שכבת גיל: ה–ו
משך: 60 דקות
תחום: היסטוריה / תרבות ישראל

מטרות השיעור

1. היכרות עם האירוע ההיסטורי שחל בי’ בטבת – המצור על ירושלים ואיך הוא הוביל לחורבן בית המקדש הראשון.
2. משמעות של ציון יום בו החל תהליך – ללמוד מבעוד מועד.
3. להבין את משמעות יום הקדיש הכללי.
4. לנתח את עקרון הזיכרון הלאומי באמצעות עבודה בקבוצות והצגה.

ציוד דרוש

• מחשב או טלוויזיה/מסך להקרנת סרטון
• דפי עבודה מודפסים לכל קבוצה (נספחים א–ד)
• לוח / מרקר

מצגת

עשרה בטבת ויום הקדיש הכללי

מהלך השיעור

פתיחה והקרנת סרטון של סיוון רהב מאיר (8 דקות)

הוראות:

1. לצפות יחד בסרטון
2. במהלך הצפייה, התלמידים מתבקשים לשים לב ל־3 נקודות:
   • מהו הרקע ההיסטורי שבגללו מציינים את עשרה בטבת?
   • איפה זה קרה? מי נגד מי? (בבל עושה מצור על ירושלים)
   • מה מיוחד ציון הצום הזה בשונה מתשעה באב?
   • מה המסקנה של סיוון רהב מאיר בהשוואה לימינו? ביחס ל7 לאוקטובר?

סיכום המידע ההיסטורי:

עשרה בטבת הוא יום שהיווה את תחילתה של שרשרת אירועים קשה וכואבת לעם היהודי, והסתיימה בחורבן בית המקדש הראשון וגלות.

זהו יום שנקבע כתענית ציבור, אחת מארבע תעניות קבועות מדי שנה לזכר חורבן בית המקדש. ביום זה, בשנת 588 לפני הספירה, הטילנבוכדנצר מלך בבל מצור על ירושלים. תקופת המצור מתוארת במקורות כזמן של סבל אכזרי וחסר תקדים עבור החברה היהודית. בסופו נפרצו החומות, ולאחר הרס והרג רב בכל ירושלים וחורבן הבית הוגלו לבבל.

משימת כתיבה- משמעות מודרנית – יום הקדיש הכללי (10 דקות)

ראו את האמור בלקסיקון הכנסת לגבי יום הקדיש הכללי

עם קום מדינת ישראל וברוח הצורך הלאומי לזכור את ששת מיליון היהודים שנרצחו בשואה ומהם רבים שאין להם תאריך פטירה ידוע, נקבע בי’ בטבת גם יום הקדיש הכללי. ביום זה נהוג לומר קדיש וכל מי שרוצה יכול לזכור את מי שאין תאריך אזכרתם.

כתבו במחברות שלכם:

• מדוע נבחר יום זה בשנת 1949 ליום הקדיש הכללי? (עיינו בסוף דברי ההסבר בלקסיקון אתר הכנסת)
• למה לדעתך חשוב שיהיה יום קבוע כזה בלוח השנה?
• האם שמעת על מישהו שלא ידוע מקום או מועד פטירתו? 

פעילות קבוצתית – למידה פעילה (20 דקות)

חלוקת הכיתה ל־4 קבוצות.
לכל קבוצה דף משימות שונה (ראו נספחים א–ד).

כל קבוצה עובדת לפי הנחיות הנספח שלה.

כל קבוצה מציגה בקצרה (2–3 משפטים) את עיקרי המסקנות שלה.

המורה מסכמת, מוסיפה נקודות ידע במידת הצורך, ומקשרת חזרה לנקודות המרכזיות של השיעור.

נספחים: דפי עבודה לקבוצות

נספח א – קבוצה 1: המצור על ירושלים

בעשרה בטבת מציינים את היום שבו החל אחד האירועים הקשים בתולדות עם ישראל: המצור שהטיל נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים, בשנת 588 לפני הספירה. המצור היה מהלך צבאי מתוכנן שנועד להכניע את העיר באמצעות ניתוקה ממקורות מזון, מים ועזרה חיצונית. תושבי ירושלים חיו תקופה ארוכה של רעב, פחד וחוסר ודאות, והמצב בעיר הלך והחמיר ככל שחלף הזמן.

המצור לא היה אירוע בודד, אלא תחילתו של תהליך ממושך שהסתיים בחורבן בית המקדש הראשון ובגלות בבל. לאחר חודשים ארוכים נפרצו חומות העיר, ירושלים נחרבה, והמרכז הדתי והרוחני של העם היהודי נפגע קשות. רבים מתושבי יהודה הוגלו מארצם, והחיים היהודיים בארץ ישראל השתנו לחלוטין.

ייחודו של יום עשרה בטבת הוא בכך שהוא אינו מציין את רגע החורבן עצמו, אלא את תחילתו של התהליך שהוביל אליו. היום הזה מלמד כי אסונות לאומיים אינם מתרחשים בבת אחת, אלא מתפתחים לאורך זמן. לעיתים יש סימני אזהרה מוקדמים, רגעים שבהם ניתן היה לפעול אחרת, ואחריות שמוטלת על מנהיגים ועל החברה כולה. לכן, זיכרון עשרה בטבת מזמין לא רק ללמוד על העבר, אלא גם לחשוב על ההווה ועל העתיד.

משימות:

1. כתבו שלוש עובדות על המצור (מי, איפה, מתי).
2. הסבירו במשפט אחד: מדוע י’ בטבת נחשב לנקודת ציון חשוב בהיסטוריה?
3. השלימו:

י’ בטבת מסמל את התחלת תהליך שהוביל ל__________.

נספח ב – קבוצה 2: משמעות יום הקדיש הכללי

לאחר השואה נותרו מיליוני יהודים ללא קבר ידוע וללא תאריך פטירה מדויק. במסורת היהודית מקובל לציין את יום הפטירה של אדם באזכרה שנתית ולומר קדיש לזכרו, אך עבור משפחות רבות שאיבדו את יקיריהן בשואה לא הייתה אפשרות לעשות זאת. מצב זה יצר קושי רגשי ולאומי עמוק, שכן הזיכרון נותר ללא מסגרת קבועה בלוח השנה.

כדי לתת מענה לקושי זה, נקבע עשרה בטבת גם כיום הקדיש הכללי. ביום זה כל אדם יכול לומר קדיש, להדליק נר זיכרון ולהתייחד עם זכרם של הנספים שאין ידוע מועד מותם. הבחירה ביום זה מחברת בין חורבן קדום בתולדות העם לבין האסון הגדול של המאה העשרים, ומדגישה את הרצף ההיסטורי של זיכרון, אובדן והתחדשות.

יום הקדיש הכללי מבטא אחריות משותפת של החברה לזכור גם את מי שאין להם קרובי משפחה שיציינו את זכרם. הוא מדגיש כי הזיכרון אינו רק עניין פרטי, אלא משימה לאומית וערכית. באמצעות קביעת יום קבוע בלוח השנה, נוצר מקום משותף של זיכרון, כבוד והזדהות עם העבר.

משימות:

1. מה הייתה הבעיה לאחר השואה בקביעת ימים לזיכרון?
2. מהו הפתרון שניתן?
3. כתבו במשפט אחד: למה יום זה מתאים לכך?

נספח ג – קבוצה 3: לוח השנה והנצחה

רקע קצר: ימים בלוח השנה משקפים אירועים חשובים בחיי עם.

לוח השנה היהודי הוא הרבה יותר מאוסף של תאריכים. הוא משקף את הסיפור ההיסטורי, התרבותי והערכי של העם. חגים מציינים רגעים של שמחה וגאולה, ואילו ימי צום וזיכרון מציינים תקופות של קושי, אובדן והתמודדות. יחד הם יוצרים רצף שמחבר בין עבר, הווה ועתיד.

ימי זיכרון מאפשרים לחברה לעצור את שגרת החיים ולהקדיש זמן למחשבה משותפת על אירועים שעיצבו את זהותה. הם מסייעים להעביר ידע היסטורי מדור לדור, לחזק תחושת שייכות, ולעורר דיון ערכי על אחריות, סולידריות ומשמעות הזיכרון.

באמצעות לוח השנה, הזיכרון הופך לחלק מהחיים היומיומיים ולא נשאר רק בספרי ההיסטוריה. הוא מעצב תרבות, משפיע על זהות לאומית ומעודד שיח בין דורות.

משימות:

1. ציינו שתי סיבות שבגללן לחברה חשוב לקבוע ימי זיכרון.
2. השלימו בטבלה:

1. כתבו משפט מסכם:

לוח השנה הוא כלי חשוב עבורנו כ-

נספח ד – קבוצה 4: זיכרון והנצחה בזמננו

רקע קצר: גם היום קובעים דרכי הנצחה לאירועים משמעותיים בחברה.

גם בזמננו, הזיכרון וההנצחה תופסים מקום מרכזי בחברה. מעבר לימי זיכרון בלוח השנה, קיימות דרכים רבות לשמר את זכרם של אנשים ואירועים: אנדרטאות, טקסים ממלכתיים, שמות רחובות, ימי לימוד מיוחדים וסיפורים אישיים העוברים במשפחות.

ההנצחה מאפשרת להפוך את הזיכרון למשהו חי ונוכח. היא מסייעת ללמוד מן העבר, להבין את משמעות האירועים ולהעביר לדורות הבאים ערכים של אחריות, כבוד האדם וחשיבות הזיכרון. כאשר זוכרים יחד, נוצר חיבור בין אנשים שונים בחברה ותחושת שותפות בגורל משותף.

הזיכרון אינו עוסק רק במה שהיה, אלא גם בשאלה כיצד אנו בוחרים לפעול בעתיד. באמצעות דרכי הנצחה מגוונות, החברה מבטאת את הערכים החשובים לה ואת המחויבות לשמור על הסיפור המשותף.

משימות:

1. כתבו שלוש דרכי הנצחה שונות שאתם מכירים.
2. מדוע חשובה ההנצחה בדוגמאות שהצגתם?

הפוסט עשרה בטבת ויום הקדיש הכללי – יסודי (כיתות ה–ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

עשרה בטבת

צום עשרה בטבת הנו הראשון מתוך ארבעה צומות שנקבעו לזכר חורבן בית המקדש. ביום זה החל מצור נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים, והסתיים לאחר שנה וחצי בחורבן בית המקדש וירושלים, ברצח המוני וגלות.

להרחבה על היום ומשמעותו ההסטורית ניתן לעיין בקישור זה.

יום עשרה בטבת נקבע ע"י הרבנות הראשית לישראל כ"יום הקדיש הכללי", כאזכרה לנספים בשואה שאין ידוע התאריך בשנה בו הם נספו. וכן כאזכרה לאלפי בתי אב ומשפחות שלמות שנרצחו בשואה עד שלא נותר מהם שריד ופליט.

יום הקדיש הכללי, יחד עם יום הזכרון לשואה ולגבורה (המתקיים בכ״ז בניסן) ויום הזכרון הבינלאומי לשואה (מתקיים ב-27 בינואר) הם תאריכים בהם רבים בארץ ובעולם מתייחדים עם זכר השואה ומנסים לעמוד על לקחיה.

שאלות לדיון בכיתה:

• אילו לקחים לדעתכם חייב העולם והעם היהודי ללמוד מאירועי השואה?
• השנה לאחר אירועי טבח שמחת תורה, דומה כי ימי הזכרון לשואה יהיו בעלי משמעות מיוחדת.
• האם ובמה לדעתכם ימי הזכרון לשואה יהיו שונים השנה משנים קודמות ומדוע?

״זו היתה שואה – חד וחלק״

רבים חשו כי האירועים האיומים שהתחוללו במשך שעות ארוכות מאוד ב-7.10, אירועים שבמהלכם רצחו והתעללו רוצחים אכזריים במאות רבות של יהודים חסרי מגן, הזכירו להם את השואה.

ראו בין השאר את ההשוואה לימי השואה בראיונות עם ניצולים מיישובי עוטף עזה מנתיב העשרה, מניר עוז ומאופקים. כך תואר הטבח גם בעיתוני העולם.

פרופסור שטייד לבני מנתה שבע סיבות לכך שלדעתה אירועי ה-7.10 זהים לאירועי השואה.

משימת כתיבה:

• סכמו את שבע הסיבות שכתבה שטייד, מה דעתכם על נימוקיה?
• כתבו מה עמדתכם על רקע הראיונות והטקסטים כאן.

״ממש לא היה שואה״!

על אף מה שראינו עד כה רבים מנגד יצאו נגד השוואה זו:

לפניכם בקישור מכתב של ניצול שואה ללוחמי צה״ל

משימת כתיבה:

• מה הסיבה המרכזית לדברי הכותב להבדל בין השואה לאירועי ה-7.10?
• מה דעתכם על דבריו אלו?
• נסו לכתוב תשובה בשם חיילי צה״ל למכתב זה.

לטענות מחקריות וערכיות נוספות נגד ההשוואה לשואה כדאי לעיין במאמר של ד״ר שוקי שריר ובמאמרה של טובה הרצל.

כח קלמזון

דברים דומים אמר גם הרב בני קלמנזון, נשיא ישיבת ההסדר בעתניאל שבנו ואחיינו נפלו בקרבות בשעה שחילצו בגבורה עשרות מחברי קיבוץ בארי תחת אש (על כח קלמנזון בבארי כדאי לראות את הסרטון) לדברי קלמנזון, בעצמו חוקר שואה מזה עשרות שנים, ראו ציטוט מתוך דבריו (לקטע במלואו):

״אנחנו ראינו לפנינו משהו שממש לא היה שואה. הוא לא היה שואה כי העם היהודי כבר לא חסר אונים, ואנשים, לא רק הילדים והנכד שלי, גם כיתות הכוננות והלוחמים, באו ומסרו את נפשם – והיה להם נשק והיה להם עם מה להילחם, גם אם הכוחות לא היו שווים. שואה זו לא הייתה, אבל נאצים היו שם. כהיסטוריון שפעל באקדמיה ופעל ביד ושם, אני חושב שהדיון הזה כבר הוכרע. מדובר בנאצים וולגריים שעובדים לא רק מהשכל אלא גם מהלב. זו אחת ממלחמות האין-ברירה הכי גדולות שהיו לנו, ומה לעשות? נשלם את המחיר, וננסה לאסוף את השברים".

משימת כתיבה:

• הציגו מספר דוגמאות והבדלים בין מאורעות השואה ואירועי 7.10. מה ההבדל שמדגיש הכותב?
• מה תחושתכם ביחס לאמור? מזדהים? לא מזדהים? נמקו את התשובה.

לסיכום אירועי ה7.10

אירועי ה7.10 היו ככל כנראה האירועים המחרידים ביותר שפקדו את העם היהודי מאז תום השואה. לראשונה מאז ניגפו הנאצים, נרצחו ביום אחד למעלה מאלף יהודים, ובמשך שעות ארוכות פעלו רוצחים שהיו נחושים בכל כוחם לרצוח כמה שיותר יהודים, כדי לפגוע, להרוג ולהתעלל בצורה אכזרית ביותר ביהודים רק בשל היותם יהודים. מבחינה זו דומה שאין ספק שהמפלצת הנאצית שבה והגיחה.

חשוב להדגיש שגם אם ישנם הבדלים אידיאולוגים משמעותיים בין הנאצים לבין המרצחים המוסלמים בני זמננו, הרי העוצמה של שנאת ישראל והנכונות לבצע פשעים אכזריים מאין כמותם, תוך איבוד צלם אנוש, משותפת גם משותפת לשתי הקבוצות

אולם בניגוד לשואה, בה היו היהודים חסרי אונים במשך שנים ארוכות אל מול העוצמה הנאצית, הרי כאן תוך שעות ספורות התארגנה מדינת ישראל מחדש כשהיא מפליאה מכותיה בנאצים החדשים ומכה בהם עד חרמה, תוך הבהרה שלעם ישראל אין שום כוונה לתת ליכולות הנאציות לשוב ולהתחדש.

שאלות לדיון בכיתה:

• מה לקח זה של ההשוואה בין אירועי השואה ל-7.10 מחייב אותנו כבני נוער?
• כיצד לדעתכם עשויה ההשוואה בין אנשי החמאס לנאצים להשפיע על דרכי המלחמה בחמאס, ועל היחס למרצחים הנתפסים בידי כוחות צה״ל? מומלץ לסכם חלק זה בסרטון הבא:

כאמור, בניגוד לשואה, בה היו היהודים חסרי אונים במשך שנים ארוכות אל מול העוצמה הנאצית, הרי כאן תוך שעות ספורות התארגנה מדינת ישראל מחדש כשהיא מפליאה מכותיה בנאצים החדשים ומכה בהם עד חרמה, תוך הבהרה שלעם ישראל אין שום כוונה לתת ליכולות הנאציות לשוב ולהתחדש.

לפני שמונים שנה לחמו יהודים בכוחותיהם הדלים במפלצת הנאצית. חיילי צה"ל הגיבורים נוקמים את נקמתם. ראו בסרטון המצורף שהפיק צה"ל – לעולם לא עוד!

"אלא שבכל דור ודור, עומדים עלינו לכלותנו"

ישנה נקודת השוואה נוספת בין ארועי השואה לארועי 7.10

"אלא שבכל דור ודור, עומדים עלינו לכלותנו" (מתוך הגדה של פסח)

בכל דור ודור ובחודש האחרון אנו חשים זאת ביתר שאת, דואגים להזכיר לנו שיש מי שעומד עלינו "לכלותנו". ישנה כמיהה להאמין שהנה זה עבר מן העולם, שבעידן מתקדם ונאור כבר אין סתם שנאה ליהודים רק בשל היותם יהודים. לצערנו טבח שמחת תורה והאנטישמיות הגואה בעולם מוכיחים ששנאת ישראל לא עבר מן העולם.

גם בימים שקדמו לשואה יהודים גרמנים רצו להאמין שאם הם נאמנים לגרמניה, ואזרחים טובים, הם לא ייפגעו. הם התקשו להאמין שרק בשל יהדותם הם יישלחו למוות. עם התקדמות המלחמה, החלו הנאצים בהרג שיטתי של אלפי יהודים. כשהגיעו השמועות על כך ליהודים ברחבי אירופה, רובם העדיפו להאמין שלא תיתכן זוועה אנושית כזו, להרוג אנשים רק בשל היותם יהודים.

טעות זו הייתה של יהודים רבים באירופה שלפני מלחמת העולם השנייה, לא האמינו כי דבריו.

בימים אלו מערכת החינוך הפלשתינאית מחנכת את תלמידיה לשנאת ישראל, צפו בסרט המצורף.

שאלות לדיון בכיתה:

• לאור לקחי השואה, ולאור לקחי ה7.10, כיצד על ישראל להתייחס למציאות זו לדעתכם?

העם היהודי למוד סבל ורדיפות, וחשוב כי כחלק מלקחי השואה, להיות ערים לסכנה האורבת לפתחנו. ולא להתעלם מאמירות מפורשות וברורות של מנהיגים בני דורנו, השואה מלמדת אותנו, כמו גם ארועי ה7.10, כי הרשע בעולם קיים וחובה על עם החפץ חיים להיות נכון תמיד כדי להגן על עצמו ולהלחם עד חרמה במבקשים לפגוע בו.

• האם למדנו את הלקח?

עם המבט לעתיד

האתגרים העומדים בפני העולם היהודי ומדינת ישראל לא החלו אתמול וכנראה גם לא יסתיימו מחר. עיינו במילות השיר, ניתן להשיב ולצפות בשיר "להיות יהודי" של יהורם טהר לב.

להיות יהודי

מילים: יורם טהרלב

להתחיל מארם נהריים

לעבור בכבשן האש

ולצאת למסע הנצח

עם מים ולחם יבש.

לעקוד את הבן, את הילד,

כמו לגדוע תקווה אחרונה

ולשלוח אליו מאכלת

שנה אחרי שנה.

ולשמוע מגבוה

את הקול ההולך:

לך לך, לך!

לך לך, לך!

אתה האחר,

אתה היחידי

לך לך

"לך לך" פירושו להיות יהודי.

לרדת מפה למצרים

ולצאת ממצרים לפה

בלי לדעת אם בירושלים

יבוא המסע אל סופו.

להיות גם נגיד וגם מלך

ושר בחצרות ספרד

אך תמיד להרגיש מאכלת

מונחת עלי צווארך.

תמיד לחכות שיגיע

הקול שיקרא גם לך

לדעת כי בית אביך

לעד לא יהיה ביתך.

ולנוע מארץ לארץ

אך לשאת כחותם ושבועה

את זכר אותה הארץ

אשר עמודיה שבעה.

משימת כתיבה:

• מהי משמעותו של השיר לגביכם בהקשר לשאלת היחס לזכרון השואה ולקשר בין ארועי השואה לארועי שמחת תורה?

• האם המסר של השיר הוא אופטימי או פסימי?
• איזה שורות הייתם מוסיפים לשיר לרגל ארועי החודשים האחרונים?

על לימודי השואה וטראומה

לאחרונה עלתה יוזמה לא ללמד את לימודי השואה בשל העובדה שזה עלול ליצור טראומות לתלמידים שחוו השנה את ארועי ה7.10. מורים וחוקרים רבים התנגדו להחלטה זו.

• קראו את המאמר הבא והסבירו במה אתם מסכימים עם הדובר ועל מה לא.

״עם ישראל חי״

במהלך מלחמת חרבות ברזל הקפידו חיילים רבים לסיים את דבריהם במילים "עם ישראל חי"

משימת כתיבה:

• מדוע לדעתכם, במלחמה זו יותר מתמיד השתמשו רבים באמרה זו? כיצד היא קשורה לקשר בין עשרה בטבת לארועי שמחת תורה?

הפוסט י' בטבת – שואה ומשמעותה בישראל שאחרי ה7.10 הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.