איראן – תעודת זהות:

איראן נמצאת כ־1600 ק״מ מזרחית למדינת ישראל. אם נפנה את המבט מזרחה, בדרך מישראל לאיראן נעבור על פני ירדן, סעודיה ועיראק.

לאיראן, שעד למאה ה־20 נקראה בשם פרס, שורשים היסטוריים עמוקים וארוכים, והיא אחת התרבויות העתיקות בעולם. במאה ה־6 לפנה״ס היה זה כורש, המלך הראשון של האימפריה הפרסית, שהתיר ליהודים שהוגלו לבבל במהלך חורבן בית המקדש הראשון לשוב אל מולדתם, במה שמוכר כ״הצהרת כורש״. היכרות נוספת של העם היהודי עם מלכי פרס ומדי הייתה בימי מגילת אסתר, שהתרחשה בשושן ששרידיה ממוקמים כיום בדרום־מערב איראן.

בין המאות השלישית והשביעית שלטה בפרס האימפריה הסאסאנית. אך במהלך המאה השביעית היא נכבשה בידי הכובשים המוסלמים, ומאז שולטת בפרס הדת האסלאמית, כאשר בשנת 1501 הפך הזרם השיעי לדת הרשמית של המדינה.

איראן או פרס?

בעולם היהודי בפרט ובתרבות העולמית בכלל, עוד מימי ההיסטוריונים היוונים מכונה המדינה בשם פרס. באיראן עצמה פרס היה שמו של אחד מהמחוזות במדינה (שממנו הגיעו המלכים אותם אנו מכירים מהמקרא, כמו אחשוורוש וכורש), אך האזור כולו נקרא בשם איראן. בשנת 1935, גם מתוך קרבה מסוימת לאידאולוגיה הנאצית, שהעלתה על נס באותן שנים את בני "הגזע הארי", החליטה ממשלת איראן לדרוש ממדינות העולם לא לקרוא למדינה יותר בשם פרס אלא בשם איראן.

על הסונים והשיעים

רוב המוסלמים בעולם נמנים על הזרם הסוּני, ומיעוטם (10%–15%) על הזרם השיעי.
המחלוקת העיקרית בין שני הזרמים הללו החלה לאחר מותו של מוחמד בשנת 632.

בעוד הסונים טענו שמי שאמור להיות ממשיכו של מוחמד צריך להיות מנאמניו הראשונים, הרי שהשיעים סברו כי המינוי צריך להתבסס על קשר דם למוחמד. כיוון שכך, כאשר החלה תקופת הראשידון, השליטים האסלאמיים שלא היו קשורים קשר דם למוחמד – השיעים לא קיבלו את סמכותם של שלושת הח’ליפים הראשונים. רק הח’ליף הרביעי – עלי, בן דודו של מוחמד, שהיה נשוי גם לבתו של מוחמד – היה מקובל עליהם.

אולם עלי נרצח בשנת 661, וכך גם אחד מבניו. כאשר הוזמן בנו השני של עלי לכהן כח’ליף, ערערו על מעמדו, במחלוקת שהגיעה לכדי קרב של ממש. בקרב כרבלא, שנערך בשנת 680, נטבחו אנשיו של חוסיין בן עלי בידי מתנגדיהם בני הזרם הסוני, והומתו במיתות אכזריות ומשונות. איבה ומשטמה נזרעה מאז ועד היום בין הזרם השיעי לזרם הסוני.

בכל שנה מציינים השיעים את קרב כרבלא בסיגופים נוראים במהלך צום יום העשוראא. הסיגופים הללו, שכוללים הלקאה עצמית עד זוב דם, במחזות קשים לצפייה, נועדו על מנת לכפר על כך שהם לא יכלו לסייע לאימאם הנרצח, חוסיין בן עלי.

על יום העשוראא באיראן ניתן לצפות בסרטון זה:

לדיון:
• כיצד המילים של השיר המלווה את הסרטון ממחישות את הכפרה אותה מבקשים המאמינים השיעים, על כך שלא יכלו לסייע בקרב כרבלא (למרות שהוא התרחש הרבה לפני שהם נולדו)?
• האם לדעתכם יש קשר בין מנהגי יום העשוראא ומהותו באסלאם השיעי, לבין הרצחנות והקנאות של השלטון השיעי השולט כיום באיראן?

השאה והמהפכה

עם הכיבוש הערבי חדלה איראן להיות ממלכה עצמאית, אולם רצונם של הפרסים להמשיך להיות גורם עצמאי ומשפיע, ולא עוד מדינה מוסלמית שולית, לא נעלם. לאורך יותר מאלף שנה הוא חזר והופיע בשושלות שונות – מוסלמיות ברובן – שראו עצמן ממשיכות המסורת הקיסרית של פרס.

מלך פרס כונה השאה (וכן, שם המשחק המפורסם שחמט, המכונה גם משחק המלכים, הגיע מפרס).

שושלת המלוכה האחרונה כונתה השושלת הפהלוית, והמלך האחרון מבניה ששלט באיראן היה רזא שאה פהלוי. השאה ביקש להפוך את איראן למדינה מערבית וניסה לשנות את אורחות החיים המסורתיים של כלל האוכלוסייה, שברובה הייתה שמרנית מוסלמית. פעולותיו, שכונו "המהפכה הלבנה", נתקלו בהתנגדות גדולה, והעובדה שבמדינה נוצרו פערים גדולים בין עשירים לעניים, וכי המשטר דיכא באכזריות כל ניסיון התנגדות או ביקורת, ערערה בהדרגה את שלטונו.

בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת ארגן השאה חגיגות לציון 2,500 שנה של האימפריה הפרסית, שנועדו לרומם את קרנה של איראן ולהגדיר אותה כמדינה המקורבת למערב.
קראו על החגיגות בקישור זה.

למפרע נטען שהחגיגות היו בין הגורמים להתנגדות הגדולה לשאה ולמשטרו – הסבירו מדוע.

בשנת 1979 החלו מהומות קשות ברחבי איראן, שבמסגרתן חברו אנשי דת אסלאמיים שסלדו מתפיסתו המערבית־חילונית של השאה, יחד עם קומוניסטים חילוניים שהתנגדו למדיניותו הכלכלית.
על אירועי אותם ימים צפו בסרטון הבא:

אילו לקחים היסטוריים ניתן ללמוד לדעתכם ממעשיו של השאה?

ערב המהפכה אמר נשיא ארצות הברית ג׳ימי קרטר כי חומייני יהיה מהדורה איראנית של גנדי (על דמותו של מנהיג המאבק לעצמאות בהודו – גנדי, ראו בקישור זה). הוא גם הוסיף שאין לחומייני שאיפה להפיץ את המהפכה מחוץ לאיראן, שהוא יתמקד בטרקטורים ולא בטנקים, ויהיה שליח נאמן לאינטרסים של העולם החופשי.
מה לדעתכם גרם לנשיא ארצות הברית להערכה זו? מה ניתן ללמוד מכך?

(כמעט) יובל שנים לשלטון הרפובליקה האסלאמית

חומייני ואנשיו לא בזבזו זמן. תוך זמן קצר הושלטה ההלכה האסלאמית בצורתה המחמירה ביותר על אזרחי איראן, והמדינה החלה לנהל מאבקים קשים כנגד מי שנתפס בעיניה כאויבי האסלאם ובראשם ישראל. כל התנגדות דוכאה מאז ועד היום ביד קשה, ומיליארדי דולרים מתקציב ממשלת איראן הופנו לחלומות על נשק גרעיני וטבעת חנק נגד ישראל.

צפו בסרטון – והסבירו מה גרם לאיראן לצאת נגד ישראל:

האם הרשע עומד ליפול?

בשנה האחרונה חטפה איראן סדרת מהלומות קשות. ישראל פגעה קשות בחיזבאללה, ואיראן עצמה הותקפה ונפגעה במהלך מבצע עם כלביא.

במקביל מדיניותו הנוכחית של הנשיא טראמפ גורמת ללחץ שמופעל על האיראנים יותר ויותר. על רקע מציאות זו מתפרץ בימים האחרונים גל מחאה חדש באיראן, שכרגיל עדיין מדוכא באכזריות בידי השלטון. מה יהיה גורלו של השלטון הפעם? האם בנו של השאה המבקש לשוב לאיראן יצליח לזכות באהדת ההמונים?

מה לדעתכם מדינת ישראל צריכה לעשות בימים אלו?

נחכה ונראה…

הפוסט איראן והמאבק נגד שלטון הרשע הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

במערך שיעור זה, נתחיל בסקירה קצרה של הנצרות הקדומה וגלגוליה, תוך שימת דגש על ההבחנות בין פאולוס וישו, ובאמצעות אחת הגישות להבנתו של פאולוס – זו של א״ד גורדון. לאחר מכן ניגע במסרים ובערכים בהם לדעתנו ראוי לדון בכיתה. תמונת היחידה היא "אקלזיה וסינגוגה" הדימוי הנוצרי המופיע בכנסיות רבות בארופה לתיאור כביכול של היהודים הטועים מול הנצרות הכביכול מנצחת.

למערך נוסף מבית חמ״ל מורים, העוסק בנצרות הקדומה והשלכתה על יחסן של אומות העולם לישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל, לחצו כאן.

מי אתה פאולוס?

בניגוד למה שרבים חושבים, רבים מהיסודות התיאולוגיים של הנצרות לא נקבעו על ידי ישו עצמו, אלא על ידי פאולוס – הלא הוא שאול התרסי.

• על שנותיה הראשונות של הנצרות, ראו כאן
• על שאול התרסי ופועלו להפיכתה של הנצרות מקבוצה אזוטרית לדת עולמית ראו כאן

אחת מהקביעות החשובות ביותר של פאולוס היתה הביטול של הצורך להשתייך לעם היהודי על מנת להיות נוצרי.

ישו פנה אך ורק ליהודים, ולפחות מבחינה הצהרתית טען כי לא בא לשנות דבר מהתורה והמצוות:

אַל־תְּדַמּוּ כִּי בָאתִי לְהָפֵר אֶת־הַתּוֹרָה אוֹ אֶת־דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים לֹא בָאתִי לְהָפֵר כִּי אִם־לְמַלּאת׃ כִּי אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם עַד כִּי־יַעַבְרוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ לֹא תַּעֲבֹר יוֹד אַחַת אוֹ־קוֹץ אֶחָד מִן־הַתּוֹרָה עַד אֲשֶׁר יְקֻיַּם הַכֹּל׃ לָכֵן הָאִישׁ אֲשֶׁר יָפֵר אַחַת מִן־הַמִּצְוֹת הַקְּטַנּוֹת הָאֵלֶּה וִילַמֵּד אֶת־בְּנֵי הָאָדָם לַעֲשׂוֹת כָּמוֹהוּ קָטוֹן יִקָּרֵא לוֹ בְּמַלְכוּת הַשָּׁמָיִם וַאֲשֶׁר יַעָשֶׂה וִילַמֵּד אוֹתָן לָזֶה גָּדוֹל יִקָּרֵא בְּמַלְכוּת הַשָּׁמָיִם׃ (מתי פרק ה, 19-17. למקור)

יחד עם זאת, כאמור, פאולוס רצה לפרוץ את גבולותיה המצומצמים של האומה היהודית – שבה הנצרות לא הצליחה לתפוס מקום משמעותי – ולכן החל לפעול למען ניתוק של הנצרות מהיהדות.

אחת מהדוֹגמוֹת המשמעותיות אותן יצר פאולוס, היתה ביטול ההבחנות שבין האומות:

וְאֵין עוֹד יְהוּדִי וְלֹא יְוָנִי אֵין עֶבֶד וְלֹא בֶן־חוֹרִין אֵין זָכָר וְלֹא נְקֵבָה כִּי כֻלְּכֶם אֶחָד אַתֶּם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ׃ (אל הגלטיים, פרק ג, 28. למקור).

על מנת ליישב את יצירתו החדשה עם היהדות – ממנה צמחה הנצרות, ושבה עדיין אחז ישו עצמו – נזקק פאולוס גם לבטל את התורה ומצוותיה, בהיותן מכוונות לעם היהודי בלבד (אל הגלטיים, פרקים ג-ד). לדעתו, התורה ומצוותיה הן נחותות ונצרכו לבני האדם רק בזמן שהיו חוטאים (ולא עוד, אלא שלדבריו דווקא התורה ומצוותיה מגבירות את החטא בעולם!), אך לאחר ביאת ״המשיח״ (הלא הוא ישו), שגאל את העולם וכיפר על העולם באמצעות ייסורי צליבתו, הרי שאין עוד שום צורך בתורה ומצוותיה.

כך הושלם המהלך של פאולוס, להפיכתה של הנצרות לדת שיכולה להכניס תחת כנפיה את העולם כולו. מעתה, אין עוד צורך להשתייך לעם ישראל על מנת להיות נוצרי – ובאופן כללי יותר, אין כלל הבחנה בין האומות; ולא פחות חשוב – מעתה אין עוד צורך לשמור תורה ומצוות, ובהן ברית המילה שהרתיעה רבים מקבלת היהדות והנצרות-הקדומה.

א״ד גורדון .vs פאולוס מערכה ראשונה: יש אומות!

א״ד גורדון התנגד לשתי הנקודות הללו בתורתו של פאולוס. ראשית נעסוק בהתקפתו על ביטול מושג האומות על ידי פאולוס.

היחיד הממשי החי רוצה לדלג על האומה החיה ישר לתוך האנושות המופשטת […] הדילוג הזה על האומה הוא החסרת חוליה בהשתלשלות החיים. […] חסר לה לאומה הדרך להכיר את כוחה ולהשיג מה שבכוחה להשיג.רואים אנחנו, כי אין האומה גדלה [מבחינה מוסרית] במידה שגדל היחיד או כי אינה גדלה כלל. למשל, הרוב הגדול של היחידים בזמננו כבר הגיעו למדרגה ידועה של מוסריות בדברים שבין אדם לחברו, בעוד שבין אומה לחברתה אין על פי האמת מוסריות נוהגת כלל, והכול מיוסד על כוח האגרוף, וכן הלאה.

(א״ד גורדון, ״לבירור ההבדל בין היהדות והנצרות״, השילוח, גליון 34, עמ׳ 198).

• מהי לדעתו של גורדון ההשחתה המוסרית הנוצרת בעולם מהביטול-המלאכותי של האומות על ידי פאולוס?
• לדיון בכיתה: לכאורה עם ביטול מושג האומות על ידי פאולוס היו צריכות להפסק כל המלחמות בין מדינות העולם, והיה נוצר ״שלום-עולמי״. מדוע אם כן, גם בזמנו של גורדון וגם בזמננו אנו, כאלפיים שנה אחרי פאולוס, עדיין היחסים בין המדינות ״מיוסדים על כוח האגרוף״? (האם ההכרזה של פאולוס כי ״אין עוד יהודי ולא יווני״ יכולה למחוק את הרגשות הבסיסיים והטבעיים של בני האדם, בדבר קיומן של אומות?)

בשנת 1971 הוציא לאור זמר הביטלס ג׳ון לנון את שירו Imagine.

• קראו את מילות השיר (בשיעור אנגלית, ניתן לבקש מהתלמידים שיתרגמו את המילים בעצמם; בשיעורים אחרים ניתן להביא לכתה את התרגום של עודד פלד). לחילופין, ניתן לצפות בקליפ של השיר ולצרף כתוביות אוטומטיות מיוטיוב.

• האם לדעתכם החזון אותו הציב לנון יכול לקסום לאנשים? מדוע? האם אתם מתחברים אל החזון הזה? מדוע?
• האם לדעתכם החזון הזה הוא בר-מימוש בעולם הזה, או שהוא אוטופי?
• מה היה עונה לדעתכם א״ד גורדון לג׳ון לנון?

• משימת כתיבה / דיון בכיתות גבוהות: רבים מכירים את הפסוק מנבואת ישעיהו (ב, ד) ועל אחרית הימים, בהם ״וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה״. מה דומה ומה שונה בין פסוק זה לבין שירו של ג׳ון לנון? מדוע לדעתכם הנביא ישעיהו תולה את נבואתו זו רק לימות-המשיח?

א״ד גורדון .vs פאולוס מערכה שנייה: מוסר ללא מסגרת מעשית מחייבת – אינו מוסרי

כאמור, פאולוס ביטל את המצוות, ואמר כי אין בהן עוד צורך. אך להשאיר את האדם בלא אפשרות להתעלות או לכפרה – אי אפשר. לשם כך הוא פיתח את הרעיון כי ישו הוא האל (או בן-האל), וכי ייסורי הצליבה שסבל הם אלו שמכפרים על בני האדם – ובלבד שהם יאמינו בכך.

גורדון רואה בתפישה זו של פאולוס השפלה של צלם האדם, שמובילה לרדידות מוסרית. זאת ועוד, גורדון מציין את הפער בין היהדות לנצרות במיוחד בנקודה המוסרית אותה הבליטה הנצרות – ״ואהבת לרעך כמוך״. גורדון אומר כי היהדות סללה דרך להגיע אל האידיאל הנשגב הזה, באמצעות הצבת החוקים הברורים: ״לא תגנוב״, ״לא תשנא את אחיך בלבבך״ ועוד, בעוד הנצרות נשארה רק עם האידיאל, וביטלה את המצוות המעשיות – ובסוף הגיעה לשנאת-אדם ששיאה במרתפי האינקוויזיציה ובשריפת אנשים על המוקד:

הנצרות צמצמה את האדם […] האדם נעשה מין ברייה עלובה שאינה יכולה ואינה צריכה ואינה רשאית לעזור לעצמה בבקשה את תיקונה, את עלייתה, את חייה העליונים. החיים העליונים ניתנים לאדם מן המוכן, ואין לו אלא לקבלם כמו שהם. בעוד שהיהדות רואה את החיים העליונים של האדם בעצם עבודתו להשגתם, בעצם בקשתו אותם, בעצם סלילת הדרך לבקשם […]

אותו ״ואהבת לרעך כמוך״, הבא בתורת היהדות בבחינת מסקנה חיובית מתוך האזהרות השליליות שלפניו, מ״לא תגנוב״ עד ״לא תשנא את אחיך בלבבך…לא תיקום ולא תיטור״, כאילו בבחינת אור בוקע עולה מתוך הנפש אחרי שטוהרה מזוהמת החיים המצומצמים. אותו ״ואהבת לרעך כמוך״, ובצורה עוד יותר מזהירה, נמסר על ידי הנצרות בתור כלל ראשון, בתור דבר מסוים, שאין לפניו ולא אחריו כלום, בתור דבר שאינו דורש שום הכנה ואינו מסוגל לשום התפתחות.

[…] היהדות כאילו מוסרת לאדם אור גנוז בפנסים רבים, פנס בתוך פנס, ועבודת חייו היא להוציא את האור מתוך הפנסים, להביאו יותר ויותר לידי גילוי. […] מה עשתה הנצרות? עמדה והוציאה את האור הגנוז מתוך כל הפנסים ומסרה אותו כמות שהוא לכל הרוצה בו. מובן כי רוצים נמצאו רבים לקבל אור גדול כזה בלי כל עמל, בלי כל הכנה קודמת – מי לא ירצה? כולם הריעו: אור, אור! ובתחילה באמת נראה היה לקצרי ראות כי אומנם באה הגאולה לאנושות העלובה, אבל התוצאות ידועות. העיניים, שלא התרגלו לאור הגדול, נסתמאו. במקום הרגש והמחשבה באו הדמיון והלשון; הרצון, שלא הסתגל, התלהב במידה כזו ששרף חיים את כל מי שלא התלהב כמוהו, ובשם האהבה העליונה והקדושה למד האדם לזרוע ולהצמיח שנאה ושקר עם כל תולדותיהם ותולדות תולדותיהם. ומה שיותר מעציב הוא כי האור הערטילאי והמצומצם הזה מוסיף עד היום לסמא את עיניהם אפילו של מיטיבי הראות היותר חשובים.

(א״ד גורדון, ״לבירור ההבדל בין היהדות והנצרות״, השילוח, גליון 34, עמ׳ 205-202)

שאלות לדיון בכיתה:

• האם אתם מכירים מהחיים האישיים מצבים בהם אנחנו שואפים למטרות – אך מפספסים אותן משום שלא בנינו ״תכנית עבודה״ למען השגתן?
• מדוע לדעתכם גופים שונים – משרדי ממשלה, צבא, כיתה, בית ספר, תנועת נוער, משפחה – קובעים כללים וחוקים שונים להתנהגות החברים בהם? מדוע לא מספיק רק לומר ״ואהבת לרעך כמוך״ או ״יש להתנהג בצורה מכובדת״ וכדומה?
• חישבו על היחס הבינלאומי לפעולות ישראל במהלך מלחמת ״חרבות ברזל״. היו גינויים רבים לפעולות של צה״ל ברצועת עזה, וקריאה לישראל לסייע הומניטרית לעזה. האם לדעתכם יש קשר בין התיאולוגיה של פאולוס (שהיא חלק מהתרבות המערבית, גם זו החילונית), לבין האירועים הללו? נמקו.

למחשבה ולדיון – קראו את המאמר הבא (ניתן להתייחס רק לקטע האחרון, ״לא באמת השתנינו״ ואת הפסקה שלפניו):

• כיצד התפישה הפאולינית בדבר ביטול-המצוות משפיעה על התפישות החינוכיות בימינו?
• האם לדעתכם צודק פרופ׳ רוזנברג בניתוחו? מה דעתכם על פירוש הרלב״ג המובא במאמר לפסוק ״חנוך לנער על פי דרכו״?

הפוסט בין יהדות לנצרות – עיון היסטורי אקטואלי הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

עשרה בטבת

צום עשרה בטבת הנו הראשון מתוך ארבעה צומות שנקבעו לזכר חורבן בית המקדש. ביום זה החל מצור נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים, והסתיים לאחר שנה וחצי בחורבן בית המקדש וירושלים, ברצח המוני וגלות.

להרחבה על היום ומשמעותו ההסטורית ניתן לעיין בקישור זה.

יום עשרה בטבת נקבע ע"י הרבנות הראשית לישראל כ"יום הקדיש הכללי", כאזכרה לנספים בשואה שאין ידוע התאריך בשנה בו הם נספו. וכן כאזכרה לאלפי בתי אב ומשפחות שלמות שנרצחו בשואה עד שלא נותר מהם שריד ופליט.

יום הקדיש הכללי, יחד עם יום הזכרון לשואה ולגבורה (המתקיים בכ״ז בניסן) ויום הזכרון הבינלאומי לשואה (מתקיים ב-27 בינואר) הם תאריכים בהם רבים בארץ ובעולם מתייחדים עם זכר השואה ומנסים לעמוד על לקחיה.

שאלות לדיון בכיתה:

• אילו לקחים לדעתכם חייב העולם והעם היהודי ללמוד מאירועי השואה?
• השנה לאחר אירועי טבח שמחת תורה, דומה כי ימי הזכרון לשואה יהיו בעלי משמעות מיוחדת.
• האם ובמה לדעתכם ימי הזכרון לשואה יהיו שונים השנה משנים קודמות ומדוע?

״זו היתה שואה – חד וחלק״

רבים חשו כי האירועים האיומים שהתחוללו במשך שעות ארוכות מאוד ב-7.10, אירועים שבמהלכם רצחו והתעללו רוצחים אכזריים במאות רבות של יהודים חסרי מגן, הזכירו להם את השואה.

ראו בין השאר את ההשוואה לימי השואה בראיונות עם ניצולים מיישובי עוטף עזה מנתיב העשרה, מניר עוז ומאופקים. כך תואר הטבח גם בעיתוני העולם.

פרופסור שטייד לבני מנתה שבע סיבות לכך שלדעתה אירועי ה-7.10 זהים לאירועי השואה.

משימת כתיבה:

• סכמו את שבע הסיבות שכתבה שטייד, מה דעתכם על נימוקיה?
• כתבו מה עמדתכם על רקע הראיונות והטקסטים כאן.

״ממש לא היה שואה״!

על אף מה שראינו עד כה רבים מנגד יצאו נגד השוואה זו:

לפניכם בקישור מכתב של ניצול שואה ללוחמי צה״ל

משימת כתיבה:

• מה הסיבה המרכזית לדברי הכותב להבדל בין השואה לאירועי ה-7.10?
• מה דעתכם על דבריו אלו?
• נסו לכתוב תשובה בשם חיילי צה״ל למכתב זה.

לטענות מחקריות וערכיות נוספות נגד ההשוואה לשואה כדאי לעיין במאמר של ד״ר שוקי שריר ובמאמרה של טובה הרצל.

כח קלמזון

דברים דומים אמר גם הרב בני קלמנזון, נשיא ישיבת ההסדר בעתניאל שבנו ואחיינו נפלו בקרבות בשעה שחילצו בגבורה עשרות מחברי קיבוץ בארי תחת אש (על כח קלמנזון בבארי כדאי לראות את הסרטון) לדברי קלמנזון, בעצמו חוקר שואה מזה עשרות שנים, ראו ציטוט מתוך דבריו (לקטע במלואו):

״אנחנו ראינו לפנינו משהו שממש לא היה שואה. הוא לא היה שואה כי העם היהודי כבר לא חסר אונים, ואנשים, לא רק הילדים והנכד שלי, גם כיתות הכוננות והלוחמים, באו ומסרו את נפשם – והיה להם נשק והיה להם עם מה להילחם, גם אם הכוחות לא היו שווים. שואה זו לא הייתה, אבל נאצים היו שם. כהיסטוריון שפעל באקדמיה ופעל ביד ושם, אני חושב שהדיון הזה כבר הוכרע. מדובר בנאצים וולגריים שעובדים לא רק מהשכל אלא גם מהלב. זו אחת ממלחמות האין-ברירה הכי גדולות שהיו לנו, ומה לעשות? נשלם את המחיר, וננסה לאסוף את השברים".

משימת כתיבה:

• הציגו מספר דוגמאות והבדלים בין מאורעות השואה ואירועי 7.10. מה ההבדל שמדגיש הכותב?
• מה תחושתכם ביחס לאמור? מזדהים? לא מזדהים? נמקו את התשובה.

לסיכום אירועי ה7.10

אירועי ה7.10 היו ככל כנראה האירועים המחרידים ביותר שפקדו את העם היהודי מאז תום השואה. לראשונה מאז ניגפו הנאצים, נרצחו ביום אחד למעלה מאלף יהודים, ובמשך שעות ארוכות פעלו רוצחים שהיו נחושים בכל כוחם לרצוח כמה שיותר יהודים, כדי לפגוע, להרוג ולהתעלל בצורה אכזרית ביותר ביהודים רק בשל היותם יהודים. מבחינה זו דומה שאין ספק שהמפלצת הנאצית שבה והגיחה.

חשוב להדגיש שגם אם ישנם הבדלים אידיאולוגים משמעותיים בין הנאצים לבין המרצחים המוסלמים בני זמננו, הרי העוצמה של שנאת ישראל והנכונות לבצע פשעים אכזריים מאין כמותם, תוך איבוד צלם אנוש, משותפת גם משותפת לשתי הקבוצות

אולם בניגוד לשואה, בה היו היהודים חסרי אונים במשך שנים ארוכות אל מול העוצמה הנאצית, הרי כאן תוך שעות ספורות התארגנה מדינת ישראל מחדש כשהיא מפליאה מכותיה בנאצים החדשים ומכה בהם עד חרמה, תוך הבהרה שלעם ישראל אין שום כוונה לתת ליכולות הנאציות לשוב ולהתחדש.

שאלות לדיון בכיתה:

• מה לקח זה של ההשוואה בין אירועי השואה ל-7.10 מחייב אותנו כבני נוער?
• כיצד לדעתכם עשויה ההשוואה בין אנשי החמאס לנאצים להשפיע על דרכי המלחמה בחמאס, ועל היחס למרצחים הנתפסים בידי כוחות צה״ל? מומלץ לסכם חלק זה בסרטון הבא:

כאמור, בניגוד לשואה, בה היו היהודים חסרי אונים במשך שנים ארוכות אל מול העוצמה הנאצית, הרי כאן תוך שעות ספורות התארגנה מדינת ישראל מחדש כשהיא מפליאה מכותיה בנאצים החדשים ומכה בהם עד חרמה, תוך הבהרה שלעם ישראל אין שום כוונה לתת ליכולות הנאציות לשוב ולהתחדש.

לפני שמונים שנה לחמו יהודים בכוחותיהם הדלים במפלצת הנאצית. חיילי צה"ל הגיבורים נוקמים את נקמתם. ראו בסרטון המצורף שהפיק צה"ל – לעולם לא עוד!

"אלא שבכל דור ודור, עומדים עלינו לכלותנו"

ישנה נקודת השוואה נוספת בין ארועי השואה לארועי 7.10

"אלא שבכל דור ודור, עומדים עלינו לכלותנו" (מתוך הגדה של פסח)

בכל דור ודור ובחודש האחרון אנו חשים זאת ביתר שאת, דואגים להזכיר לנו שיש מי שעומד עלינו "לכלותנו". ישנה כמיהה להאמין שהנה זה עבר מן העולם, שבעידן מתקדם ונאור כבר אין סתם שנאה ליהודים רק בשל היותם יהודים. לצערנו טבח שמחת תורה והאנטישמיות הגואה בעולם מוכיחים ששנאת ישראל לא עבר מן העולם.

גם בימים שקדמו לשואה יהודים גרמנים רצו להאמין שאם הם נאמנים לגרמניה, ואזרחים טובים, הם לא ייפגעו. הם התקשו להאמין שרק בשל יהדותם הם יישלחו למוות. עם התקדמות המלחמה, החלו הנאצים בהרג שיטתי של אלפי יהודים. כשהגיעו השמועות על כך ליהודים ברחבי אירופה, רובם העדיפו להאמין שלא תיתכן זוועה אנושית כזו, להרוג אנשים רק בשל היותם יהודים.

טעות זו הייתה של יהודים רבים באירופה שלפני מלחמת העולם השנייה, לא האמינו כי דבריו.

בימים אלו מערכת החינוך הפלשתינאית מחנכת את תלמידיה לשנאת ישראל, צפו בסרט המצורף.

שאלות לדיון בכיתה:

• לאור לקחי השואה, ולאור לקחי ה7.10, כיצד על ישראל להתייחס למציאות זו לדעתכם?

העם היהודי למוד סבל ורדיפות, וחשוב כי כחלק מלקחי השואה, להיות ערים לסכנה האורבת לפתחנו. ולא להתעלם מאמירות מפורשות וברורות של מנהיגים בני דורנו, השואה מלמדת אותנו, כמו גם ארועי ה7.10, כי הרשע בעולם קיים וחובה על עם החפץ חיים להיות נכון תמיד כדי להגן על עצמו ולהלחם עד חרמה במבקשים לפגוע בו.

• האם למדנו את הלקח?

עם המבט לעתיד

האתגרים העומדים בפני העולם היהודי ומדינת ישראל לא החלו אתמול וכנראה גם לא יסתיימו מחר. עיינו במילות השיר, ניתן להשיב ולצפות בשיר "להיות יהודי" של יהורם טהר לב.

להיות יהודי

מילים: יורם טהרלב

להתחיל מארם נהריים

לעבור בכבשן האש

ולצאת למסע הנצח

עם מים ולחם יבש.

לעקוד את הבן, את הילד,

כמו לגדוע תקווה אחרונה

ולשלוח אליו מאכלת

שנה אחרי שנה.

ולשמוע מגבוה

את הקול ההולך:

לך לך, לך!

לך לך, לך!

אתה האחר,

אתה היחידי

לך לך

"לך לך" פירושו להיות יהודי.

לרדת מפה למצרים

ולצאת ממצרים לפה

בלי לדעת אם בירושלים

יבוא המסע אל סופו.

להיות גם נגיד וגם מלך

ושר בחצרות ספרד

אך תמיד להרגיש מאכלת

מונחת עלי צווארך.

תמיד לחכות שיגיע

הקול שיקרא גם לך

לדעת כי בית אביך

לעד לא יהיה ביתך.

ולנוע מארץ לארץ

אך לשאת כחותם ושבועה

את זכר אותה הארץ

אשר עמודיה שבעה.

משימת כתיבה:

• מהי משמעותו של השיר לגביכם בהקשר לשאלת היחס לזכרון השואה ולקשר בין ארועי השואה לארועי שמחת תורה?

• האם המסר של השיר הוא אופטימי או פסימי?
• איזה שורות הייתם מוסיפים לשיר לרגל ארועי החודשים האחרונים?

על לימודי השואה וטראומה

לאחרונה עלתה יוזמה לא ללמד את לימודי השואה בשל העובדה שזה עלול ליצור טראומות לתלמידים שחוו השנה את ארועי ה7.10. מורים וחוקרים רבים התנגדו להחלטה זו.

• קראו את המאמר הבא והסבירו במה אתם מסכימים עם הדובר ועל מה לא.

״עם ישראל חי״

במהלך מלחמת חרבות ברזל הקפידו חיילים רבים לסיים את דבריהם במילים "עם ישראל חי"

משימת כתיבה:

• מדוע לדעתכם, במלחמה זו יותר מתמיד השתמשו רבים באמרה זו? כיצד היא קשורה לקשר בין עשרה בטבת לארועי שמחת תורה?

הפוסט י' בטבת – שואה ומשמעותה בישראל שאחרי ה7.10 הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מזה למעלה מעשור מציינת מדינת ישראל מדי שנה ביום י"ז בכסלו את יום ההוקרה לפצועי צה"ל ופעולות האיבה.

פצועי מערכות ישראל

מתי?

 התאריך נקבע ביום י"ז כסלו, התאריך העברי של החלטת האו"ם על הקמת מדינת ישראל (כ"ט בנובמבר – על משמעותו של יום זה ראו כאן).

 ביום זה היו כבר ההרוגים והפצועים הראשונים במלחמת העצמאות.

מה המשמעות של קביעת יום ההוקרה לפצועים דווקא ביום זה?

מי?

מאז הקמת המדינה ולמעשה עוד מימי שנות המאבק בבריטים ובערבים שקדמו להקמתה, נפצעו רבבות ישראלים במהלך המלחמות, פעולות צבאיות ופיגועים. בין הפצועים ישנם כאלו שהצליחו לחזור לתפקוד מלא ויש שכאלו הסובלים מנכויות שונות או מאושפזים בבתי חולים לשנים ארוכות. בין הנפגעים ישנם גם נפגעי נפש (פוסט טראומה) הסובלים מקשיים בתפקוד היום יומי, גם מבלי שהסביבה מודעת לפגיעה ממנה הם סובלים. (על נתוני הפצועים במלחמת חרבות ברזל ראו כאן).

 (בהתאמה מראש בהתאם לאופי הכיתה) האם אתם מכירים באופן אישי פצועי צה״ל או פעולות איבה? ספרו לנו את סיפורם

למה?

מדוע לדעתכם הוחלט לקיים יום הוקרה לפצועים? למי הוא חשוב וכיצד הוא מסייע לפצועים, לבני משפחותיהם ולנו?

מה אנו לומדים מפצועי צה״ל?

• מסירות לאומה גם במחיר הכאב

קראו על מעשיהם של הלוחמים הבאים וכתבה זו

מה אתם חושבים על מעשיהם של לוחמים אלו? מהיכן לדעתכם הם שאבו את הכוחות למעשים אלו?

האומץ להמשיך לחיות ולהשתקם

צפו באחד מפרקי הסדרה "המסע אל הנצחון" עם גיא הוכמן (בסרטון המצורף) מה ניתן ללמוד מאישיותם של הפצועים על קשייהם ועל דרכי ההתמודדות שלהם ושל בני משפחותיהם? מה אנו יכולים ללמוד מכך?

צפו בשיר "בית לחזור" של פצועי צה״ל יחד עם עילי בוטנר -קראו את מילות השיר. מה ניתן ללמוד מהמילים על הפצועים, ותחושותיהם ודרכי ההתמודדות שלהם? מה אנו יכולים ללמוד מכך?

האם אתם רואים הבדלים בין המסרים העולים משני הסרטונים? לאילו מהם אתם מרגישים קרובים יותר ומדוע?

צפו בסיפורו של אמיתי ארגמן ובסרטון הזה של ארי שפיץ.

איזה מסר הייתם רוצים להעביר להם?

שיקום

בתוקף הנסיבות מדינת ישראל היא מעצמה בתחום שיקום פצועים. צפו בסרטונים המצורפים:

שאלה לדיון בכיתה: תארו אילו פעולות שיקום מסייעות לפצועים לשוב ולתפקד בחברה? אילו עוד סוגים של פעולות שיקום אתם מכירים?

הולכים לנצח גם בקרב הבא

צפו בשיר המצורף של הלהקות הצבאיות ונכי צה״ל: "הולכים לנצח גם בקרב הבא"

אילו מהמילים בשיר תואמות לדעתכם לא רק את תחושות הפצועים אלא גם את תחושותיהם של כל תושבי ישראל בשנת המלחמה שעברנו? מדוע?

מה ניתן לעשות ביום זה למען הפצועים?

להלן מספר אפשרויות לעשייה בית ספרית או כיתתית ביום זה:

• הליכה בתאום מראש למחלקות בבתי חולים בהם נמצאים הפצועים והענקת שי להם או לבני משפחותיהם-הנה כמה טיפים לביקור פצועים (בסרטון המצורף)

• נגינה בבתי חולים (לא רק עבור פצועי צה״ל כמובן)

• סיוע למשפחות הפצועים בבייביסיטר, עזרה שונה בבית -להרחבה על הסיוע הנדרש והניתן למשפחות הפצועים
•  תפילות לשלום הפצועים-רשימות חיילים פצועים לתפילה
• שמיעת שיחה מפי פצועים או בני משפחותיהם (קישורים אפשריים בתוך רשימת האתרים הרשומים מטה)

יוזמה מלמטה

היוזמה ליום ההוקרה לפצועי צה״ל היא לא יוזמה מדינתית, אלא רעיון שהציעו כמה פעילים בתנועת בני עקיבא לפני מספר שנים ולאט לאט היא אומצה בידי כלל מערכת החינוך ומערכות אחרות במדינת ישראל

• האם אתם מכירים עוד יוזמות ברוכות של תנועות שונות שהתחילו "מלמטה"?
• מה ניתן ללמוד מכאן על כוחם של אנשים פרטיים ליצור מפעלים חיוביים משמעותיים?

הצעות לפעילויות נוספות

• אתר יום ההוקרה כולל מערכי שיעור, הצעות לטקסים ותיאום הרצאות וביקורים
• אתר צה״ל – עם סרטונים ומערכים על יום ההוקרה
• מערכי שיעורים וסרטונים של משרד החינוך
• פעילות של תנועת בני עקיבא

הפוסט יום ההוקרה לפצועי צה"ל הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

משך: שיעור אחד (45–60 דקות)

למערך המותאם לתלמידי תיכון לחצו כאן

מטרות השיעור:

• להכיר את המשמעות של יום ההוקרה לפצועי צה"ל.

• לעורר הזדהות והבנה כלפי אנשים שנפצעו כדי להגן על מדינת ישראל.

• לעודד מחשבה על ערכים של עזרה, אמפתיה, כוח רצון ותקווה.

פתיחה (10 דקות)

שאלה פתוחה לדיון בכיתה:

"מה זה פצוע צה"ל? האם שמעתם פעם סיפור על חייל שנפצע?"

הקרנה קצרה (עד 3 דקות): דוקותיים: עדי דואגת לחיילים הגיבורים שנפצעו במלחמה"

מצורף קישור לתוכנית של כאן 11, לגבי מערך התמיכה בפצועי צה"ל – מתאים לצפייה עד דקה 2:22.

החלק הראשון חושף בעדינות את הפצועים, ואת העובדה שהם מקווים להחלים ולחזור חזרה בגבורה לצבא.

שאלות על הלוח – לענות המחברת או לדיון, תלוי בקשב של הכיתה-

• מה הרגשתם כשראיתם את הסרטון? (לתווך את את המושג "פצוע צה"ל" ומה ההבדל בין סתם פצוע
• מה מייחד את הפצועים שלנו?(בסרט הם אומרים שמחכים לחזור לחברים וליחידה שלהם)
• למה קבעו יום מיוחד לכבוד פצועי צה"ל? (כי מי שנפצע עשה זאת למען המדינה- ואנחנו רוצים להכיר תודה)
• מה לדעתכם עוזר לפצועים להמשיך הלאה? (הערכה, הכרה באומץ ובגבורה שלהם. עזרה במה שצריך, מה עוד?)

משימת כתיבה אישית (10 דקות)- כותרת מתוך עיתון ידיעות אחרונות:

ניתן לחלק לכיתה כטקסט עם שאלות:

(הציטוט מייצג רצון של לוחם שכבר הקריב למען המדינה את היכולת לראות, כאשר לחם בעזה.

ועדיין ממשך לקצות לתת ולתרום לה. מבהיר שהגיבורים האמיתיים הם אלו שחושבים על הנתינה גם כשחווים משבר. — כוח רצון שבאמצעותו מדביק השראה סביבו. וכן ראוי לציון המאמץ של המדינה לאפשר לו בעזרת מכשיר מיוחד, ובני שירות שמאפשרים לו להתגבר על הפציעה שלו)

• קראו את הכותרת של הכתבה. מה היא מספרת לנו על החייל מתן לוי?
• האם השם של החייל , מתאים למה שמספרת הכתבה?
• מה מרגש ומיוחד בכתבה?
• מה אנחנו יכולים ללמוד ממנה?

משימות קבוצתיות (25 דקות)

התחלקות ל-3–4 קבוצות. או ל4 תחנות שהתלמידים עוברים בינהם:

• כתיבת מכתב תודה לחייל פצוע:

עמדה עם מעטפות ודפים- התלמידים כותבים מכתבי עידוד חיזוק ואיחולי החלמה לחיילים פצועים. את המכתבים ניתן להעביר למחלקת שיקום באחד מבתי החולים בארץ.

• הכנת שלט כיתתי מושקע- לתלות מחוץ לבית הספר:

יצירת שלט ובו טקסט שמביע הערכה תמיכה והוקרה: תודה לגיבורים שלנו, אומרים תודה, מצדיעים לכם

מורה יכול/ה לעבור בין הקבוצות ולהכווין לפי הצורך.

משימת בית – בחירה מתוך שתי אפשרויות

ראיון משפחתי:
שאלו את אחד מההורים, סבא/סבתא: האם הכירו חייל שנפצע? מה קרה לו? מה הוא עושה כיום?

סיום (5 דקות)

השמעת שיר "בית לחזור" של עילי בוטנר ופצועי צה"ל
לינק לשיר

שיחה מסכמת:

• מהו "בית" בשביל הפצועים?
• מה נותן להם תקווה? ומה יכול לתת לנו תקווה?

הצעות להרחבה:

• ניתן להזמין לכיתה פצוע צה"ל שיספר את סיפורו (אם אפשרי לוגיסטית).
• אפשר להפוך את התוצרים הכיתתיים (כרטיסים, מכתבים, פוסטרים) לתערוכה בבית הספר.

הפוסט מערך שיעור ליום ההוקרה לפצועי צה"ל (כיתות ג'-ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

(למערך שיעור מותאם לתלמידי יסודי לחצו כאן)

פתיחה: נאום רבין תואר לשם כבוד

כפתיחה לשיעור, נציג בפני התלמידים סרטון קצר ובו הקלטה של ראש הממשלה עת קיבל (כרמטכ״ל) את התואר דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית – נאום שנראה כאילו נכתב על השנתיים האחרונות בהם לחמה במדינת ישראל מול אוייבים רבים המבקשים להשמידה.

ייחודיותו ומוסריותו של צה״ל

כאמור, הקטעים בסרטון הם מתוך ״נאום הר הצופים״.

• למעוניינים, ניתן להעמיק עם התלמידים את הקריאה בנאום, שרבים מחלקיו רלוונטיים ואקטואליים גם בימינו. (קישור לטקסט המלא של הנאום):

״ביראת כבוד עומד אני לפניכם…במקום הקדום מלא ההוד הנשקף אל בירת הנצח שלנו, וצופה אל פני במותיהן של קדמוניות עמנו.

[…] יכולה השאלה להישאל, מה ראתה האוניברסיטה להעניק ד״ר של כבוד לפילוסופיה דווקא לחייל, כאות הוקרה על פעולותיו במלחמה.

מה לאנשי צבא ולעולמה של האקדמיה – המסמלת את חיי התרבות?

מה לאלו העוסקים לפי מקצועם באלימות ולערכי הרוח?

אלא שרואה אני בכבוד זה, שהינכם חולקים באמצעותי לחברי אנשי הצבא, הכרה עמוקה, שלכם, בייחודו של צה״ל, שאינו אלא ביטוי לייחודו של עם ישראל כולו.

[…] היום, באה האוניברסיטה ומעניקה לנו תואר של כבוד כאות הכרה ביתרונו הרוחני והמוסרי של צה״ל דווקא בלחימה עצמה, שהרי הגענו למעמד זה כתוצאה מן המערכה הכבדה, שאף כי נכפתה עלינו, יצאנו ממנה בנצחון, שהפך כבר היום לפלא.

המלחמה היא ענין קשה ואכזרי מעיקרו, מלווה בהרבה דם ודמעות אך דווקא במלחמה הזו שעברה עלינו, באו לידי ביטוי גילויים מופלאים ונדירים של אומץ לב וגבורה, שצידם של גילויים אנושיים של אחווה ורעות ואפילו של שאר רוח.

מי שלא ראה אנשי צוותו של טנק הממשיכים בתנופת ההסתערות כאשר מפקדם הרוג ורכבם פגוע קשה, חבלנים שסיכנו חייהם למלט חברם הפצוע בשדה מוקשים, מי שלא ראה את הדאגה והמאמץ שגילה חיל האויר כולו, כדי לחלץ טייס שצנח בשטח אויב – אינו יודע מסירות של חבר לחבר.

[…] זאת ועוד – בכל הגזרות בלטו בעדיפותם המפקדים של צה״ל בכל הדרגים, על פני מפקדי האויב. התושייה, התבונה, הנכונות, כושר האילתור, הדאגה לחייל, ובעיקר, ההליכה קדימה לפני פיקודיהם: כל אלה אינם טכניקה או עניינים של חומר. אין להם הסבר סביר, אלא במונחים של הכרה עמוקה במוסריותה של מלחמתם.

גילויים אלה ראשיתם ברוח וסופם ברוח.

התעלותם של לוחמינו לא בזכות הברזל באה אלא בזכות התודעה של שליחות עליונה, של הכרה בצידקת ענייננו, של אהבה עמוקה למולדת ושל הכרת התפקיד הקשה שהוטל עליהם – להבטיח קיום האומה במולדתה, לקיים – ואפילו יהיה זה במחיר חייהם – זכותו של עם ישראל לחיות חייו במדינתו – חופשי עצמאי בשלום ובשלווה.

צבא זה שעמדה לי הזכות לעמוד בראשו בעת המלחמה הזו, מהעם בא ואל העם חוזר – עם המתעלה בשעת דוחק ואשר יכול לכל אויב בזכות רמתו המוסרית, הרוחנית והנפשית בעת מבחן.״

שאלות לדיון בכיתה:

• לאור דבריו רבין בנאום, מהו יתרונו הרוחני והמוסרי של צה״ל? במה הוא מתבטא?
• בנאום מדבר רבין על כך שהאמונה וההכרה במוסריותו של צה״ל ובצדקת דרכנו במלחמה שנכפתה עלינו, הן הבסיס לנצחונות ולאותם גילויים של אומץ לב וגבורה. בימינו יש כאלו – מבחוץ ומבפנים – שמנסים לערער על מוסריותם ועל צדקת דרכם של מדינת ישראל וצה״ל במלחמת חרבות ברזל. מה הייתם עונים לאותם מערערים?

ירידה מהארץ

בשנת 1976 נערך עם ראש הממשלה דאז יצחק רבין ריאיון עיתונאי. בסוף הריאיון נשאל רבין על תופעת הירידה מן הארץ שהיתה אז, ורבין אמר על היורדים כי הם ״נפולת של נמושות״.

• רגע של עברית: עיינו בהסבר של ״אתר השפה העברית״ (מקור) לביטוי ייחודי זה, שנכנס כמטבע לשון לשפה העברית:

לאור הסבר זה – כתבו במילים שלכם מה היה יחסו של יצחק רבין לאותם אנשים היורדים מן הארץ?

• המילים החריפות בהן נקט רבין כנגד היורדים עוררו סערה, ורבין נדרש להתנצלות. בריאיון שנערך עמו לעיתון של יורדים מהארץ, אמר רבין: ״כאשר טבעתי את הביטוי בזמנו, הייתי סבור שמדינת ישראל חייבת לתחום קו ברור ונחרץ שיפריד בין ישראלים שעוזבים את המדינה בשעת התמודדות עם בעיות ביטחון, כלכלה וחברה קשות ביותר, ובין אלה הנשארים למרות הקשיים ונושאים בנטל המדינה. האווירה היום שונה. ישראלים החיים בחו"ל, בעיקר בארה"ב, עוזרים למדינה״.
  • האם וכיצד לדעתכם ישראלים שחיים בחו״ל עוזרים למדינה?
  • האם לדעתכם אותם ישראלים שנמצאים שם עושים זאת למען עזרה למדינה, או מסיבות אחרות? מה הן?
  • האם לדעתכם גם בימינו ״מדינת ישראל חייבת לתחום קו ברור ונחרץ שיפריד בין ישראלים שעוזבים את המדינה בשעת התמודדות עם בעיות ביטחון, כלכלה וחברה קשות ביותר, ובין אלה הנשארים למרות הקשיים ונושאים בנטל המדינה״? – כיצד?
  • הכינו כרזה המעודדת ישראלים להשאר בארץ/לחזור אליה מהגולה, ברוח דבריו של רבין (ניתן להיעזר בכלי בינה מלאכותית).

• הצעה נוספת: קראו את טורו של יועז הנדל: ״״נפולת של נמושות״: ירידה איננה אופציה״.
  • ערכו בכיתה דיבייט בנושא ירידה מן הארץ בזמננו.

נצור לשונך מרע – על חופש הביטוי והסתה

כידוע, ב-4 בנובמבר 1995 נרצח ראש הממשלה יצחק רבין בידי יגאל עמיר. בתקופה שקדמה לרצח היו מחאות נגד רבין ומדיניותו, שקידמה הסכמי שלום מול הפלסטינים, הסכמים אלו היו נתונים במחלוקת עמוקה וקשה בציבוריות הישראלית, ואשר קודמו במרץ למרות שגם באותה התקופה בוצעו פיגועי טרור רצחניים (למשל: הפיגוע בקו 5; הפיגוע בצומת בית ליד; והפיגוע בקו 20 ברמת גן).

בחלק מהמחאות היו קריאות ״רבין בוגד״ ושלטים ברוח זו. מאז ועד ימינו נטען כי ההפגנות נגד רבין ומהלכיו, בהן היו גם כרזות המציגות את רבין כ״בוגד״ היו למעשה הסתה, וכי הן שזרעו את הזרעים לרצח המזעזע. מנגד היו שטענו כי ההפגנות ותכנם היו חלק מחופש הביטוי במסגרת דיון נוקב על מדיניות הממשלה וכי אין להם קשר למעשה הרצח שכל הצדדים הסתייגו ממנו והיו מזועזעים ממנו.

• צפו בהסבר קצר על חופש הביטוי וחשיבותו בדמוקרטיה בסרטון המצורף
• ערכו דיון בכיתה: היכן לדעתכם צריך לעבור הגבול בין חופש הביטוי ובין הסתה?

שלושה עשורים אחרי רצח רבין עולה שוב בחברה הישראלית שאלת הגבול בין חופש הביטוי להסתה.

• לפניכם מגוון פרסומים ברשת מהתקופה האחרונה – האם לדעתכם הם חוסים תחת הגנת ״חופש הביטוי״, או שיש בהם משום הסתה?
  • ריסוס גרפיטי ״ביבי בוגד״: בתל אביב וגם בבאר שבע.
• לפניכם מבחר ״ציוצים״ ברשת x (טוויטר לשעבר) האם יש לדעתכם הבדל בין הציוצים השונים? אם כן – מהו?

https://twitter.com/odaskal/status/1852945768136511759

https://twitter.com/odaskal/status/1786765462962851912

חוות הדעת של היועמ"שית ושל היועץ המשפטי של משרד האוצר חדות וברורות: חוק המעונות הוא "חוק ההשתמטות 2", מי שתומך בחוק הזה, תומך בהשתמטות מצה"ל בזמן מלחמה.

מי שתומך בחוק הזה בוגד באנשי המילואים ובלוחמי צה"ל.

— יאיר לפיד – Yair Lapid (@yairlapid) November 3, 2024

רגע,
שאני אבין,
אנא הבהרנא לי:
זה כבר מותר להגיד
"ביבי בוגד", או, שצריך
לחכות עם זה כמה ימים?

— בועז לא בֹּעַז (@BoazQuant) November 2, 2024

׳אחים לנשק׳ שעודדו וקראו לאי התייצבות (מכבסת המילה סרבנות) שהצהירו כי קיימת פגיעה בכשירות חיל האוויר וכי יש טייסים שלא יתייצבו ביום פקודה, והכל לאוזני אוייבינו. אחים לנשק שעל ידיהם בין השאר מרוח דם נרצחנו ממשיכים לשסות ולפלג על יסוד שקרים! הפעם המציאו שקר הזוי שאין לחיילי מילואים…

— טלי גוטליב (@TallyGotliv) October 5, 2024

תקשיבו ותקשיבו טוב שמאל קפלניסטי מופקר:
התגובה הפראית והחולנית שלכם לפיטורין סופר לגיטימיים של שר מממשלה שאתם בכלל לא תומכים בה, מוכיחה מעבר לכל ספק (אם היה למישהו כזה) שאתם כנופיה עבריינית ופאשיסטית שמסכנת את קיומנו כאן כעם יהודי בארצו.
מי אתם ומה אתם?
שום תואר אקדמאי או רזומה…

— מני אסייג menny assyag (@mennyassyag) November 6, 2024

• חישבו או ערכו דיון בכיתה: האם גם אנחנו לעתים חוטאים בבריונות ברשת או בהסתה? מדוע לדעתכם זה קל לנו יותר מאשר פנים אל פנים? האם אנו יכולים לקבוע לעצמנו כללים, שירסנו אותנו בהתנהלותנו ברשת?
• בחברה הישראלית ישנן מספר יוזמות הקוראות למתן את השיח הציבורי. ביניהן המיזם לניטור השיח (קישור) שהוקם ביוזמת הורים שכולים מהמלחמה הנוכחית. מה דעתכם על מיזם זה? האם אתם מכירים מיזמים דומים?

הפוסט שלושים שנה לרצח יצחק רבין הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

כדי לציין את חשיבותו של ערך זה, להכיר ולהוקיר את העולים בעבר ובהווה מייחדת מערכת החינוך את ראשית חודש חשוון שבכל שנה לעיסוק בנושא במסגרת שבוע העליות.

יום העלייה

השבוע מצוין סמוך ליום העלייה שנקבע בחוק ליום ז בחשוון.

קראו את הצעת חוק יום העלייה וענו על השאלות:

• מה התאריך המקורי בו ביקשו לציין את יום העלייה ומדוע?
• מדוע בסופו של דבר נקבע יום זה לתאריך ז' בחשוון?
• למעוניינים בהעמקה: יום ז' בחשון הוא היום בו מתחילים לומר בתפילת העמידה "ותן טל ומטר לברכה". תאריך זה נקבע בשל העובדה שבימי בית שני עד לתאריך זה שבו אחרוני עולי הרגל שעלו מחו"ל לירושלים לבתיהם, ומעתה אין חשש שהגשם יפריע להם בדרכם.
  • איזה קשר קיים לדעתכם בין עובדה זו לבין קביעת תאריך זה כיום העלייה?
• נסו לברר מאילו מפלגות היו חברי הכנסת שחתמו על החוק? מה אתה למד מכך?

להלן נדון בכמה היבטים של העלייה לארץ הניתנים להוראה בכיתות השונות.

במידה ויש בכיתה עולים בני דור ראשון או שני כדאי מאוד לבקש מהם לספר את סיפורם ותחושותיהם בנושא העלייה ואף להיעזר בהם בהכנות לקראת השיעור.

בין הגירה לעלייה

מיליוני אנשים מהגרים מכל שנה מארצות שונות לארצות אחרות ותופעת ההגירה היא אחת התופעות החברתיות החשובות הנפוצות בעולם בן זמננו.

• אתרו ברשת ידיעות הקשורות למהגרים ולהגירה והסבירו מה לדעתכם מאפיין את תופעת ההגירה?
• בניגוד למהגרים, יהודים המגיעים לארץ ישראל נקראים עולים, ועלייה באנגלית איננה סוג של immigrate אלא נכתבת בצורה ייחודית To make Aliya (או – to repatriate) – מה לדעתכם הסיבה להבדל בין שתי מילים אלו (עלייה והגירה)? מה לדעתכם הסיבה להבדל בין שתי מילים אלו? העזרו בסרטון המצורף. האם אתם מסכימים עם הנאמר בו?

בקרב פרסומים ומאמרים היוצאים בידי גורמים ערבים או גורמים יהודים אנטי ציונים או פוסט ציונים מקפידים הכותבים לתאר את היהודים העולים ארצה בשם מהגרים.

• מדוע לדעתכם הם בוחרים להשתמש במושג הגירה ולא עלייה בתיאור מעבר של יהודים לחיות בארץ? מה תענו להם?

שיר העלייה

לפניכם כמה שירים העוסקים בנושא העלייה לארץ במשך הדורות (ניתן לבחור בכיתה בחלק מהשירים או לחלק אותם בין קבוצות תלמידים) בכל אחד מהשירים מתבקשים התלמידים לאתר את העלייה או תקופות העלייה אליה מתייחס השיר, לנסח מהם התחושות לגבי העלייה העולות ממנו ולהסביר לעצמם ולכיתה האם לדעתם העולים בימינו מזדהים עם תחושות אלו.

• שיר המעלות – פרק תהילים המיוחס לעולים מבבל לארץ בימי בית שני. רבים משתמשים בו גם לתיאור העליות שהתרחשו בעת הקמתה של מדינת ישראל

• שאו ציונה נס ודגל – שיר מימי העלייה הראשונה בסוף המאה ה-19

• אח יה ראב – שיר המתייחס לימי העלייה ההמונית שאחרי הקמת המדינה

• המסע לארץ ישראל – שיר המתייחס לעלייה מאתיופיה בשנות ה-80 של מאה ה-20

• טוב שבאתם – שיר מראשית המאה ה-21

אם הייתם היום מחברים שיר המבטא את תחושותיהם של העולים בני זמננו אילו מסרים הייתם משלבים בו ואילו לא? מדוע?

עלייה – אתגר והזדמנות

העליות השונות לארץ מהוות אתגר קשה עבור אלו השותפים בהם הבוחרים לעזוב מולדת, תרבות, שפה, קשרים חברתיים משפחה ולעיתים מקצוע ומעמד כלכלי ולעבור לארץ לא נודעת. העלייה היא אתגר גם לחברה הקולטת (בין אם במסגרת כיתתית, קהילתית או לאומית) הנדרשת לסייע בקליטת העולים ומתמודדת תכופות בשל כך עם אתגרים חברתיים, תרבותיים או כלכליים.

צפו בסרטון הקלאסי מלפני יובל שנים של חבורת לול על העלייה (ניתן לבצע תיווך בעת הצורך). הסרטון מתייחס לגלי העלייה מראשית הציונות ועד שנות השבעים של המאה הקודמת (המאה העשרים).

• איזו תופעה חברתית מתאר הסרטון? האם לדעתכם היא קיימת גם היום? נסחו שלוש שאלות אותם הייתם רוצים לשאול בעקבות הסרטון.

עיינו במאמר זה ודונו מה דעתכם על הנאמר בו בכיתה.

לאור הסרטון ולאור דיונים אפשריים בכיתה על עלייה בת זמננו ואתגריה ניתן לכוון את התלמידים להכין מכתב/פוסט/מם הפונה ליהודים בתפוצות ומבקש מהם לעלות לארץ למרות האתגרים (ואולי דווקא בגללם).

• לחלופין ניתן להכין מכתב דומה למשפחה העולה לארץ ומברך ומעודד אותה על החלטתה.

ניתן לסיים את הפעילות בפעולה אקטיבית דוגמת הבעת הוקרה למשפחות עולים / עולים חיילים בודדים או אף לעולים הנמצאים בבית הספר.

• להפעלות שונות בנושא שבוע העליות מטעם משרד החינוך

הפוסט מעולה לעולה – שבוע העליות במערכת החינוך הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

כל ארוע היסטורי דורש פרספקטיבה

דיון במשמעות הארועים כאשר הם עדיין מתקיימים זו לא בדיוק המציאות הנדרשת לעיון היסטורי מדוקדק אבל נשאיר משהו להיסטוריונים של העתיד. 

עד אז – ציון שנתיים למלחמה, הפסקת האש ועסקת החטופים שהושלמה הם עדיין סוג של ציון דרך שניתן באמצעותו להתבונן ולהפנים מעט ממה שעובר על כולנו מאז שמחת תורה תשפ"ד. (מערכי שיעור נוספים בנושא זה ניתן למצוא כאן ליסודי וכאן לעל יסודי).

המציאות כרגע נזילה ומורכבת: הפסקות האש בצפון ובדרום עדיין שבריריות, בשעה ששורות אלו נכתבות עדיין לא השיב החמאס את כל חללינו שברשותו, ומחלוקות קשות מתקיימות בציבור ביחס לשאלה כיצד יש להשיב את החטופים, למגר את שלטון החמאס ולחקור לעומק את הכשלים שהביאו לאסון ה7.10 ואילו לקחים להפיק ארועי המלחמה.

ובכל זאת כמה הצעות כיצד לדון ולציין את היום. הדברים נתונים כמובן לשיקול דעת המורה בהתאם לרמת הכיתה ואופייה.

מטרת הפעילות:

-עשיית סדר בארועים והבנה שלאחר שנתיים, חשוב "לראות את היער ולא רק את העצים" ולהבין את המהלך הכולל.

– הבנת ההשגים אליהם הגענו במחיר יקר כמו גם הדגשת האתגרים שעדיין נותרו

– לאפשר התבוננות מעצימה כפרט וכחלק מהלאום, על התהליך שעברנו כולנו בשנתיים האחרונות

בתפילה לשלום חיילינו, מיגור האויב, רפואת הפצועים ותקופה של שלום ונצחון לעם ישראל

חלק ב – מה היה לנו

אינטנסיביות האירועים שהתחוללו בישראל בשנתיים האחרונות תפרנס עוד מחקרים וספרים רבים. עד אז בחרנו 50 (!) מהארועים הבולטים במהלך המלחמה.

מאחר ויש נקודות רבות להתייחסות מומלץ לתת לתלמידים לעבור בזוגות על רשימת האירועים ולבקש מהם:

• לבחור ולנמק מהם לדעתם חמשת או עשרת הארועים החשובים ביותר ולדון על משמעותה של המלחמה לאור בחירת ארועים אלו.
• להציג סקירה קצרה/להפיק תוצרים באמצעות הבינה המלאכותית על הארועים השונים ולהציג אותם בתצוגה כיתתית שתמחיש את רצף ארועי המלחמה. ניתן כמובן להעזר במקורות מידע נוספים מעבר לתיאור תמצית הארועים המובאת להלן.
• לסווג את הארועים לכאלו הנחשבים כהצלחות ישראליות ולכאלו שלא ולדון על הקריקטוריונים לקביעה זו.
• לסווג את הארועים על פי זירות הלחימה השונות, הזירה הבינלאומית והזירה הישראלית הפנימית.
• לבטא את זכרונותיהם ותחושותיהם לנוכח הארועים השונים.
• לבטא את התחושה הכללית לאור הארועים, תוך הדגשת השגים הרבים והעוצמה שגילה עם ישראל לנוכח האתגר, מבלי להתעלם מהבעיות שנותרו.

סיכום המלחמה כפי שתואר בידי צה"ל:

חלק מהארועים מלווים בסרטונים המזכירים את ההתרחשויות. השתדלנו לבחור סרטונים המתאימים להקרנה לתלמידים. מומלץ למורים לבדוק את ההתאמה לכיתתם.

7.10.2023 – שמחת תורה תשפ"ד- כששת אלפים מרצחי חמאס פולשים לשטחי ישראל, מולם כ600 חיילים ואנשי כיתות הכוננות. הפלישה המפתיעה מאפשרת לאנשי החמאס ותושבי עזה להשתלט למשך שעות ארוכות על ישובים ובסיסים ולבצע מעשי טבח מחרידים. במהלך היום נרצחו 1163 מתושבי ישראל מהם 779 אזרחים ו251 נחטפו לרצועת עזה. אלפים נפצעו. במהלך היום בוצע בישראל גיוס כללי ובעזרת מעשי גבורה של אלפי תושבים, לוחמים ומתנדבים החל טיהור שטחי הנגב ממחבלי האויב.

8.10.2023 – כ"ג תשרי תשפ"ד- צה"ל מטהר את אזור עוטף עזה, 29 ישובים מפונים, חיזבאללה מתחיל להפגיז את ישובי הצפון ובהמשך מפונים הישובים הצמודים לגדר. מאות אלפי אזרחים מתנדבים למילואים ולסיוע ללוחמים, לנפגעים ולמפונים. רצועת עזה מופצצת מהאויר, מהיבשה ומהים. מחוות הזדהות עם ישראל ברחבי העולם. בהמשך השבוע הראשון למלחמה הוקמה ממשלת אחדות לאומית שכללה את רוב מפלגות הכנסת. לאחר מספר חודשים פרשו חלק מהמפלגות מהממשלה על רקע מחלוקת על שאלת ניהול המלחמה.

11.10.2023 – כ"ו תשרי תשפ"ד- נאום Dont של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן המזהיר את אויבי ישראל שלא לנצל את חולשתה ולא להצטרף למתקפה עליה. שבוע מאוחר יותר מבקר הנשיא בישראל ומעניק לה סיוע רב המסייע בלחימה. בהמשך המלחמה, בשל לחץ השמאל הקיצוני במפלגתו הטיל הנשיא ביידן מגבלות קשות על יצוא לישראל שפגעו בהתנהלות המלחמה.

19.10.2023 – ד' חשוון תשפ"ד- מתקפה ראשונה של החות'ים על אילת.

27.10.2023 – י"ב חשוון תשפ"ד- כוחות גדולים של צה"ל נכנסים לצפון הרצועה ומחסלים מחבלי חמאס.

28.10.2023 – י"ג חשוון תשפ"ד- מבצע ראשית האור. כוחות מיוחדים של צה"ל מחלצים את החיילת אורי מגידיש משבי החמאס.

3.11.2023 – י"ט חשוון תשפ"ד- ברחבת הכניסה למוזאון תל אביב מוקם אוהל מחאה של משפחות החטופים. בהמשך יהפוך המקום "לכיכר החטופים" ומאות אלפי ישראלים  יגיעו לצורך הזדהות עם המשפחות. לצד הרבים שביקשו להזדהות עם המשפחות בשעתם הקשה בלטו בפעילות בכיכר גורמים רבים שהפגינו בעקביות כנגד הממשלה ומדיניותה ורבים טענו כי במעשיהם  ובצעדי מחאה שהובילו שכללו חסימות כבישים והתקפות קשות ואישיות כנגד שרי הממשלה, הם מחזקים את עמדת החמאס במשא ומתן. אל מול הלחץ שהופעל על הממשלה להכנע לדרישות המרצחים, הקימו חלק מהמשפחות את "פורום תקווה" שדרש מהממשלה לנקוט כמה שיותר יד קשה כנגד החמאס כדי להביא להשבת החטופים.

9.11.2023 – כ"ה חשוון תשפ"ד- כוחות צהל משתלטים על רוב שטחה של העיר עזה ומטהרים אותה ממחבלים.

15.11.2023 – ב' כסלו תשפ"ד- העצרת הגדולה בתולדות יהדות אמריקה. מאות אלפי יהודים בעצרת הזדהות עם ישראל בעצרת מחוץ לבית הלבן בוושינגטון. גם בשאר הקהילות היהודיות ברחבי העולם מתקיימות עצרות הזדהות. תומכי החמאס מארגנים הפגנות גם הם ברחבי העולם שהופכות לבמה לקריאת אנטישמיות.

24.11.2023 – י"א כסלו תשפ"ד- כשמונים ישראלים, נשים וילדים ועשרים אזרחים זרים משוחררים תמורת כמה מאות מחבלים זוטרים. במהלך ימי העסקה מתקיימת הפסקת אש.

4.12.2023 – כ"א כסלו תשפ"ד- הפסקת האש מסתיימת. כוחות צה"ל נכנסים לקיני המרצחים בשכונת סג'עיה ובחאן יונס.

15.12.2023 – ג' טבת תשפ"ד- שלושה חטופים נורים בשוגג בידי כוחות צה"ל לאחר שניסו לחבור אליהם.

2.1.2024 – כ"א טבת תשפ"ד- ישראל מחסלת בביירות את סאלח אל ערורי, סגן מנהיג החמאס.

12.1.2024 – ג' שבט תשפ"ד- מבצע "יד הזוהר". יחידות מיוחדות מחלצות מרפיח את החטופים פרננדו מרמן ולואיס הר.

22.1.2024 – י"ב שבט תשפ"ד- אסון אל מועזי, 21 חיילי צה"ל נהרגים בקריסת מבנה כתוצאה מירי טילי חמאס בעיירה אל מעז'י שבמרכז הרצועה. בקרבות ברצועת עזה נפלו מראשית התמרון עד לינואר 2025 כ400 לוחמים.

13.4.2024 – ו' ניסן תשפ"ד- ליל הכטבמי"ם, איראן תוקפת את ישראל במאות כלי טיס לא מאוישים. כמעט כולם מופלים בידי ישראל, ארצות הברית ומדינות נוספות.

20.4.2024 – י"ב אדר ב תשפ"ד- הפגנות אנטישמיות קשות כנגד ישראל ברחבי העולם ובעיקר בקמפוסים בארצות הברית ובארופה. ההפגנות מאורגנות בידי פעילי שמאל קיצוני המגובים בידי ראשי האונברסיטאות חסידי תרבות "הווק", ומדורבנות ככל הנראה בידי גורמים ממדינות ערב ובהם קטר. במהלך ימי המלחמה התחוללו ברחבי העולם כמה פיגועים אנטישמיים בהם נרצחו יהודים.

1.5.2024 – כ"ג ניסן תשפ"ד- בירושלים מוקם מאהל הגבורה. במקום מתקיימת פעילות קבועה של "פורום הגבורה" המורכב ממאות משפחות שיקיריהם נפלו בקרבות והקוראות לממשלה לפעול להכרעה מלאה של החמאס. ססמת הפורום" במותם ציווו לנו נצחון".

6.5.2024 – כ"ז ניסן תשפ"ד- כוחות צה"ל נכנסים לרפיח ומטהרים את ציר פילדלפי ששימש כמסדרון האספקה של החמאס.

3.6.2024 – כ"ו אייר תשפ"ד- החיזבאללה מגביר את ההפגזות על אזור הצפון, שרפות ענק בכל רחבי הגליל.

8.6.2024 – ב' סיון תשפ"ד- מבצע ארנון-כוחות ימ"מ מחלצים מהעיר נוסריאת בלב הרצועה את שלומי זיו, אלמוג מאיר, אנדרי קוזלוב ונעה ארגמני. במבצע נופל פקד ארנון זמורה.

13.6.2024 – ז' סיון תשפ"ד- צה"ל והשב"כ מחסלים את מוחמד דף, מגדולי הרוצחים בתולדות העימות עם הפלשתינאים והמפקד הצבאי של החמאס.

20.7.2024 – י"ד תמוז תשפ"ד- מבצע היד הארוכה. בתגובה להתקפות החות'ים על ישראל מפציץ חיל האוויר את נחל חודידה בתימן.

27.7.2024 – כ"א תמוז תשפ"ד- טבח מג'דל שאמס. טילי חיזבאללה פוגעים בקבוצת ילדים ששחקה כדורגל בכפר הדרוזי מג'דל שאמס שבחרמון. 12 ילדים נרצחים. בתגובה מחסלת ישראל את רמטכ"ל החיזבאללה פואד שוכר.

31.7.2024 – כ"ה תמוז תשפ"ד- ישראל מחסלת באיראן את אסמעיל הניה מנהיג החמאס.

27.8.2024 – כ"ג אב תשפ"ד- צה"ל מחלץ ממנהרות החמאס ברפיח את החטוף קאיד פרחאן. זמן קצר לאחר מכן מתגלות במנהרה סמוכה גופותיהם של שישה חטופים שמחבלי החמאס רצחו בדם קר, זמן קצר לפני שהגיעו אליהם חיילי צהל.

28.8.2024 – כ"ד אב תשפ"ד- צהל יוצא למבצע מחנות קיץ לביעור קיני טרור באזור צפון השומרון.

17.9.2024 – י"ד אלול תשפ"ד- מבצע הביפרים, מאות מחבלי חיזבאללה נהרגים ונפצעים כתוצאה מפיצוץ ביפרים ומכשירי קשר שהחזיקו ברשותם ומולכדו בידי ישראל. החיזבאללה סופג מכה קשה ובעולם מתפעלים רבים מרמת הביצוע הישראלית.

19.9.2024 – ט"ז אלול תשפ"ד- מבצע חיצי הצפון. לאחר שנה של הפגזות בלתי פוסקות של חיזבאללה על אזור הצפון, חיל האויר פותח במתקפה אווירית ומחסל את צמרת ארגון החיזבאללה.

27.9.204 – כ"ד אלול תשפ"ד- מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה מגדולי אויבי ישראל מחוסל בבונקר שלו בביירות.

30.9.2024 – כ"ז אלול תשפ"ד- צה"ל מתחיל בתמרון קרקעי בדרום לבנון ומשתלט על כל כפרי המגע ומוצבי החיזבאללה סמוך לגבול ישראל.

1.10.2024 – כ"ח אלול תשפ"ד- מתקפת טילים איראנית על ישראל. כמעט כל הטילים מופלים ללא נזק או אבידות, במקביל בפיגוע ביפו נרצחים שמונה ישראלים.

16.10.2024 – י"ד תשרי תשפ"ה- כוחות צה"ל מחסלים את מנהיג החמאס יחיא סנוואר.

26.10.2024 – כ"ד תשרי תשפ"ה- מבצע ימי תשובה. ישראל משמידה את מערכות ההגנה האווירית באיראן.

5.11.2024 – ד' חשוןן תשפ"ה- הנשיא טראמפ נבחר בפעם השנייה לנשיא ארצות הברית. מפעיל מדיניות אוהדת כלפי ישראל ותומך בה באופן מלא מבחינה מדינית ומבחינת אספקת נשק למלחמה.

11.11.2024 – י' חשוון תשפ"ה- חברי קיבוץ ניר עוז, הקיבוץ שרבע מחבריו נרצחו או נחטפו ביום הטבח, מחליטים לשוב לביתם ולקומם את הקיבוץ מחדש. לצידם חוזרים לביתם רוב התושבים בישובי עוטף עזה שהם נחושים להפריח ולהעצים מחדש את האזור שנפגע.

26.11.2024 – כ"ד חשוון תשפ"ה- הפסקת אש בצפון. צה"ל נסוג מחלק מהשטח אותו כבש בלבנון, למעט מספר מוצבים השולטים על ישובי הגליל. החיזבאללה נחלש מאוד וצה"ל ממשיך מדי יום להכות בפעילי הארגון. בקרבות בלבנון נפלו כ50 מלוחמי צה"ל.

8.12.2024 – ז' כסלו תשפ"ה- מבצע חץ מבשן. בעקבות התמוטטות המשטר בסוריה משמידים כוחות צה"ל את רוב אמצעי הלחימה המשמעותיים של הצבא הסורי ומשתלטים על אזור החיץ בגבול ישראל סוריה כולל פסגת החרמון.

26.12.2024 – כ"ה כסלו תשפ"ה- מבצע צלילי הכרם – בתגובה למתקפות החות'ים חיל האוויר תוקף את צנעא בירת תימן.

17.1.2025 – י"ז טבת תשפ"ה- נחתם הסכם להשבת חלק מהחטופים משבי חמאס בתמורה לשחרור מאות מחבלים רוצחים ושיבת מחבלי החמאס לחלק מהשטחים עליהם השתלט צה"ל ברצועת עזה.

4.2.2025 – ו' שבט תשפ"ה- נשיא ארצות הברית טראמפ מציע לפתור את בעיית עזה על ידי העברת תושביה למדינות אחרות. ההצעה מעוררת התלהבות רבה בקרב חוגים נרחבים בישראל. עם זאת בשלב זה נראה שהתוכנית לא מקודמת כפי שתוכנן.

18.3.2025 – י"ח אדר תשפ"ה- מבצע עוז וחרב, צה"ל תוקף ומחסל בהפתעה רבים ממחבלי החמאס. בהמשך המבצע צה"ל משתלט על מרבית שטחה של העיר רפיח ועל ציר מורג, המפריד בין חן יונס ורפיח

16.5.2025 – י"ח אייר תשפ"ה- מבצע מרכבות גדעון. המבצע שנמשך לאורך כל חודשי הקיץ נועד להשתלט על שטחים נרחבים ברצועה, לפנות מהם את האוכלוסייה האזרחית לאזורים בהם היא לא תהיה תלויה בחמאס לקבלת ציוד ומזון, וכמובן ללחוץ על החמאס לשחרר את החטופים. בפעל במהלך המבצע חוסלו מחבלים רבים ,נהרסו שטחים נרחבים ברצועה, ואף חולצו מספר גופות חטופים, אולם קמפיין תעמולה שקרי שהוביל החמאס בדבר "רעב המוני" בעזה הגביל את ישראל במעשיה, ורבים טענו כי המבצע לא השיג את יעדיו.

13.6.2025 – י"ז סיוון תשפ"ה- מבצע עם כלביא. מתקפת פתע ישראלית משמידה אתרי גרעין באיראן ומחסלת מדעני גרעין רבים ואת הצמרת הצבאית האיראנית וזוכה לעליונות אווירית מוחלטת בשמי איראן. חלק מההתקפות הישראליות מבוצעות בדרכים מסתוריות משטחה של איראן עצמה. במהלך המבצע מסייעים האמריקאים לישראל בהשמדת אתרי גרעין מבוצרים. העולם נדהם מיכולת המודיעין והביצוע הישראלית העוברת כל דמיון. איראן מגיבה במטחי טילים על ישראל ורוצחת 29 אזרחים. לאחר 12 ימי לחימה מסתיימים הקרבות. תוכנית הגרעין האיראנית נפגעה קשות.

16.7.2025 – כ' תמוז תשפ"ה- בעקבות מעשי טבח שמבצעים כוחות המשטר באזורים הדרוזים שבסוריה מפציץ חיל האוויר את בנין המטה הכללי של צבא סוריה בדמשק.

22.8.2025 – ט"ז אב תשפ"ה- קמפיין הרעב. חמאס בסיוע שונאי ישראל באו"ם מפיץ בעולם קמפיין שקרי ולפיה תושבי עזה סובלים מרעב, זאת למרות שעזה מקבל סיוע הומינטרי בצורה חסרת תקדים בהיסטוריה של המלחמות. הקמפיין השקרי זוכה משום מה לשיתוף פעולה של כלי תקשורת ופוליטקאים בישראל וגורם לנזק קשה לישראל בזירה הבינלאומית. טענות קשות מושמעות על כך שההסברה הישראלית לא מצליחה להתמודד איתו.

28.8.2025 – ד' אלול תשפ"ה- מבצע טיפת מזל. בשל המשך התקפות החות'ים על ישראל, מפציץ חיל האוויר כינוס של ראשי התנועה ומחסל את רוב חברי הממשלה החות'ית.

9.9.2025 – ט"ז אלול תשפ"ה- מבצע פסגת האש. במקביל להעמקת מתקפת צה"ל בעזה והפלת רבי קומות ברחבי הרצועה, מנסה ישראל לחסל את צמרת ארגון החמאס המתכנסת בעיר דוחא שבקטאר. לצערנו, ככל הנראה רוב ראשי החמאס לא נפגעו בתקיפה. פעם הבאה בע"ה.. עם זאת רבים סוברים שההתקפה על קטר הכריחה את שליטיה ללחוץ על חמאס כדי להגיע להסכם עם ישראל.

15.9.2025 – כ"ב אלול תשפ"ה- מתחיל השלב הקרקעי במבצע מרכבות גדעון ב. רוב תושבי עזה מפנים אותה, וצה"ל מתקדם ברחבי העיר תוך שהוא משמיד מחבלים ואת תשתיות החמאס.

9.10.2025 – י"ז תשרי תשפ"ו- נחתם הסכם שארם, בעקבות השתלטות צה"ל על שטח העיר עזה ונסיון ההתנקשות בקטר, נחתם הסכם בין ישראל לחמאס בתיווך אמריקאי מצרי טורקי וקטרי על סיום המלחמה בכמה שלבים, שהראשון שבהם הוא החזרה של כל החטופים באופן מיידי בתמורה לנסיגה חלקית של צה"ל.

13.10.2025 – כ"א תשרי תשפ"ו- שנתיים בדיוק לאחר טבח שמחת תורה חוזרים עשרים החטופים שנותרו בחיים לישראל. במקביל החמאס מתחיל להשיב את גופותיהם של 28 חללים הנמצאים בידיו. שמחה אדירה ברחבי ישראל לצד החשש מהבאות והנחישות להמשיך ולהלחם בחמאס כדי למנוע את הטב הבא. תמורת החטופים שחררה ישראל אלפי רוצחים מתועבים וצהל נסוג מחלק מרצועת עזה.

חלק ג – עם של גיבורי על

במהלך המלחמה התגלה עם ישראל בשיא עוצמתו. להלן רשימה (חלקית כמובן) של קבוצות שונות באוכלוסייה שהתגלו בשיא כוחם ויופיים בימי המלחמה. מוזמנים לחלק בין התלמידים את שמות הקבוצות ולבקש מהם לבחור למי הם היו מעניקים סוג של פרס ישראל. תלמידים שיש להם ולמשפחותיהם קשר לאחת הקבוצות מוזמנים לציין זאת.

1. לוחמי צה"ל בקבע ובסדיר
2. שוטרי משטרת ישראל ואנשי כוחות הביטחון
3. לוחמי המילואים
4. משפחות הלוחמים בסדיר בקבע ובמילואים
5. המתנדבים המסייעים למפונים ולשיקום הישובים
6. אנשי מערכת הבריאות
7. המתנדבים האזרחיים שלחמו ביום ה7.10
8. אנשי כיתות הכוננות
9. פצועי המערכה
10. המשפחות השכולות הפועלות להנצחת גבורתם של יקיריהם
11. אנשי התעשיות הבטחוניות
12. ארגוני החסד למיניהם
13. מורי ישראל (!)

חלק ד – מצעד הפזמונים

לפניכם חלק מהשירים שהפכו ללהיטים בשנתיים האחרונות. במי מהם הייתם בוחרים כ"שיר המלחמה" ומדוע. כמובן ניתן להוסיף שירים לבחירתכם.

השירים לפי סדר הא"ב

1. אנחנו לא מפחדים
2. גיבורי על
3. הביתה (קונצרט מולדת)
4. חרבו דרבו 
5. לא תנצחו אותי
6. לוחם עברי
7. לצאת מדיכאון (גם בשעות הקטנות)
8. מולדת
9. עם ישראל חי
10. פורחים לשובם
11. תמיד אוהב אותי (עוד יותר טוב)

צפו בכתבה המתארת את השירים שהיו פופולריים במהלך המלחמה וכתבו מהו התהליך החברתי אותו היא מתארת. הסבירו האם אתם מסכימים לתיאור זה.

חלק ה – איפה זה מוצא אותנו

בהתאם לרמת הכיתה ניתן לדון על מטרות המלחמה והשאלה האם הושגו או כיצד ניתן להשיגם ובעיקר על המשמעות האישית של המלחמה עבור כולנו, איזה רגשות חיזקה בנו (פטריוטיות, מסירות, הערכה לתורמים) ואילו החלישה וכדומה.

הפוסט שנתיים למלחמת חרבות ברזל הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

כמה דגשים חשובים:

• חשוב שיהיה מסך עם מקרן וסאונד
• ניתן להסיר או להוסיף קטעים בהתאם לקהל היעד. זהו בסיס לעבודה.
• במידה ויש צורך, ניתן בהחלט לחלק את הקטעים בין מספר קריינים.
• מצורף שקף שישמש כשקופית רקע למסך למהלך הטקס.
• מצורף פולדר להדפסה, על גביו יחזיק כל קריין את הטקסט שהוא מקריא.

אנו ממליצים לגשת להכנת הטקס מתוך תחושת אחריות ומתוך הבנה שזיכרון, זהו גורם מכונן ומשפיע על חוסן וזהות של עם שלם, הן בהווה והן בעתיד. ואתם עורכי הטקס בעלי השפעה משמעותית על הקהל שניצב לפניכם.

חשוב שלצד ביטוי לאירועים הקשים יהיה ביטוי לכוחות החיוביים שעלו מן העם בזמנים קשים אלו ובהן תקווה, תפילה, גבורה, רעות. שפה מחזקת של אנחנו! חיבור רגשי למולדת.התייחסות להקשר ההיסטורי – ולמבט לעתיד.

קישור לטקס המלא באתר "פורום הזיכרון הלאומי".

לבקשתכם, לנוחיותכם, מצורף להלן הטקס באופן פחות מעוצב. אך עם הטקסטים פתוחים ונתונים לגזירה ועריכה:

קישור לרקע למקרן

קריין/נית א: היום אנו מציינים את יום מתקפת הטרור בשמחת תורה התשפ"ד- 7/10/2023 בעקבותיה החלה ישראל במלחמת "חרבות ברזל".

אילו יכולנו באמת להזכיר ולזכור את כל מי שנתעלה השמיימה בסערת הימים (נוראֵי ההוֹד) הללו- לא היה מספיק לנו יום זכרון אחד, היינו צריכים ימים שלמים, רק כדי להזכיר את השמות.. את הפנים.. את המעשים..את המילים.

קריין/נית ב: ואולי היינו מבקשים לעמוד מול כל זאת רק בדומיה- ללא מילים כלל-

להודות שאין לנו מילים. רק קול דממה דקה מן הדקה…ובסיומה- תפילה חרישית- שראשיתה כראשית סיפורו של העם הזה והיא נצח, כמוהו.

קישור לסרטון – "התנערי" (5:04 דקות)

קריין/נית: הרבה עמדנו משתאים ללא מילים במלחמה הזו. ללא מילים מול הכאב, ובאותה נשימה ללא מילים מול העוצמה של האור שהתגלה בנו- וביתר בהירות בלוחמים שלנו – ראינו וידענו:

נפלאים מאיתנו. הבטנו בעיני לוחמינו וראינו בעינינו ממש- איך מקום הגבורה שם מקום העדינות והחסד- איך הידיים ידי נשר והלב כנפי יונה.

הנה מכתב שכתב לוחם מילואים בימי הלחימה הראשונים למשפחה בכפר עזה:

שלום אחים יקרים. אני לא יודע מי אתם, אבל התארחנו מחלקה של לוחמי צנחנים בבית שלכם בכפר עזה.

עברנו בבתים רבים, סרקנו, חיפשנו אם יש מחבלים לחסל, אם יש ניצולים להציל או לצערנו מתים לקבור, אם יש אמצעי חבלה ולחימה שמסכנים את כוחותינו.

אבל היינו גם צריכים לשהות זמן ממושך יותר, האמת שמאוד השתדלנו לשהות בלילה במבנים ציבוריים בקיבוץ,
להשאיר לכם את המקום הפרטי שעזבתם בסערה – רק שלכם, אבל לפעמים הצורך המבצעי ואילוצים שונים דרשו מאיתנו להיכנס לבתים פרטיים. כדי להגן על השכנים שלכם, כדי להגן על החיילים שלנו.

היה לי קשה, אני לא יודע אם אתם חטופים, מתים או חיים. ראינו רק את התמונות על המקרר, את החיוך של הילדים המתוקים, והקירות והעיצוב החמים והיפה של הבית, סיפרו לנו איזה משפחה מדהימה אתם. נראה לי שהתארגנתם לאיזה חופש משפחתי בצפון.

ממש השתדלנו, לא נגענו בדברים אישיים, השתדלנו לא להכנס לחדרים, קיפלנו את השטיח בסלון והזזנו בעדינות את הצעצועים, את הכורסאות, גם את הכיסא עם הכביסה המקופלת הכנסתי לחדר. לא לקחנו אוכל רק השתמשנו בברזים למים. כשיצאנו החזרנו הכל למקום וניקינו את הזבל.

יש שם מדף אחד קטן שקצת יצא מהקיר בגלל ציוד הלחימה – סליחה.

אני מקווה שכשהמלחמה הזאת תסתיים, אחרי שמדינת ישראל תנקום את נקמתכם ותשיב את כבודה הלאומי- נשוב לכפר עזה, יחד נפריח את המקום ויחזרו ילדים לשחק ברחובות, אני מקווה שאתם חיים, בלי נדר אחזור לתקן את המדף שיצא מהקיר…תודה על האירוח. מקווה שאתם בטוב."

קריין/נית 2: מכתב לנמענים לא ידועים. המשפחה ששהינו בביתה בכפר עזה.

קישור לסרטון – עידן עמדי מדבר לאחר הפציעה (3:46 דקות)

קריין/קריינית: בימי המלחמה נאלצנו לנוע בין  הכללי לפרטי…בין הקרוב לנו לבין  המעגלים הרחוקים יותר שפתאום קַרבו לנו גם. נאלצנו להרחיב את מִנעד החיבוק וההכלה, להגדיל את מוטת הכנפיים של תפילותינו על שמות שלא הכרנו ופתאום נלחשו בדמעות, ולנסוע קילומטרים לנחם כי זה האֵבֵל של כולנו, ולעיתים, לעיתים נחתה המכה קרוב מאוד, והמעגל הרחב נמזג במעגלי הקהילה והישוב, השכונה והרחוב…(/במעגלי הקהילה והרחוב, הסניף או בית הספר…)

*כאן ניתן להכניס קליפ של נופלי הישוב/ בית הספר

( או קטע זכרון למישהו שהוא נופל מקומי)*

קריין/נית:

מיהו חייל?

בשעות הראשונות של המִתקפה, כאשר ההפתעה וההלם שִתקו את המערכות והצבא עדיין לא פעל בצורה מסודרת ורחבה מספיק בשדות הקֵטֵל- קמו אנשים- לא כי קראו להם- לא כי גוייסו- אלא כי ליבם הזניק אותם לחוש לעזרת אחיהם הזועקים. אנשים תפסו רכב, תפסו נשק ורצו.. נכנסים לתוך התופת- כי איפה שצריך אותי- שם אהיה.

קישור לסרטון – האחים קלמנזון ואביחיל ראובן (13:17 דקות)

• הקטע על האחים קלמנזון לקוח מתוך הסידרה "גיבורים", נסלי ברדה של mako, ערוץ 12 וקשת. כל הזכויות שייכות לנ"ל.

קטע במה- מלחמתי – קישור למוזיקה (2:08 ד')

המוזיקה נוצרה ע"י נעמי חיות והזכויות שמורות לה.

קריין/נית:

פַּנִים

רגע לפני שרַגְשה עלינו האֵימה, עוד היינו עסוקים בוויכוחים נוקבים בתוכנו- מהם פניה של החברה בישראל? ההפגנות רעשו, השלטים שיסעו, היחד איים להיקרע, התפרים העדינים התרופפו…

אבל אז קם עלינו, אויב מר ופרץ לתוככי יישובנו ובתינו- מחפש אחר פנינו- להשחית.

פנינו- ולא, לא היה לאויב הבדל בין פני תינוק, לפני זקן, בין פני אדם חובש כיפה או פני רעיה צעירה- הוא חיפש את הפנים של ישראל- וכשאנחנו חשבנו –  עם מפוזר ומפורד- הוא בקולו הטמא- הודיע לנו- עם אחד. כולכם אחד.

קישור לסרטון התנדבות  (2:38 ד')

קריין/נית: אחרי שהעשן מתפוגג, בין שֵם שהוּתר לפרסום לבין סבב מילואים נוסף, מתחילים להתגלות חיים- סיפורים ומילים- ציטוטי אמת ויופי- ויש רצון לצאת לרחוב ולתלות על כל תחנת אוטובוס, כל עמוד תאורה  או מעקה את הפנים האמיתיות שלנו. שלא נשכח.

קישור לקליפ סטיקרים (1:50 ד')

קריין/נית: גם בתוך החושך- לא ניתן שלא לזכור ולהכיר טובה על רגעי האור:

אם מישהו היה מספר לנו לפני כמה שנים שישראל תצליח להוציא לפועל סדרת התפוצצויות מתואמת של אלפי ביפרים ומאות מכשירי קשר של פעילי חיזבאללה בלבנון ובסוריה בתוך יומיים.

מכה שלמעשה הביאה, ביחד עם מבצע חיצי הצפון, מבצע סדר חדש, והתמרון הקרקעי בלבנון, להכרעת זירת לבנון במלחמת חרבות ברזל לטובת ישראל – האם היינו מאמינים?

אם מישהו היה מספר לנו לפני עשור, שכמו מגדל קלפים,

יפלו אויביה המאיימים של מדינת ישראל בזה אחר זה- ובראשם נסראללה?

שיחיא סינוואר יפול כאחרון המחבלים העלובים  ביותר לידֵינו ומשטר אסד יתמוטט לעיננו- היינו מאמינים??

אם מישהו היה מספר לנו בארבעים השנה האחרונות- שישראל תעֵז פנים לבדה מול מעצמת איראן המתחמשת באֵרֵס- ועם יקום כלביא-

שיֵצאו משטח ישראל כ-200 מטוסים לטיסת פתע מעל העויינת שבאויבנו וכל המטוסים ישובו בשלום- היינו מאמינים??

שבמבצע צבאי של מדינה שקטנה פי כ75 ממדינת איראן העצומה תצליח ישראל

לבצע פגיעה בתוכנית הגרעין של איראן, כולל פגיעה במתקני גרעין ברחבי המדינה, הריגת בכירים בצמרת הביטחון ובמשמרות המהפכה, השמדת 80% ממערך ההגנה האווירית והשגת עליונות אווירית בשמי איראן.

האם היינו יכולים להאמין??

ויש לציין כי בישיבת הממשלה ערב המבצע, הוצגה לממשלה הערכת צה"ל כי במלחמה עלולים להיהרג לנו בין 800 ל-4,000 אזרחים(!)

ונכון שכל אבדה שספגנו היא עולם ומלואו, אך האם אנחנו יכולים להבין את סדר גדול האירוע??

יותר משהיינו מאמינים, היינו כחולמים.

קריין/נית ב:

יש חשבון ויש חשבון…

יש חשבון שבו אנו המפסידים

והם המנצחים.

הנה הוכנו- נשפך דמנו

חרב עברה

בבתינו

ברחובותינו

ויכלה לנו

פילחה בליבנו

ונפלנו—

אך בחשבון אחר

טַמיר יותר

כשמתפזר אבק השרפה

ואור נשפךְ

על החיים שנגדעו

התמונה מתבהרת

ולא ניתן לטעות

הניצחון אינו שייך למי שמנופף חרב ומרעיש את העולם בצעקות מוות.

אלַא לְאֵלֵה שבשקט

שרים חייהם ומותם- שירת נצח- שירת חיים. שיר שכולו אהבה.

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ
אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב,
הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל
וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן,
הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹקינוּ,
מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם,
וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה
וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהֵם
בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם.

יִתֵּן ה' אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ
נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם!
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
יִשְׁמְרֵם וְיַצִּילֵם מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה,
וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה,
וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם.
יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם,
וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן.
וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב
"כִּי יה' אֱלֹקיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם,
לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם
לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם".
וְנֹאמַר: "אָמֵן".

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּחַזֵּק וְתִשְׁמוֹר וְתִנְצוֹר אֶת אֲחֵינוּ בֵּית יִשְֹרָאֵל, הַשְּׁבוּיִים וְהַשְׁבוּיוֹת, בַּעֲבוּר שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים בַּעֲבוּרָם. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עֲלֵיהֶם, יִשְׁמְרֵם מִכָּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכָּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂי יְדֵיהֶם,

יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וִישִׁיבֵם מְהֵרָה לְחֵיק מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם, ונֹאמַר אָמֵן.

אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַנְּתוּנִים בְּצָרָה וּבַשִּׁבְיָה, הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם, וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.

_______________________________________

תודה לצוות "בית מחזות" על יצירת התוכן- לפיתוח התוכן והרחבת הטקסט ניתן לפנות בקישור.

התכנים עובדו ונערכו לשימוש חינוכי וללא מטרות רווח. במידה ומצאת פגיעה בזכויות כאלו ואחרות- נודה ליידוע "פורום הזיכרון הלאומי" ואנו נתקן בהתאם.

הפוסט הנחיות והמלצות למארגני טקס 7.10 – שנתיים למתקפת הפתע על ישראל הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

הערה: מורים המעוניינים להתחיל היישר בציון שנה לחיסול נסראללה יכולים להתחיל בסעיף על חשבון נפש לאומי

אנו עומדים בתחילתה של שנה חדשה, של שנת לימודים חדשה, ומציינים שנה למבצע ״סדר חדש״, בו חיסלה ישראל את מזכ״ל חיזבאללה חסן נסראללה. במערך השיעור הבא נציע דרך לעשות ״חשבון נפש״ פרטי ולאומי, במהלך שהולך מן הפרט אל הכלל – ובחזרה אל הפרט.

ימי אלול ותשרי – חשבון נפש פרטי

ימים אלו של חודשי אלול ותשרי, נחשבים במסורת ישראל כימים של חשבון-נפש.

• האם יצא לכם פעם לערוך ״חשבון נפש״? מהם הקשיים בהם נתקל אדם בבואו לערוך חשבון נפש?
• האם לדעתכם צריך זמן מיוחד כדי לערוך בו חשבון נפש? נמקו דבריכם.
• מדוע לדעתכם נבחרו במסורת ישראל ימי אלול ותשרי כימים בהם ניתן יותר דגש על עריכת חשבון נפש?

האזינו לשיר ״חשבון נפש״ מאת שמעון ישראלי:

ניתן ואף רצוי להדפיס לתלמידים את מילות השיר.

• מה לדעתכם המסר שרצה להעביר המשורר?
• איזו שורה ״תפסה״ אתכם במיוחד בשיר? מדוע?
• מה גרם לדעתכם לכך שבסופו של דבר תולדות חייו של האיש מהשיר נשארו ריקים?
• האם הוא יכל לשנות זאת? כיצד?

מקור מאתגר – יש לבחון התאמתו לכיתה (או לחילופין להעביר את הרעיון הכללי במילים פשוטות יותר):

הרב שטיינזלץ כותב כי:

״ברור שאין אפשרות לעשות חשבון נפש, או חשבון עולם, אלא מתוך הנחת יסוד, שאכן יש חשבון כולל כזה. באין מערכת עקרונית ובסיסית המהווה את קנה המידה לדברים אין שחר למדידה ולחישוב. ויש להדגיש: קנה מידה זה, איננו חייב להיות בהכרח דתי ואפילו מוסרי, אלא הוא חייב להיות מקובל על עושהו כאמה שבה ניתן למדוד את הדברים. לאמתו של דבר, כל חשבון אינו יכול להעשות אלא על בסיס הנחות יסוד הכוללות אמות מידה ו"כללי חשבון". בכל מקום שאין בו מידה וכלי מדידה אין גם חשבון וחישוב.

משום כך, יכול חשבון הנפש להיעשות רק על רקע תרבות מסוימת, שיש לה ערכי יסוד. רלטיביזם של ערכים יסודיים שולל מחברה ומן הפרטים בה את הבסיס לעשייתו של חשבון כזה. יתרה מזו: כדי שחשבון הנפש אכן יהיה חשבון שבו הפרט (או הכלל) נדונים ומתחשבים בתוך עצמם, חייבת התרבות להיות קיימת גם בתודעה הפנימית, ולא רק כמרכיב חיצוני של חיים״.

• האם לדעתכם ישנו קשר בין דברי הרב שטיינזלץ ובין השיר ״חשבון נפש״? אם כן, מהו?

חשבון נפש לאומי – מבצע ״סדר חדש״ ומלחמת חרבות ברזל

נראה כי דברי הרב שטיינזלץ לוקחים אותנו ״קומה אחת למעלה״, שבה חשבון הנפש הוא לא (רק) חשבון על מעשים אלו ואחרים, אלא בחינה עקרונית של הערכים המנחים אותנו – כיחידים וכאומה. האם עקרונות אלו עדיין מקובלים עלינו? האם אנו הולכים ופועלים לאורם? אולי ״התבלבלנו בדרך״?

• אם אמרנו כי ימי סוף השנה ותחילת השנה החדשה הם הימים בהם האדם הפרטי עורך חשבון נפש – מתי לדעתכם הוא הזמן המתאים לאומה לבצע את חשבון הנפש שלה? מתי עליה לבחון את הערכים המנחים אותה?

נראה כי חשבון נפש לאומי מתרחש, לצערנו, בעיקר בעיתות משבר, כמו מלחמה – ובוודאי מלחמה שהתחילה באסון גדול כמו מלחמת חרבות ברזל. אך האמת היא, כי חשבון נפש יש לעשות תמיד – גם בהצלחות. תודה לאל ולצה״ל היו לנו במהלך המלחמה הצלחות כבירות מול חיזבאללה ואיראן.

לפני כשנה חיסלה ישראל את נסראללה אחד מהטרוריסטים הגדולים, שהטיל את חיתתו על ישראל במשך עשורים. (לעוד מידע על ארגון הטרור חיזבאללה, ניתן לעיין גם במערך השיעור אותו העלינו בעבר).

על המשמעיות ארוכת הטווח של חיסול נסראללה ראו כאן:

באחד מנאומיו המפורסמים, אותו נשא לאחר נסיגת ישראל מלבנון בשנת 2000, דימה נסראללה את ישראל והיהודים לקורי עכביש. הרעיון שעמד בבסיס דבריו הוא שהחברה הישראלית והצבא הישראלי נראים מבחינה חיצונית כחזקים, אולם בפועל הם חלשים ורעועים.

• האם לדעתכם צדק נסראללה בניתוח שלו את החברה הישראלית? נמקו דעתכם ובססו אותה על עובדות.
• מה לדעתכם גרם לכך שלאחר עשורים בהם ישראל נמנעה מפעולת החיסול של נסראללה, היא ביצעה זאת במהלך מלחמת חרבות ברזל?

לאורך מלחמת חרבות ברזל אנו עדים למצבים בהם ישראל מגלה תעוזה, אחדות ואומץ מול אוייב אכזר וקשה, ולעומתם מצבים בהם היא נמנעת מלפעול במלוא העוצמה מול אויבים חלשים יותר.

• מהן לדעתכם הסיבות לכך?
• האם הן קשורות לאותם ערכי-יסוד של החברה? אם כן – מהם ערכי היסוד? האם לדעתכם הבחירה בערכים אלו נכונה או שגויה? נמקו דבריכם.

• האם לדעתכם ישנם עוד דברים עליהם צריכה החברה הישראלית לערוך חשבון נפש? מה הם? נמקו דבריכם.

חשבון נפש פרטי וכיתתי – בפתחה של שנת לימודים חדשה

נראה כי גם פתיחתה של שנת לימודים חדשה היא הזדמנות לערוך ״חשבון נפש״ על מצב הלמידה והערכים החברתיים של כל פרט בכיתה, ושל הכיתה בכללה.

• האם ישנם דברים אותם ברצוננו לשפר בעצמנו לקראת שנה״ל החדשה? מה הם?
• האם ישנם דברים שעלינו לשפר ככיתה? מה הם?
• מה הם הערכים שאנו רוצים שינחו אותנו ככיתה במהלך השנה הקרובה? כיצד ננסה לגרום לכך שלא נסטה מן הדרך?
• הצעה: לתלות בכיתה מעין מסמך בו נפרט את הערכים על פיהם אנו רוצים לפעול ושעלו בדיון הכיתתי.

הפוסט שנה של "סדר חדש" הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.