מצגת

למה צריך ספרים בעולם שיש בו בינה מלאכותית או גוגל.pptx

למורה – פתיחה קצרה

בעידן שבו כל מידע נמצא במרחק לחיצה, ילדים רבים שואלים: "למה צריך ללמוד?"

מטרת השיעור אינה לטעון שצריך לזכור כמה שיותר פרטים, אלא להמחיש שידע איננו אוסף עובדות. ידע הוא המפה שבעזרתה אנחנו מבינים את העולם, את החברה שבה אנו חיים, את ההיסטוריה שלנו ואת עצמנו. ככל שהמפה עשירה יותר – כך קל לנו יותר להתמצא, לחשוב, להבין ולהרגיש שייכים.

רקע מורחב למורה מופיע בסוף המערך.

חלק א' – האם באמת צריך לדעת?

המורה שואלת בקצב מהיר:

• מי היה דוד בן גוריון?
• כמה ימים יש בשנה?
• מהו ים המלח?
• היכן נמצאת הכנרת?
• מי היה הרצל?
• מה הקיצור של תנ"ך?
• מהי ארכיאולוגיה?
• מהי בירת צרפת?
• מהו הירח?
• מהי דמוקרטיה?
• מי המציא את הנורה?
• איך נוצר הר געש?
• מי כתב את "הארי פוטר"?
• מתי נבנה בית המקדש?
• מהי מגילה רות?
• מהו שביל ישראל?

לאחר מכן שואלת המורה:

אם אפשר למצוא את כל התשובות באינטרנט בתוך כמה שניות,
למה בכלל צריך ללמוד?

למה צריך ספרים?

אין צורך לענות כעת.

חלק ב' – סרטון קצר (3 דקות נטו)

A World to Discover (יוטיוב)

נצפה ביחד בסרטון קצר על ילד שנכנס לספרייה.

שיחה קצרה בעקבות הסרטון

שאלות לדיון

1. מה גילה הילד כשהוא נכנס לספרייה?
2. לאילו מקומות הצליח להגיע בזכות הספרים?
3. מה קרה לילד במהלך השנים – האם הוא נשאר אותו ילד או שהוא גדל והתפתח?
4. מה לדעתכם רצה יוצר הסרט לומר לנו על ספרים?

הערה קטנה לסיום הצפייה

בסוף הסרט רואים את הילד כשהוא כבר מבוגר ופוגש יצור מוזר מהחלל… זה מעלה חיוך..

הסרט הראה לנו שספרים יכולים לפתוח בפנינו עולמות חדשים.

אבל האם ספרים נותנים לנו רק דמיון והרפתקאות?

או שהם גם עוזרים לנו להבין טוב יותר את העולם שבו אנחנו חיים?

חלק ג' –למה שבוע הספר?

מציגים את התמונה מהספריה הלאומית בירושלים –

שאלות

• מה אתם רואים בתמונה?
• כמה ספרים לדעתכם יש במקום כזה?
• האם כל הספרים עוסקים באותו נושא?
• איזה סוגי ספרים לדעתכם אפשר למצוא שם?
• כמה עתיקים הספרים בספריה? ממתי הם?

תשובות:

• בספרייה הלאומית שמורים יותר מחמישה מיליון ספרים.
• כתבי יד עתיקים שמקורם כמעט לפני 1000 שנה.
• אפשר למצוא שם ספרים כמעט על כל נושא שאפשר לחשוב עליו:
• חלל וכוכבים , בעלי חיים, היסטוריה, מדע, סיפורים והרפתקאות, ארץ ישראל, מוזיקה ,מפות עתיקות , שפות שונות, ועוד הרבה מאוד תחומים.

יש בספריה המון ספרים, איש אינו יכול לקרוא את כולם, לא כולם יכולים להגיע לשם. ולא יודעים מה הם מפסידים. לכן נוצר שבוע הספר.

במשך כמה ימים בשנה הספרים יוצאים מהמדפים ומהספריות הגדולות, ומגיעים אל הרחובות, הכיכרות והיישובים בכל רחבי הארץ. שבוע הספר מאפשר לכל ילד ולכל משפחה לפגוש במקום אחד מגוון עצום של ספרים: ספרי מורשת, מדע, היסטוריה, טבע, קומיקס, הרתפתקאות ועוד.

זהו חגיגה של סקרנות, של למידה ושל גילוי. הזדמנות לעצור לרגע, לפתוח ספר חדש, להכיר רעיון שלא הכרנו, ולצאת למסע חדש של ידע ודמיון. לפעמים ספר אחד קטן יכול לפתוח בפנינו עולם שלם שלא ידענו שקיים.

חלק ד'- החיים כמפה

"ספר טוב לא רק מוסיף לנו מידע – הוא מוסיף לנו עוד חלק במפת העולם שלנו."

להציג שקף

התבוננות בשתי המפות

המורה מציגה את השקף ושואלת:

1. באיזו מפה הייתם מעדיפים להשתמש אם הייתם צריכים לצאת לטיול?

למה?

2. מי מהילדים שמחזיקים את המפות ירגיש בטוח יותר בדרך?

מה במפה גורם לכם לחשוב כך?

3. איזה דברים אפשר לדעת מהמפה המפורטת שאי אפשר לדעת מהמפה הפשוטה?

(עצים, גובה, נהר, שבילים, מקומות מיוחדים ועוד)

4. אם שני הילדים יגיעו למקום חדש, מי מהם יצליח להבין טוב יותר מה נמצא סביבו?

מדוע?

אז מה הקשר בין מפה וספרים?

תסתכלו שוב על שני הילדים. שניהם נמצאים באותו מקום. אבל לילד שמחזיק את המפה המפורטת יש יתרון גדול. הוא יודע יותר על המקום שבו הוא נמצא. הוא מבין טוב יותר מה יש סביבו.

הוא יכול לתכנן את הדרך שלו. והוא מרגיש יותר ביטחון, וללכת בדרך נכונה יותר.

כך גם בחיים.

אדם שקורא ספרים, לומד וצובר ידע, הוא כמו הילד עם המפה המפורטת. הוא לא רק יודע יותר עובדות.יש לו תמונה רחבה יותר של העולם. הוא מבין טוב יותר אנשים, מקומות, סיפורים ואירועים.כשקורה משהו חדש, הוא יודע לחבר אותו למה שהוא כבר יודע.

ידע הוא לא מחסן של עובדות. ידע הוא מפה שעוזרת לנו להבין את העולם  ואת עצמנו, את העבר ואת העתיד.

משימת כתיבה לשיעורי בית:

המורה מציגה כל מיני סוגי ספרים (עיון, מילון, עלילה) . ומבקשת מכל אחד לכתוב במחברת:

ספר טוב לא רק מוסיף לנו מידע – הוא מוסיף לנו עוד חלק במפת העולם שלנו."

נא הסבר והדגם.

נספח למורה – רקע רעיוני

מחקרים בתחום החינוך והקוגניציה מראים כי ידע אינו רק אוסף של עובדות. הידע המצטבר בזיכרון ארוך הטווח מאפשר להבין טקסטים, לקשר בין רעיונות, ללמוד דברים חדשים ולהשתתף בשיחה משותפת עם אחרים.

אפשר לדמות את הידע למפה. ככל שבמפה יש יותר שבילים, מקומות וקשרים – כך קל יותר להתמצא. כאשר ילד קורא כתבה, ספר או סיפור, הוא אינו משתמש רק במילים שלפניו, אלא גם בכל מה שכבר נמצא בזיכרונו. לכן ידע קודם הוא תנאי להבנה עמוקה.

דווקא בעידן שבו מידע זמין בלחיצת כפתור, חשיבות הידע אינה פוחתת. המידע נמצא במחשב או בטלפון, אך ההבנה נוצרת במוחו של האדם. ספרים מסייעים לבנות את אותה "מפה פנימית" של מושגים, סיפורים, אנשים ורעיונות, שמאפשרת להבין את העולם ולהמשיך ללמוד לאורך החיים.

נספח לחלק ג' –

הפוסט שבוע הספר – למה צריך ספרים בעולם שיש בו AI או גוגל? (כיתות ג-ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

שיח בכיתה

• מי היה בשבוע הספר בשנה שעברה? / מי מתכנן ללכת השנה?
• מי מנוי בספריה?
• מה הספר שקראתם (אם..) בחודש האחרון?

כדאי לרשום שמות ספרים שנקראו על ידי התלמידים על הלוח

קראו את הכתבה הבאה

• מה ניתן ללמוד ממנה?
• מה דעתכם על נתונים אלו?

לדיון: למה כדאי לקרוא ספרים גם בעידו הAI והמסכים

מה היתרונות שיש לקוראי ספרים על פני אלו שנמנעים מקריאה או מסתפקים בסרטונים וציוצים? ניתן לבצע שיח פתוח גם על הסיבות המביאות לירידה בהרגלי הקריאה

ניתן לחלק את ההגדים הבאים בין תלמידי בכיתה ולבקש מהם לחות דעתם על הרלוונטיות של הגדים אלו כיום:

"לעולם קוראי ספרים ינצחו רעיונית את קוראי העיתונים" (רותם סלע, מייסד ספרית סלע מאיר)

"אין חכמתו של אדם מגעת אלא עד מקום שספריו מגיעים" (רבי יצחק קנפנטון, מחכמי ספרד במאה ה15)

וורן באפט (איל ההון האמריקאי) קורא בין חמש לשש שעות בכל יום. כשנשאל על סוד הצלחתו, הוא הצביע על מדף ספרים סמוך ואמר: "תקראו 500 עמודים כאלה כל יום. כך ידע עובד

מקורות נוספים על יתרונות הקריאה באתר של פסגה לוד ובויקי ציטוט.

לסיכום

מדוע ילדים קטנים כה אוהבים סיפורים? (ניתן להעזר בשיר "אבא סיפור") ופעמים רבות זה חולף כמה מהר בבגרות? מה ניתן לעשות כדי לשפר את המצב?

ניתן לסיים במשימות הבאות

משימות סיום לבחירה:

• להחליט על ספר שכל אחד יקנה בשבוע הספר הקרוב
• המלצת ה-30 שניות: כל תלמיד שבוחר ספר "משווק" אותו לכיתה בזמן קצר.
• יריד החלפת ספרים כיתתי: להציע לתלמידים להביא ספר מהבית שהם כבר קראו ולהחליף עם חבר.

הפוסט שבוע הספר העברי הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

קהל יעד: כיתות ד׳–ו׳
(למערך מותאם לתלמידי תיכון על מעמד הר סיני לחצו כאן; למערך על דוד המלך והקשר לחג השבועות ראו כאן)

משך השיעור: 45 דקות

מטרות השיעור

1. היכרות עם חג השבועות ושמותיו השונים.
2. המושג “עם הספר”.
3. ממעמד הר סיני עד היום – מורשת שמחברת העם היהודי לאורך דורות ובארצות שונות.

מצגת

חג שבועות- עם הספר

חלק א׳ – פתיחה

המורה מציגה את השקף עם הציטוט של בן גוריון וקולאז' התמונות על הלוח:

“ספק אם יש עוד אומה בעולם שגורלה היה כרוך במידה כה רבה ובזמן כה ארוך בגורל הספר. שמרנו אלפי שנים על הספר והספר שמר עלינו.”
דוד בן־גוריון, “מהפכת הרוח”, 1951

שאלות לכיתה

• נסו לזהות היכן תועדו התמונות?

(פולין, תימן, אתיופיה, רוסיה)

• מה משותף לכל התמונות?
• האם ייתכן שכל אותם אנשים קוראים אותו התוכן?
• כיצד התמונות קשורות למה שאמר דוד בן גוריון?
• למה לדעתכם בן־גוריון אומר:
  “הספר שמר עלינו”?
  איך ספר יכול לשמור על עם?

המורה מעודדת דיון ושיח, ואוספת מילים על הלוח מהתשובות שעולות:
סיפורים / שפה / זיכרון / עברית / משפחה / מסורת / למידה / שייכות

חלק ב׳ – התבוננות בבול

המורה מציגה את הבול: מעמד הר סיני – גליונית מזכרת”

 שהונפק ע"י מדינת ישראל בשנת 2022

שאלות להתבוננות

• מה אתם מזהים בתמונה?
• אילו דמויות או סמלים מופיעים בה?
• איזה רגע חשוב לדעתכם מתואר כאן ? וכיצד זה קשור לדבריו דוד בן גוריון?
• מה הייתם רוצים לשאול את הדמויות השונות המופיעות בו?
• מה משמעותו של ציור זה לחברה הישראלית בת ימינו הן זו השומרת מצוות והן זו שלא?
• למה לדעתכם האירוע הזה הפך לאחד הסיפורים המרכזיים של העם היהודי?

שאלות חשיבה

• בני ישראל יצאו ממצרים כעבדים. מה השתנה בדרך והפך אותם לעם?
• למה לדעתכם דווקא “ספר”, סיפור ורעיונות הפכו למרכזיים בזהות היהודית?
• אילו דברים מחברים עמים אחרים?
• מה מיוחד בעם שמצליח להישאר מחובר דרך מילים וסיפורים במשך אלפי שנים?

חלק ג׳ – סרטון: שמות חג השבועות

צפייה בסרטון בן 2 דקות של חיל חינוך

על משמעות חג השבועות ושמות החג:

המורה מחלקת או מכתיבה שאלות למחברת:

 (מצורף כנספח דף לצלם ולחלק)

• בסוף איזה תקופה מציינים את שבועות? (אחרי 49 יום של ימי ספירת העומר)
• מה השם הנוסף של חג השבועות? (חג הביכורים)
• כיצד הביאו ביכורים בעבר? וכיצד נוהגים לסמל זאת כיום? (את היבול הראשון, מהשדות או המטעים הביאו החקלאים לבית המקדש בירושלים, כיום מציינים טקסי ביכורים בבתי ספר וגנים)
• איזה ערך מבטא מנהג זה? (הודיה ונתינה למען הכלל)
• לפי הכתוב בתנ"ך, מה קרה בתאריך של שבועות ו' בסיוון?
• מה הם מנהגי החג הנהוגים (לימוד, מגילת רות, טקסי ביכורים, קישוט בצמחיה, אכילת מוצרי חלב)
• איזה קשר מבטא מנהג הביכורים? (את הקשר לארץ בשרשרת הדורות)

לדיון על גבי הסרטון והשאלות:

• מה סיפר החייל שהפתיע אתכם?
• אילו מהדברים שאמר קשורים לטבע ולעבודה באדמה?
• אילו מהדברים קשורים ל"עם הספר" ולשרשרת הדורות?

חלק ד׳ – פעילות יצירה

כשהמדינה בוחרת להוציא בול חדש, היא רוצה להעביר מסר או רעיון.

נבחרתם לייעץ לדואר ישראל על הוצאת בול חדש לקראת חג השבועות.

לאור כל מה שלמדנו- בחרו מסר או רעיון שהייתם רוצים לבטא בבול שלכם.

“איזה בול הייתי עושה לכבוד חג השבועות?” (מצורף בנספח)

נספח להדפסה

דף שאלות הבנה על סרטון שבועות של חיל החינוך:

1. בסוף איזה תקופה מציינים את שבועות?
2. מה השם הנוסף של חג השבועות?
3. כיצד הביאו ביכורים בעבר? וכיצד נוהגים לסמל זאת כיום?
4. איזה ערך מבטא מנהג זה?
5. לפי הכתוב בתנ"ך, מה קרה בתאריך של שבועות ו' בסיוון?
6. מה הם מנהגי החג הנהוגים כיום?
7. איזה קשר מבטא מנהג הביכורים?

איזה בול הייתי עושה לחג השבועות?

הפוסט מערך שיעור שבועות ליסודי – “עם הספר”: מה הצליח לחבר עם במשך אלפי שנים? (כיתות ד-ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

במסגרת יום ירושלים אנו מציינים את איחוד העיר שהתרחש במהלך מלחמת ששת הימים.

בעקבות אותה מלחמה נכתבו עשרות שירים. חלקם מתארים את הקרבות, חלקם נכתבו לפניה או במהלכה כדי לרומם את מצב הרוח הלאומי, אחדים מזכירים את הנופלים ורבים מעלים את ירושלים המשוחררת על ראש שמחתם. במקביל לשירים אלו נכתבו במהלך השנים מאות שירים לכבודה של ירושלים. ניתן ללמוד רבות על המלחמה ומשמעותה כמו גם על ירושלים דרך השירים, מוזמנים לבחור את השירים המעניינים אתכם ודרכם ללמוד וללמד על המלחמה, על שחרור ירושלים ועל משמעותם בימינו.

מלחמת ששת הימים

את יום חרות ירושלים אנו מציינים בראש ובראשונה כיום הודיה וזכרון על הנצחון במלחמת ששת הימים בשנת 1967. המלחמה שנכפתה על מדינת ישראל בעל כורחה הייתה אחד מהנצחונות הצבאיים המהירים והמוחצים ביותר בהיסטוריה העולמית. המלחמה חילצה את ישראל מאיומי ההשמדה של מכונת המלחמה הערבית, אפשרה למדינת ישראל לשחרר שטחי מולדת שנכבשו בידי המצרים הירדנים והסורים, עוררה בלב היהודים בארץ ובכל רחבי העולם גאווה יהודית ותחושת שייכות ואהבה לעם ישראל ולארץ ישראל.

מעל הכל אפשרה המלחמה את חירותה ואיחודה של ירושלים והעניקה לעם ישראל את הזכות לחזור לקדושים שבמקומותיו.

ככל מלחמה גבתה ששת הימים מחיר כבד בנופלים ובפצועים, ולמרות הנכונות הישראלית להגיע להסכמי שלום המשיכו הערבים בארץ ומחוצה לה להמשיך ולהאבק ולפגוע בישראל עד ימינו אלה. מאבק זה יצר מחלוקת קשה בעם לגבי דרכי הפתרון לסכסוך ומחלוקת זו מתגלגלת באופנים שונים עד ימינו.

הפוסט שישה ימים, עיר אחת ושירים הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

(למתעניינים במערך שכתבנו בעבר על גבורת הנופלים, לחצו כאן)

לזכרם של הנופלים נכתבו במשך השנים מאות שירים שאחדים מהם הפכו לנכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית. אנו מציעים לכם לעסוק בכמה מהם, חלקם מהידועים ביותר ואחרים פחות, אבל כולם מעבירים מסר של גבורה, מסירות ותקומה. ניתן ללמד אחדים מהם בכיתה או בפעילות קבוצתית

לשימושכם פלייליסטים עם שירים בעלי מסר של גבורה ומסירות המתאימים ליום הזכרון – לצד השירים הבאנו שאלות לדיון או למשימת כתיבה , להבנה והעמקה בשיר.

רצועה של גבורה: ספוטיפיי , יוטיוב , אפל

רצועה של גבורה למוסדות תורניים: ספוטיפיי , יוטיוב , אפל

ארץ צבי/תלמה אליגון (1977)

מילות השיר מופיעות כאן. הרקע לשיר הוא כמובן מבצע יונתן שהתחולל בשנת 1976. לרקע על המבצע בסרטון מצויר.

בשנת 2006 נוסף לשיר בית לזכרו של רס"ן רועי קליין, שנפל במלחמת לבנון השנייה כאשר קפץ על רימון ברצונו להגן על לוחמיו. לסיפור גבורתו של רועי לחצו כאן.

שאלות לדיון על השיר

• אילו מילים בשיר רומזות לארועים ההיסטורים השונים עליהם הוא נכתב (מבצע אנטבה ומעשהו של רועי)?
• בשיר נאמרו המילים: שֶׁעִצְּבוֹנָהּ וּשְׂשׂוֹנָהּ/הֵם שְׁתִי וָעֵרֶב בְּבֶגֶד יוֹמָהּ.. הסבירו משפט זה ואת הקשר בינו לבין המועד בו מצוינים יום הזכרון ויום העצמאות. מה דעתכם על השורה בשיר ועל הצורה ששילוב זה בא בציון יום הזכרון ויום העצמאות?
• אילו ערכים המדריכים את מדינת ישראל ואת צבאה כיום באים לידי ביטוי בשיר? כיצד ערכים אלו באו לידי ביטוי במלחמת חרבות ברזל?

אחי גבורי התהילה/ דודו ברק (1973)

למילות השיר לחצו כאן.

הביטוי "אחי גבורי התהילה" נכנס לתרבות הישראלית בזכותו של הסופר היהודי אמריקאי שכתב בשנת 1948 בעיצומה של מלחמת העצמאות ובהשראתה רומן גדול על חמשת האחים לבית חשמונאי שחוללו את מרד המכבים. במסגרת הרומן שמעון, האח האחרון שנותר לאחר קרבות החירות מספר את סיפור גבורתם של אחיו.

הביטוי זכה לפופולריות רבה בעקבות נאומו של מפקד חטיבה 7 שמואל גונן (גורודיש) עם סיום קרבות השריון במלחמת ששת הימים בהתייחסו לנופלים בקרבות.

(לשיקול המורה האם לעסוק בדמותו של שמואל גונן ובנאום לאור מלחמת יום כיפור שהתחוללה שבע שנים מאוחר יותר. למעוניינים ניתן להרחיב כאן).

השיר עצמו נכתב זמן קצר לפני מלחמת יום כיפור אך הולחן במהלכה ובהשראתה.

שאלות לדיון על השיר

• מיהם האחים המוזכרים בשיר. בכיתות המכירות את הנושא ניתן לבדוק מה היה גורלו של כל אחד מהם במהלך מלחמות החשמונאים (על האחים וגורלם לחצו כאן)?
• בשיר מתוארים תפקידים צבאיים שונים וזירות קרב שונות במלחמת יום כיפור -מהם? (לתקציר המלחמה)
• בביטוי השתמשו אנשים שונים כדי לתאר את מלחמות החשמונאים, לרמוז למלחמת העצמאות, להספיד את נופלי ששת הימים ולשיר על מלחמת יום כיפור-מה המסר בשימוש באותו ביטוי בהקשר זה? מה דעתכם על מסר זה. התייחסו גם לסמל יום הזכרון "דם המכבים".

אבא, אמא וכל השאר/ראובן פולייטי (2011)

למילות השיר לחצו כאן.

השיר נכתב בידי סמל ראובן פוליטיי הי"ד שנפל במלחמת ההתשה שלאחר מלחמת יום כיפור (1973). על קורות חייו ראו כאן.

שאלות לדיון על השיר

• השיר מתאר את חווית המלחמה הקשה – כיצד מסר זה בא לידי ביטוי?
• למרות התחושה הקשה הלוחם בשיר (ובמציאות) נחוש להלחם – מדוע?
• צפו בנאומו של הרמטכ"ל משה דיין בקיבוץ נחל עוז בשנת 1956 בהלוויתו של מפקד הקיבוץ רועי רוטנברג שנפל מידי מחבלים. איזו שורה בשיר מתאימה למסר העולה מדבריו של דיין? מה דעתכם על מסר זה בימינו ולאור ארועי שמחת תורה תשפ"ד?

ליל מלאך/נעמי שמר (1983)

למילות השיר ראו כאן. 

שאלות לדיון על השיר

• השיר מתייחס לארועים המתוארים בספר בראשית פרק ל״ד פס' כה-לא. כיצד הארועים באים לידי ביטוי בשיר? מה הוסיפה המשוררת על תיאור הארועים כפי שמופיע בתנ"ך?
• לאילו ארועים היסטוריים מהדורות האחרונים רומזת שמר בשיר? האם תוכלו לתאר ארועים היסטוריים מימי מערכות ישראל בהם "לא עזר לי איש הלילה"?
• אילו שורה מהשיר נראית בעיניכם כבעלת המסר המשמעותי ביותר ליום הזכרון לחיילי צהל?
• אחד מחיילי צה"ל ששירת במהלך מלחמת חרבות ברזל במחנה שורה אליו הובאו גופות הנופלים, כתב לאריאל הורביץ, בנה של שמר את המכתב הבא בקישור זה. מה אתם חשים לנוכח המכתב ולנוכח תשובתו של הורביץ

דודי ירד לגנו/יעקב לוריא (2024)

(מילות השיר לצד הסרטון)

השיר נכתב על פי מכתב שהותיר אלקנה ויזל הי"ד שנפל בקרב ברצועת עזה. על אלקנה ראו בסרטון.

הערה: השיר מבטא עמדה בסוגיית השבויים – לשיקול בית הספר האם וכיצד להתייחס

שאלות לדיון על השיר

• מה מקור הביטוי "דודי ירד לגנו" ומה משמעותו בהקשר השיר (התייחסו לציטוט: ״דודי ירד לגנו, לערוגות הבושם, לרעות בגנים וללקוט שושנים" (שיר השירים ו ב) – "אלה נשמות צדיקים שמסלקן מביניהם" (תלמוד ירושלמי ברכות פ"ב הל' ח).
• מה המסרים שמבקש אלקנה להעלות במכתבו? עם אילו מהם אתם מזדהים? ומדוע?
• "עכשיו כותבים את ההיסטוריה של עם ישראל"-כיצד ניתן להתייחס לנופלים במערכות ישראל לאור משפט זה? מה אתם חשים לגביו?

הלוחם העברי/גולן ואך

(מילות השיר בתמליל הסרטון)

השיר נכתב לזכרו של עברי דיקשטיין, ובשיר מנגנות גם הדס הרשקוביץ, שבעלה יוסי הרשקוביץ נפל בקרבות בעזה, וציפי גולדברג שבעלה הרב אבי גולדברג נפל בלבנון.

1. מהם מאפייניו של הלוחם העברי על פי השיר?
2. איזה המשכיות היסטורית באה לידי ביטוי במעשיו של הלוחם העברי? מהי משמעותה של המשכיות זו?

אילו עוד שירים (מהפלייליסט המובא בראשית המערך או מהידע הכללי שלכם) הקשורים ליום הזכרון משמעותיים בעיניכם? אילו מסרים אתם לוקחים מהם?

הפוסט שיר של גבורה – ליום הזכרון הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

בכ"ה בשבט תש"ב (12.2.1942) נרצח אברהם שטרן – "יאיר", מפקד הלח"י, בידי אנשי הבולשת הבריטית בדירת המסתור שלו בתל-אביב.

יאיר, היה ביום מותו מפקד של מחתרת זעירה שהישגיה היו מצומצמים ושנרדפה בידי רוב הישוב היהודי. למרות זאת הפך יאיר במהלך השנים לאחת הדמויות הידועות במערכה לתקומת ישראל, להלן נעסוק מעט בדמותו ובתורתו.

על חייו של יאיר ניתן ללמוד מהערך על שמו בוויקיפדיה, מהסרטון המצורף ובהרחבה בסרטון זה.

לאחר הכרות עם דמותו לפניכם חידון לפי הא"ב על דמותו (התשובות בסוגריים)

א- על שמו נבחר הכינוי יאיר (אלעזר בן יאיר מפקד מצדה)

ב- היחידה שאנשיה רצחו את שטרן (בולשת בריטית)

ג- ניסה לפתוח איתם במשא ומתן (גרמניה)

ד- העיתון שהקים בפולין (די טאט-המעש)

ה- שמו של אחד משיריו הידועים (הרי את מקודשת לי מולדת)

ו- חוסל כנקמה על הרצח (וילקין)

ז- מנהיג התנועה הרוויזיוניסטית (ז'בוטינסקי)

ח- אגודת הסטודנטים שהקים יאיר (חולדה)

ט- הכינוי המקובל ל"חילופי אוכלוסין" שהוצעו בעיקרי התחיה (טרנספר)

י- שם הבן (יאיר שטרן)

כ- הישוב על שמו (כוכב יאיר)

ל- המחתרת (לח"י)

מ- המלחמה שהביאה לפילוג בשורות האצ"ל (היחס לבריטים במהלך מלחמת העולם השניה)

נ- שם נקבר (נחלת יצחק)

ס- המשפחה שבדירתה הסתתר (סבוראי)

ע- מצע הלחי (עיקרי התחיה)

פ- ארץ מולדתו (פולין)

צ- ראש ממשלת בריטניה בעת רצח יאיר (צ'רצ'יל)

ק- תחנת המחתרת של הלח"י (קול המחתרת העברית)

ר- חלק על מפקדו (רזיאל)

ש- מורשתו הגדולה של יאיר (שירה)

ת- מפקד האצ"ל הראשון (תהומי)

חלק ב' – יאיר המשורר

יאיר הותיר אחריו שירים רבים שחלקם הפכו להיות נכסי צאן ברזל של השירה העברית בדור התקומה.

בחרו אחד מהשירים הבאים, קראו את מילותיו האזינו ללחן ודונו עם התלמידים, מה הייתה לדעתכם משמעות השיר בימי המנדט הבריטי ומה משמעותו עבורכם כיום, עם אילו ממסריו אתם מזדהים ועם אילו לא ומדוע?

לתשומת לב המורים. חלק מהשירים הם לא פשוטים מבחינת מסריהם ויש לבדוק את התאמתם לכיתה.

• חיילים אלמונים (מילים)

לפני כמה חודשים ביקר לוחם הלח"י עזרא יכין במכינה הקדם צבאית בפדואל, והתלמידים במקום קיבלו את פניו בצורה הבאה:

מה אתה חש לנוכח סרט זה? מה המסר שביקשו להעביר התלמידים? האם אתה מזדהה איתו?

• הרי את מקודשת לי מולדת (מילים)

• השבועה (מילים)

• חיים אנו במחתרת (מילים)

• לשירים נוספים של יאיר ראו כאן

מה ניתן ללמוד משירים אלו על דמותו של יאיר?

חלק ג' – עיקרי התחיה

מפקדת הלח"י בהנהגת יאיר חיברה בראשית שנות הארבעים של המאה העשרים את "עיקרי התחיה", מצע התנועה וחזונה לתקומת ישראל.

• קראו את עיקרי התחיה.

בחרו באחד מעיקרים אלו, דונו על משמעותו ועל המסר העולה ממנו, כיצד ניתן להתייחס לעקרונות אלו כשמונים שנה לאחר שנכתבו? האם הם רלוונטיים בימינו?

חלק ד' – ממנודה לגיבור

יאיר שטרן היה בחייו מנודה ומגונה על ידי רובו המוחלט של הישוב היהודי בארץ-ישראל שחלק בחריפות על דרכה של תנועת הלח"י ועל מעשיה. כשמונים שנה לאחר מותו הפך יאיר לגיבור לאומי. רחובות וישובים נקראים על שמו, שיריו מולחנים והמונים נוכחים בטקסי האזכרה השנתיים לזכרו ביום כ"ה בשבט, בסרטון המצורף.

• קראו את מאמריהם של אריה אלדד ושל אודי טנא המנסים לתת הסברים לתופעה זו.

מהם טיעוניהם? מה דעתכם על טיעונים אלה?

הרחבה והעשרה

• למאמר אקדמי המעמיק בנושא מורשתו של יאיר
• לחומרים לימודיים נוספים על יאיר ומורשתו

להבנתכם – מה ניתן ללמוד מכך שיאיר הפך מדמות מנודה לגיבור לאומי?

הפוסט יאיר – לוחם, משורר ומנהיג הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

ניתן להכנס לאתר השפה העברית, ולהשתמש בחומרים המצויים שם.

פתיחה

נצפה עם התלמידים בסרטון המצורף:

• על מנת לעורר יותר עניין ולהכניס קצת ״תחרותיות בריאה״, ניתן מראש לבקש מהתלמידים שכל אחד יספור כמה דברים מתוך הסרטון הם חדשים עבורו, וכמה ידע עוד לפני כן.

מלחמת השפות

הדיבור בשפה העברית לא היה מובן מאליו כלל וכלל, ובראשית הציונות התחולל ביישוב העברי בארץ ישראל מאבק על השימוש בה.

ניתן לקרוא עם התלמידים קטעים על המאבק, שכונה ״מלחמת השפות״ מתוך ויקיפדיה.

ניתן לצפות איתם בסרטון המצורף:

• כאמור בסרטון, הרצל חשב שאין צורך בשפה אחידה במדינת היהודים, אלא כל אחד ימשיך לדבר בשפה של המדינה ממנה עלה לארץ. מה דעתכם על רעיון זה? האם ניתן להקים מחדש אומה-רדומה בלי שימוש בשפה אחידה?
• האם יצא לכם להסתובב בחו״ל ולפתע לשמוע עברית? – אם כן, מהן התחושות שעלו בכם באותו הרגע כלפי האדם שדיבר את השפה? האם ניתן ללמוד מכך משהו על חשיבותה של השפה? אם כן – מה?

בשנת 1939, כ-25 שנים לאחר ניצחונה של העברית במלחמת השפות, פרסמה עיריית תל אביב – ״העיר העברית הראשונה״ – כרזה ובה היא קוראת לביצור מעמדה של השפה העברית במרחב הציבורי. בין היתר, ניתנה הוראה כי השילוט יהיה בעברית.

• ניתן ״לסייר״ (באמצעות ״גוגל סטריט״) עם התלמידים ברחוב דיזנגוף בתל אביב, או ברחוב הראשי של העיר שבה נמצא בית הספר שלכם (במידה ומדובר בבי"ס עירוני). האם לדעתכם הצליח המאבק על השילוט בעברית?
• האם לדעתכם חשוב להקפיד על כך שהמרחב הציבורי (ובכלל זה שלטי החוצות ושמות החנויות) יהיו בעברית? נמקו.

תחיית השפה העברית?

כמובן, אי אפשר לדון בשפה העברית בלי להזכיר את אליעזר בן יהודה.

ניתן לצפות בסרטון המצורף, המתאר את מאבקו של בן יהודה על השפה העברית, ואת ההתנגדות לו מצד אנשי ״היישוב הישן״:

ניתן לקרוא עם התלמידים את מילות השיר ״אליעזר בן יהודה״ שכתב ירון לונדון.

• האם הבנתם את כל המילים? אילו מילים אינכם מכירים?
• כתבו במילים שלכם את הרעיון המרכזי של כל אחד מבתי השיר.
• ירון לונדון סיפר כי הוא רצה לכתוב כי בן יהודה היה יהודי ״תימהוני״, אך כינה אותו ״מבדח״ לשם החרוז עם ״מוחו הקודח״ – האם אתם חושבים כי בן יהודה היה תימהוני? נמקו.

מעמיקים פנימה – האם השפה מעצבת תודעה?

קראו את מאמרו של הרב חיים נבון, שנכתב בתגובה לפרסום כי האוניברסיטה העברית שוקלת לעבור ללמד בשפה האנגלית.

• הרב נבון מתאר שני מודלים של שפה – זו הצומחת ״מלמטה״, באמצעות דוברי השפה עצמם, והיא חיה ומשתנה ומתפתחת; וזו המוכתבת ״מלמעלה״, כמו במפעלו של בן יהודה, או הכרזה של עיריית תל אביב שראינו לעיל.
  • איזה מהמודלים נכון יותר בעיני הרב נבון, ומדוע?
  • מה דעתכם – איזה מודל נכון יותר? נמקו.
• הרב נבון מתאר את המאבק הנוכחי בנושא השפה: השפה המגדרית והתקינות הפוליטית.
  • האם לדעתכם השפה באמת מעצבת תודעה כפי שטוענים האנשים התומכים בשפה רב-מגדרית או תקינות פוליטית? נמקו.
  • האם הרב נבון מסכים שהשפה יוצרת מציאות או מעצבת תודעה? מהם הראיות שלו לדעתו?
  • איזו גישה משכנעת יותר בעיניכם? מדוע?

סיכום

• האם השפה העברית חשובה לכם? האם חשוב לכם כי הנכדים והנינים שלכם ידברו עברית? מדוע?
• אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית – מה לדעתכם יש לעשות על מנת לשמר את השפה?
• האם, לדעתכם, חשוב להקפיד לדבר עברית תקנית? מדוע?

הפוסט השפה העברית הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מטרות השיעור:

1. התלמידים יכירו את סיפורו של אליעזר בן יהודה ותחיית השפה העברית.
   2. התלמידים יבינו למה חשוב לדבר ולכתוב בעברית מה הערך המוסף.
   3. התלמידים יחוו קשר רגשי לשפה העברית ולזהות הישראלית.

מצגת

עברית זה אנחנו

פתיחה

שאלות פתיחה לדיון בעל-פה:
האם קרה לכם  שראיתם סרט –בשפה אחרת, ופתאום נאמרה מילה בעברית כמו "שלום" או "מזל טוב"? או אולי טיילתם בחוץ לארץ ופתאום שמעתם מישהו מדבר עברית? איך הרגשתם?

מהי ההרגשה שלנו , כשיש לנו שפה משותפת בין כולנו?

האם סבא וסבתא של ההורים שלכם דיברו עברית? מה היתה השפה שלהם?

צפייה בסרטון קצר 4 דקות – שמתאר את האתגר שעמד בפני בן יהודה. ואת אופן הפעולה:

גוף השיעור (25 דקות)

פעילות 1 – סיפור מחייה השפה
– קריאה מודרכת של סיפור קצר על אליעזר בן יהודה :

קטע קריאה – "הילד שלא דיבר עברית":
פעם, לפני יותר ממאה שנה, אף אחד כמעט לא דיבר עברית. היא הייתה שפה שאנשים רק קראו בה בתפילה ובתנ"ך, אבל לא דיברו בה ברחוב או בבית.
אבל היה אדם אחד, אליעזר בן יהודה, שהאמין שכדי שעם ישראל יחזור להיות עם בארצו, הוא צריך לדבר בשפה המקורית של העבריים, עוד מימי התנ"ך- השפה העברית. ולכן , הוא הקים עיתון ופעל להחיות את השפה. אבל החלום המיוחד שלו היה – שהוא והמשפחה שלו ידברו רק עברית.
ולכן שמר את הבן שלו לבד בבית, כי שאר הילדים דיבר בשפות אחרות. היה קשה כי לא תמיד היו להם מילים להשתמש בהן.

בהתחלה כולם צחקו עליו. הם חשבו שהוא משוגע. אבל הוא לא ויתר.
הוא כתב מילים חדשות בעברית, המציא מילים שלא היו קודם – כמו "רכבת", "עיתון", "גלידה" ו"מברשת שיניים"! והוא לימד עוד ועוד אנשים לדבר, עד שהעברית התחילה לחזור לחיים, והפכה לשפה של מדינת ישראל.
היום – בזכותו – אנחנו לומדים, כותבים, שרים ומשחקים בעברית.

שאלות להבנה:
1. למה אליעזר בן יהודה רצה שידברו בעברית?
2. מה היה קשה לו בהתחלה?
3. תנו דוגמה למילה שאתם אוהבים בעברית – אולי מילה שהוא המציא?
4. איך הייתם מרגישים אם לא הייתה לנו שפה משלנו?

פעילות 2 – משחק "עברית או לא?"
– הקריאו לתלמידים מילים: חלק בעברית, חלק באנגלית או מומצאות.
– עליהם לנחש: האם זו מילה עברית? (למשל: אופניים, סלפי, חלון, דינוזאור, לחמנייה…))

פעילות 3- היכרות עם השיר של האקדמיה ללשון עברית "שיר בעברית"

הציגו את הקליפ:

מה מיוחד בעברית לפי השיר? מילות השיר מופיעות בסוף המערך, ניתן לחלק לתלמידים)

• עברית יוצרת חיבור בין יהודים מכל התפוצות.
• עברית מחברת בין עבר לעתיד
• עברית מחברת בין קודש לחול
• עברית משמרת תרבות ויוצרת תרבות

 – כרזה לשפה העברית –
– כל תלמיד מכין שלט עם משפט שמסביר למה עברית חשובה לו.
– דוגמאות: "עברית – כי אני גר בארץ ישראל!", "עברית – השפה של סבתא ושלי"

סיכום (10 דקות)

שיחה מסכמת:
– למה לדעתכם השפה העברית כל כך חשובה?
– איך נוכל לעזור לשמור עליה?

משימת בית (רשות):
לבקש מההורים לספר לתלמידים על מילה אחת שהם לא הכירו כשהיו ילדים – ולברר מה משמעותה.

חומרי העשרה נלווים

שיר בעברית- מילות השיר:

שיר בעברית
ששרה לי אימא
שיר בעברית
שהיינו לומדים בכיתות
שיר לשפה שנודדת בין קודש לחול כבר דורות
שכותבת אותנו
בעשרים ושתיים אותיות

אַת שעשית עלייה
מכל קצוות תבל
מהחי"ת הגרונית של אחי
אל היידיש ששרה מלעיל
את שנתת לנו שם
מכנען ועד ישראל
שלא נתפרק בגלות
כמו מגדל בבל

והיום את קלילה כמו שי"ן שורקת של ילד ברחוב
לפעמים את מוקפדת כמו רי"ש של קריין חדשות
וכשבא לך לנוח, עדיין יודעת לשאול משאר השפות
מילה טובה וגם כמה קללות נדיבות

עברית, אנשים נלחמים עלייך, יום יום, כל הזמן
עדיין מאמינים שהעט חזק מן החרב
נלחמים אם אומרים גרביים ורודים או ורודות
וזה אותו הגרב, כלומר, אותה הגרב
ראיתי פודל מתקן סן ברנרד שנבח "WOOF WOOF" באנגלית
בבן־יהודה לפנות ערב
אמר לו: בעברית נובחים הב הב
צודק על פניו, אבל מה עכשיו?
ואולי פה קבור הכלב, עברית?
המלחמה עלייך לא פשוטה
אומר לך דוגרי, שזה מערבית, לא בקטע פולני
איך אמרו לפניי יוסי בנאי ורבקה מיכאלי?
עברית קשה שפה, בקטע אולפני
את רוצה לקלוט את כולם אבל קשה לקלוט אותך
כי יש בך משהו יוצא מן הכלל בקטע לשוני
את כמו שף תימני שמוסיף גבינה בולגרית לסלט ואומר
Voilà – עכשיו הוא יווני!

הפוסט עברית זה אנחנו! — מערך שיעור לגילאי יסודי (כיתות ב'-ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

נתן אלתרמן (1910-1970) נחשב כאחד מגדולי המשוררים בתולדות מדינת ישראל. מאות משיריו הולחנו ורבים מהם הפכו לנכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית. גם אלפי השירים והמאמרים שכתב, שלא זכו ללחן משמשים עד היום כמקור לציטוט, השראה והעמקה.

אלתרמן, כתב שירים על כמעט כל נושא אפשרי בהוויה האנושית :אהבה ומשפחה, תיאורי נוף ומסע, תחושות ורגשות, שירי ילדים ושירי מחזות, אולם יותר מכל הוא נודע כמי שהיה סוג של פס הקול שליווה את הימים הסוערים של תקומת ישראל מאז שנות השלושים ועד סוף שנות השישים של המאה הקודמת. שיריו של אלתרמן, שהזדהה כל ימיו עם דרכו של בן גוריון ונחשב לאחד המקורבים אליו ביותר, פורסמו בדרך כלל בעיתון "דבר" ונודעו כשירי "הטור השביעי". המונים חיכו מדי שבוע לקרוא את שירתו בה הובעה השקפתו על ארועי השעה.

במלאת 55 שנה לפטירתו בכ' באדר תש"ל (28.3.1970) נעיין בכמה משיריו. לא מעטים משיריו משולבים בתוכניות הלימודים השונות בספרות ואחרים יכולים לסייע מאוד בלימוד ארועי ההיסטוריה וגם לעורר מחשבה לגבי ארועי ההווה.

• צפו בסרטון קצר על קורות חייו של אלתרמן.

• לאתר נתן אלתרמן המרכז חומרים שונים על חייו ויצירתו.

שאלות לדיון: האם אתם מכירים כיום משוררים המביעים באופן שיטתי את דעתם על עניני השעה? מדוע לדעתכם תופעה זו כיום נפוצה פחות מבעבר ומה הסיבה לכך? (בניגוד לעבר כיום יש בארץ רק משוררים בודדים המתבטאים בקביעות בעניני השעה כמו צור ארליך)

חלק ב: אלתרמן – עבר, הווה, עתיד

לפניכם רשימה של עשרה שירים מולחנים של אלתרמן העוסקים בארועים שונים הקשורים לתקומת ישראל. מומלץ להשתמש ברשימה זו כעזר ללימוד הארועים השונים. בחלק מהמקרים הוספנו הערות, הצעות לדיונים והפניות למקורות נוספים.

אנשי העלייה השניה

אלתרמן, איש תנועת העבודה שנוסדה למעשה בימי העלייה השנייה ראה את עולי עלייה זו (1904-1914) כמי שתרמו תרומה משמעותית ביותר לכינון התקומה הציונית.

• צפו בשיר (שנכתב בשנות החמישים)

• (השיר בלחן שונה ששרו אנשי להקת חיל האוויר)

דונו בכיתה מהם ההשגים של אנשי העלייה השנייה עליהם מצביע אלתרמן? מה המסר אותו ביקש להעביר במילים "בני אדם משונים מאוד"? מה משמעותו של מסר זה לדורנו?

אל תתנו להם רובים או שלום על הרובים

על רקע אימי מלחמת העולם הראשונה כתב אלתרמן בשנת 1934 את אחד השירים הפצפיסטים ביותר בתולדות השירה העברית "אל תתנו להם רובים" (על הרקע לכתיבת השיר. יש לשים לב שהשיר עלול להיות מורכב במסריו ולבדוק התאמתו לכיתה).

ארבע שנים מאוחר יותר, בימי המרד הערבי של שנת 1938 והקמת יחידות המגן והלחימה של הישוב העברי כתב אלתרמן את השיר "שלום על הרובים" שמשמש עד היום כאחד המרשים הידועים ביותר של צה״ל.

• דונו בכיתה מתי לפי אלתרמן יש להמנע מ"לתת להם רובים" ומתי חיוני להשיג "שלום על רובים"? מה ניתן ללמוד מכך לימינו?

שיר העמק

בשנת 1934 כתב אלתרמן את המנון ההתיישבות בעמק יזרעאל שהפך לאחד השירים המזוהים ביותר עם המפעל הציוני.

• דונו בכיתה: מה טיב השילוב בין התיישבות וביטחון עליו מצביע אלתרמן? מה ניתן ללמוד מכך להיום?

שיר בוקר

שיר בוקר נכתב על ידי אלתרמן בשנת 1932.

• דונו בכיתה: מה הם המשימות המוטלות על החלוצים על פי אלתרמן? מה ניתן ללמוד מהחיבור בין המילים ללחן ביחס לאוירה שהתקיימה באותה עת בקרב בני הישוב היהודי בארץ? האם אוירה זו קיימת גם כיום? מדוע?

ראו ביצוע בן זמננו של השיר בידי תלמידי "רגבים": רשת בתי ספר חקלאיים

• מה המסר אותם מבקשים התלמידים להעביר באמצעות השיר?

על אם הדרך

השיר נכתב על רקע ימי השואה וההעפלה לארץ.

• לדיון בכיתה: לאילו פרקים בהיסטוריה היהודית רומז אלתרמן בבתים השונים של השיר? כדאי להעזר בכתבה זו.
• מהו כיוונה של ההיסטוריה היהודית לפי אלתרמן ומה ניתן ללמוד מכך לימינו?

נאום תשובה לרב חובל איטלקי

השיר נכתב על רקע ימי "ההעפלה". על הנסיבות שהביאו לכתיבת השיר ראו כאן.

• לדיון בכיתה: לאילו ארועים בתולדות ההעפלה רומז אלתרמן? את מי כיום ניתן להגדיר כאלו "הנושאים את עמם עלי שכם"?

מגש הכסף

השיר נכתב בידי אלתרמן מיד עם ראשיתה של מלחמת העצמאות במעין נבואה מצמררת על העומד להתחולל בארץ בשנה הקרובה. לביצוע בידי יהורם גאון צפו בסרטון. למילות השיר ראו כאן.

• לדיון בכיתה: מה המסר המרכזי אותו ביקש אלתרמן להעביר בשיר? מה הדמיון והשוני בין "מגש הכסף" של לוחמי תש"ח ל"מגש הכסף" של לוחמי חרבות ברזל?

אליפלט

אחד משיריו הידועים ביותר של אלתרמן שהפך להיות חלק מהקנון הקבוע של ימי הזכרון.

• לדיון בכיתה: מה ניתן ללמוד מהשיר על מקומו ואישיותו של האדם הפשוט והצנוע? כיצד ניתן ליישם את המסרים העולים מהשיר בחיים האישיים והציבוריים בימינו?

למערך שיעור של משרד החינוך על השיר.

ריצתו של העולה דנינו

אלתרמן לא נמנע מלמתוח גם ביקורת נוקבת על מעשים בעייתים אותם ביצעה לדעתו מדינת ישראל הצעירה. אחד מהשירים הנוקבים ביותר שלו הוא "ריצתו של העולה דנינו" על רקע ימי "הסלקציה בעלייה ממרוקו" בראשית שנות החמישים.

• למילות השיר
• על הרקע לכתיבת השיר ראו כאן
• על סוגיית העליה הסלקטיבית ממרוקו ראו כאן

לדיון בכיתה: מדוע לדעתכם הלחן לשיר זה שונה מסגנונם של הלחנים שראינו בשירים הקודמים? מה המסר של אלתרמן בשיר בדבריו על כך שא-ל עליון רץ עם העולה? מה ניתן ללמוד מכך להיום?

עוד חוזר הניגון

השיר לא נחשב כאחד משיריו הלאומיים של אלתרמן אולם הוא הפך להיות אחד הידועים ביותר ביצירתו. מילים

• לדיון בכיתה: מהם תחושותיכם לשמע השיר? האם אתם מזדהים עם החוויה אותו הוא מבטא?
• האם ניתן לחשוב על המסר הרלוונטי לציבור במדינת ישראל בימים אלו הנובע ממילות השיר ובעיקר מכותרתו :"עוד חוזר הניגון"?

אז אמר השטן

אחד משיריו האחרונים של אלתרמן נקרא "אז אמר השטן". לשמיעת השיר "אז אמר שטן" בביצועו של עובדיה חממה:

אז אמר השטן: הנצור הזה איך אוכל לו?!

איתו האומץ וכשרון המעשה וכלי מלחמה ותושייה לו.

ואמר: לא אטול כוחו, ולא רסן אשים ומתג, ולא מורך אביא בתוכו, ולא ארפה ידיו,

רק זאת אעשה: מוחו אכהה ושכח כי איתו הצדק!

כך אמר השטן, וכמו החווירו שמיִם מאימה, בראותם אותו בקומו לבצע המזימה.

(נתן אלתרמן 1970)

שאלות לדיון בכיתה:

עיינו במילות השיר של אלתרמן, או הקשיבו לשיר ביחד בכיתה.

• מהי צדקת הדרך עליה מדבר אלתרמן בהקשר לסכסוך היהודי ערבי?
• האם לדעתכם התחושה כי "אכהה מוחו ושכח כי עימו הצדק" קשורה לצורה שבה השתקפה החברה הישראלית בשנים האחרונות בעיני המרצחים ובעיני עצמה?

משימת כתיבה:

לפני שלוש שנים, התריע האלוף במילואים יצחק בריק כי חוסר האמונה בצדקת הדרך פוגע ברוח הלחימה של צה"ל, ומשפיע על נכונותו למלחמה (ראו בקישור)

• סכמו את טיעוניו של בריק.
• האם אתם מסכימים עימו?

מה מתוך המסרים השונים אותם הביע אלתרמן בשיריו רלוונטיים לדעתכם לימינו?

הפוסט אלתרמן ואנחנו הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.