מטרות השיעור

• התלמידים יכירו את טקס הדלקת המשואות כחלק מחגיגות יום העצמאות של מדינת ישראל
• התלמידים יזהו ערכים של תרומה למדינה, אחריות לאומית, יוזמה ועשייה למען הכלל
• התלמידים יכירו את רעיון שבטי ישראל בתנ"ך כסמל לאחדות משלימה.
• התלמידים יבינו את חשיבות החיבור בין חלקי עם ישראל והשותפות בגורל ובייעוד

 פתיחה (15 דקות)

המורה יציג קטע מתוך טקס המשואות של השנה. חלק מרגש במיוחד, או דמות מפורסמת שמדליקה משואה, שיכירו את "הפורמט", ויראו כמה זה חגיגי עם קהל גדול ….

• מי ראה את טקס הדלקת המשואות השנה?
• מה המטרה שלו?

ניתן להיכנס לאתר הכנסת וללמוד קצת לעומק על המעמד.

ניתן לחלק טקסט מקוצר לקריאה ולכתיבה במחברות:

מהו טקס המשואות?

טקס הדלקת המשואות הוא הטקס הממלכתי הנועל את אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה ופותח את חגיגות יום העצמאות.

הטקס נערך ברחבה שבהר הרצל בירושלים, סמוך לקברו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל, ומועבר בשידור ישיר בערוצי הטלוויזיה והרדיו המרכזיים. טקס הדלקת המשואות נערך במדינת ישראל משנת 1950, והוא התפתח במרוצת השנים עד שקיבל את צביונו העכשווי.

נוכחים בו יושב ראש הכנסת, שרים, חברי הכנסת, הרמטכ"ל, אנשי הסגל הדיפלומטי, משפחות שכולות, נכי צה"ל ואזרחים. מדי שנה מוזמנים כ-5,000 צופים.

הרחבה מקושטת בתפאורה עם סמלי 12 שבטי ישראל ומוארת בתאורה צבעונית.

במרכז הטקס – הדלקת 12 משואות כנגד 12 השבטים.

לאורך השנים נלקחו הנושאים המרכזיים של הטקס מההיסטוריה של הציונות ומתקומת מדינת ישראל: העלייה והקליטה, המפעל החינוכי, פיתוח המדע והטכנולוגיה, מתנדבים, יהדות התפוצות, הלשון העברית, איכות הסביבה, האחדות ועוד.

משיאי המשואות נבחרים בהתאם לנושא המרכזי של הטקס. אנשים שעשו ופעלו למען מדינת ישראל ועם ישראל, בתחומים שונים ומגוונים, מחקר, כלכלה, מוסיקה, רפואה, צבא, התנדבות, תרבות, חינוך ועוד…

ענו על השאלות במחברת:

• מתי מתקיים טקס הדלקת המשואות?
• ומה הוא מסמל בין שני הימים הלאומיים?
• היכן נערך הטקס, וליד קברו של מי הוא מתקיים?
• מדוע מדליקים דווקא 12 משואות, ומה הן מסמלות?
• אילו סוגי אנשים נבחרים להדליק משואה, ומה המשותף להם?

שלב א' – מה הופך אדם לראוי להדליק משואה? (5–7 דקות)

שאלות לדיון בכיתה:

• אילו תכונות יש לאדם שראוי להדליק משואה?
• מה אדם צריך לעשות כדי לתרום למדינה?

רישום על הלוח:
תרומה למדינה | אחריות | יוזמה | מסירות | מצוינות | עזרה לזולת|השפעה

הדגשה:
לא רק הצלחה אישית – אלא עשייה שיש בה תרומה לעם ולמדינה

שלב ב' – פעילות מרכזית: 12 השבטים = 12 ערכים (15 דקות)

נספח: מפת ארץ ישראל בחלוקת השבטים (על פי התנ"ך) עם 12 דגלים ריקים

הסבר קצר:

עם ישראל בתנ"ך היה מחולק ל-12 שבטים – לכל שבט אופי ותפקיד, אך כולם יחד יצרו עם אחד.

הדגש:
ריבוי חלקים – עם אחד
כל אחד תורם בדרכו

משימה:

בכל דגל התלמידים כותבים: תכונה כשרון או ערך שמחזק את עם ישראל ואת מדינת ישראל

דיון לסיכום השלב הזה– אחדות העם

• למה חשוב שלעם ישראל יהיו הרבה סוגים של אנשים?
• מה מחבר בינינו כעם אחד?

סיכום:

האחדות לא אומרת שכולנו אותו דבר – אלא שכולנו פועלים יחד למען עם ישראל ומדינתו

שלב ג' – משימת כתיבה

"המלצה על דמות להדלקת משואה" (10 דקות)

כתבו המלצה לוועדה הבוחרת:

בחרו דמות מהסביבה הקרובה:

• הורה
• סבא/סבתא
• שכן
• מורה
• דמות אחרת

התייחסו:

• מי הדמות?
• כיצד היא תורמת לאחרים או למדינה?
• איזה ערך היא מבטאת?
• מדוע היא ראויה להדליק משואה?

הדגשה:
גם עשייה יומיומית למען אחרים היא חלק מבניין החברה והמדינה

סיכום (3–5 דקות)

סיכום:

טקס המשואות מזכיר לנו שהמדינה נבנית בזכות אנשים שפועלים למענה,
ושכל אחד מאיתנו יכול להיות שותף בכך.

נספח לשיעור

• מפת ארץ ישראל בחלוקה לשבטי ישראל (על פי התנ"ך) עם 12 דגלים ריקים למילוי ערכים אפשריים להדלקת משואות.

הפוסט מערך שיעור ליסודי: תעלה המשואה (כיתות ג-ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

(למערכים על יום העצמאות לתלמידי תיכון ולתלמידי יסודי)

(למערך תעלה המשואה לתלמידי יסודי לחצו כאן)

טקס הדלקת המשואות ביום העצמאות

לאורך השנים בחרה מדינת ישראל בדמויות שונות להדלקת משואות ביום העצמאות.

• מהן לדעתכם התכונות/הפעולות שבגינן ראוי להעניק את הכבוד הזה לאדם?
• לו אתם הייתם קובעים את הקריטריונים להדלקת המשואות – מה הם היו?

• עברו על רשימת משיאי המשואות לאורך השנים, ובחרו דמות אחת שמהווה עבורכם השראה. הסבירו ונמקו את בחירתכם.

• מספר משיאי המשואות הוא 12 – כמניין שבטי ישראל. האם ומדוע יש לדעתכם חשיבות במספר סמלי זה? נמקו.

הטקס לשנת תשפ״ו

עברו על רשימת משיאי המשואות ביום העצמאות ה-78 (תשפ״ו).

• בחרו דמות אחת מהדמויות ששם, והסבירו מדוע לדעתכם היא ראויה להדליק משואה.

החיבור האישי

המשותף למשיאי המשואות הוא היוזמה והעשייה למען העם והארץ.

• בחרו דמות אחת שאתם מכירים, שלדעתכם ראויה להשיא משואה. כתבו ״מכתב המלצה״ לוועדה הבוחרת, בו תנמקו את הצעתכם (כמובן שאין צורך באמת לשלוח את המכתב).
• חשבו במה אתם יכולים לתרום, מהי החוזקה שלכם, או מהי ״יוזמת החלומות״ שלכם שהייתם רוצים להקים, וכתבו מהי.
• משיאי המשואה פותחים את דבריהם בהצגה עצמית בנוסח ״אני ______ בנם/בתם של _______ ו________״. מדוע לדעתכם יש חשיבות לציין את שמות ההורים? אילו ערכים נטעו בכם הוריכם ומשפחתכם, שלדעתכם ילוו אתכם בהמשך חייכם ובדרך החיים בה תבחרו?
• הבסיס לטקס המשואות הוא מימי המשנה, אז הודיעו באמצעות המשואות ליהודי הגולה על כך שהחל חודש חדש (ראו במשנה מסכת ראש השנה פרק ב). האם לדעתכם גם לטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות יש חשיבות לכלל יהודי העולם? נמקו תשובתכם.

הפוסט תעלה המשואה הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

קביעת יום העצמאות

בדיון שנערך בכנסת בחודש ניסן תש"ט, אפריל 1949 לגבי קביעת תאריכו של יום העצמאות (שתחילה נקרא יום הקוממיות) אמר חבר הכנסת בן ציון דינור (שמאוחר יותר היה שר החינוך) את הדברים הבאים:

"קביעת יום הקוממיות, או חג השיחרור, … זהו הצעד הראשון של הכנסת בעיצוב דמותה התרבותית של מדינת ישראל, של ישראל המחודשת. משום כך יש חשיבות מרובה ביותר, .. לקביעת דמותו, צורתו והישלבו למערכת חייה התרבותיים של האומה. כל חג בישראל יש ..יסודות.

ישנו זכרון היסטורי בכל חג. בכל חג בישראל יש אידיאה, אידיאולוגיה מסויימת, בחג החנוכה' כבחג הפסח­… כל חג מכוון כך, שבו ­ בכל הווייתו ­ גלומה האידיאה שלו. בהתאם לכך ישנו לכל חג סמל מסויים,

אני רוצה להגיד, כיצד אני מתאר את החג הזה. אני סובר, שחג זה הוא חג החירות, חג שיחרור האומה, חג קיבוץ גלויות, חג של אקטיביזם* חג של קוממיות" (מתוך דברי הכנסת עמ' 19)

* להבנת המושג אקטיביזם ציוני-דינור מתכוון לפעילות האקטיבית בתחומי ההתיישבות, הלחימה ההעפלה והפעילות המדינית שהביאה לתקומת ישראל ושינתה את מצבם של היהודים מכאלו שהמתינו בגלות באופן פסיבי לגאולה לכאלו שפעלו למענה באופן מעשי.

שאלות לדיון בכיתה:

• מה מסמל החג עבור דינור (שייצג את דעת רוב חברי הכנסת באותה עת)?
• מה דעתכם על המסרים של חג העצמאות על פי דינור? האם הם רלוונטיים להיום?
• האם לאור מסרים אלו קיומו של החג תלוי במצב הרוח הלאומי של מדינת ישראל בכל שנה ושנה?

כיצד חוגגים חג לאומי?

מתוך מנהגי החג שנקבעו עם קביעתו, נוכל להבין את המשמעות והמהות שעמדה בבסיס קביעת ציון החג. לדינור היו כמה הצעות כיצד יש לחוג את יום העצמאות.

"ראשית כל שבתון ­ביטול מלאכה וחג בבית.

יש לקבוע בחג זה מנהג של סעודות משותפות. החוק צריך לקבוע שבחג זה לא זו בלבד שבכל בית מתקיימת סעודה, אלא כמו בחג הפסח… מתאספות משפחות ­משפחות וסועדות ביחד. ע"י חגיגה משותפת באים לידי ביטוי רגשות האחווה, הידידות והקשר הלאומי, אותם רגשות האחווה, והידי­דות, שהיו הכוח המניע במלחמת ישראל לעצמאותו, יש לפתחם ולטפחם.

יש לקבוע בחוק, שבאותו יום צריך להדליק אורות. בספר חשמונאים ב' לא נזכר, אמנם, שחג החנוכה הראשון היה חג ­האורים. רק פלאביוס (=יוסף בן מתיתיהו) כתב על "אורות"' והוא הסביר שהאורות מסמלים את יציאת ישראל מעבדות לחירות ומאפילה לאור גדול.

גם המנהג של פרחים וירקות צריך להיכנס למנהגים של החג הזה. אני מציע שבחג זה נוסיף לסעודות משפחתיות משו­תפות בערב החג גם אורות ,ולמחרתו ביום ­החג יש לקשט את הבתים והחוצות בפרחים ובירק.

הריני מציע עוד דבר אחד… תיכתב מגילת חירות ישראל. ישנם סופרים בישראל, ותמיד נהג ישראל לציין בדורות הבאים את עברו. יש להטיל על סופרים גדולים או וועדה לכתוב את המגילה. ובמגילה זו יונחו חמישה יסודות. היסוד הראשון: נאמנות ישראל לארצו אשר תסופר במגילה מדור לדור. יסופר בה, שאחרי חורבן בית­ המקדש לא עזב ישראל את ארצו, וחמש מאות שנה אחרי חורבן ירושלים עוד נלחם ישראל ­ יותר מכל עם עתיק בעולם ­ על ארצו. דבר זה יש לספר מדור לדור, למען ידעו בכל העולם, כי טפלו עלינו שקר, שעזבנו את ארצנו! יש לספר, שהגולה נוצרה רק חמש מאות שנה אחרי חורבן הבית, כאשר באו עלינו ערבים כובשים והוציאו את ישראל מארצו. הם לקחו את אדמתנו, והם שלקחו את ארצנו. … במגילה הזאת יש לספר מהי גלות. עלינו לחנך את דורנו ואת הדורות הבאים למען יידעו מה היתה הגלות לישראל, למען יידעו שאנחנו נשאנו את חרפת העמים. אנחנו צריכים באותה מגילה במלים קצרות להוכיח, שכל העלילות שהעלילו על ישראל מדור לדוד, אינן אלא נסיון של העמים לכפר על שפיכת דם ישראל … צריך שיסופר מה רבה נאמנות ישראל לארצו מדור לדור. בה צריך לספר על המרד בגלות מראשית חיבת ציון והציונות עד מלחמת החירות ועד הכרזת העצמאות…"

משימת כתיבה:

-מה המסרים שמבקש דינור להעביר באמצעות הצעותיו?

-מה מבין רעיונותיו של דינור התקיים הלכה למעשה ומצוין כיום בצורה זו או אחרת ביום העצמאות? מה דעתכם על הצעותיו?

-אילו מנהגים מצביעים על כך שיום העצמאות נועד להזכיר לעם ולחנכו למחויבות להמשך המפעל הציוני?

-לצד הדיון בכנסת החליטה מועצת הרבנות הראשית לציין את יום העצמאות כיום הודיה לאלוקים על הקמת המדינה – קראו והביעו דעתכם על החלטת הרבנות בקישור זה.

-האם וכיצד אתם ומשפחותיכם מציינים את יום העצמאות בהתאם לרוח היעדים הנ"ל? מדוע?

בין מחוייבות להודיה

משימה כיתתית:

(הערה למורה- מומלץ להכין על 10 כרטיסיות כל אחד ממנהגי יום העצמאות שלהלן)

במדינת ישראל התקבעו במשך השנים מנהגים שונים לציון יום העצמאות

מיינו מנהגים אלו למנהגים המסמלים הודיה ומנהגים המסמלים חינוך למחויבות

1. קישוט הבתים והרחובות בדגלי ישראל (לקליפ נחמד על קישוט הארץ בדגלים ביום העצמאות בימי הקורונה) מה אתם חשים לנוכח הרחובות המדוגללים
2. טקס הדלקת המשואות– טקס מיום העצמאות תשפ"ד (צפייה מדקה 53)

רשימת מדליקי המשואות – כדאי להכיר כמה מהם ולהבין מה המסר בכך שהם נבחרו להדליק משואות.

בשנים האחרונות התקבע המנהג לבצע טקס הדלקת משואות גם ברשויות המקומיות השונות-האם אתם יודעים מי מדליק השנה משואות בישובכם ומדוע?

1. תפילות הלל ותפילות חגיגיות בבתי הכנסת (לנוסח התפילה המיוחד -למעוניינים ניתן לדון על מבנה התפילה ומשמעות פרקי ההודיה הנקראים בה)
2. חגיגות ובמות בידור ברחבי הערים
3. יציאה לטיולים ברחבי הארץ בדגש על אתרי התיישבות ומורשת קרב
4. סעודות משפחתיות ושל חברים ("מנגלים")
5. בעבר מצעד צה"ל-כיום בקור בבסיסי וחניוני צהל ומטסים של חיל האויר
6. קבלת פנים לחיילים מצטיינים בבית הנשיא
7. חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי
8. טקס חלוקת פרסי ישראל– רשימת הזוכים במשך השנים -מה ניתן ללמוד מדמותם?

לדיון בכיתה לאחר המיון:

• אילו מנהגים נוספים אתם מכירים ביום העצמאות? מה משמעותם?
• האם יש מנהגים שאינם שייכים להודיה או למחוייבות? האם אותם ראוי לצמצם השנה?

הפוסט מדוע לחגוג עצמאות? על הודיה ומחויבות הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

(למערך מותאם לתלמידי תיכון לחצו כאן)

מטרות:

1. לעורר תחושת שייכות, גאווה ואחריות למדינה.
   2. לחבר את חג העצמאות לתכנים של ערכים, תודה, ואכפתיות.
   3. לאפשר שיח מותאם גיל על מהי "מדינה" ומה התפקיד שלנו בה.

מצגת

יום העצמאות – תודה ומחוייבות

פתיחה (10 דקות)

שאלה פותחת בכיתה:
מה אתם אוהבים ביום העצמאות?

מעבר קצר ע"י המורה:
זה באמת חג שמח עם פעילויות משמחות. זה יום הולדת לכל המדינה, אבל יום העצמאות הוא גם הזדמנות להבין ולהכיר את הסיפור של הקמת המדינה שלנו, את היחוד שלה מאז ועד היום. והזדמנות להגיד תודה – ולהיזכר שישלנו תפקיד בבנייה של המדינה.

טקסט קריאה – ציטוט מתוך עיתון:

לצעירים רק כותרת מישראל היום: לתלמידי ה-ו ניתן לקרוא מאמר זה

"עם כל הקשיים – מדינת ישראל היא נס. חברה שיש בה כל כך הרבה טוב. אנחנו לא רקשמחים על מה שיש – אלא גם אחראים לשמור עליו." (ישראל היום, תשפ"ד)

שאלות שיחה בעקבות הציטוט:

1. מה לדעתכם הכותב מתכוון כשהוא כותב ש"ישראל היא נס"?
   2. למה חשוב לא רק לשמוח – אלא גם לשמור על מה שיש?
   3. איך ילדים יכולים להיות "אחראים למדינה"?

סרטון מומלץ לצפייה- , שמספר בצורה ברורה את סיפור הקמת המדינה, יחד עם הזדמנות להעריך את הנס הגדול והמאבקים שקדמו לעצמאות:

סרטון לכיתות ה-ו. הישגים של מדינת ישראל: ("כנגד כל הסיכויים" – AISH)

שיח כיתתי – מחברים את הסרטון לחיים שלנו:

– מה מיוחד במדינת ישראל?  נסו לצין כמה שיותר עובדות שאתם זוכרים.

– איך אתם אומרים תודה למדינה?
– באילו דרכים אנחנו יכולים להראות שאכפת לנו מישראל?

פעילות סיכום (10–15 דקות)

אפשרות א: "לב תודה למדינה"
– כל תלמיד מצייר לב וכותב בו:
• על מה אני מודה במדינה?
• מה אני מתחייב לעשות השבוע כדי לשמח מישהו?

אפשרות ב: "דגל המחוייבות"
– כל תלמיד מצייר דגל ישראל קטן, ובתוכו משפט אחד שמביע מחוייבות למדינה (כגון: “אתנדב”, למען חיילים, אטייל בארץ “אעזור לחברים”, “אניף דגל" ," אגיד תודה”. ,

סיכום על הלוח (לכתיבה משותפת):

| תודה על… | מחוייבות שלי היא… |
|————|———————–|
|              |                            |
|              |                            |

משימות בחירה – לשיעורי בית –

• ראיון : דברו עם מישהו מבוגר בבית, או מצוות בית הספר, ושאלו אותו:
  "למה בעיניך מדינת ישראל היא דבר חשוב?" ניתן להוסיף שאלות.
• יצירת גרף הישגים של המדינה/המצאות ישראליות אפשר גם ליצור כמצגת (עבודה עם מחשב/פלאפון).
• בחירת דמות משמעותית במדינה ולכתוב עליה ת"ז ומדוע היא מוערכת בעיניכם. מה תרומתה למדינה?
• כתיבה אישית- אילו ערכים חשובים לי במדינה ומדוע?
• חיבור שיר על אהבת הארץ.

הפוסט יום העצמאות – תודה ומחוייבות. מערך שיעור ליסודי (כיתות ב'-ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מטרות השיעור

• להבין שחירות איננה רק מצב חיצוני אלא יכולת פנימית לבחור
• לזהות מצבי “שיעבוד” גם בעולם חופשי
• לפתח תחושת אחריות אישית וחוסן פנימי
• לחבר בין פסח לבין המציאות האישית של התלמידים

רקע:

אנחנו נמצאים בימים גדולים והסטורים, אך גם תקופה לא פשוטה. מתקפת טילים, אי וודאות, ביטולים, פחות שליטה על מה שקורה סביבנו, מה שגורר תחושת מתח, חשש או חוסר ודאות.

ודווקא בתוך הימים האלה מגיע חג פסח, שנקרא גם  חג החירות.

בשיעור הזה ננסה לדון במושג חירות, מיהו  בן חורין? וכיצד ממשיכים להרגיש חירות וחוסן גם בתוך מציאות מורכבת.

פתיחה: היכרות עם סיפורו של אסיר ציון – נתן שרנסקי

להקראה או להציג על מסך בזום לתלמידים:

נתן שרנסקי היה יהודי שחי בברית המועצות הסובייטית, בתקופה שבה לא הייתה חירות אמיתית.
המשטר אסר על חופש ביטוי, על תמיכה בציונות ועלייה לישראל.

שרנסקי נאבק על זכויות אדם ועל זכותו להיות ציוני. בשל כך הוא נעצר, הואשם בבגידה, ונשלח לשנים של מאסר בכלא הסובייטי, כאשר חלקן בבידוד קשה מאוד.

החוקרים ניסו לשבור אותו: להכריח אותו להודות בטעותו, לוותר על האמת שלו.

אבל בתוך הכלא הוא הבין דבר עמוק:

אפשר לשלוט במה שקורה לי, אבל לא במי שאני בוחר להיות.

וכך הוא אמר לשופט שדן אותו למאסרו:

 “אתה חושב שאתה חופשי… אך מבין שנינו – אני הוא בן החורין האמיתי.
אמנם גופי יהיה משועבד, אך רוחי תישאר חופשית…
ואילו אתה – אינך חופשי להכריע לפי אמונתך.”

לדיון בקבוצה

איך יכול להיות שאדם בכלא—מרגיש חופשי יותר מהשופט?

נסו לכתוב במחברת מהי חירות לפי נתן שרנסקי?

מצורף סרטון מעולה עם 5 המלצות של שרנסקי לתלמידים שבבית תחת מלחמה גלובלית. איך לעבור את התקופה בבית, בקשו מהתלמידים לרשום מהם 5 ההמלצות- וכיצד הם שומרות על החירות שלנו?

אפשר להציג שקף מסכם לסרטון:

1. לתת משמעות- לבחור להבין את התפקיד שלכם.
2. ⁠ לזכור שלא תלוי בכם מתי ייגמר. תלוי בי להיות איש חופשי- תבנו תוכניות שאתם שולטים בהם.
3. ⁠לשמור על חוש הומור- מבט חיובי
4. ⁠לעשות משהו שאוהבים
5. ⁠תרגישו קשר עם כל העם- ביחדכם לבחור שאתם לא לבד

להעמקה:

 “ניתן למצוא עבד שרוחו מלאה חירות, ולהיפך – בן חורין שרוחו רוח של עבד.” (הרב הראשי לישראל – הרב אברהם יצחק הכהן קוק)

סיכום הדיון:

חירות היא לאו דווקא מצב חיצוני, כמה אני חופשי לזוז ממקום למקום – אלא מצב פנימי.

חלק שני: עדות מהמציאות – אלי שרעבי

אלי שרעבי הוא אחד מהישראלים שנחטפו לעזה באירועי 7 באוקטובר.
הוא הוחזק בשבי בתנאים קשים מאוד—בלי ודאות, בלי שליטה על מה שיקרה, מנותק מהמשפחה ומהעולם.

מתוך עדויות שהתפרסמו על השבי, עולה כי אחד הדברים שעזרו לשורדים היה הניסיון לא לאבד את עצמם: להיאחז במחשבות, באמונה, בזיכרונות ובתקווה. במצב שבו כמעט כל שליטה חיצונית נלקחת, נשאר לאדם דבר אחד: היכולת לבחור מי הוא יהיה בתוך הסיטואציה.

שתפו מסך עם כריכת ספרו של שרעבי בו הוא מתאר את מה שעבר:

לדיון בקבוצה

מה השורה המסכמת של הספר? כיצד יכול היה אלי שרעבי לבחור בחיים כשהוא בשבי החמאס?

מה הוא מתאר שעזר לו? מה בעצם נשאר לאדם כשאין לו שליטה על המציאות?

האם גם אתם מסוגלים לבחור לשלוט על המציאות שלכם למרות שהרבה ממה שקורה היום הוא בלתי צפוי, לעיתים מפחיד, ומגביל את השגרה הרגילה שלנו כתלמידים?

חלק שלישי: השיר של בר השיר “עבדים” – ברי סחרוף

(להשמיע / לקרוא קטעים)

שאלות לדיון

• למה אנשים משועבדים לפי השיר?
• מה פירוש “יש לנו כזה כאילו”?
• למה כולם רוצים להיות חופשיים—אבל לא ברור ממה?
• מה הדבר שהכי “מנהל” אנשים היום?

סיכום ביניים:

לכתוב על הלוח מסר

חירות אמיתית = לא מה קורה לי,
אלא איך אני בוחר להגיב למה שקורה לי

הבחירה לראות טוב!!

פעילות סיום – “בחירה אחת שלי”

חירות אמיתית: לא מה קורה לי, אלא איך אני מגיב

 “ישנה חירות אחת שאותה אי אפשר לגזול מהאדם: לבחור את תגובתו לכל מצב".
(ויקטור פרנקל)

חירות ≠ שליטה במציאות
חירות = שליטה בתגובה חיובית שלי למציאות

רשמו על הלוח בחירות שלכם, שגורמות לחם תחושת חירות.

הפוסט מערך שיעור – פסח: מהי חירות? (מותאם לזום) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

חירות – הגדרה חיצונית או פנימית?

בליל הסדר אנו מציינים את יציאת ישראל ממצרים, אך בזאת לא תם תהליך היציאה מהשעבוד. לאחר עשר המכות ויציאת ישראל ממצרים, מתחרט פרעה על שחרורם של בני ישראל, ומחליט לרדוף אחריהם, ברגע דרמטי אחד, עומדים בני ישראל כאשר מולם הים המאיים ומאחוריהם צבא-מצרים בראשותו של פרעה.

קראו את הפסוקים מפרק י״ד בספר שמות העוסקים ברגעים אלו (ניתן להתמקד רק בפסוקים י-יד)

• הסבירו את הפסוקים במילים שלכם.

האבן עזרא מעלה תמיהה גדולה על הסיטואציה, נקרא את דבריו כאן.

• מומלץ למורה להעלות את שאלתו של האבן עזרא במילים שלנו בכיתה, ולתת לתלמידים להעלות אפשרויות שונות לתשובה על שאלתו.
• מהי שאלתו של האבן עזרא?
• מהי התשובה שהוא נותן?
• האם תשובתו מתיישבת על לבכם? מה ניתן ללמוד ממנה על מושג החירות?

יציאת ישראל ממצרים היתה ועודנה סמל לאפשרות לצאת משעבוד. בביטוי ״שלח את עמי״, שאמר משה לפרעה השתמשו גם במאבקים אחרים לאורך ההיסטוריה.

בשנת 1941 החלו הנאצים ביישום ״הפתרון הסופי״. במחנה הריכוז גירס שבדרום-צרפת, החליט אחד מיושבי המחנה לכתוב הגדת-פסח מהזכרון, למען יוכלו לציין את חג החירות גם במקום האפל ביותר.

קראו כאן את סיפורה של ״הגדת גירס״.

• כיצד לדעתכם משקף סיפורה של הגדת גירס את החירות הפנימית עליה דיברנו?
• מה ניתן לדעתכם ללמוד מהסיפורים של שרנסקי והגדת גירס לחיינו הפרטיים והלאומיים?

אסירי ציון

אחד המאבקים עליהם דיברנו, היה המאבק למען אסירי ציון, שנכלאו בברית המועצות ב״אשמה״ כי פעלו למען הציונות ועלייה לארץ ישראל.

• הביטו בתמונה המצורפת וענו: מדוע לדעתכם נבחר הפסוק ״שלח את עמי״ כסלוגן המחאה למען אסירי ציון? האם ישנו קשר בין יציאת ישראל ממצרים לבין העלייה היהודית מברית המועצות לארץ ישראל? מהו?

אחד מאסירי ציון המפורסמים, שלימים הפך לחבר בכנסת ישראל ושר בממשלותיה, היה נתן שרנסקי. במשפטו של בפני בית המשפט הסובייטי, אמר שרנסקי לשופט:

אתה אדוני השופט חושב שהנך חופשי. אתה חושב כך כיוון שלאחר שייגמר המשפט תלך לביתך ואילו אני אהיה המשועבד, כיוון שאלך לכלא לזמן רב. אך דע לך שמבין שנינו, אני הוא בן החורין האמיתי. אמנם גופי יהיה משועבד, אבל רוחי, היא תישאר חופשית, כיוון שארגיש שלא נכנעתי לגזרותיכם ונשארתי נאמן לאמונתי. אך לך השופט קבעו מראש מה לומר. גופך אמנם משוחרר, אבל אינך חופשי להכריע לפי אמונתך. רוחך משועבדת וזה חמור פי כמה.

• חישבו על דבריו של שרנסקי – מהי לדבריו חירות אמיתית?
• האם דבריו מתכתבים עם דברי האבן עזרא שראינו לעיל? כיצד?

שחרור לאומי ושחרור אוניברסלי

מאבק נוסף שעשה שימוש במוטיב יציאת ישראל ממצרים היה המאבק למען שוויון זכויות לשחורים בארה״ב.

בנאומו לרגל קבלת פרס נובל לשלום אמר מרטין לותר קינג, מנהיג המאבק, את הדברים הבאים (מקור):

Oppressed people cannot remain oppressed forever. The yearning for freedom eventually manifests itself. The Bible tells the thrilling story of how Moses stood in Pharaoh’s court centuries ago and cried, “Let my people go.” This is a kind of opening chapter in a continuing story. The present struggle in the United States is a later chapter in the same unfolding story

תרגום:

אנשים מדוכאים לא יכולים להישאר מדוכאים לנצח. הכמיהה לחופש מתבטאת בסופו של דבר. התנ"ך מספר את הסיפור המרגש כיצד עמד משה בחצר פרעה לפני מאות שנים וצעק: "שלח את עמי". זהו מעין פרק פתיחה בסיפור מתמשך. המאבק הנוכחי בארצות הברית הוא פרק מאוחר יותר באותו סיפור מתפתח.

• מהו היחס של מרתין לוטר קינג לסיפור יציאת מצרים? למה הוא מתכוון בכך שהוא אומר שהמאבק של השחורים בארה״ב בשנות השישים של המאה הקודמת הוא ״פרק מאוחר יותר באותו סיפור מתפתח״?
• הרב קוק כתב כי ״יציאת מצרים תשאר לעד האביב של העולם כולו״. כיצד דבריו של הרב קוק מתכתבים עם דבריו של מרטין לותר קינג?
• לדיון – כיצד יציאת מצרים, שהיא לכאורה תהליך ששייך לעם היהודי כעם, יכול להוות ״האביב״ לעולם כולו? האם לדעתכם ישנו קשר בין נקודה זו לבין המאבק הנוכחי של מדינת ישראל כחוד החנית מול ״ציר הרשע״ במזרח התיכון?

הפוסט מהי חירות? הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

בכל הדורות ובכל התקופות המשפחה היא העוגן והבסיס של היחיד. הדבר נכון שבעתיים כאשר עוסקים בחברה הישראלית ובדור שלנו.

נושא המשפחה כולל התייחסות להיבטים חברתיים שונים וביניהם מבנה המשפחה, קשרי נישואים, קשרי הורים ילדים ועוד. אתם מוזמנים לבחור את הנושא המתאים לכם על בסיס אופייה של הכיתה, ולדון בו לקראת יום המשפחה.

״יום האם״ ו״יום המשפחה״

בכל שנה בתאריך ל׳ בשבט – יום פטירתה של הנרייטה סאלד – מצוין בישראל בכלל ובמערכת החינוך בפרט ״יום המשפחה״.

על ״גלגוליו״ של יום זה עד לקביעת התאריך ל׳ בשבט, ניתן לקרוא כאן.

בעבר נקרא היום ״יום האם״, אך בעשורים האחרונים שונה השם ל״יום המשפחה״.

• מדוע לדעתכם שונה שמו של היום?
• האם אתם חושבים כי השינוי נכון או שגוי? נמקו.
• האם לדעתכם השינוי שנעשה בתפיסה בין יום האם ליום המשפחה, הוביל לפגיעה במעמדה של האם / האישה? נמקו.

״מה זאת אהבה?״

צפו בסרטון הזה, בו מסביר הרב חיים נבון על ספרו ״שיעורי בית״, ומציג את גישתו בנוגע לזוגיות, מיניות ומשפחה.

• מה דעתכם על הנתונים הנוגעים למשפחה ולילודה בעולם המערבי המוצגים בסרטון?
• מהן לדעתכם הבעיות שעלולות להיווצר בעקבות הנתונים הללו?
• בסרטון מתאר הרב נבון את הפער בין טבעת הנישואין העתיקה מהקהילה היהודית בפראג לבין טבעות האירוסין והנישואין בימינו. מה דעתכם על הסברו של הרב להבדל זה?
• הרב נבון דיבר על שתי גישות ביחס לזוגיות ולמשפחה: מודל של ״חוזה״ ומודל של ״ברית״. הסבירו את שני המודלים. עם איזה מן המודלים אתם מזדהים יותר? נמקו.

צפו בקטע מתוך הסרט ״כנר על הגג״, בו טוביה – היהודי המסורתי של סוף המאה ה-19, שהתחתן עם אשתו גולדה ב״שידוך״ שנקבע עבורם –מתוודע לאהבה הרומנטית שחשה בתו הודל למהפכן סוציאליסט. האהבה הרומנטית, השונה מזו שהניעה את טוביה וגולדה להתחתן, מובילה את טוביה לשאול את אשתו ״האם את אוהבת אותי"?

• מה דעתכם על תשובותיה של גולדה לשאלתו החוזרת של טוביה ״האם את אוהבת אותי?״
• איזו מהאהבות חזקה יותר לדעתכם, זו של הודל או זו של הוריה? נמקו.
• האם לדעתכם הן סותרות זו את זו, או משלימות אחת את השניה?
• בסרטון הקודם התייחס גם הרב נבון לפער בין סוגי האהבות. מהי גישתו? האם אתם מסכימים איתה? נמקו.

על קשר בין-דורי

בפתיח עסקנו במעבר מ״יום האם״ ל״יום המשפחה״. בדרך כלל במשפחה הישראלית, ובשונה מחלקים נרחבים מהעולם המערבי, ישנם עוד גורמים במשפחה מלבד ההורים: אחים ואחיות; דודים ודודות; סבים וסבתות.

• חשבו: מה ההבדלים בין סוגי הקשרים בין המרכיבים השונים של המשפחה שמנינו לעיל? מה מקבלים ונותנים בכל אחד מסוגי הקשרים הללו?
• האם אתם רוצים לשתף במליאת הכיתה על חוויה מיוחדת / קשר מיוחד שיש לכם עם מי מבני המשפחה? במה זה שונה מאשר הקשר עם ההורים?

צפו בסרטון הזה ו/או בסרטון למטה, העוסקים בתכנית הטלוויזיה ״שמונים וארבע״, בה הוקם גן ילדים במסגרתו בחלק מהזמן הילדים מבלים עם אנשים שגרים בבתי אבות.

• מה דעתכם על הפרויקט?
• מה לדעתכם מקבלים ונותנים בגן כזה הילדים, ומה המבוגרים?
• בעבר, יותר מאשר היום, היו משפחות בהן הסבים והסבתות עברו לגור עם ילדיהם ונכדיהם לעת זקנה. האם אתם חושבים כי המודל הוותיק טוב יותר או טוב פחות מהמודל הרווח כיום, בו המבוגרים עוברים לגור בדיור מוגן? נמקו.

פעילות סיכום

כתבו מכתב לבן משפחה, ובו כתבו את הרגשותיכם ומחשבותיכם בנוגע לקשר שלכם עד עתה, וכיצד ברצונכם לחזק אותו.

הפוסט יום המשפחה הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מבוא:

ט"ו בשבט הוכרז כיום הולדתה של כנסת ישראל. ביום זה בשנת תש"ט (14.2.1949) התכנס לראשונה בית הנבחרים של מדינת ישראל הצעירה והחל בפעילותו תחת השם כנסת ישראל.

להלן נעסוק בכנסת ובפעילותה ומשמעותה. למעוניינים ניתן להסתפק ברקע ההיסטורי והכרות עם המוסד, ניתן גם להמשיך ולהעמיק במשמעות העכשווית מאוד של שלטון העם כפי שהוא לידי ביטוי במוסד הכנסת.

הכנסת החלה את פעילותה בבניין המוסדות הלאומיים (מרכז התנועה הציונית) בירושלים, לאחר מכן בשל אירועי מלחמת העצמאות ולחצים בינלאומיים למשך מספר חודשים העתיקה את פעילותה לתל אביב, שבה כעבור מספר חודשים לירושלים ל"בית פרומין" (כיום מוזאון הכנסת) ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים ובשנת 1966 עברה למשכנה הנוכחי.

על אירועים מרכזיים בשנים הראשונות לפעילותה של הכנסת ניתן ללמוד באתר מוזאון הכנסת.

קראו את דבריו של יו"ר הכנסת הראשון יוסף שפרינצק במהלך ישיבתה הראשונה של הכנסת. כיצד הוא מקשר בין יום ט"ו בשבט ליום ייסוד הכנסת ומה ניתן ללמוד מכך על מטרתו וייעודו של המקום.

למה היא נראית ונקראת ככה?

מומלץ להקרין לתלמידים את תמונת הכנסת ולבקש מהם לשער מה מקור שמה של הכנסת ומה הסיבה לבנייתה דווקא בצורה זו.

בפועל נקבע שמה של הכנסת כמו גם מספר חבריה (120) על שם "אנשי כנסת הגדולה" שפעלו בראשית ימי בית שני (על מוסד "הכנסת הגדולה ניתן לקרוא בקישור זה)

הבנין מזכיר סוג של מקדש יווני (כמו הפרתנון באתונה) מתוך כבוד ליוון העתיקה שם פעלה הדמוקרטיה הראשונה בהיסטוריה.

(על הגלגולים המשעשעים למדי והישראלים למדי של התוכנית לבניין הכנסת כדאי מאוד לצפות בסרטון זה)

כדאי לדון בכיתה על אופיו של המשטר במדינת ישראל ועל החברה הישראלית לאור השילוב המעניין בין שמה של הכנסת המבטאת את המורשת היהודית לצורתה של הכנסת המזכירה את מורשת יוון הדמוקרטית.

מה עושים שם

נושא הכנסת ופעילותה אמור להלמד בשיעורי אזרחות וניתן להרחיב בעזרת ספרי הלימוד בנושא. מומלץ לבקש מהתלמידים לעיין באתר הכנסת ולגילאים צעירים יותר באתר הכנסת לילדים (מדובר באתרים מרשימים מושקעים וידידותיים).

פעילויות אפשריות סביב האתר:

• תנו לתלמידים למצוא באתר הצעת חוק/חוק שעבר – לכתוב שורה אחת המסבירה במה החוק עוסק, שורה אחת למה לדעתך הוא חשוב/לא חשוב
• בקשו מהתלמידים למצוא באתר את הדיון האחרון במליאת הכנסת ולמצוא:מה היה נושא הדיון, מי דיבר, מה המסקנה/בקשה המרכזית (אפשר גם לצפות בוידאו אם זמין)
• תנו לכל קבוצה לבחור ועדת כנסת באתר ולחקור: מי חברים בוועדה? באילו נושאים הוועדה עוסקת? איזה דיון מתקיים בוועדה השבוע?

מנסיון תלמידים מגלים להפתעתם שבכנסת ישנה הרבה עבודה ועשייה בניגוד למקובל..

שלטון העם?

הכנסת היא במקום בו פועלים נבחרי העם, שהם למעשה אנשי הרשות השלטונית היחידים הנבחרים בידי הציבור ובמעשיהם ובהחלטותיהם מבטאים את המשמעות הבסיסית והפשוטה ביותר של משטר דמוקרטי-שלטון העם באמצעות נציגיו הבא לידי ביטוי בהכרעת הרוב.

בעולם המערבי בכלל ובמדינת ישראל בפרט מתחולל בשנים האחרונות מאבק איתנים בין חסידיהם של שתי תפיסות עולם.

הראשונים הינם חסידי הדמוקרטיה הקלאסית, הטוענים כי הכרעות צריכות להתקבל בהצבעת רוב אזרחי המדינה בצורה ישירה או באמצעות נציגיהם. למותר לציין כי במקרים חריגים מאוד של פגיעה אנושה בזכויות אדם או באופייה הבסיסי של המדינה (כמו במקרה עליית הנאצים לשלטון) הרי יש להפעיל את עקרון "הדמוקרטיה מתגוננת" ולא להסתמך רק על הכרעת הרוב. אולם מדובר במקרים קיצוניים במיוחד שגם בהם בדרך כלל הדמוקרטיה הבסיסית איננה קיימת (אחד המעשים הראשונים שעשו הנאצים היה למעשה לבטל את אפשרות הבחירות החופשיות)

תפיסה שנייה טוענת שדמוקרטיה איננה יכולה להסתפק בהכרעת רוב וזאת משתי סיבות.

• יש הטוענים כי לא ניתן להעניק זכות שווה בהכרעות ציבוריות לכל האזרחים מבלי להתחשב בכישרונותיהם, מעמדם הכלכלי או תרומתם למדינה באמצעות שירות צבאי או יזמות כלכלית. תפיסה זו רווחה בחלק ממדינות המערב כמו בריטניה במאה ה-19 והיא נעלמה מהשיח הציבורי אחרי מלחמת העולם הראשונה. בשנים האחרונות עולים קולות דומים גם בחלק מהשיח הציבורי בישראל הקוראים להעדיף את בחירתם של אנשים הנתפסים כמשכילים או תורמים יותר על פני אזרחים רגילים (לביקורת הומוריסטית על גישה זו ראו בסרטון)

• יש הטוענים כי ערכים יסודיים כגון זכויות אדם במובנן הרחב, פלורליזם ועקרונות דמוקרטיים בסיסיים אינם יכולים להיות נתונים להכרעה משתנה של רוב פוליטי כזה או אחר. על פי גישה זו, תפקידם של גופים כמו בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה אינו מתמצה רק בפיקוח על כך שרשויות השלטון פועלות בהתאם לחוקי המדינה שנקבעו בידי נבחרי הציבור, אלא גם בבחינה האם חוקים אלה עצמם עומדים בקנה אחד עם תפיסות יסוד ערכיות הנוגעות לאופייה של החברה והמדינה. תפיסות אלו משקפות, לטענת התומכים בגישה זו, עמדה רווחת בקרב חלקים בציבור, גם אם הם אינם מיוצגים באופן ישיר ברוב פרלמנטרי.
  למעשה, מדובר במחלוקת עקרונית באשר למוקד ההכרעה הדמוקרטית: האם הוא מצוי בראש ובראשונה בידי נבחרי הציבור בכנסת, או שמא בידי גופים מוסדיים נוספים, ובראשם הרשות השופטת – וכן בשאלה איזו מן הגישות משקפת נאמנה יותר את מהותה של הדמוקרטיה.

מחלוקת עקרונית זאת היא העומדת מאחורי הוויכוח על הרפורמה המשפטית אותה ניסתה לקדם הממשלה בשנת 2023 ואילך.

להרחבה על הרפורמה ומשמעותה ניתן להיעזר במצגת המצ"ב ולנהל דיון מותאם בכיתה על הנושא.

הפוסט יום הולדת לכנסת ישראל הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

כיתות: ה–ו (למערך מותאם לתלמידי תיכון לחצו כאן)
משך: 45 דקות

מטרות השיעור

• היכרות עם משמעות המילה דמוקרטיה.
• הבנת הצורך בדמוקרטיה בחברה של אנשים שונים.
• הבנת העיקרון של קול שווה לכל אדם, הוגנות ואיזון.
• היכרות עם שלוש הרשויות בדמוקרטיה.
• יישום עקרונות הדמוקרטיה בדוגמה מחיי הכיתה.

מצגת

למה צריך דמוקרטיה?

חלק א’: הצורך בהחלטה משותפת – דוגמה קונקרטית (10 דקות)

 העלאת הצעות לשיפור הכיתה

המורה: “אנחנו רוצים לשפר את החיים בכיתה.
בואו נציע הצעות אמיתיות לשיפור.”

על הלוח רושמים את מה שהתלמידים מציעים (דוגמאות):

• יותר זמן משחק בהפסקה
• שינוי מקומות ישיבה
• כלל חדש לגבי רעש
• יום פעילות מיוחד

נבחרת על ידי המורה, בכוונה רק הצעה אחת בלבד (גם אם לא כולם בעדה)

• האם כולם רוצים את זה?
• האם יש גם מי שמתנגד?
• אבל… צריך להחליט: כן או לא?

הבעיה מתחדדת – לדון בכיתה, על אפשרויות שאינן דמוקרטיות

• אולי לבחור לפי ההצעה של הילד הכי חכם?
• אולי לבחור לפי מי שגר הכי קרוב לבית הספר?
• אולי לבחור לפי מי שהגיל שלו הכי גבוה?
• אולי לבחור לפי מי שיודע לצעוק הכי חזק?

חלק ב’: מהי דמוקרטיה – ידע בסיסי והמשגה (7 דקות)

הגדרה על הלוח:

דמו – קרטיה = שלטון העם

 עם   שלטון    (תרגום מיוונית)

בדמוקרטיה שואלים “איך מחליטים יחד כביטוי לרצון העם”.

ובהקשר של בחירת ההמלצה מהלוח שעלתה בחלק א':

“אז איך בדמוקרטיה היינו מחליטים לגבי ההמלצה שהעלינו לכיתה?”

• דמוקרטיה היא דרך שבה קבוצה גדולה של אנשים מקבלת החלטות
• לכל אדם יש זכות שווה להשתתף
• לא לפי כוח, כסף או מעמד, אלא כי הוא חלק מהכלל

חלק ג’: שלוש הרשויות – יישום דרך הדוגמה (15 דק’)

הסבר קצר על תפקיד כל רשות.

   הרשות המחוקקת – קובעת חוקים וכללים

   הרשות המבצעת – מבצעת את ההחלטות

  הרשות השופטת – בודקת שהכול נעשה לפי הכללים שקבעו הכנסת והממשלה

בחירת שני נציגים לכל רשות על ידי המורה- חזרה לדיון בהצעת השיפור שהוצעה בחלק א':

המחוקקת – האם מתאים להפוך לכלל?

המבצעת – איך מיישמים כזה כלל?

השופטת – מה יגיע לדיון אצל הרשות הזו?

סיכום (5 דק’)

• למה לא אדם אחד מחליט?
• למה חשוב שלכולם יהיה קול?
• למה טוב שיש כמה רשויות?

הפוסט מערך שיעור: למה צריך דמוקרטיה? (כיתות ה-ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

פתיחה: מי היה הרמב"ם?

הרמב"ם (רבי משה בן מימון) אינו עוד פרשן. הוא נחשב לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בהיסטוריה היהודית, ועליו נאמר "ממשה עד משה לא קם כמשה". נפתח בהיכרות עם האיש שחי חיים של פליט נרדף, אך הפך למנהיג העולם היהודי ולרופא המלך.

נפתח בצפייה באחד משני הסרטוני הבאים (בהתאם לאופי הכיתה, ולזמן הנתון בידינו):

• אפשרות א: סרטון מבית צה״ר.

• אפשרות ב: סרטון של ״חדשות מהעבר״.

שאלות לדיון בעקבות הצפייה:

• הרמב"ם נדד בין ספרד, מרוקו, ארץ ישראל ולבסוף מצרים. כיצד, לדעתכם, חיי הנדודים והרדיפות השפיעו על כתיבתו ועל רצונו לעשות "סדר" ביהדות?
• הרמב"ם היה גם איש הלכה, גם פילוסוף וגם רופא. האם בימינו אנו רואים שילובים כאלה אצל מנהיגים רוחניים? מדוע לדעתכם זה נדיר יותר היום? מהו לדעתכם המצב הרצוי יותר? נמקו.

כתביו של הרמב״ם:

כפי שראינו, הרמב"ם כתב חיבורים מרכזיים בתחומים שונים, ששינו את ארון הספרים היהודי:

1. פירוש המשניות: שמטרתו הנגשת המשנה – הספר הבסיסי ביותר של התורה שבעל פה – לכל אדם.
2. משנה תורה (״היד החזקה״): ספר הלכה המקיף את כל תחומי החיים, המסודר על פי נושאים, ומטרתו היתה להיות מעין ״קודקס הלכתי״ שעל פיו יורו הלכה כל בית ישראל.
3. מורה נבוכים: חיבור פילוסופי שנועד ליישב בין הפילוסופיה לבין האמונה.

• האם לדעתכם צריך לנסות ליישב בין האמונה ובין דעות גלובליות הרווחות בעולם בכל דור ודור? נמקו.

לימוד תורה ופרנסה:

אחד הנושאים הטעונים ביותר ביחסי דת ומדינה בישראל הוא נושא "תורתו אומנותו" והתקצוב הממשלתי ללומדי תורה. עמדת הרמב"ם בנושא זה היא חריפה וחד-משמעית, ועומדת בניגוד מוחלט לנורמה המקובלת בעולם החרדי-ליטאי של ימינו (מודל "חברת הלומדים" שהתפתח החל מהמאה ה-19).

בהלכות תלמוד תורה פרק ג, הלכות י-יא כותב הרמב״ם כך:

״כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה, ויתפרנס מן הצדקה – הרי זה חילל את השם, וביזה את התורה, וכיבה מאור הדת, וגרם רעה לעצמו, ונטל חייו מן העולם הבא; לפי שאסור ליהנות בדברי תורה בעולם הזה.

אמרו חכמים, כל הנהנה מדברי תורה, נטל חייו מן העולם. ועוד ציוו ואמרו: לא תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא קורדום לחפור בהם. ועוד ציוו ואמרו: אהוב את המלאכה, ושנא את הרבנות. וכל תורה שאין עימה מלאכה, סופה בטילה; וסוף אדם זה, שיהא מלסטם את הבריות.

מעלה גדולה היא למי שהוא מתפרנס ממעשה ידיו, ומידת חסידים הראשונים היא; ובזה זוכה לכל כבוד וטובה שבעולם הזה, ולעולם הבא, שנאמר (תהלים קכ״ח, ב׳) ״יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך״: אשריך – בעולם הזה, וטוב לך – לעולם הבא שכולו טוב״.

• הרמב"ם משתמש בביטויים קשים מאוד ("חילל את השם", "כיבה מאור הדת") נגד מי שמתפרנס מלימוד תורה. כיצד, אם כן, העולם החרדי כיום מבסס את קיומו על כך?
• האם לדעתכם החרדים צודקים או טועים בנושא זה? נמקו.
• האם לדעתכם המודל של הרמב"ם (עבודה ולימוד) ישים במדינת ישראל המודרנית? האם ניתן להצמיח "גדולי דור" כשהם צריכים לעבוד לפרנסתם כרופאים או מהנדסים? האם לדעתכם ישנה סתירה בין לימודי החול ו/או יציאה לעבודה ובין התגדלות בתורה וברוח? נמקו.

הפוסט הרמב״ם הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.