בכ"ה בשבט תש"ב (12.2.1942) נרצח אברהם שטרן – "יאיר", מפקד הלח"י, בידי אנשי הבולשת הבריטית בדירת המסתור שלו בתל-אביב.

יאיר, היה ביום מותו מפקד של מחתרת זעירה שהישגיה היו מצומצמים ושנרדפה בידי רוב הישוב היהודי. למרות זאת הפך יאיר במהלך השנים לאחת הדמויות הידועות במערכה לתקומת ישראל, להלן נעסוק מעט בדמותו ובתורתו.

על חייו של יאיר ניתן ללמוד מהערך על שמו בוויקיפדיה, מהסרטון המצורף ובהרחבה בסרטון זה.

לאחר הכרות עם דמותו לפניכם חידון לפי הא"ב על דמותו (התשובות בסוגריים)

א- על שמו נבחר הכינוי יאיר (אלעזר בן יאיר מפקד מצדה)

ב- היחידה שאנשיה רצחו את שטרן (בולשת בריטית)

ג- ניסה לפתוח איתם במשא ומתן (גרמניה)

ד- העיתון שהקים בפולין (די טאט-המעש)

ה- שמו של אחד משיריו הידועים (הרי את מקודשת לי מולדת)

ו- חוסל כנקמה על הרצח (וילקין)

ז- מנהיג התנועה הרוויזיוניסטית (ז'בוטינסקי)

ח- אגודת הסטודנטים שהקים יאיר (חולדה)

ט- הכינוי המקובל ל"חילופי אוכלוסין" שהוצעו בעיקרי התחיה (טרנספר)

י- שם הבן (יאיר שטרן)

כ- הישוב על שמו (כוכב יאיר)

ל- המחתרת (לח"י)

מ- המלחמה שהביאה לפילוג בשורות האצ"ל (היחס לבריטים במהלך מלחמת העולם השניה)

נ- שם נקבר (נחלת יצחק)

ס- המשפחה שבדירתה הסתתר (סבוראי)

ע- מצע הלחי (עיקרי התחיה)

פ- ארץ מולדתו (פולין)

צ- ראש ממשלת בריטניה בעת רצח יאיר (צ'רצ'יל)

ק- תחנת המחתרת של הלח"י (קול המחתרת העברית)

ר- חלק על מפקדו (רזיאל)

ש- מורשתו הגדולה של יאיר (שירה)

ת- מפקד האצ"ל הראשון (תהומי)

חלק ב' – יאיר המשורר

יאיר הותיר אחריו שירים רבים שחלקם הפכו להיות נכסי צאן ברזל של השירה העברית בדור התקומה.

בחרו אחד מהשירים הבאים, קראו את מילותיו האזינו ללחן ודונו עם התלמידים, מה הייתה לדעתכם משמעות השיר בימי המנדט הבריטי ומה משמעותו עבורכם כיום, עם אילו ממסריו אתם מזדהים ועם אילו לא ומדוע?

לתשומת לב המורים. חלק מהשירים הם לא פשוטים מבחינת מסריהם ויש לבדוק את התאמתם לכיתה.

• חיילים אלמונים (מילים)

לפני כמה חודשים ביקר לוחם הלח"י עזרא יכין במכינה הקדם צבאית בפדואל, והתלמידים במקום קיבלו את פניו בצורה הבאה:

מה אתה חש לנוכח סרט זה? מה המסר שביקשו להעביר התלמידים? האם אתה מזדהה איתו?

• הרי את מקודשת לי מולדת (מילים)

• השבועה (מילים)

• חיים אנו במחתרת (מילים)

• לשירים נוספים של יאיר ראו כאן

מה ניתן ללמוד משירים אלו על דמותו של יאיר?

חלק ג' – עיקרי התחיה

מפקדת הלח"י בהנהגת יאיר חיברה בראשית שנות הארבעים של המאה העשרים את "עיקרי התחיה", מצע התנועה וחזונה לתקומת ישראל.

• קראו את עיקרי התחיה.

בחרו באחד מעיקרים אלו, דונו על משמעותו ועל המסר העולה ממנו, כיצד ניתן להתייחס לעקרונות אלו כשמונים שנה לאחר שנכתבו? האם הם רלוונטיים בימינו?

חלק ד' – ממנודה לגיבור

יאיר שטרן היה בחייו מנודה ומגונה על ידי רובו המוחלט של הישוב היהודי בארץ-ישראל שחלק בחריפות על דרכה של תנועת הלח"י ועל מעשיה. כשמונים שנה לאחר מותו הפך יאיר לגיבור לאומי. רחובות וישובים נקראים על שמו, שיריו מולחנים והמונים נוכחים בטקסי האזכרה השנתיים לזכרו ביום כ"ה בשבט, בסרטון המצורף.

• קראו את מאמריהם של אריה אלדד ושל אודי טנא המנסים לתת הסברים לתופעה זו.

מהם טיעוניהם? מה דעתכם על טיעונים אלה?

הרחבה והעשרה

• למאמר אקדמי המעמיק בנושא מורשתו של יאיר
• לחומרים לימודיים נוספים על יאיר ומורשתו

להבנתכם – מה ניתן ללמוד מכך שיאיר הפך מדמות מנודה לגיבור לאומי?

הפוסט יאיר – לוחם, משורר ומנהיג הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

חלק א' – השחרור

ב27 לינואר 1945 השתלטו כוחות הצבא האדום על מחנה אושוויץ בירקנאו, שבדרום פולין, ושחררו את אלפי האסירים שנותרו בו. השחרור הגיע מאוחר מדי למיליון ומאתיים אלף הקורבנות, כתשעים אחוז מהם יהודים, שנרצחו ונספו במחנה במשך חמש שנות קיומו.

• צפו בסרטון המצורף על מחנה אושוויץ

ז'נובי טולקצ'אב, ששירת כצייר רשמי בצבא האדום הנציח בציוריו את רשמיו משחרור המחנה. ניתן לבקש מהתלמידים לבחור אחד או כמה מציוריו ולנסות להבין מה המסר אותו ביקש להעביר באמצעות ציורים אלה.

חלק ב' – יום הזיכרון הבינלאומי

בשנת 2005 החליטה העצרת הכללית של האו"ם להכריז על יום שחרור אושוויץ כיום הזיכרון הבינלאומי לשואה. ההחלטה שקודמה ביוזמת מדינת ישראל נועדה  להנכיח ברחבי העולם את זיכרון השואה באמצעות קביעת יום ייחודי ותאריך קבוע. במדינת ישראל עצמה מצוין זיכרון השואה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, ביום כ"ז בניסן, וביום הקדיש הכללי לנספים בשואה בעשרה בטבת.

• שאלה לדיון: מדוע לדעתכם היה למדינת ישראל עניין לקבוע יום זיכרון בינלאומי לשואה ולא להסתפק בימי הזיכרון המצוינים בישראל?
• עיינו בהחלטת האו"ם – לתרגום בעברית

מה המסרים המרכזיים של יום הזיכרון לפי החלטת האו"ם? האם לדעתכם ישנם מסרים אחרים שהיה רצוי להדגיש או מסרים שראוי להסיר מהחלטה זו?

• צפו בסרטון המצורף בנאומו של מזכ"ל האו"ם לציון יום השואה הבינלאומי משנת 2021 (על רקע ימי מגפת הקורונה).

מה המסרים אותם הוא ביקש להעביר? האם אתם מסכימים איתו? האם, לדעתכם, יש מסרים נוספים חשובים שהוא לא ציין?

• צפו בכתבה של רשת שידור גרמנית על אירועי יום הזיכרון הבינלאומי בשנת 2024 – (יש להפעיל כתוביות, כדאי לבדוק התאמה לכיתות רלוונטיות).

מהם הדגשים המרכזיים העולים מהכתבה? עם מה המרואיינת בכתבה לא נוטה להסכים ומדוע? מה דעתכם על כך?

חלק ג' – האבסורד

לקראת יום הזיכרון הבינלאומי לשואה 2025 התפרסמו בתקשורת ידיעות ולפיהם קיים חשש שבמידה וראש הממשלה ישתתף בטקס הזיכרון שיערך במחנה אושוויץ הוא ייעצר על רקע צו המעצר הבינלאומי שהוצא כנגדו בטענה לאשמת "פשעי מלחמה" אותם כביכול ביצע צה"ל ברצועת עזה.

על החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג צפו בסרטון המצורף.

• מה תחושותיכם לנוכח ידיעה זו?

בסופו של דבר פולין הודיעה כי אין בכוונתה לעצור את ראש הממשלה אולם עצם העלאת האפשרות לעצור את ראש ממשלת ישראל המגיע לטקס זיכרון לשואה באשמת פשעי מלחמה בשל מלחמת מגן של העם היהודי שפרצה בשל מעשי טבח נוראיים ביהודים שלא אירעו כמותם מאז השואה היא מדהימה.

• מה לדעתכם גרם להעלאת האפשרות האבסורדית הזו על סדר היום?
• לדעתכם – כיצד מדינת ישראל / העם היהודי בעולם צריכים להגיב על כך?
• לדעתכם – כיצד ניתן להתמודד עם האשמות מופרכות מסוג זה ברמת המדינה / העם / הפרטים?

חלק ד' – שני לקחים לשואה

דומה שמלבד אנטישמיות לשמה, ואינטרסים פוליטיים אל מול העולם המוסלמי, החלטת בית הדין והאירועים האבסורדיים שאירעו בעקבותיה ובכללם האשמת ישראל כביכול בפשעים נאצים נובעת ממחלוקת נוקבת על הלקח אותו יש ללמוד מהשואה.

יש הטוענים כי הלקח המרכזי מהשואה הוא למנוע מעצמנו להפוך לנאצים – כלומר זהירות והימנעות מכל תפיסה אידיאולוגית או פעילות צבאית שבמסגרתה עלולים להיפגע זכויות אדם או עלולות להופיע פעולות ואמירות פוגעניות על רקע גזעני. ישנה חשיבות רבה מאוד כמובן למסר זה והוא בא לידי ביטוי בנאומים, אמירות ומערכים חינוכיים לאין ספור בארץ ובעולם.

במקביל יש הטוענים כי הלקח המרכזי מהשואה הוא לדאוג לכך שנאצים או ממשיכי דרכם לא יוכלו להזיק לעם היהודי (ולכל בני האדם באשר הם) בהווה ובעתיד. על פי לקח זה יש להילחם מלחמת חורמה במנהיגים, עמים או תרבויות המבקשות לפגוע ללא שום הצדקה בעמים אחרים בכלל ובעם היהודי בפרט. פעילות זו דורשת מטבעה גם פעולות אסרטיביות (כולל שימוש בכוח צבאי) שנועדו למנוע מאותם גורמים לממש את זממם. כמובן שפעולות אלו נעשות בהתאם לכללי המלחמה הסבירים ותוך הימנעות ככל הניתן מפגיעה בחפים מפשע.

יש הטוענים כי בשנים האחרונות ,מופנים כל המסרים הקשורים ללקחי השואה  דווקא כנגד הקורבנות או כנגד אלו המבקשים להילחם בממשיכיהם האידיאולוגיים של הנאצים, והם נדרשים בשל "זיכרון השואה" להגביל את מעשיהם ובכך להימנע מפעילות אפקטיבית כנגד הרוצחים וממשיכי דרכם. הודות לגישה זו הגענו לאבסורד שבו מואשמת דווקא ישראל בכך שהיא ממשיכה את דרכם של הנאצים..

• מה דעתכם על עמדה זו? כיצד ניתן לאזן בין שני הלקחים?

לפעילויות נוספות בנושא יום השואה הבינלאומי

• מערכים של יד ושם
• משרד החינוך

הפוסט יום הזיכרון הבינלאומי לשואה – הלקח של אושוויץ – שמונים שנה אחרי הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

איראן – תעודת זהות:

איראן נמצאת כ־1600 ק״מ מזרחית למדינת ישראל. אם נפנה את המבט מזרחה, בדרך מישראל לאיראן נעבור על פני ירדן, סעודיה ועיראק.

לאיראן, שעד למאה ה־20 נקראה בשם פרס, שורשים היסטוריים עמוקים וארוכים, והיא אחת התרבויות העתיקות בעולם. במאה ה־6 לפנה״ס היה זה כורש, המלך הראשון של האימפריה הפרסית, שהתיר ליהודים שהוגלו לבבל במהלך חורבן בית המקדש הראשון לשוב אל מולדתם, במה שמוכר כ״הצהרת כורש״. היכרות נוספת של העם היהודי עם מלכי פרס ומדי הייתה בימי מגילת אסתר, שהתרחשה בשושן ששרידיה ממוקמים כיום בדרום־מערב איראן.

בין המאות השלישית והשביעית שלטה בפרס האימפריה הסאסאנית. אך במהלך המאה השביעית היא נכבשה בידי הכובשים המוסלמים, ומאז שולטת בפרס הדת האסלאמית, כאשר בשנת 1501 הפך הזרם השיעי לדת הרשמית של המדינה.

איראן או פרס?

בעולם היהודי בפרט ובתרבות העולמית בכלל, עוד מימי ההיסטוריונים היוונים מכונה המדינה בשם פרס. באיראן עצמה פרס היה שמו של אחד מהמחוזות במדינה (שממנו הגיעו המלכים אותם אנו מכירים מהמקרא, כמו אחשוורוש וכורש), אך האזור כולו נקרא בשם איראן. בשנת 1935, גם מתוך קרבה מסוימת לאידאולוגיה הנאצית, שהעלתה על נס באותן שנים את בני "הגזע הארי", החליטה ממשלת איראן לדרוש ממדינות העולם לא לקרוא למדינה יותר בשם פרס אלא בשם איראן.

על הסונים והשיעים

רוב המוסלמים בעולם נמנים על הזרם הסוּני, ומיעוטם (10%–15%) על הזרם השיעי.
המחלוקת העיקרית בין שני הזרמים הללו החלה לאחר מותו של מוחמד בשנת 632.

בעוד הסונים טענו שמי שאמור להיות ממשיכו של מוחמד צריך להיות מנאמניו הראשונים, הרי שהשיעים סברו כי המינוי צריך להתבסס על קשר דם למוחמד. כיוון שכך, כאשר החלה תקופת הראשידון, השליטים האסלאמיים שלא היו קשורים קשר דם למוחמד – השיעים לא קיבלו את סמכותם של שלושת הח’ליפים הראשונים. רק הח’ליף הרביעי – עלי, בן דודו של מוחמד, שהיה נשוי גם לבתו של מוחמד – היה מקובל עליהם.

אולם עלי נרצח בשנת 661, וכך גם אחד מבניו. כאשר הוזמן בנו השני של עלי לכהן כח’ליף, ערערו על מעמדו, במחלוקת שהגיעה לכדי קרב של ממש. בקרב כרבלא, שנערך בשנת 680, נטבחו אנשיו של חוסיין בן עלי בידי מתנגדיהם בני הזרם הסוני, והומתו במיתות אכזריות ומשונות. איבה ומשטמה נזרעה מאז ועד היום בין הזרם השיעי לזרם הסוני.

בכל שנה מציינים השיעים את קרב כרבלא בסיגופים נוראים במהלך צום יום העשוראא. הסיגופים הללו, שכוללים הלקאה עצמית עד זוב דם, במחזות קשים לצפייה, נועדו על מנת לכפר על כך שהם לא יכלו לסייע לאימאם הנרצח, חוסיין בן עלי.

על יום העשוראא באיראן ניתן לצפות בסרטון זה:

לדיון:
• כיצד המילים של השיר המלווה את הסרטון ממחישות את הכפרה אותה מבקשים המאמינים השיעים, על כך שלא יכלו לסייע בקרב כרבלא (למרות שהוא התרחש הרבה לפני שהם נולדו)?
• האם לדעתכם יש קשר בין מנהגי יום העשוראא ומהותו באסלאם השיעי, לבין הרצחנות והקנאות של השלטון השיעי השולט כיום באיראן?

השאה והמהפכה

עם הכיבוש הערבי חדלה איראן להיות ממלכה עצמאית, אולם רצונם של הפרסים להמשיך להיות גורם עצמאי ומשפיע, ולא עוד מדינה מוסלמית שולית, לא נעלם. לאורך יותר מאלף שנה הוא חזר והופיע בשושלות שונות – מוסלמיות ברובן – שראו עצמן ממשיכות המסורת הקיסרית של פרס.

מלך פרס כונה השאה (וכן, שם המשחק המפורסם שחמט, המכונה גם משחק המלכים, הגיע מפרס).

שושלת המלוכה האחרונה כונתה השושלת הפהלוית, והמלך האחרון מבניה ששלט באיראן היה רזא שאה פהלוי. השאה ביקש להפוך את איראן למדינה מערבית וניסה לשנות את אורחות החיים המסורתיים של כלל האוכלוסייה, שברובה הייתה שמרנית מוסלמית. פעולותיו, שכונו "המהפכה הלבנה", נתקלו בהתנגדות גדולה, והעובדה שבמדינה נוצרו פערים גדולים בין עשירים לעניים, וכי המשטר דיכא באכזריות כל ניסיון התנגדות או ביקורת, ערערה בהדרגה את שלטונו.

בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת ארגן השאה חגיגות לציון 2,500 שנה של האימפריה הפרסית, שנועדו לרומם את קרנה של איראן ולהגדיר אותה כמדינה המקורבת למערב.
קראו על החגיגות בקישור זה.

למפרע נטען שהחגיגות היו בין הגורמים להתנגדות הגדולה לשאה ולמשטרו – הסבירו מדוע.

בשנת 1979 החלו מהומות קשות ברחבי איראן, שבמסגרתן חברו אנשי דת אסלאמיים שסלדו מתפיסתו המערבית־חילונית של השאה, יחד עם קומוניסטים חילוניים שהתנגדו למדיניותו הכלכלית.
על אירועי אותם ימים צפו בסרטון הבא:

אילו לקחים היסטוריים ניתן ללמוד לדעתכם ממעשיו של השאה?

ערב המהפכה אמר נשיא ארצות הברית ג׳ימי קרטר כי חומייני יהיה מהדורה איראנית של גנדי (על דמותו של מנהיג המאבק לעצמאות בהודו – גנדי, ראו בקישור זה). הוא גם הוסיף שאין לחומייני שאיפה להפיץ את המהפכה מחוץ לאיראן, שהוא יתמקד בטרקטורים ולא בטנקים, ויהיה שליח נאמן לאינטרסים של העולם החופשי.
מה לדעתכם גרם לנשיא ארצות הברית להערכה זו? מה ניתן ללמוד מכך?

(כמעט) יובל שנים לשלטון הרפובליקה האסלאמית

חומייני ואנשיו לא בזבזו זמן. תוך זמן קצר הושלטה ההלכה האסלאמית בצורתה המחמירה ביותר על אזרחי איראן, והמדינה החלה לנהל מאבקים קשים כנגד מי שנתפס בעיניה כאויבי האסלאם ובראשם ישראל. כל התנגדות דוכאה מאז ועד היום ביד קשה, ומיליארדי דולרים מתקציב ממשלת איראן הופנו לחלומות על נשק גרעיני וטבעת חנק נגד ישראל.

צפו בסרטון – והסבירו מה גרם לאיראן לצאת נגד ישראל:

האם הרשע עומד ליפול?

בשנה האחרונה חטפה איראן סדרת מהלומות קשות. ישראל פגעה קשות בחיזבאללה, ואיראן עצמה הותקפה ונפגעה במהלך מבצע עם כלביא.

במקביל מדיניותו הנוכחית של הנשיא טראמפ גורמת ללחץ שמופעל על האיראנים יותר ויותר. על רקע מציאות זו מתפרץ בימים האחרונים גל מחאה חדש באיראן, שכרגיל עדיין מדוכא באכזריות בידי השלטון. מה יהיה גורלו של השלטון הפעם? האם בנו של השאה המבקש לשוב לאיראן יצליח לזכות באהדת ההמונים?

מה לדעתכם מדינת ישראל צריכה לעשות בימים אלו?

נחכה ונראה…

הפוסט איראן והמאבק נגד שלטון הרשע הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

פתיחה: מי היה הרמב"ם?

הרמב"ם (רבי משה בן מימון) אינו עוד פרשן. הוא נחשב לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בהיסטוריה היהודית, ועליו נאמר "ממשה עד משה לא קם כמשה". נפתח בהיכרות עם האיש שחי חיים של פליט נרדף, אך הפך למנהיג העולם היהודי ולרופא המלך.

נפתח בצפייה באחד משני הסרטוני הבאים (בהתאם לאופי הכיתה, ולזמן הנתון בידינו):

• אפשרות א: סרטון מבית צה״ר.

• אפשרות ב: סרטון של ״חדשות מהעבר״.

שאלות לדיון בעקבות הצפייה:

• הרמב"ם נדד בין ספרד, מרוקו, ארץ ישראל ולבסוף מצרים. כיצד, לדעתכם, חיי הנדודים והרדיפות השפיעו על כתיבתו ועל רצונו לעשות "סדר" ביהדות?
• הרמב"ם היה גם איש הלכה, גם פילוסוף וגם רופא. האם בימינו אנו רואים שילובים כאלה אצל מנהיגים רוחניים? מדוע לדעתכם זה נדיר יותר היום? מהו לדעתכם המצב הרצוי יותר? נמקו.

כתביו של הרמב״ם:

כפי שראינו, הרמב"ם כתב חיבורים מרכזיים בתחומים שונים, ששינו את ארון הספרים היהודי:

1. פירוש המשניות: שמטרתו הנגשת המשנה – הספר הבסיסי ביותר של התורה שבעל פה – לכל אדם.
2. משנה תורה (״היד החזקה״): ספר הלכה המקיף את כל תחומי החיים, המסודר על פי נושאים, ומטרתו היתה להיות מעין ״קודקס הלכתי״ שעל פיו יורו הלכה כל בית ישראל.
3. מורה נבוכים: חיבור פילוסופי שנועד ליישב בין הפילוסופיה לבין האמונה.

• האם לדעתכם צריך לנסות ליישב בין האמונה ובין דעות גלובליות הרווחות בעולם בכל דור ודור? נמקו.

לימוד תורה ופרנסה:

אחד הנושאים הטעונים ביותר ביחסי דת ומדינה בישראל הוא נושא "תורתו אומנותו" והתקצוב הממשלתי ללומדי תורה. עמדת הרמב"ם בנושא זה היא חריפה וחד-משמעית, ועומדת בניגוד מוחלט לנורמה המקובלת בעולם החרדי-ליטאי של ימינו (מודל "חברת הלומדים" שהתפתח החל מהמאה ה-19).

בהלכות תלמוד תורה פרק ג, הלכות י-יא כותב הרמב״ם כך:

״כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה, ויתפרנס מן הצדקה – הרי זה חילל את השם, וביזה את התורה, וכיבה מאור הדת, וגרם רעה לעצמו, ונטל חייו מן העולם הבא; לפי שאסור ליהנות בדברי תורה בעולם הזה.

אמרו חכמים, כל הנהנה מדברי תורה, נטל חייו מן העולם. ועוד ציוו ואמרו: לא תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא קורדום לחפור בהם. ועוד ציוו ואמרו: אהוב את המלאכה, ושנא את הרבנות. וכל תורה שאין עימה מלאכה, סופה בטילה; וסוף אדם זה, שיהא מלסטם את הבריות.

מעלה גדולה היא למי שהוא מתפרנס ממעשה ידיו, ומידת חסידים הראשונים היא; ובזה זוכה לכל כבוד וטובה שבעולם הזה, ולעולם הבא, שנאמר (תהלים קכ״ח, ב׳) ״יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך״: אשריך – בעולם הזה, וטוב לך – לעולם הבא שכולו טוב״.

• הרמב"ם משתמש בביטויים קשים מאוד ("חילל את השם", "כיבה מאור הדת") נגד מי שמתפרנס מלימוד תורה. כיצד, אם כן, העולם החרדי כיום מבסס את קיומו על כך?
• האם לדעתכם החרדים צודקים או טועים בנושא זה? נמקו.
• האם לדעתכם המודל של הרמב"ם (עבודה ולימוד) ישים במדינת ישראל המודרנית? האם ניתן להצמיח "גדולי דור" כשהם צריכים לעבוד לפרנסתם כרופאים או מהנדסים? האם לדעתכם ישנה סתירה בין לימודי החול ו/או יציאה לעבודה ובין התגדלות בתורה וברוח? נמקו.

הפוסט הרמב״ם הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

ניתן להכנס לאתר השפה העברית, ולהשתמש בחומרים המצויים שם.

פתיחה

נצפה עם התלמידים בסרטון המצורף:

• על מנת לעורר יותר עניין ולהכניס קצת ״תחרותיות בריאה״, ניתן מראש לבקש מהתלמידים שכל אחד יספור כמה דברים מתוך הסרטון הם חדשים עבורו, וכמה ידע עוד לפני כן.

מלחמת השפות

הדיבור בשפה העברית לא היה מובן מאליו כלל וכלל, ובראשית הציונות התחולל ביישוב העברי בארץ ישראל מאבק על השימוש בה.

ניתן לקרוא עם התלמידים קטעים על המאבק, שכונה ״מלחמת השפות״ מתוך ויקיפדיה.

ניתן לצפות איתם בסרטון המצורף:

• כאמור בסרטון, הרצל חשב שאין צורך בשפה אחידה במדינת היהודים, אלא כל אחד ימשיך לדבר בשפה של המדינה ממנה עלה לארץ. מה דעתכם על רעיון זה? האם ניתן להקים מחדש אומה-רדומה בלי שימוש בשפה אחידה?
• האם יצא לכם להסתובב בחו״ל ולפתע לשמוע עברית? – אם כן, מהן התחושות שעלו בכם באותו הרגע כלפי האדם שדיבר את השפה? האם ניתן ללמוד מכך משהו על חשיבותה של השפה? אם כן – מה?

בשנת 1939, כ-25 שנים לאחר ניצחונה של העברית במלחמת השפות, פרסמה עיריית תל אביב – ״העיר העברית הראשונה״ – כרזה ובה היא קוראת לביצור מעמדה של השפה העברית במרחב הציבורי. בין היתר, ניתנה הוראה כי השילוט יהיה בעברית.

• ניתן ״לסייר״ (באמצעות ״גוגל סטריט״) עם התלמידים ברחוב דיזנגוף בתל אביב, או ברחוב הראשי של העיר שבה נמצא בית הספר שלכם (במידה ומדובר בבי"ס עירוני). האם לדעתכם הצליח המאבק על השילוט בעברית?
• האם לדעתכם חשוב להקפיד על כך שהמרחב הציבורי (ובכלל זה שלטי החוצות ושמות החנויות) יהיו בעברית? נמקו.

תחיית השפה העברית?

כמובן, אי אפשר לדון בשפה העברית בלי להזכיר את אליעזר בן יהודה.

ניתן לצפות בסרטון המצורף, המתאר את מאבקו של בן יהודה על השפה העברית, ואת ההתנגדות לו מצד אנשי ״היישוב הישן״:

ניתן לקרוא עם התלמידים את מילות השיר ״אליעזר בן יהודה״ שכתב ירון לונדון.

• האם הבנתם את כל המילים? אילו מילים אינכם מכירים?
• כתבו במילים שלכם את הרעיון המרכזי של כל אחד מבתי השיר.
• ירון לונדון סיפר כי הוא רצה לכתוב כי בן יהודה היה יהודי ״תימהוני״, אך כינה אותו ״מבדח״ לשם החרוז עם ״מוחו הקודח״ – האם אתם חושבים כי בן יהודה היה תימהוני? נמקו.

מעמיקים פנימה – האם השפה מעצבת תודעה?

קראו את מאמרו של הרב חיים נבון, שנכתב בתגובה לפרסום כי האוניברסיטה העברית שוקלת לעבור ללמד בשפה האנגלית.

• הרב נבון מתאר שני מודלים של שפה – זו הצומחת ״מלמטה״, באמצעות דוברי השפה עצמם, והיא חיה ומשתנה ומתפתחת; וזו המוכתבת ״מלמעלה״, כמו במפעלו של בן יהודה, או הכרזה של עיריית תל אביב שראינו לעיל.
  • איזה מהמודלים נכון יותר בעיני הרב נבון, ומדוע?
  • מה דעתכם – איזה מודל נכון יותר? נמקו.
• הרב נבון מתאר את המאבק הנוכחי בנושא השפה: השפה המגדרית והתקינות הפוליטית.
  • האם לדעתכם השפה באמת מעצבת תודעה כפי שטוענים האנשים התומכים בשפה רב-מגדרית או תקינות פוליטית? נמקו.
  • האם הרב נבון מסכים שהשפה יוצרת מציאות או מעצבת תודעה? מהם הראיות שלו לדעתו?
  • איזו גישה משכנעת יותר בעיניכם? מדוע?

סיכום

• האם השפה העברית חשובה לכם? האם חשוב לכם כי הנכדים והנינים שלכם ידברו עברית? מדוע?
• אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית – מה לדעתכם יש לעשות על מנת לשמר את השפה?
• האם, לדעתכם, חשוב להקפיד לדבר עברית תקנית? מדוע?

הפוסט השפה העברית הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

שכבת גיל: ה–ו
משך: 60 דקות
תחום: היסטוריה / תרבות ישראל

מטרות השיעור

1. היכרות עם האירוע ההיסטורי שחל בי’ בטבת – המצור על ירושלים ואיך הוא הוביל לחורבן בית המקדש הראשון.
2. משמעות של ציון יום בו החל תהליך – ללמוד מבעוד מועד.
3. להבין את משמעות יום הקדיש הכללי.
4. לנתח את עקרון הזיכרון הלאומי באמצעות עבודה בקבוצות והצגה.

ציוד דרוש

• מחשב או טלוויזיה/מסך להקרנת סרטון
• דפי עבודה מודפסים לכל קבוצה (נספחים א–ד)
• לוח / מרקר

מצגת

עשרה בטבת ויום הקדיש הכללי

מהלך השיעור

פתיחה והקרנת סרטון של סיוון רהב מאיר (8 דקות)

הוראות:

1. לצפות יחד בסרטון
2. במהלך הצפייה, התלמידים מתבקשים לשים לב ל־3 נקודות:
   • מהו הרקע ההיסטורי שבגללו מציינים את עשרה בטבת?
   • איפה זה קרה? מי נגד מי? (בבל עושה מצור על ירושלים)
   • מה מיוחד ציון הצום הזה בשונה מתשעה באב?
   • מה המסקנה של סיוון רהב מאיר בהשוואה לימינו? ביחס ל7 לאוקטובר?

סיכום המידע ההיסטורי:

עשרה בטבת הוא יום שהיווה את תחילתה של שרשרת אירועים קשה וכואבת לעם היהודי, והסתיימה בחורבן בית המקדש הראשון וגלות.

זהו יום שנקבע כתענית ציבור, אחת מארבע תעניות קבועות מדי שנה לזכר חורבן בית המקדש. ביום זה, בשנת 588 לפני הספירה, הטילנבוכדנצר מלך בבל מצור על ירושלים. תקופת המצור מתוארת במקורות כזמן של סבל אכזרי וחסר תקדים עבור החברה היהודית. בסופו נפרצו החומות, ולאחר הרס והרג רב בכל ירושלים וחורבן הבית הוגלו לבבל.

משימת כתיבה- משמעות מודרנית – יום הקדיש הכללי (10 דקות)

ראו את האמור בלקסיקון הכנסת לגבי יום הקדיש הכללי

עם קום מדינת ישראל וברוח הצורך הלאומי לזכור את ששת מיליון היהודים שנרצחו בשואה ומהם רבים שאין להם תאריך פטירה ידוע, נקבע בי’ בטבת גם יום הקדיש הכללי. ביום זה נהוג לומר קדיש וכל מי שרוצה יכול לזכור את מי שאין תאריך אזכרתם.

כתבו במחברות שלכם:

• מדוע נבחר יום זה בשנת 1949 ליום הקדיש הכללי? (עיינו בסוף דברי ההסבר בלקסיקון אתר הכנסת)
• למה לדעתך חשוב שיהיה יום קבוע כזה בלוח השנה?
• האם שמעת על מישהו שלא ידוע מקום או מועד פטירתו? 

פעילות קבוצתית – למידה פעילה (20 דקות)

חלוקת הכיתה ל־4 קבוצות.
לכל קבוצה דף משימות שונה (ראו נספחים א–ד).

כל קבוצה עובדת לפי הנחיות הנספח שלה.

כל קבוצה מציגה בקצרה (2–3 משפטים) את עיקרי המסקנות שלה.

המורה מסכמת, מוסיפה נקודות ידע במידת הצורך, ומקשרת חזרה לנקודות המרכזיות של השיעור.

נספחים: דפי עבודה לקבוצות

נספח א – קבוצה 1: המצור על ירושלים

בעשרה בטבת מציינים את היום שבו החל אחד האירועים הקשים בתולדות עם ישראל: המצור שהטיל נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים, בשנת 588 לפני הספירה. המצור היה מהלך צבאי מתוכנן שנועד להכניע את העיר באמצעות ניתוקה ממקורות מזון, מים ועזרה חיצונית. תושבי ירושלים חיו תקופה ארוכה של רעב, פחד וחוסר ודאות, והמצב בעיר הלך והחמיר ככל שחלף הזמן.

המצור לא היה אירוע בודד, אלא תחילתו של תהליך ממושך שהסתיים בחורבן בית המקדש הראשון ובגלות בבל. לאחר חודשים ארוכים נפרצו חומות העיר, ירושלים נחרבה, והמרכז הדתי והרוחני של העם היהודי נפגע קשות. רבים מתושבי יהודה הוגלו מארצם, והחיים היהודיים בארץ ישראל השתנו לחלוטין.

ייחודו של יום עשרה בטבת הוא בכך שהוא אינו מציין את רגע החורבן עצמו, אלא את תחילתו של התהליך שהוביל אליו. היום הזה מלמד כי אסונות לאומיים אינם מתרחשים בבת אחת, אלא מתפתחים לאורך זמן. לעיתים יש סימני אזהרה מוקדמים, רגעים שבהם ניתן היה לפעול אחרת, ואחריות שמוטלת על מנהיגים ועל החברה כולה. לכן, זיכרון עשרה בטבת מזמין לא רק ללמוד על העבר, אלא גם לחשוב על ההווה ועל העתיד.

משימות:

1. כתבו שלוש עובדות על המצור (מי, איפה, מתי).
2. הסבירו במשפט אחד: מדוע י’ בטבת נחשב לנקודת ציון חשוב בהיסטוריה?
3. השלימו:

י’ בטבת מסמל את התחלת תהליך שהוביל ל__________.

נספח ב – קבוצה 2: משמעות יום הקדיש הכללי

לאחר השואה נותרו מיליוני יהודים ללא קבר ידוע וללא תאריך פטירה מדויק. במסורת היהודית מקובל לציין את יום הפטירה של אדם באזכרה שנתית ולומר קדיש לזכרו, אך עבור משפחות רבות שאיבדו את יקיריהן בשואה לא הייתה אפשרות לעשות זאת. מצב זה יצר קושי רגשי ולאומי עמוק, שכן הזיכרון נותר ללא מסגרת קבועה בלוח השנה.

כדי לתת מענה לקושי זה, נקבע עשרה בטבת גם כיום הקדיש הכללי. ביום זה כל אדם יכול לומר קדיש, להדליק נר זיכרון ולהתייחד עם זכרם של הנספים שאין ידוע מועד מותם. הבחירה ביום זה מחברת בין חורבן קדום בתולדות העם לבין האסון הגדול של המאה העשרים, ומדגישה את הרצף ההיסטורי של זיכרון, אובדן והתחדשות.

יום הקדיש הכללי מבטא אחריות משותפת של החברה לזכור גם את מי שאין להם קרובי משפחה שיציינו את זכרם. הוא מדגיש כי הזיכרון אינו רק עניין פרטי, אלא משימה לאומית וערכית. באמצעות קביעת יום קבוע בלוח השנה, נוצר מקום משותף של זיכרון, כבוד והזדהות עם העבר.

משימות:

1. מה הייתה הבעיה לאחר השואה בקביעת ימים לזיכרון?
2. מהו הפתרון שניתן?
3. כתבו במשפט אחד: למה יום זה מתאים לכך?

נספח ג – קבוצה 3: לוח השנה והנצחה

רקע קצר: ימים בלוח השנה משקפים אירועים חשובים בחיי עם.

לוח השנה היהודי הוא הרבה יותר מאוסף של תאריכים. הוא משקף את הסיפור ההיסטורי, התרבותי והערכי של העם. חגים מציינים רגעים של שמחה וגאולה, ואילו ימי צום וזיכרון מציינים תקופות של קושי, אובדן והתמודדות. יחד הם יוצרים רצף שמחבר בין עבר, הווה ועתיד.

ימי זיכרון מאפשרים לחברה לעצור את שגרת החיים ולהקדיש זמן למחשבה משותפת על אירועים שעיצבו את זהותה. הם מסייעים להעביר ידע היסטורי מדור לדור, לחזק תחושת שייכות, ולעורר דיון ערכי על אחריות, סולידריות ומשמעות הזיכרון.

באמצעות לוח השנה, הזיכרון הופך לחלק מהחיים היומיומיים ולא נשאר רק בספרי ההיסטוריה. הוא מעצב תרבות, משפיע על זהות לאומית ומעודד שיח בין דורות.

משימות:

1. ציינו שתי סיבות שבגללן לחברה חשוב לקבוע ימי זיכרון.
2. השלימו בטבלה:

1. כתבו משפט מסכם:

לוח השנה הוא כלי חשוב עבורנו כ-

נספח ד – קבוצה 4: זיכרון והנצחה בזמננו

רקע קצר: גם היום קובעים דרכי הנצחה לאירועים משמעותיים בחברה.

גם בזמננו, הזיכרון וההנצחה תופסים מקום מרכזי בחברה. מעבר לימי זיכרון בלוח השנה, קיימות דרכים רבות לשמר את זכרם של אנשים ואירועים: אנדרטאות, טקסים ממלכתיים, שמות רחובות, ימי לימוד מיוחדים וסיפורים אישיים העוברים במשפחות.

ההנצחה מאפשרת להפוך את הזיכרון למשהו חי ונוכח. היא מסייעת ללמוד מן העבר, להבין את משמעות האירועים ולהעביר לדורות הבאים ערכים של אחריות, כבוד האדם וחשיבות הזיכרון. כאשר זוכרים יחד, נוצר חיבור בין אנשים שונים בחברה ותחושת שותפות בגורל משותף.

הזיכרון אינו עוסק רק במה שהיה, אלא גם בשאלה כיצד אנו בוחרים לפעול בעתיד. באמצעות דרכי הנצחה מגוונות, החברה מבטאת את הערכים החשובים לה ואת המחויבות לשמור על הסיפור המשותף.

משימות:

1. כתבו שלוש דרכי הנצחה שונות שאתם מכירים.
2. מדוע חשובה ההנצחה בדוגמאות שהצגתם?

הפוסט עשרה בטבת ויום הקדיש הכללי – יסודי (כיתות ה–ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

במערך שיעור זה, נתחיל בסקירה קצרה של הנצרות הקדומה וגלגוליה, תוך שימת דגש על ההבחנות בין פאולוס וישו, ובאמצעות אחת הגישות להבנתו של פאולוס – זו של א״ד גורדון. לאחר מכן ניגע במסרים ובערכים בהם לדעתנו ראוי לדון בכיתה. תמונת היחידה היא "אקלזיה וסינגוגה" הדימוי הנוצרי המופיע בכנסיות רבות בארופה לתיאור כביכול של היהודים הטועים מול הנצרות הכביכול מנצחת.

למערך נוסף מבית חמ״ל מורים, העוסק בנצרות הקדומה והשלכתה על יחסן של אומות העולם לישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל, לחצו כאן.

מי אתה פאולוס?

בניגוד למה שרבים חושבים, רבים מהיסודות התיאולוגיים של הנצרות לא נקבעו על ידי ישו עצמו, אלא על ידי פאולוס – הלא הוא שאול התרסי.

• על שנותיה הראשונות של הנצרות, ראו כאן
• על שאול התרסי ופועלו להפיכתה של הנצרות מקבוצה אזוטרית לדת עולמית ראו כאן

אחת מהקביעות החשובות ביותר של פאולוס היתה הביטול של הצורך להשתייך לעם היהודי על מנת להיות נוצרי.

ישו פנה אך ורק ליהודים, ולפחות מבחינה הצהרתית טען כי לא בא לשנות דבר מהתורה והמצוות:

אַל־תְּדַמּוּ כִּי בָאתִי לְהָפֵר אֶת־הַתּוֹרָה אוֹ אֶת־דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים לֹא בָאתִי לְהָפֵר כִּי אִם־לְמַלּאת׃ כִּי אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם עַד כִּי־יַעַבְרוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ לֹא תַּעֲבֹר יוֹד אַחַת אוֹ־קוֹץ אֶחָד מִן־הַתּוֹרָה עַד אֲשֶׁר יְקֻיַּם הַכֹּל׃ לָכֵן הָאִישׁ אֲשֶׁר יָפֵר אַחַת מִן־הַמִּצְוֹת הַקְּטַנּוֹת הָאֵלֶּה וִילַמֵּד אֶת־בְּנֵי הָאָדָם לַעֲשׂוֹת כָּמוֹהוּ קָטוֹן יִקָּרֵא לוֹ בְּמַלְכוּת הַשָּׁמָיִם וַאֲשֶׁר יַעָשֶׂה וִילַמֵּד אוֹתָן לָזֶה גָּדוֹל יִקָּרֵא בְּמַלְכוּת הַשָּׁמָיִם׃ (מתי פרק ה, 19-17. למקור)

יחד עם זאת, כאמור, פאולוס רצה לפרוץ את גבולותיה המצומצמים של האומה היהודית – שבה הנצרות לא הצליחה לתפוס מקום משמעותי – ולכן החל לפעול למען ניתוק של הנצרות מהיהדות.

אחת מהדוֹגמוֹת המשמעותיות אותן יצר פאולוס, היתה ביטול ההבחנות שבין האומות:

וְאֵין עוֹד יְהוּדִי וְלֹא יְוָנִי אֵין עֶבֶד וְלֹא בֶן־חוֹרִין אֵין זָכָר וְלֹא נְקֵבָה כִּי כֻלְּכֶם אֶחָד אַתֶּם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ׃ (אל הגלטיים, פרק ג, 28. למקור).

על מנת ליישב את יצירתו החדשה עם היהדות – ממנה צמחה הנצרות, ושבה עדיין אחז ישו עצמו – נזקק פאולוס גם לבטל את התורה ומצוותיה, בהיותן מכוונות לעם היהודי בלבד (אל הגלטיים, פרקים ג-ד). לדעתו, התורה ומצוותיה הן נחותות ונצרכו לבני האדם רק בזמן שהיו חוטאים (ולא עוד, אלא שלדבריו דווקא התורה ומצוותיה מגבירות את החטא בעולם!), אך לאחר ביאת ״המשיח״ (הלא הוא ישו), שגאל את העולם וכיפר על העולם באמצעות ייסורי צליבתו, הרי שאין עוד שום צורך בתורה ומצוותיה.

כך הושלם המהלך של פאולוס, להפיכתה של הנצרות לדת שיכולה להכניס תחת כנפיה את העולם כולו. מעתה, אין עוד צורך להשתייך לעם ישראל על מנת להיות נוצרי – ובאופן כללי יותר, אין כלל הבחנה בין האומות; ולא פחות חשוב – מעתה אין עוד צורך לשמור תורה ומצוות, ובהן ברית המילה שהרתיעה רבים מקבלת היהדות והנצרות-הקדומה.

א״ד גורדון .vs פאולוס מערכה ראשונה: יש אומות!

א״ד גורדון התנגד לשתי הנקודות הללו בתורתו של פאולוס. ראשית נעסוק בהתקפתו על ביטול מושג האומות על ידי פאולוס.

היחיד הממשי החי רוצה לדלג על האומה החיה ישר לתוך האנושות המופשטת […] הדילוג הזה על האומה הוא החסרת חוליה בהשתלשלות החיים. […] חסר לה לאומה הדרך להכיר את כוחה ולהשיג מה שבכוחה להשיג.רואים אנחנו, כי אין האומה גדלה [מבחינה מוסרית] במידה שגדל היחיד או כי אינה גדלה כלל. למשל, הרוב הגדול של היחידים בזמננו כבר הגיעו למדרגה ידועה של מוסריות בדברים שבין אדם לחברו, בעוד שבין אומה לחברתה אין על פי האמת מוסריות נוהגת כלל, והכול מיוסד על כוח האגרוף, וכן הלאה.

(א״ד גורדון, ״לבירור ההבדל בין היהדות והנצרות״, השילוח, גליון 34, עמ׳ 198).

• מהי לדעתו של גורדון ההשחתה המוסרית הנוצרת בעולם מהביטול-המלאכותי של האומות על ידי פאולוס?
• לדיון בכיתה: לכאורה עם ביטול מושג האומות על ידי פאולוס היו צריכות להפסק כל המלחמות בין מדינות העולם, והיה נוצר ״שלום-עולמי״. מדוע אם כן, גם בזמנו של גורדון וגם בזמננו אנו, כאלפיים שנה אחרי פאולוס, עדיין היחסים בין המדינות ״מיוסדים על כוח האגרוף״? (האם ההכרזה של פאולוס כי ״אין עוד יהודי ולא יווני״ יכולה למחוק את הרגשות הבסיסיים והטבעיים של בני האדם, בדבר קיומן של אומות?)

בשנת 1971 הוציא לאור זמר הביטלס ג׳ון לנון את שירו Imagine.

• קראו את מילות השיר (בשיעור אנגלית, ניתן לבקש מהתלמידים שיתרגמו את המילים בעצמם; בשיעורים אחרים ניתן להביא לכתה את התרגום של עודד פלד). לחילופין, ניתן לצפות בקליפ של השיר ולצרף כתוביות אוטומטיות מיוטיוב.

• האם לדעתכם החזון אותו הציב לנון יכול לקסום לאנשים? מדוע? האם אתם מתחברים אל החזון הזה? מדוע?
• האם לדעתכם החזון הזה הוא בר-מימוש בעולם הזה, או שהוא אוטופי?
• מה היה עונה לדעתכם א״ד גורדון לג׳ון לנון?

• משימת כתיבה / דיון בכיתות גבוהות: רבים מכירים את הפסוק מנבואת ישעיהו (ב, ד) ועל אחרית הימים, בהם ״וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה״. מה דומה ומה שונה בין פסוק זה לבין שירו של ג׳ון לנון? מדוע לדעתכם הנביא ישעיהו תולה את נבואתו זו רק לימות-המשיח?

א״ד גורדון .vs פאולוס מערכה שנייה: מוסר ללא מסגרת מעשית מחייבת – אינו מוסרי

כאמור, פאולוס ביטל את המצוות, ואמר כי אין בהן עוד צורך. אך להשאיר את האדם בלא אפשרות להתעלות או לכפרה – אי אפשר. לשם כך הוא פיתח את הרעיון כי ישו הוא האל (או בן-האל), וכי ייסורי הצליבה שסבל הם אלו שמכפרים על בני האדם – ובלבד שהם יאמינו בכך.

גורדון רואה בתפישה זו של פאולוס השפלה של צלם האדם, שמובילה לרדידות מוסרית. זאת ועוד, גורדון מציין את הפער בין היהדות לנצרות במיוחד בנקודה המוסרית אותה הבליטה הנצרות – ״ואהבת לרעך כמוך״. גורדון אומר כי היהדות סללה דרך להגיע אל האידיאל הנשגב הזה, באמצעות הצבת החוקים הברורים: ״לא תגנוב״, ״לא תשנא את אחיך בלבבך״ ועוד, בעוד הנצרות נשארה רק עם האידיאל, וביטלה את המצוות המעשיות – ובסוף הגיעה לשנאת-אדם ששיאה במרתפי האינקוויזיציה ובשריפת אנשים על המוקד:

הנצרות צמצמה את האדם […] האדם נעשה מין ברייה עלובה שאינה יכולה ואינה צריכה ואינה רשאית לעזור לעצמה בבקשה את תיקונה, את עלייתה, את חייה העליונים. החיים העליונים ניתנים לאדם מן המוכן, ואין לו אלא לקבלם כמו שהם. בעוד שהיהדות רואה את החיים העליונים של האדם בעצם עבודתו להשגתם, בעצם בקשתו אותם, בעצם סלילת הדרך לבקשם […]

אותו ״ואהבת לרעך כמוך״, הבא בתורת היהדות בבחינת מסקנה חיובית מתוך האזהרות השליליות שלפניו, מ״לא תגנוב״ עד ״לא תשנא את אחיך בלבבך…לא תיקום ולא תיטור״, כאילו בבחינת אור בוקע עולה מתוך הנפש אחרי שטוהרה מזוהמת החיים המצומצמים. אותו ״ואהבת לרעך כמוך״, ובצורה עוד יותר מזהירה, נמסר על ידי הנצרות בתור כלל ראשון, בתור דבר מסוים, שאין לפניו ולא אחריו כלום, בתור דבר שאינו דורש שום הכנה ואינו מסוגל לשום התפתחות.

[…] היהדות כאילו מוסרת לאדם אור גנוז בפנסים רבים, פנס בתוך פנס, ועבודת חייו היא להוציא את האור מתוך הפנסים, להביאו יותר ויותר לידי גילוי. […] מה עשתה הנצרות? עמדה והוציאה את האור הגנוז מתוך כל הפנסים ומסרה אותו כמות שהוא לכל הרוצה בו. מובן כי רוצים נמצאו רבים לקבל אור גדול כזה בלי כל עמל, בלי כל הכנה קודמת – מי לא ירצה? כולם הריעו: אור, אור! ובתחילה באמת נראה היה לקצרי ראות כי אומנם באה הגאולה לאנושות העלובה, אבל התוצאות ידועות. העיניים, שלא התרגלו לאור הגדול, נסתמאו. במקום הרגש והמחשבה באו הדמיון והלשון; הרצון, שלא הסתגל, התלהב במידה כזו ששרף חיים את כל מי שלא התלהב כמוהו, ובשם האהבה העליונה והקדושה למד האדם לזרוע ולהצמיח שנאה ושקר עם כל תולדותיהם ותולדות תולדותיהם. ומה שיותר מעציב הוא כי האור הערטילאי והמצומצם הזה מוסיף עד היום לסמא את עיניהם אפילו של מיטיבי הראות היותר חשובים.

(א״ד גורדון, ״לבירור ההבדל בין היהדות והנצרות״, השילוח, גליון 34, עמ׳ 205-202)

שאלות לדיון בכיתה:

• האם אתם מכירים מהחיים האישיים מצבים בהם אנחנו שואפים למטרות – אך מפספסים אותן משום שלא בנינו ״תכנית עבודה״ למען השגתן?
• מדוע לדעתכם גופים שונים – משרדי ממשלה, צבא, כיתה, בית ספר, תנועת נוער, משפחה – קובעים כללים וחוקים שונים להתנהגות החברים בהם? מדוע לא מספיק רק לומר ״ואהבת לרעך כמוך״ או ״יש להתנהג בצורה מכובדת״ וכדומה?
• חישבו על היחס הבינלאומי לפעולות ישראל במהלך מלחמת ״חרבות ברזל״. היו גינויים רבים לפעולות של צה״ל ברצועת עזה, וקריאה לישראל לסייע הומניטרית לעזה. האם לדעתכם יש קשר בין התיאולוגיה של פאולוס (שהיא חלק מהתרבות המערבית, גם זו החילונית), לבין האירועים הללו? נמקו.

למחשבה ולדיון – קראו את המאמר הבא (ניתן להתייחס רק לקטע האחרון, ״לא באמת השתנינו״ ואת הפסקה שלפניו):

• כיצד התפישה הפאולינית בדבר ביטול-המצוות משפיעה על התפישות החינוכיות בימינו?
• האם לדעתכם צודק פרופ׳ רוזנברג בניתוחו? מה דעתכם על פירוש הרלב״ג המובא במאמר לפסוק ״חנוך לנער על פי דרכו״?

הפוסט בין יהדות לנצרות – עיון היסטורי אקטואלי הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

הפוסט בימים ההם בזמן הזה – מערך שיעור לחנוכה הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מזה למעלה מעשור מציינת מדינת ישראל מדי שנה ביום י"ז בכסלו את יום ההוקרה לפצועי צה"ל ופעולות האיבה.

פצועי מערכות ישראל

מתי?

 התאריך נקבע ביום י"ז כסלו, התאריך העברי של החלטת האו"ם על הקמת מדינת ישראל (כ"ט בנובמבר – על משמעותו של יום זה ראו כאן).

 ביום זה היו כבר ההרוגים והפצועים הראשונים במלחמת העצמאות.

מה המשמעות של קביעת יום ההוקרה לפצועים דווקא ביום זה?

מי?

מאז הקמת המדינה ולמעשה עוד מימי שנות המאבק בבריטים ובערבים שקדמו להקמתה, נפצעו רבבות ישראלים במהלך המלחמות, פעולות צבאיות ופיגועים. בין הפצועים ישנם כאלו שהצליחו לחזור לתפקוד מלא ויש שכאלו הסובלים מנכויות שונות או מאושפזים בבתי חולים לשנים ארוכות. בין הנפגעים ישנם גם נפגעי נפש (פוסט טראומה) הסובלים מקשיים בתפקוד היום יומי, גם מבלי שהסביבה מודעת לפגיעה ממנה הם סובלים. (על נתוני הפצועים במלחמת חרבות ברזל ראו כאן).

 (בהתאמה מראש בהתאם לאופי הכיתה) האם אתם מכירים באופן אישי פצועי צה״ל או פעולות איבה? ספרו לנו את סיפורם

למה?

מדוע לדעתכם הוחלט לקיים יום הוקרה לפצועים? למי הוא חשוב וכיצד הוא מסייע לפצועים, לבני משפחותיהם ולנו?

מה אנו לומדים מפצועי צה״ל?

• מסירות לאומה גם במחיר הכאב

קראו על מעשיהם של הלוחמים הבאים וכתבה זו

מה אתם חושבים על מעשיהם של לוחמים אלו? מהיכן לדעתכם הם שאבו את הכוחות למעשים אלו?

האומץ להמשיך לחיות ולהשתקם

צפו באחד מפרקי הסדרה "המסע אל הנצחון" עם גיא הוכמן (בסרטון המצורף) מה ניתן ללמוד מאישיותם של הפצועים על קשייהם ועל דרכי ההתמודדות שלהם ושל בני משפחותיהם? מה אנו יכולים ללמוד מכך?

צפו בשיר "בית לחזור" של פצועי צה״ל יחד עם עילי בוטנר -קראו את מילות השיר. מה ניתן ללמוד מהמילים על הפצועים, ותחושותיהם ודרכי ההתמודדות שלהם? מה אנו יכולים ללמוד מכך?

האם אתם רואים הבדלים בין המסרים העולים משני הסרטונים? לאילו מהם אתם מרגישים קרובים יותר ומדוע?

צפו בסיפורו של אמיתי ארגמן ובסרטון הזה של ארי שפיץ.

איזה מסר הייתם רוצים להעביר להם?

שיקום

בתוקף הנסיבות מדינת ישראל היא מעצמה בתחום שיקום פצועים. צפו בסרטונים המצורפים:

שאלה לדיון בכיתה: תארו אילו פעולות שיקום מסייעות לפצועים לשוב ולתפקד בחברה? אילו עוד סוגים של פעולות שיקום אתם מכירים?

הולכים לנצח גם בקרב הבא

צפו בשיר המצורף של הלהקות הצבאיות ונכי צה״ל: "הולכים לנצח גם בקרב הבא"

אילו מהמילים בשיר תואמות לדעתכם לא רק את תחושות הפצועים אלא גם את תחושותיהם של כל תושבי ישראל בשנת המלחמה שעברנו? מדוע?

מה ניתן לעשות ביום זה למען הפצועים?

להלן מספר אפשרויות לעשייה בית ספרית או כיתתית ביום זה:

• הליכה בתאום מראש למחלקות בבתי חולים בהם נמצאים הפצועים והענקת שי להם או לבני משפחותיהם-הנה כמה טיפים לביקור פצועים (בסרטון המצורף)

• נגינה בבתי חולים (לא רק עבור פצועי צה״ל כמובן)

• סיוע למשפחות הפצועים בבייביסיטר, עזרה שונה בבית -להרחבה על הסיוע הנדרש והניתן למשפחות הפצועים
•  תפילות לשלום הפצועים-רשימות חיילים פצועים לתפילה
• שמיעת שיחה מפי פצועים או בני משפחותיהם (קישורים אפשריים בתוך רשימת האתרים הרשומים מטה)

יוזמה מלמטה

היוזמה ליום ההוקרה לפצועי צה״ל היא לא יוזמה מדינתית, אלא רעיון שהציעו כמה פעילים בתנועת בני עקיבא לפני מספר שנים ולאט לאט היא אומצה בידי כלל מערכת החינוך ומערכות אחרות במדינת ישראל

• האם אתם מכירים עוד יוזמות ברוכות של תנועות שונות שהתחילו "מלמטה"?
• מה ניתן ללמוד מכאן על כוחם של אנשים פרטיים ליצור מפעלים חיוביים משמעותיים?

הצעות לפעילויות נוספות

• אתר יום ההוקרה כולל מערכי שיעור, הצעות לטקסים ותיאום הרצאות וביקורים
• אתר צה״ל – עם סרטונים ומערכים על יום ההוקרה
• מערכי שיעורים וסרטונים של משרד החינוך
• פעילות של תנועת בני עקיבא

הפוסט יום ההוקרה לפצועי צה"ל הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

שכבת יעד: כיתות ד׳–ו׳

משך השיעור: 45–50 דקות

מטרות השיעור

1. להכיר את דמותו ופועלו של דוד בן-גוריון כמנהיג וכאדם ערכי.
2. לזהות ערכים מרכזיים בחייו ולמצוא את הקשר בינם לבין חיי התלמידים.
3. לעורר השראה ותחושת אחריות אישית וחברתית.
4. לעודד בחירה אישית של ערך ותרגומו למעשה יומיומי.

יום מורשת בן גוריון

מהלך השיעור

שלב א׳ – פתיחה חווייתית: "מי אני?" – משחק הרמזים (7-8 דקות)

מטרה: לעורר סקרנות סביב דמותו של דוד בן-גוריון וליצור חיבור רגשי ראשוני.

מהלך:

• נכתבים על פתקים רמזים על דמות מסתורית.
• כל פעם תלמיד אחד ניגש, שולף פתק, מקריא בקול ומנסה יחד עם הכיתה להבין על מי מדובר.
• לאחר כל רמז נעצרים לרגע ושואלים:
  • מה הרמז מלמד על האיש?
  • אילו תכונות או ערכים ניכרים בו?

הרמזים:

1. נולדתי בפולין וקראו לי דוד גרין.
2. בילדותי אהבתי ללמוד, במיוחד על ארץ-ישראל, וחלמתי להגיע לשם יום אחד.
3. כשהייתי בן 20 עזבתי את משפחתי ועליתי לארץ-ישראל, כמעט בלי לדעת עברית.
4. בארץ עבדתי בחקלאות ובשמירה – רציתי לעזור לבנות את הארץ במו ידיי.
5. האמנתי שיום אחד תהיה לנו מדינה משלנו.
6. כשהמדינה קמה, הייתי זה שקרא את מגילת העצמאות.
7. אחרי כהונתי כראש ממשלה עברתי לגור במדבר, בקיבוץ שדה בוקר.

כאשר אחד התלמידים מנחש נכון – מוצגת תמונתו של דוד בן-גוריון.
אפשר לשאול:

• מה הפתיע אתכם בחייו?
• למה לדעתכם בחר לגור דווקא במדבר לאחר שהיה ראש ממשלה?

שלב ב׳ – צפייה מודרכת בסרטון (7–8 דקות)

סרטון: “דוד בן-גוריון לילדים – האיש הקטן עם החלומות הגדולים”

מצורף קישור לסרטון מיחד לילדים של המכון למורשת בן גוריון. צפו והשיבו על השאלות לאחר מכן
הנחיה לפני הצפייה: בקשו מהתלמידים לשים לב במיוחד למה שבן-גוריון עשה – לא רק למה שדיבר עליו.

שאלות להבנת הסרטון לכתיבה במחברות ולדיון לאחר מכן:

1. כיצד רואים שבן-גוריון לוקח אחריות כבר בגיל צעיר?
2. מה הוא עושה מיד כשהוא עולה לארץ? מה זה מלמד על אהבתו לישראל?
3. בן-גוריון הבין שכדי שתהיה עצמאות למדינה – צריך צבא. איך הוא נערך לכך?
4. מדוע התעקש בן-גוריון על העיר ירושלים?
5. למה התכוון באומרו: “תעזו, תתמידו, תצליחו”?
   (דיון קצר: כיצד שלושת המילים הללו רלוונטיות גם לחיינו היום?)

שלב ג׳ – פעילות קבוצתית: הערכים שלנו

פתיחה:

בן-גוריון האמין שכל אדם, גם ילד, יכול לשנות את העולם אם יפעל על-פי ערכים.
נבחר כעת את הערכים שחשובים לנו ונראה איך אפשר להביא אותם לידי ביטוי.

1) בחירת ערכים (5 דקות)

כל קבוצה מקבלת רשימת ערכים:

• לקיחת אחריות
• חריצות
• יוזמה
• אהבת הארץ
• חיבור לשורשים
• חלוציות
• אומץ

כל קבוצה בוחרת 2–3 ערכים שלדעתה הם החשובים ביותר.

2) דיון קבוצתי (10 דקות)

על כל ערך הקבוצה עונה:

1. מדוע בחרנו דווקא בערך הזה?
2. איך הוא בא לידי ביטוי אצל בן-גוריון?
3. איך אנחנו יכולים ליישם אותו בחיי היום-יום?
4. דוגמה למעשה אחד שנוכל לעשות השבוע על פי ערך זה.

3) הצגת הערכים (5 דקות)

כל קבוצה מציגה ערך אחד ודוגמה למעשה קטן.
אפשר לערוך הצבעה על “ערך הכיתה”.

סיכום:

בן-גוריון האמין שאומץ, התמדה ואמונה בדרך בונים לא רק מדינה – אלא גם אדם.
כל אחד מאיתנו, בבחירות הקטנות שלו, ממשיך את הדרך הזו.
תעזו, תתמידו – ותצליחו.

הצעות להעמקה

• ניתן להרחיב עם משחק תחנות: “מסע חייו של בן-גוריון”.
• אפשר ליצור “חומת חזון” בכיתה עם משפטי השראה של בן-גוריון וציורים של התלמידים.
• בשיעור הבא: דיון קצר – מי הצליח ליישם את הערך שבחר השבוע?

ערכים מרכזיים העולים מן השיעור

• אחריות אישית וחברתית
• אהבת הארץ
• חזון ויוזמה
• שותפות ועשייה משותפת
• התמדה ואמונה בדרך

הפוסט מערך שיעור: "בן־גוריון ואנחנו – לבחור ולפעול בערכים" (כיתות ד'-ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.