מטרות השיעור

• הכרת הרקע ההיסטורי של מרד בר כוכבא
• היכרות עם דמותו של רבי שמעון בר יוחאי
• הבנת משמעות המדורות בל"ג בעומר: זיכרון אומץ ואור
• חיבור אישי של התלמידים לערכים העולים מן החג

פתיחה – “למה מדורה?” (5–7 דקות)

נחלק לכל תלמיד ציור של להבה (ראה בנספח).

 כשאתם רואים אש – מה היא מזכירה לכם?

לאפשר תשובות: חום, אור, מסיבה, מדורה, סכנה, שמחה…

נבקש מכל אחד מכם לכתוב בתוך הלהבה:  מה לדעתכם המדורה מסמלת?

לתת 2–3 דקות כתיבה

המורה מרכזת על הלוח מילים שחוזרות:
אור, חום, יחד, שמחה, כוח, אומץ, זיכרון…

המורה שואלת:

"בל"ג בעומר אנחנו מדליקים מדורות.
אבל למה בעצם? האם זה רק בשביל הכיף –או שיש מאחורי זה רעיון עמוק יותר?"

פתיח על ידי המורה: רקע – מצב היהודים וההתארגנות למרד

לפני כמעט 2,000 שנה, ארץ ישראל הייתה תחת שלטון האימפריה הרומית.
הרומאים שלטו בארץ ביד קשה. הם הגבילו את חיי היהודים, פגעו באורח החיים שלהם, ולא נתנו להם חופש אמיתי.

היהודים הרגישו שהזהות שלהם והחיים שלהם נמצאים בסכנה.

בתוך המציאות הזו, קמו אנשים שלא היו מוכנים לוותר.
הם התארגנו בסתר, לעיתים בתוך מערות במדבר יהודה, שם התאמנו והתכוננו למרד.

בראשם עמד המנהיג האמיץ
שמעון בר כוכבא

ההחלטה למרוד לא הייתה פשוטה.
הם ידעו שהרומאים חזקים מהם, ובכל זאת בחרו להילחם כדי לשמור על מי שהם.

שאלה קצרה לכיתה

• למה אנשים בוחרים להילחם גם כשהסיכוי לנצח לא גדול?

קריאה והבנת הנקרא – סיפור על בר כוכבא

חלקו לילדים את הטקסט- יש להשיב תשובות המחברת (מצורף דף עבודה מוכן לצילום כנספח.)

סִפּוּרוֹ שֶׁל בַּר כּוֹכְבָא

לִפְנֵי כִּמְעַט אַלְפַּיִם שָׁנָה, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיְתָה תַּחַת שִׁלְטוֹן הָרוֹמָאִים. הָרוֹמָאִים שָׁלְטוּ בְּיָד קָשָׁה וְהִקְשׁוּ מְאֹד עַל הַחַיִּים לְפִי הַמָּסֹרֶת הַיְּהוּדִית. הֵם קָבְעוּ חֻקִּים וּגְזֵרוֹת, כְּמוֹ אִסּוּר לִלְמֹד תּוֹרָה וְאִסּוּר לְקַיֵּם בְּרִית מִילָה.

בַּתְּקוּפָה הַזֹּאת קָם מַנְהִיג בְּשֵׁם בַּר כּוֹכְבָא .הוּא הֶאֱמִין שֶׁהָעָם הַיְּהוּדִי צָרִיךְ לְהִלָּחֵם עַל הַחֹפֶשׁ שֶׁלּוֹ וְעַל הַזְּכוּת לִחְיוֹת כִּיהוּדִי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. בַּר כּוֹכְבָא אָסַף סְבִיבוֹ לוֹחֲמִים רַבִּים, וְיַחַד הֵם יָצְאוּ לְמֶרֶד נֶגֶד הָרוֹמָאִים. הֵם נִלְחֲמוּ בְּאוֹמֶץ גָּדוֹל מְאֹד, בְּקְרָבוֹת קָשִׁים וְעוֹצְמָתִיִּים. בַּהַתְחָלָה הָיוּ לָהֶם גַּם הַצְלָחוֹת, וְהֵם הִצְלִיחוּ לְהַפְתִּיעַ אֶת הָרוֹמָאִים.
אֲבָל בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, הַכֹּחַ שֶׁל הָאִימְפֶּרְיָה הָרוֹמִית הָיָה גָּדוֹל וְחָזָק יוֹתֵר, וְהַמֶּרֶד נִכְשַׁל.

לְמַרְוֹת שֶׁהַסִּפּוּר לֹא הִסְתַּיֵּם בְּנִצָּחוֹן, סִפּוּרוֹ שֶׁל בַּר כּוֹכְבָא הִמְשִׁיךְ לְהִשָּׁאֵר סִפּוּר חָשׁוּב.
זֶהוּ סִפּוּר שֶׁמַּדְגִּים לָנוּ אוֹמֶץ לֵב, וְדֻגְמָה לִיהוּדִים שֶׁלֹּא מוּכָנִים לְוַתֵּר עַל הָאֱמוּנָה וְעַל הַדֶּרֶךְ שֶׁלָּהֶם.

לִפְנֵי כְּמָאתַיִם שָׁנָה, כַּאֲשֶׁר יְהוּדִים הֵחֵלּוּ לְהַאֲמִין שֶׁאֶפְשָׁר וּכְדַאי לַחֲזוֹר לִחְיוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,
הֵם חִפְּשׂוּ דְּמוּיוֹת שֶׁיִתְּנוּ לָהֶם כֹּחַ וֶאֱמוּנָה. הֵם רָצוּ לְהַאֲמִין שֶׁגַּם הָעָם הַיְּהוּדִי יָכוֹל לְהִתְאַחֵד, לְהָגֵן עַל עַצְמוֹ, וְלִהְיוֹת עַם חָזָק. סִפּוּרוֹ שֶׁל בַּר כּוֹכְבָא הָיָה אֶחָד הַסִּפּוּרִים שֶׁנָּתַן לָהֶם הַשְׁרָאָה.

הוּא הִזְכִּיר לָהֶם שֶׁגַּם יְהוּדִים יְכוֹלִים לִהְיוֹת אַמִּיצִים, לְהִלָּחֵם עַל מַה שֶּׁחָשׁוּב לָהֶם, וְלֹא לְוַתֵּר .וְהָעֻבְדָּה שֶׁאֲנַחְנוּ כָּאן הַיּוֹם, בִּמְדִינַת יִשְׂרָאֵל, עִם צָבָא שֶׁל גִּבּוֹרִים, מוֹכִיחָה שֶׁהַהַשְׁרָאָה שֶׁל בַּר כּוֹכְבָא הָיְתָה סִפּוּר שֶׁל הַצְלָחָה.

שאלות הבנה

1. מי שלט בארץ ישראל בתקופת בר כוכבא?
2. אילו גזרות הטילו הרומאים על היהודים? תנו שתי דוגמאות.
3. מי היה בר כוכבא ומה הוא האמין שצריך לעשות?
4. כיצד מתוארים הלוחמים והקרבות במרד?
5. מה קרה בסופו של המרד?
6. למרות הכישלון, כיצד מתואר סיפורו של בר כוכבא?
7. אילו תכונות של בר כוכבא וחייליו מודגשות בטקסט?
8. מתי החלו יהודים להאמין שאפשר לחזור לארץ ישראל?
9. מה פירוש המילה "השראה"? מדוע חיפשו היהודים דמויות מהעבר?
10. כיצד סיפורו של בר כוכבא השפיע עליהם?

שאלות למורה למחשבה ודיון

• למה לדעתכם חשוב ללמוד סיפור שלא הסתיים בניצחון?
• האם הצלחה נמדדת רק בתוצאה או גם בדרך? הסבירו.
• מה אנחנו יכולים ללמוד מבר כוכבא לחיים שלנו היום?
• איזה כוח יכול לתת לנו סיפור מהעבר?
• האם יש מצבים שבהם חשוב לא לוותר, גם אם קשה? תנו דוגמה.

חלק ג’: רבי שמעון בר יוחאי – מרד של רוח ואור

מי היה במירון? מי שמע את השם שמעון בר יוחאי?

רבי שמעון בר יוחאי
חי בתקופה שבה הרומאים שלטו בארץ.

הוא העז למרוד ברומאים – לא בחרב, אלא ברוח.
בגלל עמדתו נאלץ להתחבא במערה יחד עם בנו.

במהלך השנים במערה, למרות האיסורים, הוא המשיך ללמוד תורה.
הוא האמין שיש ערך גדול ללימוד ולרוח, גם בזמן של קושי וסכנה.

לפי המסורת, ל"ג בעומר הוא יום ההילולה שלו – יום פטירתו, שבו מציינים את האור שהשאיר אחריו.

הדגשה למורה:
האש בל"ג בעומר היא לא רק אש של קרב,
אלא גם אש של זיכרון ושל אור שמתפשט החוצה.

סיכום ודיון (5 דקות)

לכתוב על הלוח:

אומץ
אור
זיכרון

לדיון לשאול את התלמידים:

• איזה מהדברים האלה הכי מדבר אליכם?
• איזו “אש” הייתם רוצים להדליק בתוככם?

סיכום:

ל"ג בעומר מלמד אותנו על אנשים שלא ויתרו –

לא על הזהות שלהם, לא על האמונה שלהם, ולא על האור שלהם

המדורה מזכירה לנו את סיפורי הגבורה שהיו, ולמצוא את אותם בנו.

נספחים

סִפּוּרוֹ שֶׁל בַּר כּוֹכְבָא

לִפְנֵי כִּמְעַט אַלְפַּיִם שָׁנָה, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיְתָה תַּחַת שִׁלְטוֹן הָרוֹמָאִים. הָרוֹמָאִים שָׁלְטוּ בְּיָד קָשָׁה וְהִקְשׁוּ מְאֹד עַל הַחַיִּים לְפִי הַמָּסֹרֶת הַיְּהוּדִית. הֵם קָבְעוּ חֻקִּים וּגְזֵרוֹת, כְּמוֹ אִסּוּר לִלְמֹד תּוֹרָה וְאִסּוּר לְקַיֵּם בְּרִית מִילָה.

בַּתְּקוּפָה הַזֹּאת קָם מַנְהִיג בְּשֵׁם בַּר כּוֹכְבָא .הוּא הֶאֱמִין שֶׁהָעָם הַיְּהוּדִי צָרִיךְ לְהִלָּחֵם עַל הַחֹפֶשׁ שֶׁלּוֹ וְעַל הַזְּכוּת לִחְיוֹת כִּיהוּדִי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. בַּר כּוֹכְבָא אָסַף סְבִיבוֹ לוֹחֲמִים רַבִּים, וְיַחַד הֵם יָצְאוּ לְמֶרֶד נֶגֶד הָרוֹמָאִים. הֵם נִלְחֲמוּ בְּאוֹמֶץ גָּדוֹל מְאֹד, בְּקְרָבוֹת קָשִׁים וְעוֹצְמָתִיִּים. בַּהַתְחָלָה הָיוּ לָהֶם גַּם הַצְלָחוֹת, וְהֵם הִצְלִיחוּ לְהַפְתִּיעַ אֶת הָרוֹמָאִים.

אֲבָל בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, הַכֹּחַ שֶׁל הָאִימְפֶּרְיָה הָרוֹמִית הָיָה גָּדוֹל וְחָזָק יוֹתֵר, וְהַמֶּרֶד נִכְשַׁל.

לְמַרְוֹת שֶׁהַסִּפּוּר לֹא הִסְתַּיֵּם בְּנִצָּחוֹן, סִפּוּרוֹ שֶׁל בַּר כּוֹכְבָא הִמְשִׁיךְ לְהִשָּׁאֵר סִפּוּר חָשׁוּב.

זֶהוּ סִפּוּר שֶׁמַּדְגִּים לָנוּ אוֹמֶץ לֵב, וְדֻגְמָה לִיהוּדִים שֶׁלֹּא מוּכָנִים לְוַתֵּר עַל הָאֱמוּנָה וְעַל הַדֶּרֶךְ שֶׁלָּהֶם.

לִפְנֵי כְּמָאתַיִם שָׁנָה, כַּאֲשֶׁר יְהוּדִים הֵחֵלּוּ לְהַאֲמִין שֶׁאֶפְשָׁר וּכְדַאי לַחֲזוֹר לִחְיוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,

הֵם חִפְּשׂוּ דְּמוּיוֹת שֶׁיִתְּנוּ לָהֶם כֹּחַ וֶאֱמוּנָה. הֵם רָצוּ לְהַאֲמִין שֶׁגַּם הָעָם הַיְּהוּדִי יָכוֹל לְהִתְאַחֵד, לְהָגֵן עַל עַצְמוֹ, וְלִהְיוֹת עַם חָזָק. סִפּוּרוֹ שֶׁל בַּר כּוֹכְבָא הָיָה אֶחָד הַסִּפּוּרִים שֶׁנָּתַן לָהֶם הַשְׁרָאָה.

הוּא הִזְכִּיר לָהֶם שֶׁגַּם יְהוּדִים יְכוֹלִים לִהְיוֹת אַמִּיצִים, לְהִלָּחֵם עַל מַה שֶּׁחָשׁוּב לָהֶם, וְלֹא לְוַתֵּר .וְהָעֻבְדָּה שֶׁאֲנַחְנוּ כָּאן הַיּוֹם, בִּמְדִינַת יִשְׂרָאֵל, עִם צָבָא שֶׁל גִּבּוֹרִים, מוֹכִיחָה שֶׁהַהַשְׁרָאָה שֶׁל בַּר כּוֹכְבָא הָיְתָה סִפּוּר שֶׁל הַצְלָחָה.

נא השיבו על השאלות במחברת:

1. מי שלט בארץ ישראל בתקופת בר כוכבא?
2. אילו גזרות הטילו הרומאים על היהודים? תנו שתי דוגמאות.
3. מי היה בר כוכבא ומה הוא האמין שצריך לעשות?
4. כיצד מתוארים הלוחמים והקרבות במרד?
5. מה קרה בסופו של המרד?
6. למרות הכישלון, כיצד מתואר סיפורו של בר כוכבא?
7. אילו תכונות של בר כוכבא וחייליו מודגשות בטקסט?
8. מתי החלו יהודים להאמין שאפשר לחזור לארץ ישראל?
9. מה פירוש המילה "השראה"? מדוע חיפשו היהודים דמויות מהעבר?
10. כיצד סיפורו של בר כוכבא השפיע עליהם?

מה אומרת המדורה?

הפוסט מערך שיעור יסודי ל"ג בעומר – בין אש, אומץ ואור (כיתות ג-ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מרד בר כוכבא

נפתח בכמה עובדות:

• מרד בר כוכבא התרחש בשנים 132-135.
• סביב המרד (ישנה מחלוקת בין ההסטוריונים האם לפניו או לאחריו) גזרו הרומאים גזירות דת קשות על היהודים, כאשר נראה שהחמורה שבהן היא הפיכת ירושלים לעיר-אלילית.
• המרד גבה הרוגים רבים מהחברה היהודית, ולאחריו התגברה מאוד הירידה היהודית מהארץ.
• למעוניינים: סקירה היסטורית קצרה על המרד, בסרטון מבית מכון מגלי״ם.

צפו בסרטון למטה ודונו: כיצד ראה מחבר השיר, לוין קיפניס, את דמותו של בר כוכבא, ואת מורשתו ההיסטורית?

יהדות השרירים

צפו בסרטון של ״היהודים באים״ ודונו:

• מה היתה מטרתם של יוצרי הסרטון? נמקו תשובתכם.
• האם אתם מסכימים עם הסרטון? נמקו דעתכם.

בקונגרס השני בבאזל, שהתרחש בשנת 1898, נשא מקס נורדאו נאום, שזכה לימים לכינוי ״יהדות השרירים״:

״רק עכשיו אנחנו יכולים ליתן לעצמנו דין וחשבון מן השַמות הנוראות, שחוללו בתוכנו שמונה-עשרה מאות שנות הגלות. בפעם הראשונה אחר מלחמת הייאוש של בר כוכבא הגדול – שרק מעריצי ההצלחה הנקלים יכולים להחשיב אותו פחות מאת החשמונאים המזהירים – חוזרת ונשמעת בתוך היהדות הדרישה, שכלל ישראל יחגור כולו עוז להראות לעצמו ולעולם כולו כמה עוד צפונים בו רוח חיים, תקוות חיים, חפץ חיים״.

• למה מתכוון נורדאו במשפט המודגש?
• האם והיכן אתם מכירים מסביבתכם ״הערצת הצלחה״ (גם בחיי היום-יום הרגילים)? מה דעתכם על תופעה זו? מדוע?ֿ
• מה היה עונה נורדאו ליוצרי ״היהודים באים״?

גבורת הרוח המקודשת וגבורת הזרוע הנידחת

לנורדאו (ולכל מי שמכיר את ההיסטוריה) ברור כי מרד החשמונאים היה הצלחה. צפו בסרטון נוסף של ״היהודים באים״, העוסק במרד החשמונאים:

• מה דומה בין הסרטונים (לפעמים עד לרמת הציטוט)? מה לדעתכם מלמד הדבר?
• האם העובדה כי יהודה המקבי מת בקרב (לאחר נצחונות רבים ומזהירים) אכן מלמדת על כשלון מרד החשמונאים? נמקו.
• לכיתות היסטוריה מתקדמות: ערכו השוואה בין מרד החשמונאים למרד בר כוכבא.

ברל כצנלסון אמר כי:

״דמויות הענקים של רבי עקיבא ובר כוכבא מסמלות את שני האפיקים של הגבורה הישראלית שלאחר החורבן, גבורת הרוח המקודשת וגבורת הזרוע הנידחת… יסוד הגבורה הוא עצם מעצמו של סוד הקיום הישראלי״.

• מי לדעתכם משתי הדמויות המוזכרות בדבריו של כצנלסון מסמלות את ״גבורת הרוח המקודשת״, ומי את ״גבורת הזרוע״?
• האם ניתן לוותר על אחת משתי זרועות אלו? נמקו.
• כיצד לדעתכם באות לידי ביטוי שתי גבורות אלו במלחמת חרבות ברזל?

שאלת הצלחתו של מרד בר כוכבא

הוויכוח בשאלת הצלחתו של מרד בר כוכבא נמשך גם לאחר נורדאו, בין יהושפט הרכבי ואריה אלדד.

כך כתב יהושפט הרכבי:

״דיכויו של מרד בר כוכבא חולל את הפורענות הלאומית, המדינית-צבאית החמורה ביותר בתולדותינו. פורענות שהייתה גדולה יותר מחורבן בית ראשון ומחורבן בית שני. […] וגרר את ישראל לצרה הצבאית-המדינית הגדולה ביותר שעברה עליהם. […] הבעיה איננה איך בר כוכבא טעה – לכך יכולים להיות הסברים מתרצים – אלא כיצד הגענו אנו להערצת טעותו, וכיצד משפיע הדבר על הלך מחשבתנו הלאומית. בהערצת מרד בר כוכבא אנו נקלעים למיצר של הערצת חורבננו והתרוננות ממעשה התאבדות לאומי… הבעיה איננה בר כוכבא, אלא אנו.״

(יהושפט הרכבי, בתוקף המציאות: לקחים לאומיים וחינוכיים מירמיהו מהמרד הגדול וממרד בר כוכבא).

לעומתו טוען ישראל אלדד:

״גם מצדה וגם בר כוכבא לא הפכו מעולם להיות פולחן של חורבן, כפי שחוזר וטוען הרכבי. הרי גם מקדשי השם בגלויות גיבורים היו, מוסרים נפשם על התורה והאמונה, משמע, אין לחיים האישיים ערך עליון, וישנם ערכים שעליהם מקריבים אותם. החידוש החינוכי במצדה ובמרד בר כוכבא היה במלחמה על חירות ובשניהם הכוונה לחירות מדינית… מבחינה חינוכית וגם היסטורית מי שמעריץ ומלמד להעריץ את אלה שנלחמו על חירות העם, עצם מלחמתם, על מטרתה האובייקטיבית ועל נכונותם וסבלם של לוחמיה, הופכת להיות ערך, גם אם התוצאה היתה תבוסה… ובניסוחו של ידין שערער על הרכבי והגן על מרד בר כוכבא: "יש דברים שאינם נמדדים לפי טריטוריות שאבדו, כי אם לפי ערכים שאבדו".״

(ישראל אלדד, פולמוס: החורבן ולקחיו)

• מי לדעתכם צודק בוויכוח, הרכבי או אלדד? נמקו.
• דבריו של מי מתאימים לסרטונים של ״היהודים באים״, ומי מתאים לדבריו של נורדאו?ֿ
• למה לדעתכם מתכוון אלדד באומרו כי ״עצם מלחמתם, על מטרתה האובייקטיבית ועל נכונותם וסבלם של לוחמיה, הופכת להיות ערך, גם אם התוצאה היתה תבוסה״?
• ״אין לחיים האישיים ערך עליון, וישנם ערכים שעליהם מקריבים אותם״. אילו ערכים בחייכם הם ערכים שעליהם ראוי להקריב את החיים האישיים?
• בחרו דמות אחת ממלחמת ״חרבות ברזל״ שבפעולותיה אתם רואים שיקוף של דבריו של אלדד?
• כתבו מכתב למערכת של ״היהודים באים״, ובו תגובתכם לסרטון/ים שלהם בהם צפינו. בדבריכם עליכם להתייחס הן לעובדות ההיסטוריות, הן לערכים.

הפוסט הוא קרא לדרור – ל"ג בעומר הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

פתיחה: מי היה הרמב"ם?

הרמב"ם (רבי משה בן מימון) אינו עוד פרשן. הוא נחשב לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בהיסטוריה היהודית, ועליו נאמר "ממשה עד משה לא קם כמשה". נפתח בהיכרות עם האיש שחי חיים של פליט נרדף, אך הפך למנהיג העולם היהודי ולרופא המלך.

נפתח בצפייה באחד משני הסרטוני הבאים (בהתאם לאופי הכיתה, ולזמן הנתון בידינו):

• אפשרות א: סרטון מבית צה״ר.

• אפשרות ב: סרטון של ״חדשות מהעבר״.

שאלות לדיון בעקבות הצפייה:

• הרמב"ם נדד בין ספרד, מרוקו, ארץ ישראל ולבסוף מצרים. כיצד, לדעתכם, חיי הנדודים והרדיפות השפיעו על כתיבתו ועל רצונו לעשות "סדר" ביהדות?
• הרמב"ם היה גם איש הלכה, גם פילוסוף וגם רופא. האם בימינו אנו רואים שילובים כאלה אצל מנהיגים רוחניים? מדוע לדעתכם זה נדיר יותר היום? מהו לדעתכם המצב הרצוי יותר? נמקו.

כתביו של הרמב״ם:

כפי שראינו, הרמב"ם כתב חיבורים מרכזיים בתחומים שונים, ששינו את ארון הספרים היהודי:

1. פירוש המשניות: שמטרתו הנגשת המשנה – הספר הבסיסי ביותר של התורה שבעל פה – לכל אדם.
2. משנה תורה (״היד החזקה״): ספר הלכה המקיף את כל תחומי החיים, המסודר על פי נושאים, ומטרתו היתה להיות מעין ״קודקס הלכתי״ שעל פיו יורו הלכה כל בית ישראל.
3. מורה נבוכים: חיבור פילוסופי שנועד ליישב בין הפילוסופיה לבין האמונה.

• האם לדעתכם צריך לנסות ליישב בין האמונה ובין דעות גלובליות הרווחות בעולם בכל דור ודור? נמקו.

לימוד תורה ופרנסה:

אחד הנושאים הטעונים ביותר ביחסי דת ומדינה בישראל הוא נושא "תורתו אומנותו" והתקצוב הממשלתי ללומדי תורה. עמדת הרמב"ם בנושא זה היא חריפה וחד-משמעית, ועומדת בניגוד מוחלט לנורמה המקובלת בעולם החרדי-ליטאי של ימינו (מודל "חברת הלומדים" שהתפתח החל מהמאה ה-19).

בהלכות תלמוד תורה פרק ג, הלכות י-יא כותב הרמב״ם כך:

״כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה, ויתפרנס מן הצדקה – הרי זה חילל את השם, וביזה את התורה, וכיבה מאור הדת, וגרם רעה לעצמו, ונטל חייו מן העולם הבא; לפי שאסור ליהנות בדברי תורה בעולם הזה.

אמרו חכמים, כל הנהנה מדברי תורה, נטל חייו מן העולם. ועוד ציוו ואמרו: לא תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא קורדום לחפור בהם. ועוד ציוו ואמרו: אהוב את המלאכה, ושנא את הרבנות. וכל תורה שאין עימה מלאכה, סופה בטילה; וסוף אדם זה, שיהא מלסטם את הבריות.

מעלה גדולה היא למי שהוא מתפרנס ממעשה ידיו, ומידת חסידים הראשונים היא; ובזה זוכה לכל כבוד וטובה שבעולם הזה, ולעולם הבא, שנאמר (תהלים קכ״ח, ב׳) ״יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך״: אשריך – בעולם הזה, וטוב לך – לעולם הבא שכולו טוב״.

• הרמב"ם משתמש בביטויים קשים מאוד ("חילל את השם", "כיבה מאור הדת") נגד מי שמתפרנס מלימוד תורה. כיצד, אם כן, העולם החרדי כיום מבסס את קיומו על כך?
• האם לדעתכם החרדים צודקים או טועים בנושא זה? נמקו.
• האם לדעתכם המודל של הרמב"ם (עבודה ולימוד) ישים במדינת ישראל המודרנית? האם ניתן להצמיח "גדולי דור" כשהם צריכים לעבוד לפרנסתם כרופאים או מהנדסים? האם לדעתכם ישנה סתירה בין לימודי החול ו/או יציאה לעבודה ובין התגדלות בתורה וברוח? נמקו.

הפוסט הרמב״ם הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

לכיתות: ג’–ה’ (למערך המותאם לתלמידי תיכון לחצו כאן)
משך: 45–60 דקות

מטרות השיעור

• להכיר את סיפור חג החנוכה והרקע ההיסטורי למרד החשמונאים.
• להבין את ערכי הגבורה והגאווה הלאומית של המכבים.
• לזהות את נס פך השמן כסמל לתקווה ולניצחון הרוח.
• לקשר בין גבורת המכבים לגיבורי ימינו — לוחמי “חרבות ברזל”.
• לעורר שיח ערכי בעקבות דברי הבעל שם טוב: “מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך.”

חנוכה-”מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך“

שלב א – פתיחה (5 דקות)

• כתבו על הלוח "חנוכה"
• שאלו את הכיתה, אילו מילים עולות להן בהקשרו של החג? ורשום סביב.

שלב ב – היכרות עם סיפור חנוכה ההיסטורי (15 דקות)

• חלק לתלמידים את דף הקריאה- ובקש להשיב על השאלות במחברת. (ראה בנספח)
• מי שסיים מוקדם מוזמן צבוע את האיור המצורף.

לפני יותר מ־2,000 שנה שלטו בארץ ישראל היוונים, בהנהגת אנטיוכוס מלך יוון. הם כבשו את ממלכת יהודה ורצו לשנות את אורח חייהם של היהודים. היוונים דרשו מהעם לאמץ את מנהגיהם ואת דרכי החיים שלהם, ואסרו על היהודים לשמור על דרכיהם וזהותם הייחודית. הם הפכו את בית המקדש שבירושלים למקום פולחן לאלים יווניים וניסו לטשטש את התרבות היהודית ואת הקשר של העם למורשתו.

באותם ימים קמה משפחת חשמונאי – משפחת כהנים מהעיר מודיעין – בראשות מתתיהו ובנו יהודה המכבי. הם אספו סביבם לוחמים אמיצים שנקראו “המכבים” ויצאו למרד נגד שלטון יוון. אף שהיו מעטים מול רבים, האמונה בצדקת דרכם והנחישות שלהם העניקו להם כוח גדול. לאחר שניצחו, נכנסו לירושלים, טיהרו את בית המקדש מהפסלים ומהסמלים היווניים, והדליקו מחדש את המנורה משמן טהור שנמצא בכד קטן – פך שמן שהספיק לשמונה ימים. לזכר הניצחון והנס הזה אנו חוגגים את חג החנוכה – חג של אור, גבורה וגאווה לאומית.

השיבו על השאלות בתשובות מלאות במחברת:

1. מי שלט בארץ ישראל בזמן סיפור החנוכה?
2. מה ניסו היוונים לשנות אצל היהודים?
3. מי הנהיג את המרד ומה שמם של הלוחמים?
4. מה עשו המכבים אחרי שניצחו?
5. למה חוגגים את חג החנוכה עד היום?

שלב ג – דיון על נס פך השמן (10 דקות)

להקראה בכיתה:

לאחר הניצחון, המכבים רצו להחזיר את האור לבית המקדש. הם מצאו פך שמן קטן שהספיק ליום אחד בלבד, אך הוא דלק שמונה ימים. מאז אנו מדליקים נרות חנוכה כדי להזכיר שגם אור קטן יכול לשנות את העולם.

הבעל שם טוב אמר: “מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך.”
זו אמירה שמלמדת אותנו שגם מעשה אחד של טוב, אמונה או אומץ – יכול לגרש חושך גדול.

שאלות לדיון כיתתי:

• מדוע לדעתכם חנוכה הוא חג של אור ולא רק חג של מלחמה?
• מה מסמל האור שאנו מדליקים בנרות?
• למה מניחים את החנוכייה על אדן החלון ולא רק בתוך הבית?
• מה המשמעות של דברי הבעל שם טוב?
• איך אנחנו יכולים להיות “המכבים של ימינו”?

לסיכום: חג החנוכה הוא סיפור על אור מול חושך – גם במובן הפיזי, וגם ברעיוני.

שלב ה – פעילות חווייתית “גיבורי האור של ימינו” (20 דקות)

(מומלץ לכיתות הבוגרות)

אפשרות א – “גיבורי חרבות ברזל”

1. פתחו בשאלה: מי הם ה"מכבים" של ימינו?
   → תלמידים יזכירו חיילים, לוחמים, מתנדבים, רופאים, מורים, משפחות מלווים.

כמו המכבים, גם היום יש גיבורים שהאירו לנו באומץ ובגבורה את הדרך – לוחמי "חרבות ברזל"

ניתן להציג סרטון (2 דק') של הדלקת נר חנוכה בכיכר עזה בעיצומה של מלחמה:

2. חלקו לתלמידים ציטוטים קצרים מתוך אתר "בחייהם ציוו".
   כל קבוצה בוחרת חלל אחד, קוראת את דבריו, ומעצבת “זיכרון של אור"

• שם הגיבור
• ציטוט שלו
• משפט שהתלמידים כותבים:
  “האור ש____ הותיר – ואותו אנחנו ממשיכים.”

• תלו את העבודות על לוח קיר הכיתה תחת הכותרת:
  “מעט מן האור – דוחה הרבה מן החושך.”

אפשרות ב – "הנר שלי והאור של כולם"

כל תלמיד מקבל ציור של נר וכותב/מצייר:
“איך אני יכול להמשיך את אור הגבורה של המכבים ושל גיבורי ימינו?”

חומרים נדרשים

• דפי עבודה לתלמידים-מצורף כנספח להדפסה.
• דפי פעילות/נרות לציור.
• טושים, צבעים, דבק.
• גישה לאתר "בחייהם ציוו" או הדפסות ממנו.
• נר סמלי או חנוכייה קטנה להמחשה.
  

סיפור חג החנוכה

לפני יותר מ־2,000 שנה שלטו בארץ ישראל היוונים, בהנהגת אנטיוכוס מלך יוון. הם כבשו את ממלכת יהודה ורצו לשנות את אורח חייהם של היהודים. היוונים דרשו מהעם לאמץ את מנהגיהם ואת דרכי החיים שלהם, ואסרו על היהודים לשמור על דרכיהם וזהותם הייחודית. הם הפכו את בית המקדש שבירושלים למקום פולחן לאלים יווניים וניסו לטשטש את התרבות היהודית ואת הקשר של העם למורשתו.

באותם ימים קמה משפחת חשמונאי – משפחת כהנים מהעיר מודיעין – בראשות מתתיהו ובנו יהודה המכבי. הם אספו סביבם לוחמים אמיצים שנקראו “המכבים” ויצאו למרד נגד שלטון יוון. אף שהיו מעטים מול רבים, האמונה בצדקת דרכם והנחישות שלהם העניקו להם כוח גדול. לאחר שניצחו, נכנסו לירושלים, טיהרו את בית המקדש מהפסלים ומהסמלים היווניים, והדליקו מחדש את המנורה משמן טהור שנמצא בכד קטן – פך שמן שהספיק לשמונה ימים. לזכר הניצחון והנס הזה אנו חוגגים את חג החנוכה – חג של אור, גבורה וגאווה לאומית.

השיבו על השאלות בתשובות מלאות במחברת:

1. מי שלט בארץ ישראל בזמן סיפור החנוכה?
2. מה ניסו היוונים לשנות אצל היהודים?
3. מי הנהיג את המרד ומה שמם של הלוחמים?
4. מה עשו המכבים אחרי שניצחו?
5. למה חוגגים את חג החנוכה עד היום?

הפוסט מערך שיעור לחנוכה – “מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך” (כיתות ג'-ה') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

הפוסט בימים ההם בזמן הזה – מערך שיעור לחנוכה הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.