפליגו בים התיכון הרבו הבריטים להשתמש במטוסי סיור שהמריאו משדות התעופה הצבאיים בארץ, אתרו את הספינות והביאו ללכידתם בידי הבריטים.

בתגובה החליטו המחתרות העבריות לפגוע במטוסים ובדות התעופה הבריטים ברחבי הארץ.

קראו על הפעולה באתר דעת תחת הכותרת ליל שדות התעופה.

ובאתר הלח"י בעוסק בהתקפה על שדה התעופה סרקין.

1. ציינו אילו קשיים עמדו בפני לוחמי האצ"ל והלח"י בצאתם למשימה וכיצד התגברו עליהם?
2. הסבירו מה היו תוצאותיה של הפעולה לטווח קצר ולטווח ארוך.

ב. השיר

אחד מהלוחמים שהשתתפו בפעולה, מיכאל אשבל, שנהרג מאוחר יותר בפריצת כלא עכו כתב על הפעולה את השיר "פברואר 1946".

האזינו לשיר:

למילות השיר לחצו כאן.

• כתבו את השיר במילותיכם.
• אילו מהשורות נראית לכם החשובה ביותר בשיר?

(על גלגולי המנגינה ראו באתרו של פרופ' דוד אסף סעיפים ג-ד)

מיכאל אשבל מחבר השיר כתב שיר נוסף באותם ימים שהפך לאחד הידועים בימי המאבק נגד הבריטים "עלי בריקדות נפגש"

האזינו לשיר. מה המסר המשותף לשני השירים?

ג. המורשת

בחלק מהבסיסים הבריטים אותם תקפו לוחמי האצל והלחי באותו לילה ממוקמים היום בסיסי חיל האויר. אילו ערכים לקחו לדעתכם אנשי חיל האוויר ממורשת הלוחמים של אותו לילה וכיצד הם באים לידי ביטוי במערכה הנוכחית?

הפוסט ליל המטוסים הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

על יחסי ישראל וארה״ב בעקבות מלחמת "שאגת הארי"

ישראל וארה״ב – השנים הראשונות

ארה״ב היתה המדינה הראשונה שהכירה במדינת ישראל מיד עם הקמתה. הנשיא הארי טרומן הכיר במדינה הצעירה למרות התנגדות של אנשי מחלקת המדינה האמריקנית. אולם מיד לאחר מכן היתה שותפה לאמברגו-הנשק שהוטל על ישראל במהלך מלחמת העצמאות.

עד מלחמת ששת הימים היו יחסי ישראל וארה״ב צוננים יחסית. ספקית הנשק העיקרית של ישראל היתה דווקא צרפת. עם זאת, לאחר מלחמת סיני, בה הוכיחה ישראל את עוצמתה הצבאית, ופעילות אנשי ״המוסד״ שסיפקה לארה״ב עותק של ״הנאום הסודי״ של חרושצ׳וב, ובו התנגד למעשיו של סטאלין, התחזק הקשר בין ישראל לארצות הברית והוא התעצם מאוד בימי מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה. (על יחסי ישראל וארצות הברית בעקבות מלחמת ששת ימים ניתן לצפות בסרטון זה, יש להפעיל כתוביות

במהלך מלחמת יום הכיפורים, באחד הרגעים הכי קשים של מדינת ישראל, סייעה לה ארה״ב ברכבת אווירית של סיוע צבאי.

צפו בסרטון המציג את ״הרכבת האווירית״.

• אם מדובר בכיתות התיכון הגבוהות, ניתן לאתגר את התלמידים: לאור מה שאתם יודעים על המלחמה הקרה בין ארה״ב וברית המועצות, ועל המזרח התיכון בהקשר זה – האם ארה״ב תמכה בישראל רק ממניעים של אהבת ישראל, או שהיו לה מניעים נוספים?
• האם לדעתכם לניצחון הישראלי המובהק במהלך מלחמת ששת הימים יש קשר לחיזוק היחסים בין המדינות? נמקו.

הסיוע הצבאי של ארה״ב לישראל – טוב או רע?

החל משנות ה-50 החלה ארה״ב להעניק סיוע צבאי למדינות שונות, כחלק מהרצון שלה לרתום אותן לצדה במלחמה הקרה. אחת המדינות הללו היא ישראל, שמאז ועד היום מקבלת סיוע כלכלי לצרכי-צבא מארה״ב.

לאחרונה הכריז ראש הממשלה נתניהו כי בתוך עשור תיגמל ישראל לחלוטין מהסיוע האמריקני.

• חפשו במרשתת מידע – מהו היקף הסיוע הכלכלי האמריקני לישראל?
• מהי המשמעות הכלכלית של ״גמילה״ זו? (נסו לחשב כמה מסים יצטרכו לגבות מכל אזרח בשנה על מנת להמנע מהכספים הללו).
• מהם היתרונות ומהם החסרונות של הסיוע האמריקני הזה? האם לדעתכם היתרונות גוברים על החסרונות או להיפך? נמקו.

שאגת הארי – זוכרים מי אנחנו!

ניתן לקרוא בכתבה הזו על שיתוף הפעולה ההדוק בין צבאות ישראל וארה״ב במסגרת מבצע שאגת הארי.

• מהו השינוי המהותי בין הסיוע האמריקני לישראל במהלך מלחמת יום הכיפורים ובין מבצע שאגת הארי?

נצפה עם התלמידים בסרטון הקצר הזה ממלך האריות.

• מהו החלק שהכי דיבר אליכם בסרטון? נמקו.

בתחילת הסרטון כאשר סימבה מביט בהשתקפות שלו הוא מאוכזב, כי ציפה לראות את אביו, אך רואה את השתקפותו שלו-עצמו (הדומה מאוד לאביו).

• מדוע לדעתכם זה מאכזב אותו?
• מהו המסר שהקוף רפיקי מנסה להעביר לסימבה?

• מהי לדעתכם המשמעות של המשפט החוזר ״זכור מי אתה״? נמקו.
• האם לדעתכם יש קשר בין התהליך שמדינת ישראל עברה מאז ראשיתה ועד מבצע שאגת הארי? הסבירו מהו.
• האם לדעתכם להכרזה הישראלית כי היא שואפת להגמל מהסיוע האמריקני יש חלק לשדרוג מעמדה כשווה בין שווים במהלך מבצע שאגת הארי? נמקו.

• מה אנחנו כבני-נוער, הנמצאים בתהליך של התבגרות ויציאה-לעצמאות, יכולים לקחת מהשיעור לחיים שלנו?

הפוסט כשסימבה הופך למלך החיות – יחסי ישראל ארצות הברית בעקבות מלחמת שאגת הארי הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

כיתות ג׳-ו׳ | 45–60 דקות

(למערך שיעור המותאם לתלמידי תיכון לחצו כאן)

מצגת

המגילה בתחפושת — הסתרה, גבורה ואחריות

פתיח – היכרות עם הסיפור (10 דק׳)

המורה מקריאה / מחלקת המגילה ב60 שניות:
https://aish.co.il/48869702/

(תקציר קצר ורציף של העלילה)

שאלת פתיחה על בסיס הסיפור:

• מי לדעתכם הדמות הכי חזקה במגילה?
• לתת לתלמידים לדון

חלק א – מי מסתתר במגילה? (20 דק׳)

המורה כותבת על הלוח טבלה וממלאת עם התלמידים מי הדמות ומה היא מסתירה:

שאלה לאחר מילוי טבלה:

למה אנשים לפעמים מסתירים ? (תשובות : פחד, לחץ חברתי, רצון להשתייך, לא להסתבך…)

ומה זה גורם? (תחושת זיוף, חולשה, ריחוק)

ועכשיו חידה:

המגילה נמצאת בין ספרי התנ״ך.
יש דמות אחת שמוזכרת כמעט בכל התנ״ך –
ודווקא במגילה לא מופיעה אפילו פעם אחת.
מי זו?

תשובה:  אלוקים.
חז״ל אומרים שהמגילה נקראת “אסתר” מלשון הסתר.

כלומר:
הכול נראה טבעי – צירופי מקרים, החלטות, פחדים –
אבל מאחורי הקלעים מתרחש משהו גדול יותר.

גם כאן יש לנו שיעור לחיים. אנחנו סובבים ניסים גלויים – האחריות שלנו היא לשים לב, ולזהות.

חלק ב – נקודת ההיפוך: הסרת המסיכה ונטילת אחריות (20 דק')

שואלים:

מתי הסיפור באמת מתהפך?

אפשרויות: בתליית המן? בגירוש ושתי? במשתה?

תשובה: ברגע שאסתר מחליטה להפסיק להסתתר ולפעול.

פסוק:

“מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות”

תרגום:  יש רגע שבו מבינים — אם אני לא אעשה, אף אחד לא יעשה.

בהסרת המסכה אסתר לוקחת אחריות ונוהגת בגבורה.

גבורה: להתגבר (10 דק׳)

שאלה:למה אסתר גיבורה? הרי היא פחדה.

מסקנה:
גבורה ≠ לא לפחד
גבורה = להתגבר על הפחד

המורה מבקשת להעתיק מהלוח למחברת

“איזהו גיבור? הכובש את יצרו "(פרקי אבות ד, א)
גיבור הוא לא מי שמנצח אחרים – אלא מי שמנצח את עצמו.

משימה במחברת

התלמידים מעתיקים את המשפט
וכותבים 2 דוגמאות מהחיים:

• התאפקתי לא לענות בכעס
• אמא הרגיזה אותי ולא עניתי לה
• הודיתי בטעות
• השתתפתי למרות שהתביישתי

כותרת:
התגברות = גבורה

פעילות סיום "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון וייקר"

אנחנו חיים היום כיהודים חופשיים ועצמאים במדינה שלנו.

(יש עדיין יהודים שחיים בפרס, וחיים תחת חשש ואיום)

מחלקים דף לבן ועליו מסיכה לבנה- צבעו והביעו איך אנחנו מביעים גאווה ישראלית.

הפוסט מערך לפורים: המגילה בתחפושת – הסתרה, גבורה ואחריות (כיתות ג׳-ו׳) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

משך: 45 דקות

(למערך שיעור בנושא תל חי לתלמידי תיכון לחצו כאן)

נושאים מרכזיים:

• היכרות עם יום תל-חי וסיפורו ההסטורי
• אהבת המולדת
• ערבות הדדית
• מסירות וגבורה

פתיחה: צפייה ודיון (10 דקות)

הקרנת סרטון קצר (כ-2 דקות) דקותיים- יוסף טרומפלדור -של “חיל החינוך והנוער”

(סרטון הסבר היסטורי מותאם לילדים על קרב תל חי)

לאחר הצפייה – שאלות לפתיחה:

1. איזה חלק היה הכי מיוחד בעינכם בסרטון?
2. למה לדעתכם בחרו החלוצים להישאר למרות הסכנה?
3. מה משמעות המשפט שיוחס לטרומפלדור:
   “טוב למות בעד ארצנו”?

דיון מונחה כיתתי

שאלות להעמקה:

• האם המשפט אומר שלא עדיף לחיות?
• האם הכוונה היא לחפש סכנה – או לעמוד באומץ כשאין ברירה?
• האם יש מצבים שבהם אדם בוחר לשים את טובת הכלל לפני טובתו האישית?
• האם אתם מכירים דוגמאות מהזמן הזה? (מלחמת חרבות ברזל)

הדגשה למורה:
להוביל את הדיון להבנה שהמשפט מבטא אהבה עמוקה לארץ ונכונות לשאת באחריות, לא הערצה של מוות אלא מסירות לערכים.

טקסט לימוד ודף עבודה עם שאלות הבנה וחשיבה (15 דקות)

תל־חי ממוקמת בגליל העליון. במקום חיו קומץ חלוצים שביקשו לבנות חיים יהודיים בארץ ישראל. הם עיבדו את האדמה, שמרו על המקום וחלמו על עתיד של מדינה חופשית לעם היהודי.

בראשם עמד יוסף טרומפלדור, לוחם יהודי ותיק שאיבד את ידו במלחמה קודמת אך המשיך לפעול למען עמו. טרומפלדור האמין בציונות – ברעיון שהעם היהודי צריך לשוב לארצו, לעבוד בה, להגן עליה ולבנות אותה.

בי״א באדר תר"פ (1920) הותקפה חצר תל חי, טרומפלדור וחבריו בחרו להישאר ולהגן על המקום למרות הסכנה. בקרב נהרגו שמונה מגינים, ובהם טרומפלדור.

המשפט המיוחס לו – “טוב למות בעד ארצנו” – הפך לסמל. אין פירושו שאדם מחפש למות, אלא שהוא מוכן לשאת באחריות ולהגן על מה שיקר לו ביותר – הארץ, העם והקהילה. יום תל־חי מציין גבורה ציונית: אהבת מולדת, אחריות משותפת ונכונות לעמוד יחד גם בשעות קשות.

נא השיבו תשובות מלאות במחברת:

1. מי היה יוסף טרומפלדור?
2. מה רצו החלוצים לבנות בתל־חי?
3. מה משמעות המשפט “טוב למות בעד ארצנו” לפי הטקסט?
4. אילו ערכים מודגשים בסיפור תל־חי?
5. האם אהבת הארץ מתבטאת רק בזמן מלחמה? תנו דוגמאות מחיי היומיום.
6. איך מתבטאת גבורה בימינו – גם בלי נשק?

 פעילות חווייתית: "חסר גלגל – אני גלגל" (15 דקות)

רושמים על הלוח: "חסר גלגל אני גלגל"

אם חסר גלגל – העגלה לא נוסעת. ולכן כדי להמשיך המסע הכי חשוב זה שאם חסר גלגל – יסודר גלגל לעגלה.
החלוצים בתל־חי וברחבי הארץ הבינו שכל אחד הוא חלק ממסע חשוב וגדול. כל אחד עושה את המאמץ שלו, לפי הצורך שקיים. זה ביטוי לנתינה למען מטרה גדולה.

מהלך הפעילות:

1. מחלקים לתלמידים ציורי עגלה עם ארבע גלגלים , על העגלה רשום : ישראל
2. על שני גלגלים ריקים הילדים ישלימו  :איך אני יכול להיות גלגל שתורם למדינה?

בסיום – יוצרים “עגלה כיתתית” מלוח גדול.

חיבור לחרבות ברזל:
לא רק לוחמים – גם מתנדבים, משפחות מארחות, תורמי דם, תלמידים שמכבדים – כולם גלגלים.

איור לחלוקה בין התלמידים – "חסר גלגל אני גלגל"

מסר מסכם:

יום תל־חי אינו רק זיכרון היסטורי.
זהו שיעור באהבת הארץ, במסירות ובאחריות משותפת.

הציונות של טרומפלדור לא הייתה סיסמה –
היא הייתה עבודה, שמירה, קהילה ונכונות לעמוד יחד.

הגבורה היום איננה רק בשדה הקרב –
היא גם בחיים, בבנייה, בעזרה הדדית ובהמשך הדרך.

הפוסט מערך שיעור ליום תל־חי – יסודי (כיתות ד'–ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.