מטרות השיעור

• הבנת משמעות ט"ו בשבט
• היכרות עם המידע שקהילות יהודיות בגולה השתמשו בפירות כדי לשמור געגוע וחיבור לארץ ישראל.
• יכירו ויבינו את הדימוי "כי האדם עץ השדה" שורשים, גדילה, פירות.
• יכירו את משל הכרם מתוך ספר הכוזרי – הקשר בין העם לארצו.

מהלך השיעור

פתיחה: "מה זה באמת ט״ו בשבט?" (5–7 דקות)

המורה מציגה סל פירות/תמונות.

שאלות לדיון

• למה נקבע טו בשבט דווקא בתאריך זה?
• מה עושים בדרך כלל בט״ו בשבט?
• האם זה רק חג של פירות? למה אוכלים פירות?

ט״ו בשבט בגולה – חג של געגוע לארץ (15 דק)

מצורף נספח ובו טקסט שניתן לחלק ולבקש לענות על השאלות המצורפות במחברת כמשימת כתיבה.

או להקריא על ידי המורה, ולהשיב ביחד על השאלות במליאת הכיתה.

• משמעות התאריך לחישוב שנות העץ.
• יהודים שחיו בארצות רחוקות, ביקשו לזכור את ארץ ישראל ולהרגיש קרובים אליה. לכן התפתח מנהג לאכול פירות (במיוחד מפירות שנשתבחה בהם הארץ), ולעיתים פירות מיובשים כדי שיחזיקו מעמד בדרך.

חלק א: "כי האדם עץ השדה" – אנחנו כמו עץ (10–12 דקות)

מטרה: לחבר את החג לזהות אישית, גדילה ושורשים.

לוח/דף: ציור עץ גדול עם ארבעה חלקים: שורשים, גזע, ענפים, פירות.

כותבים יחד לצד איור על הלוח מה מסמל כל חלק בעץ:

• שורשים = מאיפה אני בא? משפחה, עם, מסורת
• גזע = מה מחזיק אותי? ערכים, חברים, הרגלים טובים
• ענפים = מה אני לומד ומתפתח בו? תחביבים, יכולות
• פירות = מה אני נותן לאחרים? מעשים טובים, עזרה, שמחה

יישום בהתאמה לפי גיל:

• ב–ג: כל ילד מצייר עץ וכותב 1–2 מילים המאפיינות אותו בכל חלק.
• ד–ו: כתיבה קצרה: „מה הם השורשים שלי ואיזה פרי אני רוצה להצמיח השנה?”

חלק ב': משל הכרם מתוך ספר הכוזרי – מה קורה כשאני במקום הנכון לי?

מטרה: להעמיק את רעיון הקשר לארץ באמצעות משל ברור לילדים.

• טקסט למורה (לומר בעל־פה או לקרוא), מתוך ספר הכוזרי שכתב ר' יהודה הלוי:

מלך כוזר, שואל את החכם היהודי, מדוע ארץ ישראל אינה פורחת ומוצלחת אם לפי טענתו זו ארץ מבורכת ומיוחדת, וגם עם ישראל לא נראה "העם הנבחר" אלא הוא עלוב ובזוי בגולה.

עונה החכם למלך: כרם יכול לצמוח במקומות רבים, אבל כדי שייתן את הענבים המתוקים והיפים ביותר שלו, הוא צריך להיות נטוע באדמה ובמקום שהכי מתאימים לו- מבחינת סוג האדמה, מזג האוויר וכד'. ואדמה פוריה ללא כרם מטופח גם לא תצמיח פירות. כך גם החיבור בין ארץ ישראל והעם היהודי: הוא יכול לחיות בהרבה מקומות בעולם, אבל כאשר הוא נמצא בארץ ישראל הוא יכול לפרוח באופן שלם יותר, לצמוח והתפתח ולהניב פירות משובחים. והארץ מלבלבת ופורחת יותר מאי פעם, מאז הקמת מדינת ישראל.

"כן הכרם זה, שאתם אומרים שמצליח בו הכרם, אילו לא היו נוטעים בו הגפנים ועובדים העבודה הראויה להם, לא היה עושה ענבים. והמעלה המיוחדת הראשונה, היא לעם שהוא סגולה ולב כאשר זכרתי. ויש לארץ עזר בזה עם המעשים והתורות התלויות בה, אשר הם כעבודה לכרם".

שאלות דיון קצרות:

• מה המשל והנמשל במשל הכרם שאומר החכם למלך כוזר?
• ר' יהודה הלוי חי לפני 900 שנה. מה ההבדל בין העם היהודי אז לבין היום? ומה ההבדל בין ארץ ישראל בין אז לבין היום?

שאלת סיכום: (5 דקות)

אם הייתם צריכים לקרוא לט״ו בשבט בשם נוסף – מה הייתם בוחרים?

נספח 1 – ט״ו בשבט בגולה: פירות של געגוע וחיבור לארץ

ט״ו בשבט נקרא ביהדות "ראש השנה לאילנות" – זה היום שממנו מחשבים את גיל העצים והפירות לצרכים שונים בהלכה, כמו מתי מותר לאכול מן הפרי ומתי מפרישים תרומות ומעשרות. זהו יום שמציין התחלה חדשה לעולם הצומח.

אבל במשך דורות רבים, כשיהודים חיו רחוק מארץ ישראל, ט״ו בשבט קיבל משמעות נוספת:
יום של געגוע וחיבור לארץ דרך הפירות שלה.

היהודים בחרו לציין את היום הזה דווקא באמצעות פירות ארץ ישראל – תאנים, תמרים, ענבים, רימונים וזיתים – כי הפירות האלה סימלו בעיניהם את הארץ הטובה והמיוחדת שאליה התפללו לשוב.
הבאת הפירות מארץ ישראל לארצות רחוקות לא הייתה פשוטה כלל, ולכן פעמים רבות הביאו אותם כפירות יבשים, שהחזיקו מעמד בדרך הארוכה. מכאן גם נולד המנהג לאכול בט״ו בשבט פירות יבשים.

כשהניחו את הפירות על השולחן ואכלו מהם יחד, הם לא רק חגגו חג חקלאי, אלא גם זכרו את הארץ, דיברו עליה, וחיזקו את הקשר אליה – אפילו מרחוק.

כך הפך ט״ו בשבט לחג שמחבר בין האדם, הפירות וארץ ישראל – גם בגלות וגם בארץ.

השיבו על השאלות:

1. מה פירוש הביטוי „ראש השנה לאילנות”, ולמה נקבע ט״ו בשבט כיום כזה?
2. מדוע קיבל ט״ו בשבט משמעות מיוחדת דווקא עבור יהודים שחיו בגלות?
3. מדוע בחרו היהודים לציין את ט״ו בשבט באמצעות פירות ארץ ישראל דווקא?
4. אילו פירות מוזכרים בטקסט כסמל לארץ ישראל?
5. מדוע לא היה פשוט להביא פירות מארץ ישראל, ומה הפתרון שמצאו?
6. לפי הטקסט, הפירות חיברו את היהודים לארץ ישראל גם כשהיו רחוקים ממנה.
   איך לדעתך חפץ, טעם או מנהג יכול לעזור לאדם להרגיש שייך למקום שהוא אוהב, גם כשהוא רחוק ממנו? נא להביא דוגמה אישית.

הפוסט מערך שיעור – ט״ו בשבט: עץ, שורשים וגעגוע (כיתות ב-ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

בהצלחה!

רקע לט״ו בשבט

הוא נזכר לראשונה במשנה כתאריך בו מתחלפת שנת המעשרות ( הפרשת חלק מהיבול לטובת כהנים, לויים או עניים) או במינוחים שלנו החלפת שנת המס. במהלך הדורות הוא הפך ליום חג של חיבור אל הטבע והצומח, ליום הנטיעות ובשנים האחרונות אף הפך למוקד לפעילות בנושאים אקולוגיים.

מוזמנים לצפות בסרטון של מכון שיטים על גלגוליו השונים של ט"ו בשבט לצורך משימת כתיבה:

• רשמו לכם את המסרים השונים הטמונים בט״ו בשבט, בסרטון הקצר.

• לאילו מהמסרים או הערכים של ט"ו בשבט אתם מתחברים יותר היום?

• כיצד כל אחד מהם בא לידי ביטוי בישראל של 2025?

חג שמבטא קשר וגעגוע לארץ ישראל

אחד הנושאים החשובים ביותר שבאו לידי ביטוי בט"ו בשבט במהלך השנים היה היותו יום המביא לידי ביטוי את הקשר לארץ ישראל. בקהילות ישראל נהגו רבים ביום זה להתאמץ ולהשיג פרות מארץ ישראל, בשל המרחק, היה קשה להשיג פירות טריים, ולכן השתמשו בדרך כלל בפרות יבשים וזה מקור המנהג לאכילתם כיום (וכמובן רצוי שיהיו מפרות שהשתבחה בהם ארץ ישראל ולא טורקיה..).

אחד הילדים שזכר את מנהג אכילת הפרות בט"ו בשבט (שכונו באידיש, שפת היהודים במזרח אירופה בשם "פירות חמישה עשר" – לרגל ט"ו בשבט) היה משה הס.

הס, שגדל בגרמניה במאה ה-19, עזב בבגרותו את החברה היהודית, התבולל בחברה הגרמנית והיה הוגה דעות חשוב שעמד מאחורי רעיונות הסוציאליזם שפרחו בגרמניה באותם שנים. לעת זקנותו חזר הס ליהדות, פרסם את ספרו "רומי וירושלים" ובו כתב על הצורך להשיב את העם היהודי לארץ ישראל ונחשב כאחד ממבשרי הציונות. על חייו המרתקים של משה הס ניתן להרחיב בקישור זה.

בספרו כתב משה הס מה היה אחד מזכרונות הילדות שלו שהביא אותו בסופו של דבר לשיבה ליהדות ולחיבת ארץ ישראל:

זקני (סבא שלי) הראה לי פעם זיתים ותמרים: הפירות הללו ”הסביר לי“, בעיניים מאירות, ”גדלים בארץ ישראל. כל מה שמעלה את זכר ארץ ישראל מעורר אהבה וכבוד ויקר בלב היהודי ירא השמים, כדומה לזיכרונות ימים עברו מן הנעורים בבית אביו[…].

רומי וירושלים עמ׳ 41.

שאלות לדיון בכיתה:

• הסבירו למה מתכוון הס כאשר הוא אומר שזכרונות ארץ ישראל מעוררים אהבה וכבוד בלב היהודי בדומה לזכרונות של אדם מבית אביו?

• האם אתם מכירים עוד מנהגים שונים שהיו נהוגים במשך השנים בקהילות ישראל ונועדו לחזק את הזיקה לארץ?

• עיינו בשתי הפסקאות הראשונות של מגילת העצמאות, כיצד ספורם של "פרות חמישה עשר" בא לידי ביטוי בפסקאות (כאן בקישור)

פרות חמישה עשר

כ100 שנה אחרי שהס פרסם את ספרו שהתה המשוררת נעמי שמר מספר שנים בפריס. בעת שהותה שם היא חיברה את השיר הידוע בשם "שלג על עירי" – השם שנתנה נעמי שמר לשיר היה "פרות חמישה עשר".

שאלות לדיון בכיתה:

• מדוע לדעתכם בחרה המשוררת בשם זה?

• האם לדעתכם תחושותיה של המשוררת כלפי "פרות חמישה עשר" בשנת 1960 אחרי הקמת המדינה בהיותה בשהות זמנית בפריס, היו שונות מזו של סבו של משה הס במאה ה-19?

• האם לדעתכם הגעגוע לארץ ולפרותיה קיים גם כיום באותה צורה?

• כיצד סייעו פרות ט"ו בשבט להעברת תחושה זו מדור לדור?

(על השיר ומשמעותו ניתן להאזין לשיחתו של אבשלום קור)

לפניכם שני קטעים בעקבות מלחמת חרבות ברזל

• השיר "רגבי האדמה" של ידידיה אליהו

• סרטון על חקלאי הנגב המערבי בעת המלחמה

מה ניתן ללמוד מקטעים אלו על הקשר לארץ ישראל של הדמויות המופיעות בהם?

"לכל מקום שאני הולך, אני הולך לארץ ישראל"

הזיקה לארץ ישראל במהלך הדורות גם באה לידי במשפט המפורסם הזה של רבי נחמן מברסלב שאמר "לכל מקום שאני הולך, אני הולך לארץ ישראל".

שאלות לדיון בכיתה:

• מה לדעתכם משמעותו של משפט זה כיום ליהודים החיים בארץ?

• היום כשיהודים בחו"ל יכולים לאכול מפירות הארץ, או לבקר בקלות, כיצד הן יכולים להביע את הקשר שלהם ואהבתם לישראל?

נטיעות כביטוי לאהבת הארץ

עם שיבת עם ישראל לארצו הפך ט"ו בשבט לחג הנטיעות בו יצאו ילדי ישראל לנטוע עצים ברחבי הארץ.

הנטיעות לוו בטקסים ועשרות רבות של שירים חוברו כדי ללוות את הנוטעים ביום חגם. אילו מהשירים אתם מכירים? כיצד מעשה הנטיעה והשירים המלווים אותו חינך את הנוער לאהבת ארץ ישראל?

צפו בשיר המנון לט"ו בשבט (ניתן לתרגם את המילים לעברית מדוברת בשעת הצורך..)

• עם איזה מסר יצאו לדעתכם הנוטעים מחג זה? האם המסר הוא עדיין רלוונטי כיום? מדוע?

ט״ו בשבט אחרי ה7.10

שאלות לדיון בכיתה:

ניתן להתייחס לשתי הנקודות בהתאם לבחירת המורה וההתאמה לכיתה.

• אזור הנגב המערבי שהותקף בידי מרצחי החמאס הינו ברובו אזור חקלאי, ותקומתו קשורה גם בשיקום החקלאות, הנטיעה והחיבור לצומח בארץ. ניתן להכיר לתלמידים את השיר "שיר ערש נגבי" שנכתב על חקלאי הנגב לפני 70 שנה! ולדון על הרלוונטיות שלו כיום.

• במהלך ימי מלחמת חרבות ברזל עבדו רבים מתלמידי ישראל בחקלאות מתוך רצון לסייע לחקלאים שנזקקו לידים עובדות – ראו סרטון מצורף. ניתן לשוחח עם התלמידים על משמעות הקשר לטבע ולעבודה חקלאית על כל מורכבותה, ובעיקר על הזיקה לארץ המתקיימת בשעת עבודת האדמה.

חג שמירת הטבע?

להרחבה למעוניינים:

בשנים האחרונות עם הירידה בערך ההתיישבות פחתה ההתייחסות לחג הנטיעות ולט"ו בשבט בכלל כחג האהבה לארץ ישראל. במקומה הודגש ביום זה חשיבות הקשר אל הטבע, נושא חשוב כשלעצמו הבא לידי במסורת היהודית בקהילות המזרח בפיוט אז ירנן ובמסורת החסידית ב"שירת העשבים" של רבי נחמן מברסלב.

• האם לדעתכם שירי החיבור לטבע הן מבחינה אמונית ודתית והן בהקשרי החינוך לחשיבות השמירה על הטבע והסביבה, סותרים או צועדים בד בבד עם הזיקה לארץ ישראל כפי שבאה באופיו המסורתי של היום?

• האם לדעתכם כיום ט"ו בשבט הוא יותר "חגה של ארץ ישראל" או "חג שמירת הטבע"? אילו מסרים חשוב יותר לדעתכם להדגיש בט"ו בשבט השנה ומדוע?

הפוסט ט"ו בשבט – חגה של ארץ ישראל הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.