האנושות השכילה לפתח במהלך השנים מערכת של כללים, על מנת שגם במלחמה יישמרו כללים בסיסיים של צלם אנוש. מתוך כך נוצרו עקרונות בינלאומיים להתנהלות במלחמה.

לפניכם מידע ורעיונות לדיון בכיתה, העוסקים בנושא זה.

עקרונות הדין הבינלאומי

על פי כמה אמנות והסכמים בינלאומיים שנכתבו במהלך המאה האחרונה, קיבלו על עצמם רוב עמי העולם כי מלחמה צריכה להתנהל על פי העקרונות הבאים:

• עקרון הצורך הצבאי – המטרה לשמה נגרם הנזק, צריכה להיות מטרה צבאית לגיטימית (כמו יחידות צבאיות או מרכזי שליטה).
• עקרון ההבחנה – אסור להרוג אזרחים באופן מכוון, או להרוג פצועים, חולים או לוחמים שנכנעו.
• עקרון המידתיות – אם אי אפשר להימנע לחלוטין מנזק לאזרחים בשעה שפוגעים במטרות צבאיות, הרי שהוא צריך להיות ביחס מתאים לתועלת הצבאית שתושג בפעולה.

(לעיון בכללי המלחמה המקובלים בעולם ראו: המשפט ההומניטרי).

שאלות לדיון בכיתה

• מה קורה כאשר אחד השחקנים במשחק, מתנהל באופן ממנו ברור כי הוא אינו רואה את עצמו כפוף לחוקים הללו?
  • יש שיגידו שעדיין צריך לשמור במלחמה מולו על כל הכללים באדיקות, בלי להתחשב בהתנהלות של הצד השני.
  • יש שיגידו שיש להקפיד על הכללים הללו "במידת האפשר".
  • יש שיגידו שבמקרה שכזה צריך להקפיד רק על "סטנדרט מינימלי של אנושיות", ולהתעלם מכללי המלחמה המקובלים

מה לדעתכם יהיו הנימוקים בעד ונגד כל אחת מגישות אלו?

להרחבה: פרופ' דני אורבך, "צידוק הדין", מוסף דיוקן של העיתון מקור ראשון, 20.10.2023

פגיעה רחבת היקף באוכלוסיה

• נקודה נוספת שיש מקום לדון בה היא, העובדה שלפעמים אירוע בו מתרחשת פגיעה ברבים, יכול למנוע שפיכות-דמים גדולה יותר.
  • במהלך מלחמת העולם השנייה הטילה ארה"ב שתי פצצות אטום על יפן. התוצאות היו מחרידות, ומאות אלפי אזרחים יפנים נהרגו ונפצעו.

יחד עם זאת, ששה ימים לאחר הטלת פצצת האטום על נגסאקי, נכנעה יפן ללא תנאי. כניעה זו מנעה את הצורך בפלישת כוחות אמריקאים ליפן עצמה, פלישה שלפי ההערכות הייתה גורמת למיליוני הרוגים לכל הצדדים. כתוצאה מהטלת פצצות האטום, האומה היפנית, שהתנהלותה במלחמה היתה אכזרית ובלתי אנושית (ראו: טבח ננקינג) נכנעה, וצבאה פורק כמעט לחלוטין, ומשמש מאז בעיקר למטרות הגנה.

• גם מול הנאצים עצמם, התנהלו בעלות הברית בצורה החורגת מן הכללים הרגילים (ראו למשל: הפצצת דרזדן או מבצע עמורה), על מנת להכריע את המפלצת הנאצית, ולסיים את מסע הקטל הרצחני והבלתי-אנושי שלה.

במילים אחרות, לפעמים כדי למנוע שפיכות דמים וחוסר-אנושיות גדולים יותר בעתיד, יש לחרוג מהכללים היבשים, גם במחיר של פגיעה באוכלוסייה אזרחית.

סיכום ביניים:

ברור כי גם במלחמה יש לשמור על צלם אנוש, ואין לפגוע ללא תועלת ובצורה מכוונת באזרחים חפים מפשע. יחד עם זאת, יש לדון מה קורה כאשר הצד השני במלחמה אינו רואה את עצמו כפוף לחוקים, ומתנהג בעצמו בחוסר אנושיות. האם גם מול מפלצת יש לנהוג על פי חוקים נוקשים? בנוסף, ניתן לדון בשאלה האם לעתים אין מנוס מלנקוט בפעולות החורגות מן הכללים הרגילים – גם אם אלו יפגעו בעקיפין באוכלוסייה אזרחית – על מנת למנוע הרג וצער נרחבים יותר, ועל מנת למגר את הרוע.

קישור להרחבה: דין עזה כדין דרזדן.

ומכאן – לימינו

בשמחת תורה תשפ"ד (7.10.2023) פתח החמאס במתקפת פתע על ישראל. כ-1200 חיילים ואזרחים נרצחו באכזריות נוראה בידי החמאס, ומאות – בהם ילדים, קשישים ונשים – נחטפו לשטחי רצועת עזה.

בתגובה למתקפה החלה ישראל במלחמה כנגד כוחות החמאס. רצועת עזה הופצצה בעוצמה רבה בידי מטוסי חיל האויר, ובשעה ששורות אלו נכתבות, נערך צה"ל לכניסה קרקעית לשטחי רצועת עזה – פעולה צבאית שמטבע הדברים תגרום גם היא לפגיעה באוכלוסייה האזרחית.

שאלות לדיון בכיתה

• לאור ההקשר ההיסטורי, כיצד על ישראל לדעתכם להתייחס לשאלת הפגיעה באזרחים? (ראוי לציין, כי בשונה מצבאות רגילים החמאס פועל באופן שיטתי ומתוכנן מתוך אוכלוסייה אזרחית, ולא ניתן כמעט לפגוע באנשיו ללא פגיעה כזו או אחרת באזרחים; עוד יש להזכיר, כי צה"ל קורא במשך ימים רבים לאוכלוסייה העזתית לעזוב באופן זמני את האזור בו צפוי צה"ל לפעול).
• נקודה חשובה נוספת שיש לציין היא, התמיכה של רוב האוכלוסייה האזרחית העזתית בחמאס ובמעשיו. כיצד לדעתכם על ישראל להתנהל לאור נסיבות אלו?

• במסגרת כתבה על ההערכות למלחמה בפיקוד דרום, צוטט קצין בכיר כמי שאמר "בן 4 בעזה הוא כמו ילד ישראלי חטוף – נעשה הכול ששניהם לא יהרגו" – מה דעתכם על אמירה זו?
• מנגד, עולים בימים האחרונים סרטונים, הקורא לצה"ל "להתחיל לדבר ערבית" מול תושבי עזה – מה המסר של טיעון שכזה? האם אתם מזדהים יותר עימו, או עם הקצין שקרא להתייחס לתינוק העזתי כמו ילד ישראלי חטוף? מדוע?
• חשוב לציין כי שאלת היחס לאוכלוסייה האזרחית כרוכה גם בשיקולים בינלאומיים, כאשר מנהיגים בעולם, בהם תומכי ישראל, מבקשים מישראל להמנע מפגיעה באוכלוסייה האזרחית? כיצד לדעתכם יש להתייחס לבקשות אלו?

הפוסט מוסר לחימה והדין הבינלאומי הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.