(למערך מותאם לתלמידי תיכון לחצו כאן)

מטרות:

1. לעורר תחושת שייכות, גאווה ואחריות למדינה.
   2. לחבר את חג העצמאות לתכנים של ערכים, תודה, ואכפתיות.
   3. לאפשר שיח מותאם גיל על מהי "מדינה" ומה התפקיד שלנו בה.

מצגת

יום העצמאות – תודה ומחוייבות

פתיחה (10 דקות)

שאלה פותחת בכיתה:
מה אתם אוהבים ביום העצמאות?

מעבר קצר ע"י המורה:
זה באמת חג שמח עם פעילויות משמחות. זה יום הולדת לכל המדינה, אבל יום העצמאות הוא גם הזדמנות להבין ולהכיר את הסיפור של הקמת המדינה שלנו, את היחוד שלה מאז ועד היום. והזדמנות להגיד תודה – ולהיזכר שישלנו תפקיד בבנייה של המדינה.

טקסט קריאה – ציטוט מתוך עיתון:

לצעירים רק כותרת מישראל היום: לתלמידי ה-ו ניתן לקרוא מאמר זה

"עם כל הקשיים – מדינת ישראל היא נס. חברה שיש בה כל כך הרבה טוב. אנחנו לא רקשמחים על מה שיש – אלא גם אחראים לשמור עליו." (ישראל היום, תשפ"ד)

שאלות שיחה בעקבות הציטוט:

1. מה לדעתכם הכותב מתכוון כשהוא כותב ש"ישראל היא נס"?
   2. למה חשוב לא רק לשמוח – אלא גם לשמור על מה שיש?
   3. איך ילדים יכולים להיות "אחראים למדינה"?

סרטון מומלץ לצפייה- , שמספר בצורה ברורה את סיפור הקמת המדינה, יחד עם הזדמנות להעריך את הנס הגדול והמאבקים שקדמו לעצמאות:

סרטון לכיתות ה-ו. הישגים של מדינת ישראל: ("כנגד כל הסיכויים" – AISH)

שיח כיתתי – מחברים את הסרטון לחיים שלנו:

– מה מיוחד במדינת ישראל?  נסו לצין כמה שיותר עובדות שאתם זוכרים.

– איך אתם אומרים תודה למדינה?
– באילו דרכים אנחנו יכולים להראות שאכפת לנו מישראל?

פעילות סיכום (10–15 דקות)

אפשרות א: "לב תודה למדינה"
– כל תלמיד מצייר לב וכותב בו:
• על מה אני מודה במדינה?
• מה אני מתחייב לעשות השבוע כדי לשמח מישהו?

אפשרות ב: "דגל המחוייבות"
– כל תלמיד מצייר דגל ישראל קטן, ובתוכו משפט אחד שמביע מחוייבות למדינה (כגון: “אתנדב”, למען חיילים, אטייל בארץ “אעזור לחברים”, “אניף דגל" ," אגיד תודה”. ,

סיכום על הלוח (לכתיבה משותפת):

| תודה על… | מחוייבות שלי היא… |
|————|———————–|
|              |                            |
|              |                            |

משימות בחירה – לשיעורי בית –

• ראיון : דברו עם מישהו מבוגר בבית, או מצוות בית הספר, ושאלו אותו:
  "למה בעיניך מדינת ישראל היא דבר חשוב?" ניתן להוסיף שאלות.
• יצירת גרף הישגים של המדינה/המצאות ישראליות אפשר גם ליצור כמצגת (עבודה עם מחשב/פלאפון).
• בחירת דמות משמעותית במדינה ולכתוב עליה ת"ז ומדוע היא מוערכת בעיניכם. מה תרומתה למדינה?
• כתיבה אישית- אילו ערכים חשובים לי במדינה ומדוע?
• חיבור שיר על אהבת הארץ.

הפוסט יום העצמאות – תודה ומחוייבות. מערך שיעור ליסודי (כיתות ב'-ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מטרות השיעור

• להבין מהי חירות
• להכיר את סיפור יציאת מצרים כחג של חירות
• להבין שחירות היא גם משהו פנימי – לא רק חיצוני
• לפתח תחושת בחירה אישית וחוסן לאור ימים אלו שאנו נתונים בהם

 פתיחה – מה זה בכלל חירות?

שאלת פתיחה לתלמידים: מי יודע מה זה “חירות”?

אחרי כמה תשובות, להסביר בפשטות:

חירות = להיות חופשי.

לעשות דברים בלי שמישהו מכריח אותך.

 חיבור לפסח – מה קרה בהגדה?

פותחים בהתייחסות לסיפור שיעבוד העברים על ידי פרעה במצרים.

סיפור יציאת מצרים ארע בליל הפסח, ולכן מאז מציינים מידי שנה את חג הפסח, חג החירות.

זה הזמן לערוך בירור מילולי עם הבנת המושגים:

• עם ישראל היה עבדים – לא יכלו לבחור.
• עבד = אדם ששייך למישהו אחר, ועושה מה שאומרים לו.
• בני חורין = אנשים שיכולים לבחור מה לעשות. אין עליהם "בעלות".

סיפור קצר – נתן שרנסקי – סרטון מקסים לימי שאגת הארי

לספר בקצרה:

נתן שרנסקי היה יהודי שחי במדינה שבה אסור היה לדבר בחופשיות או לעלות לישראל.

הוא נאבק על מה שהוא מאמין בו – ונכנס לכלא.

שם ניסו לשבור אותו, אבל הוא אמר דבר מדהים:

“אפשר לקחת לי את הגוף – אבל לא את הבחירה שלי מי להיות.”

להציג את הסרטון של נתן שרנסקי בו הוא מסביר לתלמידים מה ניתן לעשות עם המצב שאנחנו "תקועים בבית" במצב של מלחמה:

מצורף סרטון מעולה עם 5 המלצות של שרנסקי לתלמידים הנמצאים בבתיהם בשל מגפות או מלחמות. איך לעבור את התקופה בבית, בקשו מהתלמידים לרשום מהם 5 ההמלצות- וכיצד הם שומרות על החירות שלנו?

אפשר להציג שקף מסכם לסרטון:

1. לתת משמעות- לבחור להבין את התפקיד שלכם.
2. ⁠ לזכור שלא תלוי בכם מתי ייגמר. תלוי בי להיות איש חופשי- תבנו תוכניות שאתם שולטים בהם.
3. ⁠לשמור על חוש הומור- מבט חיובי
4. ⁠לעשות משהו שאוהבים
5. ⁠תרגישו קשר עם כל העם- ביחדכם לבחור שאתם לא לבד

 קישור למציאות של הילדים

לשאול:

• האם יש מצבים שאנחנו לא שולטים בהם?
• למשל: מלחמה, אזעקות, ביטולים, לחץ…

אז מה כן בשליטה שלנו?

(להוביל לתשובה: ההתנהגות, הבחירה, הגישה)

 מסר מרכזי (להציג שקף ולבקש להעתיק למחברות)

חירות אמיתית = איך אני בוחר להגיב למה שקורה לי

פעילות קצרה – “הבחירה שלי”

כל תלמיד משתף "דבר אחד שאני בוחר לעשות למרות שקשה"

דוגמאות:

• להישאר רגוע
• לעזור בבית
• לשמח חבר
• להמשיך ללמוד

לסיום לחבר הכל:

בפסח יצאנו מעבדות לחירות.
אבל גם היום –

להיות בן חורין זה לדעת לבחור איך להיות, גם כשלא הכל בשליטתנו. לבחור בטוב.

הפוסט מערך שיעור ליסודי – פסח: מהי חירות? (כיתות ג-ו) (מותאם לזום) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מטרות השיעור

• להבין שחירות איננה רק מצב חיצוני אלא יכולת פנימית לבחור
• לזהות מצבי “שיעבוד” גם בעולם חופשי
• לפתח תחושת אחריות אישית וחוסן פנימי
• לחבר בין פסח לבין המציאות האישית של התלמידים

רקע:

אנחנו נמצאים בימים גדולים והסטורים, אך גם תקופה לא פשוטה. מתקפת טילים, אי וודאות, ביטולים, פחות שליטה על מה שקורה סביבנו, מה שגורר תחושת מתח, חשש או חוסר ודאות.

ודווקא בתוך הימים האלה מגיע חג פסח, שנקרא גם  חג החירות.

בשיעור הזה ננסה לדון במושג חירות, מיהו  בן חורין? וכיצד ממשיכים להרגיש חירות וחוסן גם בתוך מציאות מורכבת.

פתיחה: היכרות עם סיפורו של אסיר ציון – נתן שרנסקי

להקראה או להציג על מסך בזום לתלמידים:

נתן שרנסקי היה יהודי שחי בברית המועצות הסובייטית, בתקופה שבה לא הייתה חירות אמיתית.
המשטר אסר על חופש ביטוי, על תמיכה בציונות ועלייה לישראל.

שרנסקי נאבק על זכויות אדם ועל זכותו להיות ציוני. בשל כך הוא נעצר, הואשם בבגידה, ונשלח לשנים של מאסר בכלא הסובייטי, כאשר חלקן בבידוד קשה מאוד.

החוקרים ניסו לשבור אותו: להכריח אותו להודות בטעותו, לוותר על האמת שלו.

אבל בתוך הכלא הוא הבין דבר עמוק:

אפשר לשלוט במה שקורה לי, אבל לא במי שאני בוחר להיות.

וכך הוא אמר לשופט שדן אותו למאסרו:

 “אתה חושב שאתה חופשי… אך מבין שנינו – אני הוא בן החורין האמיתי.
אמנם גופי יהיה משועבד, אך רוחי תישאר חופשית…
ואילו אתה – אינך חופשי להכריע לפי אמונתך.”

לדיון בקבוצה

איך יכול להיות שאדם בכלא—מרגיש חופשי יותר מהשופט?

נסו לכתוב במחברת מהי חירות לפי נתן שרנסקי?

מצורף סרטון מעולה עם 5 המלצות של שרנסקי לתלמידים שבבית תחת מלחמה גלובלית. איך לעבור את התקופה בבית, בקשו מהתלמידים לרשום מהם 5 ההמלצות- וכיצד הם שומרות על החירות שלנו?

אפשר להציג שקף מסכם לסרטון:

1. לתת משמעות- לבחור להבין את התפקיד שלכם.
2. ⁠ לזכור שלא תלוי בכם מתי ייגמר. תלוי בי להיות איש חופשי- תבנו תוכניות שאתם שולטים בהם.
3. ⁠לשמור על חוש הומור- מבט חיובי
4. ⁠לעשות משהו שאוהבים
5. ⁠תרגישו קשר עם כל העם- ביחדכם לבחור שאתם לא לבד

להעמקה:

 “ניתן למצוא עבד שרוחו מלאה חירות, ולהיפך – בן חורין שרוחו רוח של עבד.” (הרב הראשי לישראל – הרב אברהם יצחק הכהן קוק)

סיכום הדיון:

חירות היא לאו דווקא מצב חיצוני, כמה אני חופשי לזוז ממקום למקום – אלא מצב פנימי.

חלק שני: עדות מהמציאות – אלי שרעבי

אלי שרעבי הוא אחד מהישראלים שנחטפו לעזה באירועי 7 באוקטובר.
הוא הוחזק בשבי בתנאים קשים מאוד—בלי ודאות, בלי שליטה על מה שיקרה, מנותק מהמשפחה ומהעולם.

מתוך עדויות שהתפרסמו על השבי, עולה כי אחד הדברים שעזרו לשורדים היה הניסיון לא לאבד את עצמם: להיאחז במחשבות, באמונה, בזיכרונות ובתקווה. במצב שבו כמעט כל שליטה חיצונית נלקחת, נשאר לאדם דבר אחד: היכולת לבחור מי הוא יהיה בתוך הסיטואציה.

שתפו מסך עם כריכת ספרו של שרעבי בו הוא מתאר את מה שעבר:

לדיון בקבוצה

מה השורה המסכמת של הספר? כיצד יכול היה אלי שרעבי לבחור בחיים כשהוא בשבי החמאס?

מה הוא מתאר שעזר לו? מה בעצם נשאר לאדם כשאין לו שליטה על המציאות?

האם גם אתם מסוגלים לבחור לשלוט על המציאות שלכם למרות שהרבה ממה שקורה היום הוא בלתי צפוי, לעיתים מפחיד, ומגביל את השגרה הרגילה שלנו כתלמידים?

חלק שלישי: השיר של בר השיר “עבדים” – ברי סחרוף

(להשמיע / לקרוא קטעים)

שאלות לדיון

• למה אנשים משועבדים לפי השיר?
• מה פירוש “יש לנו כזה כאילו”?
• למה כולם רוצים להיות חופשיים—אבל לא ברור ממה?
• מה הדבר שהכי “מנהל” אנשים היום?

סיכום ביניים:

לכתוב על הלוח מסר

חירות אמיתית = לא מה קורה לי,
אלא איך אני בוחר להגיב למה שקורה לי

הבחירה לראות טוב!!

פעילות סיום – “בחירה אחת שלי”

חירות אמיתית: לא מה קורה לי, אלא איך אני מגיב

 “ישנה חירות אחת שאותה אי אפשר לגזול מהאדם: לבחור את תגובתו לכל מצב".
(ויקטור פרנקל)

חירות ≠ שליטה במציאות
חירות = שליטה בתגובה חיובית שלי למציאות

רשמו על הלוח בחירות שלכם, שגורמות לחם תחושת חירות.

הפוסט מערך שיעור – פסח: מהי חירות? (מותאם לזום) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

(למערך מותאם לגילאי תיכון לחצו כאן)

מטרות השיעור

בסיום השיעור התלמידים יוכלו:

• להכיר את הרקע ההיסטורי ליום המשפחה
• להבין כי המשפחה היא מקור של כוח, תמיכה ואחריות הדדית, ואינה דבר מובן מאליו
• לזהות תפקידים ואחריות בתוך המשפחה, ולהבין את חשיבות השותפות של כל אחד
• להעמיק בהבנת הכוח הבין-דורי של המשפחה ובערכים העוברים מדור לדור
• לפתח תחושת הוקרה והכרת תודה כלפי בני המשפחה

יום המשפחה

חלק א’: קריאה בטקסט מידעי ודיון פתיחה

הרקע ליום המשפחה (15 דקות)

טקסט לתלמידים – עיבוד בהשראת ויקיפדיה, מותאם לשפת יסודי

יום המשפחה בישראל מצוין מדי שנה בחודש שבט. בעבר נקרא יום זה “יום האם”, והוא נועד להוקיר את האימהות על תפקידן החשוב במשפחה. יום האם נקבע בתאריך זה משום שזהו יום פטירתה של הנרייטה סאלד, דמות מרכזית שפעלה למען ילדים ומשפחות בארץ ישראל.

לפני כמה עשרות שנים הוחלף שמו של היום מ“יום האם” ל“יום המשפחה”. מאז, זהו יום שבו אנו מקדישים זמן לעצור ולהודות על המשפחה שלנו: על האנשים שסובבים אותנו, על הכוח, האהבה והתמיכה שהמשפחה מעניקה לנו. יום המשפחה מזכיר לנו שהמשפחה אינה דבר מובן מאליו, אלא מתנה שצריך להעריך ולשמור עליה.

שאלות הבנה ומחשבה

1. כיצד נקרא יום המשפחה בעבר?
2. מדוע נקבע יום האם בתאריך זה?
3. כיצד נקרא היום כיום, ומה אנו עושים בו?
4. מה פירוש הביטוי “לא מובן מאליו”?
5. למה חשוב להזכיר לעצמנו שהמשפחה אינה דבר מובן מאליו?
6. יש אנשים שטוענים שכאשר שינו את יום האם ליום המשפחה –
   האימהות איבדו את היום המיוחד שלהן. מה דעתכם?

דיון מונחה על גבי השאלות:

• מה זה "לא מובן מאיליו"? אילו דברים בחיים שלנו הם לא מובנים מאליהם?
• מה מיוחד באמא שלכם?
• בואו ננסה לבדוק בכיתה – האם יש דברים שמשותפים בין האמהות?
  (אכפתיות, דאגה, חום, הקשבה, מחשבה על אחרים)
• האם אפשר גם להוקיר את כל המשפחה וגם לתת מקום מיוחד לאמא?

חלק ב: לוקחים אחריות – כולנו שותפים במשפחה

פעילות חווייתית ודיון ערכי (25–30 דקות)

התלמידים מקבלים דף נספח:
“מי אחראי על מה בבית שלנו?”

הנחיה:

לפניכם רשימה ארוכה של משימות משפחתיות.
ליד כל משימה כתבו מי באמת אחראי עליה בבית שלכם.
חשוב לכתוב בכנות – ומותר גם לחייך  

-הרשימה המלאה – בנספח בסוף המערך

דיון בעקבות הפעילות

שאלות מנחות:

• למה חשוב שכולם במשפחה ייקחו חלק באחריות?
• האם זה רק כדי שיהיה יותר קל לאבא ואמא?
• איך שותפות באחריות משפיעה על התחושה בבית?

הדגשה:

כשכולם שותפים –
לא רק העבודה מתחלקת,
אלא גם תחושת ההצלחה,
השייכות והקשר בינינו מתחזקים.

ניתן לסיים כאן לדלג על חלק ג' ולעבור לחלק ד'- לפעילות הסיכום ומשימת הכתיבה לשיעורי בית.

חלק ג’: קומה נוספת לעומק – הכוח הבין־דורי של המשפחה

פעילות העמקה / אפשרות לשעה נוספת

בחלק זה אנו לוקחים את השיעור לקומה נוספת של עומק, ועוסקים בכוחה של המשפחה כמשהו שנבנה לאורך דורות, ושואב כוח מהעבר כדי לצמוח אל העתיד.

פעילות: “עץ המשפחה שלי”

התלמידים מציירים עץ משפחתי פשוט.

הנחיות:

• ליד ההורים – כתבו תכונה אחת שאתם חושבים שהם ירשו מההורים שלהם
• ליד עצמכם – כתבו תכונה אחת שאתם מזהים אצלכם ושקיבלתם מסבא או מסבתא
• אפשר להוסיף: מנהג, סיפור או זיכרון משפחתי

ניתן כחלופה לדון על הטקסט של השיר "חי" – זוכה לשעבר באריווזיון

מצורף בסוף המערך דף הפעלה לתלמידים

קטע מן המקורות – משל העץ והשורשים

“וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל־מַיִם,
וְעַל־יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו;
וְלֹא יִרְאֶה כִּי־יָבֹא חֹם,
וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן,
וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג,
וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי.”
ירמיהו י״ז, ח’

ניסוח מפושט ומותאם לתלמידי יסודי

הפסוק מתאר עץ חזק שנטוע ליד מים.
העץ שולח שורשים עמוקים,
ולכן גם כשחם או קשה   הוא לא נובל,
ממשיך להיות ירוק,
וממשיך לתת פירות.

הצעה להצגה בכיתה (פדגוגית)

• להקריא תחילה את הפסוק
• לשאול: מה לא ברור? אילו מילים קשות?
• לקרוא יחד את הניסוח המפושט
• לבקש מהתלמידים למצוא:
  • • מי העץ?
    • מה הם השורשים?
    • מה הם “המים”?
    • מה הם ה“פירות”?

שאלות לדיון – משל ונמשל

• למה המשפחה דומה לעץ?
• מה מחזק משפחה לאורך זמן?
• אילו דברים במשפחה שלנו הם כמו “שורשים”?
• איך היכרות עם הסבים, הסיפורים והעבר מחזקת אותנו היום?
• מה כל אחד מאיתנו יכול לעשות כדי להעמיק את השורשים של המשפחה שלו?

דיון יישומי:

• איך יוצרים שורשים עמוקים במשפחה שלנו?
  (היכרות עם הסיפור המשפחתי, שמיעת סיפורים על סבים וסבתות, הכרת הדודים, המקומות שמהם באו, שמירה על מנהגים, שיחות משפחתיות)

חלק ד’: סיכום וכתיבה אישית – ניתן לתת כמשימת בית

התלמידים כותבים במחברת

1. למה יום המשפחה חשוב באופן כללי?
2. למה הוא חשוב עבורי?
3. למי במשפחה חשוב לי להגיד תודה – ועל מה?
4. איזו מחשבה חדשה אנחנו לוקחים איתנו היום על המשפחה שלנו?

(נספח – דף פעילות לשיר "חי")

השיר “חי” – משפחה, המשכיות וכוח

השיר “חי” של עפרה חזה מדבר על חיים, המשכיות וכוח שעובר מדור לדור.

חלק א’: האזנה ותחושה ראשונית

האזינו לשיר.

בזמן ההאזנה חשבו:

1. איזו מילה חוזרת הרבה פעמים בשיר? ____________
2. איזה רגש השיר מעורר בי?
   ☐ שמחה
   ☐ גאווה
   ☐ התרגשות
   ☐ כוח
   ☐ אחר: ______________________

חלק ב’: קריאה והתבוננות

קראו את הקטע הבא מתוך השיר:

“עובר מזמור
מדור לדור,
כמעיין מאז ועד עולם

אני שואל, ומתפלל

טוב של אבדה עוד התקווה

חי, חי, חי
כן, אני עוד חי.
זה השיר שסבא
שר אתמול לאבא
והיום אני.

אני עוד חי, חי, חי,"

1. מי הדמויות שמוזכרות בקטע? ________
2. מה עובר בין הדורות בשיר? וכיצד זה קשור לכך שלא עבדה התקווה? ____________
3. למה לדעתכם חשוב להזכיר גם סבא וגם אבא? ומה הקשר לזה ש" אני עוד חי"? ____________

חלק ג’: חיבור אליי ולמשפחה שלי

1. האם יש במשפחה שלי משהו שעובר מדור לדור? ____________
   (שיר, סיפור, מאכל, מנהג, ביטוי מיוחד…)
2. דבר אחד שלמדתי מההורים שלי: _________________
3. דבר אחד שלמדו ההורים שלי מההורים שלהם (אם אני יודע/ת): ___________
4. מתי אני מרגיש/ה שהמשפחה נותנת לי כוח? ____________

חלק ד’: לסיכום

השלימו:

“בשבילי להיות חי בתוך המשפחה שלי זה אומר…” _________________________________________________

נספח לחלק ב:

לוקחים אחריות – מי אחראי על מה, בבית שלנו?

לפניכם רשימה של פעולות ומשימות שקורות כמעט בכל משפחה.
ליד כל פעולה – כתבו על הקו מי בבית שלכם בדרך כלל אחראי עליה.
אין תשובות נכונות או לא נכונות – רק כנות

1. לסדר את המיטה   __________________________
2. להוריד כלים מהשולחן אחרי הארוחה   __________________________
3. להכניס או להוציא כלים מהמדיח   __________________________
4. להוציא את האשפה   __________________________
5. לבחור מה אוכלים לארוחת ערב   __________________________
6. להכין אוכל / לחתוך סלט   __________________________
7. לעשות קניות   __________________________
8. לשלם חשבונות   __________________________
9. לבחור סרט או תוכנית לכל המשפחה   __________________________
10. לשמור על אח או אחות קטנים   __________________________
11. לקחת ילד או ילדה לרופא   __________________________
12. להסיע את המשפחה למקומות רחוקים   __________________________
13. לסדר את הבית לקראת שבת / אירוח   __________________________
14. לתקן משהו שמתקלקל בבית   __________________________
15. לזכור ימי הולדת ואירועים חשובים   __________________________
16. לקום בלילה כשמישהו לא מרגיש טוב   __________________________
17. לדאוג שכולם יגיעו בזמן למסגרות   __________________________
18. לבחור לאן יוצאים לטיול משפחתי   __________________________
19. לדאוג שלכולם יהיה מה שצריך לבית הספר   __________________________
20. להקשיב כשמישהו צריך לדבר   __________________________

משימה נוספת אצלנו בבית:
____________________________________________________________

הפוסט יום המשפחה (לכיתות ד–ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מטרות השיעור:

1. התלמידים יכירו את סיפורו של אליעזר בן יהודה ותחיית השפה העברית.
   2. התלמידים יבינו למה חשוב לדבר ולכתוב בעברית מה הערך המוסף.
   3. התלמידים יחוו קשר רגשי לשפה העברית ולזהות הישראלית.

מצגת

עברית זה אנחנו

פתיחה

שאלות פתיחה לדיון בעל-פה:
האם קרה לכם  שראיתם סרט –בשפה אחרת, ופתאום נאמרה מילה בעברית כמו "שלום" או "מזל טוב"? או אולי טיילתם בחוץ לארץ ופתאום שמעתם מישהו מדבר עברית? איך הרגשתם?

מהי ההרגשה שלנו , כשיש לנו שפה משותפת בין כולנו?

האם סבא וסבתא של ההורים שלכם דיברו עברית? מה היתה השפה שלהם?

צפייה בסרטון קצר 4 דקות – שמתאר את האתגר שעמד בפני בן יהודה. ואת אופן הפעולה:

גוף השיעור (25 דקות)

פעילות 1 – סיפור מחייה השפה
– קריאה מודרכת של סיפור קצר על אליעזר בן יהודה :

קטע קריאה – "הילד שלא דיבר עברית":
פעם, לפני יותר ממאה שנה, אף אחד כמעט לא דיבר עברית. היא הייתה שפה שאנשים רק קראו בה בתפילה ובתנ"ך, אבל לא דיברו בה ברחוב או בבית.
אבל היה אדם אחד, אליעזר בן יהודה, שהאמין שכדי שעם ישראל יחזור להיות עם בארצו, הוא צריך לדבר בשפה המקורית של העבריים, עוד מימי התנ"ך- השפה העברית. ולכן , הוא הקים עיתון ופעל להחיות את השפה. אבל החלום המיוחד שלו היה – שהוא והמשפחה שלו ידברו רק עברית.
ולכן שמר את הבן שלו לבד בבית, כי שאר הילדים דיבר בשפות אחרות. היה קשה כי לא תמיד היו להם מילים להשתמש בהן.

בהתחלה כולם צחקו עליו. הם חשבו שהוא משוגע. אבל הוא לא ויתר.
הוא כתב מילים חדשות בעברית, המציא מילים שלא היו קודם – כמו "רכבת", "עיתון", "גלידה" ו"מברשת שיניים"! והוא לימד עוד ועוד אנשים לדבר, עד שהעברית התחילה לחזור לחיים, והפכה לשפה של מדינת ישראל.
היום – בזכותו – אנחנו לומדים, כותבים, שרים ומשחקים בעברית.

שאלות להבנה:
1. למה אליעזר בן יהודה רצה שידברו בעברית?
2. מה היה קשה לו בהתחלה?
3. תנו דוגמה למילה שאתם אוהבים בעברית – אולי מילה שהוא המציא?
4. איך הייתם מרגישים אם לא הייתה לנו שפה משלנו?

פעילות 2 – משחק "עברית או לא?"
– הקריאו לתלמידים מילים: חלק בעברית, חלק באנגלית או מומצאות.
– עליהם לנחש: האם זו מילה עברית? (למשל: אופניים, סלפי, חלון, דינוזאור, לחמנייה…))

פעילות 3- היכרות עם השיר של האקדמיה ללשון עברית "שיר בעברית"

הציגו את הקליפ:

מה מיוחד בעברית לפי השיר? מילות השיר מופיעות בסוף המערך, ניתן לחלק לתלמידים)

• עברית יוצרת חיבור בין יהודים מכל התפוצות.
• עברית מחברת בין עבר לעתיד
• עברית מחברת בין קודש לחול
• עברית משמרת תרבות ויוצרת תרבות

 – כרזה לשפה העברית –
– כל תלמיד מכין שלט עם משפט שמסביר למה עברית חשובה לו.
– דוגמאות: "עברית – כי אני גר בארץ ישראל!", "עברית – השפה של סבתא ושלי"

סיכום (10 דקות)

שיחה מסכמת:
– למה לדעתכם השפה העברית כל כך חשובה?
– איך נוכל לעזור לשמור עליה?

משימת בית (רשות):
לבקש מההורים לספר לתלמידים על מילה אחת שהם לא הכירו כשהיו ילדים – ולברר מה משמעותה.

חומרי העשרה נלווים

שיר בעברית- מילות השיר:

שיר בעברית
ששרה לי אימא
שיר בעברית
שהיינו לומדים בכיתות
שיר לשפה שנודדת בין קודש לחול כבר דורות
שכותבת אותנו
בעשרים ושתיים אותיות

אַת שעשית עלייה
מכל קצוות תבל
מהחי"ת הגרונית של אחי
אל היידיש ששרה מלעיל
את שנתת לנו שם
מכנען ועד ישראל
שלא נתפרק בגלות
כמו מגדל בבל

והיום את קלילה כמו שי"ן שורקת של ילד ברחוב
לפעמים את מוקפדת כמו רי"ש של קריין חדשות
וכשבא לך לנוח, עדיין יודעת לשאול משאר השפות
מילה טובה וגם כמה קללות נדיבות

עברית, אנשים נלחמים עלייך, יום יום, כל הזמן
עדיין מאמינים שהעט חזק מן החרב
נלחמים אם אומרים גרביים ורודים או ורודות
וזה אותו הגרב, כלומר, אותה הגרב
ראיתי פודל מתקן סן ברנרד שנבח "WOOF WOOF" באנגלית
בבן־יהודה לפנות ערב
אמר לו: בעברית נובחים הב הב
צודק על פניו, אבל מה עכשיו?
ואולי פה קבור הכלב, עברית?
המלחמה עלייך לא פשוטה
אומר לך דוגרי, שזה מערבית, לא בקטע פולני
איך אמרו לפניי יוסי בנאי ורבקה מיכאלי?
עברית קשה שפה, בקטע אולפני
את רוצה לקלוט את כולם אבל קשה לקלוט אותך
כי יש בך משהו יוצא מן הכלל בקטע לשוני
את כמו שף תימני שמוסיף גבינה בולגרית לסלט ואומר
Voilà – עכשיו הוא יווני!

הפוסט עברית זה אנחנו! — מערך שיעור לגילאי יסודי (כיתות ב'-ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

כיתות: ה–ו (למערך מותאם לתלמידי חטיבה לחצו כאן)
משך השיעור: 45 דקות

מטרות השיעור

1. לפתח אצל התלמידים הבנה שהקשבה היא כלי מרכזי ללמידה ולהתקדמות.
2. לעורר מוטיבציה פנימית להקשבה למורה ולבעלי ניסיון.
3. להמחיש כיצד הקשבה חוסכת טעויות ומאפשרת “לראות רחוק יותר”.
4. להכיר לתלמידים את הדימוי “ננס על גבי ענק” כמודל לחשיבה לומדת.

הקשבה ככוח לצמיחה: ננס על כתפי ענק

פתיחה – למה בכלל להקשיב? (5 דקות)

המורה פונה לתלמידים בשאלה פתוחה:
“אם אתם רוצים להשתפר במשהו – ספורט, משחק מחשב, ציור, נגינה או לימודים – מה הדרך הכי מהירה להתקדם?”

לאחר מספר תשובות, המורה שואל:
“האם עדיף לנסות הכול לבד, או להקשיב למישהו שכבר עבר את הדרך לפניכם?”

המורה מסכם בקצרה:
יש דברים שאפשר לגלות לבד, אבל הרבה דברים אפשר ללמוד מהר יותר כשמקשיבים לניסיון של אחרים.

הדימוי- “ננס על כתפי ענק” (7 דקות)

המורה מציג את הביטוי ואת האיור של:

“ננס על כתפי ענק”

הסבר למורה:

“ננס הוא קטן. ענק הוא גבוה וחזק. ננס שעומד לבד רואה למרחק קצר.

 אבל אם הוא עומד על הכתפיים של ענק – הוא רואה רחוק יותר מהענק עצמו.

לא כי הוא גדול יותר, אלא כי הוא נעזר בגובה של אדם אחר.”

הענק = אדם עם ניסיון וידע.
הננס = מי שנמצא בתחילת הדרך.
ההקשבה = הדרך לעלות על הכתפיים.

קריאה בסיפור – ללמוד מניסיון (10 דקות)

מצורף בנספחים משל עם הודי עתיק מתוך "סיפורי פנצ'טנטרה"- אודות להקת אווזים, הממחיש את תוצאות חוסר הקשבה, ותוצאות של למידה מנסיונם של וותיקים ומנוסים.

ניתן להקריא או לחלק את הסיפור  “עצת האווז הזקן”.

דיון בעקבות הסיפור (10 דקות)

שאלות מנחות:

• מדוע האוזים לא הקשיבו לאווז הזקן?
• מה היה קורה אילו הקשיבו לאווז הזקן בזמן?
• כיצד הניסיון שלו הציל את כולם בסופו של דבר?

המורה מדגיש:
האווז הזקן לא היה חזק יותר – הוא היה מנוסה יותר.
כשהקשיבו לו, הם “עלו על הכתפיים” של הניסיון שלו.

דיון לסיכום- הקשבה ככלי לצמיחה (8 דקות)

 “כיצד הסיפור של האווזים, או של הננס על גבי הענק קשור אל הכיתה שלנו?”

 “כשאתם מקשיבים בשיעור, אתם לא רק מקשיבים למילים. אתם משתמשים בניסיון של מישהו שכבר למד את החומר, טעה, הבין, ויודע להזהיר מראש.”

שאלות לתלמידים:

• באילו מצבים הקשבה למורה יכולה לחסוך טעויות?

• באיזה תחום בחיים שלכם הייתם רוצים להיות ‘ננס על גבי ענק’?

נקודות להדגשה:

• מי שמקשיב חוסך לעצמו טעויות שכבר נעשו.
• מי שמקשיב מרוויח ניסיון שלא צבר בעצמו.
• מי שמקשיב , רואה רחוק יותר, מתקדם מהר יותר.
• הקשבה אינה סימן לחולשה, להפך הקשבה היא כח, כלי חזק להתקדמות.

נספח סיפור

 “עצת האווז הזקן” – משל עם הודי עתיק מתוך "סיפורי פנצ'טנטרה"

 עצת האווז הזקן

משל עממי הודי עתיק מתוך "סיפורי פנצ'טנטרה"

להקת אווזים התגוררה על עץ גבוה ביער ירוק, שהעניק להם בית מוגן. בין האווזים היה אווז אחד זקן וחכם. האווזים הצעירים כיבדו את הזקן, אך לעיתים לא הקשיבו לכל עצותיו.

יום אחד הבחין האווז הזקן בנצר של צמח מטפס קטן שהחל לגדול ליד שורשי העץ. הוא קרא לחבריו ואמר: "בואו נעקור את הצמח המטפס הזה כל עוד הוא קטן. אם נתעלם ממנו, הוא יגדל ויטפס על העץ. יום אחד אולי יגיע צייד, יטפס עליו ויגיע אל הקן שלנו." אך האחרים צחקו ואמרו שאין מה לדאוג – העץ נראה להם בטוח וחזק. הם התעלמו מאזהרת הזקן, והצמח המטפס המשיך לגדול לאיטו.

עם הזמן גדל הצמח המטפס והתפתל סביב גזע העץ, עד שנהיה עבה וארוך מספיק לטפס בעזרתו מהקרקע עד צמרת העץ. גם כששמו האווזים לב שהצמח התארך, אף אחד מהם לא טרח לכרות אותו. יום אחד, כשהאווזים יצאו מהעץ לחפש מזון, עבר צייד ביער. הוא הבחין באווזים שעל צמרת העץ ובצמח המטפס סביב הגזע, והחליט לנצל זאת. הצייד טיפס בקלות בעזרת הצמח המטפס עד לענפי העץ, פרש שם רשת גדולה כמלכודת, ואז ירד והסתתר בין השיחים כדי להמתין לשוב הלהקה.

בערב, כששבו האווזים אל העץ, הם לא הבחינו ברשת ונלכדו בה מיד. כנפיהם הסתבכו בחבלים, והם החלו לצווח ולפרפר בבהלה בניסיון נואש להיחלץ. רק האווז הזקן נשאר שקט ושליו במקומו. אחד הצעירים צעק אליו בחרדה: "איך אתה יכול להישאר כל כך רגוע? אנחנו בצרה צרורה!"

האווז הזקן השיב ברוך: "אמרתי לכם שיום אחד נתחרט שלא השמדנו את המטפס כשהיה קטן… אבל כעת חשוב שנתרכז במציאת מוצא." האווזים השתתקו והקשיבו לו. "עלינו להעמיד פני מתים," המשיך הזקן, "כשיגיע הצייד הוא יחשוב שמתנו ויזרוק אותנו אחד-אחד מהעץ אל הקרקע. נמתין בשקט, וכשהוא ישליך את האווז האחרון ולפני שיתחיל לרדת – כולנו נפרוש כנפיים ונברח בבת אחת."

כעבור זמן קצר טיפס הצייד אל צמרת העץ כדי לבדוק את המלכודת. הוא הופתע למצוא את כל האווזים שוכבים דומם בתוך הרשת, כאילו מתו. הצייד חשב שהאווזים אולי מתו מפחד, והחל למשוך אותם ולהשליך מטה, אחד-אחד. האווזים נפלו ארצה ונשארו לשכב ללא תנועה, בדיוק כפי שהדריך אותם האווז הזקן. כשהצייד זרק את האווז האחרון והתכונן לרדת, לפתע פרשו כל האווזים את כנפיהם ועפו לשמיים בבת אחת! הצייד נותר חסר אונים כשכל הלהקה חמקה מידיו ונעלמה.

לאחר שברחו למקום מבטחים, הודו האווזים לאווז הזקן על חוכמתו שהצילה אותם. הם הודו שטעו כשלא הקשיבו לעצתו. האווז הזקן חייך ואמר: "העיקר שלמדנו את הלקח." מאותו יום החליטו האווזים להקשיב תמיד לעצותיו של מי שמנוסה מהם, ולעבוד יחד כדי למנוע צרות בעתיד.

הפוסט הקשבה ככוח לצמיחה: ננס על כתפי ענק (כיתות ה–ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

כיתות: ז׳–ט׳ (למערך המכוון לתלמידי יסודי לחצו כאן)
מסגרת: חינוך (מתאים גם לתנ״ך)
משך השיעור: 90 דקות

מטרות השיעור

1. הבנת עקרון ההקשבה:
   התלמיד יבין כי הקשבה לחכמת הדורות ולבעלי ניסיון היא כלי מרכזי ללמידה, לצמיחה ולהתקדמות אישית וחברתית.
2. הקשבה כמנוע התקדמות:
   התלמיד יזהה שהקשבה איננה חולשה או ויתור על עצמאות, אלא אמצעי המאפשר “לראות רחוק יותר” באמצעות ניסיון שנצבר לפניו.
3. המשכיות בין־דורית:
   התלמיד יבין את רעיון רצף הדורות – כיצד חכמה, מוסר ותורה עוברים מדור לדור, ומתפתחים מתוך הקשבה ולא מתוך ניתוק.
4. עיון וניתוח טקסט:
   התלמיד ינתח סיפור תנ״כי (רחבעם בן שלמה) תוך הבחנה בין עצה המבוססת על ניסיון לבין עצה נטולת ניסיון, וינמק מסקנות בכתב.

מהלך השיעור

פתיחה  – ציטוט ניוטון (10 דקות)

המורה פותח את השיעור בציטוט, ללא הקדמה:

“אם הצלחתי לראות למרחוק, זה מפני שעמדתי על כתפי ענקים.”
אייזק ניוטון

שאלות פתיחה:

• מה לדעתכם ניוטון מבקש לומר?
• מי הם ה“ענקים” שעל כתפיהם הוא עומד?
• מדוע מדען כה גדול אינו מייחס את הישגיו לעצמו בלבד?

סיכום קצר של המורה:
גם התקדמות מדעית, כמו התקדמות אנושית, אינה נוצרת מאפס. היא נשענת על ידע, ניסיון וחכמה שנצברו בדורות קודמים. הקשבה למה שקדם לנו איננה עיכוב – אלא תנאי לראייה רחבה ועמוקה יותר.

ננס על כתפי ענק – האיור מן המאה ה־15 (15 דקות)

המורה מציג את האיור (ננס עומד על כתפי ענק).

שאלות לתלמידים:

• מי רואה רחוק יותר באיור?
• מדוע הננס מצליח לראות רחוק יותר מן הענק עצמו?
• מה מאפשר לו זאת?

סיכום המורה:
הננס אינו גדול יותר או חכם יותר – הוא פשוט נשען על גובה שכבר נצבר.
הענק מייצג ניסיון, ידע וחכמת חיים.
הננס מייצג את הדור הצעיר.
וההקשבה – היא הדרך לעלות על הכתפיים.

הדימוי מדגיש: מי שמקשיב, אינו מוותר על עצמאותו – אלא מתחיל את דרכו מנקודת פתיחה גבוהה יותר.

“והדרת פני זקן” – זקן כקונה חכמה (10 דקות)

המורה מציג:

“והדרת פני זקן” (ויקרא י״ט, ל״ב)

מדוע מכבדים את הזקן? (התלמידים לרוב מדברים על דאגה לחלש, הכרת תודה על השנים שנתנו לנו…) המורה מציג את פירוש חז"ל :

 המילה זקנה טומנת בתוכה את המשמעות– זה שקנה חכמה.
הכבוד אינו לגיל כשלעצמו, אלא לניסיון, לידע ולחכמת החיים שנרכשו עם השנים.

שאלה לכיתה:

• אילו דברים אפשר “לקנות” רק דרך זמן וניסיון, ולא דרך מידע מהיר?

משימת עיון וכתיבה – סיפור רחבעם (30 דקות)

קריאה מונחית

התלמידים קוראים בספר מלכים א׳ פרק י״ב:

• אות ו–ז – עצת הזקנים
• אות ח–יא – עצת הצעירים
• אות יב–טז – ההכרעה והתוצאה

משימת כתיבה

התלמידים עונים בכתב (בדף העבודה המצורף):

• מהי עצת הזקנים ומה עומד בבסיסה?
• מהי עצת הצעירים ומה מאפיין אותה?
• מדוע רחבעם בחר להקשיב לצעירים?
• מה היו תוצאות הבחירה?
• מה מלמד הסיפור על חשיבות ההקשבה לניסיון?

לאחר הכתיבה – שיתוף קצר במליאה.

סיכום השיעור – הקשבה ככלי לצמיחה (15 דקות)

המורה מסכם:

• מי שמקשיב – חוסך לעצמו טעויות שכבר נעשו.
• מי שמקשיב – מרוויח ניסיון שלא צבר בעצמו.
• מי שמקשיב – רואה רחוק יותר ומתקדם מהר יותר.
• הקשבה איננה חולשה – היא כוח.

שאלת סיום לתלמידים:

באיזה תחום בחיים שלך נכון לך להיות עכשיו “ננס על כתפי ענק”?

נספח – דף עבודה לתלמיד

הקשבה לחכמת הדורות

א. ציטוט פתיחה

“אם הצלחתי לראות למרחוק, זה מפני שעמדתי על כתפי ענקים” (ניוטון)

במשפט אחד: למה הכוונה בביטוי זה?

רחבעם בן שלמה

ב. עיון בטקסט (מלכים א׳ י״ב) קרא את הקטעים, ורשום כותרת לכל אחד מהחלקים:

• פסוקים ו–ז –
• פסוקים ח–יא –
• פסוקים יב–טז –

ענה בכתב:

1. מהי עצת הזקנים לרחבעם?

1. מהי עצת הצעירים?

1. מדוע לדעתך רחבעם בחר להקשיב לצעירים?

1. מה היו תוצאות החלטתו?

1. מה הלקח המרכזי של הסיפור לגבי הקשבה לניסיון?

באיזה תחום בחייך הקשבה לבעל ניסיון יכולה לעזור לך לראות רחוק יותר?

הפוסט הקשבה לחכמת הדורות – "על כתפי ענקים" (מותאם לגילאי חטיבה) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

משך: שיעור אחד (45–60 דקות)

למערך המותאם לתלמידי תיכון לחצו כאן

מטרות השיעור:

• להכיר את המשמעות של יום ההוקרה לפצועי צה"ל.

• לעורר הזדהות והבנה כלפי אנשים שנפצעו כדי להגן על מדינת ישראל.

• לעודד מחשבה על ערכים של עזרה, אמפתיה, כוח רצון ותקווה.

פתיחה (10 דקות)

שאלה פתוחה לדיון בכיתה:

"מה זה פצוע צה"ל? האם שמעתם פעם סיפור על חייל שנפצע?"

הקרנה קצרה (עד 3 דקות): דוקותיים: עדי דואגת לחיילים הגיבורים שנפצעו במלחמה"

מצורף קישור לתוכנית של כאן 11, לגבי מערך התמיכה בפצועי צה"ל – מתאים לצפייה עד דקה 2:22.

החלק הראשון חושף בעדינות את הפצועים, ואת העובדה שהם מקווים להחלים ולחזור חזרה בגבורה לצבא.

שאלות על הלוח – לענות המחברת או לדיון, תלוי בקשב של הכיתה-

• מה הרגשתם כשראיתם את הסרטון? (לתווך את את המושג "פצוע צה"ל" ומה ההבדל בין סתם פצוע
• מה מייחד את הפצועים שלנו?(בסרט הם אומרים שמחכים לחזור לחברים וליחידה שלהם)
• למה קבעו יום מיוחד לכבוד פצועי צה"ל? (כי מי שנפצע עשה זאת למען המדינה- ואנחנו רוצים להכיר תודה)
• מה לדעתכם עוזר לפצועים להמשיך הלאה? (הערכה, הכרה באומץ ובגבורה שלהם. עזרה במה שצריך, מה עוד?)

משימת כתיבה אישית (10 דקות)- כותרת מתוך עיתון ידיעות אחרונות:

ניתן לחלק לכיתה כטקסט עם שאלות:

(הציטוט מייצג רצון של לוחם שכבר הקריב למען המדינה את היכולת לראות, כאשר לחם בעזה.

ועדיין ממשך לקצות לתת ולתרום לה. מבהיר שהגיבורים האמיתיים הם אלו שחושבים על הנתינה גם כשחווים משבר. — כוח רצון שבאמצעותו מדביק השראה סביבו. וכן ראוי לציון המאמץ של המדינה לאפשר לו בעזרת מכשיר מיוחד, ובני שירות שמאפשרים לו להתגבר על הפציעה שלו)

• קראו את הכותרת של הכתבה. מה היא מספרת לנו על החייל מתן לוי?
• האם השם של החייל , מתאים למה שמספרת הכתבה?
• מה מרגש ומיוחד בכתבה?
• מה אנחנו יכולים ללמוד ממנה?

משימות קבוצתיות (25 דקות)

התחלקות ל-3–4 קבוצות. או ל4 תחנות שהתלמידים עוברים בינהם:

• כתיבת מכתב תודה לחייל פצוע:

עמדה עם מעטפות ודפים- התלמידים כותבים מכתבי עידוד חיזוק ואיחולי החלמה לחיילים פצועים. את המכתבים ניתן להעביר למחלקת שיקום באחד מבתי החולים בארץ.

• הכנת שלט כיתתי מושקע- לתלות מחוץ לבית הספר:

יצירת שלט ובו טקסט שמביע הערכה תמיכה והוקרה: תודה לגיבורים שלנו, אומרים תודה, מצדיעים לכם

מורה יכול/ה לעבור בין הקבוצות ולהכווין לפי הצורך.

משימת בית – בחירה מתוך שתי אפשרויות

ראיון משפחתי:
שאלו את אחד מההורים, סבא/סבתא: האם הכירו חייל שנפצע? מה קרה לו? מה הוא עושה כיום?

סיום (5 דקות)

השמעת שיר "בית לחזור" של עילי בוטנר ופצועי צה"ל
לינק לשיר

שיחה מסכמת:

• מהו "בית" בשביל הפצועים?
• מה נותן להם תקווה? ומה יכול לתת לנו תקווה?

הצעות להרחבה:

• ניתן להזמין לכיתה פצוע צה"ל שיספר את סיפורו (אם אפשרי לוגיסטית).
• אפשר להפוך את התוצרים הכיתתיים (כרטיסים, מכתבים, פוסטרים) לתערוכה בבית הספר.

הפוסט מערך שיעור ליום ההוקרה לפצועי צה"ל (כיתות ג'-ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

שכבת יעד: כיתות ד׳–ו׳

משך השיעור: 45–50 דקות

מטרות השיעור

1. להכיר את דמותו ופועלו של דוד בן-גוריון כמנהיג וכאדם ערכי.
2. לזהות ערכים מרכזיים בחייו ולמצוא את הקשר בינם לבין חיי התלמידים.
3. לעורר השראה ותחושת אחריות אישית וחברתית.
4. לעודד בחירה אישית של ערך ותרגומו למעשה יומיומי.

יום מורשת בן גוריון

מהלך השיעור

שלב א׳ – פתיחה חווייתית: "מי אני?" – משחק הרמזים (7-8 דקות)

מטרה: לעורר סקרנות סביב דמותו של דוד בן-גוריון וליצור חיבור רגשי ראשוני.

מהלך:

• נכתבים על פתקים רמזים על דמות מסתורית.
• כל פעם תלמיד אחד ניגש, שולף פתק, מקריא בקול ומנסה יחד עם הכיתה להבין על מי מדובר.
• לאחר כל רמז נעצרים לרגע ושואלים:
  • מה הרמז מלמד על האיש?
  • אילו תכונות או ערכים ניכרים בו?

הרמזים:

1. נולדתי בפולין וקראו לי דוד גרין.
2. בילדותי אהבתי ללמוד, במיוחד על ארץ-ישראל, וחלמתי להגיע לשם יום אחד.
3. כשהייתי בן 20 עזבתי את משפחתי ועליתי לארץ-ישראל, כמעט בלי לדעת עברית.
4. בארץ עבדתי בחקלאות ובשמירה – רציתי לעזור לבנות את הארץ במו ידיי.
5. האמנתי שיום אחד תהיה לנו מדינה משלנו.
6. כשהמדינה קמה, הייתי זה שקרא את מגילת העצמאות.
7. אחרי כהונתי כראש ממשלה עברתי לגור במדבר, בקיבוץ שדה בוקר.

כאשר אחד התלמידים מנחש נכון – מוצגת תמונתו של דוד בן-גוריון.
אפשר לשאול:

• מה הפתיע אתכם בחייו?
• למה לדעתכם בחר לגור דווקא במדבר לאחר שהיה ראש ממשלה?

שלב ב׳ – צפייה מודרכת בסרטון (7–8 דקות)

סרטון: “דוד בן-גוריון לילדים – האיש הקטן עם החלומות הגדולים”

מצורף קישור לסרטון מיחד לילדים של המכון למורשת בן גוריון. צפו והשיבו על השאלות לאחר מכן
הנחיה לפני הצפייה: בקשו מהתלמידים לשים לב במיוחד למה שבן-גוריון עשה – לא רק למה שדיבר עליו.

שאלות להבנת הסרטון לכתיבה במחברות ולדיון לאחר מכן:

1. כיצד רואים שבן-גוריון לוקח אחריות כבר בגיל צעיר?
2. מה הוא עושה מיד כשהוא עולה לארץ? מה זה מלמד על אהבתו לישראל?
3. בן-גוריון הבין שכדי שתהיה עצמאות למדינה – צריך צבא. איך הוא נערך לכך?
4. מדוע התעקש בן-גוריון על העיר ירושלים?
5. למה התכוון באומרו: “תעזו, תתמידו, תצליחו”?
   (דיון קצר: כיצד שלושת המילים הללו רלוונטיות גם לחיינו היום?)

שלב ג׳ – פעילות קבוצתית: הערכים שלנו

פתיחה:

בן-גוריון האמין שכל אדם, גם ילד, יכול לשנות את העולם אם יפעל על-פי ערכים.
נבחר כעת את הערכים שחשובים לנו ונראה איך אפשר להביא אותם לידי ביטוי.

1) בחירת ערכים (5 דקות)

כל קבוצה מקבלת רשימת ערכים:

• לקיחת אחריות
• חריצות
• יוזמה
• אהבת הארץ
• חיבור לשורשים
• חלוציות
• אומץ

כל קבוצה בוחרת 2–3 ערכים שלדעתה הם החשובים ביותר.

2) דיון קבוצתי (10 דקות)

על כל ערך הקבוצה עונה:

1. מדוע בחרנו דווקא בערך הזה?
2. איך הוא בא לידי ביטוי אצל בן-גוריון?
3. איך אנחנו יכולים ליישם אותו בחיי היום-יום?
4. דוגמה למעשה אחד שנוכל לעשות השבוע על פי ערך זה.

3) הצגת הערכים (5 דקות)

כל קבוצה מציגה ערך אחד ודוגמה למעשה קטן.
אפשר לערוך הצבעה על “ערך הכיתה”.

סיכום:

בן-גוריון האמין שאומץ, התמדה ואמונה בדרך בונים לא רק מדינה – אלא גם אדם.
כל אחד מאיתנו, בבחירות הקטנות שלו, ממשיך את הדרך הזו.
תעזו, תתמידו – ותצליחו.

הצעות להעמקה

• ניתן להרחיב עם משחק תחנות: “מסע חייו של בן-גוריון”.
• אפשר ליצור “חומת חזון” בכיתה עם משפטי השראה של בן-גוריון וציורים של התלמידים.
• בשיעור הבא: דיון קצר – מי הצליח ליישם את הערך שבחר השבוע?

ערכים מרכזיים העולים מן השיעור

• אחריות אישית וחברתית
• אהבת הארץ
• חזון ויוזמה
• שותפות ועשייה משותפת
• התמדה ואמונה בדרך

הפוסט מערך שיעור: "בן־גוריון ואנחנו – לבחור ולפעול בערכים" (כיתות ד'-ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

במערך זה מובא סיפורו הייחודי של הדר והקרב בו נפל ומקורות לדיון על הדרך בה ניהלה משפחתו את המאבק להשבתו.

חלק א – הדר-דמות המופת

עיינו במקורות הבאים, והסבירו מה ניתן ללמוד מהם על דמותו של הדר? מדוע המילים שנבחרו כדי לציין את דמותו הם "העז והענווה" מה ניתן ללמוד מכך?

על קורות חייו של הדר

על אמרותיו ודרכו של הדר (מתוך אתר בני עקיבא, תחת הכותרת של שמו)

השיר עוז וענווה שנכתב לזכרו

קליפ שעשו חבריו של גולדין לזכרו

מתוך דבריו של אביו פרופ' שמחה גולדין

חלק ב – קרב הגבורה

על קרב רפיח בו נפל הדר

סרטון קצר יחסית

סרטון ארוך יותר

הקרב בו נפל הדר והנסיונות לחילוצו היו אחד קרבות הגבורה החשובים במהלך מבצע צוק איתן. כיצד לדעתכם באו ערכי צה"ל ומדינת ישראל בפעילותם של הלוחמים בעת הקרב?

חלק ג – מאבק המשפחה

במשך 11 שנים נאבקה משפחת גולדין להשבת גופתו של בנה. עיקר דרישותיה היו לא להכנע לדרישות החמאס לשחרור מחבלים אלא להטיל כמה שיותר עיצומים ועונשים על החמאס ועל כלל תושבי רצועת עזה שרובם ככולם היו והינם תומכים נלהבים של החמאס. בין השאר דרשו בני המשפחה להעניש את תושבי עזה ואנשי החמאס באמצעות מניעת התרי עבודה, מניעת העברת כספים, הימנעות מהקלות מכל סוג שהוא ואף מאספקת חיסונים בעת הקורונה עד שישיבו את הנעדרים.

דרישותיהם לא התקבלו והדר יחד עם אורון שאול הי"ד, והאזרחים אברה מנגיסטו והשאם א סייד נותרו בידי חמאס עד המלחמה הנוכחית.

עיינו בכתבה זו (בשתי הפסקאות הראשונות) מה דרשה משפחת גולדין שמדינת ישראל תעשה? מדוע לדעתכם המדינה לא עשתה זאת?

מה דעתכם על דרישתה של משפחת גולדין לעומת דרישות שהעלו משפחות אחרות של חטופים ונעדרים במהלך השנתיים האחרונות?

קראו מאמר זה – האם אתם מסכימים עם התזה ולפיה אם היינו שומעים בקולה של משפחת גולדין אולי ניתן היה למנוע את ה7.10? מדוע?

מה הלקח שלדעתכם צריכה ללמוד מדינת ישראל מפרשה זו?

הפוסט הדר שב הביתה הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.