סיכום שנה – ולקיחת אחריות לקיץ

שכבות יעד: ד'-ו'

(למערך מותאם לתלמידי תיכון לחצו כאן)

משך: 45–60 דקות

מצגת

הסיפור שאני בוחר לספר.pptx

למורה – רעיון מרכזי

שנת הלימודים תשפ"ו לא הייתה שנה רגילה. מדינת ישראל חוותה אירועים משמעותיים, ויחד איתם גם התלמידים עברו תהליך אישי של התבגרות, התמודדות וצמיחה.

מטרת השיעור היא לא רק להיזכר במה שקרה השנה, אלא לשאול:

איך אני בוחר להסתכל על השנה שעברה?

ומה אני לוקח איתי ממנה אל הקיץ ואל השנה הבאה.

חלק א' – מה עבר עלינו השנה?

שקף 1 – כותרת

"אז מה היה לנו השנה?"

המורה פותחת:

בעוד כמה ימים מסתיימת שנת הלימודים.
לפני שנדבר על עצמנו, בואו ניזכר רגע באיזו שנה חיינו.

שקף 2 – ציר הזמן

לאורך השקף מופיעים האירועים המרכזיים.

אוקטובר 2024

השבת חטופים בערב שמחת תורה

במהלך השנה

מאות אלפי חיילי מילואים ממשיכים לשרת

ספטמבר–נובמבר

המערכה בלבנון והפגיעה בחיזבאללה

מבצע "שאגת ארי"

פעילות צה"ל והישגים מבצעיים משמעותיים

לאורך כל השנה

עלייה באירועי אנטישמיות בעולם

לאורך כל השנה

אלפי יוזמות התנדבות, תרומה וחסד ברחבי הארץ

ניתן לשלב חלק מהסרטונים המופיעים כאן:

ניתן להזכיר את הארועים באמצעות סרטונים:

• השבת החטופים

• מבצע שאגת הארי

• לוחמי המילואים

• כיבוש הבופור

שאלות לכיתה

• איזה אירוע אתם זוכרים במיוחד?
• איזה אירוע ריגש אתכם?
• איזה אירוע הפתיע אתכם?
• איפה אתם הייתם בתוך כל זה?

חלק ב' – אותה שנה, סיפורים שונים

שקף 3

המורה מציגה תמונה אחת מן השנה האחרונה.
למשל:

• חייל מילואים מחבק את ילדיו.

שאלות

• מה אתם רואים בתמונה? (חייל, מלחמה, אהבה, געגוע, שמחה, גבורה, קושי)
• מה הסיפור שהתמונה מספרת?
• האם כולם רואים בה את אותו הדבר?

לפעמים אנשים מסתכלים על אותו אירוע ורואים דברים שונים.

אחד רואה קושי. אחד רואה אומץ. אחד רואה כאב. ואחד רואה תקווה.המציאות היא אותה מציאות.

נקודת המבט יכולה להיות שונה.

חלק ג' – מי הייתי בתוך השנה הזאת?

שקף 4

המורה מציגה על הלוח ציטוט של הלורד, הד"ר הרב הראשי של לונדון (לשעבר):

"יותר ממה שעברתי, חקוק בי מי הייתי שם."

לדיון: כשאנחנו מסכמים שנה אפשר לשאול:

מה עבר עליי? אבל אפשר לשאול שאלה אחרת:

מי הייתי בתוך מה שעבר עליי?

שאלות לכיתה

• במה התבגרתי השנה?
• מה למדתי על עצמי?
• מתי עזרתי למישהו?
• על מה אני גאה במיוחד?
• איזה כוח גיליתי בעצמי?

חלק ד' – משימת כתיבה

שקף 5

"הסיפור שאני בוחר לספר על השנה הזאת"

כל תלמיד כותב מספר משפטים:

המשפט הראשון:

השנה הזאת לימדה אותי ש…

המשפט השני:

אני גאה ב…

המשפט השלישי:

אני רוצה לקחת איתי לשנה הבאה…

חלק ה' – אחריות לקיץ

שקף 6

כותרת: "הפרק הבא מתחיל עכשיו"

המורה מסכמת: השנה שעברה כבר נכתבה. אבל הקיץ שעומד להתחיל – עדיין מחכה לסיפור שלנו.

משימת סיום – משימת כתיבה:

כל תלמיד משלים במחברת:

בקיץ הקרוב אני לוקח אחריות על…

{משפחה, חברות, לימוד, קריאה, עזרה בבית, התנדבות, ספורט, מעשה טוב וכדומה}

מסר מסכם למורה

הילדים לא בוחרים את האירועים הגדולים של התקופה.

אבל הם כן יכולים לבחור כיצד להסתכל עליהם, מה ללמוד מהם, ואיזה אדם להיות בתוכם.

זהו המעבר המרכזי של השיעור:

מציר הזמן של מדינת ישראל — אל הסיפור האישי של כל תלמיד.

הפוסט שיעור סיום שנה – יסודי (כיתות ד-ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

כמו השנתיים שקדמו לה, גם שנת הלימודים תשפ"ו לא הייתה שנה רגילה. המלחמה נמשכה בכל החזיתות, התלמידים והמורים התמודדו עם תקופות מורכבות, לימודים מרחוק במשך שבועות ארוכים, ותלמידים באזורים שונים בעיקר בצפון המשיכו לחיות תחת אש.

עם סיום השנה, ובשעה שהסערות הבטחוניות והחברתיות נמשכות במלוא עוזן, חשבנו לסכם עבור תלמידינו את השנה ובעיקר להדגיש את נקודות החוסן שהתגלו במהלכה בקרב עם ישראל בכלל ובקרב תלמידינו בפרט.

שלב א: אסיף – אז מה היה לנו?

לבקש מהתלמידים לציין ארועים לאומיים שהתרחשו במהלך שנת הלימודים האחרונה, איזה ארוע שהיה השנה לא נשכח.

ביניהם ניתן להזכיר את:

• השבת החטופים בערב שמחת תורה האחרון
• מבצע שאגת הארי
• המשך פעילות המילואמניקים בהיקף נרחב
• המערכה בלבנון
• עליית האנטישמיות בעולם

(ייתכן שהתלמידים יזכירו גם ויכוחים סוערים בחברה הישראלית כמו סוגיית גיוס החרדים או סוגיות נוספות, לשיקול המורה כיצד להתייחס לכך)

ניתן להזכיר את הארועים באמצעות סרטונים:

• השבת החטופים 

• מבצע שאגת הארי

• לוחמי המילואים

• כיבוש הבופור

• טבח סידני

שלב ב: איפה אנחנו היינו

• בקשו מהתלמידים להעלות זכרונות או חוויות מאחד מארועי השנה האחרונה.
• במהלך הדיון בדקו עמם האם התנהלות הייתה פסיבית או אקטיבית, (כלומר רק חוו את הארועים או גם עשו משהו מבחינת תרומה או מבחינת תודעה שלהם, להשפעה על המצב).

הערה למורה: המחקר מלמד כי פעולה אקטיבית תורמת לא רק לקהילה אלא גם לחוסן ולבריאות הנפשית.

שלב ג: עכשיו תורנו

דיון – האם גם דורות קודמים בתולדות עם ישראל עמדו בפני 'עכשיו תורנו' משלהם?

לאחר איסוף החוויות דיון על העשייה והדגשת המשמעות של "עכשיו תורנו" (ניתן להשתמש בשיר של חטיבה 7 שאנשיה הדגישה כי עכשיו תורנו)

הדגשה כי: 'תורנו' הוא מושג של לקיחת אחריות. מה הדבר הקטן ביותר שכל אחד מכם יכול לעשות בחופש הגדול כדי להשפיע לטובה על הסביבה שלו.

דוגמאות אפשריות: התנדבות, סיוע למשפחות מילואים, עזרה בתפעול מערכת החינוך, אחווה עם יהודי התפוצות וכדומה.

הבנה המשמעות של עשייה בשעה היסטורית (בכיוונים שונים) ובכיתות מתאימות גם דיון על יוזמות לקראת החופש ושנת הלימודים הבאה.

הפוסט עכשיו תורנו – מערך לסיכום שנת הלימודים תשפ"ו הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מצגת

למה צריך ספרים בעולם שיש בו בינה מלאכותית או גוגל.pptx

למורה – פתיחה קצרה

בעידן שבו כל מידע נמצא במרחק לחיצה, ילדים רבים שואלים: "למה צריך ללמוד?"

מטרת השיעור אינה לטעון שצריך לזכור כמה שיותר פרטים, אלא להמחיש שידע איננו אוסף עובדות. ידע הוא המפה שבעזרתה אנחנו מבינים את העולם, את החברה שבה אנו חיים, את ההיסטוריה שלנו ואת עצמנו. ככל שהמפה עשירה יותר – כך קל לנו יותר להתמצא, לחשוב, להבין ולהרגיש שייכים.

רקע מורחב למורה מופיע בסוף המערך.

חלק א' – האם באמת צריך לדעת?

המורה שואלת בקצב מהיר:

• מי היה דוד בן גוריון?
• כמה ימים יש בשנה?
• מהו ים המלח?
• היכן נמצאת הכנרת?
• מי היה הרצל?
• מה הקיצור של תנ"ך?
• מהי ארכיאולוגיה?
• מהי בירת צרפת?
• מהו הירח?
• מהי דמוקרטיה?
• מי המציא את הנורה?
• איך נוצר הר געש?
• מי כתב את "הארי פוטר"?
• מתי נבנה בית המקדש?
• מהי מגילה רות?
• מהו שביל ישראל?

לאחר מכן שואלת המורה:

אם אפשר למצוא את כל התשובות באינטרנט בתוך כמה שניות,
למה בכלל צריך ללמוד?

למה צריך ספרים?

אין צורך לענות כעת.

חלק ב' – סרטון קצר (3 דקות נטו)

A World to Discover (יוטיוב)

נצפה ביחד בסרטון קצר על ילד שנכנס לספרייה.

שיחה קצרה בעקבות הסרטון

שאלות לדיון

1. מה גילה הילד כשהוא נכנס לספרייה?
2. לאילו מקומות הצליח להגיע בזכות הספרים?
3. מה קרה לילד במהלך השנים – האם הוא נשאר אותו ילד או שהוא גדל והתפתח?
4. מה לדעתכם רצה יוצר הסרט לומר לנו על ספרים?

הערה קטנה לסיום הצפייה

בסוף הסרט רואים את הילד כשהוא כבר מבוגר ופוגש יצור מוזר מהחלל… זה מעלה חיוך..

הסרט הראה לנו שספרים יכולים לפתוח בפנינו עולמות חדשים.

אבל האם ספרים נותנים לנו רק דמיון והרפתקאות?

או שהם גם עוזרים לנו להבין טוב יותר את העולם שבו אנחנו חיים?

חלק ג' –למה שבוע הספר?

מציגים את התמונה מהספריה הלאומית בירושלים –

שאלות

• מה אתם רואים בתמונה?
• כמה ספרים לדעתכם יש במקום כזה?
• האם כל הספרים עוסקים באותו נושא?
• איזה סוגי ספרים לדעתכם אפשר למצוא שם?
• כמה עתיקים הספרים בספריה? ממתי הם?

תשובות:

• בספרייה הלאומית שמורים יותר מחמישה מיליון ספרים.
• כתבי יד עתיקים שמקורם כמעט לפני 1000 שנה.
• אפשר למצוא שם ספרים כמעט על כל נושא שאפשר לחשוב עליו:
• חלל וכוכבים , בעלי חיים, היסטוריה, מדע, סיפורים והרפתקאות, ארץ ישראל, מוזיקה ,מפות עתיקות , שפות שונות, ועוד הרבה מאוד תחומים.

יש בספריה המון ספרים, איש אינו יכול לקרוא את כולם, לא כולם יכולים להגיע לשם. ולא יודעים מה הם מפסידים. לכן נוצר שבוע הספר.

במשך כמה ימים בשנה הספרים יוצאים מהמדפים ומהספריות הגדולות, ומגיעים אל הרחובות, הכיכרות והיישובים בכל רחבי הארץ. שבוע הספר מאפשר לכל ילד ולכל משפחה לפגוש במקום אחד מגוון עצום של ספרים: ספרי מורשת, מדע, היסטוריה, טבע, קומיקס, הרתפתקאות ועוד.

זהו חגיגה של סקרנות, של למידה ושל גילוי. הזדמנות לעצור לרגע, לפתוח ספר חדש, להכיר רעיון שלא הכרנו, ולצאת למסע חדש של ידע ודמיון. לפעמים ספר אחד קטן יכול לפתוח בפנינו עולם שלם שלא ידענו שקיים.

חלק ד'- החיים כמפה

"ספר טוב לא רק מוסיף לנו מידע – הוא מוסיף לנו עוד חלק במפת העולם שלנו."

להציג שקף

התבוננות בשתי המפות

המורה מציגה את השקף ושואלת:

1. באיזו מפה הייתם מעדיפים להשתמש אם הייתם צריכים לצאת לטיול?

למה?

2. מי מהילדים שמחזיקים את המפות ירגיש בטוח יותר בדרך?

מה במפה גורם לכם לחשוב כך?

3. איזה דברים אפשר לדעת מהמפה המפורטת שאי אפשר לדעת מהמפה הפשוטה?

(עצים, גובה, נהר, שבילים, מקומות מיוחדים ועוד)

4. אם שני הילדים יגיעו למקום חדש, מי מהם יצליח להבין טוב יותר מה נמצא סביבו?

מדוע?

אז מה הקשר בין מפה וספרים?

תסתכלו שוב על שני הילדים. שניהם נמצאים באותו מקום. אבל לילד שמחזיק את המפה המפורטת יש יתרון גדול. הוא יודע יותר על המקום שבו הוא נמצא. הוא מבין טוב יותר מה יש סביבו.

הוא יכול לתכנן את הדרך שלו. והוא מרגיש יותר ביטחון, וללכת בדרך נכונה יותר.

כך גם בחיים.

אדם שקורא ספרים, לומד וצובר ידע, הוא כמו הילד עם המפה המפורטת. הוא לא רק יודע יותר עובדות.יש לו תמונה רחבה יותר של העולם. הוא מבין טוב יותר אנשים, מקומות, סיפורים ואירועים.כשקורה משהו חדש, הוא יודע לחבר אותו למה שהוא כבר יודע.

ידע הוא לא מחסן של עובדות. ידע הוא מפה שעוזרת לנו להבין את העולם  ואת עצמנו, את העבר ואת העתיד.

משימת כתיבה לשיעורי בית:

המורה מציגה כל מיני סוגי ספרים (עיון, מילון, עלילה) . ומבקשת מכל אחד לכתוב במחברת:

ספר טוב לא רק מוסיף לנו מידע – הוא מוסיף לנו עוד חלק במפת העולם שלנו."

נא הסבר והדגם.

נספח למורה – רקע רעיוני

מחקרים בתחום החינוך והקוגניציה מראים כי ידע אינו רק אוסף של עובדות. הידע המצטבר בזיכרון ארוך הטווח מאפשר להבין טקסטים, לקשר בין רעיונות, ללמוד דברים חדשים ולהשתתף בשיחה משותפת עם אחרים.

אפשר לדמות את הידע למפה. ככל שבמפה יש יותר שבילים, מקומות וקשרים – כך קל יותר להתמצא. כאשר ילד קורא כתבה, ספר או סיפור, הוא אינו משתמש רק במילים שלפניו, אלא גם בכל מה שכבר נמצא בזיכרונו. לכן ידע קודם הוא תנאי להבנה עמוקה.

דווקא בעידן שבו מידע זמין בלחיצת כפתור, חשיבות הידע אינה פוחתת. המידע נמצא במחשב או בטלפון, אך ההבנה נוצרת במוחו של האדם. ספרים מסייעים לבנות את אותה "מפה פנימית" של מושגים, סיפורים, אנשים ורעיונות, שמאפשרת להבין את העולם ולהמשיך ללמוד לאורך החיים.

נספח לחלק ג' –

הפוסט שבוע הספר – למה צריך ספרים בעולם שיש בו AI או גוגל? (כיתות ג-ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

שנה אחרי ולאחר מבצע ההמשך "שאגת הארי", ובימים בהם הולכת ומתעצמת הלחימה בלבנון ננסה לדון בהיבטים שונים של המבצע ומשמעויותיו.

צפו בסקירה על ימי המבצע:

• לאור הסרטון נסו לנסח במהלך הצפייה שתי הצלחות ברורות של המבצע מול שני אתגרים או מחירים שמוזכרים בו.
• מה דעתכם על הישגים אלו בראייה של שנה לאחור?

ניתן לשתף גם בחוויות של התלמידים מימי המבצע.

בחודשים האחרונים לאור העובדה שבניגוד לציפיות המשטר באיראן לא נפל והוא ממשיך להחזיק מעמד יש הטוענים כי שני המבצעים "עם כלביא" ו"שאגת הארי" לא השיגו את מטרותיהם ולא הצדיקו את המחירים הקשים שנלוו אליהם באבדות בנפש וברכוש.

• מה דעתכם על טענה זו?
• התייחסו לטענה זו לאור מאמרים אלו (1, 2)

בשבועות האחרונים נטען כי סיסמת "הנצחון המוחלט" יצרה ציפיות מוגזמות וגרמה לתחושה מסוימת של אכזבה.

• מה דעתכם על טיעון זה?
• כיצד אתם הייתם מגדירים את יעדי המערכה?
• האם פגיעה אנושה בתוכנית הגרעין האיראנית נחשבת בעיניכם לניצחון, גם אם שלטון האייתוללות עדיין עומד על כנו?

במהלך מבצע עם כלביא היו רבים שחשו כי האחדות, והתעוזה והרוח הישראלית הגיעו לשיאים חדשים. ראו לדוגמא בסרטון זה:

• מה דעתכם על הסרטון ומסריו? כיצד ניתן להשאר עם הרוח העולה מהסרטון גם בימי שגרה או ימים בהם ישנם אתגרים אבדות וכשלונות?
• מה ההבדל בין "אופטימיות עיוורת" לבין "חוסן"? איך החברה הישראלית יכולה לתרגם את האחדות של ימי המבצע לפעולות יומיומיות בשגרה שלנו?

לסיכום:

מכתב מהעתיד: לכתוב פסקה קצרה לעצמם או לחברה הישראלית בעוד 5 שנים – אילו תובנות ממבצע "עם כלביא" אסור לנו לשכוח?

הפוסט שנה לעם כלביא הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

במסגרת יום ירושלים אנו מציינים את איחוד העיר שהתרחש במהלך מלחמת ששת הימים.

בעקבות אותה מלחמה נכתבו עשרות שירים. חלקם מתארים את הקרבות, חלקם נכתבו לפניה או במהלכה כדי לרומם את מצב הרוח הלאומי, אחדים מזכירים את הנופלים ורבים מעלים את ירושלים המשוחררת על ראש שמחתם. במקביל לשירים אלו נכתבו במהלך השנים מאות שירים לכבודה של ירושלים. ניתן ללמוד רבות על המלחמה ומשמעותה כמו גם על ירושלים דרך השירים, מוזמנים לבחור את השירים המעניינים אתכם ודרכם ללמוד וללמד על המלחמה, על שחרור ירושלים ועל משמעותם בימינו.

מלחמת ששת הימים

את יום חרות ירושלים אנו מציינים בראש ובראשונה כיום הודיה וזכרון על הנצחון במלחמת ששת הימים בשנת 1967. המלחמה שנכפתה על מדינת ישראל בעל כורחה הייתה אחד מהנצחונות הצבאיים המהירים והמוחצים ביותר בהיסטוריה העולמית. המלחמה חילצה את ישראל מאיומי ההשמדה של מכונת המלחמה הערבית, אפשרה למדינת ישראל לשחרר שטחי מולדת שנכבשו בידי המצרים הירדנים והסורים, עוררה בלב היהודים בארץ ובכל רחבי העולם גאווה יהודית ותחושת שייכות ואהבה לעם ישראל ולארץ ישראל.

מעל הכל אפשרה המלחמה את חירותה ואיחודה של ירושלים והעניקה לעם ישראל את הזכות לחזור לקדושים שבמקומותיו.

ככל מלחמה גבתה ששת הימים מחיר כבד בנופלים ובפצועים, ולמרות הנכונות הישראלית להגיע להסכמי שלום המשיכו הערבים בארץ ומחוצה לה להמשיך ולהאבק ולפגוע בישראל עד ימינו אלה. מאבק זה יצר מחלוקת קשה בעם לגבי דרכי הפתרון לסכסוך ומחלוקת זו מתגלגלת באופנים שונים עד ימינו.

הפוסט שישה ימים, עיר אחת ושירים הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

משך השיעור 45 דקות

מטרות השיעור

• זיכרון הנופלים אינו רק זיכרון של העבר, אלא קריאה להמשך חיים בעלי משמעות.
• התלמידים יכירו את משמעות הביטוי "במותם ציווי לנו את החיים"- הנתינה של החיילים למעננו, למען המדינה, מחייבת אותנו להמשיך בשליחותם.
• "למלא את החלל" – התלמידים יבחרו פעולה אישית פשוטה שבאמצעותה יוכלו “להמשיך את הדרך”, מתוך תפיסה של הנצחה למעשה.

רעיון מרכזי למורה

המעבר החינוכי בשיעור הוא:
מזיכרון  |  למשמעות  |  לפעולה

המושג המארגן:
ציוו לנו את החיים

הדגש אינו על מה שהיה או שאבד, אלא על זיכרון עם משמעות לעתיד:
הנופלים פעלו מתוך שליחות למדינה לעם ולארץ – והמשימה שלנו היא להמשיך ערכים אלו בחיי היום־יום.

במותם ציוו לנו את החיים

מהלך השיעור

פתיחה – דיון (5 דקות)

כותבים על הלוח:

“לא לשווא נפלו בננו
לא לשווא נשפך הדם
כי במותם ציוו עלינו
להמשיך הלאה בדרכם”
(רחמים שקרוב)

מומלץ לעבור על כל המילים ולוודא התלמידים מבינים את ממשמעותם (לשווא, הלאה)

• מה המסר של השיר?
• מה פירוש “להמשיך הלאה בדרכם”?
• למה יש חשיבות שיהיה יום זיכרון? מה צריך לזכור?
• רשמו על הלוח : "במותם ציוו לנו את החיים"

שלב א’ – היכרות עם חלל והערך שלו

ניתן לבחור חלל לפי היכרות של הילדים עם בוגר בית הספר או תושב המקום- ניתן לחפש אפשרויות באתר "בחייהם ציוו" המשלב קטעי השראה של הנופלים ומידע קצר אודותם: https://fzl.org.il/lesson_plans/

בן זוסמן

 בדברים שכתב בן, אפשר לראות את הרעיון הזה של המשך הדרך והמשמעות של החיים.
נקרא קטע קצר מתוך צוואתו של בן זוסמן ז״ל, שנפל בצפון רצועת עזה:

“אני כותב לכם את ההודעה הזו בדרך לבסיס. אם אתם קוראים את זה כנראה שקרה לי משהו. כמו שאתם מכירים אותי, כנראה אין מאושר ממני כרגע. לא סתם הייתי ממש לקראת הגשמת החלום שלי בקרוב. אני שמח ומודה על הזכות שתהיה לי להגן על הארץ היפה שלנו ועל עם ישראל.

גם אם יקרה לי משהו, אני לא מרשה לכם לשקוע בעצב. הייתה לי הזכות להגשים את החלום והייעוד שלי ותהיו בטוחים שאני מסתכל עליכם מלמעלה ומחייך חיוך ענק.”

שיח כיתתי מונחה

• מה מהדברים בצוואה הכי נגע בכם? מדוע?
• כיצד הדברים עליהם דיברנו עד עתה באים לידי ביטוי בצוואה של בן זוסמן זכרו לברכה?
• בפסקת הפתיחה כותב בן כי “הייתי ממש לקראת הגשמת החלום שלי בקרוב”, מה החלום שלו לפי מה שכתב? (הרצון לפעול למען העם והארץ?)
• מה הערך שנוכל להמשיך לזכר בן זוסמן?

לסיכום הדיון – "לא לשווא- למען המדינה האהובה שלי"

בן כתב על איך הוא חי ובשביל מה – עם תחושת שליחות, עם אהבה לעם ולארץ שלנו, ועם רצון לתת מעצמו.

הערה למורה

לתלמידים צעירים יותר ניתן לקצר את הציטוט ולהקריא רק את המשפט:
“אני שמח ומודה על הזכות שתהיה לי להגן על הארץ היפה שלנו ועל עם ישראל”,
ולהתאים את עומק השאלות לרמת הכיתה.

שלב ג – היכרות עם המושגים "חלל" ו “הנצחה למעשה” (7 דקות)

החיילים שאינם עוד, השאירו לנו "חלל" חור ריק שחסר בו אותם ואת הטוב שלהם.

הנצחה למעשה היא כאשר אנחנו לא רק זוכרים, אלא עושים מעשה שממשיך את הדרך של מי שנפל.

סרטון הסבר על "הנצחה למעשה" –

• לזכור = לחשוב עליו
• להנציח למעשה = לפעול בהתאם לערכים שלו

שלב ד – פעילות אישית (10 דקות)

אם קיימת אפשרות טכנולוגית, מומלץ לתת לכל תלמיד לבחור לבד דמות להנצחה בקישור של אתר "למלא את החלל". או להציג על הלוח החכם ולבחור ביחד כמה חיילים שנפלו.

ניתן להדגים איזה ערך שהיה חשוב לנופל – וממשיכים אותו בפועל.

דוגמאות:

• עזרה לאחרים
• אחריות
• אהבת הארץ
• התמדה

ניתן לבקש כי כל תלמיד ירשום במחברת

• שם חלל:
• מה אני אעשה כדי "להנציח למעשה" את זכרו של החייל שנפל למען הארץ ולמעננו?

שלב ה – סיכום (5 דקות)

חזרה לשאלה מהפתיחה:

מה פירוש “להמשיך בדרכם”?

איסוף תשובות.

סיכום:

הנופלים לא ביקשו רק שנזכור אותם, אלא שנחיה חיים מלאי משמעות, שיש בהם ערכים של אחריות, אכפתיות ואהבת העם והארץ.

דגשים למורה

• לשמור על שפה מותאמת גיל ומכבדת
• להימנע מעיסוק בנפילת החייל עצמה, במוות.
• לאפשר שיתוף אך לא לחייב
• להוביל את השיח מרגש לפעולה

הפוסט מערך שיעור יסודי ליום הזיכרון “ציוו לנו את החיים” – הנצחה למעשה (לכיתות ג-ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

קביעת יום העצמאות

בדיון שנערך בכנסת בחודש ניסן תש"ט, אפריל 1949 לגבי קביעת תאריכו של יום העצמאות (שתחילה נקרא יום הקוממיות) אמר חבר הכנסת בן ציון דינור (שמאוחר יותר היה שר החינוך) את הדברים הבאים:

"קביעת יום הקוממיות, או חג השיחרור, … זהו הצעד הראשון של הכנסת בעיצוב דמותה התרבותית של מדינת ישראל, של ישראל המחודשת. משום כך יש חשיבות מרובה ביותר, .. לקביעת דמותו, צורתו והישלבו למערכת חייה התרבותיים של האומה. כל חג בישראל יש ..יסודות.

ישנו זכרון היסטורי בכל חג. בכל חג בישראל יש אידיאה, אידיאולוגיה מסויימת, בחג החנוכה' כבחג הפסח­… כל חג מכוון כך, שבו ­ בכל הווייתו ­ גלומה האידיאה שלו. בהתאם לכך ישנו לכל חג סמל מסויים,

אני רוצה להגיד, כיצד אני מתאר את החג הזה. אני סובר, שחג זה הוא חג החירות, חג שיחרור האומה, חג קיבוץ גלויות, חג של אקטיביזם* חג של קוממיות" (מתוך דברי הכנסת עמ' 19)

* להבנת המושג אקטיביזם ציוני-דינור מתכוון לפעילות האקטיבית בתחומי ההתיישבות, הלחימה ההעפלה והפעילות המדינית שהביאה לתקומת ישראל ושינתה את מצבם של היהודים מכאלו שהמתינו בגלות באופן פסיבי לגאולה לכאלו שפעלו למענה באופן מעשי.

שאלות לדיון בכיתה:

• מה מסמל החג עבור דינור (שייצג את דעת רוב חברי הכנסת באותה עת)?
• מה דעתכם על המסרים של חג העצמאות על פי דינור? האם הם רלוונטיים להיום?
• האם לאור מסרים אלו קיומו של החג תלוי במצב הרוח הלאומי של מדינת ישראל בכל שנה ושנה?

כיצד חוגגים חג לאומי?

מתוך מנהגי החג שנקבעו עם קביעתו, נוכל להבין את המשמעות והמהות שעמדה בבסיס קביעת ציון החג. לדינור היו כמה הצעות כיצד יש לחוג את יום העצמאות.

"ראשית כל שבתון ­ביטול מלאכה וחג בבית.

יש לקבוע בחג זה מנהג של סעודות משותפות. החוק צריך לקבוע שבחג זה לא זו בלבד שבכל בית מתקיימת סעודה, אלא כמו בחג הפסח… מתאספות משפחות ­משפחות וסועדות ביחד. ע"י חגיגה משותפת באים לידי ביטוי רגשות האחווה, הידידות והקשר הלאומי, אותם רגשות האחווה, והידי­דות, שהיו הכוח המניע במלחמת ישראל לעצמאותו, יש לפתחם ולטפחם.

יש לקבוע בחוק, שבאותו יום צריך להדליק אורות. בספר חשמונאים ב' לא נזכר, אמנם, שחג החנוכה הראשון היה חג ­האורים. רק פלאביוס (=יוסף בן מתיתיהו) כתב על "אורות"' והוא הסביר שהאורות מסמלים את יציאת ישראל מעבדות לחירות ומאפילה לאור גדול.

גם המנהג של פרחים וירקות צריך להיכנס למנהגים של החג הזה. אני מציע שבחג זה נוסיף לסעודות משפחתיות משו­תפות בערב החג גם אורות ,ולמחרתו ביום ­החג יש לקשט את הבתים והחוצות בפרחים ובירק.

הריני מציע עוד דבר אחד… תיכתב מגילת חירות ישראל. ישנם סופרים בישראל, ותמיד נהג ישראל לציין בדורות הבאים את עברו. יש להטיל על סופרים גדולים או וועדה לכתוב את המגילה. ובמגילה זו יונחו חמישה יסודות. היסוד הראשון: נאמנות ישראל לארצו אשר תסופר במגילה מדור לדור. יסופר בה, שאחרי חורבן בית­ המקדש לא עזב ישראל את ארצו, וחמש מאות שנה אחרי חורבן ירושלים עוד נלחם ישראל ­ יותר מכל עם עתיק בעולם ­ על ארצו. דבר זה יש לספר מדור לדור, למען ידעו בכל העולם, כי טפלו עלינו שקר, שעזבנו את ארצנו! יש לספר, שהגולה נוצרה רק חמש מאות שנה אחרי חורבן הבית, כאשר באו עלינו ערבים כובשים והוציאו את ישראל מארצו. הם לקחו את אדמתנו, והם שלקחו את ארצנו. … במגילה הזאת יש לספר מהי גלות. עלינו לחנך את דורנו ואת הדורות הבאים למען יידעו מה היתה הגלות לישראל, למען יידעו שאנחנו נשאנו את חרפת העמים. אנחנו צריכים באותה מגילה במלים קצרות להוכיח, שכל העלילות שהעלילו על ישראל מדור לדוד, אינן אלא נסיון של העמים לכפר על שפיכת דם ישראל … צריך שיסופר מה רבה נאמנות ישראל לארצו מדור לדור. בה צריך לספר על המרד בגלות מראשית חיבת ציון והציונות עד מלחמת החירות ועד הכרזת העצמאות…"

משימת כתיבה:

-מה המסרים שמבקש דינור להעביר באמצעות הצעותיו?

-מה מבין רעיונותיו של דינור התקיים הלכה למעשה ומצוין כיום בצורה זו או אחרת ביום העצמאות? מה דעתכם על הצעותיו?

-אילו מנהגים מצביעים על כך שיום העצמאות נועד להזכיר לעם ולחנכו למחויבות להמשך המפעל הציוני?

-לצד הדיון בכנסת החליטה מועצת הרבנות הראשית לציין את יום העצמאות כיום הודיה לאלוקים על הקמת המדינה – קראו והביעו דעתכם על החלטת הרבנות בקישור זה.

-האם וכיצד אתם ומשפחותיכם מציינים את יום העצמאות בהתאם לרוח היעדים הנ"ל? מדוע?

בין מחוייבות להודיה

משימה כיתתית:

(הערה למורה- מומלץ להכין על 10 כרטיסיות כל אחד ממנהגי יום העצמאות שלהלן)

במדינת ישראל התקבעו במשך השנים מנהגים שונים לציון יום העצמאות

מיינו מנהגים אלו למנהגים המסמלים הודיה ומנהגים המסמלים חינוך למחויבות

1. קישוט הבתים והרחובות בדגלי ישראל (לקליפ נחמד על קישוט הארץ בדגלים ביום העצמאות בימי הקורונה) מה אתם חשים לנוכח הרחובות המדוגללים
2. טקס הדלקת המשואות– טקס מיום העצמאות תשפ"ד (צפייה מדקה 53)

רשימת מדליקי המשואות – כדאי להכיר כמה מהם ולהבין מה המסר בכך שהם נבחרו להדליק משואות.

בשנים האחרונות התקבע המנהג לבצע טקס הדלקת משואות גם ברשויות המקומיות השונות-האם אתם יודעים מי מדליק השנה משואות בישובכם ומדוע?

1. תפילות הלל ותפילות חגיגיות בבתי הכנסת (לנוסח התפילה המיוחד -למעוניינים ניתן לדון על מבנה התפילה ומשמעות פרקי ההודיה הנקראים בה)
2. חגיגות ובמות בידור ברחבי הערים
3. יציאה לטיולים ברחבי הארץ בדגש על אתרי התיישבות ומורשת קרב
4. סעודות משפחתיות ושל חברים ("מנגלים")
5. בעבר מצעד צה"ל-כיום בקור בבסיסי וחניוני צהל ומטסים של חיל האויר
6. קבלת פנים לחיילים מצטיינים בבית הנשיא
7. חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי
8. טקס חלוקת פרסי ישראל– רשימת הזוכים במשך השנים -מה ניתן ללמוד מדמותם?

לדיון בכיתה לאחר המיון:

• אילו מנהגים נוספים אתם מכירים ביום העצמאות? מה משמעותם?
• האם יש מנהגים שאינם שייכים להודיה או למחוייבות? האם אותם ראוי לצמצם השנה?

הפוסט מדוע לחגוג עצמאות? על הודיה ומחויבות הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

הערה: המערך שלפניכם עוסק בנושא "כבד". יש לשקול היטב אם המערך מתאים לאופי ולגיל של כיתתכם. (למערך מותאם לגילאי יסודי לחצו כאן)

טוב למות בעד ארצנו

הביטו בתמונת "האריה השואג" בתל-חי.

בתחתיתו של הפסל נטבע המשפט המיוחס ליוסף טרומפלדור (בשינויי נוסח קלים. על השאלה אם אכן טרומפלדור אמר את המשפט, ראו כאן), "טוב למות בעד ארצנו".

• מה אתם חושבים על המשפט הזה?
• האם ישנם ערכים נוספים שאתם חושבים ש"טוב" למות למענם? מהם?
• מה ניתן ללמוד עלינו (כפרטים וכאומה) מכך שישנם ערכים שלמענם אנו מוכנים למות?

לסרטון כללי על פרשת תל חי (מתאים גם לחט"ב) ראו כאן:

מיתוס תל חי הפך לאבן-דרך בציונות. מאז ועד היום מלווה אותנו גבורת לוחמי תל-חי, והקריאה "טוב למות בעד ארצנו". כל חייל וחיילת בצה"ל נשבעים בסוף הטירונות שלהם: "הנני נשבע(ת) ומתחייב(ת) בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקיה ולשלטונותיה המוסמכים…ולהקדיש כל כוחותיי ואף להקריב את חיי להגנת המולדת ולחירות ישראל".

עצם הנכונות של אדם להקדיש את כוחותיו ואף את חייו למען ערכים – מקדשת אותם גם כאשר אין צורך להקריב את חייו בפועל למענם. ברוח דברים אלו, אמר מרטין לותר קינג כי אדם שאין לו דבר שהוא מוכן למות למענו – במדיה מסויימת הוא אינו ראוי לחיות (קישור).

כאשר חייל "עולה על מדים" – מדים אחידים, אותם לובש גם הטירון וגם הרמטכ"ל – הוא למעשה מצהיר על נכונותו לתרום את כשרונותיו, מרצו, יכולותיו הפרטיות, כל אשר יש לו ואף את חייו למען הכלל. בכך, מעיד האדם על עצמו שהקיום שלו אינו קיום עראי, לשמונים או תשעים שנה, אלא קיום נצחי, הקשור בשלשלת הדורות של עם ישראל כולו – בעבר ובעתיד.

בן גוריון – "הנשק הסודי" שלנו

הקשר הבין-דורי הזה, קשר של חיים ומוות למען הכלל, קיבל ביטוי בדברים אותם כתב ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן גוריון:

"חזון-דורות הפך בלב חלוצים אלה תביעה מתמדת מעצמם. לאחר שזרקו מאחורי גוום ירושת עברם בגלות*, התחילו בארץ הכל מחדש, ושיקעו חייהם במפעל-בראשית, בהנחת יסודות ראשוניים, חמריים וגופניים, וגם תרבותיים ורוחניים, לחיי עם עצמאי; הכשירו אדמה והפריחו שממה; חצבו בורות וגילו מים; סללו דרכים וכבישים; בנו כפרים וערים; שמו בפי עצמם ובפי ילדיהם שפה חדשה, שפת-העולמים של עמם; חישלו כוח יהודי; ארגנו הגנה והנהלה עצמית; נלחמו עם פגעי-הטבע וכוחות-המדבר, וניטעה בלבם ההרגשה שלא מן ההפקר ולא מחסד-זרים זכו בכל אשר להם, אלא אך ורק מפרי עמלם, יצירתם ומאבקם. האדמה אשר מתחת לרגליהם, הלחם שהם אוכלים, הלשון אשר בפיהם, הבית שבו הם שוכנים, הדרך שעליו הם צועדים, הבטחון המובטח לילדיהם ולמשפחתם- כל אלה הם פרי מאמציהם ומעשה-ידיהם; וזה רק החלו לעשות, כי מאחורי מפעל-בראשית זה עומד חזון-קדומים, והוא גם חזון-עתידות, על גאולת עם ואדם, גאולה מלאה ושלמה, אשר למענה עלו, פעלו, עבדו נאבקו, ולמענה הם מוכנים למסור נפשם. זה היה היתרון האחד שהיה למגיני המדינה הצעירה של אויביהם, ובנשק סודי זה, ברוח ללא-חת של מגשימי-חזון, ניצחו המעטים את המרובים."

* הדברים הללו נובעים מהרעיון הציוני, שבן גוריון היה מנושאיו, של "שלילת הגלות". אין כאן המקום להאריך בזה, אך המעוניינים יכולים לקרוא על כך בקישור זה.

את הדברים הללו כתב דוד בן גוריון בשנת 1952 בהקדמה כרך הראשון של הספר "גווילי אש", המאגד דברים של נופלים בקרב (קישור).

משימת כתיבה:

• מדוע לדעתכם בספר זכרון לנופלים, החליט בן גוריון לשים את מסירות הנפש רק בתום רשימה ארוכה ומפורטת של מעשים חלוציים וציוניים רבים (כמו סלילת כבישים, חציבת בורות מים ועוד)?
• מהי לדעתכם החשיבות בכך ש"ניטעה בלבם ההרגשה שלא מן ההפקר ולא מחסד-זרים זכו בכל אשר להם, אלא אך ורק מפרי עמלם, יצירתם ומאבקם"? הרי לכאורה זה כיף ונעים לקבל דברים מן-המוכן?
• מהם אותם "חזון קדומים" ו"חזון עתידות" אליהם מכוון לדעתכם בן גוריון?

לסיכום: השאיפה העיקרית – לחיות חיי ערך ומשמעות

דבריו של בן גוריון מדגישים את העקרון היהודי, כי מסירות נפש בפירושה המילולי (נכונות למות) היא רק הקצה של השאיפה העיקרית – לחיות חיים שבהם האדם הפרטי רואה את עצמו לא רק כאטום-בודד המרחף בחלל הריק, אלא קשור למעגלי-קיום רחבים יותר. מעגלים אלו מתחילים בתא-המשפחתי הקרוב, ומתרחבים אל המשפחה המורחבת, החברים, בני כיתתנו, והם מתרחבים ועולים, עד שאנו מגיעים אל מעגלי הקיום של האומה, וממנה לעולם כולו.

אין כאן מחיקה וביטול של האדם הפרטי, חלילה, אלא הבנה כי הקיום שלו מקבל משמעות נוספת כאשר הוא קושר את גורלו במעגלים רחבים יותר. זאת ועוד, כפי שהדגשנו, אין ביהדות שאיפת-מוות כפי שיש בדתות אחרות, אלא שאיפה לחיות חיים של ערך ומשמעות. רק במקרה שבו המציאות כופה על האדם להגיע לבחירה בין מוות למען הערכים הנעלים ובין חיים ריקים מתוכן, אזי הבחירה במסירות-הנפש למען הערכים מדגישה ומבליטה כי כל שנות-החיים שקדמו לכך היו גם הן מלאות בערך ומשמעות.

"שיום יגיע ואהיה אחד מהם"

ב-כ' בכסלו תשפ"ד (3 בדצמבר 2023) נפל הלוחם בן זוסמן מירושלים בקרב ברצועת עזה. בן 22 היה בנופלו. לאחר מותו, גילתה משפחתו כי לפני צאתו לקרב הפקיד בן צוואה, אותה ביקש למסור למשפחתו אם ייפול בקרב. צפו בסרטון שהופק על ידי פרויקט צוללת כחולה – במותם ציוו לנו את החיים – בן זוסמן הי״ד:

הצוואה של בן זוסמן ז״ל, שנפל בצפון רצועת עזה

"אני כותב לכם את ההודעה הזו בדרך לבסיס. אם אתם קוראים את זה כנראה שקרה לי משהו. כמו שאתם מכירים אותי, כנראה אין מאושר ממני כרגע. לא סתם הייתי ממש לקראת הגשמת החלום שלי בקרוב. אני שמח ומודה על הזכות שתהיה לי להגן על הארץ היפה שלנו ועל עם ישראל.

גם אם יקרה לי משהו, אני לא מרשה לכם לשקוע בעצב. הייתה לי הזכות להגשים את החלום והייעוד שלי ותהיו בטוחים שאני מסתכל עליכם מלמעלה ומחייך חיוך ענק. כנראה שאשב ליד סבא ונשלים קצת פערים, כל אחד יספר על החוויות שלו ומה השתנה בין מלחמה למלחמה. אולי גם נדבר קצת פוליטיקה, נשאל אותו מה דעתו.

אם חס וחלילה אתם יושבים שבעה, תהפכו אותה לשבוע של חברים, משפחה וכיף. שיהיה אוכל, בשרי כמובן, בירות, שתייה מתוקה, גרעינים, תה וכמובן כמובן עוגיות של אמא. תעשו צחוקים, תשמעו סיפורים, תפגשו את כל שאר החברים שלי שעוד לא ראיתם. וואלה? מקנא בכם. הייתי רוצה לשבת שם לראות את כולם.

עוד נקודה חשובה מאוד מאוד. אם חלילה אפול בשבי, חי או מת. אני לא מוכן שחייל או אזרח אחד יפגעו בגלל איזו עסקה לשחרורי. אני לא מרשה לכם לא לנהל קמפיין או מאבק או משהו כזה. לא מוכן שישוחררו מחבלים תמורתי. בשום דרך, צורה או עסקה. אל תפרו את המילים שלי בבקשה.

אני אגיד את זה שוב, יצאתי מהבית בלי שבכלל זומנתי למילואים. אני מלא גאווה ותחושת שליחות ותמיד אמרתי שאם אצטרך למות הלוואי וזה יהיה בהגנה על אחרים ועל המדינה. ירושלים, הפקדתי שומרים, שיום יגיע ואהיה אחד מהם.״

שאלות לדיון:

• מה מהדברים בצוואה הכי נגע בכם? מדוע?
• כיצד הדברים עליהם דיברנו עד עתה באים לידי ביטוי בצוואה של בן זוסמן הי"ד?
• בפסקת הפתיחה כותב בן כי "הייתי ממש לקראת הגשמת החלום שלי בקרוב", ובמשפט הבא הוא כותב "אני שמח ומודה על הזכות שתהיה לי להגן על הארץ היפה שלנו ועל עם ישראל", כאשר הוא יודע כי הוא עלול למות בקרב. לאור הדברים עליהם דיברנו, כיצד ניתן לדעתכם לגשר על הפער בין שני המשפטים הללו, בין הפרטי לכללי?
• בן מדבר על כך שאם ייפול בקרב, הוא "יישב בשמיים" עם סבו שנפטר והם "ישלימו פערים" וידברו הן על החוויות שלהם והן על "מה שהשתנה בין מלחמה למלחמה". כיצד לדעתכם מבטאים משפטים אלו את הקשר הבין-דורי ואת הדברים עליהם דיברנו עד עתה?
• מדוע לדעתכם מבקש בן ממשפחתו שיעשו את השבעה עליו באופן כל כך חריג, של שמחה וכיף?
• מהם לדעתכם הערכים שהונחלו בבית על ידי הוריו של בן, שהביאו אותו לכתוב כזו צוואה בגיל 22? האם גם אתם רוצים שילדיכם העתידיים יהיו מסוגלים לכתוב דברים שכאלו? אם כן, אילו ערכים עליכם להנחיל להם לאורך השנים, וכיצד תעשו זאת?

לזכר הנופלים על תקומת ישראל, ניתן לצפות בסרטונים קצרים שהופקו על ידי פרויקט ״צוללת כחולה״ ובו מסר נופלים ממלחמת "חרבות ברזל", בכתב ידם. אנו מצדיעים לגבורתם ולמסירותם, זוכים להשראה מהם, ומתחייבם להמשיך את דרכם.

• במותם ציוו לנו את החיים – אלחנן קלמנזון הי״ד
• במותם ציוו לנו את החיים – אלקנה ויזל הי״ד
• במותם ציוו לנו את החיים – שחר פרידמן הי״ד
• במותם ציוו לנו את החיים – יוסף גיטריץ הי״ד
• במותם ציוו לנו את החיים – יפתח יעבץ הי״ד

הפוסט בעד ארצנו – גבורת הנופלים ומשמעותה הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

(למתעניינים במערך שכתבנו בעבר על גבורת הנופלים, לחצו כאן)

לזכרם של הנופלים נכתבו במשך השנים מאות שירים שאחדים מהם הפכו לנכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית. אנו מציעים לכם לעסוק בכמה מהם, חלקם מהידועים ביותר ואחרים פחות, אבל כולם מעבירים מסר של גבורה, מסירות ותקומה. ניתן ללמד אחדים מהם בכיתה או בפעילות קבוצתית

לשימושכם פלייליסטים עם שירים בעלי מסר של גבורה ומסירות המתאימים ליום הזכרון – לצד השירים הבאנו שאלות לדיון או למשימת כתיבה , להבנה והעמקה בשיר.

רצועה של גבורה: ספוטיפיי , יוטיוב , אפל

רצועה של גבורה למוסדות תורניים: ספוטיפיי , יוטיוב , אפל

ארץ צבי/תלמה אליגון (1977)

מילות השיר מופיעות כאן. הרקע לשיר הוא כמובן מבצע יונתן שהתחולל בשנת 1976. לרקע על המבצע בסרטון מצויר.

בשנת 2006 נוסף לשיר בית לזכרו של רס"ן רועי קליין, שנפל במלחמת לבנון השנייה כאשר קפץ על רימון ברצונו להגן על לוחמיו. לסיפור גבורתו של רועי לחצו כאן.

שאלות לדיון על השיר

• אילו מילים בשיר רומזות לארועים ההיסטורים השונים עליהם הוא נכתב (מבצע אנטבה ומעשהו של רועי)?
• בשיר נאמרו המילים: שֶׁעִצְּבוֹנָהּ וּשְׂשׂוֹנָהּ/הֵם שְׁתִי וָעֵרֶב בְּבֶגֶד יוֹמָהּ.. הסבירו משפט זה ואת הקשר בינו לבין המועד בו מצוינים יום הזכרון ויום העצמאות. מה דעתכם על השורה בשיר ועל הצורה ששילוב זה בא בציון יום הזכרון ויום העצמאות?
• אילו ערכים המדריכים את מדינת ישראל ואת צבאה כיום באים לידי ביטוי בשיר? כיצד ערכים אלו באו לידי ביטוי במלחמת חרבות ברזל?

אחי גבורי התהילה/ דודו ברק (1973)

למילות השיר לחצו כאן.

הביטוי "אחי גבורי התהילה" נכנס לתרבות הישראלית בזכותו של הסופר היהודי אמריקאי שכתב בשנת 1948 בעיצומה של מלחמת העצמאות ובהשראתה רומן גדול על חמשת האחים לבית חשמונאי שחוללו את מרד המכבים. במסגרת הרומן שמעון, האח האחרון שנותר לאחר קרבות החירות מספר את סיפור גבורתם של אחיו.

הביטוי זכה לפופולריות רבה בעקבות נאומו של מפקד חטיבה 7 שמואל גונן (גורודיש) עם סיום קרבות השריון במלחמת ששת הימים בהתייחסו לנופלים בקרבות.

(לשיקול המורה האם לעסוק בדמותו של שמואל גונן ובנאום לאור מלחמת יום כיפור שהתחוללה שבע שנים מאוחר יותר. למעוניינים ניתן להרחיב כאן).

השיר עצמו נכתב זמן קצר לפני מלחמת יום כיפור אך הולחן במהלכה ובהשראתה.

שאלות לדיון על השיר

• מיהם האחים המוזכרים בשיר. בכיתות המכירות את הנושא ניתן לבדוק מה היה גורלו של כל אחד מהם במהלך מלחמות החשמונאים (על האחים וגורלם לחצו כאן)?
• בשיר מתוארים תפקידים צבאיים שונים וזירות קרב שונות במלחמת יום כיפור -מהם? (לתקציר המלחמה)
• בביטוי השתמשו אנשים שונים כדי לתאר את מלחמות החשמונאים, לרמוז למלחמת העצמאות, להספיד את נופלי ששת הימים ולשיר על מלחמת יום כיפור-מה המסר בשימוש באותו ביטוי בהקשר זה? מה דעתכם על מסר זה. התייחסו גם לסמל יום הזכרון "דם המכבים".

אבא, אמא וכל השאר/ראובן פולייטי (2011)

למילות השיר לחצו כאן.

השיר נכתב בידי סמל ראובן פוליטיי הי"ד שנפל במלחמת ההתשה שלאחר מלחמת יום כיפור (1973). על קורות חייו ראו כאן.

שאלות לדיון על השיר

• השיר מתאר את חווית המלחמה הקשה – כיצד מסר זה בא לידי ביטוי?
• למרות התחושה הקשה הלוחם בשיר (ובמציאות) נחוש להלחם – מדוע?
• צפו בנאומו של הרמטכ"ל משה דיין בקיבוץ נחל עוז בשנת 1956 בהלוויתו של מפקד הקיבוץ רועי רוטנברג שנפל מידי מחבלים. איזו שורה בשיר מתאימה למסר העולה מדבריו של דיין? מה דעתכם על מסר זה בימינו ולאור ארועי שמחת תורה תשפ"ד?

ליל מלאך/נעמי שמר (1983)

למילות השיר ראו כאן. 

שאלות לדיון על השיר

• השיר מתייחס לארועים המתוארים בספר בראשית פרק ל״ד פס' כה-לא. כיצד הארועים באים לידי ביטוי בשיר? מה הוסיפה המשוררת על תיאור הארועים כפי שמופיע בתנ"ך?
• לאילו ארועים היסטוריים מהדורות האחרונים רומזת שמר בשיר? האם תוכלו לתאר ארועים היסטוריים מימי מערכות ישראל בהם "לא עזר לי איש הלילה"?
• אילו שורה מהשיר נראית בעיניכם כבעלת המסר המשמעותי ביותר ליום הזכרון לחיילי צהל?
• אחד מחיילי צה"ל ששירת במהלך מלחמת חרבות ברזל במחנה שורה אליו הובאו גופות הנופלים, כתב לאריאל הורביץ, בנה של שמר את המכתב הבא בקישור זה. מה אתם חשים לנוכח המכתב ולנוכח תשובתו של הורביץ

דודי ירד לגנו/יעקב לוריא (2024)

(מילות השיר לצד הסרטון)

השיר נכתב על פי מכתב שהותיר אלקנה ויזל הי"ד שנפל בקרב ברצועת עזה. על אלקנה ראו בסרטון.

הערה: השיר מבטא עמדה בסוגיית השבויים – לשיקול בית הספר האם וכיצד להתייחס

שאלות לדיון על השיר

• מה מקור הביטוי "דודי ירד לגנו" ומה משמעותו בהקשר השיר (התייחסו לציטוט: ״דודי ירד לגנו, לערוגות הבושם, לרעות בגנים וללקוט שושנים" (שיר השירים ו ב) – "אלה נשמות צדיקים שמסלקן מביניהם" (תלמוד ירושלמי ברכות פ"ב הל' ח).
• מה המסרים שמבקש אלקנה להעלות במכתבו? עם אילו מהם אתם מזדהים? ומדוע?
• "עכשיו כותבים את ההיסטוריה של עם ישראל"-כיצד ניתן להתייחס לנופלים במערכות ישראל לאור משפט זה? מה אתם חשים לגביו?

הלוחם העברי/גולן ואך

(מילות השיר בתמליל הסרטון)

השיר נכתב לזכרו של עברי דיקשטיין, ובשיר מנגנות גם הדס הרשקוביץ, שבעלה יוסי הרשקוביץ נפל בקרבות בעזה, וציפי גולדברג שבעלה הרב אבי גולדברג נפל בלבנון.

1. מהם מאפייניו של הלוחם העברי על פי השיר?
2. איזה המשכיות היסטורית באה לידי ביטוי במעשיו של הלוחם העברי? מהי משמעותה של המשכיות זו?

אילו עוד שירים (מהפלייליסט המובא בראשית המערך או מהידע הכללי שלכם) הקשורים ליום הזכרון משמעותיים בעיניכם? אילו מסרים אתם לוקחים מהם?

הפוסט שיר של גבורה – ליום הזכרון הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

(למערך המותאם לתלמידי תיכון לחצו כאן)

מטרות השיעור

• היכרות ולמידה של המושג "עורף" ועורף של מדינה.
• יקבלו פרופורציה והקשר הסטורי ממלחמת העצמאות על עמידת האזרחים תחת הפצצות.
• יחזקו בעצמם תחושת חוסן- באמצעות עיסוק בחוסן אזרחי.
• יזהו תחושת מסוגלות וגבורה דווקא לאור ימי "שאגת ארי".

מצגת

עורף חזק – עם חזק

מהו עורף? (פתיחה קצרה להבנה מילולית ולהמחשה)

בקשו מהתלמידים לשבת ישר. ובקשו להזיז את הראש בלי להזיז את הצוואר.

לדיון: מה מחזיק את הראש?

העורף הנו החלק האחורי בצוואר, שמחזיק את הראש ומאפשר לגוף לעמוד זקוף ולנוע.

אם מדינה היא כמו גוף גדול – מהו העורף של המדינה?

לדיון: מי נמצא בחזית המלחמה? תשובות צפויות: חיילים, טייסים, לוחמים.

ומי נמצא בעורף? (ייתכן ותלמידים יענו משטרה, רופאים…אמבולנסים)

העורף הוא כל האזרחים.

הורים, ילדים, מורים, שכנים, עובדים, מתנדבים,

הם לא נמצאים בשדה הקרב, אבל הם מחזיקים את החיים במדינה.

מומלץ לשתף מסך עם סמל של פיקוד העורף

לבקש מהתלמידים למצוא רמזים למה שדיברנו

בניין: מסמל את המרחב העירוני/אורבני ואת האוכלוסייה האזרחית שעליה הפיקוד מגן.

גבעה: מסמלת את המרחב הכפרי. השילוב של הבניין והגבעה יחד מייצג את כלל היישובים והמרחב האזרחי במדינה.

משולש כחול (על רקע כתום): זהו הסימון הבינלאומי להגנה אזרחית (Civil Defense). הוא מופיע לעיתים בסמלים ובתגיות של יחידות הפיקוד ומדגיש את תפקידו המקצועי של הפיקוד בתחום החילוץ וההצלה.

הצבע הכתום: הצבע הבינלאומי המוסכם ליחידות חילוץ והצלה בעולם.

מבט לעבר: מלחמת העצמאות (7 דקות)

בשנת תש"ח- 1948 הוקמה מדינת ישראל ומיד אחרי הקמת מדינת ישראל,
פרצה מלחמה גדולה, של המדינות השכנות כנגד מדינת ישראל החדשה.

באותם ימים חיל האוויר המצרי הפציץ את תל-אביב שוב ושוב.

לישראל הצעירה כמעט לא היו מטוסים שיכלו להגן על העיר.

המטרה של ההפצצות הייתה להפחיד את האזרחים.

הראו לתלמידים תמונה מתקופת ההפצצות:

שאלו: מה אתם רואים בתמונה?
איך לדעתכם הרגישו תושבי תל אביב?

איך אתם הייתם מרגישים?

דברי דוד בן-גוריון

לאחר אחת ההפצצות נסע ראש הממשלה דוד בן-גוריון לראות את הנזק בעיר.

תיאור מתוך ספרו של מרדכי נאור :

על אף הקשיים והסכנות, היה בן גוריון אופטימי. בלילה הקודם, לאחר ההפצצה הראשונה של תל אביב על ידי חיל האוויר המצרי, נסע מנהיגה בן ה- 62 של ישראל, לשדה דב שנפגע. בשובו לפנות בוקר לביתו, בג'יפ פתוח, עקבו אחריו תושבי תל אביב בהשתאות. בן גוריון שאב מהם עידוד: 'מכל הבתים הציצו אנשים בפיז'אמות ובכותנות. אבל לא היה ניכר פחד למעלה מהמידה. הרגשתי – אלה יעמדו. (מתוך – מרדכי נאור, שנה ראשונה לעצמאות, יד בן צבי, תשמ"ח, עמ' 18).

להציג לתלמידים שקף, ציטוט ממוקד- כך הוא תיאר בן גוריון את מה שראה:

"מכל הבתים הציצו אנשים בפיז'אמות ובכותנות.
אבל לא היה ניכר פחד למעלה מן המידה.
הרגשתי – אלה יעמדו."

שאלו את התלמידים: מה גרם לבן-גוריון לחשוב שהאנשים יעמדו?

לדיון : התגברות וחוסן – הוא ראה אנשים שמפחדים אבל לא נשברים.

הם ממשיכים לחיות, מתגברים על תחושת החשש, ומקפידים לחזור "לחיות רגיל" כמה שניתן.

זה נקרא חוסן.

שאגת הארי – מה קורה היום? (10 דקות)

מדוע שולחים אל העורף (אלינו) טילים?  המטרה העיקרית היא להפחיד אותנו…

אם אנשים מפחדים מאוד ומאבדים תקווה – המדינה נחלשת.

אבל אם האנשים ממשיכים לחיות ולתפקד –המדינה נשארת חזקה.

אפשר להראות דוגמאות:

• סיוע אזרחי למפונים ולחיילים

• התנדבות אזרחית בזמן המלחמה

• גם ילדים הם חלק מהעורף

עורף חזק הוא לא רק רופאים או נהגי אמבולנס.

עורף חזק הוא: אנשים שמתגברים על מצב לא מוכר ואי וודאות, שמאמינים בצדקת הדרך, וממשיכים לחיות ולעזור זה לזה. ולכן גם ילדים יכולים להיות חלק מהעורף.

שאלו את התלמידים: מה הדבר הקטן שאני יכול לעשות כדי לחזק את העורף?

אפשר לענות בצ'אט או בקול. (לדוגמה:  • להיות חבר טוב  • לעזור בבית • לעודד חבר שמפחד• לשמור על הכללים בזמן אזעקה)

סיום – לשתף מסך בשיר מעורר תקווה והשראה

ולבקש מכל תלמיד לרשום משפטים שהוא מזדהה איתם תוך השיר ולכתוב מדוע.

כבר במלחמת העצמאות הבינו מנהיגי ישראל דבר חשוב:

הכוח של מדינה לא נמצא רק בצבא. הוא נמצא גם באנשים עצמם ואפילו בנו הילדים!!

כאשר אזרחים מאמינים, מתגברים וממשיכים לחיות למרות הקושי –
הם מחזקים את המדינה.

ולכן אומרים:

עורף חזק – עם חזק.

הפוסט עורף חזק – עם חזק מערך ליסודי (כיתות ג-ו) (מיוחד לזום בימי "שאגת ארי") הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.