(למערך המותאם לתלמידי תיכון לחצו כאן)

מטרות השיעור

• היכרות ולמידה של המושג "עורף" ועורף של מדינה.
• יקבלו פרופורציה והקשר הסטורי ממלחמת העצמאות על עמידת האזרחים תחת הפצצות.
• יחזקו בעצמם תחושת חוסן- באמצעות עיסוק בחוסן אזרחי.
• יזהו תחושת מסוגלות וגבורה דווקא לאור ימי "שאגת ארי".

מצגת

עורף חזק – עם חזק

מהו עורף? (פתיחה קצרה להבנה מילולית ולהמחשה)

בקשו מהתלמידים לשבת ישר. ובקשו להזיז את הראש בלי להזיז את הצוואר.

לדיון: מה מחזיק את הראש?

העורף הנו החלק האחורי בצוואר, שמחזיק את הראש ומאפשר לגוף לעמוד זקוף ולנוע.

אם מדינה היא כמו גוף גדול – מהו העורף של המדינה?

לדיון: מי נמצא בחזית המלחמה? תשובות צפויות: חיילים, טייסים, לוחמים.

ומי נמצא בעורף? (ייתכן ותלמידים יענו משטרה, רופאים…אמבולנסים)

העורף הוא כל האזרחים.

הורים, ילדים, מורים, שכנים, עובדים, מתנדבים,

הם לא נמצאים בשדה הקרב, אבל הם מחזיקים את החיים במדינה.

מומלץ לשתף מסך עם סמל של פיקוד העורף

לבקש מהתלמידים למצוא רמזים למה שדיברנו

בניין: מסמל את המרחב העירוני/אורבני ואת האוכלוסייה האזרחית שעליה הפיקוד מגן.

גבעה: מסמלת את המרחב הכפרי. השילוב של הבניין והגבעה יחד מייצג את כלל היישובים והמרחב האזרחי במדינה.

משולש כחול (על רקע כתום): זהו הסימון הבינלאומי להגנה אזרחית (Civil Defense). הוא מופיע לעיתים בסמלים ובתגיות של יחידות הפיקוד ומדגיש את תפקידו המקצועי של הפיקוד בתחום החילוץ וההצלה.

הצבע הכתום: הצבע הבינלאומי המוסכם ליחידות חילוץ והצלה בעולם.

מבט לעבר: מלחמת העצמאות (7 דקות)

בשנת תש"ח- 1948 הוקמה מדינת ישראל ומיד אחרי הקמת מדינת ישראל,
פרצה מלחמה גדולה, של המדינות השכנות כנגד מדינת ישראל החדשה.

באותם ימים חיל האוויר המצרי הפציץ את תל-אביב שוב ושוב.

לישראל הצעירה כמעט לא היו מטוסים שיכלו להגן על העיר.

המטרה של ההפצצות הייתה להפחיד את האזרחים.

הראו לתלמידים תמונה מתקופת ההפצצות:

שאלו: מה אתם רואים בתמונה?
איך לדעתכם הרגישו תושבי תל אביב?

איך אתם הייתם מרגישים?

דברי דוד בן-גוריון

לאחר אחת ההפצצות נסע ראש הממשלה דוד בן-גוריון לראות את הנזק בעיר.

תיאור מתוך ספרו של מרדכי נאור :

על אף הקשיים והסכנות, היה בן גוריון אופטימי. בלילה הקודם, לאחר ההפצצה הראשונה של תל אביב על ידי חיל האוויר המצרי, נסע מנהיגה בן ה- 62 של ישראל, לשדה דב שנפגע. בשובו לפנות בוקר לביתו, בג'יפ פתוח, עקבו אחריו תושבי תל אביב בהשתאות. בן גוריון שאב מהם עידוד: 'מכל הבתים הציצו אנשים בפיז'אמות ובכותנות. אבל לא היה ניכר פחד למעלה מהמידה. הרגשתי – אלה יעמדו. (מתוך – מרדכי נאור, שנה ראשונה לעצמאות, יד בן צבי, תשמ"ח, עמ' 18).

להציג לתלמידים שקף, ציטוט ממוקד- כך הוא תיאר בן גוריון את מה שראה:

"מכל הבתים הציצו אנשים בפיז'אמות ובכותנות.
אבל לא היה ניכר פחד למעלה מן המידה.
הרגשתי – אלה יעמדו."

שאלו את התלמידים: מה גרם לבן-גוריון לחשוב שהאנשים יעמדו?

לדיון : התגברות וחוסן – הוא ראה אנשים שמפחדים אבל לא נשברים.

הם ממשיכים לחיות, מתגברים על תחושת החשש, ומקפידים לחזור "לחיות רגיל" כמה שניתן.

זה נקרא חוסן.

שאגת הארי – מה קורה היום? (10 דקות)

מדוע שולחים אל העורף (אלינו) טילים?  המטרה העיקרית היא להפחיד אותנו…

אם אנשים מפחדים מאוד ומאבדים תקווה – המדינה נחלשת.

אבל אם האנשים ממשיכים לחיות ולתפקד –המדינה נשארת חזקה.

אפשר להראות דוגמאות:

• סיוע אזרחי למפונים ולחיילים

• התנדבות אזרחית בזמן המלחמה

• גם ילדים הם חלק מהעורף

עורף חזק הוא לא רק רופאים או נהגי אמבולנס.

עורף חזק הוא: אנשים שמתגברים על מצב לא מוכר ואי וודאות, שמאמינים בצדקת הדרך, וממשיכים לחיות ולעזור זה לזה. ולכן גם ילדים יכולים להיות חלק מהעורף.

שאלו את התלמידים: מה הדבר הקטן שאני יכול לעשות כדי לחזק את העורף?

אפשר לענות בצ'אט או בקול. (לדוגמה:  • להיות חבר טוב  • לעזור בבית • לעודד חבר שמפחד• לשמור על הכללים בזמן אזעקה)

סיום – לשתף מסך בשיר מעורר תקווה והשראה

ולבקש מכל תלמיד לרשום משפטים שהוא מזדהה איתם תוך השיר ולכתוב מדוע.

כבר במלחמת העצמאות הבינו מנהיגי ישראל דבר חשוב:

הכוח של מדינה לא נמצא רק בצבא. הוא נמצא גם באנשים עצמם ואפילו בנו הילדים!!

כאשר אזרחים מאמינים, מתגברים וממשיכים לחיות למרות הקושי –
הם מחזקים את המדינה.

ולכן אומרים:

עורף חזק – עם חזק.

הפוסט עורף חזק – עם חזק מערך ליסודי (כיתות ג-ו) (מיוחד לזום בימי "שאגת ארי") הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

בליל כ"ה אדר התש"ו, 25.2.1946 יצאו יחידות האצ"ל והלח"י לאחת הפעולות הנועזות ביותר במסגרת המאבק של הישוב היהודי כנגד הבריטים-פעולת ליל המטוסים.

הימים-ימי "תנועת המרי העברי", הימים בהם התאחד כל הישוב היהודי בארץ ישראל למאבק כנגד שלטונות המנדט הבריטי שבקשו לבטל את הצהרת בלפור, למנוע הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל ואסרו על עלייה לארץ של ניצולי השואה ויהודים מרחבי העולם. במסגרת מאבקם של הבריטים בספינות המעפילים שהפליגו בים התיכון הרבו הבריטים להשתמש במטוסי סיור שהמריאו משדות התעופה הצבאיים בארץ, אתרו את הספינות והביאו ללכידתם בידי הבריטים.

בתגובה החליטו המחתרות העבריות לפגוע במטוסים ובדות התעופה הבריטים ברחבי הארץ.

קראו על הפעולה באתר דעת תחת הכותרת ליל שדות התעופה.

ובאתר הלח"י בעוסק בהתקפה על שדה התעופה סרקין.

1. ציינו אילו קשיים עמדו בפני לוחמי האצ"ל והלח"י בצאתם למשימה וכיצד התגברו עליהם?
2. הסבירו מה היו תוצאותיה של הפעולה לטווח קצר ולטווח ארוך.

ב. השיר

אחד מהלוחמים שהשתתפו בפעולה, מיכאל אשבל, שנהרג מאוחר יותר בפריצת כלא עכו כתב על הפעולה את השיר "פברואר 1946".

האזינו לשיר:

למילות השיר לחצו כאן.

• כתבו את השיר במילותיכם.
• אילו מהשורות נראית לכם החשובה ביותר בשיר?

(על גלגולי המנגינה ראו באתרו של פרופ' דוד אסף סעיפים ג-ד)

מיכאל אשבל מחבר השיר כתב שיר נוסף באותם ימים שהפך לאחד הידועים בימי המאבק נגד הבריטים "עלי בריקדות נפגש"

האזינו לשיר. מה המסר המשותף לשני השירים?

ג. המורשת

בחלק מהבסיסים הבריטים אותם תקפו לוחמי האצל והלחי באותו לילה ממוקמים היום בסיסי חיל האויר. אילו ערכים לקחו לדעתכם אנשי חיל האוויר ממורשת הלוחמים של אותו לילה וכיצד הם באים לידי ביטוי במערכה הנוכחית?

הפוסט ליל המטוסים הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

פתיח – על היסטוריה וזכרון היסטורי

לפני 80 שנה, כמה שבועות לאחר תום מלחמת העולם השנייה והשואה, אירע פוגרום קשה ביהודי לוב.

• ניתן לערוך הצבעה בכיתה: מי מכיר את הפוגרום הזה או שמע עליו משהו?
• מי שמע על פרעות קישינב?
• כמה יהודים נהרגו בכל אחד מהאירועים?

הפוגרום, שתיאוריו – כפי שניתן לקרוא בפסקאות הראשונות בכתבה זו (אזהרה: תיאורים קשים) – מזכירים את האכזריות והשנאה שחוותה ישראל בשבעה באוקטובר, כמעט נשכח מלב. פוגרום קישינב בו נרצחו 59 יהודים, מוכר הרבה יותר מאשר הפוגרום ביהודי לוב, בו נרצחו 133 יהודים (כמעט פי שלושה!)

• מדוע לדעתכם פוגרום קישינב מוכר, בעוד פוגרום טריפולי כמעט ואינו מוכר, אם בכלל?
• בהתאם לאופי הכיתה, זו הזדמנות לדבר עם התלמידים על זכרון קולקטיבי.

ניתן לצפות עם התלמידים בסרטון הקצר הזה העוסק בפרעות (כדאי לעבור עליו לפני כן, יש בו כמה תמונות העלולות להיות מעט קשות).

https://www.youtube.com/watch?v=fiwbNeE3SM8

• בעדותו של יצחק מסילתי המובאת בסרטון, הוא מתאר כיצד הפורע שפגע בו היה שכנו וחברו הערבי עאמר, שלתמיהתו של מסילתי עונה לו ״אני לא מכיר אותך, אתה יהודי – אני אהרוג אותך!״

מה ניתן לדעתכם ללמוד מעדות זו? הסבירו דבריכם.

• ניתן להזכיר גם את פרעות תרפ״ט בישוב היהודי בחברון, גם שם סמכו היהודים על ״השכנות הטובה״ שהיתה להם עם ערביי חברון, וגם שם התוצאות היו קשות ומזוויעות.

הפרהוד ביהודי עיראק (1941)

הפרהוד (=פרעות) ביהודי עיראק החל בחג השבועות של שנת 1941. במהלכו פגעו הערבים העיראקים בשכניהם היהודים ללא-רחם בצורות שונות ומשונות.

ניתן לראות עם התלמידים את הסרטון הזה, ובו עדויות של ניצולים מהפרהוד.

• בסרטון מתוארת הזיקה העמוקה והפטריוטיות שהיתה ליהודי עיראק למדינה העיראקית. האם אתם מכירים עוד אירועים בהיסטוריה בהם יהודים חשו נאמנות למולדתם, אך זו הפנתה להם עורף ופגעה בהם מתוך אנטישמיות? פרטו.
• אחד העדים בסרטון טוען כי ״אם לא היתה תעמולה גרמנית – לא היה פרהוד״. האם אתם מסכימים עם דבריו? נמקו.

היום לציון היציאה והגירוש של יהודים יוצאי ארצות ערב ואיראן

החל משנת 2014 מציינת מדינת ישראל באופן רשמי ב-30 בנובמבר את יום היציאה והגירוש של יהודי ארצות ערב ואיראן.

• מתודת ג׳יגסו: נחלק את הכיתה לקבוצות שונות, כל קבוצה תקבל/תבחר את אחת מהקהילות המובאות באתר הייעודי של יד יצחק בן צבי (בשיתוף עם המשרד לשוויון חברתי) ותציג בפני הכיתה את סיפורה של הקהילה המסויימת.
• לאחר מכן ניתן לערוך דיון על הדומה והשונה בין הקהילות ועל הגורמים לכך.

האמנם החיים תחת שלטון מוסלמי היו טובים יותר?

מקובלת המחשבה כי חיי היהודים תחת שלטון האסלאם היו טובים יחסית, לעומת חייהם של היהודים שחיו תחת שלטון הנצרות. במיוחד נהוג לציין את ״תור הזהב של יהדות ספרד״. אך האם באמת היהודים שחיו תחת המוסלמים חיו חיים שלווים וטובים?

יהודי העיר גרנדה שבדרומה של ספרד, חוו בעיצומו של ״תור הזהב״ פרעות קשות מאת שכניהם. הם גילו על בשרם, שהשקט ודו-הקיום יכולים להמשך רק כל עוד היהודים מושפלים ובמעמד של ד׳ימים (בני חסות) תחת מגפיו של האסלאם.

• ניתן לעיין עם התלמידים באתר זה, הסוקר מקצת מתלאותיהם של יהודי ארצות ערב ואיראן, ולאתגר את התפיסה המקובלת באמצעות עובדות ונתונים.

הפילוסוף והסופר אלבר ממי, יהודי יליד צרפת ממוצא תוניסאי שפעל למען דו-קיום יהודי-ערבי, ערך בשנת 1973 דיון בו נכח בין היתר גם שליט לוב באותה העת, הרודן מועמר קדאפי. ממי הפנה אל עבר קדאפי את הדברים הבאים:

"האם נכון הדבר שהכרזת כי היהודים תמיד חיו בשלום ובשלווה בארצות הערביות? וכי אין בלבך דבר נגד היהודים אלא רק כנגד הציונים? האם ברצינות אתה מאמין במיתוס הזה, המורעף בחביבות בכדי לשכנע את אנשי המערב, שחיי היהודים בארצות הערביות היו אידיליים?… האמת היא שחיי פחד והשפלה חיינו בארצות ערביות. לא אחזור כאן על פרשה אחרת: פרשת השחיטות שלפני הציונות; הרשימה שמורה לך עמדי. האמת היא שאותם צעירים יהודים בני הארצות הערביות היו ציונים לפני אושוויץ; מדינת ישראל איננה תוצאה של אושוויץ אלא של המצב היהודי בכללותו, לרבות המצב בארצות הערביות״.

(אלבר ממי, יהודים וערבים, ספרית פועלים, תל אביב 1975, עמ׳ 23-21).

• לאור מה שלמדנו ביחידה זו, האם אתם מסכימים עם קביעתו של ממי? נמקו.

הפוסט הפוגרום שנשכח – 80 שנה לפוגרום ביהודי לוב הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

סייקס פיקו

גבולותיהם הנוכחיים של מדינות המזרח התיכון הם גבולות חדשים יחסית. עד למלחמת העולם הראשונה היה האזור כולו נתון לשליטתה של האימפריה העותומנית. במהלך המלחמה ועל רקע כיבוש האזור בידי מדינות ההסכמה (בעיקר בריטניה ויותר מאוחר צרפת) חילקו סיקס הבריטי ופיקו הצרפתי את שטחי המרחב על בסיס שיקולים כלכליים או צבאיים שתאמו את האינטרסים של בריטניה וצרפת. כך נוצרו ישויות מדיניות מלאכותית הכוללות קבוצות אתניות ודתיות שונות זו מזו ובדרך כלל גם עוינות זו מזו. עובדה זו בלטה בעיקר בעיראק ובסוריה בה קובצו למדינה אחת כורדים, סונים, עלווים, דרוזים וקבוצות נוספות.

שלטון מפלגת הבעת'

במהלך שנות הארבעים של המאה הקודמת קבלו מדינות המזרח התיכון עצמאות מבריטניה וצרפת. חשוב לציין שגם כיום, למרות כל התהפוכות העוברות על האזור נשארו רוב המדינות בגבולותיהם המקוריים כפי שנקבעו בידי השלטון האירופאי. בסוריה, לאחר סדרה של מהפכות צבאיות עלתה לשלטון מפלגת הבעת', מפלגה לאומית חילונית (יחסית..) משנת 1970 עמד בראשה חפאז אל אסאד (על דמותו) ולאחר מותו בשנת 2000 שלט במדינה בנו בשאר (על דמותו). השלטון בתקופה זו התבסס על כוחות הצבא ועל בני העדה העלאווית, עדה קטנה יחסית השוכנת ברובה באזור החוף הצפוני של סוריה שמשפחת אסד השתייכה אליה.

תחת שלטון הבעת ומשפחת אסד התקיים בסוריה משטר עריץ ואכזרי שדיכא בכוח כל ניסיון התנגדות וערעור על שלטונו. בתקופה זו הובילה סוריה את מדיניות העימות נגד ישראל, ומאז מלחמת העצמאות ועד השנים האחרונות הייתה מצויה במלחמות ובסכסוכים צבאיים עם מדינתנו.

מלחמת האזרחים בסוריה

בשנת 2011, כחלק מאירועי "האביב הערבי" שערערו את יסודותיהם של כל מדינות המזרח התיכון פרצה בסוריה מלחמת אזרחים. אל מול כוחות השלטון התקוממו שתי קבוצות עיקריות. הראשונה הייתה של מיעוטים אתניים שונים שאולצו עוד מימי הצרפתים להיכלל בתחומי סוריה ודוכאו בידי שלטון העלאווים, הבולטים שבהם היו הדרוזים בדרום המדינה והכורדים בצפונה. השנייה הייתה של קבוצות אסלאמיות קיצוניות שיצאו כנגד שלטון הבעת החילוני והכופר לטעמם (בשל היותו מבוסס על העלווים, הנתפסים ככופרים בעיני רוב הסונים תושבי סוריה). בין קבוצות אלו בלטו אנשי האחים המוסלמים לגווניהם ואנשי דעאש. המורדים שהשתלטו בימים האחרונים על סוריה משתייכים ברובם לקבוצות האסלאמיות.

במהלך המלחמה פעלו כל הצדדים באכזריות יתרה. צבא אסד שגובה ותוגבר בידי האיראנים והרוסים טבח ללא הפסקה בבני עמו וגם המורדים לא נהגו בדיוק לפי כללי המשפט הבינלאומי. במהלך המלחמה נהרגו קרוב לחצי מיליון איש ומיליוני סורים נמלטו לרחבי המזרח התיכון ולמדינות אירופה.

נפילת אסד

אחד הגורמים שסייע יותר מכל לאסד לשמור על שלטונו היה ארגון חיזבאללה. לאחר שזה הוכה קשות בידי ישראל בשבועות האחרונים, ובגיבוי טורקיה המבקשת להפיל מסיבות שונות את שלטונם של העלאווים, נצלו המורדים את שעת הכושר והצליחו להביס את כוחות המשטר ולהשתלט על דמשק. בשעה שנכתבות שורות אלו גורלו של אסד עצמו אינו ידוע. באירוע מעורבות מדינות ומעצמות רבות ומדינת ישראל עומדת דרוכה נוכח ההתפתחויות.

נושאים לדיון – סוריה

• להתערב או רק לצפות ולהיזהר

בין הכוחות הפועלים בסוריה ישנם כוחות המקורבים באופן מסוים למדינת ישראל. הבולטים שבהם הם הדרוזים והכורדים שלהם יחסי ידידות עם ישראל מזה שנים רבות, ותושבי האזורים הקרובים לגבול שקבלו מישראל סיוע הומניטרי במהלך השנים האחרונות

האם לדעתכם על מדינת ישראל לסייע או להסתייע בקבוצות אלו כדי להשפיע על דמותה של סוריה החדשה, או שמא עליה רק לצפות ולהגן מרחוק ולא להתערב בביצת הסכסוכים במדינה השסועה?

• רמת הגולן

במהלך שנות התשעים של המאה הקודמת בקשו מנהיגים שונים בישראל למסור את רמת הגולן לסוריה תמורת הסכם שלום עם משטר אסאד. יוזמה זו נבלמה לאור מאבק נחוש של תושבי הגולן ותומכיהם לאור ההתפתחויות בסוריה והחשש מעליית שלטון אסלמי קיצוני במדינה, מה ניתן להסיק ממציאות זו לגבי מסירת שטחים אסטרטגים למדינות אויב שעתיד השלטון בהם אינו ברור, תמורת הסכם שלום?

• בגלל הרוח

צבאו של אסד הוא צבא מודרני וחזק שנהנה מתמיכה מסיבית של האיראנים והרוסים. למרות זאת הוא התמוטט במהירות לנוכח מתקפת המורדים. מה לדעתכם ניתן ללמוד מכאן על הגורמים לחוסנו או חולשתו של צבא?

הפוסט דע את האויב – סוריה הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

ביחידה זו ננסה ללמוד ולהכיר את ארגון החמאס המניעים לפעילותו, ומטרותיו.

מי אתם חמאס

רקע הסטורי

חמאס (חרכת אלמקאומה אלאסלאמיה תנועת ההתנגדות האסלאמית) הוקם בשלהי שנת 1987. חמאס הוא תנועת-בת של "האחים המוסלמים" – תנועה דתית שהוקמה בידי איש הדת חסן אל-בנא, ששאף "לטהר" את העולם מהשפעות מערביות, ולחזור אל ערכי האסלאם.

• מהי המשמעות לכך שמדובר בתנועה שהיא חלק מתנועה עולמית? האם החמאס/האחים המוסלמים מייצגים את כל העולם המוסלמי?

אמנת החמאס

בשנת 1988 פורסמה אמנת חמאס, שם נקבע בסעיף השמיני המוטו אותו קבע חסן אל בנא: "אלוהים הוא מטרתנו; השליח הוא מופתנו; הקוראן הוא חוקתנו; מלחמת הקודש היא דרכנו; ההקרבה היא משאלתנו". (ראו: חסן אל-בנא: האגרות, איגרת הכללים, עמ' 319).

אם כן, מטרתם של "האחים המוסלמים" ושל חמאס כתנועת-בת היא, להשליט את האסלאם בעולם ("אלוהים הוא מטרתנו; השליח הוא מופתנו; הקוראן הוא חוקתנו"), והדרך לעשות זאת היא באמצעות ג'יהאד – דרך המלחמה ("מלחמת הקודש היא דרכנו; ההקרבה היא משאלתנו").

אמנם באסלאם קיימת פרשנות ולפיה הג'יהאד – מלחמת הקודש – היא מלחמה של האדם ביצרו, אולם חסן אל-בנא מדגיש כי זו הצורה הנמוכה של הג'יהאד, ואילו הדרגה הגבוהה היא מלחמה למען האל באמצעות החרב (ראו: שם, עמ' 308-307).

עיינו בתרגום העברי של אמנת חמאס והשיבו על השאלות:

• לאור מה שחולל החמאס בבוקר שמחת תורה בעוטף עזה, מה מותר ורצוי לעשות ב"מלחמת הקודש" על פי החמאס?
• כל גורמי המודיעין בצה"ל הכירו את אמנת החמאס. אם כן, מדוע לדעתכם היו רבים שחשבו כי החמאס זנח בשנים האחרונות את דרך הג'יהאד?

עיצוב דמותו של החמאס

בכתבה שפורסמה בעתון ישראל היום, אנו מכירים את השייח' יוסוף אל-קרדאווי, שנכתב אודותיו הספר "הראש של החמאס". בכתבה מתוארות פסיקות של השייח, בנוגע ליהודים, לציונות למדינת ישראל.

משימת כתיבה

• עיינו בכתבה ומצאו מספר "פסיקות" והמלצות של אל- קרדאווי, וכיצד הן באות לידי ביטוי ביחס החמאס לישראל או לתושביה.
• אל-קרדאווי, פסק כי כחלק מהמאבק הפלסטיני בישראל, מותר להרוג גם תינוקות, כי אלו יגדלו ויהיו לוחמים בצה"ל. לאור דברים אלו, כיצד לדעתך ניתן לנהל שיח ומשא ומתן עם אנשי החמאס?

עדכון לכאורה של אמנת החמאס

בשנת 2017 "עודכנה" אמנת חמאס, כאשר המטרה היתה להציג את חמאס כארגון שתואם תפישות מודרניות ומערביות. כך למשל בדברי הפתיחה לאמנה:

"פלסטין היא סוגיה של עם אשר העולם נכשל בהבטחת זכויותיו ולהשבת מה שנגזל ממנו, וארצו נותרה סובלת מאחד הביטויים החמורים ביותר של כיבוש בעולם."

כך גם בסעיפים 9-8:

תנועת חמאס רואה את האסלאם ככולל את כל היבטי החיים, ותקף לכל זמן ומקום, ואופיו הוא דרך המלך והמתינות, והיא מאמינה שהוא דת השלום והסובלנות ובצילו חיים הדבקים בחוקים ובדתות בביטחון ובשלווה. כמו כן, היא [חמאס] מאמינה שפלסטין הייתה ותישאר דוגמה לדו קיום, לסובלנות וליצירה תרבותית.

חמאס מאמינה, כי מסר האסלאם הגיע עם ערכים של אמת, צדק, חירות וכבוד, ושלילת העוול על כל היבטיו, וקביעת אשם נגד מי שגורם אי צדק ללא קשר לדתו, למוצאו האתני, מגדרו ואזרחותו, וכי האסלאם מתנגד לכל ביטויי הקיצוניות והקנאות הדתית, האתנית והעדתית והוא דת אשר מחנכת את חסידיה לתגובה לתוקפנות ולסיוע לעשוקים, והיא מעודדת אותם להשקעה, נתינה והקרבה בהגנה על כבודם, ארצם, עמיהם והמקומות הקדושים להם.

שאלות לדיון בכיתה:

• מדוע לדעתכם אמנת החמאס עברה בשנים האחרונות משׂיח על מלחמת קודש לשיח על "השבת זכויות"? (כדאי להדגיש את הרצון להטעות את העולם המערבי בהצגת של תנועה שוחרת שלום כביכול. הגישה הזו, של טשטוש ערכי האסלאם, ואפילו הצגה של אימוץ תפיסות שנראות ככפירה באסלאם, מכונה בשם תקייה)

• לאור התנהלות החמאס בכלל ובארועי שמחת תורה תשפ"ד בפרט, (יש לשקול הקרנת הסרטון בהתאם לאופי וגיל הכיתה) איזו מאמנות החמאס "אמינה יותר", הראשונה או השנייה?

הכחשת מדינת ישראל והשאיפה להשמדת העם היהודי

• מה מצוייר בראש הסמליל של החמאס? מה ניתן להסיק מכך לגבי הסכם בין מדינת ישראל לחמאס?
• האם אתם מזהים את המבנה במרכז הסמליל של החמאס? האם ניתן להסיק מכך שהחמאס יסתפק בשלטון אוטונומי בעזה?
• סמליל החמאס משולבות שתי חרבות, בסמל מדינת ישראל מצויירים שני ענפי זית משני צידי המנורה. מה ניתן להסיק מהסמלים הללו על השאיפות של ישראל ועל השאיפות של חמאס?

נעיין בדברי הרב יוסף דב סולובייצ'יק, בדבר עם או גוף השואף להשמיד את העם היהודי :

"כל אומה, המצהירה שמדיניותה היא להשמיד את העם היהודי, היא עמלק, כי היא חרתה על דגלה סיסמה של שנאה לוהטת: "לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד" (תהילים פג ה). זו מלכות רשע עקשנית, שבה אנו מצווים להילחם ואשר לה נשבע הקב"ה בכבודו ובעצמו איבה נצחית. משום כך היא מצוות עשה מן התורה: "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך, בצאתכם ממצרים… לא תשכח"… בדורנו אנו, הרי אין ספק שהיטלר וסטאלין היו התגלמות נאמנה של עמלק".

(פרקים במחשבת הרב י"ד הלוי סולובייצ'יק, ירושלים 1984, עמ' 136)

משימת כתיבה

• במסורת היהודית ישנה מצווה מיוחדת ל"מחיית עמלק" לפי מה שלמדנו, ולפי דברי הרב כאן בקטע, האם ניתן להבין שחמאס נחשב עמלק?
• לאור דבריו של הרב סולובייצ'יק, כיצד יש להתמודד עם אנשי החמאס ותומכיהם? כיצד לדעתכם הבנה כי החמאס הוא חלק מהעמלקים לדורותיהם, יכולה לסייע לרוח הישראלית בהתמודדותה עם החמאס?

יחס תושבי עזה לחמאס

שאלות לדיון בכיתה

• בשנת 2006 נערכו בחירות בעזה, בהן זכה החמאס לרוב גדול. הדבר מעיד על הזדהות של אנשי עזה עם הארגון, מטרותיו ודרכי פעולתו. לאור זאת, מהי לדעתכם הדרך לפתור את הסכסוך מול עזה?
• במשך שנים חונכו ילדי עזה בידי החמאס לרצח וטרור. כיצד ניתן להתמודד לדעתכם עם דור הצעירים שגדל לאור חינוך זה?

הפוסט דע את האויב – חמאס הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.