סיכום שנה – ולקיחת אחריות לקיץ

שכבות יעד: ד'-ו'

(למערך מותאם לתלמידי תיכון לחצו כאן)

משך: 45–60 דקות

מצגת

הסיפור שאני בוחר לספר.pptx

למורה – רעיון מרכזי

שנת הלימודים תשפ"ו לא הייתה שנה רגילה. מדינת ישראל חוותה אירועים משמעותיים, ויחד איתם גם התלמידים עברו תהליך אישי של התבגרות, התמודדות וצמיחה.

מטרת השיעור היא לא רק להיזכר במה שקרה השנה, אלא לשאול:

איך אני בוחר להסתכל על השנה שעברה?

ומה אני לוקח איתי ממנה אל הקיץ ואל השנה הבאה.

חלק א' – מה עבר עלינו השנה?

שקף 1 – כותרת

"אז מה היה לנו השנה?"

המורה פותחת:

בעוד כמה ימים מסתיימת שנת הלימודים.
לפני שנדבר על עצמנו, בואו ניזכר רגע באיזו שנה חיינו.

שקף 2 – ציר הזמן

לאורך השקף מופיעים האירועים המרכזיים.

אוקטובר 2024

השבת חטופים בערב שמחת תורה

במהלך השנה

מאות אלפי חיילי מילואים ממשיכים לשרת

ספטמבר–נובמבר

המערכה בלבנון והפגיעה בחיזבאללה

מבצע "שאגת ארי"

פעילות צה"ל והישגים מבצעיים משמעותיים

לאורך כל השנה

עלייה באירועי אנטישמיות בעולם

לאורך כל השנה

אלפי יוזמות התנדבות, תרומה וחסד ברחבי הארץ

ניתן לשלב חלק מהסרטונים המופיעים כאן:

ניתן להזכיר את הארועים באמצעות סרטונים:

• השבת החטופים

• מבצע שאגת הארי

• לוחמי המילואים

• כיבוש הבופור

שאלות לכיתה

• איזה אירוע אתם זוכרים במיוחד?
• איזה אירוע ריגש אתכם?
• איזה אירוע הפתיע אתכם?
• איפה אתם הייתם בתוך כל זה?

חלק ב' – אותה שנה, סיפורים שונים

שקף 3

המורה מציגה תמונה אחת מן השנה האחרונה.
למשל:

• חייל מילואים מחבק את ילדיו.

שאלות

• מה אתם רואים בתמונה? (חייל, מלחמה, אהבה, געגוע, שמחה, גבורה, קושי)
• מה הסיפור שהתמונה מספרת?
• האם כולם רואים בה את אותו הדבר?

לפעמים אנשים מסתכלים על אותו אירוע ורואים דברים שונים.

אחד רואה קושי. אחד רואה אומץ. אחד רואה כאב. ואחד רואה תקווה.המציאות היא אותה מציאות.

נקודת המבט יכולה להיות שונה.

חלק ג' – מי הייתי בתוך השנה הזאת?

שקף 4

המורה מציגה על הלוח ציטוט של הלורד, הד"ר הרב הראשי של לונדון (לשעבר):

"יותר ממה שעברתי, חקוק בי מי הייתי שם."

לדיון: כשאנחנו מסכמים שנה אפשר לשאול:

מה עבר עליי? אבל אפשר לשאול שאלה אחרת:

מי הייתי בתוך מה שעבר עליי?

שאלות לכיתה

• במה התבגרתי השנה?
• מה למדתי על עצמי?
• מתי עזרתי למישהו?
• על מה אני גאה במיוחד?
• איזה כוח גיליתי בעצמי?

חלק ד' – משימת כתיבה

שקף 5

"הסיפור שאני בוחר לספר על השנה הזאת"

כל תלמיד כותב מספר משפטים:

המשפט הראשון:

השנה הזאת לימדה אותי ש…

המשפט השני:

אני גאה ב…

המשפט השלישי:

אני רוצה לקחת איתי לשנה הבאה…

חלק ה' – אחריות לקיץ

שקף 6

כותרת: "הפרק הבא מתחיל עכשיו"

המורה מסכמת: השנה שעברה כבר נכתבה. אבל הקיץ שעומד להתחיל – עדיין מחכה לסיפור שלנו.

משימת סיום – משימת כתיבה:

כל תלמיד משלים במחברת:

בקיץ הקרוב אני לוקח אחריות על…

{משפחה, חברות, לימוד, קריאה, עזרה בבית, התנדבות, ספורט, מעשה טוב וכדומה}

מסר מסכם למורה

הילדים לא בוחרים את האירועים הגדולים של התקופה.

אבל הם כן יכולים לבחור כיצד להסתכל עליהם, מה ללמוד מהם, ואיזה אדם להיות בתוכם.

זהו המעבר המרכזי של השיעור:

מציר הזמן של מדינת ישראל — אל הסיפור האישי של כל תלמיד.

הפוסט שיעור סיום שנה – יסודי (כיתות ד-ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

תנועת המרי העברי הוקמה באוקטובר 1945 ופעלה עד יולי 1946. ייחודה של התנועה היה שלראשונה התאחדו שלש המחתרות היהודיות – ההגנה, האצ״ל והלח״י – לארגון אחד שפעל בתיאום. מטרת האיחוד היתה להביא לסיומו של המנדט הבריטי על ארץ ישראל, והקמתה של מדינה יהודית ריבונית בארץ לאחר אלפי שנים.

שיתוף הפעולה בין שלוש המחתרות בא לאחר תקופה קשה מאוד ביישוב העברי, המכונה ״הסזון״ (על שם עונת הציד), במהלכה נרדפו אנשי האצ״ל בידי אנשי ״ההגנה״, שהסגירו אותם לידי הבריטים.

קראו באתר הארכיון הציוני המרכזי וענו:

• מהם הגורמים להקמת התנועה המאוחדת?

• לפי הכרזה של תנועת המרי – כיצד יש להזדהות בפני שוטרי המנדט?
• האם לדעתכם יש בכך רק משום חבלה בפעולות השיטור, או שבמודע או שלא-במודע יש בכינוי שנבחר מסר עמוק יותר? מהו?

יש להדגיש כי גם בתקופת ״הסזון״, נמנע מנחם בגין מפקד האצ״ל מלהשיב במתקפה כנגד ההגנה, על מנת למנוע מלחמת אחים. בגין כינה את תנועת המרי העברי ״האחדות הלוחמת״.

• האם ל״אחדות לוחמת״ יש יותר מאשר יתרון מספרי? מהו היתרון האיכותי של אחדות לוחמת?
• האם זכור לכם מידע כללי או משיעורי היסטוריה עוד מקרה בו בגין עשה ויתורים למען מניעת מלחמת אחים?

תקופת פעולתה של התנועה התאפיינה בתיאום פעולות מרשימות שכוּונו נגד תשתיות וסמלי השלטון הבריטי. המטרה הייתה לשבש את פעילות הממשל ולמנוע מבריטניה לקיים את מדיניות "הספר הלבן״:

אחת מהפעולות הידועות והמשמעותיות של תנועת המרי היה ״ליל הגשרים״. בפעולה זו הותקפו במקביל ובפעולה מתואמת 11 גשרים שחיברו את ארץ ישראל עם שכנותיה. מטרת הפעולה היתה לפגוע בנתיבי האספקה של הבריטים לארץ.

צפו בסרטון הקצר הבא, בו מתארים חלק ממשתתפי הפעולה את האירועים:

• לפי מאיר פעיל (הדובר הראשון) – מה היתה מטרת הפעולה? האם היא היתה רק צבאית?

אך לא הכל הלך חלק בלילה זה, ואחת הפעולות הסתבכה:

ב-27 בדצמבר 1945 תקפו אנשי לח״י את מתקני הבולשת הבריטית בירושלים. בהסתערות שלקוחה כמו מן הסרטים, הם פרצו פנימה תוך שהם מטילים רימונים ויורים אל עבר אנשי הבולשת. באותו היום תקפו אנשי אצ״ל את מתקני הבולשת ביפו, ואת מחנה הצבא הבריטי בגני התערוכה בתל אביב.

• מה ניתן ללמוד מתיאום הפעולות בין הארגונים?

סיומה של תנועת המרי

בתגובה ל"ליל הגשרים", פתחו הבריטים במבצע רחב היקף (מבצע "אגאתה", שזכור בתולדות היישוב העברי בשם ״השבת השחורה״) שכלל עוצר כללי, חיפושים ביישובים, ומעצר של כ-2,700 איש – בהם מנהיגים פוליטיים ואנשי "ההגנה" והפלמ"ח.

ניתן לצפות בסרטון הקצר הבא:

לאחר ה"שבת השחורה", החליט האצ"ל, באישור דרג בכיר ב"הגנה" (משה סנה, שנמלט), לפוצץ את האגף הדרומי של מלון המלך דוד בירושלים, ששימש כמטה המנהלי והצבאי של השלטון הבריטי בארץ.

האצ״ל, שהיה אחראי על ביצוע הפעולה, העביר מראש מספר התרעות לפינוי מלון המלך דוד, במטרה שרק המבנה ייפגע. בסופו של דבר הבריטים החליטו לפנות מהמלון רק אזרחים ששהו במלון, ולא את החיילים שלהם ששהו בו.

בפיצוץ נהרגו 91 אנשים (בריטים, יהודים, ערבים ואחרים). האירוע הקטלני הוביל לפירוקה של תנועת המרי העברי, לאחר שההגנה התנערה מהפעולה – למרות שהיתה שותפה בתכנונה. בין ההיסטוריונים ישנה מחלוקת האם לפעולה היתה השפעה על החלטתם של הבריטים לעזוב את הארץ ולסיים את המנדט.

• האם לדעתכם התנערותה של ״ההגנה״ מהפעולה במלון המלך דוד ופירוקה של תנועת המרי העברי היו נכונות?
• האם לדעתכם במאבק לעצמאות היהודית היה מקום לפעולות מסוג זה?
• האם לדעתכם במאבק לעצמאות היהודית יש חשיבות ערכית לאחדות, או שהיא רק אמצעי בדרך להשגתה? נמקו והסבירו.
• מהו לדעתכם האיום הגדול ביותר שדורש היום אחדות מלאה של העם? ומה יכול לשמש כ"מלון המלך דוד" של ימינו – מעשה או אירוע שיכול לפגוע באחדות זו?

הפוסט תנועת המרי העברי: סוד האחדות במאבק על הריבונות הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

שיח בכיתה

• מי היה בשבוע הספר בשנה שעברה? / מי מתכנן ללכת השנה?
• מי מנוי בספריה?
• מה הספר שקראתם (אם..) בחודש האחרון?

כדאי לרשום שמות ספרים שנקראו על ידי התלמידים על הלוח

קראו את הכתבה הבאה

• מה ניתן ללמוד ממנה?
• מה דעתכם על נתונים אלו?

לדיון: למה כדאי לקרוא ספרים גם בעידו הAI והמסכים

מה היתרונות שיש לקוראי ספרים על פני אלו שנמנעים מקריאה או מסתפקים בסרטונים וציוצים? ניתן לבצע שיח פתוח גם על הסיבות המביאות לירידה בהרגלי הקריאה

ניתן לחלק את ההגדים הבאים בין תלמידי בכיתה ולבקש מהם לחות דעתם על הרלוונטיות של הגדים אלו כיום:

"לעולם קוראי ספרים ינצחו רעיונית את קוראי העיתונים" (רותם סלע, מייסד ספרית סלע מאיר)

"אין חכמתו של אדם מגעת אלא עד מקום שספריו מגיעים" (רבי יצחק קנפנטון, מחכמי ספרד במאה ה15)

וורן באפט (איל ההון האמריקאי) קורא בין חמש לשש שעות בכל יום. כשנשאל על סוד הצלחתו, הוא הצביע על מדף ספרים סמוך ואמר: "תקראו 500 עמודים כאלה כל יום. כך ידע עובד

מקורות נוספים על יתרונות הקריאה באתר של פסגה לוד ובויקי ציטוט.

לסיכום

מדוע ילדים קטנים כה אוהבים סיפורים? (ניתן להעזר בשיר "אבא סיפור") ופעמים רבות זה חולף כמה מהר בבגרות? מה ניתן לעשות כדי לשפר את המצב?

ניתן לסיים במשימות הבאות

משימות סיום לבחירה:

• להחליט על ספר שכל אחד יקנה בשבוע הספר הקרוב
• המלצת ה-30 שניות: כל תלמיד שבוחר ספר "משווק" אותו לכיתה בזמן קצר.
• יריד החלפת ספרים כיתתי: להציע לתלמידים להביא ספר מהבית שהם כבר קראו ולהחליף עם חבר.

הפוסט שבוע הספר העברי הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

(למערך מותאם לתלמידי יסודי לחצו כאן)

בנימין זאב הרצל

דומה שאין מנהיג המייצג יותר את התנועה הציונית מאשר בנימין זאב הרצל. הוא הונצח באין ספור צורות (ניתן לשאול את התלמידים על המקומות השונים בהם הונצח) משמות פרטיים (כמו של הרמטכ"ל הרצי הלוי) ועד לשמות ערים, רחובות ובית הקברות הממלכתי של מדינת ישראל.

תולדות חייו ומעשיו של הרצל נחקרו כמעט בכל היבט, ומספר הסרטים, המאמרים ומערכי השיעור שהוכנו בהקשר למעשיו הוא רב מאוד. להלן נזכיר מעט את פעולותיו של הרצל ונתמקד בשלושה תחומים שלעיתים נוטים פחות להזכירם כאשר עוסקים בדמותו.

ניתן לדון ולהשתמש בכל חלק ממערך השיעור בפני עצמו

ראשית- מה הרצל בעצם עשה?

שירו המיתולוגי של יורם טהר לב "הרצל וכל האדונים הנכבדים" מסכם רבות מפעולותיו ורומז לאירועים רבים בחייו ובעיקר בהקשר לפעילותו בשבע שנות חייו האחרונות- השנים בהם הקים את התנועה הציונית.

מומלץ לבקש מהתלמידים לזהות אישים ואירועים שונים המוזכרים בשיר ולנסות להגדיר מתוכו מה היו הישגיו המשמעותיים של הרצל.

לניתוח הנושאים השונים המופיעים בשיר.

תרומתו של הרצל לתקומת העם היהודי

מקובל לציין כי הרצל תרם לתקומת העם היהודי באמצעות שלושה נושאים עיקריים:

א. תפיסת הציונות המדינית

לפיה יש לפעול למען הקמתה של מדינה יהודית לא רק בהתיישבות טיפין טיפין ובהקמת עוד יישוב ועוד בית ("שיטת הציונות המעשית") אלא בעשייה "בגדול". בפנייה לאומות העולם, למדינאים ולמעצמות ובנקיטת מהלכים דיפלומטיים גלויים כדי להשיג פתרון מלא וברור שיאפשר את שיבת עם ישראל לארצו ("משפט הכלל"). הרצל בפעילותו מול מנהיגי העולם (הגם שלא עלתה יפה בימי חייו) סלל את הדרך להישגים מדיניים שהגיעו שנים מאוחר יותר כמו הצהרת בלפור (1917) הצהרת סן רמו (1920) והחלטת האו"ם על הקמת המדינה (1947).

לדיון בכיתה: מה היתרונות והחסרונות של גישתו של הרצל לעומת הגישות האחרות? האם גישתו של הרצל רלוונטית לימינו?

אמצעי עזר: לפניכם שני מאמרים שנכתבו בשנים האחרונות העוסקים במורשת שתי התפיסות (מדינית ומעשית) ומשמעותם לימינו, בכל אחד מהמאמרים נסו לסכם את טיעוניו ולדון מה היתרונות והחסרונות הקיימים בכל אחת מהשיטות.

• מאמר של ראש הממשלה בנימין נתניהו במלאת מאה שנים להצהרת סן רמו
• מאמר של ד"ר אייל לוין ביחס לכ"ט בנובמבר

ב. ארגון המוסדות הציוניים

רעיונות או מוסדות רבים מובלים בידי מנהיגים בעלי שיעור קומה כריזמה ויכולת ארגון המקדמים רעיונות ותמורות. פעמים רבות עם מותו או היעלמותו של המנהיג לא נותר מי שימשיך אחריו והרעיון או המוסד דועך. הרצל דאג להקים תוך זמן קצר רשת מוסדות עצמאיים, חזקים ודמוקרטיים שהנהיגו את התנועה הציונית ואפשרו את המשך פעילותה גם לאחר פטירתו הפתאומית. ראו בסרטון המצורף המציג את מבנה המוסדות הציוניים.

לדיון: האם אתם מכירים סוגים של ארגונים ומוסדות שאפשרו המשכיות גם לאחר פטירת מייסדיהם? האם אתם מכירים מקרים בהם הארגון (כלכלי, חברתי, מדיני וכד׳) לא החזיר מעמד לאחר דור המייסדים? מה ניתן לעשות כיצד לאפשר המשכיות ארגונית במסגרות שונות?

ג. הפריצה לדעת הקהל

הרצל שהיה בפועל איש תקשורת ותיאטרון הכיר את משמעותה של התקשורת המודרנית בת זמנו ועשה ככל שביכולתו כדי להביא את הבעיה היהודית לדעת הקהל העולמית. "הרצל היה הראשון שפרץ את מחסום דעת הקהל היהודית והעולמית  והפך את עניין הפתרון הלאומי לשאלת היהודים מסוגייה הנדונה בכתבי עת ..שאין להם תהודה רבה… לעניינה של דעת הקהל העולמית … הרצל העמיד את הרעיון הציוני על מפת העולם" (שלמה אבינרי, הרעיון הציוני לגווניו, עם עובד, 1989, עמ' 106)

לדיון: האם גם בנושאים ערכיים קיים הכלל "לא פרסמת-לא עשית"? מתוך הכרות עם קורות חייו ופעילותו – כיצד  הצליח הרצל  לקדם את הפריצה לדעת הקהל בהעדר אמצעים מדיניים או כלכליים?

להעשרה: מאמר אקדמי בנושא (שאינו מתאים לתלמידים) ובתוכו דוגמאות רבות לפעילותו התקשורתית של הרצל שניתן להביא בפני התלמידים.

נעסוק כעת בעוד שלוש נקודות אותם ניתן ללמוד ממורשתו של הרצל

כוחו של חזון

לפניכם קטע מיומנו של הרצל:

אם אמצה את קונגרס באזל במילה שאזהר שלא להגותה ברבים הרי היא זו: בבאזל ייסדתי את המדינה היהודית. אם אומר זאת היום בקול יענה לי צחוק כללי. אולי בעוד חמש שנים, בוודאי בעוד חמישים שנה, ידעו זאת כולם (יומן הרצל 3.9.1897, בתוך: יורם חזוני, מדינה יהודית, הוצאת שבולת, 2029, עמ' 85)

לדיון: מה קרה 50 שנה מאוחר יותר? מה נתן להרצל להאמין בחזון זה? מה ניתן ללמוד מכך?

לפניכם מספר קטעים שנכתבו לאחר פטירתו של הרצל; השיר המצורף נשמת הרצל שנכתב סמוך לפטירתו; וקטע שכתב לאחר פטירתו ההיסטוריון בנציון נתניהו.

"את הליקוי העיקרי ראה הרצל לא בהעדרו של הרגש הלאומי אלא בנחיתות הגלותית  שבה שקועה האומה היהודית. במילים אחרות בהערכה העצמית הדלה של כוחות העם.. האמונה של העם בכוחות עצמו היא התנאי להופעתו של רצון השחרור שלו.. הרצל התחיל עוקר מן השורש התבטלות עצמית זו ..בכל הזדמנות שהייתה לו השמיע בקול רם :עם ישראל הוא חזק וכביר ובעם זה עצורים כוחות איתנים.. לפיכך יש בכוחם של היהודים לחולל את מפעל ההצלה שלהם.. באותו יום שבו נאמין בעצמנו אמר הרצל תסתיים מצוקתנו המוסרית.. הייתי מסכם את כל תפיסתו של הרצל ביחס לתנאים הפנימיים לשחרורו של העם בשלוש מילים: האמינו, העזו ורצו. אנו קרובים לירושלים באותה מידה שאנו רוצים בירושלים זו השאלה של הרצון  המפעם בתוכנו  תפקידנו הוא לעורר רצון זה ולדרבן אותו (בן ציון נתניהו, חמשת אבות הציונות, עמ' 119, הוצאת ידיעות אחרונות, 2003, עמ' 19-21)

לדיון: מה המורשת המרכזית שלקחו יהודים בני התקופה מעוצמת החזון של הרצל? כיצד מורשת זו באה לידי ביטוי בשיר ובקטע?

לדיון: "חוזים" ואנשים המעלים רעיונות הנראים מופרכים באותה עת נתפסים תכופות כהוזים ורבים אינם  מתייחסים אליהם ברצינות. כיצד נדע להבחין בין "חוזה" לבין "הוזה"? האם בחברה שלנו היום יש מקום ל"חוזים" (או "חולמים")?

מדינת היהודים או "מדינה יהודית"

ויכוח ארוך שנים עוסק בשאלה האם הרצל התכוון להקים מדינת יהודים-קרי מדינה בצביון ליברלי מערבי שתיועד ליהודים כדי לאפשר את הצלתם, או "מדינה יהודית" – שבה יתקיים צביון יהודי משמעותי.

בשנים האחרונות הולכות ומתחזקות התפיסות כי הרצל דגל בסוג כזה או אחר של "מדינה יהודית". זיקתו העמוקה לתרבות היהודית ולמורשת ההיסטורית והדתית שלה נחקרה בספרו של יורם חזוני, (מדינה יהודית, הוצאת שבולת, 2000) ובקובץ מקורות עשיר ומעניין ונח לשימוש שהוציא משרד החינוך בשיתוף מרכז הרצל) כדאי לדון לאור המקורות הנ"ל באמרתו של הרצל "הציונות היא שיבה אל היהדות לפני השיבה אל ארץ היהודים" – הן מהזווית הדתית והן מהזווית החילונית.

חובת האחדות

הרצל עשה ככל שביכולתו כדי למקד את התנועה הציונית בהשגת מדינה יהודית ונמנע מעיסוק בנושאים שהיו עשויים לפלג את התנועה. כך הוא נהג ביחס לשאלת דתיים חילוניים כאשר נאבק בכל כוחו שהתנועה הציונות לא תעסוק בנושאי חינוך וזהות וכך נמנע מעיסוק בשאלות כלכליות חברתיות. תפיסה זו של הרצל נוסחה לימים בידי זאב ז'בוטינסקי בתור תפיסת "חד נס", כדאי לעיין במאמר זה)

לדיון: מהי ההשלכה העכשווית של תפיסתו של הרצל? האם הדבר אפשרי? האם יש שוני בין תקופות רגועות יחסית בהם העם יכול לעסוק בשאלות שונות לבין תקופות בהם יש סכנה קיומית כמו בימיו של הרצל או אולי בימינו ולכן יש למקד את העיסוק בנושאים קיומיים וביטחוניים בלבד?

להעשרה:

להאזנה לספר מדינת היהודים:

על הרצל מתוך "סיפורם של היהודים"

הפוסט הרצל אמר הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מטרות השיעור

• התלמידים יכירו את טקס הדלקת המשואות כחלק מחגיגות יום העצמאות של מדינת ישראל
• התלמידים יזהו ערכים של תרומה למדינה, אחריות לאומית, יוזמה ועשייה למען הכלל
• התלמידים יכירו את רעיון שבטי ישראל בתנ"ך כסמל לאחדות משלימה.
• התלמידים יבינו את חשיבות החיבור בין חלקי עם ישראל והשותפות בגורל ובייעוד

 פתיחה (15 דקות)

המורה יציג קטע מתוך טקס המשואות של השנה. חלק מרגש במיוחד, או דמות מפורסמת שמדליקה משואה, שיכירו את "הפורמט", ויראו כמה זה חגיגי עם קהל גדול ….

• מי ראה את טקס הדלקת המשואות השנה?
• מה המטרה שלו?

ניתן להיכנס לאתר הכנסת וללמוד קצת לעומק על המעמד.

ניתן לחלק טקסט מקוצר לקריאה ולכתיבה במחברות:

מהו טקס המשואות?

טקס הדלקת המשואות הוא הטקס הממלכתי הנועל את אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה ופותח את חגיגות יום העצמאות.

הטקס נערך ברחבה שבהר הרצל בירושלים, סמוך לקברו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל, ומועבר בשידור ישיר בערוצי הטלוויזיה והרדיו המרכזיים. טקס הדלקת המשואות נערך במדינת ישראל משנת 1950, והוא התפתח במרוצת השנים עד שקיבל את צביונו העכשווי.

נוכחים בו יושב ראש הכנסת, שרים, חברי הכנסת, הרמטכ"ל, אנשי הסגל הדיפלומטי, משפחות שכולות, נכי צה"ל ואזרחים. מדי שנה מוזמנים כ-5,000 צופים.

הרחבה מקושטת בתפאורה עם סמלי 12 שבטי ישראל ומוארת בתאורה צבעונית.

במרכז הטקס – הדלקת 12 משואות כנגד 12 השבטים.

לאורך השנים נלקחו הנושאים המרכזיים של הטקס מההיסטוריה של הציונות ומתקומת מדינת ישראל: העלייה והקליטה, המפעל החינוכי, פיתוח המדע והטכנולוגיה, מתנדבים, יהדות התפוצות, הלשון העברית, איכות הסביבה, האחדות ועוד.

משיאי המשואות נבחרים בהתאם לנושא המרכזי של הטקס. אנשים שעשו ופעלו למען מדינת ישראל ועם ישראל, בתחומים שונים ומגוונים, מחקר, כלכלה, מוסיקה, רפואה, צבא, התנדבות, תרבות, חינוך ועוד…

ענו על השאלות במחברת:

• מתי מתקיים טקס הדלקת המשואות?
• ומה הוא מסמל בין שני הימים הלאומיים?
• היכן נערך הטקס, וליד קברו של מי הוא מתקיים?
• מדוע מדליקים דווקא 12 משואות, ומה הן מסמלות?
• אילו סוגי אנשים נבחרים להדליק משואה, ומה המשותף להם?

שלב א' – מה הופך אדם לראוי להדליק משואה? (5–7 דקות)

שאלות לדיון בכיתה:

• אילו תכונות יש לאדם שראוי להדליק משואה?
• מה אדם צריך לעשות כדי לתרום למדינה?

רישום על הלוח:
תרומה למדינה | אחריות | יוזמה | מסירות | מצוינות | עזרה לזולת|השפעה

הדגשה:
לא רק הצלחה אישית – אלא עשייה שיש בה תרומה לעם ולמדינה

שלב ב' – פעילות מרכזית: 12 השבטים = 12 ערכים (15 דקות)

נספח: מפת ארץ ישראל בחלוקת השבטים (על פי התנ"ך) עם 12 דגלים ריקים

הסבר קצר:

עם ישראל בתנ"ך היה מחולק ל-12 שבטים – לכל שבט אופי ותפקיד, אך כולם יחד יצרו עם אחד.

הדגש:
ריבוי חלקים – עם אחד
כל אחד תורם בדרכו

משימה:

בכל דגל התלמידים כותבים: תכונה כשרון או ערך שמחזק את עם ישראל ואת מדינת ישראל

דיון לסיכום השלב הזה– אחדות העם

• למה חשוב שלעם ישראל יהיו הרבה סוגים של אנשים?
• מה מחבר בינינו כעם אחד?

סיכום:

האחדות לא אומרת שכולנו אותו דבר – אלא שכולנו פועלים יחד למען עם ישראל ומדינתו

שלב ג' – משימת כתיבה

"המלצה על דמות להדלקת משואה" (10 דקות)

כתבו המלצה לוועדה הבוחרת:

בחרו דמות מהסביבה הקרובה:

• הורה
• סבא/סבתא
• שכן
• מורה
• דמות אחרת

התייחסו:

• מי הדמות?
• כיצד היא תורמת לאחרים או למדינה?
• איזה ערך היא מבטאת?
• מדוע היא ראויה להדליק משואה?

הדגשה:
גם עשייה יומיומית למען אחרים היא חלק מבניין החברה והמדינה

סיכום (3–5 דקות)

סיכום:

טקס המשואות מזכיר לנו שהמדינה נבנית בזכות אנשים שפועלים למענה,
ושכל אחד מאיתנו יכול להיות שותף בכך.

נספח לשיעור

• מפת ארץ ישראל בחלוקה לשבטי ישראל (על פי התנ"ך) עם 12 דגלים ריקים למילוי ערכים אפשריים להדלקת משואות.

הפוסט מערך שיעור ליסודי: תעלה המשואה (כיתות ג-ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

(למערכים על יום העצמאות לתלמידי תיכון ולתלמידי יסודי)

(למערך תעלה המשואה לתלמידי יסודי לחצו כאן)

טקס הדלקת המשואות ביום העצמאות

לאורך השנים בחרה מדינת ישראל בדמויות שונות להדלקת משואות ביום העצמאות.

• מהן לדעתכם התכונות/הפעולות שבגינן ראוי להעניק את הכבוד הזה לאדם?
• לו אתם הייתם קובעים את הקריטריונים להדלקת המשואות – מה הם היו?

• עברו על רשימת משיאי המשואות לאורך השנים, ובחרו דמות אחת שמהווה עבורכם השראה. הסבירו ונמקו את בחירתכם.

• מספר משיאי המשואות הוא 12 – כמניין שבטי ישראל. האם ומדוע יש לדעתכם חשיבות במספר סמלי זה? נמקו.

הטקס לשנת תשפ״ו

עברו על רשימת משיאי המשואות ביום העצמאות ה-78 (תשפ״ו).

• בחרו דמות אחת מהדמויות ששם, והסבירו מדוע לדעתכם היא ראויה להדליק משואה.

החיבור האישי

המשותף למשיאי המשואות הוא היוזמה והעשייה למען העם והארץ.

• בחרו דמות אחת שאתם מכירים, שלדעתכם ראויה להשיא משואה. כתבו ״מכתב המלצה״ לוועדה הבוחרת, בו תנמקו את הצעתכם (כמובן שאין צורך באמת לשלוח את המכתב).
• חשבו במה אתם יכולים לתרום, מהי החוזקה שלכם, או מהי ״יוזמת החלומות״ שלכם שהייתם רוצים להקים, וכתבו מהי.
• משיאי המשואה פותחים את דבריהם בהצגה עצמית בנוסח ״אני ______ בנם/בתם של _______ ו________״. מדוע לדעתכם יש חשיבות לציין את שמות ההורים? אילו ערכים נטעו בכם הוריכם ומשפחתכם, שלדעתכם ילוו אתכם בהמשך חייכם ובדרך החיים בה תבחרו?
• הבסיס לטקס המשואות הוא מימי המשנה, אז הודיעו באמצעות המשואות ליהודי הגולה על כך שהחל חודש חדש (ראו במשנה מסכת ראש השנה פרק ב). האם לדעתכם גם לטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות יש חשיבות לכלל יהודי העולם? נמקו תשובתכם.

הפוסט תעלה המשואה הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

קביעת יום העצמאות

בדיון שנערך בכנסת בחודש ניסן תש"ט, אפריל 1949 לגבי קביעת תאריכו של יום העצמאות (שתחילה נקרא יום הקוממיות) אמר חבר הכנסת בן ציון דינור (שמאוחר יותר היה שר החינוך) את הדברים הבאים:

"קביעת יום הקוממיות, או חג השיחרור, … זהו הצעד הראשון של הכנסת בעיצוב דמותה התרבותית של מדינת ישראל, של ישראל המחודשת. משום כך יש חשיבות מרובה ביותר, .. לקביעת דמותו, צורתו והישלבו למערכת חייה התרבותיים של האומה. כל חג בישראל יש ..יסודות.

ישנו זכרון היסטורי בכל חג. בכל חג בישראל יש אידיאה, אידיאולוגיה מסויימת, בחג החנוכה' כבחג הפסח­… כל חג מכוון כך, שבו ­ בכל הווייתו ­ גלומה האידיאה שלו. בהתאם לכך ישנו לכל חג סמל מסויים,

אני רוצה להגיד, כיצד אני מתאר את החג הזה. אני סובר, שחג זה הוא חג החירות, חג שיחרור האומה, חג קיבוץ גלויות, חג של אקטיביזם* חג של קוממיות" (מתוך דברי הכנסת עמ' 19)

* להבנת המושג אקטיביזם ציוני-דינור מתכוון לפעילות האקטיבית בתחומי ההתיישבות, הלחימה ההעפלה והפעילות המדינית שהביאה לתקומת ישראל ושינתה את מצבם של היהודים מכאלו שהמתינו בגלות באופן פסיבי לגאולה לכאלו שפעלו למענה באופן מעשי.

שאלות לדיון בכיתה:

• מה מסמל החג עבור דינור (שייצג את דעת רוב חברי הכנסת באותה עת)?
• מה דעתכם על המסרים של חג העצמאות על פי דינור? האם הם רלוונטיים להיום?
• האם לאור מסרים אלו קיומו של החג תלוי במצב הרוח הלאומי של מדינת ישראל בכל שנה ושנה?

כיצד חוגגים חג לאומי?

מתוך מנהגי החג שנקבעו עם קביעתו, נוכל להבין את המשמעות והמהות שעמדה בבסיס קביעת ציון החג. לדינור היו כמה הצעות כיצד יש לחוג את יום העצמאות.

"ראשית כל שבתון ­ביטול מלאכה וחג בבית.

יש לקבוע בחג זה מנהג של סעודות משותפות. החוק צריך לקבוע שבחג זה לא זו בלבד שבכל בית מתקיימת סעודה, אלא כמו בחג הפסח… מתאספות משפחות ­משפחות וסועדות ביחד. ע"י חגיגה משותפת באים לידי ביטוי רגשות האחווה, הידידות והקשר הלאומי, אותם רגשות האחווה, והידי­דות, שהיו הכוח המניע במלחמת ישראל לעצמאותו, יש לפתחם ולטפחם.

יש לקבוע בחוק, שבאותו יום צריך להדליק אורות. בספר חשמונאים ב' לא נזכר, אמנם, שחג החנוכה הראשון היה חג ­האורים. רק פלאביוס (=יוסף בן מתיתיהו) כתב על "אורות"' והוא הסביר שהאורות מסמלים את יציאת ישראל מעבדות לחירות ומאפילה לאור גדול.

גם המנהג של פרחים וירקות צריך להיכנס למנהגים של החג הזה. אני מציע שבחג זה נוסיף לסעודות משפחתיות משו­תפות בערב החג גם אורות ,ולמחרתו ביום ­החג יש לקשט את הבתים והחוצות בפרחים ובירק.

הריני מציע עוד דבר אחד… תיכתב מגילת חירות ישראל. ישנם סופרים בישראל, ותמיד נהג ישראל לציין בדורות הבאים את עברו. יש להטיל על סופרים גדולים או וועדה לכתוב את המגילה. ובמגילה זו יונחו חמישה יסודות. היסוד הראשון: נאמנות ישראל לארצו אשר תסופר במגילה מדור לדור. יסופר בה, שאחרי חורבן בית­ המקדש לא עזב ישראל את ארצו, וחמש מאות שנה אחרי חורבן ירושלים עוד נלחם ישראל ­ יותר מכל עם עתיק בעולם ­ על ארצו. דבר זה יש לספר מדור לדור, למען ידעו בכל העולם, כי טפלו עלינו שקר, שעזבנו את ארצנו! יש לספר, שהגולה נוצרה רק חמש מאות שנה אחרי חורבן הבית, כאשר באו עלינו ערבים כובשים והוציאו את ישראל מארצו. הם לקחו את אדמתנו, והם שלקחו את ארצנו. … במגילה הזאת יש לספר מהי גלות. עלינו לחנך את דורנו ואת הדורות הבאים למען יידעו מה היתה הגלות לישראל, למען יידעו שאנחנו נשאנו את חרפת העמים. אנחנו צריכים באותה מגילה במלים קצרות להוכיח, שכל העלילות שהעלילו על ישראל מדור לדוד, אינן אלא נסיון של העמים לכפר על שפיכת דם ישראל … צריך שיסופר מה רבה נאמנות ישראל לארצו מדור לדור. בה צריך לספר על המרד בגלות מראשית חיבת ציון והציונות עד מלחמת החירות ועד הכרזת העצמאות…"

משימת כתיבה:

-מה המסרים שמבקש דינור להעביר באמצעות הצעותיו?

-מה מבין רעיונותיו של דינור התקיים הלכה למעשה ומצוין כיום בצורה זו או אחרת ביום העצמאות? מה דעתכם על הצעותיו?

-אילו מנהגים מצביעים על כך שיום העצמאות נועד להזכיר לעם ולחנכו למחויבות להמשך המפעל הציוני?

-לצד הדיון בכנסת החליטה מועצת הרבנות הראשית לציין את יום העצמאות כיום הודיה לאלוקים על הקמת המדינה – קראו והביעו דעתכם על החלטת הרבנות בקישור זה.

-האם וכיצד אתם ומשפחותיכם מציינים את יום העצמאות בהתאם לרוח היעדים הנ"ל? מדוע?

בין מחוייבות להודיה

משימה כיתתית:

(הערה למורה- מומלץ להכין על 10 כרטיסיות כל אחד ממנהגי יום העצמאות שלהלן)

במדינת ישראל התקבעו במשך השנים מנהגים שונים לציון יום העצמאות

מיינו מנהגים אלו למנהגים המסמלים הודיה ומנהגים המסמלים חינוך למחויבות

1. קישוט הבתים והרחובות בדגלי ישראל (לקליפ נחמד על קישוט הארץ בדגלים ביום העצמאות בימי הקורונה) מה אתם חשים לנוכח הרחובות המדוגללים
2. טקס הדלקת המשואות– טקס מיום העצמאות תשפ"ד (צפייה מדקה 53)

רשימת מדליקי המשואות – כדאי להכיר כמה מהם ולהבין מה המסר בכך שהם נבחרו להדליק משואות.

בשנים האחרונות התקבע המנהג לבצע טקס הדלקת משואות גם ברשויות המקומיות השונות-האם אתם יודעים מי מדליק השנה משואות בישובכם ומדוע?

1. תפילות הלל ותפילות חגיגיות בבתי הכנסת (לנוסח התפילה המיוחד -למעוניינים ניתן לדון על מבנה התפילה ומשמעות פרקי ההודיה הנקראים בה)
2. חגיגות ובמות בידור ברחבי הערים
3. יציאה לטיולים ברחבי הארץ בדגש על אתרי התיישבות ומורשת קרב
4. סעודות משפחתיות ושל חברים ("מנגלים")
5. בעבר מצעד צה"ל-כיום בקור בבסיסי וחניוני צהל ומטסים של חיל האויר
6. קבלת פנים לחיילים מצטיינים בבית הנשיא
7. חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי
8. טקס חלוקת פרסי ישראל– רשימת הזוכים במשך השנים -מה ניתן ללמוד מדמותם?

לדיון בכיתה לאחר המיון:

• אילו מנהגים נוספים אתם מכירים ביום העצמאות? מה משמעותם?
• האם יש מנהגים שאינם שייכים להודיה או למחוייבות? האם אותם ראוי לצמצם השנה?

הפוסט מדוע לחגוג עצמאות? על הודיה ומחויבות הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

הערה: המערך שלפניכם עוסק בנושא "כבד". יש לשקול היטב אם המערך מתאים לאופי ולגיל של כיתתכם. (למערך מותאם לגילאי יסודי לחצו כאן)

טוב למות בעד ארצנו

הביטו בתמונת "האריה השואג" בתל-חי.

בתחתיתו של הפסל נטבע המשפט המיוחס ליוסף טרומפלדור (בשינויי נוסח קלים. על השאלה אם אכן טרומפלדור אמר את המשפט, ראו כאן), "טוב למות בעד ארצנו".

• מה אתם חושבים על המשפט הזה?
• האם ישנם ערכים נוספים שאתם חושבים ש"טוב" למות למענם? מהם?
• מה ניתן ללמוד עלינו (כפרטים וכאומה) מכך שישנם ערכים שלמענם אנו מוכנים למות?

לסרטון כללי על פרשת תל חי (מתאים גם לחט"ב) ראו כאן:

מיתוס תל חי הפך לאבן-דרך בציונות. מאז ועד היום מלווה אותנו גבורת לוחמי תל-חי, והקריאה "טוב למות בעד ארצנו". כל חייל וחיילת בצה"ל נשבעים בסוף הטירונות שלהם: "הנני נשבע(ת) ומתחייב(ת) בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקיה ולשלטונותיה המוסמכים…ולהקדיש כל כוחותיי ואף להקריב את חיי להגנת המולדת ולחירות ישראל".

עצם הנכונות של אדם להקדיש את כוחותיו ואף את חייו למען ערכים – מקדשת אותם גם כאשר אין צורך להקריב את חייו בפועל למענם. ברוח דברים אלו, אמר מרטין לותר קינג כי אדם שאין לו דבר שהוא מוכן למות למענו – במדיה מסויימת הוא אינו ראוי לחיות (קישור).

כאשר חייל "עולה על מדים" – מדים אחידים, אותם לובש גם הטירון וגם הרמטכ"ל – הוא למעשה מצהיר על נכונותו לתרום את כשרונותיו, מרצו, יכולותיו הפרטיות, כל אשר יש לו ואף את חייו למען הכלל. בכך, מעיד האדם על עצמו שהקיום שלו אינו קיום עראי, לשמונים או תשעים שנה, אלא קיום נצחי, הקשור בשלשלת הדורות של עם ישראל כולו – בעבר ובעתיד.

בן גוריון – "הנשק הסודי" שלנו

הקשר הבין-דורי הזה, קשר של חיים ומוות למען הכלל, קיבל ביטוי בדברים אותם כתב ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן גוריון:

"חזון-דורות הפך בלב חלוצים אלה תביעה מתמדת מעצמם. לאחר שזרקו מאחורי גוום ירושת עברם בגלות*, התחילו בארץ הכל מחדש, ושיקעו חייהם במפעל-בראשית, בהנחת יסודות ראשוניים, חמריים וגופניים, וגם תרבותיים ורוחניים, לחיי עם עצמאי; הכשירו אדמה והפריחו שממה; חצבו בורות וגילו מים; סללו דרכים וכבישים; בנו כפרים וערים; שמו בפי עצמם ובפי ילדיהם שפה חדשה, שפת-העולמים של עמם; חישלו כוח יהודי; ארגנו הגנה והנהלה עצמית; נלחמו עם פגעי-הטבע וכוחות-המדבר, וניטעה בלבם ההרגשה שלא מן ההפקר ולא מחסד-זרים זכו בכל אשר להם, אלא אך ורק מפרי עמלם, יצירתם ומאבקם. האדמה אשר מתחת לרגליהם, הלחם שהם אוכלים, הלשון אשר בפיהם, הבית שבו הם שוכנים, הדרך שעליו הם צועדים, הבטחון המובטח לילדיהם ולמשפחתם- כל אלה הם פרי מאמציהם ומעשה-ידיהם; וזה רק החלו לעשות, כי מאחורי מפעל-בראשית זה עומד חזון-קדומים, והוא גם חזון-עתידות, על גאולת עם ואדם, גאולה מלאה ושלמה, אשר למענה עלו, פעלו, עבדו נאבקו, ולמענה הם מוכנים למסור נפשם. זה היה היתרון האחד שהיה למגיני המדינה הצעירה של אויביהם, ובנשק סודי זה, ברוח ללא-חת של מגשימי-חזון, ניצחו המעטים את המרובים."

* הדברים הללו נובעים מהרעיון הציוני, שבן גוריון היה מנושאיו, של "שלילת הגלות". אין כאן המקום להאריך בזה, אך המעוניינים יכולים לקרוא על כך בקישור זה.

את הדברים הללו כתב דוד בן גוריון בשנת 1952 בהקדמה כרך הראשון של הספר "גווילי אש", המאגד דברים של נופלים בקרב (קישור).

משימת כתיבה:

• מדוע לדעתכם בספר זכרון לנופלים, החליט בן גוריון לשים את מסירות הנפש רק בתום רשימה ארוכה ומפורטת של מעשים חלוציים וציוניים רבים (כמו סלילת כבישים, חציבת בורות מים ועוד)?
• מהי לדעתכם החשיבות בכך ש"ניטעה בלבם ההרגשה שלא מן ההפקר ולא מחסד-זרים זכו בכל אשר להם, אלא אך ורק מפרי עמלם, יצירתם ומאבקם"? הרי לכאורה זה כיף ונעים לקבל דברים מן-המוכן?
• מהם אותם "חזון קדומים" ו"חזון עתידות" אליהם מכוון לדעתכם בן גוריון?

לסיכום: השאיפה העיקרית – לחיות חיי ערך ומשמעות

דבריו של בן גוריון מדגישים את העקרון היהודי, כי מסירות נפש בפירושה המילולי (נכונות למות) היא רק הקצה של השאיפה העיקרית – לחיות חיים שבהם האדם הפרטי רואה את עצמו לא רק כאטום-בודד המרחף בחלל הריק, אלא קשור למעגלי-קיום רחבים יותר. מעגלים אלו מתחילים בתא-המשפחתי הקרוב, ומתרחבים אל המשפחה המורחבת, החברים, בני כיתתנו, והם מתרחבים ועולים, עד שאנו מגיעים אל מעגלי הקיום של האומה, וממנה לעולם כולו.

אין כאן מחיקה וביטול של האדם הפרטי, חלילה, אלא הבנה כי הקיום שלו מקבל משמעות נוספת כאשר הוא קושר את גורלו במעגלים רחבים יותר. זאת ועוד, כפי שהדגשנו, אין ביהדות שאיפת-מוות כפי שיש בדתות אחרות, אלא שאיפה לחיות חיים של ערך ומשמעות. רק במקרה שבו המציאות כופה על האדם להגיע לבחירה בין מוות למען הערכים הנעלים ובין חיים ריקים מתוכן, אזי הבחירה במסירות-הנפש למען הערכים מדגישה ומבליטה כי כל שנות-החיים שקדמו לכך היו גם הן מלאות בערך ומשמעות.

"שיום יגיע ואהיה אחד מהם"

ב-כ' בכסלו תשפ"ד (3 בדצמבר 2023) נפל הלוחם בן זוסמן מירושלים בקרב ברצועת עזה. בן 22 היה בנופלו. לאחר מותו, גילתה משפחתו כי לפני צאתו לקרב הפקיד בן צוואה, אותה ביקש למסור למשפחתו אם ייפול בקרב. צפו בסרטון שהופק על ידי פרויקט צוללת כחולה – במותם ציוו לנו את החיים – בן זוסמן הי״ד:

הצוואה של בן זוסמן ז״ל, שנפל בצפון רצועת עזה

"אני כותב לכם את ההודעה הזו בדרך לבסיס. אם אתם קוראים את זה כנראה שקרה לי משהו. כמו שאתם מכירים אותי, כנראה אין מאושר ממני כרגע. לא סתם הייתי ממש לקראת הגשמת החלום שלי בקרוב. אני שמח ומודה על הזכות שתהיה לי להגן על הארץ היפה שלנו ועל עם ישראל.

גם אם יקרה לי משהו, אני לא מרשה לכם לשקוע בעצב. הייתה לי הזכות להגשים את החלום והייעוד שלי ותהיו בטוחים שאני מסתכל עליכם מלמעלה ומחייך חיוך ענק. כנראה שאשב ליד סבא ונשלים קצת פערים, כל אחד יספר על החוויות שלו ומה השתנה בין מלחמה למלחמה. אולי גם נדבר קצת פוליטיקה, נשאל אותו מה דעתו.

אם חס וחלילה אתם יושבים שבעה, תהפכו אותה לשבוע של חברים, משפחה וכיף. שיהיה אוכל, בשרי כמובן, בירות, שתייה מתוקה, גרעינים, תה וכמובן כמובן עוגיות של אמא. תעשו צחוקים, תשמעו סיפורים, תפגשו את כל שאר החברים שלי שעוד לא ראיתם. וואלה? מקנא בכם. הייתי רוצה לשבת שם לראות את כולם.

עוד נקודה חשובה מאוד מאוד. אם חלילה אפול בשבי, חי או מת. אני לא מוכן שחייל או אזרח אחד יפגעו בגלל איזו עסקה לשחרורי. אני לא מרשה לכם לא לנהל קמפיין או מאבק או משהו כזה. לא מוכן שישוחררו מחבלים תמורתי. בשום דרך, צורה או עסקה. אל תפרו את המילים שלי בבקשה.

אני אגיד את זה שוב, יצאתי מהבית בלי שבכלל זומנתי למילואים. אני מלא גאווה ותחושת שליחות ותמיד אמרתי שאם אצטרך למות הלוואי וזה יהיה בהגנה על אחרים ועל המדינה. ירושלים, הפקדתי שומרים, שיום יגיע ואהיה אחד מהם.״

שאלות לדיון:

• מה מהדברים בצוואה הכי נגע בכם? מדוע?
• כיצד הדברים עליהם דיברנו עד עתה באים לידי ביטוי בצוואה של בן זוסמן הי"ד?
• בפסקת הפתיחה כותב בן כי "הייתי ממש לקראת הגשמת החלום שלי בקרוב", ובמשפט הבא הוא כותב "אני שמח ומודה על הזכות שתהיה לי להגן על הארץ היפה שלנו ועל עם ישראל", כאשר הוא יודע כי הוא עלול למות בקרב. לאור הדברים עליהם דיברנו, כיצד ניתן לדעתכם לגשר על הפער בין שני המשפטים הללו, בין הפרטי לכללי?
• בן מדבר על כך שאם ייפול בקרב, הוא "יישב בשמיים" עם סבו שנפטר והם "ישלימו פערים" וידברו הן על החוויות שלהם והן על "מה שהשתנה בין מלחמה למלחמה". כיצד לדעתכם מבטאים משפטים אלו את הקשר הבין-דורי ואת הדברים עליהם דיברנו עד עתה?
• מדוע לדעתכם מבקש בן ממשפחתו שיעשו את השבעה עליו באופן כל כך חריג, של שמחה וכיף?
• מהם לדעתכם הערכים שהונחלו בבית על ידי הוריו של בן, שהביאו אותו לכתוב כזו צוואה בגיל 22? האם גם אתם רוצים שילדיכם העתידיים יהיו מסוגלים לכתוב דברים שכאלו? אם כן, אילו ערכים עליכם להנחיל להם לאורך השנים, וכיצד תעשו זאת?

לזכר הנופלים על תקומת ישראל, ניתן לצפות בסרטונים קצרים שהופקו על ידי פרויקט ״צוללת כחולה״ ובו מסר נופלים ממלחמת "חרבות ברזל", בכתב ידם. אנו מצדיעים לגבורתם ולמסירותם, זוכים להשראה מהם, ומתחייבם להמשיך את דרכם.

• במותם ציוו לנו את החיים – אלחנן קלמנזון הי״ד
• במותם ציוו לנו את החיים – אלקנה ויזל הי״ד
• במותם ציוו לנו את החיים – שחר פרידמן הי״ד
• במותם ציוו לנו את החיים – יוסף גיטריץ הי״ד
• במותם ציוו לנו את החיים – יפתח יעבץ הי״ד

הפוסט בעד ארצנו – גבורת הנופלים ומשמעותה הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

(למערך מותאם לתלמידי תיכון לחצו כאן)

מטרות:

1. לעורר תחושת שייכות, גאווה ואחריות למדינה.
   2. לחבר את חג העצמאות לתכנים של ערכים, תודה, ואכפתיות.
   3. לאפשר שיח מותאם גיל על מהי "מדינה" ומה התפקיד שלנו בה.

מצגת

יום העצמאות – תודה ומחוייבות

פתיחה (10 דקות)

שאלה פותחת בכיתה:
מה אתם אוהבים ביום העצמאות?

מעבר קצר ע"י המורה:
זה באמת חג שמח עם פעילויות משמחות. זה יום הולדת לכל המדינה, אבל יום העצמאות הוא גם הזדמנות להבין ולהכיר את הסיפור של הקמת המדינה שלנו, את היחוד שלה מאז ועד היום. והזדמנות להגיד תודה – ולהיזכר שישלנו תפקיד בבנייה של המדינה.

טקסט קריאה – ציטוט מתוך עיתון:

לצעירים רק כותרת מישראל היום: לתלמידי ה-ו ניתן לקרוא מאמר זה

"עם כל הקשיים – מדינת ישראל היא נס. חברה שיש בה כל כך הרבה טוב. אנחנו לא רקשמחים על מה שיש – אלא גם אחראים לשמור עליו." (ישראל היום, תשפ"ד)

שאלות שיחה בעקבות הציטוט:

1. מה לדעתכם הכותב מתכוון כשהוא כותב ש"ישראל היא נס"?
   2. למה חשוב לא רק לשמוח – אלא גם לשמור על מה שיש?
   3. איך ילדים יכולים להיות "אחראים למדינה"?

סרטון מומלץ לצפייה- , שמספר בצורה ברורה את סיפור הקמת המדינה, יחד עם הזדמנות להעריך את הנס הגדול והמאבקים שקדמו לעצמאות:

סרטון לכיתות ה-ו. הישגים של מדינת ישראל: ("כנגד כל הסיכויים" – AISH)

שיח כיתתי – מחברים את הסרטון לחיים שלנו:

– מה מיוחד במדינת ישראל?  נסו לצין כמה שיותר עובדות שאתם זוכרים.

– איך אתם אומרים תודה למדינה?
– באילו דרכים אנחנו יכולים להראות שאכפת לנו מישראל?

פעילות סיכום (10–15 דקות)

אפשרות א: "לב תודה למדינה"
– כל תלמיד מצייר לב וכותב בו:
• על מה אני מודה במדינה?
• מה אני מתחייב לעשות השבוע כדי לשמח מישהו?

אפשרות ב: "דגל המחוייבות"
– כל תלמיד מצייר דגל ישראל קטן, ובתוכו משפט אחד שמביע מחוייבות למדינה (כגון: “אתנדב”, למען חיילים, אטייל בארץ “אעזור לחברים”, “אניף דגל" ," אגיד תודה”. ,

סיכום על הלוח (לכתיבה משותפת):

| תודה על… | מחוייבות שלי היא… |
|————|———————–|
|              |                            |
|              |                            |

משימות בחירה – לשיעורי בית –

• ראיון : דברו עם מישהו מבוגר בבית, או מצוות בית הספר, ושאלו אותו:
  "למה בעיניך מדינת ישראל היא דבר חשוב?" ניתן להוסיף שאלות.
• יצירת גרף הישגים של המדינה/המצאות ישראליות אפשר גם ליצור כמצגת (עבודה עם מחשב/פלאפון).
• בחירת דמות משמעותית במדינה ולכתוב עליה ת"ז ומדוע היא מוערכת בעיניכם. מה תרומתה למדינה?
• כתיבה אישית- אילו ערכים חשובים לי במדינה ומדוע?
• חיבור שיר על אהבת הארץ.

הפוסט יום העצמאות – תודה ומחוייבות. מערך שיעור ליסודי (כיתות ב'-ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

(למערך מותאם לגילאי תיכון לחצו כאן)

מטרות השיעור

בסיום השיעור התלמידים יוכלו:

• להכיר את הרקע ההיסטורי ליום המשפחה
• להבין כי המשפחה היא מקור של כוח, תמיכה ואחריות הדדית, ואינה דבר מובן מאליו
• לזהות תפקידים ואחריות בתוך המשפחה, ולהבין את חשיבות השותפות של כל אחד
• להעמיק בהבנת הכוח הבין-דורי של המשפחה ובערכים העוברים מדור לדור
• לפתח תחושת הוקרה והכרת תודה כלפי בני המשפחה

יום המשפחה

חלק א’: קריאה בטקסט מידעי ודיון פתיחה

הרקע ליום המשפחה (15 דקות)

טקסט לתלמידים – עיבוד בהשראת ויקיפדיה, מותאם לשפת יסודי

יום המשפחה בישראל מצוין מדי שנה בחודש שבט. בעבר נקרא יום זה “יום האם”, והוא נועד להוקיר את האימהות על תפקידן החשוב במשפחה. יום האם נקבע בתאריך זה משום שזהו יום פטירתה של הנרייטה סאלד, דמות מרכזית שפעלה למען ילדים ומשפחות בארץ ישראל.

לפני כמה עשרות שנים הוחלף שמו של היום מ“יום האם” ל“יום המשפחה”. מאז, זהו יום שבו אנו מקדישים זמן לעצור ולהודות על המשפחה שלנו: על האנשים שסובבים אותנו, על הכוח, האהבה והתמיכה שהמשפחה מעניקה לנו. יום המשפחה מזכיר לנו שהמשפחה אינה דבר מובן מאליו, אלא מתנה שצריך להעריך ולשמור עליה.

שאלות הבנה ומחשבה

1. כיצד נקרא יום המשפחה בעבר?
2. מדוע נקבע יום האם בתאריך זה?
3. כיצד נקרא היום כיום, ומה אנו עושים בו?
4. מה פירוש הביטוי “לא מובן מאליו”?
5. למה חשוב להזכיר לעצמנו שהמשפחה אינה דבר מובן מאליו?
6. יש אנשים שטוענים שכאשר שינו את יום האם ליום המשפחה –
   האימהות איבדו את היום המיוחד שלהן. מה דעתכם?

דיון מונחה על גבי השאלות:

• מה זה "לא מובן מאיליו"? אילו דברים בחיים שלנו הם לא מובנים מאליהם?
• מה מיוחד באמא שלכם?
• בואו ננסה לבדוק בכיתה – האם יש דברים שמשותפים בין האמהות?
  (אכפתיות, דאגה, חום, הקשבה, מחשבה על אחרים)
• האם אפשר גם להוקיר את כל המשפחה וגם לתת מקום מיוחד לאמא?

חלק ב: לוקחים אחריות – כולנו שותפים במשפחה

פעילות חווייתית ודיון ערכי (25–30 דקות)

התלמידים מקבלים דף נספח:
“מי אחראי על מה בבית שלנו?”

הנחיה:

לפניכם רשימה ארוכה של משימות משפחתיות.
ליד כל משימה כתבו מי באמת אחראי עליה בבית שלכם.
חשוב לכתוב בכנות – ומותר גם לחייך  

-הרשימה המלאה – בנספח בסוף המערך

דיון בעקבות הפעילות

שאלות מנחות:

• למה חשוב שכולם במשפחה ייקחו חלק באחריות?
• האם זה רק כדי שיהיה יותר קל לאבא ואמא?
• איך שותפות באחריות משפיעה על התחושה בבית?

הדגשה:

כשכולם שותפים –
לא רק העבודה מתחלקת,
אלא גם תחושת ההצלחה,
השייכות והקשר בינינו מתחזקים.

ניתן לסיים כאן לדלג על חלק ג' ולעבור לחלק ד'- לפעילות הסיכום ומשימת הכתיבה לשיעורי בית.

חלק ג’: קומה נוספת לעומק – הכוח הבין־דורי של המשפחה

פעילות העמקה / אפשרות לשעה נוספת

בחלק זה אנו לוקחים את השיעור לקומה נוספת של עומק, ועוסקים בכוחה של המשפחה כמשהו שנבנה לאורך דורות, ושואב כוח מהעבר כדי לצמוח אל העתיד.

פעילות: “עץ המשפחה שלי”

התלמידים מציירים עץ משפחתי פשוט.

הנחיות:

• ליד ההורים – כתבו תכונה אחת שאתם חושבים שהם ירשו מההורים שלהם
• ליד עצמכם – כתבו תכונה אחת שאתם מזהים אצלכם ושקיבלתם מסבא או מסבתא
• אפשר להוסיף: מנהג, סיפור או זיכרון משפחתי

ניתן כחלופה לדון על הטקסט של השיר "חי" – זוכה לשעבר באריווזיון

מצורף בסוף המערך דף הפעלה לתלמידים

קטע מן המקורות – משל העץ והשורשים

“וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל־מַיִם,
וְעַל־יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו;
וְלֹא יִרְאֶה כִּי־יָבֹא חֹם,
וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן,
וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג,
וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי.”
ירמיהו י״ז, ח’

ניסוח מפושט ומותאם לתלמידי יסודי

הפסוק מתאר עץ חזק שנטוע ליד מים.
העץ שולח שורשים עמוקים,
ולכן גם כשחם או קשה   הוא לא נובל,
ממשיך להיות ירוק,
וממשיך לתת פירות.

הצעה להצגה בכיתה (פדגוגית)

• להקריא תחילה את הפסוק
• לשאול: מה לא ברור? אילו מילים קשות?
• לקרוא יחד את הניסוח המפושט
• לבקש מהתלמידים למצוא:
  • • מי העץ?
    • מה הם השורשים?
    • מה הם “המים”?
    • מה הם ה“פירות”?

שאלות לדיון – משל ונמשל

• למה המשפחה דומה לעץ?
• מה מחזק משפחה לאורך זמן?
• אילו דברים במשפחה שלנו הם כמו “שורשים”?
• איך היכרות עם הסבים, הסיפורים והעבר מחזקת אותנו היום?
• מה כל אחד מאיתנו יכול לעשות כדי להעמיק את השורשים של המשפחה שלו?

דיון יישומי:

• איך יוצרים שורשים עמוקים במשפחה שלנו?
  (היכרות עם הסיפור המשפחתי, שמיעת סיפורים על סבים וסבתות, הכרת הדודים, המקומות שמהם באו, שמירה על מנהגים, שיחות משפחתיות)

חלק ד’: סיכום וכתיבה אישית – ניתן לתת כמשימת בית

התלמידים כותבים במחברת

1. למה יום המשפחה חשוב באופן כללי?
2. למה הוא חשוב עבורי?
3. למי במשפחה חשוב לי להגיד תודה – ועל מה?
4. איזו מחשבה חדשה אנחנו לוקחים איתנו היום על המשפחה שלנו?

(נספח – דף פעילות לשיר "חי")

השיר “חי” – משפחה, המשכיות וכוח

השיר “חי” של עפרה חזה מדבר על חיים, המשכיות וכוח שעובר מדור לדור.

חלק א’: האזנה ותחושה ראשונית

האזינו לשיר.

בזמן ההאזנה חשבו:

1. איזו מילה חוזרת הרבה פעמים בשיר? ____________
2. איזה רגש השיר מעורר בי?
   ☐ שמחה
   ☐ גאווה
   ☐ התרגשות
   ☐ כוח
   ☐ אחר: ______________________

חלק ב’: קריאה והתבוננות

קראו את הקטע הבא מתוך השיר:

“עובר מזמור
מדור לדור,
כמעיין מאז ועד עולם

אני שואל, ומתפלל

טוב של אבדה עוד התקווה

חי, חי, חי
כן, אני עוד חי.
זה השיר שסבא
שר אתמול לאבא
והיום אני.

אני עוד חי, חי, חי,"

1. מי הדמויות שמוזכרות בקטע? ________
2. מה עובר בין הדורות בשיר? וכיצד זה קשור לכך שלא עבדה התקווה? ____________
3. למה לדעתכם חשוב להזכיר גם סבא וגם אבא? ומה הקשר לזה ש" אני עוד חי"? ____________

חלק ג’: חיבור אליי ולמשפחה שלי

1. האם יש במשפחה שלי משהו שעובר מדור לדור? ____________
   (שיר, סיפור, מאכל, מנהג, ביטוי מיוחד…)
2. דבר אחד שלמדתי מההורים שלי: _________________
3. דבר אחד שלמדו ההורים שלי מההורים שלהם (אם אני יודע/ת): ___________
4. מתי אני מרגיש/ה שהמשפחה נותנת לי כוח? ____________

חלק ד’: לסיכום

השלימו:

“בשבילי להיות חי בתוך המשפחה שלי זה אומר…” _________________________________________________

נספח לחלק ב:

לוקחים אחריות – מי אחראי על מה, בבית שלנו?

לפניכם רשימה של פעולות ומשימות שקורות כמעט בכל משפחה.
ליד כל פעולה – כתבו על הקו מי בבית שלכם בדרך כלל אחראי עליה.
אין תשובות נכונות או לא נכונות – רק כנות

1. לסדר את המיטה   __________________________
2. להוריד כלים מהשולחן אחרי הארוחה   __________________________
3. להכניס או להוציא כלים מהמדיח   __________________________
4. להוציא את האשפה   __________________________
5. לבחור מה אוכלים לארוחת ערב   __________________________
6. להכין אוכל / לחתוך סלט   __________________________
7. לעשות קניות   __________________________
8. לשלם חשבונות   __________________________
9. לבחור סרט או תוכנית לכל המשפחה   __________________________
10. לשמור על אח או אחות קטנים   __________________________
11. לקחת ילד או ילדה לרופא   __________________________
12. להסיע את המשפחה למקומות רחוקים   __________________________
13. לסדר את הבית לקראת שבת / אירוח   __________________________
14. לתקן משהו שמתקלקל בבית   __________________________
15. לזכור ימי הולדת ואירועים חשובים   __________________________
16. לקום בלילה כשמישהו לא מרגיש טוב   __________________________
17. לדאוג שכולם יגיעו בזמן למסגרות   __________________________
18. לבחור לאן יוצאים לטיול משפחתי   __________________________
19. לדאוג שלכולם יהיה מה שצריך לבית הספר   __________________________
20. להקשיב כשמישהו צריך לדבר   __________________________

משימה נוספת אצלנו בבית:
____________________________________________________________

הפוסט יום המשפחה (לכיתות ד–ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.