כיתות ג׳-ו׳ | 45–60 דקות

(למערך שיעור המותאם לתלמידי תיכון לחצו כאן)

מצגת

המגילה בתחפושת — הסתרה, גבורה ואחריות

פתיח – היכרות עם הסיפור (10 דק׳)

המורה מקריאה / מחלקת המגילה ב60 שניות:
https://aish.co.il/48869702/

(תקציר קצר ורציף של העלילה)

שאלת פתיחה על בסיס הסיפור:

• מי לדעתכם הדמות הכי חזקה במגילה?
• לתת לתלמידים לדון

חלק א – מי מסתתר במגילה? (20 דק׳)

המורה כותבת על הלוח טבלה וממלאת עם התלמידים מי הדמות ומה היא מסתירה:

שאלה לאחר מילוי טבלה:

למה אנשים לפעמים מסתירים ? (תשובות : פחד, לחץ חברתי, רצון להשתייך, לא להסתבך…)

ומה זה גורם? (תחושת זיוף, חולשה, ריחוק)

ועכשיו חידה:

המגילה נמצאת בין ספרי התנ״ך.
יש דמות אחת שמוזכרת כמעט בכל התנ״ך –
ודווקא במגילה לא מופיעה אפילו פעם אחת.
מי זו?

תשובה:  אלוקים.
חז״ל אומרים שהמגילה נקראת “אסתר” מלשון הסתר.

כלומר:
הכול נראה טבעי – צירופי מקרים, החלטות, פחדים –
אבל מאחורי הקלעים מתרחש משהו גדול יותר.

גם כאן יש לנו שיעור לחיים. אנחנו סובבים ניסים גלויים – האחריות שלנו היא לשים לב, ולזהות.

חלק ב – נקודת ההיפוך: הסרת המסיכה ונטילת אחריות (20 דק')

שואלים:

מתי הסיפור באמת מתהפך?

אפשרויות: בתליית המן? בגירוש ושתי? במשתה?

תשובה: ברגע שאסתר מחליטה להפסיק להסתתר ולפעול.

פסוק:

“מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות”

תרגום:  יש רגע שבו מבינים — אם אני לא אעשה, אף אחד לא יעשה.

בהסרת המסכה אסתר לוקחת אחריות ונוהגת בגבורה.

גבורה: להתגבר (10 דק׳)

שאלה:למה אסתר גיבורה? הרי היא פחדה.

מסקנה:
גבורה ≠ לא לפחד
גבורה = להתגבר על הפחד

המורה מבקשת להעתיק מהלוח למחברת

“איזהו גיבור? הכובש את יצרו "(פרקי אבות ד, א)
גיבור הוא לא מי שמנצח אחרים – אלא מי שמנצח את עצמו.

משימה במחברת

התלמידים מעתיקים את המשפט
וכותבים 2 דוגמאות מהחיים:

• התאפקתי לא לענות בכעס
• אמא הרגיזה אותי ולא עניתי לה
• הודיתי בטעות
• השתתפתי למרות שהתביישתי

כותרת:
התגברות = גבורה

פעילות סיום "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון וייקר"

אנחנו חיים היום כיהודים חופשיים ועצמאים במדינה שלנו.

(יש עדיין יהודים שחיים בפרס, וחיים תחת חשש ואיום)

מחלקים דף לבן ועליו מסיכה לבנה- צבעו והביעו איך אנחנו מביעים גאווה ישראלית.

הפוסט מערך לפורים: המגילה בתחפושת – הסתרה, גבורה ואחריות (כיתות ג׳-ו׳) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

משך: 45 דקות

(למערך שיעור בנושא תל חי לתלמידי תיכון לחצו כאן)

נושאים מרכזיים:

• היכרות עם יום תל-חי וסיפורו ההסטורי
• אהבת המולדת
• ערבות הדדית
• מסירות וגבורה

פתיחה: צפייה ודיון (10 דקות)

הקרנת סרטון קצר (כ-2 דקות) דקותיים- יוסף טרומפלדור -של “חיל החינוך והנוער”

(סרטון הסבר היסטורי מותאם לילדים על קרב תל חי)

לאחר הצפייה – שאלות לפתיחה:

1. איזה חלק היה הכי מיוחד בעינכם בסרטון?
2. למה לדעתכם בחרו החלוצים להישאר למרות הסכנה?
3. מה משמעות המשפט שיוחס לטרומפלדור:
   “טוב למות בעד ארצנו”?

דיון מונחה כיתתי

שאלות להעמקה:

• האם המשפט אומר שלא עדיף לחיות?
• האם הכוונה היא לחפש סכנה – או לעמוד באומץ כשאין ברירה?
• האם יש מצבים שבהם אדם בוחר לשים את טובת הכלל לפני טובתו האישית?
• האם אתם מכירים דוגמאות מהזמן הזה? (מלחמת חרבות ברזל)

הדגשה למורה:
להוביל את הדיון להבנה שהמשפט מבטא אהבה עמוקה לארץ ונכונות לשאת באחריות, לא הערצה של מוות אלא מסירות לערכים.

טקסט לימוד ודף עבודה עם שאלות הבנה וחשיבה (15 דקות)

תל־חי ממוקמת בגליל העליון. במקום חיו קומץ חלוצים שביקשו לבנות חיים יהודיים בארץ ישראל. הם עיבדו את האדמה, שמרו על המקום וחלמו על עתיד של מדינה חופשית לעם היהודי.

בראשם עמד יוסף טרומפלדור, לוחם יהודי ותיק שאיבד את ידו במלחמה קודמת אך המשיך לפעול למען עמו. טרומפלדור האמין בציונות – ברעיון שהעם היהודי צריך לשוב לארצו, לעבוד בה, להגן עליה ולבנות אותה.

בי״א באדר תר"פ (1920) הותקפה חצר תל חי, טרומפלדור וחבריו בחרו להישאר ולהגן על המקום למרות הסכנה. בקרב נהרגו שמונה מגינים, ובהם טרומפלדור.

המשפט המיוחס לו – “טוב למות בעד ארצנו” – הפך לסמל. אין פירושו שאדם מחפש למות, אלא שהוא מוכן לשאת באחריות ולהגן על מה שיקר לו ביותר – הארץ, העם והקהילה. יום תל־חי מציין גבורה ציונית: אהבת מולדת, אחריות משותפת ונכונות לעמוד יחד גם בשעות קשות.

נא השיבו תשובות מלאות במחברת:

1. מי היה יוסף טרומפלדור?
2. מה רצו החלוצים לבנות בתל־חי?
3. מה משמעות המשפט “טוב למות בעד ארצנו” לפי הטקסט?
4. אילו ערכים מודגשים בסיפור תל־חי?
5. האם אהבת הארץ מתבטאת רק בזמן מלחמה? תנו דוגמאות מחיי היומיום.
6. איך מתבטאת גבורה בימינו – גם בלי נשק?

 פעילות חווייתית: "חסר גלגל – אני גלגל" (15 דקות)

רושמים על הלוח: "חסר גלגל אני גלגל"

אם חסר גלגל – העגלה לא נוסעת. ולכן כדי להמשיך המסע הכי חשוב זה שאם חסר גלגל – יסודר גלגל לעגלה.
החלוצים בתל־חי וברחבי הארץ הבינו שכל אחד הוא חלק ממסע חשוב וגדול. כל אחד עושה את המאמץ שלו, לפי הצורך שקיים. זה ביטוי לנתינה למען מטרה גדולה.

מהלך הפעילות:

1. מחלקים לתלמידים ציורי עגלה עם ארבע גלגלים , על העגלה רשום : ישראל
2. על שני גלגלים ריקים הילדים ישלימו  :איך אני יכול להיות גלגל שתורם למדינה?

בסיום – יוצרים “עגלה כיתתית” מלוח גדול.

חיבור לחרבות ברזל:
לא רק לוחמים – גם מתנדבים, משפחות מארחות, תורמי דם, תלמידים שמכבדים – כולם גלגלים.

איור לחלוקה בין התלמידים – "חסר גלגל אני גלגל"

מסר מסכם:

יום תל־חי אינו רק זיכרון היסטורי.
זהו שיעור באהבת הארץ, במסירות ובאחריות משותפת.

הציונות של טרומפלדור לא הייתה סיסמה –
היא הייתה עבודה, שמירה, קהילה ונכונות לעמוד יחד.

הגבורה היום איננה רק בשדה הקרב –
היא גם בחיים, בבנייה, בעזרה הדדית ובהמשך הדרך.

הפוסט מערך שיעור ליום תל־חי – יסודי (כיתות ד'–ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

יום תל חי, נקבע ביום יא אדר לזכר – קרב תל חי. הקרב בו נפל טרומפלדור. זהו יום ציוני ומעורר השראה, שזקני הדור מתייחסים אליו ביראת כבוד. אצל הצעירים כמעט ונשכח.

האירוע שסימל עבור הישוב היהודי המתחדש בארץ את החיוניות והערך בהגנה, התיישבות ובטחון ומעל הכל מסירות וחלוציות. הזדמנות לדון מחדש באמירות שלו ובהקשרם האקטואלי.

קרב תל חי

בתאריך י"א אדר שנת תר"פ, התקיים קרב תל חי ההירואי.

המשפטים שנאמרו סביב אותו קרב הפכו לנכסי צאן ברזל:

"חסר גלגל-אני גלגל"

"במקום בו תעבור המחרשה שם יעבור הגבול"

"טוב למות בעד ארצנו"

י"א באדר הוא הזמן לשוב ולבחון משפטים אלו קצת יותר ממאה שנה אחרי שנאמרו בכלל והשנה על רקע המלחמה בפרט. מומלץ לדון בכיתה גם על משמעות אמרות אלו בהקשר האקטואלי בהמשך להלן.

סרטון פתיחה מוצלח כרקע להיכרות עם טרומפלדור:

"חסר גלגל אני גלגל"

הנכונות לשאת כל תפקיד בשלום ובעת חרום למען קידום המטרה המשותפת. לא רק התפקידים הנחשקים

כדאי להכיר את המאמר של קובי דנה עיונים בכתבי הציונות | השיבה למולדת: חיי יוסף טרומפלדור העוסק בהספד המלא על טרומפלדור

משימת כתיבה:

• ראו בקישור את המאמר בהקשרו – מה כוונתו של טרומפלדור באמירה "חסר גלגל אני גלגל"?
• האם אתם מזדהים עם אמירה זו?
• מה מפריע בדברים שכתב טרופלדור? וכיצד מיישב אותם המאמר?

עד התלם האחרון

"במקום בו תעבור המחרשה שם יעבור הגבול" (מיוחס לטרומפלדור על רקע החלטתו להמשיך ולהחזיק ביישובי אצבע הגליל למרות האתגר הבטחוני העצום)

ציטוט שהפך לאקטואלי בדיון בדבר ישובי עוטף עזה,

כאז כן היום נדונה שאלת ההתיישבות

מערך בנושא, של משרד החינוך

מוזמנים לצפות בסרטון של קיבוץ נחל עוז, שצולם לפני ה7 באוקטובר 2023

שאלות לדיון בכיתה:

• סיסמתו של קיבוץ נחל עוז הייתה "עד התלם האחרון". מה דעתכם על הסרטון ומשמעותו כיום?

"טוב למות בעד ארצנו"

צפו בכיתה בסרטון אודות הרקע לאמירה "טוב למות בעד ארצנו" ודונו בעקבותיו

אנו ממליצים להיכנס לעיין במערך של חמ"ל מורים בנושא גבורת הנופלים- בקישור כאן "בעד ארצנו"

הפוסט יום תל חי – י״א באדר הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

פורים הוא חג שמח וססגוני, ומגלה בין דפי המגילה נושאים מרתקים לדיון ולמידה בכיתה. 

• א) פיסת היסטוריה מרתקת של העם היהודי, הסרט החם היישר משושן.
• ב) היכרות עם אנטישמיות בשושן הבירה, מה גרם לה אז והיום? ומה עושים כנגדה?
• ג) הגורל "להיות יהודי"- האם אפשר וכדאי להיות "כמו כולם"?!, בימים ההם ובזמן הזה.

א. מגילת אסתר – הסיפור ההיסטורי הלאומי

למגילת אסתר לכאורה ישנו הקשר היסטורי מוגדר. תככים בחצר המלוכה של האימפריה הפרסית מביאים לניסיון השמדתו של העם היהודי ומסתיימים במפלת המן והצלחת מרדכי ואסתר. במהלך הדורות ניסו חוקרים ורבנים רבים לברר בדיוק מה ההקשר ההיסטורי הרחב של האירוע.

יש ששייכו אותו להתפתחויות שהיו במלחמות פרס ויוון ויש שהתייחסו למאבקים סביב הקמת בית המקדש השני בארץ ישראל. לאחת הפרשנויות העוסקת במגילה כחלק מתהליך בנין הבית השני ניתן לצפות בסרטון מושקע וחדש.

https://youtube.com/watch?v=DTod3y3PHzg

יהודי העולם החוגגים מזה אלפי שנים את פורים בדרך כלל לא התעמקו במשמעויות ההיסטוריות המדויקות של אירועי המגילה אלא במסרים העולים ממנה. נכיר את חלקם:

האנטישמיות – "ישנו עם אחד…"

המן מהמגילה הוא למעשה אב הטיפוס של האנטישמים לדורותיהם. כך נכתב במגילה:

״וְנִשְׁל֨וֹחַ סְפָרִ֜ים בְּיַ֣ד הָרָצִים֮ אֶל־כׇּל־מְדִינ֣וֹת הַמֶּ֒לֶךְ֒ לְהַשְׁמִ֡יד לַהֲרֹ֣ג וּלְאַבֵּ֣ד אֶת־כׇּל־הַ֠יְּהוּדִ֠ים מִנַּ֨עַר וְעַד־זָקֵ֜ן טַ֤ף וְנָשִׁים֙ בְּי֣וֹם אֶחָ֔ד …"

המן, ללא שום סיבה (או לכל היותר בשל סכסוך אישי עם יהודי אחד) החליט לבצע רצח המוני ולהשמיד לחלוטין יהודים חפים מפשע.

שאלות לדיון בכיתה:

• בכל דור ודור יש "המן" או "המנים" אחרים. מכירים כאלו?
• האנטישמיות הוגדרה כ- "שנאת עולם לעם עולם". מה משמעות ביטוי זה?
• מומלץ לצפות בסרטון זה (בשלוש הדקות הראשונות) ולפרט מה היו הסיבות לאנטישמיות במשך הדורות?

הסיבות או ליותר דיוק התירוצים לשנאת ישראל במשך הדורות מתחלפים כל העת. לעיתים מדובר בשנאת זרים, לעיתים בשנאה על רקע דתי, לעיתים מדובר בקנאה כלכלית, בתפיסה גזענית או בשנאה למדינת ישראל

• אתרו ברשת מקרים של גילויי אנטישמיות ארעו בעולם בשנים האחרונים? מה היה הרקע להתרחשותם?

• כיצד נבחין בהבדל בין ביקורת לגיטימית על מדינת ישראל לבין אנטישמיות? לכיתות מתאימות כדאי לעיין בקישור כאן, בהגדרה המדויקת לאנטישמיות שאומצה בידי ממשלת ישראל

לי זה לא יקרה – אני כמו כולם!

"אל תדמי בנפשך להימלט בית המלך מכל היהודים" אומר מרדכי לאסתר המלכה. למה כוונתו?

אסתר ככל הנראה כמו רוב יהודי שושן חשבו שלהם "זה לא יקרה". יהודי שושן היו האליטה שהשתתפה במשתה אחשוורוש, והרגישו מצוין בממלכת פרס הסובלנית, הרגישו שהם "מקובלים" ומוגנים על ידי החברה שהם חלק ממנה.

אבל כאשר המן ביקש "להשמיד להרוג ולאבד"  – הוא חיפש את כל היהודים. הן אלו ששכחו שהם יהודים והן אלו שהבליטו את זהותם. את המן זה לא עניין….

תהליך דומה עבר לצערנו על יהודים רבים באירופה בדור הקודם שבקשו להימלט מיהדותם. על התנהלותם של אותם יהודים בשעה שהבינו שהבריחה מזהותם לא הועילה ניתן לקרוא בקישור כאן

שאלות לדיון בכיתה:

• האם העולם מכבד יותר מי שמבקש לשמור על זהותו או מי שנמלט ממנה?

יהי רצון שרווח והצלה יעמוד ליהודים גם השנה

פורים שמח לכולם!

הפוסט סיפור פורים במבט אקטואלי הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

(למערך מותאם לגילאי תיכון לחצו כאן)

מטרות השיעור

בסיום השיעור התלמידים יוכלו:

• להכיר את הרקע ההיסטורי ליום המשפחה
• להבין כי המשפחה היא מקור של כוח, תמיכה ואחריות הדדית, ואינה דבר מובן מאליו
• לזהות תפקידים ואחריות בתוך המשפחה, ולהבין את חשיבות השותפות של כל אחד
• להעמיק בהבנת הכוח הבין-דורי של המשפחה ובערכים העוברים מדור לדור
• לפתח תחושת הוקרה והכרת תודה כלפי בני המשפחה

יום המשפחה

חלק א’: קריאה בטקסט מידעי ודיון פתיחה

הרקע ליום המשפחה (15 דקות)

טקסט לתלמידים – עיבוד בהשראת ויקיפדיה, מותאם לשפת יסודי

יום המשפחה בישראל מצוין מדי שנה בחודש שבט. בעבר נקרא יום זה “יום האם”, והוא נועד להוקיר את האימהות על תפקידן החשוב במשפחה. יום האם נקבע בתאריך זה משום שזהו יום פטירתה של הנרייטה סאלד, דמות מרכזית שפעלה למען ילדים ומשפחות בארץ ישראל.

לפני כמה עשרות שנים הוחלף שמו של היום מ“יום האם” ל“יום המשפחה”. מאז, זהו יום שבו אנו מקדישים זמן לעצור ולהודות על המשפחה שלנו: על האנשים שסובבים אותנו, על הכוח, האהבה והתמיכה שהמשפחה מעניקה לנו. יום המשפחה מזכיר לנו שהמשפחה אינה דבר מובן מאליו, אלא מתנה שצריך להעריך ולשמור עליה.

שאלות הבנה ומחשבה

1. כיצד נקרא יום המשפחה בעבר?
2. מדוע נקבע יום האם בתאריך זה?
3. כיצד נקרא היום כיום, ומה אנו עושים בו?
4. מה פירוש הביטוי “לא מובן מאליו”?
5. למה חשוב להזכיר לעצמנו שהמשפחה אינה דבר מובן מאליו?
6. יש אנשים שטוענים שכאשר שינו את יום האם ליום המשפחה –
   האימהות איבדו את היום המיוחד שלהן. מה דעתכם?

דיון מונחה על גבי השאלות:

• מה זה "לא מובן מאיליו"? אילו דברים בחיים שלנו הם לא מובנים מאליהם?
• מה מיוחד באמא שלכם?
• בואו ננסה לבדוק בכיתה – האם יש דברים שמשותפים בין האמהות?
  (אכפתיות, דאגה, חום, הקשבה, מחשבה על אחרים)
• האם אפשר גם להוקיר את כל המשפחה וגם לתת מקום מיוחד לאמא?

חלק ב: לוקחים אחריות – כולנו שותפים במשפחה

פעילות חווייתית ודיון ערכי (25–30 דקות)

התלמידים מקבלים דף נספח:
“מי אחראי על מה בבית שלנו?”

הנחיה:

לפניכם רשימה ארוכה של משימות משפחתיות.
ליד כל משימה כתבו מי באמת אחראי עליה בבית שלכם.
חשוב לכתוב בכנות – ומותר גם לחייך  

-הרשימה המלאה – בנספח בסוף המערך

דיון בעקבות הפעילות

שאלות מנחות:

• למה חשוב שכולם במשפחה ייקחו חלק באחריות?
• האם זה רק כדי שיהיה יותר קל לאבא ואמא?
• איך שותפות באחריות משפיעה על התחושה בבית?

הדגשה:

כשכולם שותפים –
לא רק העבודה מתחלקת,
אלא גם תחושת ההצלחה,
השייכות והקשר בינינו מתחזקים.

ניתן לסיים כאן לדלג על חלק ג' ולעבור לחלק ד'- לפעילות הסיכום ומשימת הכתיבה לשיעורי בית.

חלק ג’: קומה נוספת לעומק – הכוח הבין־דורי של המשפחה

פעילות העמקה / אפשרות לשעה נוספת

בחלק זה אנו לוקחים את השיעור לקומה נוספת של עומק, ועוסקים בכוחה של המשפחה כמשהו שנבנה לאורך דורות, ושואב כוח מהעבר כדי לצמוח אל העתיד.

פעילות: “עץ המשפחה שלי”

התלמידים מציירים עץ משפחתי פשוט.

הנחיות:

• ליד ההורים – כתבו תכונה אחת שאתם חושבים שהם ירשו מההורים שלהם
• ליד עצמכם – כתבו תכונה אחת שאתם מזהים אצלכם ושקיבלתם מסבא או מסבתא
• אפשר להוסיף: מנהג, סיפור או זיכרון משפחתי

ניתן כחלופה לדון על הטקסט של השיר "חי" – זוכה לשעבר באריווזיון

מצורף בסוף המערך דף הפעלה לתלמידים

קטע מן המקורות – משל העץ והשורשים

“וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל־מַיִם,
וְעַל־יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו;
וְלֹא יִרְאֶה כִּי־יָבֹא חֹם,
וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן,
וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג,
וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי.”
ירמיהו י״ז, ח’

ניסוח מפושט ומותאם לתלמידי יסודי

הפסוק מתאר עץ חזק שנטוע ליד מים.
העץ שולח שורשים עמוקים,
ולכן גם כשחם או קשה   הוא לא נובל,
ממשיך להיות ירוק,
וממשיך לתת פירות.

הצעה להצגה בכיתה (פדגוגית)

• להקריא תחילה את הפסוק
• לשאול: מה לא ברור? אילו מילים קשות?
• לקרוא יחד את הניסוח המפושט
• לבקש מהתלמידים למצוא:
  • • מי העץ?
    • מה הם השורשים?
    • מה הם “המים”?
    • מה הם ה“פירות”?

שאלות לדיון – משל ונמשל

• למה המשפחה דומה לעץ?
• מה מחזק משפחה לאורך זמן?
• אילו דברים במשפחה שלנו הם כמו “שורשים”?
• איך היכרות עם הסבים, הסיפורים והעבר מחזקת אותנו היום?
• מה כל אחד מאיתנו יכול לעשות כדי להעמיק את השורשים של המשפחה שלו?

דיון יישומי:

• איך יוצרים שורשים עמוקים במשפחה שלנו?
  (היכרות עם הסיפור המשפחתי, שמיעת סיפורים על סבים וסבתות, הכרת הדודים, המקומות שמהם באו, שמירה על מנהגים, שיחות משפחתיות)

חלק ד’: סיכום וכתיבה אישית – ניתן לתת כמשימת בית

התלמידים כותבים במחברת

1. למה יום המשפחה חשוב באופן כללי?
2. למה הוא חשוב עבורי?
3. למי במשפחה חשוב לי להגיד תודה – ועל מה?
4. איזו מחשבה חדשה אנחנו לוקחים איתנו היום על המשפחה שלנו?

(נספח – דף פעילות לשיר "חי")

השיר “חי” – משפחה, המשכיות וכוח

השיר “חי” של עפרה חזה מדבר על חיים, המשכיות וכוח שעובר מדור לדור.

חלק א’: האזנה ותחושה ראשונית

האזינו לשיר.

בזמן ההאזנה חשבו:

1. איזו מילה חוזרת הרבה פעמים בשיר? ____________
2. איזה רגש השיר מעורר בי?
   ☐ שמחה
   ☐ גאווה
   ☐ התרגשות
   ☐ כוח
   ☐ אחר: ______________________

חלק ב’: קריאה והתבוננות

קראו את הקטע הבא מתוך השיר:

“עובר מזמור
מדור לדור,
כמעיין מאז ועד עולם

אני שואל, ומתפלל

טוב של אבדה עוד התקווה

חי, חי, חי
כן, אני עוד חי.
זה השיר שסבא
שר אתמול לאבא
והיום אני.

אני עוד חי, חי, חי,"

1. מי הדמויות שמוזכרות בקטע? ________
2. מה עובר בין הדורות בשיר? וכיצד זה קשור לכך שלא עבדה התקווה? ____________
3. למה לדעתכם חשוב להזכיר גם סבא וגם אבא? ומה הקשר לזה ש" אני עוד חי"? ____________

חלק ג’: חיבור אליי ולמשפחה שלי

1. האם יש במשפחה שלי משהו שעובר מדור לדור? ____________
   (שיר, סיפור, מאכל, מנהג, ביטוי מיוחד…)
2. דבר אחד שלמדתי מההורים שלי: _________________
3. דבר אחד שלמדו ההורים שלי מההורים שלהם (אם אני יודע/ת): ___________
4. מתי אני מרגיש/ה שהמשפחה נותנת לי כוח? ____________

חלק ד’: לסיכום

השלימו:

“בשבילי להיות חי בתוך המשפחה שלי זה אומר…” _________________________________________________

נספח לחלק ב:

לוקחים אחריות – מי אחראי על מה, בבית שלנו?

לפניכם רשימה של פעולות ומשימות שקורות כמעט בכל משפחה.
ליד כל פעולה – כתבו על הקו מי בבית שלכם בדרך כלל אחראי עליה.
אין תשובות נכונות או לא נכונות – רק כנות

1. לסדר את המיטה   __________________________
2. להוריד כלים מהשולחן אחרי הארוחה   __________________________
3. להכניס או להוציא כלים מהמדיח   __________________________
4. להוציא את האשפה   __________________________
5. לבחור מה אוכלים לארוחת ערב   __________________________
6. להכין אוכל / לחתוך סלט   __________________________
7. לעשות קניות   __________________________
8. לשלם חשבונות   __________________________
9. לבחור סרט או תוכנית לכל המשפחה   __________________________
10. לשמור על אח או אחות קטנים   __________________________
11. לקחת ילד או ילדה לרופא   __________________________
12. להסיע את המשפחה למקומות רחוקים   __________________________
13. לסדר את הבית לקראת שבת / אירוח   __________________________
14. לתקן משהו שמתקלקל בבית   __________________________
15. לזכור ימי הולדת ואירועים חשובים   __________________________
16. לקום בלילה כשמישהו לא מרגיש טוב   __________________________
17. לדאוג שכולם יגיעו בזמן למסגרות   __________________________
18. לבחור לאן יוצאים לטיול משפחתי   __________________________
19. לדאוג שלכולם יהיה מה שצריך לבית הספר   __________________________
20. להקשיב כשמישהו צריך לדבר   __________________________

משימה נוספת אצלנו בבית:
____________________________________________________________

הפוסט יום המשפחה (לכיתות ד–ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

בכל הדורות ובכל התקופות המשפחה היא העוגן והבסיס של היחיד. הדבר נכון שבעתיים כאשר עוסקים בחברה הישראלית ובדור שלנו.

נושא המשפחה כולל התייחסות להיבטים חברתיים שונים וביניהם מבנה המשפחה, קשרי נישואים, קשרי הורים ילדים ועוד. אתם מוזמנים לבחור את הנושא המתאים לכם על בסיס אופייה של הכיתה, ולדון בו לקראת יום המשפחה.

״יום האם״ ו״יום המשפחה״

בכל שנה בתאריך ל׳ בשבט – יום פטירתה של הנרייטה סאלד – מצוין בישראל בכלל ובמערכת החינוך בפרט ״יום המשפחה״.

על ״גלגוליו״ של יום זה עד לקביעת התאריך ל׳ בשבט, ניתן לקרוא כאן.

בעבר נקרא היום ״יום האם״, אך בעשורים האחרונים שונה השם ל״יום המשפחה״.

• מדוע לדעתכם שונה שמו של היום?
• האם אתם חושבים כי השינוי נכון או שגוי? נמקו.
• האם לדעתכם השינוי שנעשה בתפיסה בין יום האם ליום המשפחה, הוביל לפגיעה במעמדה של האם / האישה? נמקו.

״מה זאת אהבה?״

צפו בסרטון הזה, בו מסביר הרב חיים נבון על ספרו ״שיעורי בית״, ומציג את גישתו בנוגע לזוגיות, מיניות ומשפחה.

• מה דעתכם על הנתונים הנוגעים למשפחה ולילודה בעולם המערבי המוצגים בסרטון?
• מהן לדעתכם הבעיות שעלולות להיווצר בעקבות הנתונים הללו?
• בסרטון מתאר הרב נבון את הפער בין טבעת הנישואין העתיקה מהקהילה היהודית בפראג לבין טבעות האירוסין והנישואין בימינו. מה דעתכם על הסברו של הרב להבדל זה?
• הרב נבון דיבר על שתי גישות ביחס לזוגיות ולמשפחה: מודל של ״חוזה״ ומודל של ״ברית״. הסבירו את שני המודלים. עם איזה מן המודלים אתם מזדהים יותר? נמקו.

צפו בקטע מתוך הסרט ״כנר על הגג״, בו טוביה – היהודי המסורתי של סוף המאה ה-19, שהתחתן עם אשתו גולדה ב״שידוך״ שנקבע עבורם –מתוודע לאהבה הרומנטית שחשה בתו הודל למהפכן סוציאליסט. האהבה הרומנטית, השונה מזו שהניעה את טוביה וגולדה להתחתן, מובילה את טוביה לשאול את אשתו ״האם את אוהבת אותי"?

• מה דעתכם על תשובותיה של גולדה לשאלתו החוזרת של טוביה ״האם את אוהבת אותי?״
• איזו מהאהבות חזקה יותר לדעתכם, זו של הודל או זו של הוריה? נמקו.
• האם לדעתכם הן סותרות זו את זו, או משלימות אחת את השניה?
• בסרטון הקודם התייחס גם הרב נבון לפער בין סוגי האהבות. מהי גישתו? האם אתם מסכימים איתה? נמקו.

על קשר בין-דורי

בפתיח עסקנו במעבר מ״יום האם״ ל״יום המשפחה״. בדרך כלל במשפחה הישראלית, ובשונה מחלקים נרחבים מהעולם המערבי, ישנם עוד גורמים במשפחה מלבד ההורים: אחים ואחיות; דודים ודודות; סבים וסבתות.

• חשבו: מה ההבדלים בין סוגי הקשרים בין המרכיבים השונים של המשפחה שמנינו לעיל? מה מקבלים ונותנים בכל אחד מסוגי הקשרים הללו?
• האם אתם רוצים לשתף במליאת הכיתה על חוויה מיוחדת / קשר מיוחד שיש לכם עם מי מבני המשפחה? במה זה שונה מאשר הקשר עם ההורים?

צפו בסרטון הזה ו/או בסרטון למטה, העוסקים בתכנית הטלוויזיה ״שמונים וארבע״, בה הוקם גן ילדים במסגרתו בחלק מהזמן הילדים מבלים עם אנשים שגרים בבתי אבות.

• מה דעתכם על הפרויקט?
• מה לדעתכם מקבלים ונותנים בגן כזה הילדים, ומה המבוגרים?
• בעבר, יותר מאשר היום, היו משפחות בהן הסבים והסבתות עברו לגור עם ילדיהם ונכדיהם לעת זקנה. האם אתם חושבים כי המודל הוותיק טוב יותר או טוב פחות מהמודל הרווח כיום, בו המבוגרים עוברים לגור בדיור מוגן? נמקו.

פעילות סיכום

כתבו מכתב לבן משפחה, ובו כתבו את הרגשותיכם ומחשבותיכם בנוגע לקשר שלכם עד עתה, וכיצד ברצונכם לחזק אותו.

הפוסט יום המשפחה הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מטרות השיעור

• הבנת משמעות ט"ו בשבט
• היכרות עם המידע שקהילות יהודיות בגולה השתמשו בפירות כדי לשמור געגוע וחיבור לארץ ישראל.
• יכירו ויבינו את הדימוי "כי האדם עץ השדה" שורשים, גדילה, פירות.
• יכירו את משל הכרם מתוך ספר הכוזרי – הקשר בין העם לארצו.

מצגת

ט"ו בשבט-עץ שורשים וגעגוע

מהלך השיעור

פתיחה: "מה זה באמת ט״ו בשבט?" (5–7 דקות)

המורה מציגה סל פירות/תמונות.

שאלות לדיון

• למה נקבע טו בשבט דווקא בתאריך זה?
• מה עושים בדרך כלל בט״ו בשבט?
• האם זה רק חג של פירות? למה אוכלים פירות?

ט״ו בשבט בגולה – חג של געגוע לארץ (15 דק)

מצורף נספח ובו טקסט שניתן לחלק ולבקש לענות על השאלות המצורפות במחברת כמשימת כתיבה.

או להקריא על ידי המורה, ולהשיב ביחד על השאלות במליאת הכיתה.

• משמעות התאריך לחישוב שנות העץ.
• יהודים שחיו בארצות רחוקות, ביקשו לזכור את ארץ ישראל ולהרגיש קרובים אליה. לכן התפתח מנהג לאכול פירות (במיוחד מפירות שנשתבחה בהם הארץ), ולעיתים פירות מיובשים כדי שיחזיקו מעמד בדרך.

חלק א: "כי האדם עץ השדה" – אנחנו כמו עץ (10–12 דקות)

מטרה: לחבר את החג לזהות אישית, גדילה ושורשים.

לוח/דף: ציור עץ גדול עם ארבעה חלקים: שורשים, גזע, ענפים, פירות.

כותבים יחד לצד איור על הלוח מה מסמל כל חלק בעץ:

• שורשים = מאיפה אני בא? משפחה, עם, מסורת
• גזע = מה מחזיק אותי? ערכים, חברים, הרגלים טובים
• ענפים = מה אני לומד ומתפתח בו? תחביבים, יכולות
• פירות = מה אני נותן לאחרים? מעשים טובים, עזרה, שמחה

יישום בהתאמה לפי גיל:

• ב–ג: כל ילד מצייר עץ וכותב 1–2 מילים המאפיינות אותו בכל חלק.
• ד–ו: כתיבה קצרה: „מה הם השורשים שלי ואיזה פרי אני רוצה להצמיח השנה?”

חלק ב': משל הכרם מתוך ספר הכוזרי – מה קורה כשאני במקום הנכון לי?

מטרה: להעמיק את רעיון הקשר לארץ באמצעות משל ברור לילדים.

• טקסט למורה (לומר בעל־פה או לקרוא), מתוך ספר הכוזרי שכתב ר' יהודה הלוי:

מלך כוזר, שואל את החכם היהודי, מדוע ארץ ישראל אינה פורחת ומוצלחת אם לפי טענתו זו ארץ מבורכת ומיוחדת, וגם עם ישראל לא נראה "העם הנבחר" אלא הוא עלוב ובזוי בגולה.

עונה החכם למלך: כרם יכול לצמוח במקומות רבים, אבל כדי שייתן את הענבים המתוקים והיפים ביותר שלו, הוא צריך להיות נטוע באדמה ובמקום שהכי מתאימים לו- מבחינת סוג האדמה, מזג האוויר וכד'. ואדמה פוריה ללא כרם מטופח גם לא תצמיח פירות. כך גם החיבור בין ארץ ישראל והעם היהודי: הוא יכול לחיות בהרבה מקומות בעולם, אבל כאשר הוא נמצא בארץ ישראל הוא יכול לפרוח באופן שלם יותר, לצמוח והתפתח ולהניב פירות משובחים. והארץ מלבלבת ופורחת יותר מאי פעם, מאז הקמת מדינת ישראל.

"כן הכרם זה, שאתם אומרים שמצליח בו הכרם, אילו לא היו נוטעים בו הגפנים ועובדים העבודה הראויה להם, לא היה עושה ענבים. והמעלה המיוחדת הראשונה, היא לעם שהוא סגולה ולב כאשר זכרתי. ויש לארץ עזר בזה עם המעשים והתורות התלויות בה, אשר הם כעבודה לכרם".

שאלות דיון קצרות:

• מה המשל והנמשל במשל הכרם שאומר החכם למלך כוזר?
• ר' יהודה הלוי חי לפני 900 שנה. מה ההבדל בין העם היהודי אז לבין היום? ומה ההבדל בין ארץ ישראל בין אז לבין היום?

שאלת סיכום: (5 דקות)

אם הייתם צריכים לקרוא לט״ו בשבט בשם נוסף – מה הייתם בוחרים?

נספח 1 – ט״ו בשבט בגולה: פירות של געגוע וחיבור לארץ

ט״ו בשבט נקרא ביהדות "ראש השנה לאילנות" – זה היום שממנו מחשבים את גיל העצים והפירות לצרכים שונים בהלכה, כמו מתי מותר לאכול מן הפרי ומתי מפרישים תרומות ומעשרות. זהו יום שמציין התחלה חדשה לעולם הצומח.

אבל במשך דורות רבים, כשיהודים חיו רחוק מארץ ישראל, ט״ו בשבט קיבל משמעות נוספת:
יום של געגוע וחיבור לארץ דרך הפירות שלה.

היהודים בחרו לציין את היום הזה דווקא באמצעות פירות ארץ ישראל – תאנים, תמרים, ענבים, רימונים וזיתים – כי הפירות האלה סימלו בעיניהם את הארץ הטובה והמיוחדת שאליה התפללו לשוב.
הבאת הפירות מארץ ישראל לארצות רחוקות לא הייתה פשוטה כלל, ולכן פעמים רבות הביאו אותם כפירות יבשים, שהחזיקו מעמד בדרך הארוכה. מכאן גם נולד המנהג לאכול בט״ו בשבט פירות יבשים.

כשהניחו את הפירות על השולחן ואכלו מהם יחד, הם לא רק חגגו חג חקלאי, אלא גם זכרו את הארץ, דיברו עליה, וחיזקו את הקשר אליה – אפילו מרחוק.

כך הפך ט״ו בשבט לחג שמחבר בין האדם, הפירות וארץ ישראל – גם בגלות וגם בארץ.

השיבו על השאלות:

1. מה פירוש הביטוי „ראש השנה לאילנות”, ולמה נקבע ט״ו בשבט כיום כזה?
2. מדוע קיבל ט״ו בשבט משמעות מיוחדת דווקא עבור יהודים שחיו בגלות?
3. מדוע בחרו היהודים לציין את ט״ו בשבט באמצעות פירות ארץ ישראל דווקא?
4. אילו פירות מוזכרים בטקסט כסמל לארץ ישראל?
5. מדוע לא היה פשוט להביא פירות מארץ ישראל, ומה הפתרון שמצאו?
6. לפי הטקסט, הפירות חיברו את היהודים לארץ ישראל גם כשהיו רחוקים ממנה.
   איך לדעתך חפץ, טעם או מנהג יכול לעזור לאדם להרגיש שייך למקום שהוא אוהב, גם כשהוא רחוק ממנו? נא להביא דוגמה אישית.

הפוסט מערך שיעור – ט״ו בשבט: עץ, שורשים וגעגוע (כיתות ב-ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

בהצלחה!

רקע לט״ו בשבט

הוא נזכר לראשונה במשנה כתאריך בו מתחלפת שנת המעשרות ( הפרשת חלק מהיבול לטובת כהנים, לויים או עניים) או במינוחים שלנו החלפת שנת המס. במהלך הדורות הוא הפך ליום חג של חיבור אל הטבע והצומח, ליום הנטיעות ובשנים האחרונות אף הפך למוקד לפעילות בנושאים אקולוגיים.

מוזמנים לצפות בסרטון של מכון שיטים על גלגוליו השונים של ט"ו בשבט לצורך משימת כתיבה:

• רשמו לכם את המסרים השונים הטמונים בט״ו בשבט, בסרטון הקצר.

• לאילו מהמסרים או הערכים של ט"ו בשבט אתם מתחברים יותר היום?

• כיצד כל אחד מהם בא לידי ביטוי בישראל של 2025?

חג שמבטא קשר וגעגוע לארץ ישראל

אחד הנושאים החשובים ביותר שבאו לידי ביטוי בט"ו בשבט במהלך השנים היה היותו יום המביא לידי ביטוי את הקשר לארץ ישראל. בקהילות ישראל נהגו רבים ביום זה להתאמץ ולהשיג פרות מארץ ישראל, בשל המרחק, היה קשה להשיג פירות טריים, ולכן השתמשו בדרך כלל בפרות יבשים וזה מקור המנהג לאכילתם כיום (וכמובן רצוי שיהיו מפרות שהשתבחה בהם ארץ ישראל ולא טורקיה..).

אחד הילדים שזכר את מנהג אכילת הפרות בט"ו בשבט (שכונו באידיש, שפת היהודים במזרח אירופה בשם "פירות חמישה עשר" – לרגל ט"ו בשבט) היה משה הס.

הס, שגדל בגרמניה במאה ה-19, עזב בבגרותו את החברה היהודית, התבולל בחברה הגרמנית והיה הוגה דעות חשוב שעמד מאחורי רעיונות הסוציאליזם שפרחו בגרמניה באותם שנים. לעת זקנותו חזר הס ליהדות, פרסם את ספרו "רומי וירושלים" ובו כתב על הצורך להשיב את העם היהודי לארץ ישראל ונחשב כאחד ממבשרי הציונות. על חייו המרתקים של משה הס ניתן להרחיב בקישור זה.

בספרו כתב משה הס מה היה אחד מזכרונות הילדות שלו שהביא אותו בסופו של דבר לשיבה ליהדות ולחיבת ארץ ישראל:

זקני (סבא שלי) הראה לי פעם זיתים ותמרים: הפירות הללו ”הסביר לי“, בעיניים מאירות, ”גדלים בארץ ישראל. כל מה שמעלה את זכר ארץ ישראל מעורר אהבה וכבוד ויקר בלב היהודי ירא השמים, כדומה לזיכרונות ימים עברו מן הנעורים בבית אביו[…].

רומי וירושלים עמ׳ 41.

שאלות לדיון בכיתה:

• הסבירו למה מתכוון הס כאשר הוא אומר שזכרונות ארץ ישראל מעוררים אהבה וכבוד בלב היהודי בדומה לזכרונות של אדם מבית אביו?

• האם אתם מכירים עוד מנהגים שונים שהיו נהוגים במשך השנים בקהילות ישראל ונועדו לחזק את הזיקה לארץ?

• עיינו בשתי הפסקאות הראשונות של מגילת העצמאות, כיצד ספורם של "פרות חמישה עשר" בא לידי ביטוי בפסקאות (כאן בקישור)

פרות חמישה עשר

כ100 שנה אחרי שהס פרסם את ספרו שהתה המשוררת נעמי שמר מספר שנים בפריס. בעת שהותה שם היא חיברה את השיר הידוע בשם "שלג על עירי" – השם שנתנה נעמי שמר לשיר היה "פרות חמישה עשר".

שאלות לדיון בכיתה:

• מדוע לדעתכם בחרה המשוררת בשם זה?

• האם לדעתכם תחושותיה של המשוררת כלפי "פרות חמישה עשר" בשנת 1960 אחרי הקמת המדינה בהיותה בשהות זמנית בפריס, היו שונות מזו של סבו של משה הס במאה ה-19?

• האם לדעתכם הגעגוע לארץ ולפרותיה קיים גם כיום באותה צורה?

• כיצד סייעו פרות ט"ו בשבט להעברת תחושה זו מדור לדור?

(על השיר ומשמעותו ניתן להאזין לשיחתו של אבשלום קור)

לפניכם שני קטעים בעקבות מלחמת חרבות ברזל

• השיר "רגבי האדמה" של ידידיה אליהו

• סרטון על חקלאי הנגב המערבי בעת המלחמה

מה ניתן ללמוד מקטעים אלו על הקשר לארץ ישראל של הדמויות המופיעות בהם?

"לכל מקום שאני הולך, אני הולך לארץ ישראל"

הזיקה לארץ ישראל במהלך הדורות גם באה לידי במשפט המפורסם הזה של רבי נחמן מברסלב שאמר "לכל מקום שאני הולך, אני הולך לארץ ישראל".

שאלות לדיון בכיתה:

• מה לדעתכם משמעותו של משפט זה כיום ליהודים החיים בארץ?

• היום כשיהודים בחו"ל יכולים לאכול מפירות הארץ, או לבקר בקלות, כיצד הן יכולים להביע את הקשר שלהם ואהבתם לישראל?

נטיעות כביטוי לאהבת הארץ

עם שיבת עם ישראל לארצו הפך ט"ו בשבט לחג הנטיעות בו יצאו ילדי ישראל לנטוע עצים ברחבי הארץ.

הנטיעות לוו בטקסים ועשרות רבות של שירים חוברו כדי ללוות את הנוטעים ביום חגם. אילו מהשירים אתם מכירים? כיצד מעשה הנטיעה והשירים המלווים אותו חינך את הנוער לאהבת ארץ ישראל?

צפו בשיר המנון לט"ו בשבט (ניתן לתרגם את המילים לעברית מדוברת בשעת הצורך..)

• עם איזה מסר יצאו לדעתכם הנוטעים מחג זה? האם המסר הוא עדיין רלוונטי כיום? מדוע?

ט״ו בשבט אחרי ה7.10

שאלות לדיון בכיתה:

ניתן להתייחס לשתי הנקודות בהתאם לבחירת המורה וההתאמה לכיתה.

• אזור הנגב המערבי שהותקף בידי מרצחי החמאס הינו ברובו אזור חקלאי, ותקומתו קשורה גם בשיקום החקלאות, הנטיעה והחיבור לצומח בארץ. ניתן להכיר לתלמידים את השיר "שיר ערש נגבי" שנכתב על חקלאי הנגב לפני 70 שנה! ולדון על הרלוונטיות שלו כיום.

• במהלך ימי מלחמת חרבות ברזל עבדו רבים מתלמידי ישראל בחקלאות מתוך רצון לסייע לחקלאים שנזקקו לידים עובדות – ראו סרטון מצורף. ניתן לשוחח עם התלמידים על משמעות הקשר לטבע ולעבודה חקלאית על כל מורכבותה, ובעיקר על הזיקה לארץ המתקיימת בשעת עבודת האדמה.

חג שמירת הטבע?

להרחבה למעוניינים:

בשנים האחרונות עם הירידה בערך ההתיישבות פחתה ההתייחסות לחג הנטיעות ולט"ו בשבט בכלל כחג האהבה לארץ ישראל. במקומה הודגש ביום זה חשיבות הקשר אל הטבע, נושא חשוב כשלעצמו הבא לידי במסורת היהודית בקהילות המזרח בפיוט אז ירנן ובמסורת החסידית ב"שירת העשבים" של רבי נחמן מברסלב.

• האם לדעתכם שירי החיבור לטבע הן מבחינה אמונית ודתית והן בהקשרי החינוך לחשיבות השמירה על הטבע והסביבה, סותרים או צועדים בד בבד עם הזיקה לארץ ישראל כפי שבאה באופיו המסורתי של היום?

• האם לדעתכם כיום ט"ו בשבט הוא יותר "חגה של ארץ ישראל" או "חג שמירת הטבע"? אילו מסרים חשוב יותר לדעתכם להדגיש בט"ו בשבט השנה ומדוע?

הפוסט ט"ו בשבט – חגה של ארץ ישראל הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

ניתן להכנס לאתר השפה העברית, ולהשתמש בחומרים המצויים שם.

פתיחה

נצפה עם התלמידים בסרטון המצורף:

• על מנת לעורר יותר עניין ולהכניס קצת ״תחרותיות בריאה״, ניתן מראש לבקש מהתלמידים שכל אחד יספור כמה דברים מתוך הסרטון הם חדשים עבורו, וכמה ידע עוד לפני כן.

מלחמת השפות

הדיבור בשפה העברית לא היה מובן מאליו כלל וכלל, ובראשית הציונות התחולל ביישוב העברי בארץ ישראל מאבק על השימוש בה.

ניתן לקרוא עם התלמידים קטעים על המאבק, שכונה ״מלחמת השפות״ מתוך ויקיפדיה.

ניתן לצפות איתם בסרטון המצורף:

• כאמור בסרטון, הרצל חשב שאין צורך בשפה אחידה במדינת היהודים, אלא כל אחד ימשיך לדבר בשפה של המדינה ממנה עלה לארץ. מה דעתכם על רעיון זה? האם ניתן להקים מחדש אומה-רדומה בלי שימוש בשפה אחידה?
• האם יצא לכם להסתובב בחו״ל ולפתע לשמוע עברית? – אם כן, מהן התחושות שעלו בכם באותו הרגע כלפי האדם שדיבר את השפה? האם ניתן ללמוד מכך משהו על חשיבותה של השפה? אם כן – מה?

בשנת 1939, כ-25 שנים לאחר ניצחונה של העברית במלחמת השפות, פרסמה עיריית תל אביב – ״העיר העברית הראשונה״ – כרזה ובה היא קוראת לביצור מעמדה של השפה העברית במרחב הציבורי. בין היתר, ניתנה הוראה כי השילוט יהיה בעברית.

• ניתן ״לסייר״ (באמצעות ״גוגל סטריט״) עם התלמידים ברחוב דיזנגוף בתל אביב, או ברחוב הראשי של העיר שבה נמצא בית הספר שלכם (במידה ומדובר בבי"ס עירוני). האם לדעתכם הצליח המאבק על השילוט בעברית?
• האם לדעתכם חשוב להקפיד על כך שהמרחב הציבורי (ובכלל זה שלטי החוצות ושמות החנויות) יהיו בעברית? נמקו.

תחיית השפה העברית?

כמובן, אי אפשר לדון בשפה העברית בלי להזכיר את אליעזר בן יהודה.

ניתן לצפות בסרטון המצורף, המתאר את מאבקו של בן יהודה על השפה העברית, ואת ההתנגדות לו מצד אנשי ״היישוב הישן״:

ניתן לקרוא עם התלמידים את מילות השיר ״אליעזר בן יהודה״ שכתב ירון לונדון.

• האם הבנתם את כל המילים? אילו מילים אינכם מכירים?
• כתבו במילים שלכם את הרעיון המרכזי של כל אחד מבתי השיר.
• ירון לונדון סיפר כי הוא רצה לכתוב כי בן יהודה היה יהודי ״תימהוני״, אך כינה אותו ״מבדח״ לשם החרוז עם ״מוחו הקודח״ – האם אתם חושבים כי בן יהודה היה תימהוני? נמקו.

מעמיקים פנימה – האם השפה מעצבת תודעה?

קראו את מאמרו של הרב חיים נבון, שנכתב בתגובה לפרסום כי האוניברסיטה העברית שוקלת לעבור ללמד בשפה האנגלית.

• הרב נבון מתאר שני מודלים של שפה – זו הצומחת ״מלמטה״, באמצעות דוברי השפה עצמם, והיא חיה ומשתנה ומתפתחת; וזו המוכתבת ״מלמעלה״, כמו במפעלו של בן יהודה, או הכרזה של עיריית תל אביב שראינו לעיל.
  • איזה מהמודלים נכון יותר בעיני הרב נבון, ומדוע?
  • מה דעתכם – איזה מודל נכון יותר? נמקו.
• הרב נבון מתאר את המאבק הנוכחי בנושא השפה: השפה המגדרית והתקינות הפוליטית.
  • האם לדעתכם השפה באמת מעצבת תודעה כפי שטוענים האנשים התומכים בשפה רב-מגדרית או תקינות פוליטית? נמקו.
  • האם הרב נבון מסכים שהשפה יוצרת מציאות או מעצבת תודעה? מהם הראיות שלו לדעתו?
  • איזו גישה משכנעת יותר בעיניכם? מדוע?

סיכום

• האם השפה העברית חשובה לכם? האם חשוב לכם כי הנכדים והנינים שלכם ידברו עברית? מדוע?
• אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית – מה לדעתכם יש לעשות על מנת לשמר את השפה?
• האם, לדעתכם, חשוב להקפיד לדבר עברית תקנית? מדוע?

הפוסט השפה העברית הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

שכבת גיל: ה–ו
משך: 60 דקות
תחום: היסטוריה / תרבות ישראל

מטרות השיעור

1. היכרות עם האירוע ההיסטורי שחל בי’ בטבת – המצור על ירושלים ואיך הוא הוביל לחורבן בית המקדש הראשון.
2. משמעות של ציון יום בו החל תהליך – ללמוד מבעוד מועד.
3. להבין את משמעות יום הקדיש הכללי.
4. לנתח את עקרון הזיכרון הלאומי באמצעות עבודה בקבוצות והצגה.

ציוד דרוש

• מחשב או טלוויזיה/מסך להקרנת סרטון
• דפי עבודה מודפסים לכל קבוצה (נספחים א–ד)
• לוח / מרקר

מצגת

עשרה בטבת ויום הקדיש הכללי

מהלך השיעור

פתיחה והקרנת סרטון של סיוון רהב מאיר (8 דקות)

הוראות:

1. לצפות יחד בסרטון
2. במהלך הצפייה, התלמידים מתבקשים לשים לב ל־3 נקודות:
   • מהו הרקע ההיסטורי שבגללו מציינים את עשרה בטבת?
   • איפה זה קרה? מי נגד מי? (בבל עושה מצור על ירושלים)
   • מה מיוחד ציון הצום הזה בשונה מתשעה באב?
   • מה המסקנה של סיוון רהב מאיר בהשוואה לימינו? ביחס ל7 לאוקטובר?

סיכום המידע ההיסטורי:

עשרה בטבת הוא יום שהיווה את תחילתה של שרשרת אירועים קשה וכואבת לעם היהודי, והסתיימה בחורבן בית המקדש הראשון וגלות.

זהו יום שנקבע כתענית ציבור, אחת מארבע תעניות קבועות מדי שנה לזכר חורבן בית המקדש. ביום זה, בשנת 588 לפני הספירה, הטילנבוכדנצר מלך בבל מצור על ירושלים. תקופת המצור מתוארת במקורות כזמן של סבל אכזרי וחסר תקדים עבור החברה היהודית. בסופו נפרצו החומות, ולאחר הרס והרג רב בכל ירושלים וחורבן הבית הוגלו לבבל.

משימת כתיבה- משמעות מודרנית – יום הקדיש הכללי (10 דקות)

ראו את האמור בלקסיקון הכנסת לגבי יום הקדיש הכללי

עם קום מדינת ישראל וברוח הצורך הלאומי לזכור את ששת מיליון היהודים שנרצחו בשואה ומהם רבים שאין להם תאריך פטירה ידוע, נקבע בי’ בטבת גם יום הקדיש הכללי. ביום זה נהוג לומר קדיש וכל מי שרוצה יכול לזכור את מי שאין תאריך אזכרתם.

כתבו במחברות שלכם:

• מדוע נבחר יום זה בשנת 1949 ליום הקדיש הכללי? (עיינו בסוף דברי ההסבר בלקסיקון אתר הכנסת)
• למה לדעתך חשוב שיהיה יום קבוע כזה בלוח השנה?
• האם שמעת על מישהו שלא ידוע מקום או מועד פטירתו? 

פעילות קבוצתית – למידה פעילה (20 דקות)

חלוקת הכיתה ל־4 קבוצות.
לכל קבוצה דף משימות שונה (ראו נספחים א–ד).

כל קבוצה עובדת לפי הנחיות הנספח שלה.

כל קבוצה מציגה בקצרה (2–3 משפטים) את עיקרי המסקנות שלה.

המורה מסכמת, מוסיפה נקודות ידע במידת הצורך, ומקשרת חזרה לנקודות המרכזיות של השיעור.

נספחים: דפי עבודה לקבוצות

נספח א – קבוצה 1: המצור על ירושלים

בעשרה בטבת מציינים את היום שבו החל אחד האירועים הקשים בתולדות עם ישראל: המצור שהטיל נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים, בשנת 588 לפני הספירה. המצור היה מהלך צבאי מתוכנן שנועד להכניע את העיר באמצעות ניתוקה ממקורות מזון, מים ועזרה חיצונית. תושבי ירושלים חיו תקופה ארוכה של רעב, פחד וחוסר ודאות, והמצב בעיר הלך והחמיר ככל שחלף הזמן.

המצור לא היה אירוע בודד, אלא תחילתו של תהליך ממושך שהסתיים בחורבן בית המקדש הראשון ובגלות בבל. לאחר חודשים ארוכים נפרצו חומות העיר, ירושלים נחרבה, והמרכז הדתי והרוחני של העם היהודי נפגע קשות. רבים מתושבי יהודה הוגלו מארצם, והחיים היהודיים בארץ ישראל השתנו לחלוטין.

ייחודו של יום עשרה בטבת הוא בכך שהוא אינו מציין את רגע החורבן עצמו, אלא את תחילתו של התהליך שהוביל אליו. היום הזה מלמד כי אסונות לאומיים אינם מתרחשים בבת אחת, אלא מתפתחים לאורך זמן. לעיתים יש סימני אזהרה מוקדמים, רגעים שבהם ניתן היה לפעול אחרת, ואחריות שמוטלת על מנהיגים ועל החברה כולה. לכן, זיכרון עשרה בטבת מזמין לא רק ללמוד על העבר, אלא גם לחשוב על ההווה ועל העתיד.

משימות:

1. כתבו שלוש עובדות על המצור (מי, איפה, מתי).
2. הסבירו במשפט אחד: מדוע י’ בטבת נחשב לנקודת ציון חשוב בהיסטוריה?
3. השלימו:

י’ בטבת מסמל את התחלת תהליך שהוביל ל__________.

נספח ב – קבוצה 2: משמעות יום הקדיש הכללי

לאחר השואה נותרו מיליוני יהודים ללא קבר ידוע וללא תאריך פטירה מדויק. במסורת היהודית מקובל לציין את יום הפטירה של אדם באזכרה שנתית ולומר קדיש לזכרו, אך עבור משפחות רבות שאיבדו את יקיריהן בשואה לא הייתה אפשרות לעשות זאת. מצב זה יצר קושי רגשי ולאומי עמוק, שכן הזיכרון נותר ללא מסגרת קבועה בלוח השנה.

כדי לתת מענה לקושי זה, נקבע עשרה בטבת גם כיום הקדיש הכללי. ביום זה כל אדם יכול לומר קדיש, להדליק נר זיכרון ולהתייחד עם זכרם של הנספים שאין ידוע מועד מותם. הבחירה ביום זה מחברת בין חורבן קדום בתולדות העם לבין האסון הגדול של המאה העשרים, ומדגישה את הרצף ההיסטורי של זיכרון, אובדן והתחדשות.

יום הקדיש הכללי מבטא אחריות משותפת של החברה לזכור גם את מי שאין להם קרובי משפחה שיציינו את זכרם. הוא מדגיש כי הזיכרון אינו רק עניין פרטי, אלא משימה לאומית וערכית. באמצעות קביעת יום קבוע בלוח השנה, נוצר מקום משותף של זיכרון, כבוד והזדהות עם העבר.

משימות:

1. מה הייתה הבעיה לאחר השואה בקביעת ימים לזיכרון?
2. מהו הפתרון שניתן?
3. כתבו במשפט אחד: למה יום זה מתאים לכך?

נספח ג – קבוצה 3: לוח השנה והנצחה

רקע קצר: ימים בלוח השנה משקפים אירועים חשובים בחיי עם.

לוח השנה היהודי הוא הרבה יותר מאוסף של תאריכים. הוא משקף את הסיפור ההיסטורי, התרבותי והערכי של העם. חגים מציינים רגעים של שמחה וגאולה, ואילו ימי צום וזיכרון מציינים תקופות של קושי, אובדן והתמודדות. יחד הם יוצרים רצף שמחבר בין עבר, הווה ועתיד.

ימי זיכרון מאפשרים לחברה לעצור את שגרת החיים ולהקדיש זמן למחשבה משותפת על אירועים שעיצבו את זהותה. הם מסייעים להעביר ידע היסטורי מדור לדור, לחזק תחושת שייכות, ולעורר דיון ערכי על אחריות, סולידריות ומשמעות הזיכרון.

באמצעות לוח השנה, הזיכרון הופך לחלק מהחיים היומיומיים ולא נשאר רק בספרי ההיסטוריה. הוא מעצב תרבות, משפיע על זהות לאומית ומעודד שיח בין דורות.

משימות:

1. ציינו שתי סיבות שבגללן לחברה חשוב לקבוע ימי זיכרון.
2. השלימו בטבלה:

1. כתבו משפט מסכם:

לוח השנה הוא כלי חשוב עבורנו כ-

נספח ד – קבוצה 4: זיכרון והנצחה בזמננו

רקע קצר: גם היום קובעים דרכי הנצחה לאירועים משמעותיים בחברה.

גם בזמננו, הזיכרון וההנצחה תופסים מקום מרכזי בחברה. מעבר לימי זיכרון בלוח השנה, קיימות דרכים רבות לשמר את זכרם של אנשים ואירועים: אנדרטאות, טקסים ממלכתיים, שמות רחובות, ימי לימוד מיוחדים וסיפורים אישיים העוברים במשפחות.

ההנצחה מאפשרת להפוך את הזיכרון למשהו חי ונוכח. היא מסייעת ללמוד מן העבר, להבין את משמעות האירועים ולהעביר לדורות הבאים ערכים של אחריות, כבוד האדם וחשיבות הזיכרון. כאשר זוכרים יחד, נוצר חיבור בין אנשים שונים בחברה ותחושת שותפות בגורל משותף.

הזיכרון אינו עוסק רק במה שהיה, אלא גם בשאלה כיצד אנו בוחרים לפעול בעתיד. באמצעות דרכי הנצחה מגוונות, החברה מבטאת את הערכים החשובים לה ואת המחויבות לשמור על הסיפור המשותף.

משימות:

1. כתבו שלוש דרכי הנצחה שונות שאתם מכירים.
2. מדוע חשובה ההנצחה בדוגמאות שהצגתם?

הפוסט עשרה בטבת ויום הקדיש הכללי – יסודי (כיתות ה–ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.