במסגרת יום ירושלים אנו מציינים את איחוד העיר שהתרחש במהלך מלחמת ששת הימים.

בעקבות אותה מלחמה נכתבו עשרות שירים. חלקם מתארים את הקרבות, חלקם נכתבו לפניה או במהלכה כדי לרומם את מצב הרוח הלאומי, אחדים מזכירים את הנופלים ורבים מעלים את ירושלים המשוחררת על ראש שמחתם. במקביל לשירים אלו נכתבו במהלך השנים מאות שירים לכבודה של ירושלים. ניתן ללמוד רבות על המלחמה ומשמעותה כמו גם על ירושלים דרך השירים, מוזמנים לבחור את השירים המעניינים אתכם ודרכם ללמוד וללמד על המלחמה, על שחרור ירושלים ועל משמעותם בימינו.

מלחמת ששת הימים

את יום חרות ירושלים אנו מציינים בראש ובראשונה כיום הודיה וזכרון על הנצחון במלחמת ששת הימים בשנת 1967. המלחמה שנכפתה על מדינת ישראל בעל כורחה הייתה אחד מהנצחונות הצבאיים המהירים והמוחצים ביותר בהיסטוריה העולמית. המלחמה חילצה את ישראל מאיומי ההשמדה של מכונת המלחמה הערבית, אפשרה למדינת ישראל לשחרר שטחי מולדת שנכבשו בידי המצרים הירדנים והסורים, עוררה בלב היהודים בארץ ובכל רחבי העולם גאווה יהודית ותחושת שייכות ואהבה לעם ישראל ולארץ ישראל.

מעל הכל אפשרה המלחמה את חירותה ואיחודה של ירושלים והעניקה לעם ישראל את הזכות לחזור לקדושים שבמקומותיו.

ככל מלחמה גבתה ששת הימים מחיר כבד בנופלים ובפצועים, ולמרות הנכונות הישראלית להגיע להסכמי שלום המשיכו הערבים בארץ ומחוצה לה להמשיך ולהאבק ולפגוע בישראל עד ימינו אלה. מאבק זה יצר מחלוקת קשה בעם לגבי דרכי הפתרון לסכסוך ומחלוקת זו מתגלגלת באופנים שונים עד ימינו.

הפוסט שישה ימים, עיר אחת ושירים הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מבצע מוקד

מלחמת ששת הימים נפתחה במבצע מוקד. צפו בסרטון הקצר שלפניכם המתאר את המבצע.

קראו את ״פקודת היום״ של מפקד חיל האוויר מוטי הוד לקראת ״מבצע מוקד״ שפתח את מלחמת ששת הימים.

• הוכיחו מדבריו של מוטי הוד, כי למרות שלכל מלחמה ממלחמות ישראל עד אז היו הגורמים הספציפיים שלה, יש למעשה חוט אחד המאחד את כולן – הן במטרתם של הקמים עלינו, הן ביחס של ישראל למלחמות.
• האם לדעתכם המשיך חוט מקשר זה לשזור גם את שאר מלחמות ישראל שאירוע לאחר מכן? נמקו.
• דבריו של הוד מלאים ברוח-קרב. האם לדעתכם היה מי שערער על כך בזמנו? מדוע? האם אתם חושבים שגשיתו של מוטי הוד נכונה? נמקו.

נאום הר הצופים של רבין

ביוני 1967, מיד לאחר מלחמת ששת הימים, קיבל הרמטכ״ל יצחק רבין תואר ד״ר לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

קראו קטעים מתוך הנאום שנשא רבין באותו מעמד (כאן בקישור).

• למה מתכוון רבין באמרו כי החיילים ששחררו את ירושלים ״נגעו…הישר אל תוך לב לבה של ההיסטוריה היהודית״?
• לאור דבריו של רבין, מהי לדעתכם אותה ״ההתגלות״ שהיתה ללוחמים ״בהר הבית״, והיתה ״גדולה מהרגלי הלשון, שהרי היא הבליטה אמת עמוקה זו כברק״?
• לכיתות מתקדמות: מלחמת ששת הימים נחשבת לאחד הנצחונות המזהירים בתולדות ישראל בפרט והעמים בכלל. לאחר המלחמה יצאו לאור הרבה ״אלבומי נצחון״ המפארים את ההישג המרשים של צה״ל. זאת למרות המחיר הגבוה של המלחמה (736 בששה ימים). יחד עם זאת, גם אז נשבו כנראה רוחות של הרהור וערעור על המחיר ששולם. אתרו בדבריו של רבין את דברי הביקורת שלו על תפישות אלו, והסבירו את דבריו.
• בחרו משפט אחד מדבריו של רבין, והשתמשו בו כבסיס לפסקה קצרה אותה תכתבו, כ״מסר מרבין״ לעם היהודי בשנת 2026 למלחמת התקומה.
• מה הדומה ומה השונה בין ביצועי חיל האוויר וצה"ל במבצע מוקד לביצועיו בימי "עם כלביא" ו"שאגת הארי"?

הפוסט מדברים ששת הימים, על נאומים ופקודות יום בימי המלחמה ומשמעותם הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

משך השיעור 45 דקות

מטרות השיעור

• זיכרון הנופלים אינו רק זיכרון של העבר, אלא קריאה להמשך חיים בעלי משמעות.
• התלמידים יכירו את משמעות הביטוי "במותם ציווי לנו את החיים"- הנתינה של החיילים למעננו, למען המדינה, מחייבת אותנו להמשיך בשליחותם.
• "למלא את החלל" – התלמידים יבחרו פעולה אישית פשוטה שבאמצעותה יוכלו “להמשיך את הדרך”, מתוך תפיסה של הנצחה למעשה.

רעיון מרכזי למורה

המעבר החינוכי בשיעור הוא:
מזיכרון  |  למשמעות  |  לפעולה

המושג המארגן:
ציוו לנו את החיים

הדגש אינו על מה שהיה או שאבד, אלא על זיכרון עם משמעות לעתיד:
הנופלים פעלו מתוך שליחות למדינה לעם ולארץ – והמשימה שלנו היא להמשיך ערכים אלו בחיי היום־יום.

במותם ציוו לנו את החיים

מהלך השיעור

פתיחה – דיון (5 דקות)

כותבים על הלוח:

“לא לשווא נפלו בננו
לא לשווא נשפך הדם
כי במותם ציוו עלינו
להמשיך הלאה בדרכם”
(רחמים שקרוב)

מומלץ לעבור על כל המילים ולוודא התלמידים מבינים את ממשמעותם (לשווא, הלאה)

• מה המסר של השיר?
• מה פירוש “להמשיך הלאה בדרכם”?
• למה יש חשיבות שיהיה יום זיכרון? מה צריך לזכור?
• רשמו על הלוח : "במותם ציוו לנו את החיים"

שלב א’ – היכרות עם חלל והערך שלו

ניתן לבחור חלל לפי היכרות של הילדים עם בוגר בית הספר או תושב המקום- ניתן לחפש אפשרויות באתר "בחייהם ציוו" המשלב קטעי השראה של הנופלים ומידע קצר אודותם: https://fzl.org.il/lesson_plans/

בן זוסמן

 בדברים שכתב בן, אפשר לראות את הרעיון הזה של המשך הדרך והמשמעות של החיים.
נקרא קטע קצר מתוך צוואתו של בן זוסמן ז״ל, שנפל בצפון רצועת עזה:

“אני כותב לכם את ההודעה הזו בדרך לבסיס. אם אתם קוראים את זה כנראה שקרה לי משהו. כמו שאתם מכירים אותי, כנראה אין מאושר ממני כרגע. לא סתם הייתי ממש לקראת הגשמת החלום שלי בקרוב. אני שמח ומודה על הזכות שתהיה לי להגן על הארץ היפה שלנו ועל עם ישראל.

גם אם יקרה לי משהו, אני לא מרשה לכם לשקוע בעצב. הייתה לי הזכות להגשים את החלום והייעוד שלי ותהיו בטוחים שאני מסתכל עליכם מלמעלה ומחייך חיוך ענק.”

שיח כיתתי מונחה

• מה מהדברים בצוואה הכי נגע בכם? מדוע?
• כיצד הדברים עליהם דיברנו עד עתה באים לידי ביטוי בצוואה של בן זוסמן זכרו לברכה?
• בפסקת הפתיחה כותב בן כי “הייתי ממש לקראת הגשמת החלום שלי בקרוב”, מה החלום שלו לפי מה שכתב? (הרצון לפעול למען העם והארץ?)
• מה הערך שנוכל להמשיך לזכר בן זוסמן?

לסיכום הדיון – "לא לשווא- למען המדינה האהובה שלי"

בן כתב על איך הוא חי ובשביל מה – עם תחושת שליחות, עם אהבה לעם ולארץ שלנו, ועם רצון לתת מעצמו.

הערה למורה

לתלמידים צעירים יותר ניתן לקצר את הציטוט ולהקריא רק את המשפט:
“אני שמח ומודה על הזכות שתהיה לי להגן על הארץ היפה שלנו ועל עם ישראל”,
ולהתאים את עומק השאלות לרמת הכיתה.

שלב ג – היכרות עם המושגים "חלל" ו “הנצחה למעשה” (7 דקות)

החיילים שאינם עוד, השאירו לנו "חלל" חור ריק שחסר בו אותם ואת הטוב שלהם.

הנצחה למעשה היא כאשר אנחנו לא רק זוכרים, אלא עושים מעשה שממשיך את הדרך של מי שנפל.

סרטון הסבר על "הנצחה למעשה" –

• לזכור = לחשוב עליו
• להנציח למעשה = לפעול בהתאם לערכים שלו

שלב ד – פעילות אישית (10 דקות)

אם קיימת אפשרות טכנולוגית, מומלץ לתת לכל תלמיד לבחור לבד דמות להנצחה בקישור של אתר "למלא את החלל". או להציג על הלוח החכם ולבחור ביחד כמה חיילים שנפלו.

ניתן להדגים איזה ערך שהיה חשוב לנופל – וממשיכים אותו בפועל.

דוגמאות:

• עזרה לאחרים
• אחריות
• אהבת הארץ
• התמדה

ניתן לבקש כי כל תלמיד ירשום במחברת

• שם חלל:
• מה אני אעשה כדי "להנציח למעשה" את זכרו של החייל שנפל למען הארץ ולמעננו?

שלב ה – סיכום (5 דקות)

חזרה לשאלה מהפתיחה:

מה פירוש “להמשיך בדרכם”?

איסוף תשובות.

סיכום:

הנופלים לא ביקשו רק שנזכור אותם, אלא שנחיה חיים מלאי משמעות, שיש בהם ערכים של אחריות, אכפתיות ואהבת העם והארץ.

דגשים למורה

• לשמור על שפה מותאמת גיל ומכבדת
• להימנע מעיסוק בנפילת החייל עצמה, במוות.
• לאפשר שיתוף אך לא לחייב
• להוביל את השיח מרגש לפעולה

הפוסט מערך שיעור יסודי ליום הזיכרון “ציוו לנו את החיים” – הנצחה למעשה (לכיתות ג-ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

הערה: המערך שלפניכם עוסק בנושא "כבד". יש לשקול היטב אם המערך מתאים לאופי ולגיל של כיתתכם. (למערך מותאם לגילאי יסודי לחצו כאן)

טוב למות בעד ארצנו

הביטו בתמונת "האריה השואג" בתל-חי.

בתחתיתו של הפסל נטבע המשפט המיוחס ליוסף טרומפלדור (בשינויי נוסח קלים. על השאלה אם אכן טרומפלדור אמר את המשפט, ראו כאן), "טוב למות בעד ארצנו".

• מה אתם חושבים על המשפט הזה?
• האם ישנם ערכים נוספים שאתם חושבים ש"טוב" למות למענם? מהם?
• מה ניתן ללמוד עלינו (כפרטים וכאומה) מכך שישנם ערכים שלמענם אנו מוכנים למות?

לסרטון כללי על פרשת תל חי (מתאים גם לחט"ב) ראו כאן:

מיתוס תל חי הפך לאבן-דרך בציונות. מאז ועד היום מלווה אותנו גבורת לוחמי תל-חי, והקריאה "טוב למות בעד ארצנו". כל חייל וחיילת בצה"ל נשבעים בסוף הטירונות שלהם: "הנני נשבע(ת) ומתחייב(ת) בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקיה ולשלטונותיה המוסמכים…ולהקדיש כל כוחותיי ואף להקריב את חיי להגנת המולדת ולחירות ישראל".

עצם הנכונות של אדם להקדיש את כוחותיו ואף את חייו למען ערכים – מקדשת אותם גם כאשר אין צורך להקריב את חייו בפועל למענם. ברוח דברים אלו, אמר מרטין לותר קינג כי אדם שאין לו דבר שהוא מוכן למות למענו – במדיה מסויימת הוא אינו ראוי לחיות (קישור).

כאשר חייל "עולה על מדים" – מדים אחידים, אותם לובש גם הטירון וגם הרמטכ"ל – הוא למעשה מצהיר על נכונותו לתרום את כשרונותיו, מרצו, יכולותיו הפרטיות, כל אשר יש לו ואף את חייו למען הכלל. בכך, מעיד האדם על עצמו שהקיום שלו אינו קיום עראי, לשמונים או תשעים שנה, אלא קיום נצחי, הקשור בשלשלת הדורות של עם ישראל כולו – בעבר ובעתיד.

בן גוריון – "הנשק הסודי" שלנו

הקשר הבין-דורי הזה, קשר של חיים ומוות למען הכלל, קיבל ביטוי בדברים אותם כתב ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן גוריון:

"חזון-דורות הפך בלב חלוצים אלה תביעה מתמדת מעצמם. לאחר שזרקו מאחורי גוום ירושת עברם בגלות*, התחילו בארץ הכל מחדש, ושיקעו חייהם במפעל-בראשית, בהנחת יסודות ראשוניים, חמריים וגופניים, וגם תרבותיים ורוחניים, לחיי עם עצמאי; הכשירו אדמה והפריחו שממה; חצבו בורות וגילו מים; סללו דרכים וכבישים; בנו כפרים וערים; שמו בפי עצמם ובפי ילדיהם שפה חדשה, שפת-העולמים של עמם; חישלו כוח יהודי; ארגנו הגנה והנהלה עצמית; נלחמו עם פגעי-הטבע וכוחות-המדבר, וניטעה בלבם ההרגשה שלא מן ההפקר ולא מחסד-זרים זכו בכל אשר להם, אלא אך ורק מפרי עמלם, יצירתם ומאבקם. האדמה אשר מתחת לרגליהם, הלחם שהם אוכלים, הלשון אשר בפיהם, הבית שבו הם שוכנים, הדרך שעליו הם צועדים, הבטחון המובטח לילדיהם ולמשפחתם- כל אלה הם פרי מאמציהם ומעשה-ידיהם; וזה רק החלו לעשות, כי מאחורי מפעל-בראשית זה עומד חזון-קדומים, והוא גם חזון-עתידות, על גאולת עם ואדם, גאולה מלאה ושלמה, אשר למענה עלו, פעלו, עבדו נאבקו, ולמענה הם מוכנים למסור נפשם. זה היה היתרון האחד שהיה למגיני המדינה הצעירה של אויביהם, ובנשק סודי זה, ברוח ללא-חת של מגשימי-חזון, ניצחו המעטים את המרובים."

* הדברים הללו נובעים מהרעיון הציוני, שבן גוריון היה מנושאיו, של "שלילת הגלות". אין כאן המקום להאריך בזה, אך המעוניינים יכולים לקרוא על כך בקישור זה.

את הדברים הללו כתב דוד בן גוריון בשנת 1952 בהקדמה כרך הראשון של הספר "גווילי אש", המאגד דברים של נופלים בקרב (קישור).

משימת כתיבה:

• מדוע לדעתכם בספר זכרון לנופלים, החליט בן גוריון לשים את מסירות הנפש רק בתום רשימה ארוכה ומפורטת של מעשים חלוציים וציוניים רבים (כמו סלילת כבישים, חציבת בורות מים ועוד)?
• מהי לדעתכם החשיבות בכך ש"ניטעה בלבם ההרגשה שלא מן ההפקר ולא מחסד-זרים זכו בכל אשר להם, אלא אך ורק מפרי עמלם, יצירתם ומאבקם"? הרי לכאורה זה כיף ונעים לקבל דברים מן-המוכן?
• מהם אותם "חזון קדומים" ו"חזון עתידות" אליהם מכוון לדעתכם בן גוריון?

לסיכום: השאיפה העיקרית – לחיות חיי ערך ומשמעות

דבריו של בן גוריון מדגישים את העקרון היהודי, כי מסירות נפש בפירושה המילולי (נכונות למות) היא רק הקצה של השאיפה העיקרית – לחיות חיים שבהם האדם הפרטי רואה את עצמו לא רק כאטום-בודד המרחף בחלל הריק, אלא קשור למעגלי-קיום רחבים יותר. מעגלים אלו מתחילים בתא-המשפחתי הקרוב, ומתרחבים אל המשפחה המורחבת, החברים, בני כיתתנו, והם מתרחבים ועולים, עד שאנו מגיעים אל מעגלי הקיום של האומה, וממנה לעולם כולו.

אין כאן מחיקה וביטול של האדם הפרטי, חלילה, אלא הבנה כי הקיום שלו מקבל משמעות נוספת כאשר הוא קושר את גורלו במעגלים רחבים יותר. זאת ועוד, כפי שהדגשנו, אין ביהדות שאיפת-מוות כפי שיש בדתות אחרות, אלא שאיפה לחיות חיים של ערך ומשמעות. רק במקרה שבו המציאות כופה על האדם להגיע לבחירה בין מוות למען הערכים הנעלים ובין חיים ריקים מתוכן, אזי הבחירה במסירות-הנפש למען הערכים מדגישה ומבליטה כי כל שנות-החיים שקדמו לכך היו גם הן מלאות בערך ומשמעות.

"שיום יגיע ואהיה אחד מהם"

ב-כ' בכסלו תשפ"ד (3 בדצמבר 2023) נפל הלוחם בן זוסמן מירושלים בקרב ברצועת עזה. בן 22 היה בנופלו. לאחר מותו, גילתה משפחתו כי לפני צאתו לקרב הפקיד בן צוואה, אותה ביקש למסור למשפחתו אם ייפול בקרב. צפו בסרטון שהופק על ידי פרויקט צוללת כחולה – במותם ציוו לנו את החיים – בן זוסמן הי״ד:

הצוואה של בן זוסמן ז״ל, שנפל בצפון רצועת עזה

"אני כותב לכם את ההודעה הזו בדרך לבסיס. אם אתם קוראים את זה כנראה שקרה לי משהו. כמו שאתם מכירים אותי, כנראה אין מאושר ממני כרגע. לא סתם הייתי ממש לקראת הגשמת החלום שלי בקרוב. אני שמח ומודה על הזכות שתהיה לי להגן על הארץ היפה שלנו ועל עם ישראל.

גם אם יקרה לי משהו, אני לא מרשה לכם לשקוע בעצב. הייתה לי הזכות להגשים את החלום והייעוד שלי ותהיו בטוחים שאני מסתכל עליכם מלמעלה ומחייך חיוך ענק. כנראה שאשב ליד סבא ונשלים קצת פערים, כל אחד יספר על החוויות שלו ומה השתנה בין מלחמה למלחמה. אולי גם נדבר קצת פוליטיקה, נשאל אותו מה דעתו.

אם חס וחלילה אתם יושבים שבעה, תהפכו אותה לשבוע של חברים, משפחה וכיף. שיהיה אוכל, בשרי כמובן, בירות, שתייה מתוקה, גרעינים, תה וכמובן כמובן עוגיות של אמא. תעשו צחוקים, תשמעו סיפורים, תפגשו את כל שאר החברים שלי שעוד לא ראיתם. וואלה? מקנא בכם. הייתי רוצה לשבת שם לראות את כולם.

עוד נקודה חשובה מאוד מאוד. אם חלילה אפול בשבי, חי או מת. אני לא מוכן שחייל או אזרח אחד יפגעו בגלל איזו עסקה לשחרורי. אני לא מרשה לכם לא לנהל קמפיין או מאבק או משהו כזה. לא מוכן שישוחררו מחבלים תמורתי. בשום דרך, צורה או עסקה. אל תפרו את המילים שלי בבקשה.

אני אגיד את זה שוב, יצאתי מהבית בלי שבכלל זומנתי למילואים. אני מלא גאווה ותחושת שליחות ותמיד אמרתי שאם אצטרך למות הלוואי וזה יהיה בהגנה על אחרים ועל המדינה. ירושלים, הפקדתי שומרים, שיום יגיע ואהיה אחד מהם.״

שאלות לדיון:

• מה מהדברים בצוואה הכי נגע בכם? מדוע?
• כיצד הדברים עליהם דיברנו עד עתה באים לידי ביטוי בצוואה של בן זוסמן הי"ד?
• בפסקת הפתיחה כותב בן כי "הייתי ממש לקראת הגשמת החלום שלי בקרוב", ובמשפט הבא הוא כותב "אני שמח ומודה על הזכות שתהיה לי להגן על הארץ היפה שלנו ועל עם ישראל", כאשר הוא יודע כי הוא עלול למות בקרב. לאור הדברים עליהם דיברנו, כיצד ניתן לדעתכם לגשר על הפער בין שני המשפטים הללו, בין הפרטי לכללי?
• בן מדבר על כך שאם ייפול בקרב, הוא "יישב בשמיים" עם סבו שנפטר והם "ישלימו פערים" וידברו הן על החוויות שלהם והן על "מה שהשתנה בין מלחמה למלחמה". כיצד לדעתכם מבטאים משפטים אלו את הקשר הבין-דורי ואת הדברים עליהם דיברנו עד עתה?
• מדוע לדעתכם מבקש בן ממשפחתו שיעשו את השבעה עליו באופן כל כך חריג, של שמחה וכיף?
• מהם לדעתכם הערכים שהונחלו בבית על ידי הוריו של בן, שהביאו אותו לכתוב כזו צוואה בגיל 22? האם גם אתם רוצים שילדיכם העתידיים יהיו מסוגלים לכתוב דברים שכאלו? אם כן, אילו ערכים עליכם להנחיל להם לאורך השנים, וכיצד תעשו זאת?

לזכר הנופלים על תקומת ישראל, ניתן לצפות בסרטונים קצרים שהופקו על ידי פרויקט ״צוללת כחולה״ ובו מסר נופלים ממלחמת "חרבות ברזל", בכתב ידם. אנו מצדיעים לגבורתם ולמסירותם, זוכים להשראה מהם, ומתחייבם להמשיך את דרכם.

• במותם ציוו לנו את החיים – אלחנן קלמנזון הי״ד
• במותם ציוו לנו את החיים – אלקנה ויזל הי״ד
• במותם ציוו לנו את החיים – שחר פרידמן הי״ד
• במותם ציוו לנו את החיים – יוסף גיטריץ הי״ד
• במותם ציוו לנו את החיים – יפתח יעבץ הי״ד

הפוסט בעד ארצנו – גבורת הנופלים ומשמעותה הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

(למתעניינים במערך שכתבנו בעבר על גבורת הנופלים, לחצו כאן)

לזכרם של הנופלים נכתבו במשך השנים מאות שירים שאחדים מהם הפכו לנכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית. אנו מציעים לכם לעסוק בכמה מהם, חלקם מהידועים ביותר ואחרים פחות, אבל כולם מעבירים מסר של גבורה, מסירות ותקומה. ניתן ללמד אחדים מהם בכיתה או בפעילות קבוצתית

לשימושכם פלייליסטים עם שירים בעלי מסר של גבורה ומסירות המתאימים ליום הזכרון – לצד השירים הבאנו שאלות לדיון או למשימת כתיבה , להבנה והעמקה בשיר.

רצועה של גבורה: ספוטיפיי , יוטיוב , אפל

רצועה של גבורה למוסדות תורניים: ספוטיפיי , יוטיוב , אפל

ארץ צבי/תלמה אליגון (1977)

מילות השיר מופיעות כאן. הרקע לשיר הוא כמובן מבצע יונתן שהתחולל בשנת 1976. לרקע על המבצע בסרטון מצויר.

בשנת 2006 נוסף לשיר בית לזכרו של רס"ן רועי קליין, שנפל במלחמת לבנון השנייה כאשר קפץ על רימון ברצונו להגן על לוחמיו. לסיפור גבורתו של רועי לחצו כאן.

שאלות לדיון על השיר

• אילו מילים בשיר רומזות לארועים ההיסטורים השונים עליהם הוא נכתב (מבצע אנטבה ומעשהו של רועי)?
• בשיר נאמרו המילים: שֶׁעִצְּבוֹנָהּ וּשְׂשׂוֹנָהּ/הֵם שְׁתִי וָעֵרֶב בְּבֶגֶד יוֹמָהּ.. הסבירו משפט זה ואת הקשר בינו לבין המועד בו מצוינים יום הזכרון ויום העצמאות. מה דעתכם על השורה בשיר ועל הצורה ששילוב זה בא בציון יום הזכרון ויום העצמאות?
• אילו ערכים המדריכים את מדינת ישראל ואת צבאה כיום באים לידי ביטוי בשיר? כיצד ערכים אלו באו לידי ביטוי במלחמת חרבות ברזל?

אחי גבורי התהילה/ דודו ברק (1973)

למילות השיר לחצו כאן.

הביטוי "אחי גבורי התהילה" נכנס לתרבות הישראלית בזכותו של הסופר היהודי אמריקאי שכתב בשנת 1948 בעיצומה של מלחמת העצמאות ובהשראתה רומן גדול על חמשת האחים לבית חשמונאי שחוללו את מרד המכבים. במסגרת הרומן שמעון, האח האחרון שנותר לאחר קרבות החירות מספר את סיפור גבורתם של אחיו.

הביטוי זכה לפופולריות רבה בעקבות נאומו של מפקד חטיבה 7 שמואל גונן (גורודיש) עם סיום קרבות השריון במלחמת ששת הימים בהתייחסו לנופלים בקרבות.

(לשיקול המורה האם לעסוק בדמותו של שמואל גונן ובנאום לאור מלחמת יום כיפור שהתחוללה שבע שנים מאוחר יותר. למעוניינים ניתן להרחיב כאן).

השיר עצמו נכתב זמן קצר לפני מלחמת יום כיפור אך הולחן במהלכה ובהשראתה.

שאלות לדיון על השיר

• מיהם האחים המוזכרים בשיר. בכיתות המכירות את הנושא ניתן לבדוק מה היה גורלו של כל אחד מהם במהלך מלחמות החשמונאים (על האחים וגורלם לחצו כאן)?
• בשיר מתוארים תפקידים צבאיים שונים וזירות קרב שונות במלחמת יום כיפור -מהם? (לתקציר המלחמה)
• בביטוי השתמשו אנשים שונים כדי לתאר את מלחמות החשמונאים, לרמוז למלחמת העצמאות, להספיד את נופלי ששת הימים ולשיר על מלחמת יום כיפור-מה המסר בשימוש באותו ביטוי בהקשר זה? מה דעתכם על מסר זה. התייחסו גם לסמל יום הזכרון "דם המכבים".

אבא, אמא וכל השאר/ראובן פולייטי (2011)

למילות השיר לחצו כאן.

השיר נכתב בידי סמל ראובן פוליטיי הי"ד שנפל במלחמת ההתשה שלאחר מלחמת יום כיפור (1973). על קורות חייו ראו כאן.

שאלות לדיון על השיר

• השיר מתאר את חווית המלחמה הקשה – כיצד מסר זה בא לידי ביטוי?
• למרות התחושה הקשה הלוחם בשיר (ובמציאות) נחוש להלחם – מדוע?
• צפו בנאומו של הרמטכ"ל משה דיין בקיבוץ נחל עוז בשנת 1956 בהלוויתו של מפקד הקיבוץ רועי רוטנברג שנפל מידי מחבלים. איזו שורה בשיר מתאימה למסר העולה מדבריו של דיין? מה דעתכם על מסר זה בימינו ולאור ארועי שמחת תורה תשפ"ד?

ליל מלאך/נעמי שמר (1983)

למילות השיר ראו כאן. 

שאלות לדיון על השיר

• השיר מתייחס לארועים המתוארים בספר בראשית פרק ל״ד פס' כה-לא. כיצד הארועים באים לידי ביטוי בשיר? מה הוסיפה המשוררת על תיאור הארועים כפי שמופיע בתנ"ך?
• לאילו ארועים היסטוריים מהדורות האחרונים רומזת שמר בשיר? האם תוכלו לתאר ארועים היסטוריים מימי מערכות ישראל בהם "לא עזר לי איש הלילה"?
• אילו שורה מהשיר נראית בעיניכם כבעלת המסר המשמעותי ביותר ליום הזכרון לחיילי צהל?
• אחד מחיילי צה"ל ששירת במהלך מלחמת חרבות ברזל במחנה שורה אליו הובאו גופות הנופלים, כתב לאריאל הורביץ, בנה של שמר את המכתב הבא בקישור זה. מה אתם חשים לנוכח המכתב ולנוכח תשובתו של הורביץ

דודי ירד לגנו/יעקב לוריא (2024)

(מילות השיר לצד הסרטון)

השיר נכתב על פי מכתב שהותיר אלקנה ויזל הי"ד שנפל בקרב ברצועת עזה. על אלקנה ראו בסרטון.

הערה: השיר מבטא עמדה בסוגיית השבויים – לשיקול בית הספר האם וכיצד להתייחס

שאלות לדיון על השיר

• מה מקור הביטוי "דודי ירד לגנו" ומה משמעותו בהקשר השיר (התייחסו לציטוט: ״דודי ירד לגנו, לערוגות הבושם, לרעות בגנים וללקוט שושנים" (שיר השירים ו ב) – "אלה נשמות צדיקים שמסלקן מביניהם" (תלמוד ירושלמי ברכות פ"ב הל' ח).
• מה המסרים שמבקש אלקנה להעלות במכתבו? עם אילו מהם אתם מזדהים? ומדוע?
• "עכשיו כותבים את ההיסטוריה של עם ישראל"-כיצד ניתן להתייחס לנופלים במערכות ישראל לאור משפט זה? מה אתם חשים לגביו?

הלוחם העברי/גולן ואך

(מילות השיר בתמליל הסרטון)

השיר נכתב לזכרו של עברי דיקשטיין, ובשיר מנגנות גם הדס הרשקוביץ, שבעלה יוסי הרשקוביץ נפל בקרבות בעזה, וציפי גולדברג שבעלה הרב אבי גולדברג נפל בלבנון.

1. מהם מאפייניו של הלוחם העברי על פי השיר?
2. איזה המשכיות היסטורית באה לידי ביטוי במעשיו של הלוחם העברי? מהי משמעותה של המשכיות זו?

אילו עוד שירים (מהפלייליסט המובא בראשית המערך או מהידע הכללי שלכם) הקשורים ליום הזכרון משמעותיים בעיניכם? אילו מסרים אתם לוקחים מהם?

הפוסט שיר של גבורה – ליום הזכרון הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

כמדי שנה אנחנו מצטרפים לשרשרת ארוכה של אבותינו מימי יציאת מצרים ועד היום החוגגים את ליל השימורים כזכר ליציאת מצרים.

כולנו נאספים, משפחה וחברים לחזק את הברית הכרותה ביננו כבנים לעם ישראל, ומקיימים את מצוות "והגדת לבנך" המעביר את דגל המורשת והתקווה מדור לדור.

השנה בליל בסדר נזכור את הלוחמים ובני משפחותיהם בכל הזירות, את משפחות הפצועים והנופלים ואת כל הפועלים למען עם ישראל בטחונו וחירותו.

השיר שכתב אלתרמן בפסח תש"ח, נכתב בימיה של מלחמה אחרת – ומתאים כל כך לימנו אנו.

לילו של אליהו הנביא – נתן אלתרמן

הוא יגיע הסב כעברו מתמיד

על בתי ישראל באזור ואדרת
הוא יבוא אל שולחן היחידה העברית
הלובשת עשן ועפר ועופרת

את היד הוא יושיט אל כוסו כמנהג
דום תקום לפניו הפלוגה ובפתח
כדמעה אדירה של זהב ושל חג
הירח יבער ברקיע של פסח

יברך את שולחן הסעודה התמה
יברך כל פלוגה אם חונה או ניידת
יברך את הכוח הקם לאומה
שעם חג ראשיתה בשנית היא נולדת

ברקיע גבוה של ליל מלחמה
הירח יבער ואדמה עין היין
והסב שהזקין עם זקנת האומה
יימצא כעומד על ערשה זה הליל

וילחש אז הסב: בין מם-מם ומם-כף
לא אבחינה, שאו לקדמון שכמוני
אבל צור ישראל, המם-אב לבניו
יברך את חגכם עלי לחם העוני

יברך את שולחן הסעודה החמה…

שאלות לדיון בשולחן החג:

• מה ההמשכיות אותה מסמל אליהו הנביא המבקר את הלוחמים?

• מי זה המם – אב? איזו ברכה נותן לדעתכם ה״מם אב לבניו״?

• השיר הולחן בשנת תשל"ד זמן קצר לאחר מלחמת יום הכיפורים. מדוע לדעתכם הולחן השיר דווקא אז?

• מה היה אומר אליהו הנביא ללוחמי צה"ל באוויר בים וביבשה בפרוס חודש ניסן וחג החרות השנה?

הפוסט חג פסח – לילו של אליהו הנביא הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

על יחסי ישראל וארה״ב בעקבות מלחמת "שאגת הארי"

ישראל וארה״ב – השנים הראשונות

ארה״ב היתה המדינה הראשונה שהכירה במדינת ישראל מיד עם הקמתה. הנשיא הארי טרומן הכיר במדינה הצעירה למרות התנגדות של אנשי מחלקת המדינה האמריקנית. אולם מיד לאחר מכן היתה שותפה לאמברגו-הנשק שהוטל על ישראל במהלך מלחמת העצמאות.

עד מלחמת ששת הימים היו יחסי ישראל וארה״ב צוננים יחסית. ספקית הנשק העיקרית של ישראל היתה דווקא צרפת. עם זאת, לאחר מלחמת סיני, בה הוכיחה ישראל את עוצמתה הצבאית, ופעילות אנשי ״המוסד״ שסיפקה לארה״ב עותק של ״הנאום הסודי״ של חרושצ׳וב, ובו התנגד למעשיו של סטאלין, התחזק הקשר בין ישראל לארצות הברית והוא התעצם מאוד בימי מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה. (על יחסי ישראל וארצות הברית בעקבות מלחמת ששת ימים ניתן לצפות בסרטון זה, יש להפעיל כתוביות

במהלך מלחמת יום הכיפורים, באחד הרגעים הכי קשים של מדינת ישראל, סייעה לה ארה״ב ברכבת אווירית של סיוע צבאי.

צפו בסרטון המציג את ״הרכבת האווירית״.

• אם מדובר בכיתות התיכון הגבוהות, ניתן לאתגר את התלמידים: לאור מה שאתם יודעים על המלחמה הקרה בין ארה״ב וברית המועצות, ועל המזרח התיכון בהקשר זה – האם ארה״ב תמכה בישראל רק ממניעים של אהבת ישראל, או שהיו לה מניעים נוספים?
• האם לדעתכם לניצחון הישראלי המובהק במהלך מלחמת ששת הימים יש קשר לחיזוק היחסים בין המדינות? נמקו.

הסיוע הצבאי של ארה״ב לישראל – טוב או רע?

החל משנות ה-50 החלה ארה״ב להעניק סיוע צבאי למדינות שונות, כחלק מהרצון שלה לרתום אותן לצדה במלחמה הקרה. אחת המדינות הללו היא ישראל, שמאז ועד היום מקבלת סיוע כלכלי לצרכי-צבא מארה״ב.

לאחרונה הכריז ראש הממשלה נתניהו כי בתוך עשור תיגמל ישראל לחלוטין מהסיוע האמריקני.

• חפשו במרשתת מידע – מהו היקף הסיוע הכלכלי האמריקני לישראל?
• מהי המשמעות הכלכלית של ״גמילה״ זו? (נסו לחשב כמה מסים יצטרכו לגבות מכל אזרח בשנה על מנת להמנע מהכספים הללו).
• מהם היתרונות ומהם החסרונות של הסיוע האמריקני הזה? האם לדעתכם היתרונות גוברים על החסרונות או להיפך? נמקו.

שאגת הארי – זוכרים מי אנחנו!

ניתן לקרוא בכתבה הזו על שיתוף הפעולה ההדוק בין צבאות ישראל וארה״ב במסגרת מבצע שאגת הארי.

• מהו השינוי המהותי בין הסיוע האמריקני לישראל במהלך מלחמת יום הכיפורים ובין מבצע שאגת הארי?

נצפה עם התלמידים בסרטון הקצר הזה ממלך האריות.

• מהו החלק שהכי דיבר אליכם בסרטון? נמקו.

בתחילת הסרטון כאשר סימבה מביט בהשתקפות שלו הוא מאוכזב, כי ציפה לראות את אביו, אך רואה את השתקפותו שלו-עצמו (הדומה מאוד לאביו).

• מדוע לדעתכם זה מאכזב אותו?
• מהו המסר שהקוף רפיקי מנסה להעביר לסימבה?

• מהי לדעתכם המשמעות של המשפט החוזר ״זכור מי אתה״? נמקו.
• האם לדעתכם יש קשר בין התהליך שמדינת ישראל עברה מאז ראשיתה ועד מבצע שאגת הארי? הסבירו מהו.
• האם לדעתכם להכרזה הישראלית כי היא שואפת להגמל מהסיוע האמריקני יש חלק לשדרוג מעמדה כשווה בין שווים במהלך מבצע שאגת הארי? נמקו.

• מה אנחנו כבני-נוער, הנמצאים בתהליך של התבגרות ויציאה-לעצמאות, יכולים לקחת מהשיעור לחיים שלנו?

הפוסט כשסימבה הופך למלך החיות – יחסי ישראל ארצות הברית בעקבות מלחמת שאגת הארי הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מזה מספר שנים ובמיוחד מאז ראשית מלחמת "חרבות ברזל" סופג העורף הישראלי הפגזות הגורמות לנזק רב ולנפגעים. מציאות זו הגיעה להיקפים נרחבים במהלך מבצעי "עם כלביא" ו"שאגת הארי" שבמסגרתן יצאה ישראל להלחם במשטר האיראני המבקש להשמיד את ישראל.

במערך המובא להלן נביא כמה תקדימים היסטוריים מהארץ ומהעולם על צורת ההתנהלות של עורף מופגז בימי מלחמה ועל המשמעות המכרעת של התנהלות זו לגבי גורל המערכה.

חלק א : בין חזית לעורף

צפו בסרטון המצורף המתאר את אחת מהמתקפות האיראניות על ישראל עם תחילת מבצע "שאגת הארי" (לשיקול המורה האם להמליץ על הצפייה לתלמידים)

• הסבירו – מה לדעתכם הייתה מטרת האיראנים במטחי הטילים שכוונו הישר למטרות אזרחיות?

הערה – רצוי להסביר לתלמידים כי הכוונה לא הייתה בכיבוש שטח או השמדת יכולת צבאיות אלא זריעת פחד שמטרתו למוטט את המורל הלאומי ולגרום להפסקת המלחמה ולסוג של כניעה.

דונו עם התלמידים בשאלה – כיצד ניתן לסכל מטרה זו? האמנם די רק ביכולות ההגנה הצבאיות של יירוט הטילים או השמדת בסיסי השיגור?

חלק ב : רקע לבליץ

הדוגמא הידועה ביותר בהיסטוריה למתקפה קטלנית על אוכלוסייה אזרחית במטרה למוטט את רוחה להביא לכניעה, הייתה "הבליץ", ההפצצות הגרמניות על בריטניה בקיץ 1940.

״ניצב בפנינו מבחן מהסוג הקשה ביותר. עומדים בפנינו חודשים רבים מאוד של מאבק ושל סבל. אתם שואלים, מהי מדיניותנו? אשיב לכם: היא להילחם בים, ביבשה ובאוויר, בכל כוחנו ובכל העוצמה שהאל יכול להעניק לנו; לצאת לקרב נגד עריצות מפלצתית, שלא הייתה איומה ממנה ברשימות האפלות והאיומות של פשעי האנושות. זוהי מדיניותנו. אתם שואלים, מהי מטרתנו? אני יכול לענות במילה אחת: ניצחון; ניצחון בכל מחיר, ניצחון חרף כל האימה, ניצחון, לא משנה כמה ארוכה וקשה תהיה הדרך, שכן ללא ניצחון, אין הישרדות״.

• ניתן לשאול את התלמידים – מי לדעתם אמר את הדברים לעיל, ומתי.
• מהי הרוח העולה מהדברים?
• האם הדברים יכולים להיות רלוונטיים גם לתושבי ישראל בימים אלו ממש?

הנואם הוא ראש ממשלת בריטניה לשעבר, ווינסטון צ׳רצ׳יל, שבמאי 1940 – כאשר גרמניה הנאצית השתלטה במהירות על עוד ועוד מדינות באירופה, כולל צרפת – עמד בפני העם הבריטי, ואמר להם את האמת בפרצוף: המצב קשה, והוא עתיד להמשיך להיות קשה עוד זמן רב, אך בסוף העם הבריטי ינצח.

• האם, לדעתכם, לאמירה כי העתיד הקרוב הולך להיות קשה, אך הוא חלק מתהליך ארוך שבסופו ניצחון, היה חלק בבניית החוסן של העם הבריטי?

כפי שצ׳רצ׳יל ״הבטיח״ – אכן המצב לא הפך לטוב יותר בחודשים שלאחר הנאום: צרפת נפלה במהירות בפני גרמניה הנאצית, ומעל 300,000 חיילים שנשלחו מבריטניה לסייע לצרפת, נלכדו בעיר החוף דנקירק, והיו מטרה קלה לצבא הגרמני.

• על מבצע דינמו – מבצע החילוץ – ניתן לקרוא כאן.
• על המצב במערב אירופה, כולל מבצע דינמו, ניתן לשמוע בפרק 5 של הפודקאסט על מלחמת העולם השנייה של יובל מלחי, כאן.
• על האירועים הללו נעשה סרט בשם ״שעה אפלה״. ניתן לצפות בחלקים מהנאום כפי שעובדו לסרט.

הדרך שהוביל צ׳רצ׳יל לא היתה קלה, והוא נתקל בהתנגדויות גם מתוך קבינט המלחמה שלו, שהיו בו מי שהציעו כניעה והסכם מול הגרמנים.

צפו בקטע הזה, מתוך הסרט ״שעה אפלה״, המציג את המחלוקת המדוברת. באחד מרגעי השיא אומר צ׳רצ׳יל כי לא ניתן לנהל משא ומתן עם טיגריס, כשהראש שלך נמצא בתוך הפה שלו.

• האם, לדעתכם, האמירה הזו יכולה להתאים גם למצב שלנו, בו איראן עמדה על סף פצצה גרעינית, וארה״ב קראה לה לשולחן המו״מ?
• האם, לדעתכם, צדקה ישראל בפעולה הצבאית ופתיחת המלחמה הישירה מול איראן, בעת שהאיראנים עוד התנהלו מול האמריקנים במישור הדיפלומטי? נמקו.

הנאום הבא של צ׳רצ׳יל, המוכר בשם ״נילחם בחופים״, הגיע לאחר השלמת הפינוי מדנקירק. בנאום זה הדגיש ראש ממשלת בריטניה כי ניצחון לא-מושג בעזרת נסיגות, וכי למרות ההצלחה הכבירה של המבצע ההירואי, אין להתבשם מכך, אלא יש לחתור לנצחון מתוך הכרעת האויב.

״גם אם חלקים גדולים של אירופה והרבה מדינות ותיקות ומהוללות נפלו או תיפולנה תחת שלטון הגסטפו וכל המנגנון המשוקץ של השלטון הנאצי, אנחנו לא נירתע ולא נכזיב. אנחנו נמשיך עד הסוף. אנחנו נילחם בצרפת, נילחם בים ובאוקיינוס, נילחם בבטחה גוברת ובכוח גובר באוויר; אנחנו נגן על האי שלנו, ויהיה המחיר אשר יהיה. נילחם בחופים, נילחם בנקודות הנחיתה, נילחם בשדות וברחובות, נילחם בגבעות. לעולם לא ניכנע״.

• כפי שניתן לקרוא, צ׳רצ׳יל המשיך להציג בפני העם הבריטי את הסכנות שעוד צפויות לו, והכין אותו לגרוע ביותר. האם, לדעתכם, יש חשיבות לפירוט הזה?
• האם וכיצד עשוי להיות יתרון להתכוננות למצבים קשים? האם, לדעתכם, זה תורם לחוסן הנפשי, או שמא מחליש? נמקו.

חלק ג : הבליץ

לפניכם סרטון קצר על הבליץ

צפו בסרטון והסבירו:

• מדוע יצאו הנאצים ל"בליץ"?
• מה היו ממדי הפגיעה בבריטניה?
• האם הצליחו הנאצים במשימתם? מדוע?

ניתן לקרוא כאן להרחבה על הבליץ, ולהאזין להסכת של יובל מלחי (פרק 6, ניתן לבקש מהתלמידים לשמוע את ההסכת ולהגיע ממנו למסקנות כיצד הצליחו הבריטים לעמוד במתקפה)

קטע מתוך ספרו של וינסטון צ'רציל על מלחמת העולם השניה, כרך ב', שעתם הנאה:

מטרתם הראשונה של הגרמנים היתה להשמיד את הכוח האווירי שלנו; השניה היתה לשבור את רוחו של איש־לונדון, או לפחות להוציא את הכרך הגדול שבעולם מגדר מקום נוֹשב. במטרות החדשות האלו לא הצליח האויב. נצחונו של חיל־האוויר־המלכותי הושג על ידי העזתם של טייסינו וכושר־המעשה שלהם, על ידי טיבם המצוין של מטוסינו, ועל ידי ארגונם הנפלא. מיליוני אנשים פשוטים וצנועים, שהוכיחו לעולם מה כוחו של ציבּור שנתגדל בחופש, עתידים היו עתה לגלות סגולות אחרות מפוארות לא־פחות, הכרחיות לא־פחות לחייה של בריטניה…

ום אחד אחרי ארוחת־הצהרים בא שר־האוצר, קינגסלי ווּד, לראותני לרגל עסקיו במס. 10 והנה שמענו התפוצצות כבדה מאד מעבר לנהר בלונדון הדרומית. לקחתיו אתי לראות מה אירע. הפצצה נפלה בפקהם. היא היתה גדולה מאד – מן־הסתם מוקש־יבשה. היא החריבה או עירערה לגמרי עשרים או שלושים בתים קטנים בני שלוש קומות ופערה חלל ניכּר ברובע הזה העני עד מאד. דגלים בריטיים קטנים ומעוררי־חמלה כבר ננעצו בין החרבות. כיון שהוּכרה המכונית שלי, באו הבריות במרוצה מכל עבר ועד־מהרה נתאסף קהל של יותר מאלפיים. כל האנשים האלה היו אחוּזים התלהבות עזה. הם נתקהלו סביבנו, מריעים ומגלים את כל האותות של חיבּה נאמנה, חפצים לגעת בבגדי וללטפם. אפשר היה לחשוב שהבאתי להם איזו טובת־הנאה ממשית ונאה אשר תשביח את גורלם בחיים. מורשי־לבי נרעשו כליל, ואני בכיתי. איזמי, שהיה אתי, מספר ששמע אשה זקנה אומרת, “רואים אתם, באמת איכפת לו. הוא בוכה”. לא היו אלו דמעות עצב כי אם דמעות פליאה והתפעלות. “אבל ראה, הבט לכאן”, אמרו, ומשכוּני אל מרכז ההריסות. שם היה מכתש עצום, אולי ארבעים יארד רחבו ועשרים רגל עמקו. נטוּי בקצה המכתש ממש היה מקלט אנדרסון אחד, ובפתחו הנעוה קידמו את פנינו איש צעיר לימים, אשתו ושלושת ילדיו, בריאים ושלמים אך כפי הנראה המומי־נפץ. הם היו במקום ברגע ההתפוצצות. הם לא יכלו לספר מאומה על חוויותיהם. אבל היה היו כאן, וגאים היו על כך. השכנים ראו בהם יצורי־פלא הראויים לקנאה. כשחזרנו ונכנסנו למכונית עבר הלך־רוח נזעם יותר את ההמון הדל הזה. “תחזיר להם” קראו, ו“שיספגו גם הם”. קיבלתי עלי מיד לדאוג לכך שתתמלא משאלתם; והבטחה זו ודאי שנתקיימה. החוב הוחזר עשרת מונים. מונים, בהפצצת־השיגרה הנוראה של ערי גרמניה, שהוסיפה תעצומות ככל שהתפתח הכוח האווירי שלנו, ככל שכבדו הפּצצות וחמרי־הנפץ האדירו. אין ספק שנפרענו מן האויב כהלכה ומיצינו עמו את מידת־הדין עד תוּמה. וי לבני־אנוש העלובים!

(מתוך פרויקט בן יהודה)

• מה ניתן ללמוד מהקטע על כח העמידה של תושבי לונדון?
• מה עודד אותם לעמוד מול המתקפה?
• צפו בתיאור הססמאות שליוו את תושבי בריטניה בימי הבליץ. מה היה המסר שלהם? מה ניתן ללמוד מהם למצבנו?

במהלך ימי "הבליץ" אמר וינסטון צ'רצ'יל על תושבי בריטניה –

Let us therefore brace ourselves to our duties and so bear ourselves that if the British Empire and its Commonwealth last for a thousand years, men will still say, 'This was their finest hour.'

לכן, הבה נצא למלא את חובותינו, ונפעל כך, שאם האימפריה הבריטית וחבר העמים שלה יישארו עוד אלף שנים, עדיין יאמרו האנשים 'הייתה זו שעתם היפה ביותר'.

• הסבירו את כוונתו?
• האם לדעתכם מתאים משפט זה גם לתיאור התנהלותם של תושבי ישראל במהלך המלחמה?

(להרחבה על הנאום לחצו כאן)

הבליץ הסתיים בכישלון מבחינת הנאצים. הגרמנים לא הצליחו לשבור את כח העמידה של תושבי בריטניה וחיל האויר הבריטי גרם לגרמנים נזקים משמעותיים. ארבע שנים מאוחר יותר נצחו הבריטים ובעלי בריתם את גרמניה הנאצית.

חלק ד : תש"ח

בחודש הראשון שלאחר הקמת המדינה הפציץ חיל האויר המצרי בקביעות את תל-אביב וגרם למאות הרוגים. ישראל הצעירה נעדרה באותו שלב מטוסים שיוכלו להדוף את התקפות האויב

קראו על אירועי אותם ימים

• מה הייתה מטרת המצרים בהפצצת העיר?
• מה היה היקף הנזקים?
• כיצד התמודדו תושבי תל-אביב עם ההפצצות?

קראו כיצד הגיב בן גוריון להפצצת העיר:

על אף הקשיים והסכנות, היה בן גוריון אופטימי. בלילה הקודם, לאחר ההפצצה הראשונה של תל אביב על ידי חיל האוויר המצרי, נסע מנהיגה בן ה- 62 של ישראל, לשדה דב שנפגע. בשובו לפנות בוקר לביתו, בג'יפ פתוח, עקבו אחריו תושבי תל אביב בהשתאות. בן גוריון שאב מהם עידוד: 'מכל הבתים הציצו אנשים בפיז'אמות ובכותנות. אבל לא היה ניכר פחד למעלה מהמידה. הרגשתי – אלה יעמדו. (מתוך – מרדכי נאור, שנה ראשונה לעצמאות, יד בן צבי, תשמ"ח, עמ' 18).

• הסבירו מה גרם, לדעתכם, לבן גוריון להאמין ביכולת העמידה של תושבי העיר?

חלק ה : מבצע עם כלביא ושאגת הארי

מדינת ישראל מתמודדת בימים אלו עם התקפות טילים בסדרי גודל חסרי תקדים.

כתבו את הדומה והשונה בין מצבה של ישראל היום למצבה בשנת 1948 ולמצבם של תושבי לונדון בימי הבליץ? התייחסו להתנהלותם של רוב אזרחי ישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל. ניתן להעזר גם בקליפ המצורף מראשית המלחמה

האם, לדעתכם, אזרחי ישראל מפגינים אותה יכולת עמידה כמו אזרחי בריטניה ב1940 וכמו אזרחי ישראל בתש"ח? הביאו דוגמאות לביסוס טענתכם.

הציעו הצעות מעשיות לחיזוק החוסן הלאומי והסבירו את חשיבותן? הסבירו מה, לדעתכם, תפקידו של הנוער בנושא זה בימים אלו? האם אתם יכולים ליישם באופן מיידי את ההצעה אותה הצעתם?

• צפו בסרטון זה שפורסם על ידי תנועת בני עקיבא בימי מבצע "שאגת הארי":

 

View this post on Instagram

 

A post shared by בני עקיבא בישראל (@bneiakiva_il)

• ציינו מהי המשמעות המיוחדת של המילה עורף כפי שהיא באה לידי ביטוי בסרטון.
• אילו פעילויות מוצגות בסרטון כביטוי ל"עורף חזק"? באילו מהם אתם בעצמכם השתתפתם.

הפוסט עורף חזק – עם חזק הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

יום תל חי, נקבע ביום יא אדר לזכר – קרב תל חי. הקרב בו נפל טרומפלדור. זהו יום ציוני ומעורר השראה, שזקני הדור מתייחסים אליו ביראת כבוד. אצל הצעירים כמעט ונשכח.

האירוע שסימל עבור הישוב היהודי המתחדש בארץ את החיוניות והערך בהגנה, התיישבות ובטחון ומעל הכל מסירות וחלוציות. הזדמנות לדון מחדש באמירות שלו ובהקשרם האקטואלי.

קרב תל חי

בתאריך י"א אדר שנת תר"פ, התקיים קרב תל חי ההירואי.

המשפטים שנאמרו סביב אותו קרב הפכו לנכסי צאן ברזל:

"חסר גלגל-אני גלגל"

"במקום בו תעבור המחרשה שם יעבור הגבול"

"טוב למות בעד ארצנו"

י"א באדר הוא הזמן לשוב ולבחון משפטים אלו קצת יותר ממאה שנה אחרי שנאמרו בכלל והשנה על רקע המלחמה בפרט. מומלץ לדון בכיתה גם על משמעות אמרות אלו בהקשר האקטואלי בהמשך להלן.

סרטון פתיחה מוצלח כרקע להיכרות עם טרומפלדור:

"חסר גלגל אני גלגל"

הנכונות לשאת כל תפקיד בשלום ובעת חרום למען קידום המטרה המשותפת. לא רק התפקידים הנחשקים

כדאי להכיר את המאמר של קובי דנה עיונים בכתבי הציונות | השיבה למולדת: חיי יוסף טרומפלדור העוסק בהספד המלא על טרומפלדור

משימת כתיבה:

• ראו בקישור את המאמר בהקשרו – מה כוונתו של טרומפלדור באמירה "חסר גלגל אני גלגל"?
• האם אתם מזדהים עם אמירה זו?
• מה מפריע בדברים שכתב טרופלדור? וכיצד מיישב אותם המאמר?

עד התלם האחרון

"במקום בו תעבור המחרשה שם יעבור הגבול" (מיוחס לטרומפלדור על רקע החלטתו להמשיך ולהחזיק ביישובי אצבע הגליל למרות האתגר הבטחוני העצום)

ציטוט שהפך לאקטואלי בדיון בדבר ישובי עוטף עזה,

כאז כן היום נדונה שאלת ההתיישבות

מערך בנושא, של משרד החינוך

מוזמנים לצפות בסרטון של קיבוץ נחל עוז, שצולם לפני ה7 באוקטובר 2023

שאלות לדיון בכיתה:

• סיסמתו של קיבוץ נחל עוז הייתה "עד התלם האחרון". מה דעתכם על הסרטון ומשמעותו כיום?

"טוב למות בעד ארצנו"

צפו בכיתה בסרטון אודות הרקע לאמירה "טוב למות בעד ארצנו" ודונו בעקבותיו

אנו ממליצים להיכנס לעיין במערך של חמ"ל מורים בנושא גבורת הנופלים- בקישור כאן "בעד ארצנו"

הפוסט יום תל חי – י״א באדר הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

איראן – תעודת זהות:

איראן נמצאת כ־1600 ק״מ מזרחית למדינת ישראל. אם נפנה את המבט מזרחה, בדרך מישראל לאיראן נעבור על פני ירדן, סעודיה ועיראק.

לאיראן, שעד למאה ה־20 נקראה בשם פרס, שורשים היסטוריים עמוקים וארוכים, והיא אחת התרבויות העתיקות בעולם. במאה ה־6 לפנה״ס היה זה כורש, המלך הראשון של האימפריה הפרסית, שהתיר ליהודים שהוגלו לבבל במהלך חורבן בית המקדש הראשון לשוב אל מולדתם, במה שמוכר כ״הצהרת כורש״. היכרות נוספת של העם היהודי עם מלכי פרס ומדי הייתה בימי מגילת אסתר, שהתרחשה בשושן ששרידיה ממוקמים כיום בדרום־מערב איראן.

בין המאות השלישית והשביעית שלטה בפרס האימפריה הסאסאנית. אך במהלך המאה השביעית היא נכבשה בידי הכובשים המוסלמים, ומאז שולטת בפרס הדת האסלאמית, כאשר בשנת 1501 הפך הזרם השיעי לדת הרשמית של המדינה.

איראן או פרס?

בעולם היהודי בפרט ובתרבות העולמית בכלל, עוד מימי ההיסטוריונים היוונים מכונה המדינה בשם פרס. באיראן עצמה פרס היה שמו של אחד מהמחוזות במדינה (שממנו הגיעו המלכים אותם אנו מכירים מהמקרא, כמו אחשוורוש וכורש), אך האזור כולו נקרא בשם איראן. בשנת 1935, גם מתוך קרבה מסוימת לאידאולוגיה הנאצית, שהעלתה על נס באותן שנים את בני "הגזע הארי", החליטה ממשלת איראן לדרוש ממדינות העולם לא לקרוא למדינה יותר בשם פרס אלא בשם איראן.

על הסונים והשיעים

רוב המוסלמים בעולם נמנים על הזרם הסוּני, ומיעוטם (10%–15%) על הזרם השיעי.
המחלוקת העיקרית בין שני הזרמים הללו החלה לאחר מותו של מוחמד בשנת 632.

בעוד הסונים טענו שמי שאמור להיות ממשיכו של מוחמד צריך להיות מנאמניו הראשונים, הרי שהשיעים סברו כי המינוי צריך להתבסס על קשר דם למוחמד. כיוון שכך, כאשר החלה תקופת הראשידון, השליטים האסלאמיים שלא היו קשורים קשר דם למוחמד – השיעים לא קיבלו את סמכותם של שלושת הח’ליפים הראשונים. רק הח’ליף הרביעי – עלי, בן דודו של מוחמד, שהיה נשוי גם לבתו של מוחמד – היה מקובל עליהם.

אולם עלי נרצח בשנת 661, וכך גם אחד מבניו. כאשר הוזמן בנו השני של עלי לכהן כח’ליף, ערערו על מעמדו, במחלוקת שהגיעה לכדי קרב של ממש. בקרב כרבלא, שנערך בשנת 680, נטבחו אנשיו של חוסיין בן עלי בידי מתנגדיהם בני הזרם הסוני, והומתו במיתות אכזריות ומשונות. איבה ומשטמה נזרעה מאז ועד היום בין הזרם השיעי לזרם הסוני.

בכל שנה מציינים השיעים את קרב כרבלא בסיגופים נוראים במהלך צום יום העשוראא. הסיגופים הללו, שכוללים הלקאה עצמית עד זוב דם, במחזות קשים לצפייה, נועדו על מנת לכפר על כך שהם לא יכלו לסייע לאימאם הנרצח, חוסיין בן עלי.

על יום העשוראא באיראן ניתן לצפות בסרטון זה:

לדיון:
• כיצד המילים של השיר המלווה את הסרטון ממחישות את הכפרה אותה מבקשים המאמינים השיעים, על כך שלא יכלו לסייע בקרב כרבלא (למרות שהוא התרחש הרבה לפני שהם נולדו)?
• האם לדעתכם יש קשר בין מנהגי יום העשוראא ומהותו באסלאם השיעי, לבין הרצחנות והקנאות של השלטון השיעי השולט כיום באיראן?

השאה והמהפכה

עם הכיבוש הערבי חדלה איראן להיות ממלכה עצמאית, אולם רצונם של הפרסים להמשיך להיות גורם עצמאי ומשפיע, ולא עוד מדינה מוסלמית שולית, לא נעלם. לאורך יותר מאלף שנה הוא חזר והופיע בשושלות שונות – מוסלמיות ברובן – שראו עצמן ממשיכות המסורת הקיסרית של פרס.

מלך פרס כונה השאה (וכן, שם המשחק המפורסם שחמט, המכונה גם משחק המלכים, הגיע מפרס).

שושלת המלוכה האחרונה כונתה השושלת הפהלוית, והמלך האחרון מבניה ששלט באיראן היה רזא שאה פהלוי. השאה ביקש להפוך את איראן למדינה מערבית וניסה לשנות את אורחות החיים המסורתיים של כלל האוכלוסייה, שברובה הייתה שמרנית מוסלמית. פעולותיו, שכונו "המהפכה הלבנה", נתקלו בהתנגדות גדולה, והעובדה שבמדינה נוצרו פערים גדולים בין עשירים לעניים, וכי המשטר דיכא באכזריות כל ניסיון התנגדות או ביקורת, ערערה בהדרגה את שלטונו.

בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת ארגן השאה חגיגות לציון 2,500 שנה של האימפריה הפרסית, שנועדו לרומם את קרנה של איראן ולהגדיר אותה כמדינה המקורבת למערב.
קראו על החגיגות בקישור זה.

למפרע נטען שהחגיגות היו בין הגורמים להתנגדות הגדולה לשאה ולמשטרו – הסבירו מדוע.

בשנת 1979 החלו מהומות קשות ברחבי איראן, שבמסגרתן חברו אנשי דת אסלאמיים שסלדו מתפיסתו המערבית־חילונית של השאה, יחד עם קומוניסטים חילוניים שהתנגדו למדיניותו הכלכלית.
על אירועי אותם ימים צפו בסרטון הבא:

אילו לקחים היסטוריים ניתן ללמוד לדעתכם ממעשיו של השאה?

ערב המהפכה אמר נשיא ארצות הברית ג׳ימי קרטר כי חומייני יהיה מהדורה איראנית של גנדי (על דמותו של מנהיג המאבק לעצמאות בהודו – גנדי, ראו בקישור זה). הוא גם הוסיף שאין לחומייני שאיפה להפיץ את המהפכה מחוץ לאיראן, שהוא יתמקד בטרקטורים ולא בטנקים, ויהיה שליח נאמן לאינטרסים של העולם החופשי.
מה לדעתכם גרם לנשיא ארצות הברית להערכה זו? מה ניתן ללמוד מכך?

(כמעט) יובל שנים לשלטון הרפובליקה האסלאמית

חומייני ואנשיו לא בזבזו זמן. תוך זמן קצר הושלטה ההלכה האסלאמית בצורתה המחמירה ביותר על אזרחי איראן, והמדינה החלה לנהל מאבקים קשים כנגד מי שנתפס בעיניה כאויבי האסלאם ובראשם ישראל. כל התנגדות דוכאה מאז ועד היום ביד קשה, ומיליארדי דולרים מתקציב ממשלת איראן הופנו לחלומות על נשק גרעיני וטבעת חנק נגד ישראל.

צפו בסרטון – והסבירו מה גרם לאיראן לצאת נגד ישראל:

האם הרשע עומד ליפול?

בשנה האחרונה חטפה איראן סדרת מהלומות קשות. ישראל פגעה קשות בחיזבאללה, ואיראן עצמה הותקפה ונפגעה במהלך מבצע עם כלביא.

במקביל מדיניותו הנוכחית של הנשיא טראמפ גורמת ללחץ שמופעל על האיראנים יותר ויותר. על רקע מציאות זו מתפרץ בימים האחרונים גל מחאה חדש באיראן, שכרגיל עדיין מדוכא באכזריות בידי השלטון. מה יהיה גורלו של השלטון הפעם? האם בנו של השאה המבקש לשוב לאיראן יצליח לזכות באהדת ההמונים?

מה לדעתכם מדינת ישראל צריכה לעשות בימים אלו?

נחכה ונראה…

הפוסט איראן והמאבק נגד שלטון הרשע הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.