בסוף חודש יוני 1976 חטפו אנרכיסטים מרקסיסטיים גרמניים ומחבלים פלסטיניים מטוס של חברת התעופה אייר-פראנס שיצא מנתב״ג לפריז. על המטוס היו אותה העת כ-250 נוסעים ואנשי צוות. החוטפים הכריחו את הטייסים באיומים להנחית את המטוס באנטבה שבאוגנדה, ודרשו את שחרורם של כמה אנרכיסטים ו-40 מחבלים שנכלאו בישראל. האיום היה שהם יוציאו להורג את הנוסעים בכל יום שבו דרישותיהם לא ייענו.

ממשלת ישראל הכריעה שלא להכנע לדרישות החוטפים, והטילה על צה״ל את המשימה לשחרר את בני הערובה. במבצע שהוגדר על ידי מדינות בעולם כמשימה בלתי אפשרית, הצליחו חיילי צה״ל לשחרר כמעט את כל החטופים בחיים (3 מהם נהרגו במהלך המבצע, ואחת נוספת נרצחה לאחר מכן בבית החולים באוגנדה). מפקד סיירת מטכ״ל, יוני נתניהו, נהרג במהלך המבצע, ושם המבצע שונה לאחר מכן ל״מבצע יונתן״, על שמו.

במערך שיעור זה נדון בערכים ובלקחים העולים מאירוע זה, שהשנה (2026) היא שנת היובל שלו.

אל ארץ צבי

נפתח בתיאור קצר של המבצע, כפי שהובא במבוא למערך.

בשנת 1977 כתבה תלמה אליגון רוז על מבצע יונתן את השיר ״אל ארץ צבי״.

נשמיע לתלמידים את השיר בביצועו של יהורם גאון (שגם שיחק בסרט ״מבצע יונתן״).

מומלץ להדפיס לתלמידים את מילות השיר, ואף לכתוב ביאור/פירוש למילים.

• האם לדעתכם היה נכון לצאת למבצע שחרור החטופים, או שמא היה צריך להסכים לעסקה שהציעו החוטפים? נמקו.
• מדוע לדעתכם סברה המשוררת כי מבצע יונתן ״השיב את כבוד האדם״?
• כיצד ערך הרעות והערבות ההדדית בא לידי ביטוי בשורות השיר ובמעשיהם של החיילים?
• לכיתות חזקות/להרחבה: פתיחת השיר ״בחצי הלילה הם קמו״, היא רפרנס לפיוט ״ויהי בחצי הלילה״ ששרים לקראת סיומו של ליל הסדר. הפיוט מדבר על כל מיני ניסים שאירעו לישראל ״בחצי הלילה״. ניתן לפענח עם התלמידים את מילות השיר (הקשות!) ולזהות את הניסים השונים שאירעו.

האם לדעתכם יש הבדל ו/או קשר בין נס שמיימי שנעשה בחצי הלילה לבין מעשה גבורה הירואי של חיילי צה״ל שנעשה בחצי הלילה? הסבירו.

מכתבי יוני

יוני נתניהו היה עלם צעיר, אולם השאיר אחריו אסופת מכתבים שקובצה לספר ״מכתבי יוני״. ספר זה היווה השראה לדורות של ישראלים.

בשנת 1969 הוא כתב באחד המכתבים כך (למקור ברשת):

״כמדומה, שהישראלי הצעיר שייך לגזע מיוחד של אנשים. קשה להסביר זאת, אך אפשר לחוש בכך. כל אותם הטייסים הנפלאים שלנו, כל הצנחנים ואנשי הקומנדו שלנו, הם ישראלים בגילי וצעירים ממני, שגדלו וחונכו בישראל. אנשי מושב וקיבוץ ועיר, שהמאחד אותם הוא למעלה ומעבר להשקפה פוליטית.

מה שמאחד אותם גורם להרגשת אחוה, אחריות הדדית, הכרת ערך האדם וחייו, שאיפה כנה ועזה לשלום, נכונות לעמוד בכל פרץ, ועוד ועוד. בעוד שבוע אהיה בו עשרים ושלוש, ואיני מצטער על מה שעשיתי ושאני עומד לעשות. אני מכיר בצדקת מעשיי. אני מאמין בעצמי, בארצי, ובעתידי. אני גם מאמין במשפחתי. זה הרבה לגבי אדם בגילי, שהספיק להרגיש את עצמו צעיר מאוד וזקן מאוד. בקשר לתקריות האחרונות אני רואה לנחוץ לציין לטובה את העם היהודי היושב בארץ. קור הרוח, חוסר ההיסטריה, השליטה המיידית בכל מצב – ממש מפתיעים. נעדרת כאן לגמרי תכונת ההמון המתפרץ, המאפיינים רגעים קשים. זהו עם מיוחד – וטוב להשתייך לכזה״.

• איזו נקודה במכתב זה הכי ״מדברת״ אליכם? הסבירו מדוע.
• בחרו מהמכתב שורה אחת או שתיים שלדעתכם העם הישראלי צריך לשמוע בעת הזו. הסבירו את בחירתכם תוך קישור למצב הנוכחי.

בית נוסף, בתים נוספים…

במלחמת לבנון השנייה קפץ רס״ן רועי קליין על רימון שהושלך לרגלי חייליו. במעשה זה הציל אותם רועי במחיר חייו שלו. על מעשה זה קיבל את עיטור העוז.

צפו בסרטון הבא, בו מתארת תלמה אליגון רוז כי חיברה בית נוסף לשיר בעקבות מעשה הגבורה שלו.

• בסרטון אומר יהורם גאון כי ״הלוואי ולא היה נכתב הבית הזה, אבל ברגע שלרוע המזל קרה מה שקרה, אז ראוי שיהיה לא בית כזה (אלא) בתים כאלה, שירים כאלה – כי זאת ארץ ישראל האמיתית. זאת האמת. זאת הזיקה לארץ הזאת, וזאת נצחיותה של הארץ הזאת. האנשים האלה״.

האם אתם מסכימים לדבריו? האם זוהי ארץ ישראל האמיתית? נמקו.

״אָז אֶרֶץ צְבִי

אֶת דִּמְעוֹתֶיהָ

אֶל מוּל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם כָּבְשָׁה

וּכְשֶׁקָּרָא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל

הָרוּחַ חֶרֶשׁ אֶת שְׁמוֹ נָשָׂא״

• מדוע לדעתכם אל מול קידוש השם יש לכבוש את הדמעות? האם זה מוחק את הצער?

מדוע לדעתכם קריאת ״שמע ישראל״ היא המלווה את עם ישראל לא רק בתפילות הקבועות בכל יום, אלא גם ברגע המיתה.

(לפי אופי הכיתה, ניתן לבחור להעמיק בסיפור יציאת נשמתו של רבי עקיבא, שגם הוא מסר נפשו על קידוש השם ומת כשקרא קריאת שמע. ניתן לדבר על הקשר הבין-דורי שנמשך לאורך כל הדורות מרבי עקיבא, למבצע אנטבה לרועי קליין ועד אלינו).

• הציעו בית נוסף לשיר אל ארץ צבי, המתאר אירוע שאירע בתקופת חייכם. הסבירו מדוע בחרתם בו ומהו החוט המקשר בינו לבין השיר.
  • הצעות אפשריות: סיפורו של ענר שפירא, ארנון זמורה ומבצע ארנון.
  • ראו גם מערך על גבורת הנופלים ומשמעותה.

הפוסט ויהי בחצי הלילה (מבצע יונתן) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

תנועת המרי העברי הוקמה באוקטובר 1945 ופעלה עד יולי 1946. ייחודה של התנועה היה שלראשונה התאחדו שלש המחתרות היהודיות – ההגנה, האצ״ל והלח״י – לארגון אחד שפעל בתיאום. מטרת האיחוד היתה להביא לסיומו של המנדט הבריטי על ארץ ישראל, והקמתה של מדינה יהודית ריבונית בארץ לאחר אלפי שנים.

שיתוף הפעולה בין שלוש המחתרות בא לאחר תקופה קשה מאוד ביישוב העברי, המכונה ״הסזון״ (על שם עונת הציד), במהלכה נרדפו אנשי האצ״ל בידי אנשי ״ההגנה״, שהסגירו אותם לידי הבריטים.

קראו באתר הארכיון הציוני המרכזי וענו:

• מהם הגורמים להקמת התנועה המאוחדת?

• לפי הכרזה של תנועת המרי – כיצד יש להזדהות בפני שוטרי המנדט?
• האם לדעתכם יש בכך רק משום חבלה בפעולות השיטור, או שבמודע או שלא-במודע יש בכינוי שנבחר מסר עמוק יותר? מהו?

יש להדגיש כי גם בתקופת ״הסזון״, נמנע מנחם בגין מפקד האצ״ל מלהשיב במתקפה כנגד ההגנה, על מנת למנוע מלחמת אחים. בגין כינה את תנועת המרי העברי ״האחדות הלוחמת״.

• האם ל״אחדות לוחמת״ יש יותר מאשר יתרון מספרי? מהו היתרון האיכותי של אחדות לוחמת?
• האם זכור לכם מידע כללי או משיעורי היסטוריה עוד מקרה בו בגין עשה ויתורים למען מניעת מלחמת אחים?

תקופת פעולתה של התנועה התאפיינה בתיאום פעולות מרשימות שכוּונו נגד תשתיות וסמלי השלטון הבריטי. המטרה הייתה לשבש את פעילות הממשל ולמנוע מבריטניה לקיים את מדיניות "הספר הלבן״:

אחת מהפעולות הידועות והמשמעותיות של תנועת המרי היה ״ליל הגשרים״. בפעולה זו הותקפו במקביל ובפעולה מתואמת 11 גשרים שחיברו את ארץ ישראל עם שכנותיה. מטרת הפעולה היתה לפגוע בנתיבי האספקה של הבריטים לארץ.

צפו בסרטון הקצר הבא, בו מתארים חלק ממשתתפי הפעולה את האירועים:

• לפי מאיר פעיל (הדובר הראשון) – מה היתה מטרת הפעולה? האם היא היתה רק צבאית?

אך לא הכל הלך חלק בלילה זה, ואחת הפעולות הסתבכה:

ב-27 בדצמבר 1945 תקפו אנשי לח״י את מתקני הבולשת הבריטית בירושלים. בהסתערות שלקוחה כמו מן הסרטים, הם פרצו פנימה תוך שהם מטילים רימונים ויורים אל עבר אנשי הבולשת. באותו היום תקפו אנשי אצ״ל את מתקני הבולשת ביפו, ואת מחנה הצבא הבריטי בגני התערוכה בתל אביב.

• מה ניתן ללמוד מתיאום הפעולות בין הארגונים?

סיומה של תנועת המרי

בתגובה ל"ליל הגשרים", פתחו הבריטים במבצע רחב היקף (מבצע "אגאתה", שזכור בתולדות היישוב העברי בשם ״השבת השחורה״) שכלל עוצר כללי, חיפושים ביישובים, ומעצר של כ-2,700 איש – בהם מנהיגים פוליטיים ואנשי "ההגנה" והפלמ"ח.

ניתן לצפות בסרטון הקצר הבא:

לאחר ה"שבת השחורה", החליט האצ"ל, באישור דרג בכיר ב"הגנה" (משה סנה, שנמלט), לפוצץ את האגף הדרומי של מלון המלך דוד בירושלים, ששימש כמטה המנהלי והצבאי של השלטון הבריטי בארץ.

האצ״ל, שהיה אחראי על ביצוע הפעולה, העביר מראש מספר התרעות לפינוי מלון המלך דוד, במטרה שרק המבנה ייפגע. בסופו של דבר הבריטים החליטו לפנות מהמלון רק אזרחים ששהו במלון, ולא את החיילים שלהם ששהו בו.

בפיצוץ נהרגו 91 אנשים (בריטים, יהודים, ערבים ואחרים). האירוע הקטלני הוביל לפירוקה של תנועת המרי העברי, לאחר שההגנה התנערה מהפעולה – למרות שהיתה שותפה בתכנונה. בין ההיסטוריונים ישנה מחלוקת האם לפעולה היתה השפעה על החלטתם של הבריטים לעזוב את הארץ ולסיים את המנדט.

• האם לדעתכם התנערותה של ״ההגנה״ מהפעולה במלון המלך דוד ופירוקה של תנועת המרי העברי היו נכונות?
• האם לדעתכם במאבק לעצמאות היהודית היה מקום לפעולות מסוג זה?
• האם לדעתכם במאבק לעצמאות היהודית יש חשיבות ערכית לאחדות, או שהיא רק אמצעי בדרך להשגתה? נמקו והסבירו.
• מהו לדעתכם האיום הגדול ביותר שדורש היום אחדות מלאה של העם? ומה יכול לשמש כ"מלון המלך דוד" של ימינו – מעשה או אירוע שיכול לפגוע באחדות זו?

הפוסט תנועת המרי העברי: סוד האחדות במאבק על הריבונות הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מצגת

למה צריך ספרים בעולם שיש בו בינה מלאכותית או גוגל.pptx

למורה – פתיחה קצרה

בעידן שבו כל מידע נמצא במרחק לחיצה, ילדים רבים שואלים: "למה צריך ללמוד?"

מטרת השיעור אינה לטעון שצריך לזכור כמה שיותר פרטים, אלא להמחיש שידע איננו אוסף עובדות. ידע הוא המפה שבעזרתה אנחנו מבינים את העולם, את החברה שבה אנו חיים, את ההיסטוריה שלנו ואת עצמנו. ככל שהמפה עשירה יותר – כך קל לנו יותר להתמצא, לחשוב, להבין ולהרגיש שייכים.

רקע מורחב למורה מופיע בסוף המערך.

חלק א' – האם באמת צריך לדעת?

המורה שואלת בקצב מהיר:

• מי היה דוד בן גוריון?
• כמה ימים יש בשנה?
• מהו ים המלח?
• היכן נמצאת הכנרת?
• מי היה הרצל?
• מה הקיצור של תנ"ך?
• מהי ארכיאולוגיה?
• מהי בירת צרפת?
• מהו הירח?
• מהי דמוקרטיה?
• מי המציא את הנורה?
• איך נוצר הר געש?
• מי כתב את "הארי פוטר"?
• מתי נבנה בית המקדש?
• מהי מגילה רות?
• מהו שביל ישראל?

לאחר מכן שואלת המורה:

אם אפשר למצוא את כל התשובות באינטרנט בתוך כמה שניות,
למה בכלל צריך ללמוד?

למה צריך ספרים?

אין צורך לענות כעת.

חלק ב' – סרטון קצר (3 דקות נטו)

A World to Discover (יוטיוב)

נצפה ביחד בסרטון קצר על ילד שנכנס לספרייה.

שיחה קצרה בעקבות הסרטון

שאלות לדיון

1. מה גילה הילד כשהוא נכנס לספרייה?
2. לאילו מקומות הצליח להגיע בזכות הספרים?
3. מה קרה לילד במהלך השנים – האם הוא נשאר אותו ילד או שהוא גדל והתפתח?
4. מה לדעתכם רצה יוצר הסרט לומר לנו על ספרים?

הערה קטנה לסיום הצפייה

בסוף הסרט רואים את הילד כשהוא כבר מבוגר ופוגש יצור מוזר מהחלל… זה מעלה חיוך..

הסרט הראה לנו שספרים יכולים לפתוח בפנינו עולמות חדשים.

אבל האם ספרים נותנים לנו רק דמיון והרפתקאות?

או שהם גם עוזרים לנו להבין טוב יותר את העולם שבו אנחנו חיים?

חלק ג' –למה שבוע הספר?

מציגים את התמונה מהספריה הלאומית בירושלים –

שאלות

• מה אתם רואים בתמונה?
• כמה ספרים לדעתכם יש במקום כזה?
• האם כל הספרים עוסקים באותו נושא?
• איזה סוגי ספרים לדעתכם אפשר למצוא שם?
• כמה עתיקים הספרים בספריה? ממתי הם?

תשובות:

• בספרייה הלאומית שמורים יותר מחמישה מיליון ספרים.
• כתבי יד עתיקים שמקורם כמעט לפני 1000 שנה.
• אפשר למצוא שם ספרים כמעט על כל נושא שאפשר לחשוב עליו:
• חלל וכוכבים , בעלי חיים, היסטוריה, מדע, סיפורים והרפתקאות, ארץ ישראל, מוזיקה ,מפות עתיקות , שפות שונות, ועוד הרבה מאוד תחומים.

יש בספריה המון ספרים, איש אינו יכול לקרוא את כולם, לא כולם יכולים להגיע לשם. ולא יודעים מה הם מפסידים. לכן נוצר שבוע הספר.

במשך כמה ימים בשנה הספרים יוצאים מהמדפים ומהספריות הגדולות, ומגיעים אל הרחובות, הכיכרות והיישובים בכל רחבי הארץ. שבוע הספר מאפשר לכל ילד ולכל משפחה לפגוש במקום אחד מגוון עצום של ספרים: ספרי מורשת, מדע, היסטוריה, טבע, קומיקס, הרתפתקאות ועוד.

זהו חגיגה של סקרנות, של למידה ושל גילוי. הזדמנות לעצור לרגע, לפתוח ספר חדש, להכיר רעיון שלא הכרנו, ולצאת למסע חדש של ידע ודמיון. לפעמים ספר אחד קטן יכול לפתוח בפנינו עולם שלם שלא ידענו שקיים.

חלק ד'- החיים כמפה

"ספר טוב לא רק מוסיף לנו מידע – הוא מוסיף לנו עוד חלק במפת העולם שלנו."

להציג שקף

התבוננות בשתי המפות

המורה מציגה את השקף ושואלת:

1. באיזו מפה הייתם מעדיפים להשתמש אם הייתם צריכים לצאת לטיול?

למה?

2. מי מהילדים שמחזיקים את המפות ירגיש בטוח יותר בדרך?

מה במפה גורם לכם לחשוב כך?

3. איזה דברים אפשר לדעת מהמפה המפורטת שאי אפשר לדעת מהמפה הפשוטה?

(עצים, גובה, נהר, שבילים, מקומות מיוחדים ועוד)

4. אם שני הילדים יגיעו למקום חדש, מי מהם יצליח להבין טוב יותר מה נמצא סביבו?

מדוע?

אז מה הקשר בין מפה וספרים?

תסתכלו שוב על שני הילדים. שניהם נמצאים באותו מקום. אבל לילד שמחזיק את המפה המפורטת יש יתרון גדול. הוא יודע יותר על המקום שבו הוא נמצא. הוא מבין טוב יותר מה יש סביבו.

הוא יכול לתכנן את הדרך שלו. והוא מרגיש יותר ביטחון, וללכת בדרך נכונה יותר.

כך גם בחיים.

אדם שקורא ספרים, לומד וצובר ידע, הוא כמו הילד עם המפה המפורטת. הוא לא רק יודע יותר עובדות.יש לו תמונה רחבה יותר של העולם. הוא מבין טוב יותר אנשים, מקומות, סיפורים ואירועים.כשקורה משהו חדש, הוא יודע לחבר אותו למה שהוא כבר יודע.

ידע הוא לא מחסן של עובדות. ידע הוא מפה שעוזרת לנו להבין את העולם  ואת עצמנו, את העבר ואת העתיד.

משימת כתיבה לשיעורי בית:

המורה מציגה כל מיני סוגי ספרים (עיון, מילון, עלילה) . ומבקשת מכל אחד לכתוב במחברת:

ספר טוב לא רק מוסיף לנו מידע – הוא מוסיף לנו עוד חלק במפת העולם שלנו."

נא הסבר והדגם.

נספח למורה – רקע רעיוני

מחקרים בתחום החינוך והקוגניציה מראים כי ידע אינו רק אוסף של עובדות. הידע המצטבר בזיכרון ארוך הטווח מאפשר להבין טקסטים, לקשר בין רעיונות, ללמוד דברים חדשים ולהשתתף בשיחה משותפת עם אחרים.

אפשר לדמות את הידע למפה. ככל שבמפה יש יותר שבילים, מקומות וקשרים – כך קל יותר להתמצא. כאשר ילד קורא כתבה, ספר או סיפור, הוא אינו משתמש רק במילים שלפניו, אלא גם בכל מה שכבר נמצא בזיכרונו. לכן ידע קודם הוא תנאי להבנה עמוקה.

דווקא בעידן שבו מידע זמין בלחיצת כפתור, חשיבות הידע אינה פוחתת. המידע נמצא במחשב או בטלפון, אך ההבנה נוצרת במוחו של האדם. ספרים מסייעים לבנות את אותה "מפה פנימית" של מושגים, סיפורים, אנשים ורעיונות, שמאפשרת להבין את העולם ולהמשיך ללמוד לאורך החיים.

נספח לחלק ג' –

הפוסט שבוע הספר – למה צריך ספרים בעולם שיש בו AI או גוגל? (כיתות ג-ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

שיח בכיתה

• מי היה בשבוע הספר בשנה שעברה? / מי מתכנן ללכת השנה?
• מי מנוי בספריה?
• מה הספר שקראתם (אם..) בחודש האחרון?

כדאי לרשום שמות ספרים שנקראו על ידי התלמידים על הלוח

קראו את הכתבה הבאה

• מה ניתן ללמוד ממנה?
• מה דעתכם על נתונים אלו?

לדיון: למה כדאי לקרוא ספרים גם בעידו הAI והמסכים

מה היתרונות שיש לקוראי ספרים על פני אלו שנמנעים מקריאה או מסתפקים בסרטונים וציוצים? ניתן לבצע שיח פתוח גם על הסיבות המביאות לירידה בהרגלי הקריאה

ניתן לחלק את ההגדים הבאים בין תלמידי בכיתה ולבקש מהם לחות דעתם על הרלוונטיות של הגדים אלו כיום:

"לעולם קוראי ספרים ינצחו רעיונית את קוראי העיתונים" (רותם סלע, מייסד ספרית סלע מאיר)

"אין חכמתו של אדם מגעת אלא עד מקום שספריו מגיעים" (רבי יצחק קנפנטון, מחכמי ספרד במאה ה15)

וורן באפט (איל ההון האמריקאי) קורא בין חמש לשש שעות בכל יום. כשנשאל על סוד הצלחתו, הוא הצביע על מדף ספרים סמוך ואמר: "תקראו 500 עמודים כאלה כל יום. כך ידע עובד

מקורות נוספים על יתרונות הקריאה באתר של פסגה לוד ובויקי ציטוט.

לסיכום

מדוע ילדים קטנים כה אוהבים סיפורים? (ניתן להעזר בשיר "אבא סיפור") ופעמים רבות זה חולף כמה מהר בבגרות? מה ניתן לעשות כדי לשפר את המצב?

ניתן לסיים במשימות הבאות

משימות סיום לבחירה:

• להחליט על ספר שכל אחד יקנה בשבוע הספר הקרוב
• המלצת ה-30 שניות: כל תלמיד שבוחר ספר "משווק" אותו לכיתה בזמן קצר.
• יריד החלפת ספרים כיתתי: להציע לתלמידים להביא ספר מהבית שהם כבר קראו ולהחליף עם חבר.

הפוסט שבוע הספר העברי הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

שנה אחרי ולאחר מבצע ההמשך "שאגת הארי", ובימים בהם הולכת ומתעצמת הלחימה בלבנון ננסה לדון בהיבטים שונים של המבצע ומשמעויותיו.

צפו בסקירה על ימי המבצע:

• לאור הסרטון נסו לנסח במהלך הצפייה שתי הצלחות ברורות של המבצע מול שני אתגרים או מחירים שמוזכרים בו.
• מה דעתכם על הישגים אלו בראייה של שנה לאחור?

ניתן לשתף גם בחוויות של התלמידים מימי המבצע.

בחודשים האחרונים לאור העובדה שבניגוד לציפיות המשטר באיראן לא נפל והוא ממשיך להחזיק מעמד יש הטוענים כי שני המבצעים "עם כלביא" ו"שאגת הארי" לא השיגו את מטרותיהם ולא הצדיקו את המחירים הקשים שנלוו אליהם באבדות בנפש וברכוש.

• מה דעתכם על טענה זו?
• התייחסו לטענה זו לאור מאמרים אלו (1, 2)

בשבועות האחרונים נטען כי סיסמת "הנצחון המוחלט" יצרה ציפיות מוגזמות וגרמה לתחושה מסוימת של אכזבה.

• מה דעתכם על טיעון זה?
• כיצד אתם הייתם מגדירים את יעדי המערכה?
• האם פגיעה אנושה בתוכנית הגרעין האיראנית נחשבת בעיניכם לניצחון, גם אם שלטון האייתוללות עדיין עומד על כנו?

במהלך מבצע עם כלביא היו רבים שחשו כי האחדות, והתעוזה והרוח הישראלית הגיעו לשיאים חדשים. ראו לדוגמא בסרטון זה:

• מה דעתכם על הסרטון ומסריו? כיצד ניתן להשאר עם הרוח העולה מהסרטון גם בימי שגרה או ימים בהם ישנם אתגרים אבדות וכשלונות?
• מה ההבדל בין "אופטימיות עיוורת" לבין "חוסן"? איך החברה הישראלית יכולה לתרגם את האחדות של ימי המבצע לפעולות יומיומיות בשגרה שלנו?

לסיכום:

מכתב מהעתיד: לכתוב פסקה קצרה לעצמם או לחברה הישראלית בעוד 5 שנים – אילו תובנות ממבצע "עם כלביא" אסור לנו לשכוח?

הפוסט שנה לעם כלביא הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

קהל יעד: כיתות ד׳–ו׳
(למערך מותאם לתלמידי תיכון על מעמד הר סיני לחצו כאן; למערך על דוד המלך והקשר לחג השבועות ראו כאן)

משך השיעור: 45 דקות

מטרות השיעור

1. היכרות עם חג השבועות ושמותיו השונים.
2. המושג “עם הספר”.
3. ממעמד הר סיני עד היום – מורשת שמחברת העם היהודי לאורך דורות ובארצות שונות.

מצגת

חג שבועות- עם הספר

חלק א׳ – פתיחה

המורה מציגה את השקף עם הציטוט של בן גוריון וקולאז' התמונות על הלוח:

“ספק אם יש עוד אומה בעולם שגורלה היה כרוך במידה כה רבה ובזמן כה ארוך בגורל הספר. שמרנו אלפי שנים על הספר והספר שמר עלינו.”
דוד בן־גוריון, “מהפכת הרוח”, 1951

שאלות לכיתה

• נסו לזהות היכן תועדו התמונות?

(פולין, תימן, אתיופיה, רוסיה)

• מה משותף לכל התמונות?
• האם ייתכן שכל אותם אנשים קוראים אותו התוכן?
• כיצד התמונות קשורות למה שאמר דוד בן גוריון?
• למה לדעתכם בן־גוריון אומר:
  “הספר שמר עלינו”?
  איך ספר יכול לשמור על עם?

המורה מעודדת דיון ושיח, ואוספת מילים על הלוח מהתשובות שעולות:
סיפורים / שפה / זיכרון / עברית / משפחה / מסורת / למידה / שייכות

חלק ב׳ – התבוננות בבול

המורה מציגה את הבול: מעמד הר סיני – גליונית מזכרת”

 שהונפק ע"י מדינת ישראל בשנת 2022

שאלות להתבוננות

• מה אתם מזהים בתמונה?
• אילו דמויות או סמלים מופיעים בה?
• איזה רגע חשוב לדעתכם מתואר כאן ? וכיצד זה קשור לדבריו דוד בן גוריון?
• מה הייתם רוצים לשאול את הדמויות השונות המופיעות בו?
• מה משמעותו של ציור זה לחברה הישראלית בת ימינו הן זו השומרת מצוות והן זו שלא?
• למה לדעתכם האירוע הזה הפך לאחד הסיפורים המרכזיים של העם היהודי?

שאלות חשיבה

• בני ישראל יצאו ממצרים כעבדים. מה השתנה בדרך והפך אותם לעם?
• למה לדעתכם דווקא “ספר”, סיפור ורעיונות הפכו למרכזיים בזהות היהודית?
• אילו דברים מחברים עמים אחרים?
• מה מיוחד בעם שמצליח להישאר מחובר דרך מילים וסיפורים במשך אלפי שנים?

חלק ג׳ – סרטון: שמות חג השבועות

צפייה בסרטון בן 2 דקות של חיל חינוך

על משמעות חג השבועות ושמות החג:

המורה מחלקת או מכתיבה שאלות למחברת:

 (מצורף כנספח דף לצלם ולחלק)

• בסוף איזה תקופה מציינים את שבועות? (אחרי 49 יום של ימי ספירת העומר)
• מה השם הנוסף של חג השבועות? (חג הביכורים)
• כיצד הביאו ביכורים בעבר? וכיצד נוהגים לסמל זאת כיום? (את היבול הראשון, מהשדות או המטעים הביאו החקלאים לבית המקדש בירושלים, כיום מציינים טקסי ביכורים בבתי ספר וגנים)
• איזה ערך מבטא מנהג זה? (הודיה ונתינה למען הכלל)
• לפי הכתוב בתנ"ך, מה קרה בתאריך של שבועות ו' בסיוון?
• מה הם מנהגי החג הנהוגים (לימוד, מגילת רות, טקסי ביכורים, קישוט בצמחיה, אכילת מוצרי חלב)
• איזה קשר מבטא מנהג הביכורים? (את הקשר לארץ בשרשרת הדורות)

לדיון על גבי הסרטון והשאלות:

• מה סיפר החייל שהפתיע אתכם?
• אילו מהדברים שאמר קשורים לטבע ולעבודה באדמה?
• אילו מהדברים קשורים ל"עם הספר" ולשרשרת הדורות?

חלק ד׳ – פעילות יצירה

כשהמדינה בוחרת להוציא בול חדש, היא רוצה להעביר מסר או רעיון.

נבחרתם לייעץ לדואר ישראל על הוצאת בול חדש לקראת חג השבועות.

לאור כל מה שלמדנו- בחרו מסר או רעיון שהייתם רוצים לבטא בבול שלכם.

“איזה בול הייתי עושה לכבוד חג השבועות?” (מצורף בנספח)

נספח להדפסה

דף שאלות הבנה על סרטון שבועות של חיל החינוך:

1. בסוף איזה תקופה מציינים את שבועות?
2. מה השם הנוסף של חג השבועות?
3. כיצד הביאו ביכורים בעבר? וכיצד נוהגים לסמל זאת כיום?
4. איזה ערך מבטא מנהג זה?
5. לפי הכתוב בתנ"ך, מה קרה בתאריך של שבועות ו' בסיוון?
6. מה הם מנהגי החג הנהוגים כיום?
7. איזה קשר מבטא מנהג הביכורים?

איזה בול הייתי עושה לחג השבועות?

הפוסט מערך שיעור שבועות ליסודי – “עם הספר”: מה הצליח לחבר עם במשך אלפי שנים? (כיתות ד-ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

דוד המלך הוא אחת הדמויות החשובות ביותר בתולדות ישראל בפרט ובתולדות העולם בפרט. ניתן לעסוק בדמותו סמוך לחג השבועות בו מצוין מועד פטירתו, לקראת סיורים באתרים שונים הקשורים לדמותו או במסגרת שיעורי התנ"ך.

דוד – לוחם ומשורר

• נפתח את השיעור בסיעור-מוחות בכיתה. מה אומר לכם – דוד המלך?

סביר כי תשובות התלמידים יבטאו את דמותו המגוונת של דוד המלך, ודבר זה יהווה קרש קפיצה להמשך השיעור.

• נאזין לשיר ״דוד״ של יונתן רזאל בסרטון המצורף
  • המלצה (לשיקול המורה בהתאם לאופי הכיתה): לבקש מהתלמידים שיורידו ראשים ויעצמו עיניים, הנעימה המרגיעה של השיר תסייע לרכז את התלמידים ולהכניס אווירה נעימה לכיתה.
• נעיין במילות השיר.

השיר מציין תכונות שונות של דוד המלך, ואירועים שונים בחייו. בהתאם למאפייני הכיתה נבחר באחת משתי אפשרויות: או שנאתגר את התלמידים להסביר כל אחת משורות השיר וכיצד היא מתקשרת לדמותו של דוד; או שאנחנו בעצמנו נציג זאת.( שימו לב שהשיר מתייחס בין השאר לכינור דוד בו היה מנגן מדי חצות לילה ומחבר את ספר תהילים, לאיש המלחמה שניצח את כל אויבי ישראל, רועה הצאן המסור, מי שידע אין סוף טרגדיות במהלך חייו, ויחד עם זאת ידע לחולל ולרקוד בעז לפני ארון הברית, ולבסוף מי שידע לקחת אחריות על חטאיו ונחשב במסורת ישראל כ"מי שהקים עולה של תשובה".

מה תחושותיכם ביחס לשני הסגנונות של השירים? איזה מהם מתאר נכון יותר לדעתכם את אופיו של דוד?

• בחרו שניים מהאירועים או התכונות של דוד הנראים לכם סותרים.
• כיצד לדעתכם ניתן להסביר את הסתירות הללו? האם הן באמת סותרות? האם גם אצלכם אתם מזהים תכונות שונות הנראות כמנוגדות זו לזו? האם הן באמת מנוגדות, או אולי משלימות?

היכולת לשלב עדינות-נפש – המתגלה במזמורי התהלים וביכולתו של דוד לעשות תשובה לאחר חטאו – יחד עם עוצמות נפש אדירות ועמידה בעוז וגבורה מול אויבים חזקים כמו גוליית ולהכניע אותם, מתגלה גם אצל לוחמי צה״ל.

ניתן לראות למשל אסופת שירי לוחמים כאן, או שירי נופלים ממלחמת חרבות ברזל כאן, או לקרוא על יצירתו של ענר שפירא כאן.

• כיצד תכונותיו של דוד המלך מתבטאות אצל חיילי צה״ל?
• האם לדעתכם יש סתירה בין עדינות נפש מחד, לבין לחימה עזה באויבים הקמים עלינו מאידך?
• בחרו שיר אחד שנגע בכם, והסבירו מדוע.
• עם איזו תכונה של דוד אתם מזדהים ביותר? מדוע? מהם הצדדים הטובים ומהם הצדדים הפחות-טובים של תכונה זו? כיצד ניתן לעדן את הצדדים הללו?
• איזו תכונה של דוד הייתם רוצים לאמץ? מדוע?

ממידותיו של דוד – למידותינו שלנו

חג השבועות מסיים את ימי ספירת העומר. במסורת נהוג כי לכל אחד מימי הספירה יש שייכות למידה מסוימת בנפש האדם, ולכן בכל יום יש ״לתקן״ את המידה המתאימה לו (= לבדוק האם אני משתמש במידה הזו באופן ובמידה(!) המתאימים ולא מגזים לכאן ולכאן).

• בחרו מידה אחת ממידות הנפש שלכם, וכתבו לעצמכם באופן פרטי היכן אתם משתמשים בה באופן הנכון, ומה עוד דרוש תיקון. לאחר מכן כתבו כיצד לדעתכם ניתן לתקן אותה.

הערה: וודאו עם התלמידים כי הם מבינים את הכוונה במושג "מידות הנפש".

דוד מלך ישראל חי וקיים!

לפי המסורת דוד נולד ונפטר בחג השבועות.

חיים נחמן ביאליק מתאר את האגדה על מותו של דוד המלך:

מוֹת דָּוִד/ח״נ ביאליק (למקור)

וַיְהִי בִּמְלֹאת לַמֶּלֶךְ שִׁבְעִים שָׁנָה, וַיָּבֹא יוֹמוֹ, וַיֵּרֶד אֵלָיו מַלְאַךְ הַמָּוֶת בּדְבַר אֱלֹהִים עִם רֶדֶת הַיּוֹם, לָקַחַת אֶת-נַפְשׁוֹ, וַיִּמְצָא אֶת-דָּוִד יוֹשֵׁב בּבֵית הָאֲרָזִים וּפִיו לֹא יֶחְדַּל מִשִׁיר וְזִמְרָה לֵאלֹהִים, כִּי הָיָה הַיּוֹם יוֹם הַשַּׁבָּת, וְאוֹתוֹ קִדֵּש הַמֶּלֶךְ כָּל-יָמָיו לֵאלֹהִים מִבֹּא הַיּוֹם וְעַד צֵאתוֹ, וְלֹא יָכֹל הַמַּלְאַך לָגֶשָׁת אֵלָיו, כִּי זִמְרַת אֱלֹהִים מָגֵן לִבְעָלֶיהָ מִמָּוֶת. וַיִּתְחַכֵּם וַיָּבֹא אֶל הַגַּן אֲשֶׁר מֵאֲחוֹרֵי הַבַּיִת, וַיַּרְעֵשׁ עֵצָיו, וַיֵּצֵא דָּוִד הַגַּנָּה לִרְאוֹת מָה הָרַעַשׁ, וְרוֹמֲמוֹת אֵל בְּפִיו. וַיְהִי הוּא עוֹלֶה בְּמַדְרְגוֹת הַגָּן, וְהִנֵּה נֶהֶרְסָה הַמַּדְרֵגָה תַחְתָּיו, וַתִּדֹם זִמְרָתוֹ רֶגַע וַיִּשְׁלַט בּוֹ מַלְאַךְ הַמָּוֶת, וְדָוִד נָפַל אֲחוֹרַנִּית אֶל חֵיק הַפְּרָחִים אֲשֶׁר בַּעֲרוּגוֹת הַגַּן וּפָנָיו הַשָּמַיְמָה.
רֶגַע אֶחָד קָרְנוּ עוֹד פְּנֵי הַמֶּלֶךְ בְּהַדְרַת שֵׂיבָתָם לְנֹגַהּ הַשֶׁמֶשׁ הַשׁוֹקַעַת עִם צֵאת הַשַּׁבָּת וַיְהִי לָהֶם הוֹד נֶצַח וְִיפְעַת עוֹלָמִים.

הַמֶּלֶךְ דָּוִד מֵת, אַךְ רוּחוֹ עוֹד עָמֹד תּעֲמוֹד בְּתוֹך עַמּוֹ לְעוֹלָמִים וּזְמִירוֹתָיו לֹא תְּמוּשֶׁינָה מִפִּי כָּל-אֲשֶׁר נִשְׁמַת שַׁדַּי תְּחַיֵּהוּ כָּל-יְמֵי הֱיוֹת אִישׁ צָמֵא לֵאלֹקִים חַיִים עַל הָאָרֶץ.
וּמִדֵּי שַבָּת בְּשַבָּת כִּנְטוֹת צִלֲלֵי יוֹם, וְרוּח עַרְבַּיִם תִּרְחַשׁ בֵּין עֳפָאִים, וְנֶאֱסְפוּ לְבָתֵּי תְפִלָה וּלְמִקְדְּשֵׁי אֵל עַנְוֵי אֶרֶץ וַחֲסִידֵי דוֹר וָדוֹר, כָּל-נְכֵה-רוּחַ וְכָל-שְׁבוּר לֵב בְּעַמָּיו, וְשָׁפְכוּ יַחַד אֶת-עֱנוּתָם וְאֶת-צִמְאוֹן לְבָבָם וְאֶת-כִּלְיוֹן נַפְשָׁם לִפְנֵי אֱלֹקִים חַיִּים בִּתְפִלוֹת דָּוִד בֶּן-יִשָׁי, וְחַי הַמֶּלֶך הֶחָסִיד, נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל, בְּפִי כָּל-הָאָדָם וּבְנַפְשׁוֹ כָּל-יְמֵי עוֹלָם.
וּבְמוֹצָאֵי כָּל-שַׁבָּת, בְּהָסֵב אִישׁ יִשְׂרָאֵל לִבְרוֹת לֶחֶם, בְּלַוֹּתוֹ אֶת-שַׁבָּת הַמַּלְכָּה – וְהָיְתָה הַבִּרְיָּה קֹדֶשׁ לְשֵׁם הַמֶּלֶךְ דָּוִד וְזִכְרוֹ, הִיא סְעֻדַּת דָּוִד הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וְעַל כֵּן יֵאָמֵר בְּיִשְׂרָאֵל: דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם!

• לפי ביאליק, מדוע אנו אומרים ״דוד מלך ישראל חי וקיים״ – הרי דוד נפטר?
• האם לדעתכם האמירה "דוד מלך ישראל חי וקיים" רלוונטית גם בימינו? מדוע?

הפוסט דוד המלך וחג השבועות הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

קהל יעד: כיתות ג-ו

(מערך לתיכון על נאומי המפקדים במלחמת ששת הימים; מערך לתיכון על שירי מלחמת ששת הימים)

משך השיעור: 60–90 דקות

מצגת

יום ירושלים

מטרות השיעור

1. התלמידים יכירו באופן בסיסי את משמעות יום ירושלים

1. התלמידים יכירו את היחס לירושלים לאורך הדורות.
2. התלמידים יבטאו את הקשר האישי שלהם לירושלים באמצעות פעילות יצירתית.

ציוד נדרש (מצורף להדפסה מהירה כנספח)

• הדפסת כרטיסיות לתחנות עם תמונות ושאלות
• דפי טקסט קריאה ושאלות הבנה
• דפי "אבנים ירושלמיות"
• טושים ודבק

פתיחה – דיון במליאה

המורה פותחת ברקע שמכוון ללוחות זמנים:

העם היהודי גר בארץ ישראל מאז שיצא ממצרים. לפני כ־2,000 שנה הרומאים כבשו את ירושלים, החריבו את בית המקדש, והגלו (העבירו את האנשים ממקומם למדינה אחרת) היהודים התפזרו לארצות שונות בעולם. מאז ועד הקמת מדינת ישראל, יהודים חיו במקומות רבים ורחוקים.

פניה לכיתה:

• אילו מקומות אתם מכירים שבהם חיו יהודים לאורך הדורות? מאיזה מדינות הגיעו הסבים שלכם או ההורים שלהם? (מרוקו, ארה"ב, תימן, אתיופיה, פולין, רוסיה, עיראק, ספרד, צרפת, גרמניה ועוד.)

למרות שהיהודים היו רחוקים מאוד מירושלים, ונולדו ילדים, נכדים ונינים שכבר לא ראו את ירושלים בעצמם, הם המשיכו לזכור אותה ולהתגעגע אליה.

שאלות לדיון

• איך אפשר להתגעגע למקום שלא היית בו?
• איך עם שלם מצליח לזכור מקום במשך 2,000 שנה?

חלק א׳ – תחנות חקר

איך זכרו את ירושלים במשך 2000 שנה?

התלמידים מתחלקים לקבוצות. כל קבוצה מקבלת תחנת חקר ובה:

• שתי תמונות
• קטע מידע קצר
• שאלות לדיון.

(כרטיסים מוכנים להדפסה מצורפים כנספח)

תחנה 1 – שבירת הכוס בחופה

תחנה 2 – "לשנה הבאה בירושלים הבנויה"– שולחן ליל הסדר

תחנה 3 – מתפללים לכיוון ירושלים

תחנה 4 – קיר לא מסויד בבית

תחנה 5 – חג הסיגד של יהדות אתיופיה

תחנה 6 – עולים לירושלים למרות הקושי

סיכום חלק א׳ במליאה

כל קבוצה מציגה את המסקנות שלך לשאלה איך זכרו את ירושלים במשך 2000 שנה?

המורה מסכמת על הלוח, במשפט מה שמציגה כל אחת מהתחנות.

ירושלים נשארה בלב של העם היהודי לא בגלל שכולם ראו אותה, אלא בגלל שכל דור סיפר עליה לדור הבא. כך אפשר להתגעגע גם למקום שלא היית בו: כששומעים עליו, מתפללים אליו, שרים עליו וחולמים להגיע אליו. והמנהגים השונים שלמדנו עזרו לשמור על הזיכרון הזה 2000 שנה.

חלק ב׳ – טקסט קריאה- יום ירושלים

קראו את דף המידע והשיבו על השאלות במחברת.

מדוע מציינים את יום ירושלים?

לִפְנֵי כְּאַלְפַּיִם שָׁנָה גָּלוּ הַיְּהוּדִים מִירוּשָׁלַיִם וּמֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְאַרְצוֹת רַבּוֹת בָּעוֹלָם. אַף עַל פִּי שֶׁחָיוּ רָחוֹק, הֵם לֹא שָׁכְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם. הֵם הִתְפַּלְּלוּ לִכְיוּוֹנָהּ, שָׁרוּ עָלֶיהָ וְקִוּוּ לָשׁוּב אֵלֶיהָ.

לִפְנֵי כְּשִׁבְעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה הוּקְמָה מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, וִיהוּדִים רַבִּים חָזְרוּ לָאָרֶץ. הָעָם שָׂמַח מְאוֹד, אֲבָל יְרוּשָׁלַיִם עוֹד הָיְתָה חֲצוּיָה. הַכּוֹתֶל הַמַּעֲרָבִי וְהָעִיר הָעַתִּיקָה לֹא הָיוּ בִּידֵי מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, וִיהוּדִים לֹא יָכְלוּ לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶם.

בְּמִלְחֶמֶת שֵׁשֶׁת הַיָּמִים נִלְחֲמוּ חַיָּלֵי צָהָ״ל עַל יְרוּשָׁלַיִם. הַצַּנְחָנִים נִכְנְסוּ בִּגְבוּרָה דֶּרֶךְ שַׁעַר הָאֲרָיוֹת, שִׁחְרְרוּ אֶת הָעִיר הָעַתִּיקָה וְאִחֲדוּ מֵחָדָשׁ אֶת יְרוּשָׁלַיִם.

וְאָז קָרָה דָּבָר מְרַגֵּשׁ מְאוֹד. לַמְרוֹת שֶׁהַחַיָּלִים הָיוּ חֲזָקִים וְאַמִּיצִים, כְּשֶׁהֵם הִגִּיעוּ לַכּוֹתֶל הַמַּעֲרָבִי הֵם הֵחֵלּוּ לִבְכּוֹת מֵהִתְרַגְּשׁוּת. הֵם חָשְׁבוּ עַל כָּל הַדּוֹרוֹת שֶׁלִּפְנֵיהֶם: סַבָּא וְסָבְתָא, וְגַם סַבָּא רַבָּא, שֶׁהִתְגַּעְגְּעוּ לִירוּשָׁלַיִם וְחָלְמוּ לָשׁוּב אֵלֶיהָ.

זֶה הָיָה יוֹם שָׂמֵחַ וּמְיֻוחָד לְכָל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל. מֵאָז מְצַיְּנִים אֶת יוֹם יְרוּשָׁלַיִם, לְכָבוֹד אִחוּד הָעִיר וַחֲזָרַת הָעָם הַיְּהוּדִי לִירוּשָׁלַיִם לְאַחַר שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁל גַּעְגּוּעִים.

שאלות הבנה

1. לפני כמה שנים גלו היהודים מירושלים?
2. מה עשו היהודים כדי לא לשכוח את ירושלים?
3. מה קרה לפני כשבעים ושמונה שנה?
4. מדוע השמחה על הקמת המדינה לא הייתה שלמה לגמרי?
5. לאילו מקומות בירושלים לא יכלו יהודים להגיע?
6. באיזו מלחמה נלחמו חיילי צה״ל על ירושלים?
7. דרך איזה שער נכנסו הצנחנים לעיר העתיקה?
8. מה עשו הצנחנים בירושלים?
9. מדוע החיילים בכו כשהגיעו לכותל המערבי?
10. מדוע מציינים את יום ירושלים?

חלק ג׳ – פעילות יצירה – בונים את ירושלים של היום

הזמנה ליצירה:

במשך דורות יהודים זכרו את ירושלים, חלמו עליה והתגעגעו אליה. במלחמת ששת הימים ירושלים התאחדה מחדש. עכשיו נשאל:

איזו ירושלים אנחנו רוצים לבנות היום?

כל תלמיד מקבל דף בצורת "אבן ירושלמית".

על האבן הוא כותב:

• מה אני אוהב בירושלים
• מה מיוחד בעיניי בירושלים
• מה אני מאחל לירושלים
• איזו מילה חשובה הייתי רוצה להוסיף לירושלים של היום

לאחר מכן מדביקים את האבנים על בריסטול גדול, או על לוח באחת מקירות הכיתה ויוצרים יחד:

"ירושלים שלי"

תחנה 1 – שבירת הכוס בחופה

תמונות

מידע לתלמידים

בחתונה יהודית יש רגע שמח מאוד: החתן והכלה עומדים תחת החופה ומקימים בית חדש. אבל דווקא ברגע השמח הזה נהגו לשבור כוס. המנהג מזכיר לנו שגם בשמחה גדולה אנחנו זוכרים את ירושלים ואת בית המקדש שחרב. נוהגים לומר לפני כן את הפסוק:

"אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי".

כך ירושלים מצטרפת לשמחה, והשבר בכוס מזכיר כי השמחה אינה שלמה.

שאלות לקבוצה

1. מה מזכירה שבירת הכוס?
2. למה מזכירים את ירושלים דווקא בחתונה?
3. מה זה מלמד על המקום של ירושלים בלב של העם היהודי?

תחנה 2 – "לשנה הבאה בירושלים הבנויה"

תמונות

מידע לתלמידים

בליל הסדר אנחנו מספרים על יציאת מצרים, סיפור שקרה לפני זמן רב מאוד. אבל בסוף ההגדה לא נשארים רק בעבר. מסיימים במילים:

"לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה".

כלומר: אנחנו זוכרים את מה שהיה, אבל גם מקווים לעתיד טוב יותר ולחזרה לירושלים.

שאלות לקבוצה

1. על איזה סיפור מדברים בליל הסדר?
2. למה מסיימים את ההגדה דווקא בתקווה לירושלים?
3. איך המשפט הזה עזר ליהודים לזכור את ירושלים במשך דורות?

תחנה 3 – מתפללים לכיוון ירושלים

תמונות

מידע לתלמידים

יהודים שחיו במקומות רחוקים בעולם התפללו לכיוון ירושלים. יהודי במרוקו, בתימן, באתיופיה, בפולין או בעיראק — כולם פנו בתפילה אל אותו מקום. כך, גם כשהיו רחוקים מאוד, ירושלים הייתה המרכז שאליו כולם הביטו.

"עיר שחוברה לה יחידיו- עיר שעושה את כל ישראל חברים"

שאלות לקבוצה

1. לאיזה כיוון פנו יהודים בתפילה?
2. מה מיוחד בכך שיהודים מכל העולם פנו לאותו מקום? איך זה השפיע על היחס בין יהודים ממקומות שונים?
3. איך תפילה יכולה לעזור לזכור מקום רחוק? 

תחנה 4 – קיר לא מסויד בבית

תמונות

מידע לתלמידים

כאשר בונים בית חדש, יש מנהג להשאיר חלק קטן בקיר שאינו צבוע, זכר לחורבן ירושלים. גם כאשר אדם שמח בבית חדש ויפה, הוא משאיר סימן קטן שמזכיר: עדיין אנחנו זוכרים את ירושלים. כך הזיכרון לא נשאר רק בבית הכנסת או בספרים, אלא נכנס ממש לתוך הבית. יש חיבור בין הבית הפרטי שלי למקום של כל היהודים.

שאלות לקבוצה

1. מה משאירים בקיר של בית חדש?
2. למה מזכירים את ירושלים דווקא בבית חדש?
3. מה זה מלמד על הדרך שבה יהודים זכרו את ירושלים? 

תחנה 5 – חג הסיגד של יהדות אתיופיה

תמונות

מידע לתלמידים

יהודי אתיופיה חגגו במשך דורות את חג הסיגד. ביום זה היו מתכנסים, מתפללים, ומביעים געגוע גדול לירושלים. באתיופיה נהגו לעלות למקום גבוה, כמו הר, ולהתפלל לכיוון ירושלים. היום, במדינת ישראל, רבים חוגגים את הסיגד בירושלים.

שאלות לקבוצה

1. מה עשו יהודי אתיופיה בחג הסיגד?
2. למה עלו למקום גבוה?
3. איך חג כזה עוזר לשמור על געגוע לירושלים?

תחנה 6 – עולים לירושלים למרות הקושי

תמונות

מידע לתלמידים

במשך הדורות היו יהודים שלא הסתפקו רק בתפילה ובגעגוע. למרות שהדרך הייתה ארוכה, קשה ולעיתים מסוכנת, היו אנשים שעלו לארץ ישראל ולירושלים. הם רצו לראות את המקום שעליו שמעו כל חייהם, להתפלל בו, ולהרגיש שהם קרובים יותר לחלום של העם היהודי.

שאלות לקבוצה

1. למה היה קשה להגיע לירושלים בעבר?
2. מה גרם לאנשים לצאת למסע כזה?
3. מה אפשר ללמוד מאנשים שהיו מוכנים להתאמץ כדי להגיע לירושלים?

מדוע מציינים את יום ירושלים?

לִפְנֵי כְּאַלְפַּיִם שָׁנָה גָּלוּ הַיְּהוּדִים מִירוּשָׁלַיִם וּמֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְאַרְצוֹת רַבּוֹת בָּעוֹלָם. אַף עַל פִּי שֶׁחָיוּ רָחוֹק, הֵם לֹא שָׁכְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם. הֵם הִתְפַּלְּלוּ לִכְיוּוֹנָהּ, שָׁרוּ עָלֶיהָ וְקִוּוּ לָשׁוּב אֵלֶיהָ.

לִפְנֵי כְּשִׁבְעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה הוּקְמָה מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, וִיהוּדִים רַבִּים חָזְרוּ לָאָרֶץ. הָעָם שָׂמַח מְאוֹד, אֲבָל יְרוּשָׁלַיִם עוֹד הָיְתָה חֲצוּיָה. הַכּוֹתֶל הַמַּעֲרָבִי וְהָעִיר הָעַתִּיקָה לֹא הָיוּ בִּידֵי מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, וִיהוּדִים לֹא יָכְלוּ לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶם.

בְּמִלְחֶמֶת שֵׁשֶׁת הַיָּמִים נִלְחֲמוּ חַיָּלֵי צָהָ״ל עַל יְרוּשָׁלַיִם. הַצַּנְחָנִים נִכְנְסוּ בִּגְבוּרָה דֶּרֶךְ שַׁעַר הָאֲרָיוֹת, שִׁחְרְרוּ אֶת הָעִיר הָעַתִּיקָה וְאִחֲדוּ מֵחָדָשׁ אֶת יְרוּשָׁלַיִם.

וְאָז קָרָה דָּבָר מְרַגֵּשׁ מְאוֹד. לַמְרוֹת שֶׁהַחַיָּלִים הָיוּ חֲזָקִים וְאַמִּיצִים, כְּשֶׁהֵם הִגִּיעוּ לַכּוֹתֶל הַמַּעֲרָבִי הֵם הֵחֵלּוּ לִבְכּוֹת מֵהִתְרַגְּשׁוּת. הֵם חָשְׁבוּ עַל כָּל הַדּוֹרוֹת שֶׁלִּפְנֵיהֶם: סַבָּא וְסָבְתָא, וְגַם סַבָּא רַבָּא, שֶׁהִתְגַּעְגְּעוּ לִירוּשָׁלַיִם וְחָלְמוּ לָשׁוּב אֵלֶיהָ.

זֶה הָיָה יוֹם שָׂמֵחַ וּמְיֻוחָד לְכָל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל. מֵאָז מְצַיְּנִים אֶת יוֹם יְרוּשָׁלַיִם, לְכָבוֹד אִחוּד הָעִיר וַחֲזָרַת הָעָם הַיְּהוּדִי לִירוּשָׁלַיִם לְאַחַר שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁל גַּעְגּוּעִים.

קראו השיבו על השאלות במחברת.

1. לפני כמה שנים גלו היהודים מירושלים?
2. מה עשו היהודים כדי לא לשכוח את ירושלים?
3. מה קרה לפני כשבעים ושמונה שנה?
4. מדוע השמחה על הקמת המדינה לא הייתה שלמה לגמרי?
5. לאילו מקומות בירושלים לא יכלו יהודים להגיע?
6. באיזו מלחמה נלחמו חיילי צה״ל על ירושלים?
7. דרך איזה שער נכנסו הצנחנים לעיר העתיקה?
8. מה עשו הצנחנים בירושלים?
9. מדוע החיילים בכו כשהגיעו לכותל המערבי?
10. מדוע מציינים את יום ירושלים?

הפוסט מערך שיעור ליום ירושלים – יסודי: איך מתגעגעים למקום שלא היית בו? (כיתות ג-ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

במסגרת יום ירושלים אנו מציינים את איחוד העיר שהתרחש במהלך מלחמת ששת הימים.

בעקבות אותה מלחמה נכתבו עשרות שירים. חלקם מתארים את הקרבות, חלקם נכתבו לפניה או במהלכה כדי לרומם את מצב הרוח הלאומי, אחדים מזכירים את הנופלים ורבים מעלים את ירושלים המשוחררת על ראש שמחתם. במקביל לשירים אלו נכתבו במהלך השנים מאות שירים לכבודה של ירושלים. ניתן ללמוד רבות על המלחמה ומשמעותה כמו גם על ירושלים דרך השירים, מוזמנים לבחור את השירים המעניינים אתכם ודרכם ללמוד וללמד על המלחמה, על שחרור ירושלים ועל משמעותם בימינו.

מלחמת ששת הימים

את יום חרות ירושלים אנו מציינים בראש ובראשונה כיום הודיה וזכרון על הנצחון במלחמת ששת הימים בשנת 1967. המלחמה שנכפתה על מדינת ישראל בעל כורחה הייתה אחד מהנצחונות הצבאיים המהירים והמוחצים ביותר בהיסטוריה העולמית. המלחמה חילצה את ישראל מאיומי ההשמדה של מכונת המלחמה הערבית, אפשרה למדינת ישראל לשחרר שטחי מולדת שנכבשו בידי המצרים הירדנים והסורים, עוררה בלב היהודים בארץ ובכל רחבי העולם גאווה יהודית ותחושת שייכות ואהבה לעם ישראל ולארץ ישראל.

מעל הכל אפשרה המלחמה את חירותה ואיחודה של ירושלים והעניקה לעם ישראל את הזכות לחזור לקדושים שבמקומותיו.

ככל מלחמה גבתה ששת הימים מחיר כבד בנופלים ובפצועים, ולמרות הנכונות הישראלית להגיע להסכמי שלום המשיכו הערבים בארץ ומחוצה לה להמשיך ולהאבק ולפגוע בישראל עד ימינו אלה. מאבק זה יצר מחלוקת קשה בעם לגבי דרכי הפתרון לסכסוך ומחלוקת זו מתגלגלת באופנים שונים עד ימינו.

הפוסט שישה ימים, עיר אחת ושירים הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מבצע מוקד

מלחמת ששת הימים נפתחה במבצע מוקד. צפו בסרטון הקצר שלפניכם המתאר את המבצע.

קראו את ״פקודת היום״ של מפקד חיל האוויר מוטי הוד לקראת ״מבצע מוקד״ שפתח את מלחמת ששת הימים.

• הוכיחו מדבריו של מוטי הוד, כי למרות שלכל מלחמה ממלחמות ישראל עד אז היו הגורמים הספציפיים שלה, יש למעשה חוט אחד המאחד את כולן – הן במטרתם של הקמים עלינו, הן ביחס של ישראל למלחמות.
• האם לדעתכם המשיך חוט מקשר זה לשזור גם את שאר מלחמות ישראל שאירוע לאחר מכן? נמקו.
• דבריו של הוד מלאים ברוח-קרב. האם לדעתכם היה מי שערער על כך בזמנו? מדוע? האם אתם חושבים שגשיתו של מוטי הוד נכונה? נמקו.

נאום הר הצופים של רבין

ביוני 1967, מיד לאחר מלחמת ששת הימים, קיבל הרמטכ״ל יצחק רבין תואר ד״ר לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

קראו קטעים מתוך הנאום שנשא רבין באותו מעמד (כאן בקישור).

• למה מתכוון רבין באמרו כי החיילים ששחררו את ירושלים ״נגעו…הישר אל תוך לב לבה של ההיסטוריה היהודית״?
• לאור דבריו של רבין, מהי לדעתכם אותה ״ההתגלות״ שהיתה ללוחמים ״בהר הבית״, והיתה ״גדולה מהרגלי הלשון, שהרי היא הבליטה אמת עמוקה זו כברק״?
• לכיתות מתקדמות: מלחמת ששת הימים נחשבת לאחד הנצחונות המזהירים בתולדות ישראל בפרט והעמים בכלל. לאחר המלחמה יצאו לאור הרבה ״אלבומי נצחון״ המפארים את ההישג המרשים של צה״ל. זאת למרות המחיר הגבוה של המלחמה (736 בששה ימים). יחד עם זאת, גם אז נשבו כנראה רוחות של הרהור וערעור על המחיר ששולם. אתרו בדבריו של רבין את דברי הביקורת שלו על תפישות אלו, והסבירו את דבריו.
• בחרו משפט אחד מדבריו של רבין, והשתמשו בו כבסיס לפסקה קצרה אותה תכתבו, כ״מסר מרבין״ לעם היהודי בשנת 2026 למלחמת התקומה.
• מה הדומה ומה השונה בין ביצועי חיל האוויר וצה"ל במבצע מוקד לביצועיו בימי "עם כלביא" ו"שאגת הארי"?

הפוסט מדברים ששת הימים, על נאומים ופקודות יום בימי המלחמה ומשמעותם הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.