ארכיון חנוכה - חמ"ל מורים https://hamal-morim.org.il/lesson_topic/חנוכה/ חמ"ל – ראשי תיבות של חינוך ממלכתי לאומי. מתוך רצון לתת מענה לנושאים החינוכיים שעל הפרק מתוך מבט לאומי וממלכתי, ומתוך אמירה ברורה כי ערכי הלאום היהודי, היהדות, הציונות והדמוקרטיה חשובים לנו Mon, 08 Dec 2025 07:47:04 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.9 https://hamal-morim.org.il/wp-content/uploads/2024/03/cropped-תמונה-של-WhatsApp-2024-01-23-בשעה-12.14.33_83012e4a-32x32.jpg ארכיון חנוכה - חמ"ל מורים https://hamal-morim.org.il/lesson_topic/חנוכה/ 32 32 מערך שיעור לחנוכה – “מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך” (כיתות ג'-ה') https://hamal-morim.org.il/lesson_plans/%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9a-%d7%a9%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%a8-%d7%9c%d7%97%d7%a0%d7%95%d7%9b%d7%94-%d7%9e%d7%a2%d7%98-%d7%9e%d7%9f-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%93%d7%95%d7%97%d7%94-%d7%94%d7%a8/ https://hamal-morim.org.il/lesson_plans/%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9a-%d7%a9%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%a8-%d7%9c%d7%97%d7%a0%d7%95%d7%9b%d7%94-%d7%9e%d7%a2%d7%98-%d7%9e%d7%9f-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%93%d7%95%d7%97%d7%94-%d7%94%d7%a8/#respond Wed, 03 Dec 2025 08:21:12 +0000 https://hamal-morim.org.il/?post_type=lesson_plans&p=5601 🕯 מערך שיעור לחנוכה – “מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך” לכיתות: ג’–ה’ (למערך המותאם לתלמידי תיכון לחצו כאן) משך: 45–60 דקות מטרות השיעור להכיר את סיפור חג החנוכה והרקע ההיסטורי למרד החשמונאים. להבין את ערכי הגבורה והגאווה הלאומית של המכבים. לזהות את נס פך השמן כסמל לתקווה ולניצחון הרוח. לקשר בין גבורת המכבים […]

הפוסט מערך שיעור לחנוכה – “מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך” (כיתות ג'-ה') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

]]>
🕯 מערך שיעור לחנוכה – “מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך

לכיתות: ג’–ה’ (למערך המותאם לתלמידי תיכון לחצו כאן)
משך: 45–60 דקות

מטרות השיעור

  • להכיר את סיפור חג החנוכה והרקע ההיסטורי למרד החשמונאים.
  • להבין את ערכי הגבורה והגאווה הלאומית של המכבים.
  • לזהות את נס פך השמן כסמל לתקווה ולניצחון הרוח.
  • לקשר בין גבורת המכבים לגיבורי ימינו — לוחמי “חרבות ברזל”.
  • לעורר שיח ערכי בעקבות דברי הבעל שם טוב: מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך.”

חנוכה-”מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך“

שלב א – פתיחה (5 דקות)

  • כתבו על הלוח "חנוכה"
  • שאלו את הכיתה, אילו מילים עולות להן בהקשרו של החג? ורשום סביב.

שלב ב – היכרות עם סיפור חנוכה ההיסטורי (15 דקות)

  • חלק לתלמידים את דף הקריאה- ובקש להשיב על השאלות במחברת. (ראה בנספח)
  • מי שסיים מוקדם מוזמן צבוע את האיור המצורף.

לפני יותר מ־2,000 שנה שלטו בארץ ישראל היוונים, בהנהגת אנטיוכוס מלך יוון. הם כבשו את ממלכת יהודה ורצו לשנות את אורח חייהם של היהודים. היוונים דרשו מהעם לאמץ את מנהגיהם ואת דרכי החיים שלהם, ואסרו על היהודים לשמור על דרכיהם וזהותם הייחודית. הם הפכו את בית המקדש שבירושלים למקום פולחן לאלים יווניים וניסו לטשטש את התרבות היהודית ואת הקשר של העם למורשתו.

באותם ימים קמה משפחת חשמונאי – משפחת כהנים מהעיר מודיעין – בראשות מתתיהו ובנו יהודה המכבי. הם אספו סביבם לוחמים אמיצים שנקראו “המכבים” ויצאו למרד נגד שלטון יוון. אף שהיו מעטים מול רבים, האמונה בצדקת דרכם והנחישות שלהם העניקו להם כוח גדול. לאחר שניצחו, נכנסו לירושלים, טיהרו את בית המקדש מהפסלים ומהסמלים היווניים, והדליקו מחדש את המנורה משמן טהור שנמצא בכד קטן – פך שמן שהספיק לשמונה ימים. לזכר הניצחון והנס הזה אנו חוגגים את חג החנוכה – חג של אור, גבורה וגאווה לאומית.

השיבו על השאלות בתשובות מלאות במחברת:

  1. מי שלט בארץ ישראל בזמן סיפור החנוכה?
  2. מה ניסו היוונים לשנות אצל היהודים?
  3. מי הנהיג את המרד ומה שמם של הלוחמים?
  4. מה עשו המכבים אחרי שניצחו?
  5. למה חוגגים את חג החנוכה עד היום?

שלב ג – דיון על נס פך השמן (10 דקות)

להקראה בכיתה:

לאחר הניצחון, המכבים רצו להחזיר את האור לבית המקדש. הם מצאו פך שמן קטן שהספיק ליום אחד בלבד, אך הוא דלק שמונה ימים. מאז אנו מדליקים נרות חנוכה כדי להזכיר שגם אור קטן יכול לשנות את העולם.

הבעל שם טוב אמר: מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך.”
זו אמירה שמלמדת אותנו שגם מעשה אחד של טוב, אמונה או אומץ – יכול לגרש חושך גדול.

🕯 שאלות לדיון כיתתי:

  • מדוע לדעתכם חנוכה הוא חג של אור ולא רק חג של מלחמה?
  • מה מסמל האור שאנו מדליקים בנרות?
  • למה מניחים את החנוכייה על אדן החלון ולא רק בתוך הבית?
  • מה המשמעות של דברי הבעל שם טוב?
  • איך אנחנו יכולים להיות “המכבים של ימינו”?

לסיכום: חג החנוכה הוא סיפור על אור מול חושך – גם במובן הפיזי, וגם ברעיוני.

שלב ה – פעילות חווייתית “גיבורי האור של ימינו” (20 דקות)

(מומלץ לכיתות הבוגרות)

אפשרות א – “גיבורי חרבות ברזל

  1. פתחו בשאלה: מי הם ה"מכבים" של ימינו?
    → תלמידים יזכירו חיילים, לוחמים, מתנדבים, רופאים, מורים, משפחות מלווים.

כמו המכבים, גם היום יש גיבורים שהאירו לנו באומץ ובגבורה את הדרך – לוחמי "חרבות ברזל"

ניתן להציג סרטון (2 דק') של הדלקת נר חנוכה בכיכר עזה בעיצומה של מלחמה:

  1. חלקו לתלמידים ציטוטים קצרים מתוך אתר "בחייהם ציוו".
    כל קבוצה בוחרת חלל אחד, קוראת את דבריו, ומעצבת זיכרון של אור"
  • שם הגיבור
  • ציטוט שלו
  • משפט שהתלמידים כותבים:
    האור ש____ הותיר – ואותו אנחנו ממשיכים.”

  • תלו את העבודות על לוח קיר הכיתה תחת הכותרת:
    מעט מן האור – דוחה הרבה מן החושך.”

 

אפשרות ב – "הנר שלי והאור של כולם"

כל תלמיד מקבל ציור של נר וכותב/מצייר:
איך אני יכול להמשיך את אור הגבורה של המכבים ושל גיבורי ימינו?”

🧾 חומרים נדרשים

  • דפי עבודה לתלמידים-מצורף כנספח להדפסה.
  • דפי פעילות/נרות לציור.
  • טושים, צבעים, דבק.
  • גישה לאתר "בחייהם ציוו" או הדפסות ממנו.
  • נר סמלי או חנוכייה קטנה להמחשה.

סיפור חג החנוכה

לפני יותר מ־2,000 שנה שלטו בארץ ישראל היוונים, בהנהגת אנטיוכוס מלך יוון. הם כבשו את ממלכת יהודה ורצו לשנות את אורח חייהם של היהודים. היוונים דרשו מהעם לאמץ את מנהגיהם ואת דרכי החיים שלהם, ואסרו על היהודים לשמור על דרכיהם וזהותם הייחודית. הם הפכו את בית המקדש שבירושלים למקום פולחן לאלים יווניים וניסו לטשטש את התרבות היהודית ואת הקשר של העם למורשתו.

באותם ימים קמה משפחת חשמונאי – משפחת כהנים מהעיר מודיעין – בראשות מתתיהו ובנו יהודה המכבי. הם אספו סביבם לוחמים אמיצים שנקראו “המכבים” ויצאו למרד נגד שלטון יוון. אף שהיו מעטים מול רבים, האמונה בצדקת דרכם והנחישות שלהם העניקו להם כוח גדול. לאחר שניצחו, נכנסו לירושלים, טיהרו את בית המקדש מהפסלים ומהסמלים היווניים, והדליקו מחדש את המנורה משמן טהור שנמצא בכד קטן – פך שמן שהספיק לשמונה ימים. לזכר הניצחון והנס הזה אנו חוגגים את חג החנוכה – חג של אור, גבורה וגאווה לאומית.

השיבו על השאלות בתשובות מלאות במחברת:

 

  1. מי שלט בארץ ישראל בזמן סיפור החנוכה?
  2. מה ניסו היוונים לשנות אצל היהודים?
  3. מי הנהיג את המרד ומה שמם של הלוחמים?
  4. מה עשו המכבים אחרי שניצחו?
  5. למה חוגגים את חג החנוכה עד היום?

הפוסט מערך שיעור לחנוכה – “מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך” (כיתות ג'-ה') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

]]>
https://hamal-morim.org.il/lesson_plans/%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9a-%d7%a9%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%a8-%d7%9c%d7%97%d7%a0%d7%95%d7%9b%d7%94-%d7%9e%d7%a2%d7%98-%d7%9e%d7%9f-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%93%d7%95%d7%97%d7%94-%d7%94%d7%a8/feed/ 0
בימים ההם בזמן הזה – מערך שיעור לחנוכה https://hamal-morim.org.il/lesson_plans/%d7%91%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%94%d7%9d-%d7%91%d7%96%d7%9e%d7%9f-%d7%94%d7%96%d7%94/ https://hamal-morim.org.il/lesson_plans/%d7%91%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%94%d7%9d-%d7%91%d7%96%d7%9e%d7%9f-%d7%94%d7%96%d7%94/#respond Sat, 29 Nov 2025 06:38:06 +0000 https://hamal-morim.org.il/?post_type=lesson_plans&p=4281 (מערך זה מוכוון לתלמידי תיכון. למערך המותאם לתלמידי יסודי לחצו כאן) הציונות וחנוכה – חנוכה ולקחיה קיבלו משנה-תוקף עם שיבת ישראל לארצו בעת החדשה. חלק מהעם היהודי ביקש להמשיך את הצורה המסורתית בה נחוג החג תוך ציון נס פך השמן, ואילו חלק מאנשי הציונות החילונית בקשו לאמצו ללא הפן הדתי הכרוך בו. תרצה קפאח כתבה […]

הפוסט בימים ההם בזמן הזה – מערך שיעור לחנוכה הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

]]>

(מערך זה מוכוון לתלמידי תיכון. למערך המותאם לתלמידי יסודי לחצו כאן)

הציונות וחנוכה

– חנוכה ולקחיה קיבלו משנה-תוקף עם שיבת ישראל לארצו בעת החדשה. חלק מהעם היהודי ביקש להמשיך את הצורה המסורתית בה נחוג החג תוך ציון נס פך השמן, ואילו חלק מאנשי הציונות החילונית בקשו לאמצו ללא הפן הדתי הכרוך בו.

תרצה קפאח כתבה על הקשר בין הציונות וסמליה לבין החשמונאים. בין היתר, היא כתבה את הדברים הבאים:

כבר מראשית דרכה של התנועה הציונית עסקו דמויות מובילות מתוכה ביציקת תוכן ומשמעות ציוניים לחגים. בוועידת קטוביץ שנערכה ב־1884 הציע הרב שמואל מוהליבר לקבוע את חנוכה כחג הרשמי של תנועת חובבי ציון, ועל אף שהצעתו נדחתה הפך חנוכה למועד החשוב ביותר בקרב האגודות הציוניות באירופה ובארצות הברית. חבריהן ראו עצמם כצאצאי המכבים, ורבות מהאגודות נקראו על שמם של החשמונאים וטיפחו שאיפה לכוח ולעוצמה. נשפי החנוכה שקיימו אגודות חיבת ציון כללו את כל סממני הטקס הדתי, אך נוספו להם שירי געגועים לציון ונאומים על תוכנו הלאומי של חנוכה. לקראת סוף ספרו ‘מדינת היהודים’ הכריז הרצל: ״דור המכבים יקום ושב לתחייה״. 

הסמלים והטקסים המסורתיים פורשו מחדש במגמה לרוקן אותם מתוכנם הדתי המקורי ולהטעינם במיתוסים חדשים בעלי אופי לאומי או סוציאליסטי. ככל שגברה המגמה להפוך את חנוכה לחג לאומי, כך החל להיטשטש הממד הדתי שלו. הוצנעה העובדה שהמרד ביוונים פרץ בעקבות גזרות נגד הדת וגם נס פך השמן טושטש, ובמקומם הודגשו גבורתם ואומץ לבם של המכבים בחתירתם לעצמאות מדינית והניצחון על יוון. מיתוס המכבים קיבל תנופה משמעותית ושימש מקור להתעוררות לאומית. הובלטו הגבורה האנושית והרצון להתקומם ולחדש את העצמאות היהודית. אידאולוגיה זו הדגישה את שלילת חיי הגולה המסורתיים והפסיביים שהתאפיינו בציפייה לגאולה משמים.

  • סכְּמוּ – באילו אמצעים רצתה להשתמש התנועה הציונית במטרה להנציח את החנוכה? אילו אתוסים של החשמונאים אימצה התנועה הציונית, ואילו היא רצתה לדחות? מדוע?

מעוז צור

אחד משירי חנוכה הידועים הוא מעוז צור. לא כולם יודעים (כפי שרמוז בסרטון), אך לשיר זה, שנכתב במאה ה-13, ישנם כמה בתים. הבתים מספרים את סיפורו של עם ישראל וסבל הגלויות והצרות השונות – החל מהגלות במצרים, גלות בבל, גלות פרס, שלטון היוונים וגזירות אנטיוכוס – ומסתיים בתקווה לישועה מהצרות בהן היה מצוי המחבר בגלות אשכנז בימי הביניים.

  • מדוע לדעתכם קשר מחבר השיר בין כל האירועים הללו, ובינם לבין צרות ההווה שלו-עצמו? מהו הקשר?
  • ליצירתיים שבינינו: נסו לחבר בית נוסף לשיר, המבטא את תקומת מדינת ישראל.

בשנת 1969 ביקרה המשוררת נעמי שמר במעוזים של "קו בר לב". היו אלו ימי החנוכה, והחיילים הדליקו נרות בחנוכייה שהיתה עשויה מתרמילי פגזים. המחזות הללו גרמו למשוררת לחבר את השיר "שבחי מעוז".

  • קיראו את מילות השיר, והשיבו: כיצד הרעיונות עליהם דיברנו עד כה (הקשר בין ישן-לחדש, בין החשמונאים למדינת ישראל וכו') באים לידי ביטוי בשירה של נעמי שמר?

המנורה של הרצל ומנורת הכנסת

קודם ראינו כי הציונות אמנם אימצה את גבורת החשמונאים, אך ניסתה למחות את זכרו של נס פך השמן, ורמזנו כי המתח הזה הוא מתח למראית עין בלבד. כעת נעמיק בנקודה זו.

בשנת 1897  פירסם הרצל את הסיפור אותו כינה "המנורה" (כוונתו לחנוכייה).

  • קיראו במליאת-הכתה, או חלקו את הכתה לזוגות שיקראו לעצמם, את הסיפור אותו כתב הרצל (בקישור).
    • שימו לב: הסיפור נכתב במקור בגרמנית, ותורגם לעברית, אך עדיין כתוב בשפה-גבוהה. הדבר יכול להוות אתגר לתלמידים, ולכן יש לתווך אותו בשפה פשוטה, או להיפך – לתת לתלמידים להתמודד איתו ולגלות מילים חדשות (תלוי בכתה, ברמתה ובזמן הנתון לפעילות).
  • נסו לנסח במשפט אחד את הרעיון המרכזי של הסיפור.
  • שאלת אתגר: נסו לאתר בסיפור רמזים אוטוביוגרפיים של הרצל.
  • מדוע לדעתכם נבחרו על ידי הרצל דווקא חג החנוכה והדלקת החנוכייה כאמצעי שאיתו אפשר להפוך בעיני ילדיו את המסורת לדבר חי (כפי שהוא כותב: "המינהג המסורתי לא נראה כמשהו מת, כמשהו קפוא")?
  • לאור סיפור המנורה, מדוע לדעתכם ניתן לומר כי המתח בין המימד הדתי למימד הלאומי הציונות הוא מתח שברובו הוא למראית עין בלבד.
  • בנאום הפתיחה שלו לקונגרס הציוני הראשון, אמר הרצל כי "הציונות היא שיבה אל היהדות עוד לפני השיבה אל ארץ־היהודים". כיצד רעיון זה בא לידי ביטוי בסיפור "המנורה"?

מנורת הכנסת

כשנה וחצי לאחר הקמתה של מדינת ישראל, החליטו נדבנים יהודים מבריטניה להעניק לה במתנה את מנורת הכנסת, במטרה להציב אותה בפרלמנט היהודי (מדוע לבסוף המנורה הוצבה מחוץ למבנה? – ניתן לראות בסרטון על מנורת הכנסת).

המנורה עוטרה בעיטורים המתארים אירועים שונים בהיסטוריה היהודית: ימי האבות, והתנ"ך, ימי החשמונאים, עובר בגלויות השונות, ומסתיים בהקמתה של מדינת ישראל.

לפניכם תרשים של העיטורים על מנורת הכנסת, מאת תמר הירדני.

  • הסבירו את הרעיון מאחורי הפסל.
  • בחרו מתוך התרשים נקודה אחת או שתיים אליהן אתם מרגישים קשר מיוחד, והסבירו את בחירתכם.
  • מדוע לדעתכם נבחר הפסוק "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות" לעטר את המנורה?
  • מדוע לדעתכם בחר הפָּסַל ב"שמע ישראל", להופיע על המנורה?
  • עיינו ביחזקאל פרק ל"ז – מדוע לדעתכם בחר הפסל ב"חזון העצמות היבשות" להופיע על המנורה?

הן בכל דור…

כאמור, רוח הגבורה החשמונאית ליוותה את העם היהודי בכל התקופות, וביתר שאת בימי הקמתה של מדינת ישראל. צדק מנשה רבינא כאשר כתב את שירו "הן בכל דור יקום הגיבור גואל העם… בימים ההם בזמן הזה מכבי מושיע ופודה".

  • כיצד רוח החשמונאים באה לידי ביטוי במלחמת "חרבות ברזל" בה אנו נמצאים?

לאחר נצחונות החשמונאים והקמתה של המדינה החשמונאית העצמאית, נטען כלפיהם כי הם כבשו אדמה לא-להם. בתגובה, ענה שמעון בן מתתיהו החשמונאי:

"לא ארץ נָכריה לקחנו ולא ברכוש נָכרים מָשָלְנו כי אם נחלת אבותינו אשר בידי אויבינו בעת מן העתים בלא משפט נכבשה. ואנחנו כאשר הייתה לנו עת השיבונו את נחלת אבותינו" (חשמונאים א, טו).

  • כפי שנאלץ שמעון להתמודד עם טענות לחוסר-המוסריות של מלחמות החשמונאים, כך נאלץ צה"ל להתמודד עם טענות כלפיו בימינו – חפשו במרשתת (אינטרנט) כתבות בהן עולות טענות מסוג זה, ונסחו תגובה ציונית הולמת ברוח דבריו של שמעון החשמונאי

חנוכה שמח!

הפוסט בימים ההם בזמן הזה – מערך שיעור לחנוכה הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

]]>
https://hamal-morim.org.il/lesson_plans/%d7%91%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%94%d7%9d-%d7%91%d7%96%d7%9e%d7%9f-%d7%94%d7%96%d7%94/feed/ 0