סיכום שנה – ולקיחת אחריות לקיץ

שכבות יעד: ד'-ו'

(למערך מותאם לתלמידי תיכון לחצו כאן)

משך: 45–60 דקות

מצגת

הסיפור שאני בוחר לספר.pptx

למורה – רעיון מרכזי

שנת הלימודים תשפ"ו לא הייתה שנה רגילה. מדינת ישראל חוותה אירועים משמעותיים, ויחד איתם גם התלמידים עברו תהליך אישי של התבגרות, התמודדות וצמיחה.

מטרת השיעור היא לא רק להיזכר במה שקרה השנה, אלא לשאול:

איך אני בוחר להסתכל על השנה שעברה?

ומה אני לוקח איתי ממנה אל הקיץ ואל השנה הבאה.

חלק א' – מה עבר עלינו השנה?

שקף 1 – כותרת

"אז מה היה לנו השנה?"

המורה פותחת:

בעוד כמה ימים מסתיימת שנת הלימודים.
לפני שנדבר על עצמנו, בואו ניזכר רגע באיזו שנה חיינו.

שקף 2 – ציר הזמן

לאורך השקף מופיעים האירועים המרכזיים.

אוקטובר 2024

השבת חטופים בערב שמחת תורה

במהלך השנה

מאות אלפי חיילי מילואים ממשיכים לשרת

ספטמבר–נובמבר

המערכה בלבנון והפגיעה בחיזבאללה

מבצע "שאגת ארי"

פעילות צה"ל והישגים מבצעיים משמעותיים

לאורך כל השנה

עלייה באירועי אנטישמיות בעולם

לאורך כל השנה

אלפי יוזמות התנדבות, תרומה וחסד ברחבי הארץ

ניתן לשלב חלק מהסרטונים המופיעים כאן:

ניתן להזכיר את הארועים באמצעות סרטונים:

• השבת החטופים

• מבצע שאגת הארי

• לוחמי המילואים

• כיבוש הבופור

שאלות לכיתה

• איזה אירוע אתם זוכרים במיוחד?
• איזה אירוע ריגש אתכם?
• איזה אירוע הפתיע אתכם?
• איפה אתם הייתם בתוך כל זה?

חלק ב' – אותה שנה, סיפורים שונים

שקף 3

המורה מציגה תמונה אחת מן השנה האחרונה.
למשל:

• חייל מילואים מחבק את ילדיו.

שאלות

• מה אתם רואים בתמונה? (חייל, מלחמה, אהבה, געגוע, שמחה, גבורה, קושי)
• מה הסיפור שהתמונה מספרת?
• האם כולם רואים בה את אותו הדבר?

לפעמים אנשים מסתכלים על אותו אירוע ורואים דברים שונים.

אחד רואה קושי. אחד רואה אומץ. אחד רואה כאב. ואחד רואה תקווה.המציאות היא אותה מציאות.

נקודת המבט יכולה להיות שונה.

חלק ג' – מי הייתי בתוך השנה הזאת?

שקף 4

המורה מציגה על הלוח ציטוט של הלורד, הד"ר הרב הראשי של לונדון (לשעבר):

"יותר ממה שעברתי, חקוק בי מי הייתי שם."

לדיון: כשאנחנו מסכמים שנה אפשר לשאול:

מה עבר עליי? אבל אפשר לשאול שאלה אחרת:

מי הייתי בתוך מה שעבר עליי?

שאלות לכיתה

• במה התבגרתי השנה?
• מה למדתי על עצמי?
• מתי עזרתי למישהו?
• על מה אני גאה במיוחד?
• איזה כוח גיליתי בעצמי?

חלק ד' – משימת כתיבה

שקף 5

"הסיפור שאני בוחר לספר על השנה הזאת"

כל תלמיד כותב מספר משפטים:

המשפט הראשון:

השנה הזאת לימדה אותי ש…

המשפט השני:

אני גאה ב…

המשפט השלישי:

אני רוצה לקחת איתי לשנה הבאה…

חלק ה' – אחריות לקיץ

שקף 6

כותרת: "הפרק הבא מתחיל עכשיו"

המורה מסכמת: השנה שעברה כבר נכתבה. אבל הקיץ שעומד להתחיל – עדיין מחכה לסיפור שלנו.

משימת סיום – משימת כתיבה:

כל תלמיד משלים במחברת:

בקיץ הקרוב אני לוקח אחריות על…

{משפחה, חברות, לימוד, קריאה, עזרה בבית, התנדבות, ספורט, מעשה טוב וכדומה}

מסר מסכם למורה

הילדים לא בוחרים את האירועים הגדולים של התקופה.

אבל הם כן יכולים לבחור כיצד להסתכל עליהם, מה ללמוד מהם, ואיזה אדם להיות בתוכם.

זהו המעבר המרכזי של השיעור:

מציר הזמן של מדינת ישראל — אל הסיפור האישי של כל תלמיד.

הפוסט שיעור סיום שנה – יסודי (כיתות ד-ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

שיח בכיתה

• מי היה בשבוע הספר בשנה שעברה? / מי מתכנן ללכת השנה?
• מי מנוי בספריה?
• מה הספר שקראתם (אם..) בחודש האחרון?

כדאי לרשום שמות ספרים שנקראו על ידי התלמידים על הלוח

קראו את הכתבה הבאה

• מה ניתן ללמוד ממנה?
• מה דעתכם על נתונים אלו?

לדיון: למה כדאי לקרוא ספרים גם בעידו הAI והמסכים

מה היתרונות שיש לקוראי ספרים על פני אלו שנמנעים מקריאה או מסתפקים בסרטונים וציוצים? ניתן לבצע שיח פתוח גם על הסיבות המביאות לירידה בהרגלי הקריאה

ניתן לחלק את ההגדים הבאים בין תלמידי בכיתה ולבקש מהם לחות דעתם על הרלוונטיות של הגדים אלו כיום:

"לעולם קוראי ספרים ינצחו רעיונית את קוראי העיתונים" (רותם סלע, מייסד ספרית סלע מאיר)

"אין חכמתו של אדם מגעת אלא עד מקום שספריו מגיעים" (רבי יצחק קנפנטון, מחכמי ספרד במאה ה15)

וורן באפט (איל ההון האמריקאי) קורא בין חמש לשש שעות בכל יום. כשנשאל על סוד הצלחתו, הוא הצביע על מדף ספרים סמוך ואמר: "תקראו 500 עמודים כאלה כל יום. כך ידע עובד

מקורות נוספים על יתרונות הקריאה באתר של פסגה לוד ובויקי ציטוט.

לסיכום

מדוע ילדים קטנים כה אוהבים סיפורים? (ניתן להעזר בשיר "אבא סיפור") ופעמים רבות זה חולף כמה מהר בבגרות? מה ניתן לעשות כדי לשפר את המצב?

ניתן לסיים במשימות הבאות

משימות סיום לבחירה:

• להחליט על ספר שכל אחד יקנה בשבוע הספר הקרוב
• המלצת ה-30 שניות: כל תלמיד שבוחר ספר "משווק" אותו לכיתה בזמן קצר.
• יריד החלפת ספרים כיתתי: להציע לתלמידים להביא ספר מהבית שהם כבר קראו ולהחליף עם חבר.

הפוסט שבוע הספר העברי הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

שנה אחרי ולאחר מבצע ההמשך "שאגת הארי", ובימים בהם הולכת ומתעצמת הלחימה בלבנון ננסה לדון בהיבטים שונים של המבצע ומשמעויותיו.

צפו בסקירה על ימי המבצע:

• לאור הסרטון נסו לנסח במהלך הצפייה שתי הצלחות ברורות של המבצע מול שני אתגרים או מחירים שמוזכרים בו.
• מה דעתכם על הישגים אלו בראייה של שנה לאחור?

ניתן לשתף גם בחוויות של התלמידים מימי המבצע.

בחודשים האחרונים לאור העובדה שבניגוד לציפיות המשטר באיראן לא נפל והוא ממשיך להחזיק מעמד יש הטוענים כי שני המבצעים "עם כלביא" ו"שאגת הארי" לא השיגו את מטרותיהם ולא הצדיקו את המחירים הקשים שנלוו אליהם באבדות בנפש וברכוש.

• מה דעתכם על טענה זו?
• התייחסו לטענה זו לאור מאמרים אלו (1, 2)

בשבועות האחרונים נטען כי סיסמת "הנצחון המוחלט" יצרה ציפיות מוגזמות וגרמה לתחושה מסוימת של אכזבה.

• מה דעתכם על טיעון זה?
• כיצד אתם הייתם מגדירים את יעדי המערכה?
• האם פגיעה אנושה בתוכנית הגרעין האיראנית נחשבת בעיניכם לניצחון, גם אם שלטון האייתוללות עדיין עומד על כנו?

במהלך מבצע עם כלביא היו רבים שחשו כי האחדות, והתעוזה והרוח הישראלית הגיעו לשיאים חדשים. ראו לדוגמא בסרטון זה:

• מה דעתכם על הסרטון ומסריו? כיצד ניתן להשאר עם הרוח העולה מהסרטון גם בימי שגרה או ימים בהם ישנם אתגרים אבדות וכשלונות?
• מה ההבדל בין "אופטימיות עיוורת" לבין "חוסן"? איך החברה הישראלית יכולה לתרגם את האחדות של ימי המבצע לפעולות יומיומיות בשגרה שלנו?

לסיכום:

מכתב מהעתיד: לכתוב פסקה קצרה לעצמם או לחברה הישראלית בעוד 5 שנים – אילו תובנות ממבצע "עם כלביא" אסור לנו לשכוח?

הפוסט שנה לעם כלביא הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

קהל יעד: כיתות ד׳–ו׳
(למערך מותאם לתלמידי תיכון על מעמד הר סיני לחצו כאן; למערך על דוד המלך והקשר לחג השבועות ראו כאן)

משך השיעור: 45 דקות

מטרות השיעור

1. היכרות עם חג השבועות ושמותיו השונים.
2. המושג “עם הספר”.
3. ממעמד הר סיני עד היום – מורשת שמחברת העם היהודי לאורך דורות ובארצות שונות.

מצגת

חג שבועות- עם הספר

חלק א׳ – פתיחה

המורה מציגה את השקף עם הציטוט של בן גוריון וקולאז' התמונות על הלוח:

“ספק אם יש עוד אומה בעולם שגורלה היה כרוך במידה כה רבה ובזמן כה ארוך בגורל הספר. שמרנו אלפי שנים על הספר והספר שמר עלינו.”
דוד בן־גוריון, “מהפכת הרוח”, 1951

שאלות לכיתה

• נסו לזהות היכן תועדו התמונות?

(פולין, תימן, אתיופיה, רוסיה)

• מה משותף לכל התמונות?
• האם ייתכן שכל אותם אנשים קוראים אותו התוכן?
• כיצד התמונות קשורות למה שאמר דוד בן גוריון?
• למה לדעתכם בן־גוריון אומר:
  “הספר שמר עלינו”?
  איך ספר יכול לשמור על עם?

המורה מעודדת דיון ושיח, ואוספת מילים על הלוח מהתשובות שעולות:
סיפורים / שפה / זיכרון / עברית / משפחה / מסורת / למידה / שייכות

חלק ב׳ – התבוננות בבול

המורה מציגה את הבול: מעמד הר סיני – גליונית מזכרת”

 שהונפק ע"י מדינת ישראל בשנת 2022

שאלות להתבוננות

• מה אתם מזהים בתמונה?
• אילו דמויות או סמלים מופיעים בה?
• איזה רגע חשוב לדעתכם מתואר כאן ? וכיצד זה קשור לדבריו דוד בן גוריון?
• מה הייתם רוצים לשאול את הדמויות השונות המופיעות בו?
• מה משמעותו של ציור זה לחברה הישראלית בת ימינו הן זו השומרת מצוות והן זו שלא?
• למה לדעתכם האירוע הזה הפך לאחד הסיפורים המרכזיים של העם היהודי?

שאלות חשיבה

• בני ישראל יצאו ממצרים כעבדים. מה השתנה בדרך והפך אותם לעם?
• למה לדעתכם דווקא “ספר”, סיפור ורעיונות הפכו למרכזיים בזהות היהודית?
• אילו דברים מחברים עמים אחרים?
• מה מיוחד בעם שמצליח להישאר מחובר דרך מילים וסיפורים במשך אלפי שנים?

חלק ג׳ – סרטון: שמות חג השבועות

צפייה בסרטון בן 2 דקות של חיל חינוך

על משמעות חג השבועות ושמות החג:

המורה מחלקת או מכתיבה שאלות למחברת:

 (מצורף כנספח דף לצלם ולחלק)

• בסוף איזה תקופה מציינים את שבועות? (אחרי 49 יום של ימי ספירת העומר)
• מה השם הנוסף של חג השבועות? (חג הביכורים)
• כיצד הביאו ביכורים בעבר? וכיצד נוהגים לסמל זאת כיום? (את היבול הראשון, מהשדות או המטעים הביאו החקלאים לבית המקדש בירושלים, כיום מציינים טקסי ביכורים בבתי ספר וגנים)
• איזה ערך מבטא מנהג זה? (הודיה ונתינה למען הכלל)
• לפי הכתוב בתנ"ך, מה קרה בתאריך של שבועות ו' בסיוון?
• מה הם מנהגי החג הנהוגים (לימוד, מגילת רות, טקסי ביכורים, קישוט בצמחיה, אכילת מוצרי חלב)
• איזה קשר מבטא מנהג הביכורים? (את הקשר לארץ בשרשרת הדורות)

לדיון על גבי הסרטון והשאלות:

• מה סיפר החייל שהפתיע אתכם?
• אילו מהדברים שאמר קשורים לטבע ולעבודה באדמה?
• אילו מהדברים קשורים ל"עם הספר" ולשרשרת הדורות?

חלק ד׳ – פעילות יצירה

כשהמדינה בוחרת להוציא בול חדש, היא רוצה להעביר מסר או רעיון.

נבחרתם לייעץ לדואר ישראל על הוצאת בול חדש לקראת חג השבועות.

לאור כל מה שלמדנו- בחרו מסר או רעיון שהייתם רוצים לבטא בבול שלכם.

“איזה בול הייתי עושה לכבוד חג השבועות?” (מצורף בנספח)

נספח להדפסה

דף שאלות הבנה על סרטון שבועות של חיל החינוך:

1. בסוף איזה תקופה מציינים את שבועות?
2. מה השם הנוסף של חג השבועות?
3. כיצד הביאו ביכורים בעבר? וכיצד נוהגים לסמל זאת כיום?
4. איזה ערך מבטא מנהג זה?
5. לפי הכתוב בתנ"ך, מה קרה בתאריך של שבועות ו' בסיוון?
6. מה הם מנהגי החג הנהוגים כיום?
7. איזה קשר מבטא מנהג הביכורים?

איזה בול הייתי עושה לחג השבועות?

הפוסט מערך שיעור שבועות ליסודי – “עם הספר”: מה הצליח לחבר עם במשך אלפי שנים? (כיתות ד-ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

במסגרת יום ירושלים אנו מציינים את איחוד העיר שהתרחש במהלך מלחמת ששת הימים.

בעקבות אותה מלחמה נכתבו עשרות שירים. חלקם מתארים את הקרבות, חלקם נכתבו לפניה או במהלכה כדי לרומם את מצב הרוח הלאומי, אחדים מזכירים את הנופלים ורבים מעלים את ירושלים המשוחררת על ראש שמחתם. במקביל לשירים אלו נכתבו במהלך השנים מאות שירים לכבודה של ירושלים. ניתן ללמוד רבות על המלחמה ומשמעותה כמו גם על ירושלים דרך השירים, מוזמנים לבחור את השירים המעניינים אתכם ודרכם ללמוד וללמד על המלחמה, על שחרור ירושלים ועל משמעותם בימינו.

מלחמת ששת הימים

את יום חרות ירושלים אנו מציינים בראש ובראשונה כיום הודיה וזכרון על הנצחון במלחמת ששת הימים בשנת 1967. המלחמה שנכפתה על מדינת ישראל בעל כורחה הייתה אחד מהנצחונות הצבאיים המהירים והמוחצים ביותר בהיסטוריה העולמית. המלחמה חילצה את ישראל מאיומי ההשמדה של מכונת המלחמה הערבית, אפשרה למדינת ישראל לשחרר שטחי מולדת שנכבשו בידי המצרים הירדנים והסורים, עוררה בלב היהודים בארץ ובכל רחבי העולם גאווה יהודית ותחושת שייכות ואהבה לעם ישראל ולארץ ישראל.

מעל הכל אפשרה המלחמה את חירותה ואיחודה של ירושלים והעניקה לעם ישראל את הזכות לחזור לקדושים שבמקומותיו.

ככל מלחמה גבתה ששת הימים מחיר כבד בנופלים ובפצועים, ולמרות הנכונות הישראלית להגיע להסכמי שלום המשיכו הערבים בארץ ומחוצה לה להמשיך ולהאבק ולפגוע בישראל עד ימינו אלה. מאבק זה יצר מחלוקת קשה בעם לגבי דרכי הפתרון לסכסוך ומחלוקת זו מתגלגלת באופנים שונים עד ימינו.

הפוסט שישה ימים, עיר אחת ושירים הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מטרות השיעור:

• היכרות עם בנימין זאב הרצל – חוזה המדינה
• הבנת המושגים "חזון" ו"חוזה"
• הבנת חשיבות החזון לחיים האישיים והלאומיים

דיון לפתיחה – שאלה מסקרנת (5 דקות)

י' באייר יום הולדתו של הרצל. נקבע על ידי הכנסת כ"יום הרצל" – חוזה המדינה.

שאלה: מה זה "חוזה"?

לאפשר תשובות חופשיות – גם מצחיקות כמו "חוזה עתידות"

אפשר לדבר על הדימיון למילה "הוזה"… ולדון מה ההבדל בינהם.

לרשום את הפירוש המילולי מהמילון על הלוח:

"ראה את העתיד, ידע מראש; ציפה"

שאלה: איך אפשר לראות את העתיד? יש מכשיר מיוחד בשביל זה?

להסביר:
"חוזה" הוא אדם שמסוגל לראות בדמיונו דברים שעדיין לא קיימים – ולחשוב איך ייראו בעתיד.

לראות מה שקיים עכשיו ולהצליח בעזרת רצון, מחשבה יצירתית ותקווה- לראות מה יכול להיות- ובזכות זה לגרום לאותו דבר לקרות.

לדוגמא- אנחנו גרים ב_______ , פעם לא היה כאן כלום, או היה רק כמה בתים. אבל איש עם חזון לפתח את המקום הגיע לכאן והקים את_____. ותראו איזה מקום יפה יש לנו כאן….

מה זה חזון? (5 דקות)

מה זה "חזון"?

הסבר:
חזון הוא רעיון גדול על העתיד – משהו שאנחנו רוצים שיקרה, גם אם עכשיו הוא עדיין לא קיים.
חזון עוזר לנו לראות מעבר למציאות וליצור שינוי.

רקע על הרצל (למורה – לשלב כהסבר לתלמידים, 5–7 דקות)

כך ניתן לספר לתלמידים:

בנימין זאב הרצל היה אדם יהודי שחי לפני יותר מ-100 שנה (1860–1904) בהונגריה, והוא נחשב לאבי הציונות המדינית. הוא היה עיתונאי וסופר, אך בעיקר אדם שניסה למצוא פתרון לעתיד העם היהודי, שבתקופה שלו לא היתה לו מדינה. בתקופה שבה חי, היהודים היו מפוזרים במדינות רבות בעולם, וארץ ישראל הייתה תחת שלטון האימפריה העות'מאנית. הרצל האמין שצריך להקים מדינה יהודית בארץ ישראל כדי שלעם היהודי יהיה בית משלו. הוא כתב את הספר "מדינת היהודים", ולאחר מאמצים רבים עשה מה שאף אחד לא עשה לפניו, כינס את "הקונגרס הציוני הראשון" והקים תנועה של יהודים מרחבי העולם, שפעלה כדי להפוך את הרעיון הזה למציאות.

בגלל שהאמין, ופעל להגשים עתיד שעדיין לא היה קיים – קוראים לו "חוזה המדינה".

 צפייה בסרטון (5 דקות)

הקרנת הסרטון:

שאלות קצרות לאחר צפייה:

• מה חדש למדתם על הרצל?
• למה קראו לו "חוזה המדינה"?

קריאה והבנה – כוחו של חזון (10 דקות)

חלקו לתלמידים את הטקסט הקצר מתוך יומנו של הרצל, לאחר קיומו של הקונגרס הציוני הראשון:

"אם אמצה את קונגרס באזל במילה שאזהר שלא להגותה ברבים הרי היא זו:

בבאזל ייסדתי את המדינה היהודית.
אם אומר זאת היום בקול יענה לי צחוק כללי.
אולי בעוד חמש שנים, בוודאי בעוד חמישים שנה, ידעו זאת כולם."

(יומן הרצל 3.9.1897, בתוך: יורם חזוני, מדינה יהודית, הוצאת שבולת, 2029, עמ' 85)

נא השיבו במחברת:

1. מה הרצל אומר שקרה בקונגרס בבאזל?
2. למה לדעת הרצל אנשים היו צוחקים עליו אם היה אומר זאת בקול?
3. למה הוא מתכוון כשהוא אומר "אולי בעוד חמישים שנה ידעו זאת כולם"?
4. מה זה מלמד אותנו על האמונה של הרצל ברעיון שלו?
5. האם לדעתכם קל להאמין ברעיון שאחרים לא מאמינים בו? למה?

דיון – אפשרות א׳ (5–7 דקות)

• מה קרה בערך 50 שנה אחרי זה? הקמת מדינת ישראל

מה נתן להרצל את היכולת לדעת שתקום מדינה עוד 50 שנה?

• אמונה
• תקווה
• חזון

מה אנחנו לומדים מזה?

• לא להביט רק על המציאות הקיימת. ובוודאי שלא להתייאש.
• כשיש מבט עם תקווה וחזון – המציאות יכולה להגיע למקומות טובים וגדולים.

פעילות סיום – "החזון שלי למדינה" (10 דקות)

כתבו 2–3 משפטים:
איך הייתם רוצים שמדינת ישראל תיראה בעתיד?

אפשר לכוון:

• מה טוב שיש וחשוב לשמור?
• איך אנשים יתנהגו אחד לשני
• מה יהיה טוב יותר?

מסר מסכם:

• הרצל לימד אותנו שבלי חזון – קשה לשנות מציאות
• חזון נותן לנו תקווה
• תקווה ואמונה נותנות כוח לפעול
• וכל שינוי גדול מתחיל מרעיון קטן שמישהו האמין בו

כמו הרצל – גם אתם יכולים לחשוב על עתיד טוב יותר ולעזור להגשים אותו.

דיון – אפשרות ב׳ (5–7 דקות)

כשפרסם הרצל את ספרו ״מדינת היהודים״, רבים מחבריו ומהאינטלקטואלים של התקופה חשבו שהוא איבד את שפיותו. בעיתונות של אותם ימים כינו את התוכנית שלו ״אוטופיה״ (דמיונית) ואותו עצמו כמי ש״חולם בהקיץ״.

נחבר את החוויה של הרצל לעולמם של הילדים דרך שאלות מנחות:

• הזדהות: דמיינו שיש לכם רעיון שאתם מאוד מאמינים בו, אבל כל הכיתה צוחקת עליכם ואומרת שזה בלתי אפשרי. איך הייתם מרגישים?
• ההתמודדות: מה לדעתכם גרם להרצל להמשיך לכתוב, להיפגש עם מלכים ולנסוע בעולם למרות הלעג?

נדון עם התלמידים על שיטות להתמודד עם לחץ חברתי:

• מציאת ״שותף לדרך״: הרצל לא נשאר לבד. הוא חיפש ומצא שותפים (כמו מקס נורדאו ודוד וולפסון) שחיזקו אותו.
• התמקדות במטרה: הרצל ראה לנגד עיניו את המצוקה של היהודים והבין שהמטרה גדולה יותר מהעלבון האישי שלו. כשאנחנו יודעים שאנחנו עושים את המעשה הנכון, הקולות מסביב הופכים ל״רעשי רקע״.
• הפיכת החלום לתוכנית עבודה: הרצל לא רק חלם, הוא כתב ספרים, ארגן קונגרסים והקים מוסדות. עשייה ובטחון עצמי יכולים לסייע בהתמודדות מול הלחצים שמנסים ״להוריד״ אותנו.

פעילות סיום (אפשרות ב׳)  – "החזון שלי למדינה" (10 דקות)

אם הרצל היה נכנע ללחץ החברתי וללעג של חבריו בווינה, איפה אנחנו היינו היום?

כתבו ״מכתב עידוד״ להרצל הצעיר ברגע שבו הוא מרגיש הכי בודד. מה הייתם אומרים לו כדי שימשיך בדרך שלו?

הפוסט מערך שיעור ליסודי לכבוד "יום הרצל" – חוזה המדינה וכוחו של חזון (כיתות ג-ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

(למערך מותאם לתלמידי יסודי לחצו כאן)

בנימין זאב הרצל

דומה שאין מנהיג המייצג יותר את התנועה הציונית מאשר בנימין זאב הרצל. הוא הונצח באין ספור צורות (ניתן לשאול את התלמידים על המקומות השונים בהם הונצח) משמות פרטיים (כמו של הרמטכ"ל הרצי הלוי) ועד לשמות ערים, רחובות ובית הקברות הממלכתי של מדינת ישראל.

תולדות חייו ומעשיו של הרצל נחקרו כמעט בכל היבט, ומספר הסרטים, המאמרים ומערכי השיעור שהוכנו בהקשר למעשיו הוא רב מאוד. להלן נזכיר מעט את פעולותיו של הרצל ונתמקד בשלושה תחומים שלעיתים נוטים פחות להזכירם כאשר עוסקים בדמותו.

ניתן לדון ולהשתמש בכל חלק ממערך השיעור בפני עצמו

ראשית- מה הרצל בעצם עשה?

שירו המיתולוגי של יורם טהר לב "הרצל וכל האדונים הנכבדים" מסכם רבות מפעולותיו ורומז לאירועים רבים בחייו ובעיקר בהקשר לפעילותו בשבע שנות חייו האחרונות- השנים בהם הקים את התנועה הציונית.

מומלץ לבקש מהתלמידים לזהות אישים ואירועים שונים המוזכרים בשיר ולנסות להגדיר מתוכו מה היו הישגיו המשמעותיים של הרצל.

לניתוח הנושאים השונים המופיעים בשיר.

תרומתו של הרצל לתקומת העם היהודי

מקובל לציין כי הרצל תרם לתקומת העם היהודי באמצעות שלושה נושאים עיקריים:

א. תפיסת הציונות המדינית

לפיה יש לפעול למען הקמתה של מדינה יהודית לא רק בהתיישבות טיפין טיפין ובהקמת עוד יישוב ועוד בית ("שיטת הציונות המעשית") אלא בעשייה "בגדול". בפנייה לאומות העולם, למדינאים ולמעצמות ובנקיטת מהלכים דיפלומטיים גלויים כדי להשיג פתרון מלא וברור שיאפשר את שיבת עם ישראל לארצו ("משפט הכלל"). הרצל בפעילותו מול מנהיגי העולם (הגם שלא עלתה יפה בימי חייו) סלל את הדרך להישגים מדיניים שהגיעו שנים מאוחר יותר כמו הצהרת בלפור (1917) הצהרת סן רמו (1920) והחלטת האו"ם על הקמת המדינה (1947).

לדיון בכיתה: מה היתרונות והחסרונות של גישתו של הרצל לעומת הגישות האחרות? האם גישתו של הרצל רלוונטית לימינו?

אמצעי עזר: לפניכם שני מאמרים שנכתבו בשנים האחרונות העוסקים במורשת שתי התפיסות (מדינית ומעשית) ומשמעותם לימינו, בכל אחד מהמאמרים נסו לסכם את טיעוניו ולדון מה היתרונות והחסרונות הקיימים בכל אחת מהשיטות.

• מאמר של ראש הממשלה בנימין נתניהו במלאת מאה שנים להצהרת סן רמו
• מאמר של ד"ר אייל לוין ביחס לכ"ט בנובמבר

ב. ארגון המוסדות הציוניים

רעיונות או מוסדות רבים מובלים בידי מנהיגים בעלי שיעור קומה כריזמה ויכולת ארגון המקדמים רעיונות ותמורות. פעמים רבות עם מותו או היעלמותו של המנהיג לא נותר מי שימשיך אחריו והרעיון או המוסד דועך. הרצל דאג להקים תוך זמן קצר רשת מוסדות עצמאיים, חזקים ודמוקרטיים שהנהיגו את התנועה הציונית ואפשרו את המשך פעילותה גם לאחר פטירתו הפתאומית. ראו בסרטון המצורף המציג את מבנה המוסדות הציוניים.

לדיון: האם אתם מכירים סוגים של ארגונים ומוסדות שאפשרו המשכיות גם לאחר פטירת מייסדיהם? האם אתם מכירים מקרים בהם הארגון (כלכלי, חברתי, מדיני וכד׳) לא החזיר מעמד לאחר דור המייסדים? מה ניתן לעשות כיצד לאפשר המשכיות ארגונית במסגרות שונות?

ג. הפריצה לדעת הקהל

הרצל שהיה בפועל איש תקשורת ותיאטרון הכיר את משמעותה של התקשורת המודרנית בת זמנו ועשה ככל שביכולתו כדי להביא את הבעיה היהודית לדעת הקהל העולמית. "הרצל היה הראשון שפרץ את מחסום דעת הקהל היהודית והעולמית  והפך את עניין הפתרון הלאומי לשאלת היהודים מסוגייה הנדונה בכתבי עת ..שאין להם תהודה רבה… לעניינה של דעת הקהל העולמית … הרצל העמיד את הרעיון הציוני על מפת העולם" (שלמה אבינרי, הרעיון הציוני לגווניו, עם עובד, 1989, עמ' 106)

לדיון: האם גם בנושאים ערכיים קיים הכלל "לא פרסמת-לא עשית"? מתוך הכרות עם קורות חייו ופעילותו – כיצד  הצליח הרצל  לקדם את הפריצה לדעת הקהל בהעדר אמצעים מדיניים או כלכליים?

להעשרה: מאמר אקדמי בנושא (שאינו מתאים לתלמידים) ובתוכו דוגמאות רבות לפעילותו התקשורתית של הרצל שניתן להביא בפני התלמידים.

נעסוק כעת בעוד שלוש נקודות אותם ניתן ללמוד ממורשתו של הרצל

כוחו של חזון

לפניכם קטע מיומנו של הרצל:

אם אמצה את קונגרס באזל במילה שאזהר שלא להגותה ברבים הרי היא זו: בבאזל ייסדתי את המדינה היהודית. אם אומר זאת היום בקול יענה לי צחוק כללי. אולי בעוד חמש שנים, בוודאי בעוד חמישים שנה, ידעו זאת כולם (יומן הרצל 3.9.1897, בתוך: יורם חזוני, מדינה יהודית, הוצאת שבולת, 2029, עמ' 85)

לדיון: מה קרה 50 שנה מאוחר יותר? מה נתן להרצל להאמין בחזון זה? מה ניתן ללמוד מכך?

לפניכם מספר קטעים שנכתבו לאחר פטירתו של הרצל; השיר המצורף נשמת הרצל שנכתב סמוך לפטירתו; וקטע שכתב לאחר פטירתו ההיסטוריון בנציון נתניהו.

"את הליקוי העיקרי ראה הרצל לא בהעדרו של הרגש הלאומי אלא בנחיתות הגלותית  שבה שקועה האומה היהודית. במילים אחרות בהערכה העצמית הדלה של כוחות העם.. האמונה של העם בכוחות עצמו היא התנאי להופעתו של רצון השחרור שלו.. הרצל התחיל עוקר מן השורש התבטלות עצמית זו ..בכל הזדמנות שהייתה לו השמיע בקול רם :עם ישראל הוא חזק וכביר ובעם זה עצורים כוחות איתנים.. לפיכך יש בכוחם של היהודים לחולל את מפעל ההצלה שלהם.. באותו יום שבו נאמין בעצמנו אמר הרצל תסתיים מצוקתנו המוסרית.. הייתי מסכם את כל תפיסתו של הרצל ביחס לתנאים הפנימיים לשחרורו של העם בשלוש מילים: האמינו, העזו ורצו. אנו קרובים לירושלים באותה מידה שאנו רוצים בירושלים זו השאלה של הרצון  המפעם בתוכנו  תפקידנו הוא לעורר רצון זה ולדרבן אותו (בן ציון נתניהו, חמשת אבות הציונות, עמ' 119, הוצאת ידיעות אחרונות, 2003, עמ' 19-21)

לדיון: מה המורשת המרכזית שלקחו יהודים בני התקופה מעוצמת החזון של הרצל? כיצד מורשת זו באה לידי ביטוי בשיר ובקטע?

לדיון: "חוזים" ואנשים המעלים רעיונות הנראים מופרכים באותה עת נתפסים תכופות כהוזים ורבים אינם  מתייחסים אליהם ברצינות. כיצד נדע להבחין בין "חוזה" לבין "הוזה"? האם בחברה שלנו היום יש מקום ל"חוזים" (או "חולמים")?

מדינת היהודים או "מדינה יהודית"

ויכוח ארוך שנים עוסק בשאלה האם הרצל התכוון להקים מדינת יהודים-קרי מדינה בצביון ליברלי מערבי שתיועד ליהודים כדי לאפשר את הצלתם, או "מדינה יהודית" – שבה יתקיים צביון יהודי משמעותי.

בשנים האחרונות הולכות ומתחזקות התפיסות כי הרצל דגל בסוג כזה או אחר של "מדינה יהודית". זיקתו העמוקה לתרבות היהודית ולמורשת ההיסטורית והדתית שלה נחקרה בספרו של יורם חזוני, (מדינה יהודית, הוצאת שבולת, 2000) ובקובץ מקורות עשיר ומעניין ונח לשימוש שהוציא משרד החינוך בשיתוף מרכז הרצל) כדאי לדון לאור המקורות הנ"ל באמרתו של הרצל "הציונות היא שיבה אל היהדות לפני השיבה אל ארץ היהודים" – הן מהזווית הדתית והן מהזווית החילונית.

חובת האחדות

הרצל עשה ככל שביכולתו כדי למקד את התנועה הציונית בהשגת מדינה יהודית ונמנע מעיסוק בנושאים שהיו עשויים לפלג את התנועה. כך הוא נהג ביחס לשאלת דתיים חילוניים כאשר נאבק בכל כוחו שהתנועה הציונות לא תעסוק בנושאי חינוך וזהות וכך נמנע מעיסוק בשאלות כלכליות חברתיות. תפיסה זו של הרצל נוסחה לימים בידי זאב ז'בוטינסקי בתור תפיסת "חד נס", כדאי לעיין במאמר זה)

לדיון: מהי ההשלכה העכשווית של תפיסתו של הרצל? האם הדבר אפשרי? האם יש שוני בין תקופות רגועות יחסית בהם העם יכול לעסוק בשאלות שונות לבין תקופות בהם יש סכנה קיומית כמו בימיו של הרצל או אולי בימינו ולכן יש למקד את העיסוק בנושאים קיומיים וביטחוניים בלבד?

להעשרה:

להאזנה לספר מדינת היהודים:

על הרצל מתוך "סיפורם של היהודים"

הפוסט הרצל אמר הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

(למערכים על יום העצמאות לתלמידי תיכון ולתלמידי יסודי)

(למערך תעלה המשואה לתלמידי יסודי לחצו כאן)

טקס הדלקת המשואות ביום העצמאות

לאורך השנים בחרה מדינת ישראל בדמויות שונות להדלקת משואות ביום העצמאות.

• מהן לדעתכם התכונות/הפעולות שבגינן ראוי להעניק את הכבוד הזה לאדם?
• לו אתם הייתם קובעים את הקריטריונים להדלקת המשואות – מה הם היו?

• עברו על רשימת משיאי המשואות לאורך השנים, ובחרו דמות אחת שמהווה עבורכם השראה. הסבירו ונמקו את בחירתכם.

• מספר משיאי המשואות הוא 12 – כמניין שבטי ישראל. האם ומדוע יש לדעתכם חשיבות במספר סמלי זה? נמקו.

הטקס לשנת תשפ״ו

עברו על רשימת משיאי המשואות ביום העצמאות ה-78 (תשפ״ו).

• בחרו דמות אחת מהדמויות ששם, והסבירו מדוע לדעתכם היא ראויה להדליק משואה.

החיבור האישי

המשותף למשיאי המשואות הוא היוזמה והעשייה למען העם והארץ.

• בחרו דמות אחת שאתם מכירים, שלדעתכם ראויה להשיא משואה. כתבו ״מכתב המלצה״ לוועדה הבוחרת, בו תנמקו את הצעתכם (כמובן שאין צורך באמת לשלוח את המכתב).
• חשבו במה אתם יכולים לתרום, מהי החוזקה שלכם, או מהי ״יוזמת החלומות״ שלכם שהייתם רוצים להקים, וכתבו מהי.
• משיאי המשואה פותחים את דבריהם בהצגה עצמית בנוסח ״אני ______ בנם/בתם של _______ ו________״. מדוע לדעתכם יש חשיבות לציין את שמות ההורים? אילו ערכים נטעו בכם הוריכם ומשפחתכם, שלדעתכם ילוו אתכם בהמשך חייכם ובדרך החיים בה תבחרו?
• הבסיס לטקס המשואות הוא מימי המשנה, אז הודיעו באמצעות המשואות ליהודי הגולה על כך שהחל חודש חדש (ראו במשנה מסכת ראש השנה פרק ב). האם לדעתכם גם לטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות יש חשיבות לכלל יהודי העולם? נמקו תשובתכם.

הפוסט תעלה המשואה הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

משך השיעור 45 דקות

מטרות השיעור

• זיכרון הנופלים אינו רק זיכרון של העבר, אלא קריאה להמשך חיים בעלי משמעות.
• התלמידים יכירו את משמעות הביטוי "במותם ציווי לנו את החיים"- הנתינה של החיילים למעננו, למען המדינה, מחייבת אותנו להמשיך בשליחותם.
• "למלא את החלל" – התלמידים יבחרו פעולה אישית פשוטה שבאמצעותה יוכלו “להמשיך את הדרך”, מתוך תפיסה של הנצחה למעשה.

רעיון מרכזי למורה

המעבר החינוכי בשיעור הוא:
מזיכרון  |  למשמעות  |  לפעולה

המושג המארגן:
ציוו לנו את החיים

הדגש אינו על מה שהיה או שאבד, אלא על זיכרון עם משמעות לעתיד:
הנופלים פעלו מתוך שליחות למדינה לעם ולארץ – והמשימה שלנו היא להמשיך ערכים אלו בחיי היום־יום.

במותם ציוו לנו את החיים

מהלך השיעור

פתיחה – דיון (5 דקות)

כותבים על הלוח:

“לא לשווא נפלו בננו
לא לשווא נשפך הדם
כי במותם ציוו עלינו
להמשיך הלאה בדרכם”
(רחמים שקרוב)

מומלץ לעבור על כל המילים ולוודא התלמידים מבינים את ממשמעותם (לשווא, הלאה)

• מה המסר של השיר?
• מה פירוש “להמשיך הלאה בדרכם”?
• למה יש חשיבות שיהיה יום זיכרון? מה צריך לזכור?
• רשמו על הלוח : "במותם ציוו לנו את החיים"

שלב א’ – היכרות עם חלל והערך שלו

ניתן לבחור חלל לפי היכרות של הילדים עם בוגר בית הספר או תושב המקום- ניתן לחפש אפשרויות באתר "בחייהם ציוו" המשלב קטעי השראה של הנופלים ומידע קצר אודותם: https://fzl.org.il/lesson_plans/

בן זוסמן

 בדברים שכתב בן, אפשר לראות את הרעיון הזה של המשך הדרך והמשמעות של החיים.
נקרא קטע קצר מתוך צוואתו של בן זוסמן ז״ל, שנפל בצפון רצועת עזה:

“אני כותב לכם את ההודעה הזו בדרך לבסיס. אם אתם קוראים את זה כנראה שקרה לי משהו. כמו שאתם מכירים אותי, כנראה אין מאושר ממני כרגע. לא סתם הייתי ממש לקראת הגשמת החלום שלי בקרוב. אני שמח ומודה על הזכות שתהיה לי להגן על הארץ היפה שלנו ועל עם ישראל.

גם אם יקרה לי משהו, אני לא מרשה לכם לשקוע בעצב. הייתה לי הזכות להגשים את החלום והייעוד שלי ותהיו בטוחים שאני מסתכל עליכם מלמעלה ומחייך חיוך ענק.”

שיח כיתתי מונחה

• מה מהדברים בצוואה הכי נגע בכם? מדוע?
• כיצד הדברים עליהם דיברנו עד עתה באים לידי ביטוי בצוואה של בן זוסמן זכרו לברכה?
• בפסקת הפתיחה כותב בן כי “הייתי ממש לקראת הגשמת החלום שלי בקרוב”, מה החלום שלו לפי מה שכתב? (הרצון לפעול למען העם והארץ?)
• מה הערך שנוכל להמשיך לזכר בן זוסמן?

לסיכום הדיון – "לא לשווא- למען המדינה האהובה שלי"

בן כתב על איך הוא חי ובשביל מה – עם תחושת שליחות, עם אהבה לעם ולארץ שלנו, ועם רצון לתת מעצמו.

הערה למורה

לתלמידים צעירים יותר ניתן לקצר את הציטוט ולהקריא רק את המשפט:
“אני שמח ומודה על הזכות שתהיה לי להגן על הארץ היפה שלנו ועל עם ישראל”,
ולהתאים את עומק השאלות לרמת הכיתה.

שלב ג – היכרות עם המושגים "חלל" ו “הנצחה למעשה” (7 דקות)

החיילים שאינם עוד, השאירו לנו "חלל" חור ריק שחסר בו אותם ואת הטוב שלהם.

הנצחה למעשה היא כאשר אנחנו לא רק זוכרים, אלא עושים מעשה שממשיך את הדרך של מי שנפל.

סרטון הסבר על "הנצחה למעשה" –

• לזכור = לחשוב עליו
• להנציח למעשה = לפעול בהתאם לערכים שלו

שלב ד – פעילות אישית (10 דקות)

אם קיימת אפשרות טכנולוגית, מומלץ לתת לכל תלמיד לבחור לבד דמות להנצחה בקישור של אתר "למלא את החלל". או להציג על הלוח החכם ולבחור ביחד כמה חיילים שנפלו.

ניתן להדגים איזה ערך שהיה חשוב לנופל – וממשיכים אותו בפועל.

דוגמאות:

• עזרה לאחרים
• אחריות
• אהבת הארץ
• התמדה

ניתן לבקש כי כל תלמיד ירשום במחברת

• שם חלל:
• מה אני אעשה כדי "להנציח למעשה" את זכרו של החייל שנפל למען הארץ ולמעננו?

שלב ה – סיכום (5 דקות)

חזרה לשאלה מהפתיחה:

מה פירוש “להמשיך בדרכם”?

איסוף תשובות.

סיכום:

הנופלים לא ביקשו רק שנזכור אותם, אלא שנחיה חיים מלאי משמעות, שיש בהם ערכים של אחריות, אכפתיות ואהבת העם והארץ.

דגשים למורה

• לשמור על שפה מותאמת גיל ומכבדת
• להימנע מעיסוק בנפילת החייל עצמה, במוות.
• לאפשר שיתוף אך לא לחייב
• להוביל את השיח מרגש לפעולה

הפוסט מערך שיעור יסודי ליום הזיכרון “ציוו לנו את החיים” – הנצחה למעשה (לכיתות ג-ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

קביעת יום העצמאות

בדיון שנערך בכנסת בחודש ניסן תש"ט, אפריל 1949 לגבי קביעת תאריכו של יום העצמאות (שתחילה נקרא יום הקוממיות) אמר חבר הכנסת בן ציון דינור (שמאוחר יותר היה שר החינוך) את הדברים הבאים:

"קביעת יום הקוממיות, או חג השיחרור, … זהו הצעד הראשון של הכנסת בעיצוב דמותה התרבותית של מדינת ישראל, של ישראל המחודשת. משום כך יש חשיבות מרובה ביותר, .. לקביעת דמותו, צורתו והישלבו למערכת חייה התרבותיים של האומה. כל חג בישראל יש ..יסודות.

ישנו זכרון היסטורי בכל חג. בכל חג בישראל יש אידיאה, אידיאולוגיה מסויימת, בחג החנוכה' כבחג הפסח­… כל חג מכוון כך, שבו ­ בכל הווייתו ­ גלומה האידיאה שלו. בהתאם לכך ישנו לכל חג סמל מסויים,

אני רוצה להגיד, כיצד אני מתאר את החג הזה. אני סובר, שחג זה הוא חג החירות, חג שיחרור האומה, חג קיבוץ גלויות, חג של אקטיביזם* חג של קוממיות" (מתוך דברי הכנסת עמ' 19)

* להבנת המושג אקטיביזם ציוני-דינור מתכוון לפעילות האקטיבית בתחומי ההתיישבות, הלחימה ההעפלה והפעילות המדינית שהביאה לתקומת ישראל ושינתה את מצבם של היהודים מכאלו שהמתינו בגלות באופן פסיבי לגאולה לכאלו שפעלו למענה באופן מעשי.

שאלות לדיון בכיתה:

• מה מסמל החג עבור דינור (שייצג את דעת רוב חברי הכנסת באותה עת)?
• מה דעתכם על המסרים של חג העצמאות על פי דינור? האם הם רלוונטיים להיום?
• האם לאור מסרים אלו קיומו של החג תלוי במצב הרוח הלאומי של מדינת ישראל בכל שנה ושנה?

כיצד חוגגים חג לאומי?

מתוך מנהגי החג שנקבעו עם קביעתו, נוכל להבין את המשמעות והמהות שעמדה בבסיס קביעת ציון החג. לדינור היו כמה הצעות כיצד יש לחוג את יום העצמאות.

"ראשית כל שבתון ­ביטול מלאכה וחג בבית.

יש לקבוע בחג זה מנהג של סעודות משותפות. החוק צריך לקבוע שבחג זה לא זו בלבד שבכל בית מתקיימת סעודה, אלא כמו בחג הפסח… מתאספות משפחות ­משפחות וסועדות ביחד. ע"י חגיגה משותפת באים לידי ביטוי רגשות האחווה, הידידות והקשר הלאומי, אותם רגשות האחווה, והידי­דות, שהיו הכוח המניע במלחמת ישראל לעצמאותו, יש לפתחם ולטפחם.

יש לקבוע בחוק, שבאותו יום צריך להדליק אורות. בספר חשמונאים ב' לא נזכר, אמנם, שחג החנוכה הראשון היה חג ­האורים. רק פלאביוס (=יוסף בן מתיתיהו) כתב על "אורות"' והוא הסביר שהאורות מסמלים את יציאת ישראל מעבדות לחירות ומאפילה לאור גדול.

גם המנהג של פרחים וירקות צריך להיכנס למנהגים של החג הזה. אני מציע שבחג זה נוסיף לסעודות משפחתיות משו­תפות בערב החג גם אורות ,ולמחרתו ביום ­החג יש לקשט את הבתים והחוצות בפרחים ובירק.

הריני מציע עוד דבר אחד… תיכתב מגילת חירות ישראל. ישנם סופרים בישראל, ותמיד נהג ישראל לציין בדורות הבאים את עברו. יש להטיל על סופרים גדולים או וועדה לכתוב את המגילה. ובמגילה זו יונחו חמישה יסודות. היסוד הראשון: נאמנות ישראל לארצו אשר תסופר במגילה מדור לדור. יסופר בה, שאחרי חורבן בית­ המקדש לא עזב ישראל את ארצו, וחמש מאות שנה אחרי חורבן ירושלים עוד נלחם ישראל ­ יותר מכל עם עתיק בעולם ­ על ארצו. דבר זה יש לספר מדור לדור, למען ידעו בכל העולם, כי טפלו עלינו שקר, שעזבנו את ארצנו! יש לספר, שהגולה נוצרה רק חמש מאות שנה אחרי חורבן הבית, כאשר באו עלינו ערבים כובשים והוציאו את ישראל מארצו. הם לקחו את אדמתנו, והם שלקחו את ארצנו. … במגילה הזאת יש לספר מהי גלות. עלינו לחנך את דורנו ואת הדורות הבאים למען יידעו מה היתה הגלות לישראל, למען יידעו שאנחנו נשאנו את חרפת העמים. אנחנו צריכים באותה מגילה במלים קצרות להוכיח, שכל העלילות שהעלילו על ישראל מדור לדוד, אינן אלא נסיון של העמים לכפר על שפיכת דם ישראל … צריך שיסופר מה רבה נאמנות ישראל לארצו מדור לדור. בה צריך לספר על המרד בגלות מראשית חיבת ציון והציונות עד מלחמת החירות ועד הכרזת העצמאות…"

משימת כתיבה:

-מה המסרים שמבקש דינור להעביר באמצעות הצעותיו?

-מה מבין רעיונותיו של דינור התקיים הלכה למעשה ומצוין כיום בצורה זו או אחרת ביום העצמאות? מה דעתכם על הצעותיו?

-אילו מנהגים מצביעים על כך שיום העצמאות נועד להזכיר לעם ולחנכו למחויבות להמשך המפעל הציוני?

-לצד הדיון בכנסת החליטה מועצת הרבנות הראשית לציין את יום העצמאות כיום הודיה לאלוקים על הקמת המדינה – קראו והביעו דעתכם על החלטת הרבנות בקישור זה.

-האם וכיצד אתם ומשפחותיכם מציינים את יום העצמאות בהתאם לרוח היעדים הנ"ל? מדוע?

בין מחוייבות להודיה

משימה כיתתית:

(הערה למורה- מומלץ להכין על 10 כרטיסיות כל אחד ממנהגי יום העצמאות שלהלן)

במדינת ישראל התקבעו במשך השנים מנהגים שונים לציון יום העצמאות

מיינו מנהגים אלו למנהגים המסמלים הודיה ומנהגים המסמלים חינוך למחויבות

1. קישוט הבתים והרחובות בדגלי ישראל (לקליפ נחמד על קישוט הארץ בדגלים ביום העצמאות בימי הקורונה) מה אתם חשים לנוכח הרחובות המדוגללים
2. טקס הדלקת המשואות– טקס מיום העצמאות תשפ"ד (צפייה מדקה 53)

רשימת מדליקי המשואות – כדאי להכיר כמה מהם ולהבין מה המסר בכך שהם נבחרו להדליק משואות.

בשנים האחרונות התקבע המנהג לבצע טקס הדלקת משואות גם ברשויות המקומיות השונות-האם אתם יודעים מי מדליק השנה משואות בישובכם ומדוע?

1. תפילות הלל ותפילות חגיגיות בבתי הכנסת (לנוסח התפילה המיוחד -למעוניינים ניתן לדון על מבנה התפילה ומשמעות פרקי ההודיה הנקראים בה)
2. חגיגות ובמות בידור ברחבי הערים
3. יציאה לטיולים ברחבי הארץ בדגש על אתרי התיישבות ומורשת קרב
4. סעודות משפחתיות ושל חברים ("מנגלים")
5. בעבר מצעד צה"ל-כיום בקור בבסיסי וחניוני צהל ומטסים של חיל האויר
6. קבלת פנים לחיילים מצטיינים בבית הנשיא
7. חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי
8. טקס חלוקת פרסי ישראל– רשימת הזוכים במשך השנים -מה ניתן ללמוד מדמותם?

לדיון בכיתה לאחר המיון:

• אילו מנהגים נוספים אתם מכירים ביום העצמאות? מה משמעותם?
• האם יש מנהגים שאינם שייכים להודיה או למחוייבות? האם אותם ראוי לצמצם השנה?

הפוסט מדוע לחגוג עצמאות? על הודיה ומחויבות הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.