על יחסי ישראל וארה״ב בעקבות מלחמת "שאגת הארי"

ישראל וארה״ב – השנים הראשונות

ארה״ב היתה המדינה הראשונה שהכירה במדינת ישראל מיד עם הקמתה. הנשיא הארי טרומן הכיר במדינה הצעירה למרות התנגדות של אנשי מחלקת המדינה האמריקנית. אולם מיד לאחר מכן היתה שותפה לאמברגו-הנשק שהוטל על ישראל במהלך מלחמת העצמאות.

עד מלחמת ששת הימים היו יחסי ישראל וארה״ב צוננים יחסית. ספקית הנשק העיקרית של ישראל היתה דווקא צרפת. עם זאת, לאחר מלחמת סיני, בה הוכיחה ישראל את עוצמתה הצבאית, ופעילות אנשי ״המוסד״ שסיפקה לארה״ב עותק של ״הנאום הסודי״ של חרושצ׳וב, ובו התנגד למעשיו של סטאלין, התחזק הקשר בין ישראל לארצות הברית והוא התעצם מאוד בימי מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה. (על יחסי ישראל וארצות הברית בעקבות מלחמת ששת ימים ניתן לצפות בסרטון זה, יש להפעיל כתוביות

במהלך מלחמת יום הכיפורים, באחד הרגעים הכי קשים של מדינת ישראל, סייעה לה ארה״ב ברכבת אווירית של סיוע צבאי.

צפו בסרטון המציג את ״הרכבת האווירית״.

• אם מדובר בכיתות התיכון הגבוהות, ניתן לאתגר את התלמידים: לאור מה שאתם יודעים על המלחמה הקרה בין ארה״ב וברית המועצות, ועל המזרח התיכון בהקשר זה – האם ארה״ב תמכה בישראל רק ממניעים של אהבת ישראל, או שהיו לה מניעים נוספים?
• האם לדעתכם לניצחון הישראלי המובהק במהלך מלחמת ששת הימים יש קשר לחיזוק היחסים בין המדינות? נמקו.

הסיוע הצבאי של ארה״ב לישראל – טוב או רע?

החל משנות ה-50 החלה ארה״ב להעניק סיוע צבאי למדינות שונות, כחלק מהרצון שלה לרתום אותן לצדה במלחמה הקרה. אחת המדינות הללו היא ישראל, שמאז ועד היום מקבלת סיוע כלכלי לצרכי-צבא מארה״ב.

לאחרונה הכריז ראש הממשלה נתניהו כי בתוך עשור תיגמל ישראל לחלוטין מהסיוע האמריקני.

• חפשו במרשתת מידע – מהו היקף הסיוע הכלכלי האמריקני לישראל?
• מהי המשמעות הכלכלית של ״גמילה״ זו? (נסו לחשב כמה מסים יצטרכו לגבות מכל אזרח בשנה על מנת להמנע מהכספים הללו).
• מהם היתרונות ומהם החסרונות של הסיוע האמריקני הזה? האם לדעתכם היתרונות גוברים על החסרונות או להיפך? נמקו.

שאגת הארי – זוכרים מי אנחנו!

ניתן לקרוא בכתבה הזו על שיתוף הפעולה ההדוק בין צבאות ישראל וארה״ב במסגרת מבצע שאגת הארי.

• מהו השינוי המהותי בין הסיוע האמריקני לישראל במהלך מלחמת יום הכיפורים ובין מבצע שאגת הארי?

נצפה עם התלמידים בסרטון הקצר הזה ממלך האריות.

• מהו החלק שהכי דיבר אליכם בסרטון? נמקו.

בתחילת הסרטון כאשר סימבה מביט בהשתקפות שלו הוא מאוכזב, כי ציפה לראות את אביו, אך רואה את השתקפותו שלו-עצמו (הדומה מאוד לאביו).

• מדוע לדעתכם זה מאכזב אותו?
• מהו המסר שהקוף רפיקי מנסה להעביר לסימבה?

• מהי לדעתכם המשמעות של המשפט החוזר ״זכור מי אתה״? נמקו.
• האם לדעתכם יש קשר בין התהליך שמדינת ישראל עברה מאז ראשיתה ועד מבצע שאגת הארי? הסבירו מהו.
• האם לדעתכם להכרזה הישראלית כי היא שואפת להגמל מהסיוע האמריקני יש חלק לשדרוג מעמדה כשווה בין שווים במהלך מבצע שאגת הארי? נמקו.

• מה אנחנו כבני-נוער, הנמצאים בתהליך של התבגרות ויציאה-לעצמאות, יכולים לקחת מהשיעור לחיים שלנו?

הפוסט כשסימבה הופך למלך החיות – יחסי ישראל ארצות הברית בעקבות מלחמת שאגת הארי הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מטרות השיעור

1. שהתלמידים יכירו את יום כ"ט בנובמבר ואת ההשלכות שלו.
2. שהתלמידים יכירו את הדילמה שהייתה סביב תוכנית החלוקה.
3. שהתלמידים יכירו את מפת ארץ ישראל וגבולותיה.

רקע למורה:

למעשה להחלטת החלוקה הייתה משמעות מעשית חלקית בלבד. בשל סירובם של הערבים לקבל את התוכנית, נפתחה מלחמת העצמאות ובסופה חולק שטחה של ארץ ישראל המערבית בין מדינת ישראל, מצרים וירדן. עם זאת, ציון התאריך המהווה אבן דרך חשובה בתולדות הציונות ומדינת ישראל כמו גם בתולדות הסכסוך היהודי ערבי.

בסופה של מלחמת העצמאות הצליחה מדינת ישראל הצעירה לשלוט על שטח גדול יותר מארץ ישראל המערבית, מאשר השטח שהיה מתוכנן להיות שטח המדינה היהודית לפי החלטת החלוקה. מדינה ערבית בארץ ישראל מעולם לא קמה.

בפועל, החלטת כ"ט בנובמבר לא הייתה הפעם הראשונה שבה הכיר העולם במדינה יהודית. נהפוך הוא, היא צמצמה מאוד את שטחו לעומת החלטות קודמות, אולם היא אפשרה הקמה מיידית של המדינה היהודית בהסכמת האומות ובכך חשיבותה.

מהלך השיעור (45 דקות)

כ"ט בנובמבר

שלב הפתיחה – 10 דקות

• המורה רושמת על הלוח ומסבירה מושגי יסודיים להבנה:
  1. עצרת האומות המאוחדות.
  2. גבולות של מדינה.
  3. הכרזת מדינה.
• המורה מציגה את האירוע: בליל כ"ט בנובמבר 1947 החליטה עצרת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות והפיכת ירושלים לעיר בינלאומית.
• שיחה קצרה בכיתה: אילו שאלות מסקרן אתכם לשאול על הנושא? (המורה רושמת על הלוח או בקובץ משותף).

שלב הרקע ההיסטורי – 10 דקות

• הקרנת סרטון: הצבעת האו"ם על סיום המנדט הבריטי.

דיון בעקבות הצפייה:

• • מה קרה ביום זה ומה המשמעות ההיסטורית שלו?
  • מה היה תפקיד האו"ם?
  • אילו מדינות תמכו ואילו התנגדו?

שלב מפת הארץ – 10 דקות

• הצגת מפת החלוקה משנת 1947. על הלוח או לחלק דפים לתלמידים(מצורף)
• דיון כיתתי:
  • האם מקום מגוריכם היום היה שייך למדינה היהודית על פי התוכנית?
  • האם יש מקומות שאתם מכירים היום שנמצאים מחוץ לשטח המדינה היהודית לפי החלוקה?
  • אם הייתם חיים אז – האם הייתם תומכים או מתנגדים לתוכנית? מדוע?

אז האם יום הכרזת המדינה היה דבר משמח או עצוב?

שלב תגובות להחלטה – 10 דקות

• הצגת הדילמה- להדפיס את ההתייחסויות השונות על כרטסות.
•  לחלק את הילדים לקבוצות ולתת לכל קבוצה לבחור עם מי הם מזדהות:

מאות אלפי יהודים שמחו ורקדו ברחובות

בליל כ"ט בנובמבר, אחרי שנודע שהאו"ם החליט על הקמת מדינה יהודית, פרצה שמחה עצומה ביישוב היהודי. אנשים יצאו לרחובות, שרו ורקדו זה עם זה, אפילו זרים התחבקו והתנשקו. הייתה הרגשה שמשהו גדול קרה – חלום של דורות מתגשם סוף־סוף, והעולם מכיר בזכות העם היהודי למדינה משלו.

דוד בן גוריון – שמחה עם דאגה

דוד בן גוריון, שהיה מנהיג היישוב היהודי, הבין שיש חשיבות להחלטת האו"ם, אך בליבו הייתה גם דאגה גדולה. הוא הבין שהקמת המדינה תעלה במחירים כואבים: הצהרת האו"ם דרשה ויתור על חלקים מארץ ישראל. ובנוסף הוא הבין שכנראה תתחיל מלחמה קשה מול הערבים בארץ והמדינות מסביב שהתנגדו . שמחתו התערבבה בתחושת אחריות כבדה לעתיד.

תגובת הערבים – דחייה ואלימות

הערבים בארץ ובמדינות ערב השכנות דחו את ההחלטה לחלוטין. על אף שמעולם לא ניתן להם באופן רשמי מעבר לזה, מבחינתם לא ייתכן שהארץ תחולק ולא תהיה רק שלהם, הם המשיכו לסרב לכל חלוקה כפי שעשו בכל הניסיונות שהיו בעבר. כבר למחרת כבר פרצה האלימות שהובילה למלחמת העצמאות.

שלב הסיכום – 5 דקות

• חזרה קצרה על הנקודות המרכזיות:
  • כ"ט בנובמבר כיום מכונן בהיסטוריה הציונית.
  • חשיבות ההחלטה גם אם בפועל לא יושמה במלואה.
  • ההבדלים בין תגובת היישוב היהודי לבין תגובת הערבים.

משימת כתיבה אישית:

לנסח במחברת משפט מסכם – מה המשמעות בעיניי של כ"ט בנובמבר.

קטע הרחבה לכיתות מתקדמות: 

קראו את הקטע הבא בזוגות וכתבו בקצרה את השלבים  לקראת הכרזת האומות המאוחדות על הקמת מדינה יהודית בתקופת המנדט הבריטי – לקראת הקמת מדינת ישראל

במהלך מלחמת העולם הראשונה הבטיחו הבריטים בהצהרת בלפור (1917) לאפשר את הקמתו של בית לאומי ליהודים בארץ ישראל. גבולות השטח לא נקבעו.

באפריל 1922 הכריזה ועידת חבר הלאומים (הגוף שקדם לאו"ם) בסן רמו על מתן מנדט על ארץ ישראל לבריטניה: "לצורך הקמת בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה מתוך הכרה לקשר ההיסטורי של העם היהודי עם פלשתינה, ובזכותו לכינון מחדש של ביתו הלאומי בארץ זו.

בשנת 1947, לאחר השואה ולאור פעולות המחתרת היהודית ותנועת ההעפלה, העבירו הבריטים את הדיון על שאלת ארץ ישראל לאו"ם. ועדת החקירה של האו"ם הציעה לחלק את ארץ ישראל לשתי מדינות ולהפוך את ירושלים לעיר בינלאומית. שוב הסכימו מרבית נציגי הציבור היהודי לתוכנית למרות מחירה הכואב.

1.

2.

3.

הפוסט מערך שיעור – כ"ט בנובמבר (כיתות ה'-ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

(למערך שיעור מותאם לגילאי יסודי לחצו כאן)

אירועי המלחמה המתמשכת על כל השלכותיה עלולים לעורר בקרב תלמידי ישראל כמה תגובות. האחת היא שקיעה באבל בייאוש ובחרדה, אלו בהחלט מובנים ומועצמים במידה רבה על ידי אוירה הנוצרת על ידי חלק מכלי התקשורת. תגובה שניה הבולטת מן הסתם יותר בקרב אלו שאינם מעורבים בצורה ישירה במלחמה (משפחות הנפגעים, המפונים והמגויסים) היא של אדישות והמשך החיים כדאשתקד, כאילו לא קורה משהו מיוחד במדינה.

לעניות דעתנו כדאי עם תחילת השנה להציג בפני תלמידים אפשרות נוספת -ע הבהרת המציאות המורכבת בה אנו נמצאים והחובה להתייחס אליה גם מצד מי שאינם מצויים במעגלי המעורבות הישירים, ויחד עם זה טיפוח של חוסן, אופטימיות ומוטיבציה לעשייה למען הכלל, לא מתוך ניתוק מהמציאות אלא דווקא מתוך הבנת מורכבותה והצורך להפוך אותה לגורם מדרבן ומקדם ("להפוך לימון ללימונדה" בלשון העם).

רצוי שמבנה השיעור יותאם על ידי המורים לכל כיתה בהתאם למאפייניה.

חלק א' – אז מה המצב?

שמש אסוציאציות – מה תחושותיכם על המצב במדינה בחודשים האחרונים (ייתכן וחלק מהתשובות יהיו ברוח של צער או קושי או אדישות וחלקם ברוח הרצון לתרום ולסייע)

חלקו לתלמידים את הקישורים הבאים (בקישור או מודפס), עברו על הכתבות השונות והציגו בפני הכיתה את תוכן הכתבה, ובעיקר מה תחושותיכם לגביה?

• עולים חדשים מגיעים לארץ
• תושבים חדשים בגליל
• ראש עיריית ניס תומך בישראל
• פעילות אנשי השומר החדש
• התנדבות בני נוער
• מנשה זלקה
• שכונת מורים בעוטף
• התנדבות למען הפצועים

מה המשותף לכל הידיעות הנ"ל (מציאת הדרך להתמודדות והמשכיות תוך הפגנת חוסן אישי ולאומי)

חלק ב: עמו אנוכי בצרה – השתתפות בצערו של הציבור

כעת נדבר מעט על התלמידים עצמם

• דיון במליאת הכיתה, וכתיבה של הדברים ב״שמש אסוציאציות״ על הלוח: מה עשיתם במהלך החופש?

• לאחר שהתלמידים השיבו, נבחן – האם יש על הלוח רק דברים שהם אטרקציות חופש וטיולים, או שמא יש על הלוח גם פעילויות שהן למען הכלל? התנדבויות וכדומה?

• נדבר בכיתה על הערך של ״עמו אנוכי בצרה״:

״בזמן שהצבור שרוי בצער, אל יאמר אדם: "אלך לביתי ואוכל ואשתה, ושלום עליך נפשי"… ושמא יאמר אדם: מי מעיד בי? אבני ביתו של אדם וקורות ביתו של אדם מעידים בו… נשמתו של אדם היא מעידה עליו… אבריו של אדם מעידים בו״ (תלמוד בבלי, מסכת תענית דף י״א עמוד א).

• ננתח את המקור (בכיתות מתקדמות ניתן לתת לתלמידים זמן לחשוב על המקור בעצמם, בכיתות אחרות, או כאשר הזמן דוחק, נבאר את המקור בעצמנו):
  • מה הבעיה בכך שאדם ידאג לעצמו כאשר ״הצבור שרוי בצער״?
  • המקור מעלה שאלה – הרי האדם נמצא לבדו בביתו, אף אחד לא יודע שהוא ״אוכל ושותה״ כאשר שאר הצבור שרוי בצער. אז מה הבעיה? ומי בכלל ידע מזה?! במקור גם ישנה תשובה: נשמתו של האדם ואבריו מעידים עליו – מהו לדעתכם פירוש התשובה? נסו להסביר במילים שלכם.
  • חוו את עמדתכם המנומקת על הרעיון במקור – האם אתם מסכימים איתו? מדוע?

• גם בהגדה של פסח, בחלק של ארבעת הבנים: ״רשע מה הוא אומר, מה העבודה הזאת לכם? – לכם ולא לו. ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר״. כלומר, רשעותו של הרשע אינה כפירה ב״עיקרי אמונה״ וכדומה מעניינים דתיים, אלא העובדה שהוא בידל את עצמו משאר העם בזמן שהיו שרויים בצרה במצרים.
• מה המשמעות של דברים אלו לימינו לדעתכם? כיצד ניתן ליישמם?

חלק ג: לא לשקוע בצער – מתוך עשייה

מן הצד השני, התעסקות-יתר בצרות, עלולה להוביל אותנו לדכדוך ודכאון. אז איך מגשרים על המתח בין שני הערכים הללו, מצד אחד להיות שותף בצרת הציבור, ומאידך לפתח חוסן נפשי?

יש הסבורים שהדרך היא – עשייה למען הכלל!

כאשר אדם מזהה שהציבור שרוי בצרה, הוא יכול לבחור באחת משלוש דרכים: להתעלם מצרת הצבור; להיות שותף-פסיבי בצרת הצבור ולשקוע בדיכאון; או להיות שותף-אקטיבי, ולנסות לסייע לצבור בשעת צרתו.

• חישבו על יוזמות התנדבות במהלך מלחמת ״חרבות ברזל״ – רשמו את תשובות התלמידים על הלוח.
• מדוע לדעתכם אנשים מתנדבים? למה אנשים תורמים כסף, זמן ומרץ כדי לספק לחיילים ולאזרחים בנקודות העימות מחסה, ביגוד, מזון ועוד? מדוע אנשים לוקחים יום חופש מהעבודה, והולכים לסייע לחקלאים בעבודה פיזית קשה, וללא כל תגמול?
• חישבו: כיצד אנחנו – כפרטים וככיתה – יכולים להירתם כעת למען הציבור?

כאשר האדם עסוק בעשייה, הוא אינו פנוי לשקיעה במחשבות מדכדכות. כך מצד אחד הוא שותף עם הצבור, ומן הצד השני מפתח בתוכו חוסן ובטחון שהמצב הקשה הוא רגעי וזמני, והוא עתיד להסתיים – כי אני פועל לשם כך!

חלק ד: מתחילים שנה עם הראש למעלה

לפניכם שני שירים שנכתבו לפני שנים רבות. בשניהם ישנה התייחסות למציאות שבה תלמידים מתחילים את שנת הלימודים

מצאו את השורות המתאימות? מה המשורר מבקש לבטא בשורות אלו?

לא תנצחו אותי

כל עוד

(השורות: "ותנוקות של בית רבן" ו"אַךְ הַיְּלָדִים עוֹד שָׁרִים שִׁיר עַל יוֹרֶה וְחָצָב, וְגַם שְׂפָתָיו שֶׁל גֶּבֶר לוֹחֲשׁוֹת עַכְשָׁו: גַּם אִם אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת הֵן לֹא אִירָא, גַּם אִם אֶפֹּל פִּתְאוֹם יֹאמַר לִבִּי שִׁירָה כָּל עוֹד עוֹלֶה הַבֹּקֶר כָּל עוֹד נִכְתָּב הַלּוּחַ כָּל עוֹד הוֹלֵךְ לֹו בֵּן וְאָב בְּעִקְבוֹתָיו" מדגימות את האופטימיות של ההתחדשות וההמשכיות של חינוך דור חדש למרות הכל)

ניתן לסיים את השיעור בהחלטה כיתתית על תרומה כללית ויוזמה להרמת הרוח הלאומית במסגרות שונות.

הפוסט מרימים את הראש – מרימים את הדגל_שיעור פתיחה לשנה"ל תשפ"ו הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מבצע ״עם כלביא״

סקירה של צה״ל עם תחילת מבצע עם כלביא

איראן – תעודת זהות

איראן נמצאת כ-1600 ק״מ מזרחית למדינת ישראל. אם נפנה את המבט מזרחה, בדרך מישראל לאיראן נעבור על פני ירדן, סעודיה, ועיראק.

איראן היא תיאוקרטיה, כלומר מדינה שבה השלטון נתון לאנשי הדת. לכן, בראש המדינה, אפילו מעל הנשיא, עומד ״המנהיג העליון״ (או ״מנהיג המהפכה״), שהיום הוא עלי ח׳אמינאי.

הדת השלטת באיראן היא האסלאם השיעי, עליו נמנה רוב מוחלט (כ-89%) מאזרחי המדינה.

סונים ושיעים

רוב המוסלמים בעולם נמנים על הזרם הסוּני, ומיעוטם (10%-15%) על הזרם השיעי.

בקצרה, המחלוקת העיקרית בין שני הזרמים הללו החלה לאחר מותו של מוחמד בשנת 632.

בעוד הסונים טענו שמי שאמור להיות ממשיכו של מוחמד צריך להיות מנאמניו הראשונים, הרי שהשיעים סברו כי המינוי צריך להתבסס על קשר דם למוחמד. כיוון שכך, כאשר החלה תקופת הראשידון, השיעים לא קיבלו את סמכותם של שלושת הח’ליפים הראשונים. רק הח’ליף הרביעי – עלי, בן דודו של מוחמד, שהיה נשוי גם לבתו של מוחמד – היה מקובל עליהם. אולם עלי נרצח בשנת 661, וכך גם אחד מבניו. כאשר הוזמן בנו השני של עלי לכהן כח’ליף, ערערו על מעמדו, במחלוקת שהגיעה לכדי קרב של ממש.

בקרב כרבלא שנערך בשנת 680, נטבחו אנשיו של חוסיין בן עלי, והומתו במיתות אכזריות ומשונות. איבה ומשטמה נזרעה מאז ועד היום בין הזרם השיעי לזרם הסוני. בכל שנה מציינים השיעים את קרב כרבלא בסיגופים נוראים במהלך צום יום העשוראא. הסיגופים הללו, שכוללים הלקאה עצמית עד זוב דם, במחזות קשים לצפייה, נועדו על מנת לכפר על כך שהם לא יכלו לסייע לאמאם הנרצח, חוסיין בן עלי. על יום העשוראא באיראן ניתן לצפות בסרטון זה:

שאלות לדיון בכיתה:

• כיצד המילים של השיר המלווה את הסרטון ממחישות את הכפרה אותה מבקשים המאמינים השיעים, על כך שלא יכלו לסייע בקרב כרבלא (למרות שהוא התרחש הרבה לפני שהם נולדו)?
• האם לדעתכם יש קשר בין מנהגי יום העשוראא ומהותו באסלאם השיעי, לבין הרצחנות של חיזבאללה? נמקו.

מדינה עם מורשת עתיקה

בדומה ליהודים, לאיראן שורשים היסטוריים עמוקים וארוכים. במאה ה-6 לפנה״ס, היה זה כורש, המלך הראשון של האימפריה הפרסית, שהתיר ליהודים שהוגלו לבבל במהלך חורבן בית המקדש הראשון, לשוב אל מולדתם, במה שמוכר כ״הצהרת כורש״.

צפו בסרטון על הצהרת כורש, והשיבו:

• לאור הנאמר בסרטון, מדוע לדעתכם עד היום מתגאים הפרסים בהיסטוריה העשירה שלהם, עד כדי כך שבשנת 1971 אורגנו חגיגות 2,500 שנה לאימפריה הפרסית?
• מדוע לדעתכם נבחר ״גליל כורש״, המוזכר בסרטון, למוטיב המרכזי בסמל החגיגות?
• האם לדעתכם צריכה גם מדינת ישראל לציין אירועים היסטוריים בני אלפי שנים? אילו אירועים וכיצד?

בין המאות השלישית והשביעית, שלטה בפרס האימפריה הסאסאנית. אך במהלך המאה השביעית היא נכבשה בידי הראשידון, ומאז שולטת בפרס הדת האיסלאמית, כאשר בשנת 1501 הפך הזרם השיעי לדת הרשמית של המדינה.

המהפכה האיסלאמית

בין השנים 1925-1979 שלטה באיראן השושלת הפהלווית – ראש השושלת היה קצין בצבא האיראני, שמרד בשאה (המלך) הקודם, והשתלט על השלטון. בנו, מוחמד רזא שאה פהלווי, קיים קשרים מורכבים עם מעצמות המערב, תוך שהוא מנכס לעצמו עוד ועוד עוצמה פוליטית על חשבונם של גורמים אחרים בחברה האיראנית. תהליכים אלו של חילון, שת״פ עם המערב, ודיכוי של ההמונים, הובילו לתסיסה חברתית באיראן.

על הדרך אל המהפכה ולתוצאותיה – ניתן לצפות כאן:

המהפכן האסלאמי

עיינו בקריקטורה המצורפת להלן, ונסו לאתר בתוכה את התהליכים שהובילו למהפכה האיסלאמית (להעמקה, כדאי וניתן לקרוא עליהם עוד כאן).

• מה לדעתכם מסמלת דמותו של ח׳ומייני המחזיקה קוראן בראש הקריקטורה?

פרוייקט הפצת המהפכה האיסלאמית – איראן כראש הנחש

צפו בסרטון הזה, והשיבו:

• מהי המשמעות של הפצת הבשורה האיסלאמית בידי איראן? כיצד הרעיון של ״הסהר השיעי״ קשור בכך?
• לאור מה שראינו לעיל על המאבק הסוני-שיעי, האם ההתנגדות של המדינות הסוניות (כעיראק של סדאם חוסיין בעבר, או כסעודיה ומדינות המפרץ בימינו) נובעת מ״אהבת מרדכי״ (ישראל) או מ״שנאת המן״ (איראן)?
• לאור תשובתכם בסעיף הקודם, ממה צריכה ישראל להזהר בימינו, כאשר מדובר על ברית ישראל-סעודיה במאבק מול איראן?
• בסרטון הוזכרה הכחשת השואה בידי האיראנים (ובמיוחד הנשיא לשעבר אח׳מדינג׳אד), מתוך מטרה לערער על זכות הקיום של מדינת ישראל. האם לדעתכם זכות הקיום של מדינת ישראל תלויה אך ורק בשואה? מהם היסודות הנוספים עליהם אנו נשענים בזכותנו על הארץ? (ניתן לעיין גם במגילת העצמאות, ולדלות מתוכה רעיונות).

איראן וישראל

צפו בסרטון הזה ודונו על השאלות בכיתה:

• מה קרה ליחסים בין ישראל לאיראן בעקבות הפיכתה של איראן למדינה דתית-איסלאמית?
• האם מדינה דתית איסלאמית יכולה להשלים עם מדינה יהודית?
• לאור תשובתכם בסעיף הקודם – האם לדעתכם פתרון ובו תשלוט בעזה (באופן ישיר או עקיף) ישות ערבית-איסלאמית הוא פתרון בר-קיימא?
• בסרטון נאמר כי מבחינת האיראנים מדינת ישראל היא מדינה דתית, ולא לאומית – והרי אנחנו יודעים כי ישראל אינה תיאוקרטיה. האם לדעתכם האיראנים הבינו דבר-מה עמוק על הזהות היהודית, ועל היחסים בין דת ללאום ביהדות? נמקו.
• כיצד לדעתכם צריכה ישראל להתמודד עם האיום האיראני?

הפוסט מי את, איראן? הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

במשך שנים רבות עמד ארגון הטרור בראש החץ של אויבי ישראל בנסיונם לפגוע במדינתנו וביהודי העולם. בשנתיים האחרונות תודות להקב"ה ולכוחתינו ספג הארגון מכות קשות.
להלן נכיר מעט את החיזבאללה ותולדותיו.

איפה?! – לבנון

לבנון מחולקת בין זרמים אתניים ודתיים מגוונים ורבים. הפיצול הוביל לכמה מלחמות אזרחים, וליצירה של הסדרים פוליטיים, על מנת ליצור מאזן כוחות בין הזרמים השונים. כך למשל, נשיא לבנון הוא נוצרי-מרוני, ראש הממשלה הוא מוסלמי-סוני, ואילו ראש הפרלמנט הוא מוסלמי-שיעי (עוד על הפוליטיקה של לבנון – בקישור כאן).

סונים ושיעים

רוב המוסלמים בעולם נמנים על הזרם הסוּני, ומיעוטם (10%-15%) על הזרם השיעי.

בקצרה, המחלוקת העיקרית בין שני הזרמים הללו החלה לאחר מותו של מוחמד בשנת 632.

בעוד הסונים טענו שמי שאמור להיות ממשיכו של מוחמד צריך להיות מנאמניו הראשונים, הרי שהשיעים סברו כי המינוי צריך להתבסס על קשר דם למוחמד. כיוון שכך, כאשר החלה תקופת הראשידון, השיעים לא קיבלו את סמכותם של שלושת הח'ליפים הראשונים. רק הח'ליף הרביעי – עלי, בן דודו של מוחמד, שהיה נשוי גם לבתו של מוחמד – היה מקובל עליהם. אולם עלי נרצח בשנת 661, וכך גם אחד מבניו. כאשר הוזמן בנו השני של עלי לכהן כח'ליף, ערערו על מעמדו, במחלוקת שהגיעה לכדי קרב של ממש.

בקרב כרבלא, שנערך בשנת 680 נטבחו אנשיו של חוסיין בן עלי, והומתו במיתות אכזריות ומשונות. איבה ומשטמה נזרעה מאז ועד היום בין הזרם השיעי לזרם הסוני. בכל שנה מציינים השיעים את קרב כרבלא בסיגופים נוראים במהלך צום יום העשוראא. הסיגופים הללו, שכוללים הלקאה עצמית עד זוב דם, במחזות קשים לצפייה, נועדו על מנת לכפר על כך שהם לא יכלו לסייע לאמאם הנרצח, חוסיין בן עלי. על יום העשוראא באיראן:

יום העשוראא באסלאם השיעי

ניתן לצפות בסרטון זה, המציג את יום העשוראא בטהראן:

שאלות לדיון בכיתה:

• כיצד המילים של השיר המלווה את הסרטון ממחישות את הכפרה אותה מבקשים המאמינים השיעים, על כך שלא יכלו לסייע בקרב כרבלא (למרות שהוא התרחש הרבה לפני שהם נולדו)?
• האם לדעתכם יש קשר בין מנהגי יום העשוראא ומהותו באסלאם השיעי, לבין הרצחנות של חיזבאללה? נמקו.

חיזבאללה

פירוש השם חיזבאללה הוא "מפלגת האל". הארגון הוקם בתמיכה איראנית בשנת 1982, כארגון פורש מתנועת אמל, למרות היותה שיעית גם היא, משום שעמדתה הרשמית אז היתה שלא לפעול נגד ישראל (עוד על אמל – כאן).

בשנת 1982 פרצה מלחמת לבנון הראשונה, בה נלחמה ישראל בארגוני הטרור הפלסטיניים שהתמקמו בדרום לבנון. אמנם מבחינה זו נחלה ישראל הצלחה, וראשי אש"ף הוגלו הרחק לתוניס, אולם כמו תמיד במזרח התיכון אין וואקום, ולדרום לבנון נכנס ארגון חיזבאללה שהוקם זה עתה.

חיזבאללה היה למעשה הארגון הראשון שהוציא פיגוע התאבדות המוני בעידן המודרני. ב-4 בנובמבר 1983 נכנסה מכונית תופת למפקדת צה"ל בעיר צור שבלבנון, וכאשר המחבל הנוהג בה הפעיל את המטען, קרס המבנה על יושביו. באירוע שנודע בשם "אסון צור השני" (ראו על כך בקישור) נהרגו 59 איש, בהם 9 חיילי צה"ל, 16 אנשי מג"ב ו-3 אנשי שב"כ.

חשוב לציין כי החיזבאללה הוא ארגון טרור בינלאומי שפוגע גם במערב בכלל ובארה״ב בפרט, כחלק ממלחמתם ב״שטן הגדול״. בהקשר זה ברצוננו להזכיר את הפיגוע על בסיס הכוח הרב-לאומי בביירות שבין השאר גבה את חייהם של 241 חיילים אמריקאים.

במהלך שנות התשעים לחמו אנשי החיזבאללה נגד לוחמי צה"ל ששהו במוצבים בדרום לבנון במגמה להגן על ישובי הגליל, ובסופו של דבר גרמו למהלך שנוי במחלוקת של ממשלת ישראל בשנת 2000 שהוציאה את צה"ל משטחי לבנון ואפשרה למחבלי החיזבאללה להתמקם צמוד לגדר הגבול.

הציר השיעי

נאום קורי העכביש

בשנת 2000 נשא מזכ"ל חיזבאללה את "נאום קורי העכביש", שקיבל את שמו משום שבמהלכו טען נסראללה כי למרות עוצמתה הצבאית של ישראל, הרי שעוצמה זו היא כקורי עכביש, ותתפרק במהירות, בשל המצב החברתי הרעוע של החברה הישראלית (לתוכן הנאום לחצו כאן).

משימת כתיבה:

• מה דעתכם על טענתו של נסראללה, האם עוצמה צבאית מספיקה, או שעוצמתה של ישראל תלויה גם בלכידות החברתית שלה?
• חשבו: כיצד אנחנו יכולים לתרום ללכידות החברתית – בכיתה, ברשתות החברתיות וכו'?
• ישנן טענות כי מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר הגיעה על רקע ההפגנות ששיסעו את החברה הישראלית בתקופה שקדמה לכך. מה דעתכם על טענה זו? נמקו.

מלחמת לבנון השנייה

בשנת 2006 פרצה מלחמת לבנון השנייה, לאחר שחיזבאללה חטף שני חיילי צה"ל.

לסיכום קצר על המלחמה, ניתן לצפות בסרטון המצורף:

כפי שראינו בסרטון, מלחמת לבנון השנייה הסתיימה כאשר באו"ם התקבלה החלטה 1701, ולפיה חיזבאללה ייסוג לתוך עומק לבנון, וכוחות של האו"ם יחצצו בינו ובין ישראל.

במשך השנה הראשונה למלחמת חרבות ברזל הפגיז החיזבאללה את ישובי הצפון, הביא לפינוים וכפי שהתברר למפרע מהמנהרות שאיתר צהל סמוך לגבול, החיזבאללה איים לפלוש לישובי הצפון ולחולל בהם טבח.

שאלות לדיון בכיתה: מה ניתן ללמוד מכך על תוקפן של החלטות בינלאומיות, בכל הנוגע לבטחוננו?

חיזבאללה – מאז ועד היום

• לפי הסרטון – מהן שלוש המטרות של חיזבאללה?

• לאור מטרות אלו – האם לדעתכם מדינת ישראל יכולה להשלים עם המצאותו של ארגון חיזבאללה על גבולנו הצפוני?
• לאור הסרטון ולאור מה שידוע לנו על הסבב הנוכחי, האם נסיגת ישראל מלבנון בשנת 2000 הובילה לחסכון בחיי אדם ובמניעת מלחמה, או שמא חיזקה את ארגון הטרור, והובילה לבסוף לעוד מלחמות?
• הסרטון נגמר בשתיקה רועמת של המגישים – מה לדעתכם צריכה להיות שורת החיתום של הסרטון? הציעו אפשרות משלכם!

להרחבה: כך עובדת מערכת הלבנת כספי הטרור של חיזבאללה

הקם להורגך השכם להורגו

משימות לסיכום

משימה 1 – הבנת הרקע

• מתי וכיצד הוקם חיזבאללה?
• מה הייתה מטרתו המרכזית בתחילת דרכו?
• כיצד פעילותו השפיעה על החלטת ישראל לצאת מלבנון בשנת 2000?

משימה 2 – נאום קורי העכביש

1. מה הייתה הטענה המרכזית של נסראללה בנאום זה?
2. מדוע נאום כזה חשוב לארגון כמו חיזבאללה?
3. האם לדעתכם האירועים בשנים האחרונות מחזקים או מחלישים את המסר של הנאום? הסבירו.

משימה 3 – מלחמת לבנון השנייה

• מה הייתה מטרת החלטת האו״ם 1701?
• מדוע לפי המערך היא לא פתרה את בעיית חיזבאללה?
• הביאו דוגמה אחת מהשנים האחרונות שממחישה זאת.

משימה 4 – המבצעים נגד חיזבאללה

• מבצע הביפרים
• חיסול נסראללה
• מבצע חיצי הצפון

• מה משותף למבצעים הללו?
• מה ניתן ללמוד מהם על דרך הפעולה של ישראל נגד חיזבאללה?

משימה 5 – חשיבה לעתיד

• כיצד לדעתכם ישראל צריכה להתמודד בעתיד עם חיזבאללה כדי למנוע ממנו להתעצם מחדש?
• הסבירו את עמדתכם והסתמכו על לפחות דוגמה אחת מהמערך.

הפוסט דע את האויב – מי אתם חיזבאללה? הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

ישראל ומצרים – עד הסכם השלום

היחסים בין ישראל למצרים עד להסכם השלום היו קשים ורעים. עד הסכם השלום מצרים הייתה הגדולה באויבותיה של מדינת ישראל בכל אחת ממלחמות ישראל: מלחמת העצמאות; מלחמת סיני; מלחמת ששת הימים; מלחמת ההתשה; וכמובן – מלחמת יום הכפורים.

• ניתן לחלק את התלמידים לחמש קבוצות, ובאמצעות מתודת ג׳יקסו כל אחת מהקבוצות תלמד את שאר הכיתה בקצרה על המהלכים והתוצאות העיקריים בין ישראל למצרים בכל אחת מהמלחמות שלעיל.

הסכם השלום עם מצרים

בסוף שנת 1977 הפתיע נשיא מצרים אנואר סאדאת את ישראל והעולם כולו, כאשר הודיע כי הוא מוכן להגיע לישראל ולדון על הסכם שלום בין המדינות.

עד לרגע בו יצא נשיא מצרים מהמטוס, רבים לא האמינו כי הדבר יקרה, והיו אף חששות כי במקום נשיא מצרים יצאו מהמטוס חיילי קומנדו מצריים, שיטבחו בהנהגה הישראלית שתחכה על המסלול.

• לאור מה שלמדתם בנוגע ליחסים בין ישראל למצרים עד לנאומו של סאדאת, האם הייתם מאמינים כי כוונתו בנוגע להסכם שלום רצינית? נמקו.
• ממה, להבנתכם, נבעה התפנית בעמדה המצרית? יש הטוענים שמדובר בכישלון מצרי להכריע את מדינת ישראל במלחמות, ויש הטוענים כי מדובר בסיבות אחרות. איזו טענה נראית לכם משכנעת יותר ומדוע?

גם לאחר ביקורו של סאדאת בישראל, הפער בין הצדדים והאיבה ההדדית היו נותרו רבים. מי שנכנס לעובי הקורה על מנת לגשר בין הפערים, היה נשיא ארה״ב דאז, ג׳ימי קרטר. הוא כינס את ראשי המדינות במעונו בקמפ-דייוויד, וכאשר הם מנותקים מהתקשורת ומדעת הקהל במדינותיהם, דחף אותם קרטר לחתום על הסכם השלום.

• עיינו בקריקטורה הזו, והסבירו כיצד היא מתארת את היחסים בין ישראל למצרים באותה העת.

מאת יואל בוכוולדישראלי, יליד אוסטריה, 1997-1920 – אוסף יואל בוכוולד, המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, חולון, CC BY-SA 3.0, קישור

הנסיגה מסיני

הסכמי השלום כללו נסיגה ישראלית מלאה מחצי האי סיני – שטח עצום בגודלו (בוודאי ביחס לגודלה של מדינת ישראל), אשר מלבד היישובים הישראליים שפונו נעקרו ממנו, היווה עומק אסטרטגי חשוב מאין כמותו בהגנה על המדינה. נסיגה זו הייתה חסרת תקדים בתולדות היחסים בין מדינות העולם, דומה שמעולם לא נסוגה מדינה שנצחה את רעותה במלחמות שנכפו עליה משטחים אותם כבשה.

על החרבת הישובים היהודים בסיני ומשמעותה לאחר עשרות שנים צפו בסרטון המצורף:

לפניכם אמירות של מנהיגים, בנוגע להסכמי שלום שנחתמו בין מדינות-אויב. עם איזו מבין האמירות אתם מזדהים? נמקו.

• מנחם בגין, בעקבות הביקורת נגדו על הסכם השלום עם מצרים והנסיגה הישראלית מסיני: ״אנחנו נלחמים היום על השלום. אשרינו שזכינו לזה. כן, יש קשיים בשלום, יש; יש מכאובים בשלום, יש; יש קורבנות למען השלום.יש; כולם עדיפים מקורבנות המלחמה!״
• לאחר חתימת הסכם מינכן בין בריטניה לגרמניה הנאצית, אמר ראש ממשלת בריטניה דאז, נוויל צ׳מברליין כי: ״…ראש ממשלה בריטי שב מגרמניה בהביאו הסכם עם כבוד. אני מאמין שזהו שלום בדורנו. אנו מודים לכם מעומק ליבנו. שובו לביתכם ושתהיה לכם שינה ערבה״. בתגובה לכך אמר ווינסטון צ׳רצ׳יל כי ״בריטניה יכולה הייתה לבחור בין חרפה למלחמה. היא בחרה בחרפה – ותזכה במלחמה!״.

הסכם השלום במבחן הזמן

כאמור, הסכם השלום בין ישראל למצרים הוא הוותיק מבין הסכמי השלום בין ישראל למדינות ערב. הוא שרד אפילו את הטלטלה שעברה על מצרים בימי ״האביב הערבי״ והמהפכות שבעקבותיו.

עם זאת, יש להצביע על מספר נקודות חשובות:

• מדינת ישראל פרסמה אזהרת מסע המורה לישראלים שלא-להגיע למצרים ולחצי האי סיני ולמצרים. לאלו השוהים שם – היא ממליצה לחזור מיידית לארץ.
• בשנת 2011 הותקפה שגרירות ישראל במצרים. באירועים הקשים והמסוכנים הללו גילה ההמון המצרי כי למרות הסכם השלום בן עשרות-השנים, האיבה של העם המצרי לישראל לא פסקה, ואולי אף התגברה. ההתקפה הייתה השראה לסדרת הטלוויזיה "תחריר" (בסרטון המצורף)

• קב״ט השגרירות הישראלית במצרים מספר, כי באחת מהשיחות שהיו לו עם השומר המצרי בבניין-המגורים שבו שכן במצרים, הוא שם לב כי ״כשדיברתי איתו שמתי לב שהוא כל הזמן מציץ מעבר לגב שלי, כאילו מנסה לראות שם משהו. חשבתי שהוא זיהה בליטה של נשק או מכשיר קשר מתחת לחולצה, עד שלבסוף הוא שאל אותי במבוכה: 'איך אתה מצליח להחביא את הזנב שלך?'. התייחסתי לשאלה הזאת בחיוך, אבל כשסיפרתי על כך למחרת לדיפלומט ישראלי בכיר, הוא הסתכל עליי ברצינות ואמר לי שמוחמד לא צחק. 'תצפה בערוץ המצרי הממשלתי ותבין', הוא אמר. בערב צפיתי בסדרה עלילתית, ובשלב מסוים הבנתי שהערפד עם הניבים הבולטים והזנב המחודד שמופיע שם הוא למעשה ישראלי. בהמשך נראו דמויות בלבוש של יהודים חרדים אוכלות להנאתן ילדים פלסטינים. (למקור).
  • האם הסיפור מזכיר לכם תוכן אותו למדתם בשיעורי היסטוריה?
  • מה, לדעתכם, ניתן ללמוד מכך שהתוכן האנטישמי המדובר שודר בערוץ הממשלתי של מצרים?

הסכם השלום ולקח השביעי באוקטובר

בשנים האחרונות מצרים מפרה את הסכם השלום, ומכניסה עוד ועוד כוחות צבאיים לחצי האי סיני.

על ההתחמשות המצרית והפרת הסכמי השלום ראו בסרטון המצורף:

• ד״ר גיא בכור טוען כי אין לחשוש כיום ממלחמה מול מצרים.

• • שימו לב היטב לטיעונים שלו – האם לדעתו אין לחשוש ממלחמה משום שהמצרים אוהבי-ישראל, או מסיבות אחרות? מהן? חוו את עמדתכם על טיעוניו.
  • מה יקרה לדעתכם ביום שבו אותן סיבות תיפטרנה לא תהיינה רלוונטיות? נמקו.
• מומחים אחרים מתריעים בחשש גדול מפני ההתעצמות המצרית בסיני, וטוענים כי לאחר ההפתעות-הרעות של האויב והכשל הראשוני של צה"ל לעמוד מולן במהלך מלחמת יום הכפורים והשביעי באוקטובר, יש לקחת ברצינות את הסיכוי כי מלחמה מול מצרים תפרוץ בעתיד הקרוב.
• עם איזו דעה אתם מזדהים? נמקו.

הפוסט מצרים – שכן או אויב? הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

בשלב זה לא ברור מה יעלה בגורל התוכנית ומה יהיו השלכותיה אולם האירוע מאפשר לנו לדון עם תלמדינו בהקשרים ההיסטוריים והערכיים של פינוי תושבי הרצועה.

חלק א – פינוי אוכלוסייה בהיסטוריה העולמית

במהלך המאה העשרים היו כמה מקרים בהם פונתה האוכלוסייה של אחד או שני הצדדים ממקום מושבם לאזור אחר בעקבות סכסוך דמים ממושך. בחלק מהמקרים הדבר נעשה בכפיה, בחלק – במסגרת הסכם בין-לאומי.

עיינו בתיאור האירועים בהם בוצעה העברת אוכלוסייה (המכונה גם טרנספר) במהלך המאה העשרים ודונו בשאלה – מה דומה ומה שונה בין המציאות שעמדה ברקע להעברות אוכלוסייה אלו לבין המציאות הנוכחית ברצועת עזה.

• הסכם לוזאן (חילופי אוכלוסין בין טורקיה ליוון)
• גרוש הגרמנים בעקבות מלחמת העולם השנייה (כדאי להתמקד בעיקר באירועים בפולין ובצ'כסלובקיה)
• חילופי האוכלוסייה בין הודו לפקיסטן
• חילופי האוכלוסייה בקפריסין (בתחתית הערך)

חלק ב – רעיון הטרנספר והסכסוך היהודי ערבי

מאז ראשית העימות היהודי ערבי עלו על סדר היום הצעות שונות לפתרון העימות. המרכזית שבהם הייתה חלוקת ארץ ישראל המערבית למדינה יהודית ומדינה ערבית, אולם הצעה זו נדחתה בידי האוכלוסייה הערבית שהעדיפה מלחמה על פני הסכם שלום.

• כך קרה בשנת 1937 בעת דחיית ההצעה של ועדת פיל
• בעת הצעת תוכנית החלוקה בשנת 1947

• בפתיחת מלחמת הטרור הפלסטינית בשנת 2000

• ובהמשך הלחימה מרצועת עזה ששיאה בטבח שהחל ב-7.10.2023

ניתן לדון בכיתה על דרכים אחרות שהוצעו לפתרון הסכסוך והסיבות לכישלונם.

אל מול כשלון רעיון החלוקה, היו לאורך השנים הוגים יהודים ולא יהודים שהציעו לפנות בהסכמה את האוכלוסייה הערבית משטחי ארץ ישראל.

• עיינו בציטוטים הבאים של ברל כצנלסון (ממנהיגי תנועת העבודה) משנת 1937 ושל שר המושבות הבריטי הדוכס מדבונשיר, משנת 1943
  • ברל כצנלסון
  • הדוכס מדובנשיר

• למקורות נוספים בהקשר לעמדתם של מנהיגים ציוניים ביחס לרעיון פינוי התושבים הערבים ראו כאן
  • חוו את עמדתכם המנומקת על דבריהם.
  • מדוע להבנתכם ההצעות לא יצאו אל הפועל?

חלק ג – מלחמת העצמאות

במהלך מלחמת העצמאות עזבו רבים מערביי ארץ-ישראל את בתיהם והפכו לפליטים בשטחי ארץ-ישראל שנותרו בידי מדינות ערב כמו יהודה שומרון ורצועת עזה, או בשטחי מדינות ערב השונות. חלק מהערבים נטשו את בתיהם בעצמם וחלק גורשו בידי כוחות צה"ל לאחר שהאוכלוסייה הערבית ניסתה למנוע את הקמת מדינת ישראל ולהשמיד את הישוב היהודי בארץ.

תוך כדי המלחמה וגם עם סיומה נדרשה ישראל לאפשר את שובם של הפליטים, אך סירבה לעשות זאת. בבתיהם של הפליטים התיישבו מאות אלפי עולים שהגיעו מרחבי העולם ורבים מכפריהם ועריהם הפכן לישובים יהודים.

• להבנתכם – מה גרם או הוביל למדיניות זו? מדוע?
• מה דעתכם על מדיניות זו? האם היא מוצדקת?

לכיתות מתאימות כדאי לעיין בדיונים שנערכו בממשלת ישראל באותה עת ולעמוד על הנימוקים שגרמו לישראל להימנע משיבת הפליטים.

חשוב לציין!!!

• בכל שטחי ארץ ישראל שנותרו בידי הערבים עם סיום מלחמת העצמאות לא נותר יהודי האחד. הישובים היהודים שהתקיימו באזור כמו גוש עציון או הרובע היהודי בירושלים נחרבו ותושביהם נרצחו או גורשו
• במהלך מלחמת העצמאות והשנים שלאחריה גורשו מאות אלפי יהודים ממדינות ערב, פעמים רבות (כמו בעיראק ומצרים) תוך גזל רכושם, וזאת ללא שום פעילות מצידם כנגד האוכלוסייה המקומית. בניגוד לפליטים הערבים מארץ ישראל שנותרו ברובם בתנאי מצוקה במחנות פליטים תוך הסתמכות קבועה על סיוע בינלאומי, הפכו היהודים שגורשו מארצות ערב במדינת ישראל לאזרחי מדינת ישראל והם וצאצאיהם חיו והשתלבו בה הצלחה רבה

על גרוש יהודי ארצות ערב צפו בסרטון:

חלק ד – רעיון פינוי האוכלוסייה 2025-1948

במהלך השנים עלו הצעות שונות לפינוי תושבים ערבים מהשטחים עליהם שלטה מדינת ישראל, אולם הם לעולם לא הבשילו למציאות ממשית. אירועי העברת אוכלוסייה היחידים שבוצעו בשטחים עליהם שלטה מדינת ישראל היו העברתם בכפיה של תושבי חבל ימית מבתיהם במסגרת הסכם השלום עם מצרים בשנת 1982 וגירושם של תושבי גוש קטיף מבתיהם בשנת 2005 במסגרת תוכנית "ההתנתקות".

חוו את עמדתכם המנומקת – האם יש להתייחס באופן שונה ל-

• העברת אוכלוסייה יהודית והעברת אוכלוסייה ערבית?
• העברה של אזרחי המדינה משטח אחד בשליטתה לשטח אחר שבשליטתה, לבין העברה משטח מסוים לשטח אחר לחלוטין שמצוי תחת שליטה של ישות מדינית אחרת?
• חלק מהתומכים הנלהבים מפינוי יהודים מבתיהם במסגרת "הסדרי שלום" שונים, מתנגדים בנחרצות לרעיון פינוי האוכלוסייה העזתית. מה לדעתכם הסיבה לכך?

חלק ה – פינוי תושבי רצועת עזה

מאז החלה מלחמת "חרבות ברזל" מתלבטת מדינת ישראל בשאלת "היום שאחרי ברצועת עזה". המציאות ובה ארגון החמאס לא הושמד, רוב האוכלוסייה המקומית מזדהה אתו, תושבי ישראל חוששים ובצדק מפני הישנות הטבח ומגלים ברובם אי אמון באוכלוסייה הפלשתינאית, ובנוסף – סוגיית שחרור החטופים הקורעת את לב כולנו עדיין לא נפתרה, כל אלו מקשים על תוכנית "היום שאחרי".

• אילו רעיונות אתם מכירים לפתרון קבוע לבעיית עזה לאור הנסיבות הנוכחיות?
• מהם לדעתכם היתרונות והחסרונות של פתרונות אלו (להרחבה בנושא, ניתן להשתמש בראיונות כבסיס לשיעור או כמתן עבודה לתלמידים)

רבים טוענים כי תושבי עזה עצמם כמו גם חלק מהערבים תושבי יהודה ושומרון מעוניינים להתפנות לאזורים אחרים בעולם (ראו נתונים) כיצד לדעתכם ישראל צריכה להתייחס למציאות זו ומדוע?

בעקבות תוכנית הנשיא טראמפ (בסרטון המצורף) עלה רעיון העברת האוכלוסייה (הטרנספר) על סדר היום.

• לפניכם שלוש תגובות – מה הנימוקים של כל אחד מהם? עם מי מהם אתם מזדהים יותר ומדוע?
  • העיתונאי עמיחי אתאלי
  • העתונאי מתן צורי
  • ד"ר אבי שילון

סיכום

• מה התחדש לכם היום בשיעור?
  • מבחינת העובדות.
  • מבחינת הרעיונות.
• שתפו במחשבות או בתובנות שלכם מהשיעור – מה אתם לוקחים ממנו?

הפוסט תכנית פינוי עזה של הנשיא טראמפ—האמנם מזרח תיכון חדש? הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.