בסוף חודש יוני 1976 חטפו אנרכיסטים מרקסיסטיים גרמניים ומחבלים פלסטיניים מטוס של חברת התעופה אייר-פראנס שיצא מנתב״ג לפריז. על המטוס היו אותה העת כ-250 נוסעים ואנשי צוות. החוטפים הכריחו את הטייסים באיומים להנחית את המטוס באנטבה שבאוגנדה, ודרשו את שחרורם של כמה אנרכיסטים ו-40 מחבלים שנכלאו בישראל. האיום היה שהם יוציאו להורג את הנוסעים בכל יום שבו דרישותיהם לא ייענו.

ממשלת ישראל הכריעה שלא להכנע לדרישות החוטפים, והטילה על צה״ל את המשימה לשחרר את בני הערובה. במבצע שהוגדר על ידי מדינות בעולם כמשימה בלתי אפשרית, הצליחו חיילי צה״ל לשחרר כמעט את כל החטופים בחיים (3 מהם נהרגו במהלך המבצע, ואחת נוספת נרצחה לאחר מכן בבית החולים באוגנדה). מפקד סיירת מטכ״ל, יוני נתניהו, נהרג במהלך המבצע, ושם המבצע שונה לאחר מכן ל״מבצע יונתן״, על שמו.

במערך שיעור זה נדון בערכים ובלקחים העולים מאירוע זה, שהשנה (2026) היא שנת היובל שלו.

אל ארץ צבי

נפתח בתיאור קצר של המבצע, כפי שהובא במבוא למערך.

בשנת 1977 כתבה תלמה אליגון רוז על מבצע יונתן את השיר ״אל ארץ צבי״.

נשמיע לתלמידים את השיר בביצועו של יהורם גאון (שגם שיחק בסרט ״מבצע יונתן״).

מומלץ להדפיס לתלמידים את מילות השיר, ואף לכתוב ביאור/פירוש למילים.

• האם לדעתכם היה נכון לצאת למבצע שחרור החטופים, או שמא היה צריך להסכים לעסקה שהציעו החוטפים? נמקו.
• מדוע לדעתכם סברה המשוררת כי מבצע יונתן ״השיב את כבוד האדם״?
• כיצד ערך הרעות והערבות ההדדית בא לידי ביטוי בשורות השיר ובמעשיהם של החיילים?
• לכיתות חזקות/להרחבה: פתיחת השיר ״בחצי הלילה הם קמו״, היא רפרנס לפיוט ״ויהי בחצי הלילה״ ששרים לקראת סיומו של ליל הסדר. הפיוט מדבר על כל מיני ניסים שאירעו לישראל ״בחצי הלילה״. ניתן לפענח עם התלמידים את מילות השיר (הקשות!) ולזהות את הניסים השונים שאירעו.

האם לדעתכם יש הבדל ו/או קשר בין נס שמיימי שנעשה בחצי הלילה לבין מעשה גבורה הירואי של חיילי צה״ל שנעשה בחצי הלילה? הסבירו.

מכתבי יוני

יוני נתניהו היה עלם צעיר, אולם השאיר אחריו אסופת מכתבים שקובצה לספר ״מכתבי יוני״. ספר זה היווה השראה לדורות של ישראלים.

בשנת 1969 הוא כתב באחד המכתבים כך (למקור ברשת):

״כמדומה, שהישראלי הצעיר שייך לגזע מיוחד של אנשים. קשה להסביר זאת, אך אפשר לחוש בכך. כל אותם הטייסים הנפלאים שלנו, כל הצנחנים ואנשי הקומנדו שלנו, הם ישראלים בגילי וצעירים ממני, שגדלו וחונכו בישראל. אנשי מושב וקיבוץ ועיר, שהמאחד אותם הוא למעלה ומעבר להשקפה פוליטית.

מה שמאחד אותם גורם להרגשת אחוה, אחריות הדדית, הכרת ערך האדם וחייו, שאיפה כנה ועזה לשלום, נכונות לעמוד בכל פרץ, ועוד ועוד. בעוד שבוע אהיה בו עשרים ושלוש, ואיני מצטער על מה שעשיתי ושאני עומד לעשות. אני מכיר בצדקת מעשיי. אני מאמין בעצמי, בארצי, ובעתידי. אני גם מאמין במשפחתי. זה הרבה לגבי אדם בגילי, שהספיק להרגיש את עצמו צעיר מאוד וזקן מאוד. בקשר לתקריות האחרונות אני רואה לנחוץ לציין לטובה את העם היהודי היושב בארץ. קור הרוח, חוסר ההיסטריה, השליטה המיידית בכל מצב – ממש מפתיעים. נעדרת כאן לגמרי תכונת ההמון המתפרץ, המאפיינים רגעים קשים. זהו עם מיוחד – וטוב להשתייך לכזה״.

• איזו נקודה במכתב זה הכי ״מדברת״ אליכם? הסבירו מדוע.
• בחרו מהמכתב שורה אחת או שתיים שלדעתכם העם הישראלי צריך לשמוע בעת הזו. הסבירו את בחירתכם תוך קישור למצב הנוכחי.

בית נוסף, בתים נוספים…

במלחמת לבנון השנייה קפץ רס״ן רועי קליין על רימון שהושלך לרגלי חייליו. במעשה זה הציל אותם רועי במחיר חייו שלו. על מעשה זה קיבל את עיטור העוז.

צפו בסרטון הבא, בו מתארת תלמה אליגון רוז כי חיברה בית נוסף לשיר בעקבות מעשה הגבורה שלו.

• בסרטון אומר יהורם גאון כי ״הלוואי ולא היה נכתב הבית הזה, אבל ברגע שלרוע המזל קרה מה שקרה, אז ראוי שיהיה לא בית כזה (אלא) בתים כאלה, שירים כאלה – כי זאת ארץ ישראל האמיתית. זאת האמת. זאת הזיקה לארץ הזאת, וזאת נצחיותה של הארץ הזאת. האנשים האלה״.

האם אתם מסכימים לדבריו? האם זוהי ארץ ישראל האמיתית? נמקו.

״אָז אֶרֶץ צְבִי

אֶת דִּמְעוֹתֶיהָ

אֶל מוּל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם כָּבְשָׁה

וּכְשֶׁקָּרָא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל

הָרוּחַ חֶרֶשׁ אֶת שְׁמוֹ נָשָׂא״

• מדוע לדעתכם אל מול קידוש השם יש לכבוש את הדמעות? האם זה מוחק את הצער?

מדוע לדעתכם קריאת ״שמע ישראל״ היא המלווה את עם ישראל לא רק בתפילות הקבועות בכל יום, אלא גם ברגע המיתה.

(לפי אופי הכיתה, ניתן לבחור להעמיק בסיפור יציאת נשמתו של רבי עקיבא, שגם הוא מסר נפשו על קידוש השם ומת כשקרא קריאת שמע. ניתן לדבר על הקשר הבין-דורי שנמשך לאורך כל הדורות מרבי עקיבא, למבצע אנטבה לרועי קליין ועד אלינו).

• הציעו בית נוסף לשיר אל ארץ צבי, המתאר אירוע שאירע בתקופת חייכם. הסבירו מדוע בחרתם בו ומהו החוט המקשר בינו לבין השיר.
  • הצעות אפשריות: סיפורו של ענר שפירא, ארנון זמורה ומבצע ארנון.
  • ראו גם מערך על גבורת הנופלים ומשמעותה.

הפוסט ויהי בחצי הלילה (מבצע יונתן) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

שנה אחרי ולאחר מבצע ההמשך "שאגת הארי", ובימים בהם הולכת ומתעצמת הלחימה בלבנון ננסה לדון בהיבטים שונים של המבצע ומשמעויותיו.

צפו בסקירה על ימי המבצע:

• לאור הסרטון נסו לנסח במהלך הצפייה שתי הצלחות ברורות של המבצע מול שני אתגרים או מחירים שמוזכרים בו.
• מה דעתכם על הישגים אלו בראייה של שנה לאחור?

ניתן לשתף גם בחוויות של התלמידים מימי המבצע.

בחודשים האחרונים לאור העובדה שבניגוד לציפיות המשטר באיראן לא נפל והוא ממשיך להחזיק מעמד יש הטוענים כי שני המבצעים "עם כלביא" ו"שאגת הארי" לא השיגו את מטרותיהם ולא הצדיקו את המחירים הקשים שנלוו אליהם באבדות בנפש וברכוש.

• מה דעתכם על טענה זו?
• התייחסו לטענה זו לאור מאמרים אלו (1, 2)

בשבועות האחרונים נטען כי סיסמת "הנצחון המוחלט" יצרה ציפיות מוגזמות וגרמה לתחושה מסוימת של אכזבה.

• מה דעתכם על טיעון זה?
• כיצד אתם הייתם מגדירים את יעדי המערכה?
• האם פגיעה אנושה בתוכנית הגרעין האיראנית נחשבת בעיניכם לניצחון, גם אם שלטון האייתוללות עדיין עומד על כנו?

במהלך מבצע עם כלביא היו רבים שחשו כי האחדות, והתעוזה והרוח הישראלית הגיעו לשיאים חדשים. ראו לדוגמא בסרטון זה:

• מה דעתכם על הסרטון ומסריו? כיצד ניתן להשאר עם הרוח העולה מהסרטון גם בימי שגרה או ימים בהם ישנם אתגרים אבדות וכשלונות?
• מה ההבדל בין "אופטימיות עיוורת" לבין "חוסן"? איך החברה הישראלית יכולה לתרגם את האחדות של ימי המבצע לפעולות יומיומיות בשגרה שלנו?

לסיכום:

מכתב מהעתיד: לכתוב פסקה קצרה לעצמם או לחברה הישראלית בעוד 5 שנים – אילו תובנות ממבצע "עם כלביא" אסור לנו לשכוח?

הפוסט שנה לעם כלביא הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

קהל יעד: כיתות ג-ו

(מערך לתיכון על נאומי המפקדים במלחמת ששת הימים; מערך לתיכון על שירי מלחמת ששת הימים)

משך השיעור: 60–90 דקות

מצגת

יום ירושלים

מטרות השיעור

1. התלמידים יכירו באופן בסיסי את משמעות יום ירושלים

1. התלמידים יכירו את היחס לירושלים לאורך הדורות.
2. התלמידים יבטאו את הקשר האישי שלהם לירושלים באמצעות פעילות יצירתית.

ציוד נדרש (מצורף להדפסה מהירה כנספח)

• הדפסת כרטיסיות לתחנות עם תמונות ושאלות
• דפי טקסט קריאה ושאלות הבנה
• דפי "אבנים ירושלמיות"
• טושים ודבק

פתיחה – דיון במליאה

המורה פותחת ברקע שמכוון ללוחות זמנים:

העם היהודי גר בארץ ישראל מאז שיצא ממצרים. לפני כ־2,000 שנה הרומאים כבשו את ירושלים, החריבו את בית המקדש, והגלו (העבירו את האנשים ממקומם למדינה אחרת) היהודים התפזרו לארצות שונות בעולם. מאז ועד הקמת מדינת ישראל, יהודים חיו במקומות רבים ורחוקים.

פניה לכיתה:

• אילו מקומות אתם מכירים שבהם חיו יהודים לאורך הדורות? מאיזה מדינות הגיעו הסבים שלכם או ההורים שלהם? (מרוקו, ארה"ב, תימן, אתיופיה, פולין, רוסיה, עיראק, ספרד, צרפת, גרמניה ועוד.)

למרות שהיהודים היו רחוקים מאוד מירושלים, ונולדו ילדים, נכדים ונינים שכבר לא ראו את ירושלים בעצמם, הם המשיכו לזכור אותה ולהתגעגע אליה.

שאלות לדיון

• איך אפשר להתגעגע למקום שלא היית בו?
• איך עם שלם מצליח לזכור מקום במשך 2,000 שנה?

חלק א׳ – תחנות חקר

איך זכרו את ירושלים במשך 2000 שנה?

התלמידים מתחלקים לקבוצות. כל קבוצה מקבלת תחנת חקר ובה:

• שתי תמונות
• קטע מידע קצר
• שאלות לדיון.

(כרטיסים מוכנים להדפסה מצורפים כנספח)

תחנה 1 – שבירת הכוס בחופה

תחנה 2 – "לשנה הבאה בירושלים הבנויה"– שולחן ליל הסדר

תחנה 3 – מתפללים לכיוון ירושלים

תחנה 4 – קיר לא מסויד בבית

תחנה 5 – חג הסיגד של יהדות אתיופיה

תחנה 6 – עולים לירושלים למרות הקושי

סיכום חלק א׳ במליאה

כל קבוצה מציגה את המסקנות שלך לשאלה איך זכרו את ירושלים במשך 2000 שנה?

המורה מסכמת על הלוח, במשפט מה שמציגה כל אחת מהתחנות.

ירושלים נשארה בלב של העם היהודי לא בגלל שכולם ראו אותה, אלא בגלל שכל דור סיפר עליה לדור הבא. כך אפשר להתגעגע גם למקום שלא היית בו: כששומעים עליו, מתפללים אליו, שרים עליו וחולמים להגיע אליו. והמנהגים השונים שלמדנו עזרו לשמור על הזיכרון הזה 2000 שנה.

חלק ב׳ – טקסט קריאה- יום ירושלים

קראו את דף המידע והשיבו על השאלות במחברת.

מדוע מציינים את יום ירושלים?

לִפְנֵי כְּאַלְפַּיִם שָׁנָה גָּלוּ הַיְּהוּדִים מִירוּשָׁלַיִם וּמֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְאַרְצוֹת רַבּוֹת בָּעוֹלָם. אַף עַל פִּי שֶׁחָיוּ רָחוֹק, הֵם לֹא שָׁכְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם. הֵם הִתְפַּלְּלוּ לִכְיוּוֹנָהּ, שָׁרוּ עָלֶיהָ וְקִוּוּ לָשׁוּב אֵלֶיהָ.

לִפְנֵי כְּשִׁבְעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה הוּקְמָה מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, וִיהוּדִים רַבִּים חָזְרוּ לָאָרֶץ. הָעָם שָׂמַח מְאוֹד, אֲבָל יְרוּשָׁלַיִם עוֹד הָיְתָה חֲצוּיָה. הַכּוֹתֶל הַמַּעֲרָבִי וְהָעִיר הָעַתִּיקָה לֹא הָיוּ בִּידֵי מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, וִיהוּדִים לֹא יָכְלוּ לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶם.

בְּמִלְחֶמֶת שֵׁשֶׁת הַיָּמִים נִלְחֲמוּ חַיָּלֵי צָהָ״ל עַל יְרוּשָׁלַיִם. הַצַּנְחָנִים נִכְנְסוּ בִּגְבוּרָה דֶּרֶךְ שַׁעַר הָאֲרָיוֹת, שִׁחְרְרוּ אֶת הָעִיר הָעַתִּיקָה וְאִחֲדוּ מֵחָדָשׁ אֶת יְרוּשָׁלַיִם.

וְאָז קָרָה דָּבָר מְרַגֵּשׁ מְאוֹד. לַמְרוֹת שֶׁהַחַיָּלִים הָיוּ חֲזָקִים וְאַמִּיצִים, כְּשֶׁהֵם הִגִּיעוּ לַכּוֹתֶל הַמַּעֲרָבִי הֵם הֵחֵלּוּ לִבְכּוֹת מֵהִתְרַגְּשׁוּת. הֵם חָשְׁבוּ עַל כָּל הַדּוֹרוֹת שֶׁלִּפְנֵיהֶם: סַבָּא וְסָבְתָא, וְגַם סַבָּא רַבָּא, שֶׁהִתְגַּעְגְּעוּ לִירוּשָׁלַיִם וְחָלְמוּ לָשׁוּב אֵלֶיהָ.

זֶה הָיָה יוֹם שָׂמֵחַ וּמְיֻוחָד לְכָל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל. מֵאָז מְצַיְּנִים אֶת יוֹם יְרוּשָׁלַיִם, לְכָבוֹד אִחוּד הָעִיר וַחֲזָרַת הָעָם הַיְּהוּדִי לִירוּשָׁלַיִם לְאַחַר שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁל גַּעְגּוּעִים.

שאלות הבנה

1. לפני כמה שנים גלו היהודים מירושלים?
2. מה עשו היהודים כדי לא לשכוח את ירושלים?
3. מה קרה לפני כשבעים ושמונה שנה?
4. מדוע השמחה על הקמת המדינה לא הייתה שלמה לגמרי?
5. לאילו מקומות בירושלים לא יכלו יהודים להגיע?
6. באיזו מלחמה נלחמו חיילי צה״ל על ירושלים?
7. דרך איזה שער נכנסו הצנחנים לעיר העתיקה?
8. מה עשו הצנחנים בירושלים?
9. מדוע החיילים בכו כשהגיעו לכותל המערבי?
10. מדוע מציינים את יום ירושלים?

חלק ג׳ – פעילות יצירה – בונים את ירושלים של היום

הזמנה ליצירה:

במשך דורות יהודים זכרו את ירושלים, חלמו עליה והתגעגעו אליה. במלחמת ששת הימים ירושלים התאחדה מחדש. עכשיו נשאל:

איזו ירושלים אנחנו רוצים לבנות היום?

כל תלמיד מקבל דף בצורת "אבן ירושלמית".

על האבן הוא כותב:

• מה אני אוהב בירושלים
• מה מיוחד בעיניי בירושלים
• מה אני מאחל לירושלים
• איזו מילה חשובה הייתי רוצה להוסיף לירושלים של היום

לאחר מכן מדביקים את האבנים על בריסטול גדול, או על לוח באחת מקירות הכיתה ויוצרים יחד:

"ירושלים שלי"

תחנה 1 – שבירת הכוס בחופה

תמונות

מידע לתלמידים

בחתונה יהודית יש רגע שמח מאוד: החתן והכלה עומדים תחת החופה ומקימים בית חדש. אבל דווקא ברגע השמח הזה נהגו לשבור כוס. המנהג מזכיר לנו שגם בשמחה גדולה אנחנו זוכרים את ירושלים ואת בית המקדש שחרב. נוהגים לומר לפני כן את הפסוק:

"אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי".

כך ירושלים מצטרפת לשמחה, והשבר בכוס מזכיר כי השמחה אינה שלמה.

שאלות לקבוצה

1. מה מזכירה שבירת הכוס?
2. למה מזכירים את ירושלים דווקא בחתונה?
3. מה זה מלמד על המקום של ירושלים בלב של העם היהודי?

תחנה 2 – "לשנה הבאה בירושלים הבנויה"

תמונות

מידע לתלמידים

בליל הסדר אנחנו מספרים על יציאת מצרים, סיפור שקרה לפני זמן רב מאוד. אבל בסוף ההגדה לא נשארים רק בעבר. מסיימים במילים:

"לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה".

כלומר: אנחנו זוכרים את מה שהיה, אבל גם מקווים לעתיד טוב יותר ולחזרה לירושלים.

שאלות לקבוצה

1. על איזה סיפור מדברים בליל הסדר?
2. למה מסיימים את ההגדה דווקא בתקווה לירושלים?
3. איך המשפט הזה עזר ליהודים לזכור את ירושלים במשך דורות?

תחנה 3 – מתפללים לכיוון ירושלים

תמונות

מידע לתלמידים

יהודים שחיו במקומות רחוקים בעולם התפללו לכיוון ירושלים. יהודי במרוקו, בתימן, באתיופיה, בפולין או בעיראק — כולם פנו בתפילה אל אותו מקום. כך, גם כשהיו רחוקים מאוד, ירושלים הייתה המרכז שאליו כולם הביטו.

"עיר שחוברה לה יחידיו- עיר שעושה את כל ישראל חברים"

שאלות לקבוצה

1. לאיזה כיוון פנו יהודים בתפילה?
2. מה מיוחד בכך שיהודים מכל העולם פנו לאותו מקום? איך זה השפיע על היחס בין יהודים ממקומות שונים?
3. איך תפילה יכולה לעזור לזכור מקום רחוק? 

תחנה 4 – קיר לא מסויד בבית

תמונות

מידע לתלמידים

כאשר בונים בית חדש, יש מנהג להשאיר חלק קטן בקיר שאינו צבוע, זכר לחורבן ירושלים. גם כאשר אדם שמח בבית חדש ויפה, הוא משאיר סימן קטן שמזכיר: עדיין אנחנו זוכרים את ירושלים. כך הזיכרון לא נשאר רק בבית הכנסת או בספרים, אלא נכנס ממש לתוך הבית. יש חיבור בין הבית הפרטי שלי למקום של כל היהודים.

שאלות לקבוצה

1. מה משאירים בקיר של בית חדש?
2. למה מזכירים את ירושלים דווקא בבית חדש?
3. מה זה מלמד על הדרך שבה יהודים זכרו את ירושלים? 

תחנה 5 – חג הסיגד של יהדות אתיופיה

תמונות

מידע לתלמידים

יהודי אתיופיה חגגו במשך דורות את חג הסיגד. ביום זה היו מתכנסים, מתפללים, ומביעים געגוע גדול לירושלים. באתיופיה נהגו לעלות למקום גבוה, כמו הר, ולהתפלל לכיוון ירושלים. היום, במדינת ישראל, רבים חוגגים את הסיגד בירושלים.

שאלות לקבוצה

1. מה עשו יהודי אתיופיה בחג הסיגד?
2. למה עלו למקום גבוה?
3. איך חג כזה עוזר לשמור על געגוע לירושלים?

תחנה 6 – עולים לירושלים למרות הקושי

תמונות

מידע לתלמידים

במשך הדורות היו יהודים שלא הסתפקו רק בתפילה ובגעגוע. למרות שהדרך הייתה ארוכה, קשה ולעיתים מסוכנת, היו אנשים שעלו לארץ ישראל ולירושלים. הם רצו לראות את המקום שעליו שמעו כל חייהם, להתפלל בו, ולהרגיש שהם קרובים יותר לחלום של העם היהודי.

שאלות לקבוצה

1. למה היה קשה להגיע לירושלים בעבר?
2. מה גרם לאנשים לצאת למסע כזה?
3. מה אפשר ללמוד מאנשים שהיו מוכנים להתאמץ כדי להגיע לירושלים?

מדוע מציינים את יום ירושלים?

לִפְנֵי כְּאַלְפַּיִם שָׁנָה גָּלוּ הַיְּהוּדִים מִירוּשָׁלַיִם וּמֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְאַרְצוֹת רַבּוֹת בָּעוֹלָם. אַף עַל פִּי שֶׁחָיוּ רָחוֹק, הֵם לֹא שָׁכְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם. הֵם הִתְפַּלְּלוּ לִכְיוּוֹנָהּ, שָׁרוּ עָלֶיהָ וְקִוּוּ לָשׁוּב אֵלֶיהָ.

לִפְנֵי כְּשִׁבְעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה הוּקְמָה מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, וִיהוּדִים רַבִּים חָזְרוּ לָאָרֶץ. הָעָם שָׂמַח מְאוֹד, אֲבָל יְרוּשָׁלַיִם עוֹד הָיְתָה חֲצוּיָה. הַכּוֹתֶל הַמַּעֲרָבִי וְהָעִיר הָעַתִּיקָה לֹא הָיוּ בִּידֵי מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, וִיהוּדִים לֹא יָכְלוּ לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶם.

בְּמִלְחֶמֶת שֵׁשֶׁת הַיָּמִים נִלְחֲמוּ חַיָּלֵי צָהָ״ל עַל יְרוּשָׁלַיִם. הַצַּנְחָנִים נִכְנְסוּ בִּגְבוּרָה דֶּרֶךְ שַׁעַר הָאֲרָיוֹת, שִׁחְרְרוּ אֶת הָעִיר הָעַתִּיקָה וְאִחֲדוּ מֵחָדָשׁ אֶת יְרוּשָׁלַיִם.

וְאָז קָרָה דָּבָר מְרַגֵּשׁ מְאוֹד. לַמְרוֹת שֶׁהַחַיָּלִים הָיוּ חֲזָקִים וְאַמִּיצִים, כְּשֶׁהֵם הִגִּיעוּ לַכּוֹתֶל הַמַּעֲרָבִי הֵם הֵחֵלּוּ לִבְכּוֹת מֵהִתְרַגְּשׁוּת. הֵם חָשְׁבוּ עַל כָּל הַדּוֹרוֹת שֶׁלִּפְנֵיהֶם: סַבָּא וְסָבְתָא, וְגַם סַבָּא רַבָּא, שֶׁהִתְגַּעְגְּעוּ לִירוּשָׁלַיִם וְחָלְמוּ לָשׁוּב אֵלֶיהָ.

זֶה הָיָה יוֹם שָׂמֵחַ וּמְיֻוחָד לְכָל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל. מֵאָז מְצַיְּנִים אֶת יוֹם יְרוּשָׁלַיִם, לְכָבוֹד אִחוּד הָעִיר וַחֲזָרַת הָעָם הַיְּהוּדִי לִירוּשָׁלַיִם לְאַחַר שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁל גַּעְגּוּעִים.

קראו השיבו על השאלות במחברת.

1. לפני כמה שנים גלו היהודים מירושלים?
2. מה עשו היהודים כדי לא לשכוח את ירושלים?
3. מה קרה לפני כשבעים ושמונה שנה?
4. מדוע השמחה על הקמת המדינה לא הייתה שלמה לגמרי?
5. לאילו מקומות בירושלים לא יכלו יהודים להגיע?
6. באיזו מלחמה נלחמו חיילי צה״ל על ירושלים?
7. דרך איזה שער נכנסו הצנחנים לעיר העתיקה?
8. מה עשו הצנחנים בירושלים?
9. מדוע החיילים בכו כשהגיעו לכותל המערבי?
10. מדוע מציינים את יום ירושלים?

הפוסט מערך שיעור ליום ירושלים – יסודי: איך מתגעגעים למקום שלא היית בו? (כיתות ג-ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

במסגרת יום ירושלים אנו מציינים את איחוד העיר שהתרחש במהלך מלחמת ששת הימים.

בעקבות אותה מלחמה נכתבו עשרות שירים. חלקם מתארים את הקרבות, חלקם נכתבו לפניה או במהלכה כדי לרומם את מצב הרוח הלאומי, אחדים מזכירים את הנופלים ורבים מעלים את ירושלים המשוחררת על ראש שמחתם. במקביל לשירים אלו נכתבו במהלך השנים מאות שירים לכבודה של ירושלים. ניתן ללמוד רבות על המלחמה ומשמעותה כמו גם על ירושלים דרך השירים, מוזמנים לבחור את השירים המעניינים אתכם ודרכם ללמוד וללמד על המלחמה, על שחרור ירושלים ועל משמעותם בימינו.

מלחמת ששת הימים

את יום חרות ירושלים אנו מציינים בראש ובראשונה כיום הודיה וזכרון על הנצחון במלחמת ששת הימים בשנת 1967. המלחמה שנכפתה על מדינת ישראל בעל כורחה הייתה אחד מהנצחונות הצבאיים המהירים והמוחצים ביותר בהיסטוריה העולמית. המלחמה חילצה את ישראל מאיומי ההשמדה של מכונת המלחמה הערבית, אפשרה למדינת ישראל לשחרר שטחי מולדת שנכבשו בידי המצרים הירדנים והסורים, עוררה בלב היהודים בארץ ובכל רחבי העולם גאווה יהודית ותחושת שייכות ואהבה לעם ישראל ולארץ ישראל.

מעל הכל אפשרה המלחמה את חירותה ואיחודה של ירושלים והעניקה לעם ישראל את הזכות לחזור לקדושים שבמקומותיו.

ככל מלחמה גבתה ששת הימים מחיר כבד בנופלים ובפצועים, ולמרות הנכונות הישראלית להגיע להסכמי שלום המשיכו הערבים בארץ ומחוצה לה להמשיך ולהאבק ולפגוע בישראל עד ימינו אלה. מאבק זה יצר מחלוקת קשה בעם לגבי דרכי הפתרון לסכסוך ומחלוקת זו מתגלגלת באופנים שונים עד ימינו.

הפוסט שישה ימים, עיר אחת ושירים הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מבצע מוקד

מלחמת ששת הימים נפתחה במבצע מוקד. צפו בסרטון הקצר שלפניכם המתאר את המבצע.

קראו את ״פקודת היום״ של מפקד חיל האוויר מוטי הוד לקראת ״מבצע מוקד״ שפתח את מלחמת ששת הימים.

• הוכיחו מדבריו של מוטי הוד, כי למרות שלכל מלחמה ממלחמות ישראל עד אז היו הגורמים הספציפיים שלה, יש למעשה חוט אחד המאחד את כולן – הן במטרתם של הקמים עלינו, הן ביחס של ישראל למלחמות.
• האם לדעתכם המשיך חוט מקשר זה לשזור גם את שאר מלחמות ישראל שאירוע לאחר מכן? נמקו.
• דבריו של הוד מלאים ברוח-קרב. האם לדעתכם היה מי שערער על כך בזמנו? מדוע? האם אתם חושבים שגשיתו של מוטי הוד נכונה? נמקו.

נאום הר הצופים של רבין

ביוני 1967, מיד לאחר מלחמת ששת הימים, קיבל הרמטכ״ל יצחק רבין תואר ד״ר לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

קראו קטעים מתוך הנאום שנשא רבין באותו מעמד (כאן בקישור).

• למה מתכוון רבין באמרו כי החיילים ששחררו את ירושלים ״נגעו…הישר אל תוך לב לבה של ההיסטוריה היהודית״?
• לאור דבריו של רבין, מהי לדעתכם אותה ״ההתגלות״ שהיתה ללוחמים ״בהר הבית״, והיתה ״גדולה מהרגלי הלשון, שהרי היא הבליטה אמת עמוקה זו כברק״?
• לכיתות מתקדמות: מלחמת ששת הימים נחשבת לאחד הנצחונות המזהירים בתולדות ישראל בפרט והעמים בכלל. לאחר המלחמה יצאו לאור הרבה ״אלבומי נצחון״ המפארים את ההישג המרשים של צה״ל. זאת למרות המחיר הגבוה של המלחמה (736 בששה ימים). יחד עם זאת, גם אז נשבו כנראה רוחות של הרהור וערעור על המחיר ששולם. אתרו בדבריו של רבין את דברי הביקורת שלו על תפישות אלו, והסבירו את דבריו.
• בחרו משפט אחד מדבריו של רבין, והשתמשו בו כבסיס לפסקה קצרה אותה תכתבו, כ״מסר מרבין״ לעם היהודי בשנת 2026 למלחמת התקומה.
• מה הדומה ומה השונה בין ביצועי חיל האוויר וצה"ל במבצע מוקד לביצועיו בימי "עם כלביא" ו"שאגת הארי"?

הפוסט מדברים ששת הימים, על נאומים ופקודות יום בימי המלחמה ומשמעותם הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

משך השיעור 45 דקות

מטרות השיעור

• זיכרון הנופלים אינו רק זיכרון של העבר, אלא קריאה להמשך חיים בעלי משמעות.
• התלמידים יכירו את משמעות הביטוי "במותם ציווי לנו את החיים"- הנתינה של החיילים למעננו, למען המדינה, מחייבת אותנו להמשיך בשליחותם.
• "למלא את החלל" – התלמידים יבחרו פעולה אישית פשוטה שבאמצעותה יוכלו “להמשיך את הדרך”, מתוך תפיסה של הנצחה למעשה.

רעיון מרכזי למורה

המעבר החינוכי בשיעור הוא:
מזיכרון  |  למשמעות  |  לפעולה

המושג המארגן:
ציוו לנו את החיים

הדגש אינו על מה שהיה או שאבד, אלא על זיכרון עם משמעות לעתיד:
הנופלים פעלו מתוך שליחות למדינה לעם ולארץ – והמשימה שלנו היא להמשיך ערכים אלו בחיי היום־יום.

במותם ציוו לנו את החיים

מהלך השיעור

פתיחה – דיון (5 דקות)

כותבים על הלוח:

“לא לשווא נפלו בננו
לא לשווא נשפך הדם
כי במותם ציוו עלינו
להמשיך הלאה בדרכם”
(רחמים שקרוב)

מומלץ לעבור על כל המילים ולוודא התלמידים מבינים את ממשמעותם (לשווא, הלאה)

• מה המסר של השיר?
• מה פירוש “להמשיך הלאה בדרכם”?
• למה יש חשיבות שיהיה יום זיכרון? מה צריך לזכור?
• רשמו על הלוח : "במותם ציוו לנו את החיים"

שלב א’ – היכרות עם חלל והערך שלו

ניתן לבחור חלל לפי היכרות של הילדים עם בוגר בית הספר או תושב המקום- ניתן לחפש אפשרויות באתר "בחייהם ציוו" המשלב קטעי השראה של הנופלים ומידע קצר אודותם: https://fzl.org.il/lesson_plans/

בן זוסמן

 בדברים שכתב בן, אפשר לראות את הרעיון הזה של המשך הדרך והמשמעות של החיים.
נקרא קטע קצר מתוך צוואתו של בן זוסמן ז״ל, שנפל בצפון רצועת עזה:

“אני כותב לכם את ההודעה הזו בדרך לבסיס. אם אתם קוראים את זה כנראה שקרה לי משהו. כמו שאתם מכירים אותי, כנראה אין מאושר ממני כרגע. לא סתם הייתי ממש לקראת הגשמת החלום שלי בקרוב. אני שמח ומודה על הזכות שתהיה לי להגן על הארץ היפה שלנו ועל עם ישראל.

גם אם יקרה לי משהו, אני לא מרשה לכם לשקוע בעצב. הייתה לי הזכות להגשים את החלום והייעוד שלי ותהיו בטוחים שאני מסתכל עליכם מלמעלה ומחייך חיוך ענק.”

שיח כיתתי מונחה

• מה מהדברים בצוואה הכי נגע בכם? מדוע?
• כיצד הדברים עליהם דיברנו עד עתה באים לידי ביטוי בצוואה של בן זוסמן זכרו לברכה?
• בפסקת הפתיחה כותב בן כי “הייתי ממש לקראת הגשמת החלום שלי בקרוב”, מה החלום שלו לפי מה שכתב? (הרצון לפעול למען העם והארץ?)
• מה הערך שנוכל להמשיך לזכר בן זוסמן?

לסיכום הדיון – "לא לשווא- למען המדינה האהובה שלי"

בן כתב על איך הוא חי ובשביל מה – עם תחושת שליחות, עם אהבה לעם ולארץ שלנו, ועם רצון לתת מעצמו.

הערה למורה

לתלמידים צעירים יותר ניתן לקצר את הציטוט ולהקריא רק את המשפט:
“אני שמח ומודה על הזכות שתהיה לי להגן על הארץ היפה שלנו ועל עם ישראל”,
ולהתאים את עומק השאלות לרמת הכיתה.

שלב ג – היכרות עם המושגים "חלל" ו “הנצחה למעשה” (7 דקות)

החיילים שאינם עוד, השאירו לנו "חלל" חור ריק שחסר בו אותם ואת הטוב שלהם.

הנצחה למעשה היא כאשר אנחנו לא רק זוכרים, אלא עושים מעשה שממשיך את הדרך של מי שנפל.

סרטון הסבר על "הנצחה למעשה" –

• לזכור = לחשוב עליו
• להנציח למעשה = לפעול בהתאם לערכים שלו

שלב ד – פעילות אישית (10 דקות)

אם קיימת אפשרות טכנולוגית, מומלץ לתת לכל תלמיד לבחור לבד דמות להנצחה בקישור של אתר "למלא את החלל". או להציג על הלוח החכם ולבחור ביחד כמה חיילים שנפלו.

ניתן להדגים איזה ערך שהיה חשוב לנופל – וממשיכים אותו בפועל.

דוגמאות:

• עזרה לאחרים
• אחריות
• אהבת הארץ
• התמדה

ניתן לבקש כי כל תלמיד ירשום במחברת

• שם חלל:
• מה אני אעשה כדי "להנציח למעשה" את זכרו של החייל שנפל למען הארץ ולמעננו?

שלב ה – סיכום (5 דקות)

חזרה לשאלה מהפתיחה:

מה פירוש “להמשיך בדרכם”?

איסוף תשובות.

סיכום:

הנופלים לא ביקשו רק שנזכור אותם, אלא שנחיה חיים מלאי משמעות, שיש בהם ערכים של אחריות, אכפתיות ואהבת העם והארץ.

דגשים למורה

• לשמור על שפה מותאמת גיל ומכבדת
• להימנע מעיסוק בנפילת החייל עצמה, במוות.
• לאפשר שיתוף אך לא לחייב
• להוביל את השיח מרגש לפעולה

הפוסט מערך שיעור יסודי ליום הזיכרון “ציוו לנו את החיים” – הנצחה למעשה (לכיתות ג-ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

הערה: המערך שלפניכם עוסק בנושא "כבד". יש לשקול היטב אם המערך מתאים לאופי ולגיל של כיתתכם. (למערך מותאם לגילאי יסודי לחצו כאן)

טוב למות בעד ארצנו

הביטו בתמונת "האריה השואג" בתל-חי.

בתחתיתו של הפסל נטבע המשפט המיוחס ליוסף טרומפלדור (בשינויי נוסח קלים. על השאלה אם אכן טרומפלדור אמר את המשפט, ראו כאן), "טוב למות בעד ארצנו".

• מה אתם חושבים על המשפט הזה?
• האם ישנם ערכים נוספים שאתם חושבים ש"טוב" למות למענם? מהם?
• מה ניתן ללמוד עלינו (כפרטים וכאומה) מכך שישנם ערכים שלמענם אנו מוכנים למות?

לסרטון כללי על פרשת תל חי (מתאים גם לחט"ב) ראו כאן:

מיתוס תל חי הפך לאבן-דרך בציונות. מאז ועד היום מלווה אותנו גבורת לוחמי תל-חי, והקריאה "טוב למות בעד ארצנו". כל חייל וחיילת בצה"ל נשבעים בסוף הטירונות שלהם: "הנני נשבע(ת) ומתחייב(ת) בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקיה ולשלטונותיה המוסמכים…ולהקדיש כל כוחותיי ואף להקריב את חיי להגנת המולדת ולחירות ישראל".

עצם הנכונות של אדם להקדיש את כוחותיו ואף את חייו למען ערכים – מקדשת אותם גם כאשר אין צורך להקריב את חייו בפועל למענם. ברוח דברים אלו, אמר מרטין לותר קינג כי אדם שאין לו דבר שהוא מוכן למות למענו – במדיה מסויימת הוא אינו ראוי לחיות (קישור).

כאשר חייל "עולה על מדים" – מדים אחידים, אותם לובש גם הטירון וגם הרמטכ"ל – הוא למעשה מצהיר על נכונותו לתרום את כשרונותיו, מרצו, יכולותיו הפרטיות, כל אשר יש לו ואף את חייו למען הכלל. בכך, מעיד האדם על עצמו שהקיום שלו אינו קיום עראי, לשמונים או תשעים שנה, אלא קיום נצחי, הקשור בשלשלת הדורות של עם ישראל כולו – בעבר ובעתיד.

בן גוריון – "הנשק הסודי" שלנו

הקשר הבין-דורי הזה, קשר של חיים ומוות למען הכלל, קיבל ביטוי בדברים אותם כתב ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן גוריון:

"חזון-דורות הפך בלב חלוצים אלה תביעה מתמדת מעצמם. לאחר שזרקו מאחורי גוום ירושת עברם בגלות*, התחילו בארץ הכל מחדש, ושיקעו חייהם במפעל-בראשית, בהנחת יסודות ראשוניים, חמריים וגופניים, וגם תרבותיים ורוחניים, לחיי עם עצמאי; הכשירו אדמה והפריחו שממה; חצבו בורות וגילו מים; סללו דרכים וכבישים; בנו כפרים וערים; שמו בפי עצמם ובפי ילדיהם שפה חדשה, שפת-העולמים של עמם; חישלו כוח יהודי; ארגנו הגנה והנהלה עצמית; נלחמו עם פגעי-הטבע וכוחות-המדבר, וניטעה בלבם ההרגשה שלא מן ההפקר ולא מחסד-זרים זכו בכל אשר להם, אלא אך ורק מפרי עמלם, יצירתם ומאבקם. האדמה אשר מתחת לרגליהם, הלחם שהם אוכלים, הלשון אשר בפיהם, הבית שבו הם שוכנים, הדרך שעליו הם צועדים, הבטחון המובטח לילדיהם ולמשפחתם- כל אלה הם פרי מאמציהם ומעשה-ידיהם; וזה רק החלו לעשות, כי מאחורי מפעל-בראשית זה עומד חזון-קדומים, והוא גם חזון-עתידות, על גאולת עם ואדם, גאולה מלאה ושלמה, אשר למענה עלו, פעלו, עבדו נאבקו, ולמענה הם מוכנים למסור נפשם. זה היה היתרון האחד שהיה למגיני המדינה הצעירה של אויביהם, ובנשק סודי זה, ברוח ללא-חת של מגשימי-חזון, ניצחו המעטים את המרובים."

* הדברים הללו נובעים מהרעיון הציוני, שבן גוריון היה מנושאיו, של "שלילת הגלות". אין כאן המקום להאריך בזה, אך המעוניינים יכולים לקרוא על כך בקישור זה.

את הדברים הללו כתב דוד בן גוריון בשנת 1952 בהקדמה כרך הראשון של הספר "גווילי אש", המאגד דברים של נופלים בקרב (קישור).

משימת כתיבה:

• מדוע לדעתכם בספר זכרון לנופלים, החליט בן גוריון לשים את מסירות הנפש רק בתום רשימה ארוכה ומפורטת של מעשים חלוציים וציוניים רבים (כמו סלילת כבישים, חציבת בורות מים ועוד)?
• מהי לדעתכם החשיבות בכך ש"ניטעה בלבם ההרגשה שלא מן ההפקר ולא מחסד-זרים זכו בכל אשר להם, אלא אך ורק מפרי עמלם, יצירתם ומאבקם"? הרי לכאורה זה כיף ונעים לקבל דברים מן-המוכן?
• מהם אותם "חזון קדומים" ו"חזון עתידות" אליהם מכוון לדעתכם בן גוריון?

לסיכום: השאיפה העיקרית – לחיות חיי ערך ומשמעות

דבריו של בן גוריון מדגישים את העקרון היהודי, כי מסירות נפש בפירושה המילולי (נכונות למות) היא רק הקצה של השאיפה העיקרית – לחיות חיים שבהם האדם הפרטי רואה את עצמו לא רק כאטום-בודד המרחף בחלל הריק, אלא קשור למעגלי-קיום רחבים יותר. מעגלים אלו מתחילים בתא-המשפחתי הקרוב, ומתרחבים אל המשפחה המורחבת, החברים, בני כיתתנו, והם מתרחבים ועולים, עד שאנו מגיעים אל מעגלי הקיום של האומה, וממנה לעולם כולו.

אין כאן מחיקה וביטול של האדם הפרטי, חלילה, אלא הבנה כי הקיום שלו מקבל משמעות נוספת כאשר הוא קושר את גורלו במעגלים רחבים יותר. זאת ועוד, כפי שהדגשנו, אין ביהדות שאיפת-מוות כפי שיש בדתות אחרות, אלא שאיפה לחיות חיים של ערך ומשמעות. רק במקרה שבו המציאות כופה על האדם להגיע לבחירה בין מוות למען הערכים הנעלים ובין חיים ריקים מתוכן, אזי הבחירה במסירות-הנפש למען הערכים מדגישה ומבליטה כי כל שנות-החיים שקדמו לכך היו גם הן מלאות בערך ומשמעות.

"שיום יגיע ואהיה אחד מהם"

ב-כ' בכסלו תשפ"ד (3 בדצמבר 2023) נפל הלוחם בן זוסמן מירושלים בקרב ברצועת עזה. בן 22 היה בנופלו. לאחר מותו, גילתה משפחתו כי לפני צאתו לקרב הפקיד בן צוואה, אותה ביקש למסור למשפחתו אם ייפול בקרב. צפו בסרטון שהופק על ידי פרויקט צוללת כחולה – במותם ציוו לנו את החיים – בן זוסמן הי״ד:

הצוואה של בן זוסמן ז״ל, שנפל בצפון רצועת עזה

"אני כותב לכם את ההודעה הזו בדרך לבסיס. אם אתם קוראים את זה כנראה שקרה לי משהו. כמו שאתם מכירים אותי, כנראה אין מאושר ממני כרגע. לא סתם הייתי ממש לקראת הגשמת החלום שלי בקרוב. אני שמח ומודה על הזכות שתהיה לי להגן על הארץ היפה שלנו ועל עם ישראל.

גם אם יקרה לי משהו, אני לא מרשה לכם לשקוע בעצב. הייתה לי הזכות להגשים את החלום והייעוד שלי ותהיו בטוחים שאני מסתכל עליכם מלמעלה ומחייך חיוך ענק. כנראה שאשב ליד סבא ונשלים קצת פערים, כל אחד יספר על החוויות שלו ומה השתנה בין מלחמה למלחמה. אולי גם נדבר קצת פוליטיקה, נשאל אותו מה דעתו.

אם חס וחלילה אתם יושבים שבעה, תהפכו אותה לשבוע של חברים, משפחה וכיף. שיהיה אוכל, בשרי כמובן, בירות, שתייה מתוקה, גרעינים, תה וכמובן כמובן עוגיות של אמא. תעשו צחוקים, תשמעו סיפורים, תפגשו את כל שאר החברים שלי שעוד לא ראיתם. וואלה? מקנא בכם. הייתי רוצה לשבת שם לראות את כולם.

עוד נקודה חשובה מאוד מאוד. אם חלילה אפול בשבי, חי או מת. אני לא מוכן שחייל או אזרח אחד יפגעו בגלל איזו עסקה לשחרורי. אני לא מרשה לכם לא לנהל קמפיין או מאבק או משהו כזה. לא מוכן שישוחררו מחבלים תמורתי. בשום דרך, צורה או עסקה. אל תפרו את המילים שלי בבקשה.

אני אגיד את זה שוב, יצאתי מהבית בלי שבכלל זומנתי למילואים. אני מלא גאווה ותחושת שליחות ותמיד אמרתי שאם אצטרך למות הלוואי וזה יהיה בהגנה על אחרים ועל המדינה. ירושלים, הפקדתי שומרים, שיום יגיע ואהיה אחד מהם.״

שאלות לדיון:

• מה מהדברים בצוואה הכי נגע בכם? מדוע?
• כיצד הדברים עליהם דיברנו עד עתה באים לידי ביטוי בצוואה של בן זוסמן הי"ד?
• בפסקת הפתיחה כותב בן כי "הייתי ממש לקראת הגשמת החלום שלי בקרוב", ובמשפט הבא הוא כותב "אני שמח ומודה על הזכות שתהיה לי להגן על הארץ היפה שלנו ועל עם ישראל", כאשר הוא יודע כי הוא עלול למות בקרב. לאור הדברים עליהם דיברנו, כיצד ניתן לדעתכם לגשר על הפער בין שני המשפטים הללו, בין הפרטי לכללי?
• בן מדבר על כך שאם ייפול בקרב, הוא "יישב בשמיים" עם סבו שנפטר והם "ישלימו פערים" וידברו הן על החוויות שלהם והן על "מה שהשתנה בין מלחמה למלחמה". כיצד לדעתכם מבטאים משפטים אלו את הקשר הבין-דורי ואת הדברים עליהם דיברנו עד עתה?
• מדוע לדעתכם מבקש בן ממשפחתו שיעשו את השבעה עליו באופן כל כך חריג, של שמחה וכיף?
• מהם לדעתכם הערכים שהונחלו בבית על ידי הוריו של בן, שהביאו אותו לכתוב כזו צוואה בגיל 22? האם גם אתם רוצים שילדיכם העתידיים יהיו מסוגלים לכתוב דברים שכאלו? אם כן, אילו ערכים עליכם להנחיל להם לאורך השנים, וכיצד תעשו זאת?

לזכר הנופלים על תקומת ישראל, ניתן לצפות בסרטונים קצרים שהופקו על ידי פרויקט ״צוללת כחולה״ ובו מסר נופלים ממלחמת "חרבות ברזל", בכתב ידם. אנו מצדיעים לגבורתם ולמסירותם, זוכים להשראה מהם, ומתחייבם להמשיך את דרכם.

• במותם ציוו לנו את החיים – אלחנן קלמנזון הי״ד
• במותם ציוו לנו את החיים – אלקנה ויזל הי״ד
• במותם ציוו לנו את החיים – שחר פרידמן הי״ד
• במותם ציוו לנו את החיים – יוסף גיטריץ הי״ד
• במותם ציוו לנו את החיים – יפתח יעבץ הי״ד

הפוסט בעד ארצנו – גבורת הנופלים ומשמעותה הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

(למתעניינים במערך שכתבנו בעבר על גבורת הנופלים, לחצו כאן)

לזכרם של הנופלים נכתבו במשך השנים מאות שירים שאחדים מהם הפכו לנכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית. אנו מציעים לכם לעסוק בכמה מהם, חלקם מהידועים ביותר ואחרים פחות, אבל כולם מעבירים מסר של גבורה, מסירות ותקומה. ניתן ללמד אחדים מהם בכיתה או בפעילות קבוצתית

לשימושכם פלייליסטים עם שירים בעלי מסר של גבורה ומסירות המתאימים ליום הזכרון – לצד השירים הבאנו שאלות לדיון או למשימת כתיבה , להבנה והעמקה בשיר.

רצועה של גבורה: ספוטיפיי , יוטיוב , אפל

רצועה של גבורה למוסדות תורניים: ספוטיפיי , יוטיוב , אפל

ארץ צבי/תלמה אליגון (1977)

מילות השיר מופיעות כאן. הרקע לשיר הוא כמובן מבצע יונתן שהתחולל בשנת 1976. לרקע על המבצע בסרטון מצויר.

בשנת 2006 נוסף לשיר בית לזכרו של רס"ן רועי קליין, שנפל במלחמת לבנון השנייה כאשר קפץ על רימון ברצונו להגן על לוחמיו. לסיפור גבורתו של רועי לחצו כאן.

שאלות לדיון על השיר

• אילו מילים בשיר רומזות לארועים ההיסטורים השונים עליהם הוא נכתב (מבצע אנטבה ומעשהו של רועי)?
• בשיר נאמרו המילים: שֶׁעִצְּבוֹנָהּ וּשְׂשׂוֹנָהּ/הֵם שְׁתִי וָעֵרֶב בְּבֶגֶד יוֹמָהּ.. הסבירו משפט זה ואת הקשר בינו לבין המועד בו מצוינים יום הזכרון ויום העצמאות. מה דעתכם על השורה בשיר ועל הצורה ששילוב זה בא בציון יום הזכרון ויום העצמאות?
• אילו ערכים המדריכים את מדינת ישראל ואת צבאה כיום באים לידי ביטוי בשיר? כיצד ערכים אלו באו לידי ביטוי במלחמת חרבות ברזל?

אחי גבורי התהילה/ דודו ברק (1973)

למילות השיר לחצו כאן.

הביטוי "אחי גבורי התהילה" נכנס לתרבות הישראלית בזכותו של הסופר היהודי אמריקאי שכתב בשנת 1948 בעיצומה של מלחמת העצמאות ובהשראתה רומן גדול על חמשת האחים לבית חשמונאי שחוללו את מרד המכבים. במסגרת הרומן שמעון, האח האחרון שנותר לאחר קרבות החירות מספר את סיפור גבורתם של אחיו.

הביטוי זכה לפופולריות רבה בעקבות נאומו של מפקד חטיבה 7 שמואל גונן (גורודיש) עם סיום קרבות השריון במלחמת ששת הימים בהתייחסו לנופלים בקרבות.

(לשיקול המורה האם לעסוק בדמותו של שמואל גונן ובנאום לאור מלחמת יום כיפור שהתחוללה שבע שנים מאוחר יותר. למעוניינים ניתן להרחיב כאן).

השיר עצמו נכתב זמן קצר לפני מלחמת יום כיפור אך הולחן במהלכה ובהשראתה.

שאלות לדיון על השיר

• מיהם האחים המוזכרים בשיר. בכיתות המכירות את הנושא ניתן לבדוק מה היה גורלו של כל אחד מהם במהלך מלחמות החשמונאים (על האחים וגורלם לחצו כאן)?
• בשיר מתוארים תפקידים צבאיים שונים וזירות קרב שונות במלחמת יום כיפור -מהם? (לתקציר המלחמה)
• בביטוי השתמשו אנשים שונים כדי לתאר את מלחמות החשמונאים, לרמוז למלחמת העצמאות, להספיד את נופלי ששת הימים ולשיר על מלחמת יום כיפור-מה המסר בשימוש באותו ביטוי בהקשר זה? מה דעתכם על מסר זה. התייחסו גם לסמל יום הזכרון "דם המכבים".

אבא, אמא וכל השאר/ראובן פולייטי (2011)

למילות השיר לחצו כאן.

השיר נכתב בידי סמל ראובן פוליטיי הי"ד שנפל במלחמת ההתשה שלאחר מלחמת יום כיפור (1973). על קורות חייו ראו כאן.

שאלות לדיון על השיר

• השיר מתאר את חווית המלחמה הקשה – כיצד מסר זה בא לידי ביטוי?
• למרות התחושה הקשה הלוחם בשיר (ובמציאות) נחוש להלחם – מדוע?
• צפו בנאומו של הרמטכ"ל משה דיין בקיבוץ נחל עוז בשנת 1956 בהלוויתו של מפקד הקיבוץ רועי רוטנברג שנפל מידי מחבלים. איזו שורה בשיר מתאימה למסר העולה מדבריו של דיין? מה דעתכם על מסר זה בימינו ולאור ארועי שמחת תורה תשפ"ד?

ליל מלאך/נעמי שמר (1983)

למילות השיר ראו כאן. 

שאלות לדיון על השיר

• השיר מתייחס לארועים המתוארים בספר בראשית פרק ל״ד פס' כה-לא. כיצד הארועים באים לידי ביטוי בשיר? מה הוסיפה המשוררת על תיאור הארועים כפי שמופיע בתנ"ך?
• לאילו ארועים היסטוריים מהדורות האחרונים רומזת שמר בשיר? האם תוכלו לתאר ארועים היסטוריים מימי מערכות ישראל בהם "לא עזר לי איש הלילה"?
• אילו שורה מהשיר נראית בעיניכם כבעלת המסר המשמעותי ביותר ליום הזכרון לחיילי צהל?
• אחד מחיילי צה"ל ששירת במהלך מלחמת חרבות ברזל במחנה שורה אליו הובאו גופות הנופלים, כתב לאריאל הורביץ, בנה של שמר את המכתב הבא בקישור זה. מה אתם חשים לנוכח המכתב ולנוכח תשובתו של הורביץ

דודי ירד לגנו/יעקב לוריא (2024)

(מילות השיר לצד הסרטון)

השיר נכתב על פי מכתב שהותיר אלקנה ויזל הי"ד שנפל בקרב ברצועת עזה. על אלקנה ראו בסרטון.

הערה: השיר מבטא עמדה בסוגיית השבויים – לשיקול בית הספר האם וכיצד להתייחס

שאלות לדיון על השיר

• מה מקור הביטוי "דודי ירד לגנו" ומה משמעותו בהקשר השיר (התייחסו לציטוט: ״דודי ירד לגנו, לערוגות הבושם, לרעות בגנים וללקוט שושנים" (שיר השירים ו ב) – "אלה נשמות צדיקים שמסלקן מביניהם" (תלמוד ירושלמי ברכות פ"ב הל' ח).
• מה המסרים שמבקש אלקנה להעלות במכתבו? עם אילו מהם אתם מזדהים? ומדוע?
• "עכשיו כותבים את ההיסטוריה של עם ישראל"-כיצד ניתן להתייחס לנופלים במערכות ישראל לאור משפט זה? מה אתם חשים לגביו?

הלוחם העברי/גולן ואך

(מילות השיר בתמליל הסרטון)

השיר נכתב לזכרו של עברי דיקשטיין, ובשיר מנגנות גם הדס הרשקוביץ, שבעלה יוסי הרשקוביץ נפל בקרבות בעזה, וציפי גולדברג שבעלה הרב אבי גולדברג נפל בלבנון.

1. מהם מאפייניו של הלוחם העברי על פי השיר?
2. איזה המשכיות היסטורית באה לידי ביטוי במעשיו של הלוחם העברי? מהי משמעותה של המשכיות זו?

אילו עוד שירים (מהפלייליסט המובא בראשית המערך או מהידע הכללי שלכם) הקשורים ליום הזכרון משמעותיים בעיניכם? אילו מסרים אתם לוקחים מהם?

הפוסט שיר של גבורה – ליום הזכרון הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

כמדי שנה אנחנו מצטרפים לשרשרת ארוכה של אבותינו מימי יציאת מצרים ועד היום החוגגים את ליל השימורים כזכר ליציאת מצרים.

כולנו נאספים, משפחה וחברים לחזק את הברית הכרותה ביננו כבנים לעם ישראל, ומקיימים את מצוות "והגדת לבנך" המעביר את דגל המורשת והתקווה מדור לדור.

השנה בליל בסדר נזכור את הלוחמים ובני משפחותיהם בכל הזירות, את משפחות הפצועים והנופלים ואת כל הפועלים למען עם ישראל בטחונו וחירותו.

השיר שכתב אלתרמן בפסח תש"ח, נכתב בימיה של מלחמה אחרת – ומתאים כל כך לימנו אנו.

לילו של אליהו הנביא – נתן אלתרמן

הוא יגיע הסב כעברו מתמיד

על בתי ישראל באזור ואדרת
הוא יבוא אל שולחן היחידה העברית
הלובשת עשן ועפר ועופרת

את היד הוא יושיט אל כוסו כמנהג
דום תקום לפניו הפלוגה ובפתח
כדמעה אדירה של זהב ושל חג
הירח יבער ברקיע של פסח

יברך את שולחן הסעודה התמה
יברך כל פלוגה אם חונה או ניידת
יברך את הכוח הקם לאומה
שעם חג ראשיתה בשנית היא נולדת

ברקיע גבוה של ליל מלחמה
הירח יבער ואדמה עין היין
והסב שהזקין עם זקנת האומה
יימצא כעומד על ערשה זה הליל

וילחש אז הסב: בין מם-מם ומם-כף
לא אבחינה, שאו לקדמון שכמוני
אבל צור ישראל, המם-אב לבניו
יברך את חגכם עלי לחם העוני

יברך את שולחן הסעודה החמה…

שאלות לדיון בשולחן החג:

• מה ההמשכיות אותה מסמל אליהו הנביא המבקר את הלוחמים?

• מי זה המם – אב? איזו ברכה נותן לדעתכם ה״מם אב לבניו״?

• השיר הולחן בשנת תשל"ד זמן קצר לאחר מלחמת יום הכיפורים. מדוע לדעתכם הולחן השיר דווקא אז?

• מה היה אומר אליהו הנביא ללוחמי צה"ל באוויר בים וביבשה בפרוס חודש ניסן וחג החרות השנה?

הפוסט חג פסח – לילו של אליהו הנביא הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

(למערך המותאם לתלמידי תיכון לחצו כאן)

מטרות השיעור

• היכרות ולמידה של המושג "עורף" ועורף של מדינה.
• יקבלו פרופורציה והקשר הסטורי ממלחמת העצמאות על עמידת האזרחים תחת הפצצות.
• יחזקו בעצמם תחושת חוסן- באמצעות עיסוק בחוסן אזרחי.
• יזהו תחושת מסוגלות וגבורה דווקא לאור ימי "שאגת ארי".

מצגת

עורף חזק – עם חזק

מהו עורף? (פתיחה קצרה להבנה מילולית ולהמחשה)

בקשו מהתלמידים לשבת ישר. ובקשו להזיז את הראש בלי להזיז את הצוואר.

לדיון: מה מחזיק את הראש?

העורף הנו החלק האחורי בצוואר, שמחזיק את הראש ומאפשר לגוף לעמוד זקוף ולנוע.

אם מדינה היא כמו גוף גדול – מהו העורף של המדינה?

לדיון: מי נמצא בחזית המלחמה? תשובות צפויות: חיילים, טייסים, לוחמים.

ומי נמצא בעורף? (ייתכן ותלמידים יענו משטרה, רופאים…אמבולנסים)

העורף הוא כל האזרחים.

הורים, ילדים, מורים, שכנים, עובדים, מתנדבים,

הם לא נמצאים בשדה הקרב, אבל הם מחזיקים את החיים במדינה.

מומלץ לשתף מסך עם סמל של פיקוד העורף

לבקש מהתלמידים למצוא רמזים למה שדיברנו

בניין: מסמל את המרחב העירוני/אורבני ואת האוכלוסייה האזרחית שעליה הפיקוד מגן.

גבעה: מסמלת את המרחב הכפרי. השילוב של הבניין והגבעה יחד מייצג את כלל היישובים והמרחב האזרחי במדינה.

משולש כחול (על רקע כתום): זהו הסימון הבינלאומי להגנה אזרחית (Civil Defense). הוא מופיע לעיתים בסמלים ובתגיות של יחידות הפיקוד ומדגיש את תפקידו המקצועי של הפיקוד בתחום החילוץ וההצלה.

הצבע הכתום: הצבע הבינלאומי המוסכם ליחידות חילוץ והצלה בעולם.

מבט לעבר: מלחמת העצמאות (7 דקות)

בשנת תש"ח- 1948 הוקמה מדינת ישראל ומיד אחרי הקמת מדינת ישראל,
פרצה מלחמה גדולה, של המדינות השכנות כנגד מדינת ישראל החדשה.

באותם ימים חיל האוויר המצרי הפציץ את תל-אביב שוב ושוב.

לישראל הצעירה כמעט לא היו מטוסים שיכלו להגן על העיר.

המטרה של ההפצצות הייתה להפחיד את האזרחים.

הראו לתלמידים תמונה מתקופת ההפצצות:

שאלו: מה אתם רואים בתמונה?
איך לדעתכם הרגישו תושבי תל אביב?

איך אתם הייתם מרגישים?

דברי דוד בן-גוריון

לאחר אחת ההפצצות נסע ראש הממשלה דוד בן-גוריון לראות את הנזק בעיר.

תיאור מתוך ספרו של מרדכי נאור :

על אף הקשיים והסכנות, היה בן גוריון אופטימי. בלילה הקודם, לאחר ההפצצה הראשונה של תל אביב על ידי חיל האוויר המצרי, נסע מנהיגה בן ה- 62 של ישראל, לשדה דב שנפגע. בשובו לפנות בוקר לביתו, בג'יפ פתוח, עקבו אחריו תושבי תל אביב בהשתאות. בן גוריון שאב מהם עידוד: 'מכל הבתים הציצו אנשים בפיז'אמות ובכותנות. אבל לא היה ניכר פחד למעלה מהמידה. הרגשתי – אלה יעמדו. (מתוך – מרדכי נאור, שנה ראשונה לעצמאות, יד בן צבי, תשמ"ח, עמ' 18).

להציג לתלמידים שקף, ציטוט ממוקד- כך הוא תיאר בן גוריון את מה שראה:

"מכל הבתים הציצו אנשים בפיז'אמות ובכותנות.
אבל לא היה ניכר פחד למעלה מן המידה.
הרגשתי – אלה יעמדו."

שאלו את התלמידים: מה גרם לבן-גוריון לחשוב שהאנשים יעמדו?

לדיון : התגברות וחוסן – הוא ראה אנשים שמפחדים אבל לא נשברים.

הם ממשיכים לחיות, מתגברים על תחושת החשש, ומקפידים לחזור "לחיות רגיל" כמה שניתן.

זה נקרא חוסן.

שאגת הארי – מה קורה היום? (10 דקות)

מדוע שולחים אל העורף (אלינו) טילים?  המטרה העיקרית היא להפחיד אותנו…

אם אנשים מפחדים מאוד ומאבדים תקווה – המדינה נחלשת.

אבל אם האנשים ממשיכים לחיות ולתפקד –המדינה נשארת חזקה.

אפשר להראות דוגמאות:

• סיוע אזרחי למפונים ולחיילים

• התנדבות אזרחית בזמן המלחמה

• גם ילדים הם חלק מהעורף

עורף חזק הוא לא רק רופאים או נהגי אמבולנס.

עורף חזק הוא: אנשים שמתגברים על מצב לא מוכר ואי וודאות, שמאמינים בצדקת הדרך, וממשיכים לחיות ולעזור זה לזה. ולכן גם ילדים יכולים להיות חלק מהעורף.

שאלו את התלמידים: מה הדבר הקטן שאני יכול לעשות כדי לחזק את העורף?

אפשר לענות בצ'אט או בקול. (לדוגמה:  • להיות חבר טוב  • לעזור בבית • לעודד חבר שמפחד• לשמור על הכללים בזמן אזעקה)

סיום – לשתף מסך בשיר מעורר תקווה והשראה

ולבקש מכל תלמיד לרשום משפטים שהוא מזדהה איתם תוך השיר ולכתוב מדוע.

כבר במלחמת העצמאות הבינו מנהיגי ישראל דבר חשוב:

הכוח של מדינה לא נמצא רק בצבא. הוא נמצא גם באנשים עצמם ואפילו בנו הילדים!!

כאשר אזרחים מאמינים, מתגברים וממשיכים לחיות למרות הקושי –
הם מחזקים את המדינה.

ולכן אומרים:

עורף חזק – עם חזק.

הפוסט עורף חזק – עם חזק מערך ליסודי (כיתות ג-ו) (מיוחד לזום בימי "שאגת ארי") הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.