בליל כ"ה אדר התש"ו, 25.2.1946 יצאו יחידות האצ"ל והלח"י לאחת הפעולות הנועזות ביותר במסגרת המאבק של הישוב היהודי כנגד הבריטים-פעולת ליל המטוסים.

הימים-ימי "תנועת המרי העברי", הימים בהם התאחד כל הישוב היהודי בארץ ישראל למאבק כנגד שלטונות המנדט הבריטי שבקשו לבטל את הצהרת בלפור, למנוע הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל ואסרו על עלייה לארץ של ניצולי השואה ויהודים מרחבי העולם. במסגרת מאבקם של הבריטים בספינות המעפילים שהפליגו בים התיכון הרבו הבריטים להשתמש במטוסי סיור שהמריאו משדות התעופה הצבאיים בארץ, אתרו את הספינות והביאו ללכידתם בידי הבריטים.

בתגובה החליטו המחתרות העבריות לפגוע במטוסים ובדות התעופה הבריטים ברחבי הארץ.

קראו על הפעולה באתר דעת תחת הכותרת ליל שדות התעופה.

ובאתר הלח"י בעוסק בהתקפה על שדה התעופה סרקין.

1. ציינו אילו קשיים עמדו בפני לוחמי האצ"ל והלח"י בצאתם למשימה וכיצד התגברו עליהם?
2. הסבירו מה היו תוצאותיה של הפעולה לטווח קצר ולטווח ארוך.

ב. השיר

אחד מהלוחמים שהשתתפו בפעולה, מיכאל אשבל, שנהרג מאוחר יותר בפריצת כלא עכו כתב על הפעולה את השיר "פברואר 1946".

האזינו לשיר:

למילות השיר לחצו כאן.

• כתבו את השיר במילותיכם.
• אילו מהשורות נראית לכם החשובה ביותר בשיר?

(על גלגולי המנגינה ראו באתרו של פרופ' דוד אסף סעיפים ג-ד)

מיכאל אשבל מחבר השיר כתב שיר נוסף באותם ימים שהפך לאחד הידועים בימי המאבק נגד הבריטים "עלי בריקדות נפגש"

האזינו לשיר. מה המסר המשותף לשני השירים?

ג. המורשת

בחלק מהבסיסים הבריטים אותם תקפו לוחמי האצל והלחי באותו לילה ממוקמים היום בסיסי חיל האויר. אילו ערכים לקחו לדעתכם אנשי חיל האוויר ממורשת הלוחמים של אותו לילה וכיצד הם באים לידי ביטוי במערכה הנוכחית?

הפוסט ליל המטוסים הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

על יחסי ישראל וארה״ב בעקבות מלחמת "שאגת הארי"

ישראל וארה״ב – השנים הראשונות

ארה״ב היתה המדינה הראשונה שהכירה במדינת ישראל מיד עם הקמתה. הנשיא הארי טרומן הכיר במדינה הצעירה למרות התנגדות של אנשי מחלקת המדינה האמריקנית. אולם מיד לאחר מכן היתה שותפה לאמברגו-הנשק שהוטל על ישראל במהלך מלחמת העצמאות.

עד מלחמת ששת הימים היו יחסי ישראל וארה״ב צוננים יחסית. ספקית הנשק העיקרית של ישראל היתה דווקא צרפת. עם זאת, לאחר מלחמת סיני, בה הוכיחה ישראל את עוצמתה הצבאית, ופעילות אנשי ״המוסד״ שסיפקה לארה״ב עותק של ״הנאום הסודי״ של חרושצ׳וב, ובו התנגד למעשיו של סטאלין, התחזק הקשר בין ישראל לארצות הברית והוא התעצם מאוד בימי מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה. (על יחסי ישראל וארצות הברית בעקבות מלחמת ששת ימים ניתן לצפות בסרטון זה, יש להפעיל כתוביות

במהלך מלחמת יום הכיפורים, באחד הרגעים הכי קשים של מדינת ישראל, סייעה לה ארה״ב ברכבת אווירית של סיוע צבאי.

צפו בסרטון המציג את ״הרכבת האווירית״.

• אם מדובר בכיתות התיכון הגבוהות, ניתן לאתגר את התלמידים: לאור מה שאתם יודעים על המלחמה הקרה בין ארה״ב וברית המועצות, ועל המזרח התיכון בהקשר זה – האם ארה״ב תמכה בישראל רק ממניעים של אהבת ישראל, או שהיו לה מניעים נוספים?
• האם לדעתכם לניצחון הישראלי המובהק במהלך מלחמת ששת הימים יש קשר לחיזוק היחסים בין המדינות? נמקו.

הסיוע הצבאי של ארה״ב לישראל – טוב או רע?

החל משנות ה-50 החלה ארה״ב להעניק סיוע צבאי למדינות שונות, כחלק מהרצון שלה לרתום אותן לצדה במלחמה הקרה. אחת המדינות הללו היא ישראל, שמאז ועד היום מקבלת סיוע כלכלי לצרכי-צבא מארה״ב.

לאחרונה הכריז ראש הממשלה נתניהו כי בתוך עשור תיגמל ישראל לחלוטין מהסיוע האמריקני.

• חפשו במרשתת מידע – מהו היקף הסיוע הכלכלי האמריקני לישראל?
• מהי המשמעות הכלכלית של ״גמילה״ זו? (נסו לחשב כמה מסים יצטרכו לגבות מכל אזרח בשנה על מנת להמנע מהכספים הללו).
• מהם היתרונות ומהם החסרונות של הסיוע האמריקני הזה? האם לדעתכם היתרונות גוברים על החסרונות או להיפך? נמקו.

שאגת הארי – זוכרים מי אנחנו!

ניתן לקרוא בכתבה הזו על שיתוף הפעולה ההדוק בין צבאות ישראל וארה״ב במסגרת מבצע שאגת הארי.

• מהו השינוי המהותי בין הסיוע האמריקני לישראל במהלך מלחמת יום הכיפורים ובין מבצע שאגת הארי?

נצפה עם התלמידים בסרטון הקצר הזה ממלך האריות.

• מהו החלק שהכי דיבר אליכם בסרטון? נמקו.

בתחילת הסרטון כאשר סימבה מביט בהשתקפות שלו הוא מאוכזב, כי ציפה לראות את אביו, אך רואה את השתקפותו שלו-עצמו (הדומה מאוד לאביו).

• מדוע לדעתכם זה מאכזב אותו?
• מהו המסר שהקוף רפיקי מנסה להעביר לסימבה?

• מהי לדעתכם המשמעות של המשפט החוזר ״זכור מי אתה״? נמקו.
• האם לדעתכם יש קשר בין התהליך שמדינת ישראל עברה מאז ראשיתה ועד מבצע שאגת הארי? הסבירו מהו.
• האם לדעתכם להכרזה הישראלית כי היא שואפת להגמל מהסיוע האמריקני יש חלק לשדרוג מעמדה כשווה בין שווים במהלך מבצע שאגת הארי? נמקו.

• מה אנחנו כבני-נוער, הנמצאים בתהליך של התבגרות ויציאה-לעצמאות, יכולים לקחת מהשיעור לחיים שלנו?

הפוסט כשסימבה הופך למלך החיות – יחסי ישראל ארצות הברית בעקבות מלחמת שאגת הארי הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

כיתות ג׳-ו׳ | 45–60 דקות

(למערך שיעור המותאם לתלמידי תיכון לחצו כאן)

מצגת

המגילה בתחפושת — הסתרה, גבורה ואחריות

פתיח – היכרות עם הסיפור (10 דק׳)

המורה מקריאה / מחלקת המגילה ב60 שניות:
https://aish.co.il/48869702/

(תקציר קצר ורציף של העלילה)

שאלת פתיחה על בסיס הסיפור:

• מי לדעתכם הדמות הכי חזקה במגילה?
• לתת לתלמידים לדון

חלק א – מי מסתתר במגילה? (20 דק׳)

המורה כותבת על הלוח טבלה וממלאת עם התלמידים מי הדמות ומה היא מסתירה:

שאלה לאחר מילוי טבלה:

למה אנשים לפעמים מסתירים ? (תשובות : פחד, לחץ חברתי, רצון להשתייך, לא להסתבך…)

ומה זה גורם? (תחושת זיוף, חולשה, ריחוק)

ועכשיו חידה:

המגילה נמצאת בין ספרי התנ״ך.
יש דמות אחת שמוזכרת כמעט בכל התנ״ך –
ודווקא במגילה לא מופיעה אפילו פעם אחת.
מי זו?

תשובה:  אלוקים.
חז״ל אומרים שהמגילה נקראת “אסתר” מלשון הסתר.

כלומר:
הכול נראה טבעי – צירופי מקרים, החלטות, פחדים –
אבל מאחורי הקלעים מתרחש משהו גדול יותר.

גם כאן יש לנו שיעור לחיים. אנחנו סובבים ניסים גלויים – האחריות שלנו היא לשים לב, ולזהות.

חלק ב – נקודת ההיפוך: הסרת המסיכה ונטילת אחריות (20 דק')

שואלים:

מתי הסיפור באמת מתהפך?

אפשרויות: בתליית המן? בגירוש ושתי? במשתה?

תשובה: ברגע שאסתר מחליטה להפסיק להסתתר ולפעול.

פסוק:

“מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות”

תרגום:  יש רגע שבו מבינים — אם אני לא אעשה, אף אחד לא יעשה.

בהסרת המסכה אסתר לוקחת אחריות ונוהגת בגבורה.

גבורה: להתגבר (10 דק׳)

שאלה:למה אסתר גיבורה? הרי היא פחדה.

מסקנה:
גבורה ≠ לא לפחד
גבורה = להתגבר על הפחד

המורה מבקשת להעתיק מהלוח למחברת

“איזהו גיבור? הכובש את יצרו "(פרקי אבות ד, א)
גיבור הוא לא מי שמנצח אחרים – אלא מי שמנצח את עצמו.

משימה במחברת

התלמידים מעתיקים את המשפט
וכותבים 2 דוגמאות מהחיים:

• התאפקתי לא לענות בכעס
• אמא הרגיזה אותי ולא עניתי לה
• הודיתי בטעות
• השתתפתי למרות שהתביישתי

כותרת:
התגברות = גבורה

פעילות סיום "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון וייקר"

אנחנו חיים היום כיהודים חופשיים ועצמאים במדינה שלנו.

(יש עדיין יהודים שחיים בפרס, וחיים תחת חשש ואיום)

מחלקים דף לבן ועליו מסיכה לבנה- צבעו והביעו איך אנחנו מביעים גאווה ישראלית.

הפוסט מערך לפורים: המגילה בתחפושת – הסתרה, גבורה ואחריות (כיתות ג׳-ו׳) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

משך: 45 דקות

(למערך שיעור בנושא תל חי לתלמידי תיכון לחצו כאן)

נושאים מרכזיים:

• היכרות עם יום תל-חי וסיפורו ההסטורי
• אהבת המולדת
• ערבות הדדית
• מסירות וגבורה

פתיחה: צפייה ודיון (10 דקות)

הקרנת סרטון קצר (כ-2 דקות) דקותיים- יוסף טרומפלדור -של “חיל החינוך והנוער”

(סרטון הסבר היסטורי מותאם לילדים על קרב תל חי)

לאחר הצפייה – שאלות לפתיחה:

1. איזה חלק היה הכי מיוחד בעינכם בסרטון?
2. למה לדעתכם בחרו החלוצים להישאר למרות הסכנה?
3. מה משמעות המשפט שיוחס לטרומפלדור:
   “טוב למות בעד ארצנו”?

דיון מונחה כיתתי

שאלות להעמקה:

• האם המשפט אומר שלא עדיף לחיות?
• האם הכוונה היא לחפש סכנה – או לעמוד באומץ כשאין ברירה?
• האם יש מצבים שבהם אדם בוחר לשים את טובת הכלל לפני טובתו האישית?
• האם אתם מכירים דוגמאות מהזמן הזה? (מלחמת חרבות ברזל)

הדגשה למורה:
להוביל את הדיון להבנה שהמשפט מבטא אהבה עמוקה לארץ ונכונות לשאת באחריות, לא הערצה של מוות אלא מסירות לערכים.

טקסט לימוד ודף עבודה עם שאלות הבנה וחשיבה (15 דקות)

תל־חי ממוקמת בגליל העליון. במקום חיו קומץ חלוצים שביקשו לבנות חיים יהודיים בארץ ישראל. הם עיבדו את האדמה, שמרו על המקום וחלמו על עתיד של מדינה חופשית לעם היהודי.

בראשם עמד יוסף טרומפלדור, לוחם יהודי ותיק שאיבד את ידו במלחמה קודמת אך המשיך לפעול למען עמו. טרומפלדור האמין בציונות – ברעיון שהעם היהודי צריך לשוב לארצו, לעבוד בה, להגן עליה ולבנות אותה.

בי״א באדר תר"פ (1920) הותקפה חצר תל חי, טרומפלדור וחבריו בחרו להישאר ולהגן על המקום למרות הסכנה. בקרב נהרגו שמונה מגינים, ובהם טרומפלדור.

המשפט המיוחס לו – “טוב למות בעד ארצנו” – הפך לסמל. אין פירושו שאדם מחפש למות, אלא שהוא מוכן לשאת באחריות ולהגן על מה שיקר לו ביותר – הארץ, העם והקהילה. יום תל־חי מציין גבורה ציונית: אהבת מולדת, אחריות משותפת ונכונות לעמוד יחד גם בשעות קשות.

נא השיבו תשובות מלאות במחברת:

1. מי היה יוסף טרומפלדור?
2. מה רצו החלוצים לבנות בתל־חי?
3. מה משמעות המשפט “טוב למות בעד ארצנו” לפי הטקסט?
4. אילו ערכים מודגשים בסיפור תל־חי?
5. האם אהבת הארץ מתבטאת רק בזמן מלחמה? תנו דוגמאות מחיי היומיום.
6. איך מתבטאת גבורה בימינו – גם בלי נשק?

 פעילות חווייתית: "חסר גלגל – אני גלגל" (15 דקות)

רושמים על הלוח: "חסר גלגל אני גלגל"

אם חסר גלגל – העגלה לא נוסעת. ולכן כדי להמשיך המסע הכי חשוב זה שאם חסר גלגל – יסודר גלגל לעגלה.
החלוצים בתל־חי וברחבי הארץ הבינו שכל אחד הוא חלק ממסע חשוב וגדול. כל אחד עושה את המאמץ שלו, לפי הצורך שקיים. זה ביטוי לנתינה למען מטרה גדולה.

מהלך הפעילות:

1. מחלקים לתלמידים ציורי עגלה עם ארבע גלגלים , על העגלה רשום : ישראל
2. על שני גלגלים ריקים הילדים ישלימו  :איך אני יכול להיות גלגל שתורם למדינה?

בסיום – יוצרים “עגלה כיתתית” מלוח גדול.

חיבור לחרבות ברזל:
לא רק לוחמים – גם מתנדבים, משפחות מארחות, תורמי דם, תלמידים שמכבדים – כולם גלגלים.

איור לחלוקה בין התלמידים – "חסר גלגל אני גלגל"

מסר מסכם:

יום תל־חי אינו רק זיכרון היסטורי.
זהו שיעור באהבת הארץ, במסירות ובאחריות משותפת.

הציונות של טרומפלדור לא הייתה סיסמה –
היא הייתה עבודה, שמירה, קהילה ונכונות לעמוד יחד.

הגבורה היום איננה רק בשדה הקרב –
היא גם בחיים, בבנייה, בעזרה הדדית ובהמשך הדרך.

הפוסט מערך שיעור ליום תל־חי – יסודי (כיתות ד'–ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

יום תל חי, נקבע ביום יא אדר לזכר – קרב תל חי. הקרב בו נפל טרומפלדור. זהו יום ציוני ומעורר השראה, שזקני הדור מתייחסים אליו ביראת כבוד. אצל הצעירים כמעט ונשכח.

האירוע שסימל עבור הישוב היהודי המתחדש בארץ את החיוניות והערך בהגנה, התיישבות ובטחון ומעל הכל מסירות וחלוציות. הזדמנות לדון מחדש באמירות שלו ובהקשרם האקטואלי.

קרב תל חי

בתאריך י"א אדר שנת תר"פ, התקיים קרב תל חי ההירואי.

המשפטים שנאמרו סביב אותו קרב הפכו לנכסי צאן ברזל:

"חסר גלגל-אני גלגל"

"במקום בו תעבור המחרשה שם יעבור הגבול"

"טוב למות בעד ארצנו"

י"א באדר הוא הזמן לשוב ולבחון משפטים אלו קצת יותר ממאה שנה אחרי שנאמרו בכלל והשנה על רקע המלחמה בפרט. מומלץ לדון בכיתה גם על משמעות אמרות אלו בהקשר האקטואלי בהמשך להלן.

סרטון פתיחה מוצלח כרקע להיכרות עם טרומפלדור:

"חסר גלגל אני גלגל"

הנכונות לשאת כל תפקיד בשלום ובעת חרום למען קידום המטרה המשותפת. לא רק התפקידים הנחשקים

כדאי להכיר את המאמר של קובי דנה עיונים בכתבי הציונות | השיבה למולדת: חיי יוסף טרומפלדור העוסק בהספד המלא על טרומפלדור

משימת כתיבה:

• ראו בקישור את המאמר בהקשרו – מה כוונתו של טרומפלדור באמירה "חסר גלגל אני גלגל"?
• האם אתם מזדהים עם אמירה זו?
• מה מפריע בדברים שכתב טרופלדור? וכיצד מיישב אותם המאמר?

עד התלם האחרון

"במקום בו תעבור המחרשה שם יעבור הגבול" (מיוחס לטרומפלדור על רקע החלטתו להמשיך ולהחזיק ביישובי אצבע הגליל למרות האתגר הבטחוני העצום)

ציטוט שהפך לאקטואלי בדיון בדבר ישובי עוטף עזה,

כאז כן היום נדונה שאלת ההתיישבות

מערך בנושא, של משרד החינוך

מוזמנים לצפות בסרטון של קיבוץ נחל עוז, שצולם לפני ה7 באוקטובר 2023

שאלות לדיון בכיתה:

• סיסמתו של קיבוץ נחל עוז הייתה "עד התלם האחרון". מה דעתכם על הסרטון ומשמעותו כיום?

"טוב למות בעד ארצנו"

צפו בכיתה בסרטון אודות הרקע לאמירה "טוב למות בעד ארצנו" ודונו בעקבותיו

אנו ממליצים להיכנס לעיין במערך של חמ"ל מורים בנושא גבורת הנופלים- בקישור כאן "בעד ארצנו"

הפוסט יום תל חי – י״א באדר הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

פורים הוא חג שמח וססגוני, ומגלה בין דפי המגילה נושאים מרתקים לדיון ולמידה בכיתה. 

• א) פיסת היסטוריה מרתקת של העם היהודי, הסרט החם היישר משושן.
• ב) היכרות עם אנטישמיות בשושן הבירה, מה גרם לה אז והיום? ומה עושים כנגדה?
• ג) הגורל "להיות יהודי"- האם אפשר וכדאי להיות "כמו כולם"?!, בימים ההם ובזמן הזה.

א. מגילת אסתר – הסיפור ההיסטורי הלאומי

למגילת אסתר לכאורה ישנו הקשר היסטורי מוגדר. תככים בחצר המלוכה של האימפריה הפרסית מביאים לניסיון השמדתו של העם היהודי ומסתיימים במפלת המן והצלחת מרדכי ואסתר. במהלך הדורות ניסו חוקרים ורבנים רבים לברר בדיוק מה ההקשר ההיסטורי הרחב של האירוע.

יש ששייכו אותו להתפתחויות שהיו במלחמות פרס ויוון ויש שהתייחסו למאבקים סביב הקמת בית המקדש השני בארץ ישראל. לאחת הפרשנויות העוסקת במגילה כחלק מתהליך בנין הבית השני ניתן לצפות בסרטון מושקע וחדש.

https://youtube.com/watch?v=DTod3y3PHzg

יהודי העולם החוגגים מזה אלפי שנים את פורים בדרך כלל לא התעמקו במשמעויות ההיסטוריות המדויקות של אירועי המגילה אלא במסרים העולים ממנה. נכיר את חלקם:

האנטישמיות – "ישנו עם אחד…"

המן מהמגילה הוא למעשה אב הטיפוס של האנטישמים לדורותיהם. כך נכתב במגילה:

״וְנִשְׁל֨וֹחַ סְפָרִ֜ים בְּיַ֣ד הָרָצִים֮ אֶל־כׇּל־מְדִינ֣וֹת הַמֶּ֒לֶךְ֒ לְהַשְׁמִ֡יד לַהֲרֹ֣ג וּלְאַבֵּ֣ד אֶת־כׇּל־הַ֠יְּהוּדִ֠ים מִנַּ֨עַר וְעַד־זָקֵ֜ן טַ֤ף וְנָשִׁים֙ בְּי֣וֹם אֶחָ֔ד …"

המן, ללא שום סיבה (או לכל היותר בשל סכסוך אישי עם יהודי אחד) החליט לבצע רצח המוני ולהשמיד לחלוטין יהודים חפים מפשע.

שאלות לדיון בכיתה:

• בכל דור ודור יש "המן" או "המנים" אחרים. מכירים כאלו?
• האנטישמיות הוגדרה כ- "שנאת עולם לעם עולם". מה משמעות ביטוי זה?
• מומלץ לצפות בסרטון זה (בשלוש הדקות הראשונות) ולפרט מה היו הסיבות לאנטישמיות במשך הדורות?

הסיבות או ליותר דיוק התירוצים לשנאת ישראל במשך הדורות מתחלפים כל העת. לעיתים מדובר בשנאת זרים, לעיתים בשנאה על רקע דתי, לעיתים מדובר בקנאה כלכלית, בתפיסה גזענית או בשנאה למדינת ישראל

• אתרו ברשת מקרים של גילויי אנטישמיות ארעו בעולם בשנים האחרונים? מה היה הרקע להתרחשותם?

• כיצד נבחין בהבדל בין ביקורת לגיטימית על מדינת ישראל לבין אנטישמיות? לכיתות מתאימות כדאי לעיין בקישור כאן, בהגדרה המדויקת לאנטישמיות שאומצה בידי ממשלת ישראל

לי זה לא יקרה – אני כמו כולם!

"אל תדמי בנפשך להימלט בית המלך מכל היהודים" אומר מרדכי לאסתר המלכה. למה כוונתו?

אסתר ככל הנראה כמו רוב יהודי שושן חשבו שלהם "זה לא יקרה". יהודי שושן היו האליטה שהשתתפה במשתה אחשוורוש, והרגישו מצוין בממלכת פרס הסובלנית, הרגישו שהם "מקובלים" ומוגנים על ידי החברה שהם חלק ממנה.

אבל כאשר המן ביקש "להשמיד להרוג ולאבד"  – הוא חיפש את כל היהודים. הן אלו ששכחו שהם יהודים והן אלו שהבליטו את זהותם. את המן זה לא עניין….

תהליך דומה עבר לצערנו על יהודים רבים באירופה בדור הקודם שבקשו להימלט מיהדותם. על התנהלותם של אותם יהודים בשעה שהבינו שהבריחה מזהותם לא הועילה ניתן לקרוא בקישור כאן

שאלות לדיון בכיתה:

• האם העולם מכבד יותר מי שמבקש לשמור על זהותו או מי שנמלט ממנה?

יהי רצון שרווח והצלה יעמוד ליהודים גם השנה

פורים שמח לכולם!

הפוסט סיפור פורים במבט אקטואלי הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

בכל הדורות ובכל התקופות המשפחה היא העוגן והבסיס של היחיד. הדבר נכון שבעתיים כאשר עוסקים בחברה הישראלית ובדור שלנו.

נושא המשפחה כולל התייחסות להיבטים חברתיים שונים וביניהם מבנה המשפחה, קשרי נישואים, קשרי הורים ילדים ועוד. אתם מוזמנים לבחור את הנושא המתאים לכם על בסיס אופייה של הכיתה, ולדון בו לקראת יום המשפחה.

״יום האם״ ו״יום המשפחה״

בכל שנה בתאריך ל׳ בשבט – יום פטירתה של הנרייטה סאלד – מצוין בישראל בכלל ובמערכת החינוך בפרט ״יום המשפחה״.

על ״גלגוליו״ של יום זה עד לקביעת התאריך ל׳ בשבט, ניתן לקרוא כאן.

בעבר נקרא היום ״יום האם״, אך בעשורים האחרונים שונה השם ל״יום המשפחה״.

• מדוע לדעתכם שונה שמו של היום?
• האם אתם חושבים כי השינוי נכון או שגוי? נמקו.
• האם לדעתכם השינוי שנעשה בתפיסה בין יום האם ליום המשפחה, הוביל לפגיעה במעמדה של האם / האישה? נמקו.

״מה זאת אהבה?״

צפו בסרטון הזה, בו מסביר הרב חיים נבון על ספרו ״שיעורי בית״, ומציג את גישתו בנוגע לזוגיות, מיניות ומשפחה.

• מה דעתכם על הנתונים הנוגעים למשפחה ולילודה בעולם המערבי המוצגים בסרטון?
• מהן לדעתכם הבעיות שעלולות להיווצר בעקבות הנתונים הללו?
• בסרטון מתאר הרב נבון את הפער בין טבעת הנישואין העתיקה מהקהילה היהודית בפראג לבין טבעות האירוסין והנישואין בימינו. מה דעתכם על הסברו של הרב להבדל זה?
• הרב נבון דיבר על שתי גישות ביחס לזוגיות ולמשפחה: מודל של ״חוזה״ ומודל של ״ברית״. הסבירו את שני המודלים. עם איזה מן המודלים אתם מזדהים יותר? נמקו.

צפו בקטע מתוך הסרט ״כנר על הגג״, בו טוביה – היהודי המסורתי של סוף המאה ה-19, שהתחתן עם אשתו גולדה ב״שידוך״ שנקבע עבורם –מתוודע לאהבה הרומנטית שחשה בתו הודל למהפכן סוציאליסט. האהבה הרומנטית, השונה מזו שהניעה את טוביה וגולדה להתחתן, מובילה את טוביה לשאול את אשתו ״האם את אוהבת אותי"?

• מה דעתכם על תשובותיה של גולדה לשאלתו החוזרת של טוביה ״האם את אוהבת אותי?״
• איזו מהאהבות חזקה יותר לדעתכם, זו של הודל או זו של הוריה? נמקו.
• האם לדעתכם הן סותרות זו את זו, או משלימות אחת את השניה?
• בסרטון הקודם התייחס גם הרב נבון לפער בין סוגי האהבות. מהי גישתו? האם אתם מסכימים איתה? נמקו.

על קשר בין-דורי

בפתיח עסקנו במעבר מ״יום האם״ ל״יום המשפחה״. בדרך כלל במשפחה הישראלית, ובשונה מחלקים נרחבים מהעולם המערבי, ישנם עוד גורמים במשפחה מלבד ההורים: אחים ואחיות; דודים ודודות; סבים וסבתות.

• חשבו: מה ההבדלים בין סוגי הקשרים בין המרכיבים השונים של המשפחה שמנינו לעיל? מה מקבלים ונותנים בכל אחד מסוגי הקשרים הללו?
• האם אתם רוצים לשתף במליאת הכיתה על חוויה מיוחדת / קשר מיוחד שיש לכם עם מי מבני המשפחה? במה זה שונה מאשר הקשר עם ההורים?

צפו בסרטון הזה ו/או בסרטון למטה, העוסקים בתכנית הטלוויזיה ״שמונים וארבע״, בה הוקם גן ילדים במסגרתו בחלק מהזמן הילדים מבלים עם אנשים שגרים בבתי אבות.

• מה דעתכם על הפרויקט?
• מה לדעתכם מקבלים ונותנים בגן כזה הילדים, ומה המבוגרים?
• בעבר, יותר מאשר היום, היו משפחות בהן הסבים והסבתות עברו לגור עם ילדיהם ונכדיהם לעת זקנה. האם אתם חושבים כי המודל הוותיק טוב יותר או טוב פחות מהמודל הרווח כיום, בו המבוגרים עוברים לגור בדיור מוגן? נמקו.

פעילות סיכום

כתבו מכתב לבן משפחה, ובו כתבו את הרגשותיכם ומחשבותיכם בנוגע לקשר שלכם עד עתה, וכיצד ברצונכם לחזק אותו.

הפוסט יום המשפחה הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מבוא:

ט"ו בשבט הוכרז כיום הולדתה של כנסת ישראל. ביום זה בשנת תש"ט (14.2.1949) התכנס לראשונה בית הנבחרים של מדינת ישראל הצעירה והחל בפעילותו תחת השם כנסת ישראל.

להלן נעסוק בכנסת ובפעילותה ומשמעותה. למעוניינים ניתן להסתפק ברקע ההיסטורי והכרות עם המוסד, ניתן גם להמשיך ולהעמיק במשמעות העכשווית מאוד של שלטון העם כפי שהוא לידי ביטוי במוסד הכנסת.

הכנסת החלה את פעילותה בבניין המוסדות הלאומיים (מרכז התנועה הציונית) בירושלים, לאחר מכן בשל אירועי מלחמת העצמאות ולחצים בינלאומיים למשך מספר חודשים העתיקה את פעילותה לתל אביב, שבה כעבור מספר חודשים לירושלים ל"בית פרומין" (כיום מוזאון הכנסת) ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים ובשנת 1966 עברה למשכנה הנוכחי.

על אירועים מרכזיים בשנים הראשונות לפעילותה של הכנסת ניתן ללמוד באתר מוזאון הכנסת.

קראו את דבריו של יו"ר הכנסת הראשון יוסף שפרינצק במהלך ישיבתה הראשונה של הכנסת. כיצד הוא מקשר בין יום ט"ו בשבט ליום ייסוד הכנסת ומה ניתן ללמוד מכך על מטרתו וייעודו של המקום.

למה היא נראית ונקראת ככה?

מומלץ להקרין לתלמידים את תמונת הכנסת ולבקש מהם לשער מה מקור שמה של הכנסת ומה הסיבה לבנייתה דווקא בצורה זו.

בפועל נקבע שמה של הכנסת כמו גם מספר חבריה (120) על שם "אנשי כנסת הגדולה" שפעלו בראשית ימי בית שני (על מוסד "הכנסת הגדולה ניתן לקרוא בקישור זה)

הבנין מזכיר סוג של מקדש יווני (כמו הפרתנון באתונה) מתוך כבוד ליוון העתיקה שם פעלה הדמוקרטיה הראשונה בהיסטוריה.

(על הגלגולים המשעשעים למדי והישראלים למדי של התוכנית לבניין הכנסת כדאי מאוד לצפות בסרטון זה)

כדאי לדון בכיתה על אופיו של המשטר במדינת ישראל ועל החברה הישראלית לאור השילוב המעניין בין שמה של הכנסת המבטאת את המורשת היהודית לצורתה של הכנסת המזכירה את מורשת יוון הדמוקרטית.

מה עושים שם

נושא הכנסת ופעילותה אמור להלמד בשיעורי אזרחות וניתן להרחיב בעזרת ספרי הלימוד בנושא. מומלץ לבקש מהתלמידים לעיין באתר הכנסת ולגילאים צעירים יותר באתר הכנסת לילדים (מדובר באתרים מרשימים מושקעים וידידותיים).

פעילויות אפשריות סביב האתר:

• תנו לתלמידים למצוא באתר הצעת חוק/חוק שעבר – לכתוב שורה אחת המסבירה במה החוק עוסק, שורה אחת למה לדעתך הוא חשוב/לא חשוב
• בקשו מהתלמידים למצוא באתר את הדיון האחרון במליאת הכנסת ולמצוא:מה היה נושא הדיון, מי דיבר, מה המסקנה/בקשה המרכזית (אפשר גם לצפות בוידאו אם זמין)
• תנו לכל קבוצה לבחור ועדת כנסת באתר ולחקור: מי חברים בוועדה? באילו נושאים הוועדה עוסקת? איזה דיון מתקיים בוועדה השבוע?

מנסיון תלמידים מגלים להפתעתם שבכנסת ישנה הרבה עבודה ועשייה בניגוד למקובל..

שלטון העם?

הכנסת היא במקום בו פועלים נבחרי העם, שהם למעשה אנשי הרשות השלטונית היחידים הנבחרים בידי הציבור ובמעשיהם ובהחלטותיהם מבטאים את המשמעות הבסיסית והפשוטה ביותר של משטר דמוקרטי-שלטון העם באמצעות נציגיו הבא לידי ביטוי בהכרעת הרוב.

בעולם המערבי בכלל ובמדינת ישראל בפרט מתחולל בשנים האחרונות מאבק איתנים בין חסידיהם של שתי תפיסות עולם.

הראשונים הינם חסידי הדמוקרטיה הקלאסית, הטוענים כי הכרעות צריכות להתקבל בהצבעת רוב אזרחי המדינה בצורה ישירה או באמצעות נציגיהם. למותר לציין כי במקרים חריגים מאוד של פגיעה אנושה בזכויות אדם או באופייה הבסיסי של המדינה (כמו במקרה עליית הנאצים לשלטון) הרי יש להפעיל את עקרון "הדמוקרטיה מתגוננת" ולא להסתמך רק על הכרעת הרוב. אולם מדובר במקרים קיצוניים במיוחד שגם בהם בדרך כלל הדמוקרטיה הבסיסית איננה קיימת (אחד המעשים הראשונים שעשו הנאצים היה למעשה לבטל את אפשרות הבחירות החופשיות)

תפיסה שנייה טוענת שדמוקרטיה איננה יכולה להסתפק בהכרעת רוב וזאת משתי סיבות.

• יש הטוענים כי לא ניתן להעניק זכות שווה בהכרעות ציבוריות לכל האזרחים מבלי להתחשב בכישרונותיהם, מעמדם הכלכלי או תרומתם למדינה באמצעות שירות צבאי או יזמות כלכלית. תפיסה זו רווחה בחלק ממדינות המערב כמו בריטניה במאה ה-19 והיא נעלמה מהשיח הציבורי אחרי מלחמת העולם הראשונה. בשנים האחרונות עולים קולות דומים גם בחלק מהשיח הציבורי בישראל הקוראים להעדיף את בחירתם של אנשים הנתפסים כמשכילים או תורמים יותר על פני אזרחים רגילים (לביקורת הומוריסטית על גישה זו ראו בסרטון)

• יש הטוענים כי ערכים יסודיים כגון זכויות אדם במובנן הרחב, פלורליזם ועקרונות דמוקרטיים בסיסיים אינם יכולים להיות נתונים להכרעה משתנה של רוב פוליטי כזה או אחר. על פי גישה זו, תפקידם של גופים כמו בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה אינו מתמצה רק בפיקוח על כך שרשויות השלטון פועלות בהתאם לחוקי המדינה שנקבעו בידי נבחרי הציבור, אלא גם בבחינה האם חוקים אלה עצמם עומדים בקנה אחד עם תפיסות יסוד ערכיות הנוגעות לאופייה של החברה והמדינה. תפיסות אלו משקפות, לטענת התומכים בגישה זו, עמדה רווחת בקרב חלקים בציבור, גם אם הם אינם מיוצגים באופן ישיר ברוב פרלמנטרי.
  למעשה, מדובר במחלוקת עקרונית באשר למוקד ההכרעה הדמוקרטית: האם הוא מצוי בראש ובראשונה בידי נבחרי הציבור בכנסת, או שמא בידי גופים מוסדיים נוספים, ובראשם הרשות השופטת – וכן בשאלה איזו מן הגישות משקפת נאמנה יותר את מהותה של הדמוקרטיה.

מחלוקת עקרונית זאת היא העומדת מאחורי הוויכוח על הרפורמה המשפטית אותה ניסתה לקדם הממשלה בשנת 2023 ואילך.

להרחבה על הרפורמה ומשמעותה ניתן להיעזר במצגת המצ"ב ולנהל דיון מותאם בכיתה על הנושא.

הפוסט יום הולדת לכנסת ישראל הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מטרות השיעור

• הבנת משמעות ט"ו בשבט
• היכרות עם המידע שקהילות יהודיות בגולה השתמשו בפירות כדי לשמור געגוע וחיבור לארץ ישראל.
• יכירו ויבינו את הדימוי "כי האדם עץ השדה" שורשים, גדילה, פירות.
• יכירו את משל הכרם מתוך ספר הכוזרי – הקשר בין העם לארצו.

מצגת

ט"ו בשבט-עץ שורשים וגעגוע

מהלך השיעור

פתיחה: "מה זה באמת ט״ו בשבט?" (5–7 דקות)

המורה מציגה סל פירות/תמונות.

שאלות לדיון

• למה נקבע טו בשבט דווקא בתאריך זה?
• מה עושים בדרך כלל בט״ו בשבט?
• האם זה רק חג של פירות? למה אוכלים פירות?

ט״ו בשבט בגולה – חג של געגוע לארץ (15 דק)

מצורף נספח ובו טקסט שניתן לחלק ולבקש לענות על השאלות המצורפות במחברת כמשימת כתיבה.

או להקריא על ידי המורה, ולהשיב ביחד על השאלות במליאת הכיתה.

• משמעות התאריך לחישוב שנות העץ.
• יהודים שחיו בארצות רחוקות, ביקשו לזכור את ארץ ישראל ולהרגיש קרובים אליה. לכן התפתח מנהג לאכול פירות (במיוחד מפירות שנשתבחה בהם הארץ), ולעיתים פירות מיובשים כדי שיחזיקו מעמד בדרך.

חלק א: "כי האדם עץ השדה" – אנחנו כמו עץ (10–12 דקות)

מטרה: לחבר את החג לזהות אישית, גדילה ושורשים.

לוח/דף: ציור עץ גדול עם ארבעה חלקים: שורשים, גזע, ענפים, פירות.

כותבים יחד לצד איור על הלוח מה מסמל כל חלק בעץ:

• שורשים = מאיפה אני בא? משפחה, עם, מסורת
• גזע = מה מחזיק אותי? ערכים, חברים, הרגלים טובים
• ענפים = מה אני לומד ומתפתח בו? תחביבים, יכולות
• פירות = מה אני נותן לאחרים? מעשים טובים, עזרה, שמחה

יישום בהתאמה לפי גיל:

• ב–ג: כל ילד מצייר עץ וכותב 1–2 מילים המאפיינות אותו בכל חלק.
• ד–ו: כתיבה קצרה: „מה הם השורשים שלי ואיזה פרי אני רוצה להצמיח השנה?”

חלק ב': משל הכרם מתוך ספר הכוזרי – מה קורה כשאני במקום הנכון לי?

מטרה: להעמיק את רעיון הקשר לארץ באמצעות משל ברור לילדים.

• טקסט למורה (לומר בעל־פה או לקרוא), מתוך ספר הכוזרי שכתב ר' יהודה הלוי:

מלך כוזר, שואל את החכם היהודי, מדוע ארץ ישראל אינה פורחת ומוצלחת אם לפי טענתו זו ארץ מבורכת ומיוחדת, וגם עם ישראל לא נראה "העם הנבחר" אלא הוא עלוב ובזוי בגולה.

עונה החכם למלך: כרם יכול לצמוח במקומות רבים, אבל כדי שייתן את הענבים המתוקים והיפים ביותר שלו, הוא צריך להיות נטוע באדמה ובמקום שהכי מתאימים לו- מבחינת סוג האדמה, מזג האוויר וכד'. ואדמה פוריה ללא כרם מטופח גם לא תצמיח פירות. כך גם החיבור בין ארץ ישראל והעם היהודי: הוא יכול לחיות בהרבה מקומות בעולם, אבל כאשר הוא נמצא בארץ ישראל הוא יכול לפרוח באופן שלם יותר, לצמוח והתפתח ולהניב פירות משובחים. והארץ מלבלבת ופורחת יותר מאי פעם, מאז הקמת מדינת ישראל.

"כן הכרם זה, שאתם אומרים שמצליח בו הכרם, אילו לא היו נוטעים בו הגפנים ועובדים העבודה הראויה להם, לא היה עושה ענבים. והמעלה המיוחדת הראשונה, היא לעם שהוא סגולה ולב כאשר זכרתי. ויש לארץ עזר בזה עם המעשים והתורות התלויות בה, אשר הם כעבודה לכרם".

שאלות דיון קצרות:

• מה המשל והנמשל במשל הכרם שאומר החכם למלך כוזר?
• ר' יהודה הלוי חי לפני 900 שנה. מה ההבדל בין העם היהודי אז לבין היום? ומה ההבדל בין ארץ ישראל בין אז לבין היום?

שאלת סיכום: (5 דקות)

אם הייתם צריכים לקרוא לט״ו בשבט בשם נוסף – מה הייתם בוחרים?

נספח 1 – ט״ו בשבט בגולה: פירות של געגוע וחיבור לארץ

ט״ו בשבט נקרא ביהדות "ראש השנה לאילנות" – זה היום שממנו מחשבים את גיל העצים והפירות לצרכים שונים בהלכה, כמו מתי מותר לאכול מן הפרי ומתי מפרישים תרומות ומעשרות. זהו יום שמציין התחלה חדשה לעולם הצומח.

אבל במשך דורות רבים, כשיהודים חיו רחוק מארץ ישראל, ט״ו בשבט קיבל משמעות נוספת:
יום של געגוע וחיבור לארץ דרך הפירות שלה.

היהודים בחרו לציין את היום הזה דווקא באמצעות פירות ארץ ישראל – תאנים, תמרים, ענבים, רימונים וזיתים – כי הפירות האלה סימלו בעיניהם את הארץ הטובה והמיוחדת שאליה התפללו לשוב.
הבאת הפירות מארץ ישראל לארצות רחוקות לא הייתה פשוטה כלל, ולכן פעמים רבות הביאו אותם כפירות יבשים, שהחזיקו מעמד בדרך הארוכה. מכאן גם נולד המנהג לאכול בט״ו בשבט פירות יבשים.

כשהניחו את הפירות על השולחן ואכלו מהם יחד, הם לא רק חגגו חג חקלאי, אלא גם זכרו את הארץ, דיברו עליה, וחיזקו את הקשר אליה – אפילו מרחוק.

כך הפך ט״ו בשבט לחג שמחבר בין האדם, הפירות וארץ ישראל – גם בגלות וגם בארץ.

השיבו על השאלות:

1. מה פירוש הביטוי „ראש השנה לאילנות”, ולמה נקבע ט״ו בשבט כיום כזה?
2. מדוע קיבל ט״ו בשבט משמעות מיוחדת דווקא עבור יהודים שחיו בגלות?
3. מדוע בחרו היהודים לציין את ט״ו בשבט באמצעות פירות ארץ ישראל דווקא?
4. אילו פירות מוזכרים בטקסט כסמל לארץ ישראל?
5. מדוע לא היה פשוט להביא פירות מארץ ישראל, ומה הפתרון שמצאו?
6. לפי הטקסט, הפירות חיברו את היהודים לארץ ישראל גם כשהיו רחוקים ממנה.
   איך לדעתך חפץ, טעם או מנהג יכול לעזור לאדם להרגיש שייך למקום שהוא אוהב, גם כשהוא רחוק ממנו? נא להביא דוגמה אישית.

הפוסט מערך שיעור – ט״ו בשבט: עץ, שורשים וגעגוע (כיתות ב-ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

בכ"ה בשבט תש"ב (12.2.1942) נרצח אברהם שטרן – "יאיר", מפקד הלח"י, בידי אנשי הבולשת הבריטית בדירת המסתור שלו בתל-אביב.

יאיר, היה ביום מותו מפקד של מחתרת זעירה שהישגיה היו מצומצמים ושנרדפה בידי רוב הישוב היהודי. למרות זאת הפך יאיר במהלך השנים לאחת הדמויות הידועות במערכה לתקומת ישראל, להלן נעסוק מעט בדמותו ובתורתו.

על חייו של יאיר ניתן ללמוד מהערך על שמו בוויקיפדיה, מהסרטון המצורף ובהרחבה בסרטון זה.

לאחר הכרות עם דמותו לפניכם חידון לפי הא"ב על דמותו (התשובות בסוגריים)

א- על שמו נבחר הכינוי יאיר (אלעזר בן יאיר מפקד מצדה)

ב- היחידה שאנשיה רצחו את שטרן (בולשת בריטית)

ג- ניסה לפתוח איתם במשא ומתן (גרמניה)

ד- העיתון שהקים בפולין (די טאט-המעש)

ה- שמו של אחד משיריו הידועים (הרי את מקודשת לי מולדת)

ו- חוסל כנקמה על הרצח (וילקין)

ז- מנהיג התנועה הרוויזיוניסטית (ז'בוטינסקי)

ח- אגודת הסטודנטים שהקים יאיר (חולדה)

ט- הכינוי המקובל ל"חילופי אוכלוסין" שהוצעו בעיקרי התחיה (טרנספר)

י- שם הבן (יאיר שטרן)

כ- הישוב על שמו (כוכב יאיר)

ל- המחתרת (לח"י)

מ- המלחמה שהביאה לפילוג בשורות האצ"ל (היחס לבריטים במהלך מלחמת העולם השניה)

נ- שם נקבר (נחלת יצחק)

ס- המשפחה שבדירתה הסתתר (סבוראי)

ע- מצע הלחי (עיקרי התחיה)

פ- ארץ מולדתו (פולין)

צ- ראש ממשלת בריטניה בעת רצח יאיר (צ'רצ'יל)

ק- תחנת המחתרת של הלח"י (קול המחתרת העברית)

ר- חלק על מפקדו (רזיאל)

ש- מורשתו הגדולה של יאיר (שירה)

ת- מפקד האצ"ל הראשון (תהומי)

חלק ב' – יאיר המשורר

יאיר הותיר אחריו שירים רבים שחלקם הפכו להיות נכסי צאן ברזל של השירה העברית בדור התקומה.

בחרו אחד מהשירים הבאים, קראו את מילותיו האזינו ללחן ודונו עם התלמידים, מה הייתה לדעתכם משמעות השיר בימי המנדט הבריטי ומה משמעותו עבורכם כיום, עם אילו ממסריו אתם מזדהים ועם אילו לא ומדוע?

לתשומת לב המורים. חלק מהשירים הם לא פשוטים מבחינת מסריהם ויש לבדוק את התאמתם לכיתה.

• חיילים אלמונים (מילים)

לפני כמה חודשים ביקר לוחם הלח"י עזרא יכין במכינה הקדם צבאית בפדואל, והתלמידים במקום קיבלו את פניו בצורה הבאה:

מה אתה חש לנוכח סרט זה? מה המסר שביקשו להעביר התלמידים? האם אתה מזדהה איתו?

• הרי את מקודשת לי מולדת (מילים)

• השבועה (מילים)

• חיים אנו במחתרת (מילים)

• לשירים נוספים של יאיר ראו כאן

מה ניתן ללמוד משירים אלו על דמותו של יאיר?

חלק ג' – עיקרי התחיה

מפקדת הלח"י בהנהגת יאיר חיברה בראשית שנות הארבעים של המאה העשרים את "עיקרי התחיה", מצע התנועה וחזונה לתקומת ישראל.

• קראו את עיקרי התחיה.

בחרו באחד מעיקרים אלו, דונו על משמעותו ועל המסר העולה ממנו, כיצד ניתן להתייחס לעקרונות אלו כשמונים שנה לאחר שנכתבו? האם הם רלוונטיים בימינו?

חלק ד' – ממנודה לגיבור

יאיר שטרן היה בחייו מנודה ומגונה על ידי רובו המוחלט של הישוב היהודי בארץ-ישראל שחלק בחריפות על דרכה של תנועת הלח"י ועל מעשיה. כשמונים שנה לאחר מותו הפך יאיר לגיבור לאומי. רחובות וישובים נקראים על שמו, שיריו מולחנים והמונים נוכחים בטקסי האזכרה השנתיים לזכרו ביום כ"ה בשבט, בסרטון המצורף.

• קראו את מאמריהם של אריה אלדד ושל אודי טנא המנסים לתת הסברים לתופעה זו.

מהם טיעוניהם? מה דעתכם על טיעונים אלה?

הרחבה והעשרה

• למאמר אקדמי המעמיק בנושא מורשתו של יאיר
• לחומרים לימודיים נוספים על יאיר ומורשתו

להבנתכם – מה ניתן ללמוד מכך שיאיר הפך מדמות מנודה לגיבור לאומי?

הפוסט יאיר – לוחם, משורר ומנהיג הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.