קהל יעד: כיתות ד׳–ו׳
(למערך מותאם לתלמידי תיכון על מעמד הר סיני לחצו כאן; למערך על דוד המלך והקשר לחג השבועות ראו כאן)

משך השיעור: 45 דקות

מטרות השיעור

1. היכרות עם חג השבועות ושמותיו השונים.
2. המושג “עם הספר”.
3. ממעמד הר סיני עד היום – מורשת שמחברת העם היהודי לאורך דורות ובארצות שונות.

מצגת

חג שבועות- עם הספר

חלק א׳ – פתיחה

המורה מציגה את השקף עם הציטוט של בן גוריון וקולאז' התמונות על הלוח:

“ספק אם יש עוד אומה בעולם שגורלה היה כרוך במידה כה רבה ובזמן כה ארוך בגורל הספר. שמרנו אלפי שנים על הספר והספר שמר עלינו.”
דוד בן־גוריון, “מהפכת הרוח”, 1951

שאלות לכיתה

• נסו לזהות היכן תועדו התמונות?

(פולין, תימן, אתיופיה, רוסיה)

• מה משותף לכל התמונות?
• האם ייתכן שכל אותם אנשים קוראים אותו התוכן?
• כיצד התמונות קשורות למה שאמר דוד בן גוריון?
• למה לדעתכם בן־גוריון אומר:
  “הספר שמר עלינו”?
  איך ספר יכול לשמור על עם?

המורה מעודדת דיון ושיח, ואוספת מילים על הלוח מהתשובות שעולות:
סיפורים / שפה / זיכרון / עברית / משפחה / מסורת / למידה / שייכות

חלק ב׳ – התבוננות בבול

המורה מציגה את הבול: מעמד הר סיני – גליונית מזכרת”

 שהונפק ע"י מדינת ישראל בשנת 2022

שאלות להתבוננות

• מה אתם מזהים בתמונה?
• אילו דמויות או סמלים מופיעים בה?
• איזה רגע חשוב לדעתכם מתואר כאן ? וכיצד זה קשור לדבריו דוד בן גוריון?
• מה הייתם רוצים לשאול את הדמויות השונות המופיעות בו?
• מה משמעותו של ציור זה לחברה הישראלית בת ימינו הן זו השומרת מצוות והן זו שלא?
• למה לדעתכם האירוע הזה הפך לאחד הסיפורים המרכזיים של העם היהודי?

שאלות חשיבה

• בני ישראל יצאו ממצרים כעבדים. מה השתנה בדרך והפך אותם לעם?
• למה לדעתכם דווקא “ספר”, סיפור ורעיונות הפכו למרכזיים בזהות היהודית?
• אילו דברים מחברים עמים אחרים?
• מה מיוחד בעם שמצליח להישאר מחובר דרך מילים וסיפורים במשך אלפי שנים?

חלק ג׳ – סרטון: שמות חג השבועות

צפייה בסרטון בן 2 דקות של חיל חינוך

על משמעות חג השבועות ושמות החג:

המורה מחלקת או מכתיבה שאלות למחברת:

 (מצורף כנספח דף לצלם ולחלק)

• בסוף איזה תקופה מציינים את שבועות? (אחרי 49 יום של ימי ספירת העומר)
• מה השם הנוסף של חג השבועות? (חג הביכורים)
• כיצד הביאו ביכורים בעבר? וכיצד נוהגים לסמל זאת כיום? (את היבול הראשון, מהשדות או המטעים הביאו החקלאים לבית המקדש בירושלים, כיום מציינים טקסי ביכורים בבתי ספר וגנים)
• איזה ערך מבטא מנהג זה? (הודיה ונתינה למען הכלל)
• לפי הכתוב בתנ"ך, מה קרה בתאריך של שבועות ו' בסיוון?
• מה הם מנהגי החג הנהוגים (לימוד, מגילת רות, טקסי ביכורים, קישוט בצמחיה, אכילת מוצרי חלב)
• איזה קשר מבטא מנהג הביכורים? (את הקשר לארץ בשרשרת הדורות)

לדיון על גבי הסרטון והשאלות:

• מה סיפר החייל שהפתיע אתכם?
• אילו מהדברים שאמר קשורים לטבע ולעבודה באדמה?
• אילו מהדברים קשורים ל"עם הספר" ולשרשרת הדורות?

חלק ד׳ – פעילות יצירה

כשהמדינה בוחרת להוציא בול חדש, היא רוצה להעביר מסר או רעיון.

נבחרתם לייעץ לדואר ישראל על הוצאת בול חדש לקראת חג השבועות.

לאור כל מה שלמדנו- בחרו מסר או רעיון שהייתם רוצים לבטא בבול שלכם.

“איזה בול הייתי עושה לכבוד חג השבועות?” (מצורף בנספח)

נספח להדפסה

דף שאלות הבנה על סרטון שבועות של חיל החינוך:

1. בסוף איזה תקופה מציינים את שבועות?
2. מה השם הנוסף של חג השבועות?
3. כיצד הביאו ביכורים בעבר? וכיצד נוהגים לסמל זאת כיום?
4. איזה ערך מבטא מנהג זה?
5. לפי הכתוב בתנ"ך, מה קרה בתאריך של שבועות ו' בסיוון?
6. מה הם מנהגי החג הנהוגים כיום?
7. איזה קשר מבטא מנהג הביכורים?

איזה בול הייתי עושה לחג השבועות?

הפוסט מערך שיעור שבועות ליסודי – “עם הספר”: מה הצליח לחבר עם במשך אלפי שנים? (כיתות ד-ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

חג השבועות

תכנים רבים ניתנו לחג השבועות במסורת היהודית. הוא היום הראשון להבאת הביכורים, אחד משלושת הרגלים, חג הקציר, נקראת בו מגילת רות על תכניה הייחודיים, הוא גם יום פטירתם של דוד המלך ושל הבעל שם טוב ולכל אחד מנושאים אלו ישנם ביטויים במנהגי החג והלכותיו ובתכנים רבים שנכתבו במהלך הדורות  סביב החג ומשמעותו. (לסקירה קצרה על החג ומנהגיו בסרטון המצורף של חיל החינוך)

מעל הכל מזוהה חג השבועות היום עם מעמד הר סיני בו ניתנו עשרת הדברות לעם ישראל חמישים יום לאחר צאתם מארץ מצריים.

מתן תורה

פרשת מתן תורה מופיעה בספר שמות פרק י"ט ובפרקים נוספים בספר שמות וארון הספרים היהודי לדורותיו גדוש ומלא בפרושים למכביר שנכתבו עליה ועל משמעותה, הן בידי יהודים שומרי תורה ומצוות, הן בידי אלו שלא והן בידי רבים מחכמי והוגי אומות העולם שראו במעמד הר סיני ובעיקר בעשרת הדברות את אחד הבסיסים החשובים לתרבות האנושית.

התבוננו בציור שהוציא השרות הבולאי של מדינת ישראל לתיאור מעמד הר סיני:

• מהם האירועים והדמויות המרכזיות שאתם מזהים בו?
• אילו שאלות מעורר בכם ציור זה?
• מה הייתם רוצים לשאול את הדמויות השונות המופיעות בו?
• מה משמעותו של ציור זה לחברה הישראלית בת ימינו הן זו השומרת מצוות והן זו שלא?
• אילו מסרים מציור זה נקבעו בזיכרון הקולקטיבי של עם ישראל?

(למעוניינים להרחיב בצורתם של עשרת הדברות)

משמעות מעמד הר סיני

חכמים ויוצרים במשך הדורות התייחסו להיבטים שונים של מעמד הר סיני. לפניכם כמה מהם.

רבי שלום שבזי, גדול משורריה של יהדות תימן, חיבר פיוט בשם "אהוב ליבי בהר סיני".

מילות השיר (כדאי להתמקד בארבעת הבתים הראשונים).

שאלות לדיון בכיתה:

• מה משמעותו של מעמד סיני לרבי שלום שבזי?
• מה משמעות הדברים עבורך?

הרב זקס על מעמד הר סיני

קראו את דבריו של הרב יונתן זקס על משמעותו של מעמד הר סיני על הזכרון הלאומי היהודי ועל התרבות העולמית (ניתן ללמוד רק את אחד משני החלקים בהתאם לרמת הכיתה)

• מהם שני המסרים המרכזיים של מעמד הר סיני לפי הרב זקס?
• מה הם אומרים לך כיום?
• האם ישנם הבדלים בין משמעותו של מעמד הר סיני בדברי רבי שלום שבזי לבין משמעותו בדברי הרב זקס?

זלדה- לא ארחף בחלל

קראו את דבריה של המשוררת זלדה (מתוך הקישור) ודונו על השאלות בכיתה

לֹא אֲרַחֵף בֶּחָלָל
מְשֻׁלַּחַת כָּל רֶסֶן
פֶּן יִבְלַע עָנָן
אֶת הַפַּס הַדַּקִּיק שֶׁבְּלִבִּי
שֶׁמַּפְרִיד בֵּין טוֹב לְרָע.
אֵין לִי קִיּוּם
בְּלִי הַבְּרָקִים וְהַקּוֹלוֹת
שֶׁשָּׁמַעְתִּי בְּסִינַי.

• מהי משמעות מעמד סיני עבור המשוררת?
• מהי משמעותם הלאומית של הדברים?
• האם היא חולקת או מסכימה עם הדברים הקודמים?
• מה משמעות הדברים עבורך?

"לא אגדה רעי"

בשנת 1956 כבש צה"ל את חצי האי סיני במהלך מבצע קדש (על המבצע). עם סיומו כתב יחיאל מוהר את השיר "לא אגדה רעי". האזינו לשיר וענו על השאלות.

• מה משמעותו של מעמד הר סיני בשיר זה?
• כיצד ניתן להתייחס לתפיסת מעמד הר סיני בשיר כיום, כשבעה עשורים לאחר כתיבתו?

לסיכום

נסו לסכם את ההיבטים השונים של משמעות מעמד הר סיני כפי שבאו לידי ביטוי במקורות הנ"ל.

• מי מהם הוא הרלוונטי ביותר לגביכם ומדוע?

וחג שמח!

הפוסט מעמד הר סיני שלי הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

דוד המלך הוא אחת הדמויות החשובות ביותר בתולדות ישראל בפרט ובתולדות העולם בפרט. ניתן לעסוק בדמותו סמוך לחג השבועות בו מצוין מועד פטירתו, לקראת סיורים באתרים שונים הקשורים לדמותו או במסגרת שיעורי התנ"ך.

דוד – לוחם ומשורר

• נפתח את השיעור בסיעור-מוחות בכיתה. מה אומר לכם – דוד המלך?

סביר כי תשובות התלמידים יבטאו את דמותו המגוונת של דוד המלך, ודבר זה יהווה קרש קפיצה להמשך השיעור.

• נאזין לשיר ״דוד״ של יונתן רזאל בסרטון המצורף
  • המלצה (לשיקול המורה בהתאם לאופי הכיתה): לבקש מהתלמידים שיורידו ראשים ויעצמו עיניים, הנעימה המרגיעה של השיר תסייע לרכז את התלמידים ולהכניס אווירה נעימה לכיתה.
• נעיין במילות השיר.

השיר מציין תכונות שונות של דוד המלך, ואירועים שונים בחייו. בהתאם למאפייני הכיתה נבחר באחת משתי אפשרויות: או שנאתגר את התלמידים להסביר כל אחת משורות השיר וכיצד היא מתקשרת לדמותו של דוד; או שאנחנו בעצמנו נציג זאת.( שימו לב שהשיר מתייחס בין השאר לכינור דוד בו היה מנגן מדי חצות לילה ומחבר את ספר תהילים, לאיש המלחמה שניצח את כל אויבי ישראל, רועה הצאן המסור, מי שידע אין סוף טרגדיות במהלך חייו, ויחד עם זאת ידע לחולל ולרקוד בעז לפני ארון הברית, ולבסוף מי שידע לקחת אחריות על חטאיו ונחשב במסורת ישראל כ"מי שהקים עולה של תשובה".

מה תחושותיכם ביחס לשני הסגנונות של השירים? איזה מהם מתאר נכון יותר לדעתכם את אופיו של דוד?

• בחרו שניים מהאירועים או התכונות של דוד הנראים לכם סותרים.
• כיצד לדעתכם ניתן להסביר את הסתירות הללו? האם הן באמת סותרות? האם גם אצלכם אתם מזהים תכונות שונות הנראות כמנוגדות זו לזו? האם הן באמת מנוגדות, או אולי משלימות?

היכולת לשלב עדינות-נפש – המתגלה במזמורי התהלים וביכולתו של דוד לעשות תשובה לאחר חטאו – יחד עם עוצמות נפש אדירות ועמידה בעוז וגבורה מול אויבים חזקים כמו גוליית ולהכניע אותם, מתגלה גם אצל לוחמי צה״ל.

ניתן לראות למשל אסופת שירי לוחמים כאן, או שירי נופלים ממלחמת חרבות ברזל כאן, או לקרוא על יצירתו של ענר שפירא כאן.

• כיצד תכונותיו של דוד המלך מתבטאות אצל חיילי צה״ל?
• האם לדעתכם יש סתירה בין עדינות נפש מחד, לבין לחימה עזה באויבים הקמים עלינו מאידך?
• בחרו שיר אחד שנגע בכם, והסבירו מדוע.
• עם איזו תכונה של דוד אתם מזדהים ביותר? מדוע? מהם הצדדים הטובים ומהם הצדדים הפחות-טובים של תכונה זו? כיצד ניתן לעדן את הצדדים הללו?
• איזו תכונה של דוד הייתם רוצים לאמץ? מדוע?

ממידותיו של דוד – למידותינו שלנו

חג השבועות מסיים את ימי ספירת העומר. במסורת נהוג כי לכל אחד מימי הספירה יש שייכות למידה מסוימת בנפש האדם, ולכן בכל יום יש ״לתקן״ את המידה המתאימה לו (= לבדוק האם אני משתמש במידה הזו באופן ובמידה(!) המתאימים ולא מגזים לכאן ולכאן).

• בחרו מידה אחת ממידות הנפש שלכם, וכתבו לעצמכם באופן פרטי היכן אתם משתמשים בה באופן הנכון, ומה עוד דרוש תיקון. לאחר מכן כתבו כיצד לדעתכם ניתן לתקן אותה.

הערה: וודאו עם התלמידים כי הם מבינים את הכוונה במושג "מידות הנפש".

דוד מלך ישראל חי וקיים!

לפי המסורת דוד נולד ונפטר בחג השבועות.

חיים נחמן ביאליק מתאר את האגדה על מותו של דוד המלך:

מוֹת דָּוִד/ח״נ ביאליק (למקור)

וַיְהִי בִּמְלֹאת לַמֶּלֶךְ שִׁבְעִים שָׁנָה, וַיָּבֹא יוֹמוֹ, וַיֵּרֶד אֵלָיו מַלְאַךְ הַמָּוֶת בּדְבַר אֱלֹהִים עִם רֶדֶת הַיּוֹם, לָקַחַת אֶת-נַפְשׁוֹ, וַיִּמְצָא אֶת-דָּוִד יוֹשֵׁב בּבֵית הָאֲרָזִים וּפִיו לֹא יֶחְדַּל מִשִׁיר וְזִמְרָה לֵאלֹהִים, כִּי הָיָה הַיּוֹם יוֹם הַשַּׁבָּת, וְאוֹתוֹ קִדֵּש הַמֶּלֶךְ כָּל-יָמָיו לֵאלֹהִים מִבֹּא הַיּוֹם וְעַד צֵאתוֹ, וְלֹא יָכֹל הַמַּלְאַך לָגֶשָׁת אֵלָיו, כִּי זִמְרַת אֱלֹהִים מָגֵן לִבְעָלֶיהָ מִמָּוֶת. וַיִּתְחַכֵּם וַיָּבֹא אֶל הַגַּן אֲשֶׁר מֵאֲחוֹרֵי הַבַּיִת, וַיַּרְעֵשׁ עֵצָיו, וַיֵּצֵא דָּוִד הַגַּנָּה לִרְאוֹת מָה הָרַעַשׁ, וְרוֹמֲמוֹת אֵל בְּפִיו. וַיְהִי הוּא עוֹלֶה בְּמַדְרְגוֹת הַגָּן, וְהִנֵּה נֶהֶרְסָה הַמַּדְרֵגָה תַחְתָּיו, וַתִּדֹם זִמְרָתוֹ רֶגַע וַיִּשְׁלַט בּוֹ מַלְאַךְ הַמָּוֶת, וְדָוִד נָפַל אֲחוֹרַנִּית אֶל חֵיק הַפְּרָחִים אֲשֶׁר בַּעֲרוּגוֹת הַגַּן וּפָנָיו הַשָּמַיְמָה.
רֶגַע אֶחָד קָרְנוּ עוֹד פְּנֵי הַמֶּלֶךְ בְּהַדְרַת שֵׂיבָתָם לְנֹגַהּ הַשֶׁמֶשׁ הַשׁוֹקַעַת עִם צֵאת הַשַּׁבָּת וַיְהִי לָהֶם הוֹד נֶצַח וְִיפְעַת עוֹלָמִים.

הַמֶּלֶךְ דָּוִד מֵת, אַךְ רוּחוֹ עוֹד עָמֹד תּעֲמוֹד בְּתוֹך עַמּוֹ לְעוֹלָמִים וּזְמִירוֹתָיו לֹא תְּמוּשֶׁינָה מִפִּי כָּל-אֲשֶׁר נִשְׁמַת שַׁדַּי תְּחַיֵּהוּ כָּל-יְמֵי הֱיוֹת אִישׁ צָמֵא לֵאלֹקִים חַיִים עַל הָאָרֶץ.
וּמִדֵּי שַבָּת בְּשַבָּת כִּנְטוֹת צִלֲלֵי יוֹם, וְרוּח עַרְבַּיִם תִּרְחַשׁ בֵּין עֳפָאִים, וְנֶאֱסְפוּ לְבָתֵּי תְפִלָה וּלְמִקְדְּשֵׁי אֵל עַנְוֵי אֶרֶץ וַחֲסִידֵי דוֹר וָדוֹר, כָּל-נְכֵה-רוּחַ וְכָל-שְׁבוּר לֵב בְּעַמָּיו, וְשָׁפְכוּ יַחַד אֶת-עֱנוּתָם וְאֶת-צִמְאוֹן לְבָבָם וְאֶת-כִּלְיוֹן נַפְשָׁם לִפְנֵי אֱלֹקִים חַיִּים בִּתְפִלוֹת דָּוִד בֶּן-יִשָׁי, וְחַי הַמֶּלֶך הֶחָסִיד, נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל, בְּפִי כָּל-הָאָדָם וּבְנַפְשׁוֹ כָּל-יְמֵי עוֹלָם.
וּבְמוֹצָאֵי כָּל-שַׁבָּת, בְּהָסֵב אִישׁ יִשְׂרָאֵל לִבְרוֹת לֶחֶם, בְּלַוֹּתוֹ אֶת-שַׁבָּת הַמַּלְכָּה – וְהָיְתָה הַבִּרְיָּה קֹדֶשׁ לְשֵׁם הַמֶּלֶךְ דָּוִד וְזִכְרוֹ, הִיא סְעֻדַּת דָּוִד הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וְעַל כֵּן יֵאָמֵר בְּיִשְׂרָאֵל: דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם!

• לפי ביאליק, מדוע אנו אומרים ״דוד מלך ישראל חי וקיים״ – הרי דוד נפטר?
• האם לדעתכם האמירה "דוד מלך ישראל חי וקיים" רלוונטית גם בימינו? מדוע?

הפוסט דוד המלך וחג השבועות הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.