מבוא:

ט"ו בשבט הוכרז כיום הולדתה של כנסת ישראל. ביום זה בשנת תש"ט (14.2.1949) התכנס לראשונה בית הנבחרים של מדינת ישראל הצעירה והחל בפעילותו תחת השם כנסת ישראל.

להלן נעסוק בכנסת ובפעילותה ומשמעותה. למעוניינים ניתן להסתפק ברקע ההיסטורי והכרות עם המוסד, ניתן גם להמשיך ולהעמיק במשמעות העכשווית מאוד של שלטון העם כפי שהוא לידי ביטוי במוסד הכנסת.

הכנסת החלה את פעילותה בבניין המוסדות הלאומיים (מרכז התנועה הציונית) בירושלים, לאחר מכן בשל אירועי מלחמת העצמאות ולחצים בינלאומיים למשך מספר חודשים העתיקה את פעילותה לתל אביב, שבה כעבור מספר חודשים לירושלים ל"בית פרומין" (כיום מוזאון הכנסת) ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים ובשנת 1966 עברה למשכנה הנוכחי.

על אירועים מרכזיים בשנים הראשונות לפעילותה של הכנסת ניתן ללמוד באתר מוזאון הכנסת.

קראו את דבריו של יו"ר הכנסת הראשון יוסף שפרינצק במהלך ישיבתה הראשונה של הכנסת. כיצד הוא מקשר בין יום ט"ו בשבט ליום ייסוד הכנסת ומה ניתן ללמוד מכך על מטרתו וייעודו של המקום.

למה היא נראית ונקראת ככה?

מומלץ להקרין לתלמידים את תמונת הכנסת ולבקש מהם לשער מה מקור שמה של הכנסת ומה הסיבה לבנייתה דווקא בצורה זו.

בפועל נקבע שמה של הכנסת כמו גם מספר חבריה (120) על שם "אנשי כנסת הגדולה" שפעלו בראשית ימי בית שני (על מוסד "הכנסת הגדולה ניתן לקרוא בקישור זה)

הבנין מזכיר סוג של מקדש יווני (כמו הפרתנון באתונה) מתוך כבוד ליוון העתיקה שם פעלה הדמוקרטיה הראשונה בהיסטוריה.

(על הגלגולים המשעשעים למדי והישראלים למדי של התוכנית לבניין הכנסת כדאי מאוד לצפות בסרטון זה)

כדאי לדון בכיתה על אופיו של המשטר במדינת ישראל ועל החברה הישראלית לאור השילוב המעניין בין שמה של הכנסת המבטאת את המורשת היהודית לצורתה של הכנסת המזכירה את מורשת יוון הדמוקרטית.

מה עושים שם

נושא הכנסת ופעילותה אמור להלמד בשיעורי אזרחות וניתן להרחיב בעזרת ספרי הלימוד בנושא. מומלץ לבקש מהתלמידים לעיין באתר הכנסת ולגילאים צעירים יותר באתר הכנסת לילדים (מדובר באתרים מרשימים מושקעים וידידותיים).

פעילויות אפשריות סביב האתר:

• תנו לתלמידים למצוא באתר הצעת חוק/חוק שעבר – לכתוב שורה אחת המסבירה במה החוק עוסק, שורה אחת למה לדעתך הוא חשוב/לא חשוב
• בקשו מהתלמידים למצוא באתר את הדיון האחרון במליאת הכנסת ולמצוא:מה היה נושא הדיון, מי דיבר, מה המסקנה/בקשה המרכזית (אפשר גם לצפות בוידאו אם זמין)
• תנו לכל קבוצה לבחור ועדת כנסת באתר ולחקור: מי חברים בוועדה? באילו נושאים הוועדה עוסקת? איזה דיון מתקיים בוועדה השבוע?

מנסיון תלמידים מגלים להפתעתם שבכנסת ישנה הרבה עבודה ועשייה בניגוד למקובל..

שלטון העם?

הכנסת היא במקום בו פועלים נבחרי העם, שהם למעשה אנשי הרשות השלטונית היחידים הנבחרים בידי הציבור ובמעשיהם ובהחלטותיהם מבטאים את המשמעות הבסיסית והפשוטה ביותר של משטר דמוקרטי-שלטון העם באמצעות נציגיו הבא לידי ביטוי בהכרעת הרוב.

בעולם המערבי בכלל ובמדינת ישראל בפרט מתחולל בשנים האחרונות מאבק איתנים בין חסידיהם של שתי תפיסות עולם.

הראשונים הינם חסידי הדמוקרטיה הקלאסית, הטוענים כי הכרעות צריכות להתקבל בהצבעת רוב אזרחי המדינה בצורה ישירה או באמצעות נציגיהם. למותר לציין כי במקרים חריגים מאוד של פגיעה אנושה בזכויות אדם או באופייה הבסיסי של המדינה (כמו במקרה עליית הנאצים לשלטון) הרי יש להפעיל את עקרון "הדמוקרטיה מתגוננת" ולא להסתמך רק על הכרעת הרוב. אולם מדובר במקרים קיצוניים במיוחד שגם בהם בדרך כלל הדמוקרטיה הבסיסית איננה קיימת (אחד המעשים הראשונים שעשו הנאצים היה למעשה לבטל את אפשרות הבחירות החופשיות)

תפיסה שנייה טוענת שדמוקרטיה איננה יכולה להסתפק בהכרעת רוב וזאת משתי סיבות.

• יש הטוענים כי לא ניתן להעניק זכות שווה בהכרעות ציבוריות לכל האזרחים מבלי להתחשב בכישרונותיהם, מעמדם הכלכלי או תרומתם למדינה באמצעות שירות צבאי או יזמות כלכלית. תפיסה זו רווחה בחלק ממדינות המערב כמו בריטניה במאה ה-19 והיא נעלמה מהשיח הציבורי אחרי מלחמת העולם הראשונה. בשנים האחרונות עולים קולות דומים גם בחלק מהשיח הציבורי בישראל הקוראים להעדיף את בחירתם של אנשים הנתפסים כמשכילים או תורמים יותר על פני אזרחים רגילים (לביקורת הומוריסטית על גישה זו ראו בסרטון)

• יש הטוענים כי ערכים יסודיים כגון זכויות אדם במובנן הרחב, פלורליזם ועקרונות דמוקרטיים בסיסיים אינם יכולים להיות נתונים להכרעה משתנה של רוב פוליטי כזה או אחר. על פי גישה זו, תפקידם של גופים כמו בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה אינו מתמצה רק בפיקוח על כך שרשויות השלטון פועלות בהתאם לחוקי המדינה שנקבעו בידי נבחרי הציבור, אלא גם בבחינה האם חוקים אלה עצמם עומדים בקנה אחד עם תפיסות יסוד ערכיות הנוגעות לאופייה של החברה והמדינה. תפיסות אלו משקפות, לטענת התומכים בגישה זו, עמדה רווחת בקרב חלקים בציבור, גם אם הם אינם מיוצגים באופן ישיר ברוב פרלמנטרי.
  למעשה, מדובר במחלוקת עקרונית באשר למוקד ההכרעה הדמוקרטית: האם הוא מצוי בראש ובראשונה בידי נבחרי הציבור בכנסת, או שמא בידי גופים מוסדיים נוספים, ובראשם הרשות השופטת – וכן בשאלה איזו מן הגישות משקפת נאמנה יותר את מהותה של הדמוקרטיה.

מחלוקת עקרונית זאת היא העומדת מאחורי הוויכוח על הרפורמה המשפטית אותה ניסתה לקדם הממשלה בשנת 2023 ואילך.

להרחבה על הרפורמה ומשמעותה ניתן להיעזר במצגת המצ"ב ולנהל דיון מותאם בכיתה על הנושא.

הפוסט יום הולדת לכנסת ישראל הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

חלק א' – השחרור

ב27 לינואר 1945 השתלטו כוחות הצבא האדום על מחנה אושוויץ בירקנאו, שבדרום פולין, ושחררו את אלפי האסירים שנותרו בו. השחרור הגיע מאוחר מדי למיליון ומאתיים אלף הקורבנות, כתשעים אחוז מהם יהודים, שנרצחו ונספו במחנה במשך חמש שנות קיומו.

• צפו בסרטון המצורף על מחנה אושוויץ

ז'נובי טולקצ'אב, ששירת כצייר רשמי בצבא האדום הנציח בציוריו את רשמיו משחרור המחנה. ניתן לבקש מהתלמידים לבחור אחד או כמה מציוריו ולנסות להבין מה המסר אותו ביקש להעביר באמצעות ציורים אלה.

חלק ב' – יום הזיכרון הבינלאומי

בשנת 2005 החליטה העצרת הכללית של האו"ם להכריז על יום שחרור אושוויץ כיום הזיכרון הבינלאומי לשואה. ההחלטה שקודמה ביוזמת מדינת ישראל נועדה  להנכיח ברחבי העולם את זיכרון השואה באמצעות קביעת יום ייחודי ותאריך קבוע. במדינת ישראל עצמה מצוין זיכרון השואה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, ביום כ"ז בניסן, וביום הקדיש הכללי לנספים בשואה בעשרה בטבת.

• שאלה לדיון: מדוע לדעתכם היה למדינת ישראל עניין לקבוע יום זיכרון בינלאומי לשואה ולא להסתפק בימי הזיכרון המצוינים בישראל?
• עיינו בהחלטת האו"ם – לתרגום בעברית

מה המסרים המרכזיים של יום הזיכרון לפי החלטת האו"ם? האם לדעתכם ישנם מסרים אחרים שהיה רצוי להדגיש או מסרים שראוי להסיר מהחלטה זו?

• צפו בסרטון המצורף בנאומו של מזכ"ל האו"ם לציון יום השואה הבינלאומי משנת 2021 (על רקע ימי מגפת הקורונה).

מה המסרים אותם הוא ביקש להעביר? האם אתם מסכימים איתו? האם, לדעתכם, יש מסרים נוספים חשובים שהוא לא ציין?

• צפו בכתבה של רשת שידור גרמנית על אירועי יום הזיכרון הבינלאומי בשנת 2024 – (יש להפעיל כתוביות, כדאי לבדוק התאמה לכיתות רלוונטיות).

מהם הדגשים המרכזיים העולים מהכתבה? עם מה המרואיינת בכתבה לא נוטה להסכים ומדוע? מה דעתכם על כך?

חלק ג' – האבסורד

לקראת יום הזיכרון הבינלאומי לשואה 2025 התפרסמו בתקשורת ידיעות ולפיהם קיים חשש שבמידה וראש הממשלה ישתתף בטקס הזיכרון שיערך במחנה אושוויץ הוא ייעצר על רקע צו המעצר הבינלאומי שהוצא כנגדו בטענה לאשמת "פשעי מלחמה" אותם כביכול ביצע צה"ל ברצועת עזה.

על החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג צפו בסרטון המצורף.

• מה תחושותיכם לנוכח ידיעה זו?

בסופו של דבר פולין הודיעה כי אין בכוונתה לעצור את ראש הממשלה אולם עצם העלאת האפשרות לעצור את ראש ממשלת ישראל המגיע לטקס זיכרון לשואה באשמת פשעי מלחמה בשל מלחמת מגן של העם היהודי שפרצה בשל מעשי טבח נוראיים ביהודים שלא אירעו כמותם מאז השואה היא מדהימה.

• מה לדעתכם גרם להעלאת האפשרות האבסורדית הזו על סדר היום?
• לדעתכם – כיצד מדינת ישראל / העם היהודי בעולם צריכים להגיב על כך?
• לדעתכם – כיצד ניתן להתמודד עם האשמות מופרכות מסוג זה ברמת המדינה / העם / הפרטים?

חלק ד' – שני לקחים לשואה

דומה שמלבד אנטישמיות לשמה, ואינטרסים פוליטיים אל מול העולם המוסלמי, החלטת בית הדין והאירועים האבסורדיים שאירעו בעקבותיה ובכללם האשמת ישראל כביכול בפשעים נאצים נובעת ממחלוקת נוקבת על הלקח אותו יש ללמוד מהשואה.

יש הטוענים כי הלקח המרכזי מהשואה הוא למנוע מעצמנו להפוך לנאצים – כלומר זהירות והימנעות מכל תפיסה אידיאולוגית או פעילות צבאית שבמסגרתה עלולים להיפגע זכויות אדם או עלולות להופיע פעולות ואמירות פוגעניות על רקע גזעני. ישנה חשיבות רבה מאוד כמובן למסר זה והוא בא לידי ביטוי בנאומים, אמירות ומערכים חינוכיים לאין ספור בארץ ובעולם.

במקביל יש הטוענים כי הלקח המרכזי מהשואה הוא לדאוג לכך שנאצים או ממשיכי דרכם לא יוכלו להזיק לעם היהודי (ולכל בני האדם באשר הם) בהווה ובעתיד. על פי לקח זה יש להילחם מלחמת חורמה במנהיגים, עמים או תרבויות המבקשות לפגוע ללא שום הצדקה בעמים אחרים בכלל ובעם היהודי בפרט. פעילות זו דורשת מטבעה גם פעולות אסרטיביות (כולל שימוש בכוח צבאי) שנועדו למנוע מאותם גורמים לממש את זממם. כמובן שפעולות אלו נעשות בהתאם לכללי המלחמה הסבירים ותוך הימנעות ככל הניתן מפגיעה בחפים מפשע.

יש הטוענים כי בשנים האחרונות ,מופנים כל המסרים הקשורים ללקחי השואה  דווקא כנגד הקורבנות או כנגד אלו המבקשים להילחם בממשיכיהם האידיאולוגיים של הנאצים, והם נדרשים בשל "זיכרון השואה" להגביל את מעשיהם ובכך להימנע מפעילות אפקטיבית כנגד הרוצחים וממשיכי דרכם. הודות לגישה זו הגענו לאבסורד שבו מואשמת דווקא ישראל בכך שהיא ממשיכה את דרכם של הנאצים..

• מה דעתכם על עמדה זו? כיצד ניתן לאזן בין שני הלקחים?

לפעילויות נוספות בנושא יום השואה הבינלאומי

• מערכים של יד ושם
• משרד החינוך

הפוסט יום הזיכרון הבינלאומי לשואה – הלקח של אושוויץ – שמונים שנה אחרי הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

ניתן להכנס לאתר השפה העברית, ולהשתמש בחומרים המצויים שם.

פתיחה

נצפה עם התלמידים בסרטון המצורף:

• על מנת לעורר יותר עניין ולהכניס קצת ״תחרותיות בריאה״, ניתן מראש לבקש מהתלמידים שכל אחד יספור כמה דברים מתוך הסרטון הם חדשים עבורו, וכמה ידע עוד לפני כן.

מלחמת השפות

הדיבור בשפה העברית לא היה מובן מאליו כלל וכלל, ובראשית הציונות התחולל ביישוב העברי בארץ ישראל מאבק על השימוש בה.

ניתן לקרוא עם התלמידים קטעים על המאבק, שכונה ״מלחמת השפות״ מתוך ויקיפדיה.

ניתן לצפות איתם בסרטון המצורף:

• כאמור בסרטון, הרצל חשב שאין צורך בשפה אחידה במדינת היהודים, אלא כל אחד ימשיך לדבר בשפה של המדינה ממנה עלה לארץ. מה דעתכם על רעיון זה? האם ניתן להקים מחדש אומה-רדומה בלי שימוש בשפה אחידה?
• האם יצא לכם להסתובב בחו״ל ולפתע לשמוע עברית? – אם כן, מהן התחושות שעלו בכם באותו הרגע כלפי האדם שדיבר את השפה? האם ניתן ללמוד מכך משהו על חשיבותה של השפה? אם כן – מה?

בשנת 1939, כ-25 שנים לאחר ניצחונה של העברית במלחמת השפות, פרסמה עיריית תל אביב – ״העיר העברית הראשונה״ – כרזה ובה היא קוראת לביצור מעמדה של השפה העברית במרחב הציבורי. בין היתר, ניתנה הוראה כי השילוט יהיה בעברית.

• ניתן ״לסייר״ (באמצעות ״גוגל סטריט״) עם התלמידים ברחוב דיזנגוף בתל אביב, או ברחוב הראשי של העיר שבה נמצא בית הספר שלכם (במידה ומדובר בבי"ס עירוני). האם לדעתכם הצליח המאבק על השילוט בעברית?
• האם לדעתכם חשוב להקפיד על כך שהמרחב הציבורי (ובכלל זה שלטי החוצות ושמות החנויות) יהיו בעברית? נמקו.

תחיית השפה העברית?

כמובן, אי אפשר לדון בשפה העברית בלי להזכיר את אליעזר בן יהודה.

ניתן לצפות בסרטון המצורף, המתאר את מאבקו של בן יהודה על השפה העברית, ואת ההתנגדות לו מצד אנשי ״היישוב הישן״:

ניתן לקרוא עם התלמידים את מילות השיר ״אליעזר בן יהודה״ שכתב ירון לונדון.

• האם הבנתם את כל המילים? אילו מילים אינכם מכירים?
• כתבו במילים שלכם את הרעיון המרכזי של כל אחד מבתי השיר.
• ירון לונדון סיפר כי הוא רצה לכתוב כי בן יהודה היה יהודי ״תימהוני״, אך כינה אותו ״מבדח״ לשם החרוז עם ״מוחו הקודח״ – האם אתם חושבים כי בן יהודה היה תימהוני? נמקו.

מעמיקים פנימה – האם השפה מעצבת תודעה?

קראו את מאמרו של הרב חיים נבון, שנכתב בתגובה לפרסום כי האוניברסיטה העברית שוקלת לעבור ללמד בשפה האנגלית.

• הרב נבון מתאר שני מודלים של שפה – זו הצומחת ״מלמטה״, באמצעות דוברי השפה עצמם, והיא חיה ומשתנה ומתפתחת; וזו המוכתבת ״מלמעלה״, כמו במפעלו של בן יהודה, או הכרזה של עיריית תל אביב שראינו לעיל.
  • איזה מהמודלים נכון יותר בעיני הרב נבון, ומדוע?
  • מה דעתכם – איזה מודל נכון יותר? נמקו.
• הרב נבון מתאר את המאבק הנוכחי בנושא השפה: השפה המגדרית והתקינות הפוליטית.
  • האם לדעתכם השפה באמת מעצבת תודעה כפי שטוענים האנשים התומכים בשפה רב-מגדרית או תקינות פוליטית? נמקו.
  • האם הרב נבון מסכים שהשפה יוצרת מציאות או מעצבת תודעה? מהם הראיות שלו לדעתו?
  • איזו גישה משכנעת יותר בעיניכם? מדוע?

סיכום

• האם השפה העברית חשובה לכם? האם חשוב לכם כי הנכדים והנינים שלכם ידברו עברית? מדוע?
• אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית – מה לדעתכם יש לעשות על מנת לשמר את השפה?
• האם, לדעתכם, חשוב להקפיד לדבר עברית תקנית? מדוע?

הפוסט השפה העברית הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מטרות השיעור:

1. התלמידים יכירו את סיפורו של אליעזר בן יהודה ותחיית השפה העברית.
   2. התלמידים יבינו למה חשוב לדבר ולכתוב בעברית מה הערך המוסף.
   3. התלמידים יחוו קשר רגשי לשפה העברית ולזהות הישראלית.

מצגת

עברית זה אנחנו

פתיחה

שאלות פתיחה לדיון בעל-פה:
האם קרה לכם  שראיתם סרט –בשפה אחרת, ופתאום נאמרה מילה בעברית כמו "שלום" או "מזל טוב"? או אולי טיילתם בחוץ לארץ ופתאום שמעתם מישהו מדבר עברית? איך הרגשתם?

מהי ההרגשה שלנו , כשיש לנו שפה משותפת בין כולנו?

האם סבא וסבתא של ההורים שלכם דיברו עברית? מה היתה השפה שלהם?

צפייה בסרטון קצר 4 דקות – שמתאר את האתגר שעמד בפני בן יהודה. ואת אופן הפעולה:

גוף השיעור (25 דקות)

פעילות 1 – סיפור מחייה השפה
– קריאה מודרכת של סיפור קצר על אליעזר בן יהודה :

קטע קריאה – "הילד שלא דיבר עברית":
פעם, לפני יותר ממאה שנה, אף אחד כמעט לא דיבר עברית. היא הייתה שפה שאנשים רק קראו בה בתפילה ובתנ"ך, אבל לא דיברו בה ברחוב או בבית.
אבל היה אדם אחד, אליעזר בן יהודה, שהאמין שכדי שעם ישראל יחזור להיות עם בארצו, הוא צריך לדבר בשפה המקורית של העבריים, עוד מימי התנ"ך- השפה העברית. ולכן , הוא הקים עיתון ופעל להחיות את השפה. אבל החלום המיוחד שלו היה – שהוא והמשפחה שלו ידברו רק עברית.
ולכן שמר את הבן שלו לבד בבית, כי שאר הילדים דיבר בשפות אחרות. היה קשה כי לא תמיד היו להם מילים להשתמש בהן.

בהתחלה כולם צחקו עליו. הם חשבו שהוא משוגע. אבל הוא לא ויתר.
הוא כתב מילים חדשות בעברית, המציא מילים שלא היו קודם – כמו "רכבת", "עיתון", "גלידה" ו"מברשת שיניים"! והוא לימד עוד ועוד אנשים לדבר, עד שהעברית התחילה לחזור לחיים, והפכה לשפה של מדינת ישראל.
היום – בזכותו – אנחנו לומדים, כותבים, שרים ומשחקים בעברית.

שאלות להבנה:
1. למה אליעזר בן יהודה רצה שידברו בעברית?
2. מה היה קשה לו בהתחלה?
3. תנו דוגמה למילה שאתם אוהבים בעברית – אולי מילה שהוא המציא?
4. איך הייתם מרגישים אם לא הייתה לנו שפה משלנו?

פעילות 2 – משחק "עברית או לא?"
– הקריאו לתלמידים מילים: חלק בעברית, חלק באנגלית או מומצאות.
– עליהם לנחש: האם זו מילה עברית? (למשל: אופניים, סלפי, חלון, דינוזאור, לחמנייה…))

פעילות 3- היכרות עם השיר של האקדמיה ללשון עברית "שיר בעברית"

הציגו את הקליפ:

מה מיוחד בעברית לפי השיר? מילות השיר מופיעות בסוף המערך, ניתן לחלק לתלמידים)

• עברית יוצרת חיבור בין יהודים מכל התפוצות.
• עברית מחברת בין עבר לעתיד
• עברית מחברת בין קודש לחול
• עברית משמרת תרבות ויוצרת תרבות

 – כרזה לשפה העברית –
– כל תלמיד מכין שלט עם משפט שמסביר למה עברית חשובה לו.
– דוגמאות: "עברית – כי אני גר בארץ ישראל!", "עברית – השפה של סבתא ושלי"

סיכום (10 דקות)

שיחה מסכמת:
– למה לדעתכם השפה העברית כל כך חשובה?
– איך נוכל לעזור לשמור עליה?

משימת בית (רשות):
לבקש מההורים לספר לתלמידים על מילה אחת שהם לא הכירו כשהיו ילדים – ולברר מה משמעותה.

חומרי העשרה נלווים

שיר בעברית- מילות השיר:

שיר בעברית
ששרה לי אימא
שיר בעברית
שהיינו לומדים בכיתות
שיר לשפה שנודדת בין קודש לחול כבר דורות
שכותבת אותנו
בעשרים ושתיים אותיות

אַת שעשית עלייה
מכל קצוות תבל
מהחי"ת הגרונית של אחי
אל היידיש ששרה מלעיל
את שנתת לנו שם
מכנען ועד ישראל
שלא נתפרק בגלות
כמו מגדל בבל

והיום את קלילה כמו שי"ן שורקת של ילד ברחוב
לפעמים את מוקפדת כמו רי"ש של קריין חדשות
וכשבא לך לנוח, עדיין יודעת לשאול משאר השפות
מילה טובה וגם כמה קללות נדיבות

עברית, אנשים נלחמים עלייך, יום יום, כל הזמן
עדיין מאמינים שהעט חזק מן החרב
נלחמים אם אומרים גרביים ורודים או ורודות
וזה אותו הגרב, כלומר, אותה הגרב
ראיתי פודל מתקן סן ברנרד שנבח "WOOF WOOF" באנגלית
בבן־יהודה לפנות ערב
אמר לו: בעברית נובחים הב הב
צודק על פניו, אבל מה עכשיו?
ואולי פה קבור הכלב, עברית?
המלחמה עלייך לא פשוטה
אומר לך דוגרי, שזה מערבית, לא בקטע פולני
איך אמרו לפניי יוסי בנאי ורבקה מיכאלי?
עברית קשה שפה, בקטע אולפני
את רוצה לקלוט את כולם אבל קשה לקלוט אותך
כי יש בך משהו יוצא מן הכלל בקטע לשוני
את כמו שף תימני שמוסיף גבינה בולגרית לסלט ואומר
Voilà – עכשיו הוא יווני!

הפוסט עברית זה אנחנו! — מערך שיעור לגילאי יסודי (כיתות ב'-ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

כיתות: ה–ו (למערך מותאם לתלמידי חטיבה לחצו כאן)
משך השיעור: 45 דקות

מטרות השיעור

1. לפתח אצל התלמידים הבנה שהקשבה היא כלי מרכזי ללמידה ולהתקדמות.
2. לעורר מוטיבציה פנימית להקשבה למורה ולבעלי ניסיון.
3. להמחיש כיצד הקשבה חוסכת טעויות ומאפשרת “לראות רחוק יותר”.
4. להכיר לתלמידים את הדימוי “ננס על גבי ענק” כמודל לחשיבה לומדת.

הקשבה ככוח לצמיחה: ננס על כתפי ענק

פתיחה – למה בכלל להקשיב? (5 דקות)

המורה פונה לתלמידים בשאלה פתוחה:
“אם אתם רוצים להשתפר במשהו – ספורט, משחק מחשב, ציור, נגינה או לימודים – מה הדרך הכי מהירה להתקדם?”

לאחר מספר תשובות, המורה שואל:
“האם עדיף לנסות הכול לבד, או להקשיב למישהו שכבר עבר את הדרך לפניכם?”

המורה מסכם בקצרה:
יש דברים שאפשר לגלות לבד, אבל הרבה דברים אפשר ללמוד מהר יותר כשמקשיבים לניסיון של אחרים.

הדימוי- “ננס על כתפי ענק” (7 דקות)

המורה מציג את הביטוי ואת האיור של:

“ננס על כתפי ענק”

הסבר למורה:

“ננס הוא קטן. ענק הוא גבוה וחזק. ננס שעומד לבד רואה למרחק קצר.

 אבל אם הוא עומד על הכתפיים של ענק – הוא רואה רחוק יותר מהענק עצמו.

לא כי הוא גדול יותר, אלא כי הוא נעזר בגובה של אדם אחר.”

הענק = אדם עם ניסיון וידע.
הננס = מי שנמצא בתחילת הדרך.
ההקשבה = הדרך לעלות על הכתפיים.

קריאה בסיפור – ללמוד מניסיון (10 דקות)

מצורף בנספחים משל עם הודי עתיק מתוך "סיפורי פנצ'טנטרה"- אודות להקת אווזים, הממחיש את תוצאות חוסר הקשבה, ותוצאות של למידה מנסיונם של וותיקים ומנוסים.

ניתן להקריא או לחלק את הסיפור  “עצת האווז הזקן”.

דיון בעקבות הסיפור (10 דקות)

שאלות מנחות:

• מדוע האוזים לא הקשיבו לאווז הזקן?
• מה היה קורה אילו הקשיבו לאווז הזקן בזמן?
• כיצד הניסיון שלו הציל את כולם בסופו של דבר?

המורה מדגיש:
האווז הזקן לא היה חזק יותר – הוא היה מנוסה יותר.
כשהקשיבו לו, הם “עלו על הכתפיים” של הניסיון שלו.

דיון לסיכום- הקשבה ככלי לצמיחה (8 דקות)

 “כיצד הסיפור של האווזים, או של הננס על גבי הענק קשור אל הכיתה שלנו?”

 “כשאתם מקשיבים בשיעור, אתם לא רק מקשיבים למילים. אתם משתמשים בניסיון של מישהו שכבר למד את החומר, טעה, הבין, ויודע להזהיר מראש.”

שאלות לתלמידים:

• באילו מצבים הקשבה למורה יכולה לחסוך טעויות?

• באיזה תחום בחיים שלכם הייתם רוצים להיות ‘ננס על גבי ענק’?

נקודות להדגשה:

• מי שמקשיב חוסך לעצמו טעויות שכבר נעשו.
• מי שמקשיב מרוויח ניסיון שלא צבר בעצמו.
• מי שמקשיב , רואה רחוק יותר, מתקדם מהר יותר.
• הקשבה אינה סימן לחולשה, להפך הקשבה היא כח, כלי חזק להתקדמות.

נספח סיפור

 “עצת האווז הזקן” – משל עם הודי עתיק מתוך "סיפורי פנצ'טנטרה"

 עצת האווז הזקן

משל עממי הודי עתיק מתוך "סיפורי פנצ'טנטרה"

להקת אווזים התגוררה על עץ גבוה ביער ירוק, שהעניק להם בית מוגן. בין האווזים היה אווז אחד זקן וחכם. האווזים הצעירים כיבדו את הזקן, אך לעיתים לא הקשיבו לכל עצותיו.

יום אחד הבחין האווז הזקן בנצר של צמח מטפס קטן שהחל לגדול ליד שורשי העץ. הוא קרא לחבריו ואמר: "בואו נעקור את הצמח המטפס הזה כל עוד הוא קטן. אם נתעלם ממנו, הוא יגדל ויטפס על העץ. יום אחד אולי יגיע צייד, יטפס עליו ויגיע אל הקן שלנו." אך האחרים צחקו ואמרו שאין מה לדאוג – העץ נראה להם בטוח וחזק. הם התעלמו מאזהרת הזקן, והצמח המטפס המשיך לגדול לאיטו.

עם הזמן גדל הצמח המטפס והתפתל סביב גזע העץ, עד שנהיה עבה וארוך מספיק לטפס בעזרתו מהקרקע עד צמרת העץ. גם כששמו האווזים לב שהצמח התארך, אף אחד מהם לא טרח לכרות אותו. יום אחד, כשהאווזים יצאו מהעץ לחפש מזון, עבר צייד ביער. הוא הבחין באווזים שעל צמרת העץ ובצמח המטפס סביב הגזע, והחליט לנצל זאת. הצייד טיפס בקלות בעזרת הצמח המטפס עד לענפי העץ, פרש שם רשת גדולה כמלכודת, ואז ירד והסתתר בין השיחים כדי להמתין לשוב הלהקה.

בערב, כששבו האווזים אל העץ, הם לא הבחינו ברשת ונלכדו בה מיד. כנפיהם הסתבכו בחבלים, והם החלו לצווח ולפרפר בבהלה בניסיון נואש להיחלץ. רק האווז הזקן נשאר שקט ושליו במקומו. אחד הצעירים צעק אליו בחרדה: "איך אתה יכול להישאר כל כך רגוע? אנחנו בצרה צרורה!"

האווז הזקן השיב ברוך: "אמרתי לכם שיום אחד נתחרט שלא השמדנו את המטפס כשהיה קטן… אבל כעת חשוב שנתרכז במציאת מוצא." האווזים השתתקו והקשיבו לו. "עלינו להעמיד פני מתים," המשיך הזקן, "כשיגיע הצייד הוא יחשוב שמתנו ויזרוק אותנו אחד-אחד מהעץ אל הקרקע. נמתין בשקט, וכשהוא ישליך את האווז האחרון ולפני שיתחיל לרדת – כולנו נפרוש כנפיים ונברח בבת אחת."

כעבור זמן קצר טיפס הצייד אל צמרת העץ כדי לבדוק את המלכודת. הוא הופתע למצוא את כל האווזים שוכבים דומם בתוך הרשת, כאילו מתו. הצייד חשב שהאווזים אולי מתו מפחד, והחל למשוך אותם ולהשליך מטה, אחד-אחד. האווזים נפלו ארצה ונשארו לשכב ללא תנועה, בדיוק כפי שהדריך אותם האווז הזקן. כשהצייד זרק את האווז האחרון והתכונן לרדת, לפתע פרשו כל האווזים את כנפיהם ועפו לשמיים בבת אחת! הצייד נותר חסר אונים כשכל הלהקה חמקה מידיו ונעלמה.

לאחר שברחו למקום מבטחים, הודו האווזים לאווז הזקן על חוכמתו שהצילה אותם. הם הודו שטעו כשלא הקשיבו לעצתו. האווז הזקן חייך ואמר: "העיקר שלמדנו את הלקח." מאותו יום החליטו האווזים להקשיב תמיד לעצותיו של מי שמנוסה מהם, ולעבוד יחד כדי למנוע צרות בעתיד.

הפוסט הקשבה ככוח לצמיחה: ננס על כתפי ענק (כיתות ה–ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

כיתות: ז׳–ט׳ (למערך המכוון לתלמידי יסודי לחצו כאן)
מסגרת: חינוך (מתאים גם לתנ״ך)
משך השיעור: 90 דקות

מטרות השיעור

1. הבנת עקרון ההקשבה:
   התלמיד יבין כי הקשבה לחכמת הדורות ולבעלי ניסיון היא כלי מרכזי ללמידה, לצמיחה ולהתקדמות אישית וחברתית.
2. הקשבה כמנוע התקדמות:
   התלמיד יזהה שהקשבה איננה חולשה או ויתור על עצמאות, אלא אמצעי המאפשר “לראות רחוק יותר” באמצעות ניסיון שנצבר לפניו.
3. המשכיות בין־דורית:
   התלמיד יבין את רעיון רצף הדורות – כיצד חכמה, מוסר ותורה עוברים מדור לדור, ומתפתחים מתוך הקשבה ולא מתוך ניתוק.
4. עיון וניתוח טקסט:
   התלמיד ינתח סיפור תנ״כי (רחבעם בן שלמה) תוך הבחנה בין עצה המבוססת על ניסיון לבין עצה נטולת ניסיון, וינמק מסקנות בכתב.

מהלך השיעור

פתיחה  – ציטוט ניוטון (10 דקות)

המורה פותח את השיעור בציטוט, ללא הקדמה:

“אם הצלחתי לראות למרחוק, זה מפני שעמדתי על כתפי ענקים.”
אייזק ניוטון

שאלות פתיחה:

• מה לדעתכם ניוטון מבקש לומר?
• מי הם ה“ענקים” שעל כתפיהם הוא עומד?
• מדוע מדען כה גדול אינו מייחס את הישגיו לעצמו בלבד?

סיכום קצר של המורה:
גם התקדמות מדעית, כמו התקדמות אנושית, אינה נוצרת מאפס. היא נשענת על ידע, ניסיון וחכמה שנצברו בדורות קודמים. הקשבה למה שקדם לנו איננה עיכוב – אלא תנאי לראייה רחבה ועמוקה יותר.

ננס על כתפי ענק – האיור מן המאה ה־15 (15 דקות)

המורה מציג את האיור (ננס עומד על כתפי ענק).

שאלות לתלמידים:

• מי רואה רחוק יותר באיור?
• מדוע הננס מצליח לראות רחוק יותר מן הענק עצמו?
• מה מאפשר לו זאת?

סיכום המורה:
הננס אינו גדול יותר או חכם יותר – הוא פשוט נשען על גובה שכבר נצבר.
הענק מייצג ניסיון, ידע וחכמת חיים.
הננס מייצג את הדור הצעיר.
וההקשבה – היא הדרך לעלות על הכתפיים.

הדימוי מדגיש: מי שמקשיב, אינו מוותר על עצמאותו – אלא מתחיל את דרכו מנקודת פתיחה גבוהה יותר.

“והדרת פני זקן” – זקן כקונה חכמה (10 דקות)

המורה מציג:

“והדרת פני זקן” (ויקרא י״ט, ל״ב)

מדוע מכבדים את הזקן? (התלמידים לרוב מדברים על דאגה לחלש, הכרת תודה על השנים שנתנו לנו…) המורה מציג את פירוש חז"ל :

 המילה זקנה טומנת בתוכה את המשמעות– זה שקנה חכמה.
הכבוד אינו לגיל כשלעצמו, אלא לניסיון, לידע ולחכמת החיים שנרכשו עם השנים.

שאלה לכיתה:

• אילו דברים אפשר “לקנות” רק דרך זמן וניסיון, ולא דרך מידע מהיר?

משימת עיון וכתיבה – סיפור רחבעם (30 דקות)

קריאה מונחית

התלמידים קוראים בספר מלכים א׳ פרק י״ב:

• אות ו–ז – עצת הזקנים
• אות ח–יא – עצת הצעירים
• אות יב–טז – ההכרעה והתוצאה

משימת כתיבה

התלמידים עונים בכתב (בדף העבודה המצורף):

• מהי עצת הזקנים ומה עומד בבסיסה?
• מהי עצת הצעירים ומה מאפיין אותה?
• מדוע רחבעם בחר להקשיב לצעירים?
• מה היו תוצאות הבחירה?
• מה מלמד הסיפור על חשיבות ההקשבה לניסיון?

לאחר הכתיבה – שיתוף קצר במליאה.

סיכום השיעור – הקשבה ככלי לצמיחה (15 דקות)

המורה מסכם:

• מי שמקשיב – חוסך לעצמו טעויות שכבר נעשו.
• מי שמקשיב – מרוויח ניסיון שלא צבר בעצמו.
• מי שמקשיב – רואה רחוק יותר ומתקדם מהר יותר.
• הקשבה איננה חולשה – היא כוח.

שאלת סיום לתלמידים:

באיזה תחום בחיים שלך נכון לך להיות עכשיו “ננס על כתפי ענק”?

נספח – דף עבודה לתלמיד

הקשבה לחכמת הדורות

א. ציטוט פתיחה

“אם הצלחתי לראות למרחוק, זה מפני שעמדתי על כתפי ענקים” (ניוטון)

במשפט אחד: למה הכוונה בביטוי זה?

רחבעם בן שלמה

ב. עיון בטקסט (מלכים א׳ י״ב) קרא את הקטעים, ורשום כותרת לכל אחד מהחלקים:

• פסוקים ו–ז –
• פסוקים ח–יא –
• פסוקים יב–טז –

ענה בכתב:

1. מהי עצת הזקנים לרחבעם?

1. מהי עצת הצעירים?

1. מדוע לדעתך רחבעם בחר להקשיב לצעירים?

1. מה היו תוצאות החלטתו?

1. מה הלקח המרכזי של הסיפור לגבי הקשבה לניסיון?

באיזה תחום בחייך הקשבה לבעל ניסיון יכולה לעזור לך לראות רחוק יותר?

הפוסט הקשבה לחכמת הדורות – "על כתפי ענקים" (מותאם לגילאי חטיבה) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

עשרה בטבת

צום עשרה בטבת הנו הראשון מתוך ארבעה צומות שנקבעו לזכר חורבן בית המקדש. ביום זה החל מצור נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים, והסתיים לאחר שנה וחצי בחורבן בית המקדש וירושלים, ברצח המוני וגלות.

להרחבה על היום ומשמעותו ההסטורית ניתן לעיין בקישור זה.

יום עשרה בטבת נקבע ע"י הרבנות הראשית לישראל כ"יום הקדיש הכללי", כאזכרה לנספים בשואה שאין ידוע התאריך בשנה בו הם נספו. וכן כאזכרה לאלפי בתי אב ומשפחות שלמות שנרצחו בשואה עד שלא נותר מהם שריד ופליט.

יום הקדיש הכללי, יחד עם יום הזכרון לשואה ולגבורה (המתקיים בכ״ז בניסן) ויום הזכרון הבינלאומי לשואה (מתקיים ב-27 בינואר) הם תאריכים בהם רבים בארץ ובעולם מתייחדים עם זכר השואה ומנסים לעמוד על לקחיה.

שאלות לדיון בכיתה:

• אילו לקחים לדעתכם חייב העולם והעם היהודי ללמוד מאירועי השואה?
• השנה לאחר אירועי טבח שמחת תורה, דומה כי ימי הזכרון לשואה יהיו בעלי משמעות מיוחדת.
• האם ובמה לדעתכם ימי הזכרון לשואה יהיו שונים השנה משנים קודמות ומדוע?

״זו היתה שואה – חד וחלק״

רבים חשו כי האירועים האיומים שהתחוללו במשך שעות ארוכות מאוד ב-7.10, אירועים שבמהלכם רצחו והתעללו רוצחים אכזריים במאות רבות של יהודים חסרי מגן, הזכירו להם את השואה.

ראו בין השאר את ההשוואה לימי השואה בראיונות עם ניצולים מיישובי עוטף עזה מנתיב העשרה, מניר עוז ומאופקים. כך תואר הטבח גם בעיתוני העולם.

פרופסור שטייד לבני מנתה שבע סיבות לכך שלדעתה אירועי ה-7.10 זהים לאירועי השואה.

משימת כתיבה:

• סכמו את שבע הסיבות שכתבה שטייד, מה דעתכם על נימוקיה?
• כתבו מה עמדתכם על רקע הראיונות והטקסטים כאן.

״ממש לא היה שואה״!

על אף מה שראינו עד כה רבים מנגד יצאו נגד השוואה זו:

לפניכם בקישור מכתב של ניצול שואה ללוחמי צה״ל

משימת כתיבה:

• מה הסיבה המרכזית לדברי הכותב להבדל בין השואה לאירועי ה-7.10?
• מה דעתכם על דבריו אלו?
• נסו לכתוב תשובה בשם חיילי צה״ל למכתב זה.

לטענות מחקריות וערכיות נוספות נגד ההשוואה לשואה כדאי לעיין במאמר של ד״ר שוקי שריר ובמאמרה של טובה הרצל.

כח קלמזון

דברים דומים אמר גם הרב בני קלמנזון, נשיא ישיבת ההסדר בעתניאל שבנו ואחיינו נפלו בקרבות בשעה שחילצו בגבורה עשרות מחברי קיבוץ בארי תחת אש (על כח קלמנזון בבארי כדאי לראות את הסרטון) לדברי קלמנזון, בעצמו חוקר שואה מזה עשרות שנים, ראו ציטוט מתוך דבריו (לקטע במלואו):

״אנחנו ראינו לפנינו משהו שממש לא היה שואה. הוא לא היה שואה כי העם היהודי כבר לא חסר אונים, ואנשים, לא רק הילדים והנכד שלי, גם כיתות הכוננות והלוחמים, באו ומסרו את נפשם – והיה להם נשק והיה להם עם מה להילחם, גם אם הכוחות לא היו שווים. שואה זו לא הייתה, אבל נאצים היו שם. כהיסטוריון שפעל באקדמיה ופעל ביד ושם, אני חושב שהדיון הזה כבר הוכרע. מדובר בנאצים וולגריים שעובדים לא רק מהשכל אלא גם מהלב. זו אחת ממלחמות האין-ברירה הכי גדולות שהיו לנו, ומה לעשות? נשלם את המחיר, וננסה לאסוף את השברים".

משימת כתיבה:

• הציגו מספר דוגמאות והבדלים בין מאורעות השואה ואירועי 7.10. מה ההבדל שמדגיש הכותב?
• מה תחושתכם ביחס לאמור? מזדהים? לא מזדהים? נמקו את התשובה.

לסיכום אירועי ה7.10

אירועי ה7.10 היו ככל כנראה האירועים המחרידים ביותר שפקדו את העם היהודי מאז תום השואה. לראשונה מאז ניגפו הנאצים, נרצחו ביום אחד למעלה מאלף יהודים, ובמשך שעות ארוכות פעלו רוצחים שהיו נחושים בכל כוחם לרצוח כמה שיותר יהודים, כדי לפגוע, להרוג ולהתעלל בצורה אכזרית ביותר ביהודים רק בשל היותם יהודים. מבחינה זו דומה שאין ספק שהמפלצת הנאצית שבה והגיחה.

חשוב להדגיש שגם אם ישנם הבדלים אידיאולוגים משמעותיים בין הנאצים לבין המרצחים המוסלמים בני זמננו, הרי העוצמה של שנאת ישראל והנכונות לבצע פשעים אכזריים מאין כמותם, תוך איבוד צלם אנוש, משותפת גם משותפת לשתי הקבוצות

אולם בניגוד לשואה, בה היו היהודים חסרי אונים במשך שנים ארוכות אל מול העוצמה הנאצית, הרי כאן תוך שעות ספורות התארגנה מדינת ישראל מחדש כשהיא מפליאה מכותיה בנאצים החדשים ומכה בהם עד חרמה, תוך הבהרה שלעם ישראל אין שום כוונה לתת ליכולות הנאציות לשוב ולהתחדש.

שאלות לדיון בכיתה:

• מה לקח זה של ההשוואה בין אירועי השואה ל-7.10 מחייב אותנו כבני נוער?
• כיצד לדעתכם עשויה ההשוואה בין אנשי החמאס לנאצים להשפיע על דרכי המלחמה בחמאס, ועל היחס למרצחים הנתפסים בידי כוחות צה״ל? מומלץ לסכם חלק זה בסרטון הבא:

כאמור, בניגוד לשואה, בה היו היהודים חסרי אונים במשך שנים ארוכות אל מול העוצמה הנאצית, הרי כאן תוך שעות ספורות התארגנה מדינת ישראל מחדש כשהיא מפליאה מכותיה בנאצים החדשים ומכה בהם עד חרמה, תוך הבהרה שלעם ישראל אין שום כוונה לתת ליכולות הנאציות לשוב ולהתחדש.

לפני שמונים שנה לחמו יהודים בכוחותיהם הדלים במפלצת הנאצית. חיילי צה"ל הגיבורים נוקמים את נקמתם. ראו בסרטון המצורף שהפיק צה"ל – לעולם לא עוד!

"אלא שבכל דור ודור, עומדים עלינו לכלותנו"

ישנה נקודת השוואה נוספת בין ארועי השואה לארועי 7.10

"אלא שבכל דור ודור, עומדים עלינו לכלותנו" (מתוך הגדה של פסח)

בכל דור ודור ובחודש האחרון אנו חשים זאת ביתר שאת, דואגים להזכיר לנו שיש מי שעומד עלינו "לכלותנו". ישנה כמיהה להאמין שהנה זה עבר מן העולם, שבעידן מתקדם ונאור כבר אין סתם שנאה ליהודים רק בשל היותם יהודים. לצערנו טבח שמחת תורה והאנטישמיות הגואה בעולם מוכיחים ששנאת ישראל לא עבר מן העולם.

גם בימים שקדמו לשואה יהודים גרמנים רצו להאמין שאם הם נאמנים לגרמניה, ואזרחים טובים, הם לא ייפגעו. הם התקשו להאמין שרק בשל יהדותם הם יישלחו למוות. עם התקדמות המלחמה, החלו הנאצים בהרג שיטתי של אלפי יהודים. כשהגיעו השמועות על כך ליהודים ברחבי אירופה, רובם העדיפו להאמין שלא תיתכן זוועה אנושית כזו, להרוג אנשים רק בשל היותם יהודים.

טעות זו הייתה של יהודים רבים באירופה שלפני מלחמת העולם השנייה, לא האמינו כי דבריו.

בימים אלו מערכת החינוך הפלשתינאית מחנכת את תלמידיה לשנאת ישראל, צפו בסרט המצורף.

שאלות לדיון בכיתה:

• לאור לקחי השואה, ולאור לקחי ה7.10, כיצד על ישראל להתייחס למציאות זו לדעתכם?

העם היהודי למוד סבל ורדיפות, וחשוב כי כחלק מלקחי השואה, להיות ערים לסכנה האורבת לפתחנו. ולא להתעלם מאמירות מפורשות וברורות של מנהיגים בני דורנו, השואה מלמדת אותנו, כמו גם ארועי ה7.10, כי הרשע בעולם קיים וחובה על עם החפץ חיים להיות נכון תמיד כדי להגן על עצמו ולהלחם עד חרמה במבקשים לפגוע בו.

• האם למדנו את הלקח?

עם המבט לעתיד

האתגרים העומדים בפני העולם היהודי ומדינת ישראל לא החלו אתמול וכנראה גם לא יסתיימו מחר. עיינו במילות השיר, ניתן להשיב ולצפות בשיר "להיות יהודי" של יהורם טהר לב.

להיות יהודי

מילים: יורם טהרלב

להתחיל מארם נהריים

לעבור בכבשן האש

ולצאת למסע הנצח

עם מים ולחם יבש.

לעקוד את הבן, את הילד,

כמו לגדוע תקווה אחרונה

ולשלוח אליו מאכלת

שנה אחרי שנה.

ולשמוע מגבוה

את הקול ההולך:

לך לך, לך!

לך לך, לך!

אתה האחר,

אתה היחידי

לך לך

"לך לך" פירושו להיות יהודי.

לרדת מפה למצרים

ולצאת ממצרים לפה

בלי לדעת אם בירושלים

יבוא המסע אל סופו.

להיות גם נגיד וגם מלך

ושר בחצרות ספרד

אך תמיד להרגיש מאכלת

מונחת עלי צווארך.

תמיד לחכות שיגיע

הקול שיקרא גם לך

לדעת כי בית אביך

לעד לא יהיה ביתך.

ולנוע מארץ לארץ

אך לשאת כחותם ושבועה

את זכר אותה הארץ

אשר עמודיה שבעה.

משימת כתיבה:

• מהי משמעותו של השיר לגביכם בהקשר לשאלת היחס לזכרון השואה ולקשר בין ארועי השואה לארועי שמחת תורה?

• האם המסר של השיר הוא אופטימי או פסימי?
• איזה שורות הייתם מוסיפים לשיר לרגל ארועי החודשים האחרונים?

על לימודי השואה וטראומה

לאחרונה עלתה יוזמה לא ללמד את לימודי השואה בשל העובדה שזה עלול ליצור טראומות לתלמידים שחוו השנה את ארועי ה7.10. מורים וחוקרים רבים התנגדו להחלטה זו.

• קראו את המאמר הבא והסבירו במה אתם מסכימים עם הדובר ועל מה לא.

״עם ישראל חי״

במהלך מלחמת חרבות ברזל הקפידו חיילים רבים לסיים את דבריהם במילים "עם ישראל חי"

משימת כתיבה:

• מדוע לדעתכם, במלחמה זו יותר מתמיד השתמשו רבים באמרה זו? כיצד היא קשורה לקשר בין עשרה בטבת לארועי שמחת תורה?

הפוסט י' בטבת – שואה ומשמעותה בישראל שאחרי ה7.10 הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מזה למעלה מעשור מציינת מדינת ישראל מדי שנה ביום י"ז בכסלו את יום ההוקרה לפצועי צה"ל ופעולות האיבה.

פצועי מערכות ישראל

מתי?

 התאריך נקבע ביום י"ז כסלו, התאריך העברי של החלטת האו"ם על הקמת מדינת ישראל (כ"ט בנובמבר – על משמעותו של יום זה ראו כאן).

 ביום זה היו כבר ההרוגים והפצועים הראשונים במלחמת העצמאות.

מה המשמעות של קביעת יום ההוקרה לפצועים דווקא ביום זה?

מי?

מאז הקמת המדינה ולמעשה עוד מימי שנות המאבק בבריטים ובערבים שקדמו להקמתה, נפצעו רבבות ישראלים במהלך המלחמות, פעולות צבאיות ופיגועים. בין הפצועים ישנם כאלו שהצליחו לחזור לתפקוד מלא ויש שכאלו הסובלים מנכויות שונות או מאושפזים בבתי חולים לשנים ארוכות. בין הנפגעים ישנם גם נפגעי נפש (פוסט טראומה) הסובלים מקשיים בתפקוד היום יומי, גם מבלי שהסביבה מודעת לפגיעה ממנה הם סובלים. (על נתוני הפצועים במלחמת חרבות ברזל ראו כאן).

 (בהתאמה מראש בהתאם לאופי הכיתה) האם אתם מכירים באופן אישי פצועי צה״ל או פעולות איבה? ספרו לנו את סיפורם

למה?

מדוע לדעתכם הוחלט לקיים יום הוקרה לפצועים? למי הוא חשוב וכיצד הוא מסייע לפצועים, לבני משפחותיהם ולנו?

מה אנו לומדים מפצועי צה״ל?

• מסירות לאומה גם במחיר הכאב

קראו על מעשיהם של הלוחמים הבאים וכתבה זו

מה אתם חושבים על מעשיהם של לוחמים אלו? מהיכן לדעתכם הם שאבו את הכוחות למעשים אלו?

האומץ להמשיך לחיות ולהשתקם

צפו באחד מפרקי הסדרה "המסע אל הנצחון" עם גיא הוכמן (בסרטון המצורף) מה ניתן ללמוד מאישיותם של הפצועים על קשייהם ועל דרכי ההתמודדות שלהם ושל בני משפחותיהם? מה אנו יכולים ללמוד מכך?

צפו בשיר "בית לחזור" של פצועי צה״ל יחד עם עילי בוטנר -קראו את מילות השיר. מה ניתן ללמוד מהמילים על הפצועים, ותחושותיהם ודרכי ההתמודדות שלהם? מה אנו יכולים ללמוד מכך?

האם אתם רואים הבדלים בין המסרים העולים משני הסרטונים? לאילו מהם אתם מרגישים קרובים יותר ומדוע?

צפו בסיפורו של אמיתי ארגמן ובסרטון הזה של ארי שפיץ.

איזה מסר הייתם רוצים להעביר להם?

שיקום

בתוקף הנסיבות מדינת ישראל היא מעצמה בתחום שיקום פצועים. צפו בסרטונים המצורפים:

שאלה לדיון בכיתה: תארו אילו פעולות שיקום מסייעות לפצועים לשוב ולתפקד בחברה? אילו עוד סוגים של פעולות שיקום אתם מכירים?

הולכים לנצח גם בקרב הבא

צפו בשיר המצורף של הלהקות הצבאיות ונכי צה״ל: "הולכים לנצח גם בקרב הבא"

אילו מהמילים בשיר תואמות לדעתכם לא רק את תחושות הפצועים אלא גם את תחושותיהם של כל תושבי ישראל בשנת המלחמה שעברנו? מדוע?

מה ניתן לעשות ביום זה למען הפצועים?

להלן מספר אפשרויות לעשייה בית ספרית או כיתתית ביום זה:

• הליכה בתאום מראש למחלקות בבתי חולים בהם נמצאים הפצועים והענקת שי להם או לבני משפחותיהם-הנה כמה טיפים לביקור פצועים (בסרטון המצורף)

• נגינה בבתי חולים (לא רק עבור פצועי צה״ל כמובן)

• סיוע למשפחות הפצועים בבייביסיטר, עזרה שונה בבית -להרחבה על הסיוע הנדרש והניתן למשפחות הפצועים
•  תפילות לשלום הפצועים-רשימות חיילים פצועים לתפילה
• שמיעת שיחה מפי פצועים או בני משפחותיהם (קישורים אפשריים בתוך רשימת האתרים הרשומים מטה)

יוזמה מלמטה

היוזמה ליום ההוקרה לפצועי צה״ל היא לא יוזמה מדינתית, אלא רעיון שהציעו כמה פעילים בתנועת בני עקיבא לפני מספר שנים ולאט לאט היא אומצה בידי כלל מערכת החינוך ומערכות אחרות במדינת ישראל

• האם אתם מכירים עוד יוזמות ברוכות של תנועות שונות שהתחילו "מלמטה"?
• מה ניתן ללמוד מכאן על כוחם של אנשים פרטיים ליצור מפעלים חיוביים משמעותיים?

הצעות לפעילויות נוספות

• אתר יום ההוקרה כולל מערכי שיעור, הצעות לטקסים ותיאום הרצאות וביקורים
• אתר צה״ל – עם סרטונים ומערכים על יום ההוקרה
• מערכי שיעורים וסרטונים של משרד החינוך
• פעילות של תנועת בני עקיבא

הפוסט יום ההוקרה לפצועי צה"ל הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

משך: שיעור אחד (45–60 דקות)

למערך המותאם לתלמידי תיכון לחצו כאן

מטרות השיעור:

• להכיר את המשמעות של יום ההוקרה לפצועי צה"ל.

• לעורר הזדהות והבנה כלפי אנשים שנפצעו כדי להגן על מדינת ישראל.

• לעודד מחשבה על ערכים של עזרה, אמפתיה, כוח רצון ותקווה.

פתיחה (10 דקות)

שאלה פתוחה לדיון בכיתה:

"מה זה פצוע צה"ל? האם שמעתם פעם סיפור על חייל שנפצע?"

הקרנה קצרה (עד 3 דקות): דוקותיים: עדי דואגת לחיילים הגיבורים שנפצעו במלחמה"

מצורף קישור לתוכנית של כאן 11, לגבי מערך התמיכה בפצועי צה"ל – מתאים לצפייה עד דקה 2:22.

החלק הראשון חושף בעדינות את הפצועים, ואת העובדה שהם מקווים להחלים ולחזור חזרה בגבורה לצבא.

שאלות על הלוח – לענות המחברת או לדיון, תלוי בקשב של הכיתה-

• מה הרגשתם כשראיתם את הסרטון? (לתווך את את המושג "פצוע צה"ל" ומה ההבדל בין סתם פצוע
• מה מייחד את הפצועים שלנו?(בסרט הם אומרים שמחכים לחזור לחברים וליחידה שלהם)
• למה קבעו יום מיוחד לכבוד פצועי צה"ל? (כי מי שנפצע עשה זאת למען המדינה- ואנחנו רוצים להכיר תודה)
• מה לדעתכם עוזר לפצועים להמשיך הלאה? (הערכה, הכרה באומץ ובגבורה שלהם. עזרה במה שצריך, מה עוד?)

משימת כתיבה אישית (10 דקות)- כותרת מתוך עיתון ידיעות אחרונות:

ניתן לחלק לכיתה כטקסט עם שאלות:

(הציטוט מייצג רצון של לוחם שכבר הקריב למען המדינה את היכולת לראות, כאשר לחם בעזה.

ועדיין ממשך לקצות לתת ולתרום לה. מבהיר שהגיבורים האמיתיים הם אלו שחושבים על הנתינה גם כשחווים משבר. — כוח רצון שבאמצעותו מדביק השראה סביבו. וכן ראוי לציון המאמץ של המדינה לאפשר לו בעזרת מכשיר מיוחד, ובני שירות שמאפשרים לו להתגבר על הפציעה שלו)

• קראו את הכותרת של הכתבה. מה היא מספרת לנו על החייל מתן לוי?
• האם השם של החייל , מתאים למה שמספרת הכתבה?
• מה מרגש ומיוחד בכתבה?
• מה אנחנו יכולים ללמוד ממנה?

משימות קבוצתיות (25 דקות)

התחלקות ל-3–4 קבוצות. או ל4 תחנות שהתלמידים עוברים בינהם:

• כתיבת מכתב תודה לחייל פצוע:

עמדה עם מעטפות ודפים- התלמידים כותבים מכתבי עידוד חיזוק ואיחולי החלמה לחיילים פצועים. את המכתבים ניתן להעביר למחלקת שיקום באחד מבתי החולים בארץ.

• הכנת שלט כיתתי מושקע- לתלות מחוץ לבית הספר:

יצירת שלט ובו טקסט שמביע הערכה תמיכה והוקרה: תודה לגיבורים שלנו, אומרים תודה, מצדיעים לכם

מורה יכול/ה לעבור בין הקבוצות ולהכווין לפי הצורך.

משימת בית – בחירה מתוך שתי אפשרויות

ראיון משפחתי:
שאלו את אחד מההורים, סבא/סבתא: האם הכירו חייל שנפצע? מה קרה לו? מה הוא עושה כיום?

סיום (5 דקות)

השמעת שיר "בית לחזור" של עילי בוטנר ופצועי צה"ל
לינק לשיר

שיחה מסכמת:

• מהו "בית" בשביל הפצועים?
• מה נותן להם תקווה? ומה יכול לתת לנו תקווה?

הצעות להרחבה:

• ניתן להזמין לכיתה פצוע צה"ל שיספר את סיפורו (אם אפשרי לוגיסטית).
• אפשר להפוך את התוצרים הכיתתיים (כרטיסים, מכתבים, פוסטרים) לתערוכה בבית הספר.

הפוסט מערך שיעור ליום ההוקרה לפצועי צה"ל (כיתות ג'-ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

שכבת יעד: כיתות ד׳–ו׳

משך השיעור: 45–50 דקות

מטרות השיעור

1. להכיר את דמותו ופועלו של דוד בן-גוריון כמנהיג וכאדם ערכי.
2. לזהות ערכים מרכזיים בחייו ולמצוא את הקשר בינם לבין חיי התלמידים.
3. לעורר השראה ותחושת אחריות אישית וחברתית.
4. לעודד בחירה אישית של ערך ותרגומו למעשה יומיומי.

יום מורשת בן גוריון

מהלך השיעור

שלב א׳ – פתיחה חווייתית: "מי אני?" – משחק הרמזים (7-8 דקות)

מטרה: לעורר סקרנות סביב דמותו של דוד בן-גוריון וליצור חיבור רגשי ראשוני.

מהלך:

• נכתבים על פתקים רמזים על דמות מסתורית.
• כל פעם תלמיד אחד ניגש, שולף פתק, מקריא בקול ומנסה יחד עם הכיתה להבין על מי מדובר.
• לאחר כל רמז נעצרים לרגע ושואלים:
  • מה הרמז מלמד על האיש?
  • אילו תכונות או ערכים ניכרים בו?

הרמזים:

1. נולדתי בפולין וקראו לי דוד גרין.
2. בילדותי אהבתי ללמוד, במיוחד על ארץ-ישראל, וחלמתי להגיע לשם יום אחד.
3. כשהייתי בן 20 עזבתי את משפחתי ועליתי לארץ-ישראל, כמעט בלי לדעת עברית.
4. בארץ עבדתי בחקלאות ובשמירה – רציתי לעזור לבנות את הארץ במו ידיי.
5. האמנתי שיום אחד תהיה לנו מדינה משלנו.
6. כשהמדינה קמה, הייתי זה שקרא את מגילת העצמאות.
7. אחרי כהונתי כראש ממשלה עברתי לגור במדבר, בקיבוץ שדה בוקר.

כאשר אחד התלמידים מנחש נכון – מוצגת תמונתו של דוד בן-גוריון.
אפשר לשאול:

• מה הפתיע אתכם בחייו?
• למה לדעתכם בחר לגור דווקא במדבר לאחר שהיה ראש ממשלה?

שלב ב׳ – צפייה מודרכת בסרטון (7–8 דקות)

סרטון: “דוד בן-גוריון לילדים – האיש הקטן עם החלומות הגדולים”

מצורף קישור לסרטון מיחד לילדים של המכון למורשת בן גוריון. צפו והשיבו על השאלות לאחר מכן
הנחיה לפני הצפייה: בקשו מהתלמידים לשים לב במיוחד למה שבן-גוריון עשה – לא רק למה שדיבר עליו.

שאלות להבנת הסרטון לכתיבה במחברות ולדיון לאחר מכן:

1. כיצד רואים שבן-גוריון לוקח אחריות כבר בגיל צעיר?
2. מה הוא עושה מיד כשהוא עולה לארץ? מה זה מלמד על אהבתו לישראל?
3. בן-גוריון הבין שכדי שתהיה עצמאות למדינה – צריך צבא. איך הוא נערך לכך?
4. מדוע התעקש בן-גוריון על העיר ירושלים?
5. למה התכוון באומרו: “תעזו, תתמידו, תצליחו”?
   (דיון קצר: כיצד שלושת המילים הללו רלוונטיות גם לחיינו היום?)

שלב ג׳ – פעילות קבוצתית: הערכים שלנו

פתיחה:

בן-גוריון האמין שכל אדם, גם ילד, יכול לשנות את העולם אם יפעל על-פי ערכים.
נבחר כעת את הערכים שחשובים לנו ונראה איך אפשר להביא אותם לידי ביטוי.

1) בחירת ערכים (5 דקות)

כל קבוצה מקבלת רשימת ערכים:

• לקיחת אחריות
• חריצות
• יוזמה
• אהבת הארץ
• חיבור לשורשים
• חלוציות
• אומץ

כל קבוצה בוחרת 2–3 ערכים שלדעתה הם החשובים ביותר.

2) דיון קבוצתי (10 דקות)

על כל ערך הקבוצה עונה:

1. מדוע בחרנו דווקא בערך הזה?
2. איך הוא בא לידי ביטוי אצל בן-גוריון?
3. איך אנחנו יכולים ליישם אותו בחיי היום-יום?
4. דוגמה למעשה אחד שנוכל לעשות השבוע על פי ערך זה.

3) הצגת הערכים (5 דקות)

כל קבוצה מציגה ערך אחד ודוגמה למעשה קטן.
אפשר לערוך הצבעה על “ערך הכיתה”.

סיכום:

בן-גוריון האמין שאומץ, התמדה ואמונה בדרך בונים לא רק מדינה – אלא גם אדם.
כל אחד מאיתנו, בבחירות הקטנות שלו, ממשיך את הדרך הזו.
תעזו, תתמידו – ותצליחו.

הצעות להעמקה

• ניתן להרחיב עם משחק תחנות: “מסע חייו של בן-גוריון”.
• אפשר ליצור “חומת חזון” בכיתה עם משפטי השראה של בן-גוריון וציורים של התלמידים.
• בשיעור הבא: דיון קצר – מי הצליח ליישם את הערך שבחר השבוע?

ערכים מרכזיים העולים מן השיעור

• אחריות אישית וחברתית
• אהבת הארץ
• חזון ויוזמה
• שותפות ועשייה משותפת
• התמדה ואמונה בדרך

הפוסט מערך שיעור: "בן־גוריון ואנחנו – לבחור ולפעול בערכים" (כיתות ד'-ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.