מטרות השיעור:

1. התלמידים יכירו את סיפורו של אליעזר בן יהודה ותחיית השפה העברית.
   2. התלמידים יבינו למה חשוב לדבר ולכתוב בעברית מה הערך המוסף.
   3. התלמידים יחוו קשר רגשי לשפה העברית ולזהות הישראלית.

מצגת

עברית זה אנחנו

פתיחה

שאלות פתיחה לדיון בעל-פה:
האם קרה לכם  שראיתם סרט –בשפה אחרת, ופתאום נאמרה מילה בעברית כמו "שלום" או "מזל טוב"? או אולי טיילתם בחוץ לארץ ופתאום שמעתם מישהו מדבר עברית? איך הרגשתם?

מהי ההרגשה שלנו , כשיש לנו שפה משותפת בין כולנו?

האם סבא וסבתא של ההורים שלכם דיברו עברית? מה היתה השפה שלהם?

צפייה בסרטון קצר 4 דקות – שמתאר את האתגר שעמד בפני בן יהודה. ואת אופן הפעולה:

גוף השיעור (25 דקות)

פעילות 1 – סיפור מחייה השפה
– קריאה מודרכת של סיפור קצר על אליעזר בן יהודה :

קטע קריאה – "הילד שלא דיבר עברית":
פעם, לפני יותר ממאה שנה, אף אחד כמעט לא דיבר עברית. היא הייתה שפה שאנשים רק קראו בה בתפילה ובתנ"ך, אבל לא דיברו בה ברחוב או בבית.
אבל היה אדם אחד, אליעזר בן יהודה, שהאמין שכדי שעם ישראל יחזור להיות עם בארצו, הוא צריך לדבר בשפה המקורית של העבריים, עוד מימי התנ"ך- השפה העברית. ולכן , הוא הקים עיתון ופעל להחיות את השפה. אבל החלום המיוחד שלו היה – שהוא והמשפחה שלו ידברו רק עברית.
ולכן שמר את הבן שלו לבד בבית, כי שאר הילדים דיבר בשפות אחרות. היה קשה כי לא תמיד היו להם מילים להשתמש בהן.

בהתחלה כולם צחקו עליו. הם חשבו שהוא משוגע. אבל הוא לא ויתר.
הוא כתב מילים חדשות בעברית, המציא מילים שלא היו קודם – כמו "רכבת", "עיתון", "גלידה" ו"מברשת שיניים"! והוא לימד עוד ועוד אנשים לדבר, עד שהעברית התחילה לחזור לחיים, והפכה לשפה של מדינת ישראל.
היום – בזכותו – אנחנו לומדים, כותבים, שרים ומשחקים בעברית.

שאלות להבנה:
1. למה אליעזר בן יהודה רצה שידברו בעברית?
2. מה היה קשה לו בהתחלה?
3. תנו דוגמה למילה שאתם אוהבים בעברית – אולי מילה שהוא המציא?
4. איך הייתם מרגישים אם לא הייתה לנו שפה משלנו?

פעילות 2 – משחק "עברית או לא?"
– הקריאו לתלמידים מילים: חלק בעברית, חלק באנגלית או מומצאות.
– עליהם לנחש: האם זו מילה עברית? (למשל: אופניים, סלפי, חלון, דינוזאור, לחמנייה…))

פעילות 3- היכרות עם השיר של האקדמיה ללשון עברית "שיר בעברית"

הציגו את הקליפ:

מה מיוחד בעברית לפי השיר? מילות השיר מופיעות בסוף המערך, ניתן לחלק לתלמידים)

• עברית יוצרת חיבור בין יהודים מכל התפוצות.
• עברית מחברת בין עבר לעתיד
• עברית מחברת בין קודש לחול
• עברית משמרת תרבות ויוצרת תרבות

 – כרזה לשפה העברית –
– כל תלמיד מכין שלט עם משפט שמסביר למה עברית חשובה לו.
– דוגמאות: "עברית – כי אני גר בארץ ישראל!", "עברית – השפה של סבתא ושלי"

סיכום (10 דקות)

שיחה מסכמת:
– למה לדעתכם השפה העברית כל כך חשובה?
– איך נוכל לעזור לשמור עליה?

משימת בית (רשות):
לבקש מההורים לספר לתלמידים על מילה אחת שהם לא הכירו כשהיו ילדים – ולברר מה משמעותה.

חומרי העשרה נלווים

שיר בעברית- מילות השיר:

שיר בעברית
ששרה לי אימא
שיר בעברית
שהיינו לומדים בכיתות
שיר לשפה שנודדת בין קודש לחול כבר דורות
שכותבת אותנו
בעשרים ושתיים אותיות

אַת שעשית עלייה
מכל קצוות תבל
מהחי"ת הגרונית של אחי
אל היידיש ששרה מלעיל
את שנתת לנו שם
מכנען ועד ישראל
שלא נתפרק בגלות
כמו מגדל בבל

והיום את קלילה כמו שי"ן שורקת של ילד ברחוב
לפעמים את מוקפדת כמו רי"ש של קריין חדשות
וכשבא לך לנוח, עדיין יודעת לשאול משאר השפות
מילה טובה וגם כמה קללות נדיבות

עברית, אנשים נלחמים עלייך, יום יום, כל הזמן
עדיין מאמינים שהעט חזק מן החרב
נלחמים אם אומרים גרביים ורודים או ורודות
וזה אותו הגרב, כלומר, אותה הגרב
ראיתי פודל מתקן סן ברנרד שנבח "WOOF WOOF" באנגלית
בבן־יהודה לפנות ערב
אמר לו: בעברית נובחים הב הב
צודק על פניו, אבל מה עכשיו?
ואולי פה קבור הכלב, עברית?
המלחמה עלייך לא פשוטה
אומר לך דוגרי, שזה מערבית, לא בקטע פולני
איך אמרו לפניי יוסי בנאי ורבקה מיכאלי?
עברית קשה שפה, בקטע אולפני
את רוצה לקלוט את כולם אבל קשה לקלוט אותך
כי יש בך משהו יוצא מן הכלל בקטע לשוני
את כמו שף תימני שמוסיף גבינה בולגרית לסלט ואומר
Voilà – עכשיו הוא יווני!

הפוסט עברית זה אנחנו! — מערך שיעור לגילאי יסודי (כיתות ב'-ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

כיתות: ה–ו (למערך מותאם לתלמידי חטיבה לחצו כאן)
משך השיעור: 45 דקות

מטרות השיעור

1. לפתח אצל התלמידים הבנה שהקשבה היא כלי מרכזי ללמידה ולהתקדמות.
2. לעורר מוטיבציה פנימית להקשבה למורה ולבעלי ניסיון.
3. להמחיש כיצד הקשבה חוסכת טעויות ומאפשרת “לראות רחוק יותר”.
4. להכיר לתלמידים את הדימוי “ננס על גבי ענק” כמודל לחשיבה לומדת.

הקשבה ככוח לצמיחה: ננס על כתפי ענק

פתיחה – למה בכלל להקשיב? (5 דקות)

המורה פונה לתלמידים בשאלה פתוחה:
“אם אתם רוצים להשתפר במשהו – ספורט, משחק מחשב, ציור, נגינה או לימודים – מה הדרך הכי מהירה להתקדם?”

לאחר מספר תשובות, המורה שואל:
“האם עדיף לנסות הכול לבד, או להקשיב למישהו שכבר עבר את הדרך לפניכם?”

המורה מסכם בקצרה:
יש דברים שאפשר לגלות לבד, אבל הרבה דברים אפשר ללמוד מהר יותר כשמקשיבים לניסיון של אחרים.

הדימוי- “ננס על כתפי ענק” (7 דקות)

המורה מציג את הביטוי ואת האיור של:

“ננס על כתפי ענק”

הסבר למורה:

“ננס הוא קטן. ענק הוא גבוה וחזק. ננס שעומד לבד רואה למרחק קצר.

 אבל אם הוא עומד על הכתפיים של ענק – הוא רואה רחוק יותר מהענק עצמו.

לא כי הוא גדול יותר, אלא כי הוא נעזר בגובה של אדם אחר.”

הענק = אדם עם ניסיון וידע.
הננס = מי שנמצא בתחילת הדרך.
ההקשבה = הדרך לעלות על הכתפיים.

קריאה בסיפור – ללמוד מניסיון (10 דקות)

מצורף בנספחים משל עם הודי עתיק מתוך "סיפורי פנצ'טנטרה"- אודות להקת אווזים, הממחיש את תוצאות חוסר הקשבה, ותוצאות של למידה מנסיונם של וותיקים ומנוסים.

ניתן להקריא או לחלק את הסיפור  “עצת האווז הזקן”.

דיון בעקבות הסיפור (10 דקות)

שאלות מנחות:

• מדוע האוזים לא הקשיבו לאווז הזקן?
• מה היה קורה אילו הקשיבו לאווז הזקן בזמן?
• כיצד הניסיון שלו הציל את כולם בסופו של דבר?

המורה מדגיש:
האווז הזקן לא היה חזק יותר – הוא היה מנוסה יותר.
כשהקשיבו לו, הם “עלו על הכתפיים” של הניסיון שלו.

דיון לסיכום- הקשבה ככלי לצמיחה (8 דקות)

 “כיצד הסיפור של האווזים, או של הננס על גבי הענק קשור אל הכיתה שלנו?”

 “כשאתם מקשיבים בשיעור, אתם לא רק מקשיבים למילים. אתם משתמשים בניסיון של מישהו שכבר למד את החומר, טעה, הבין, ויודע להזהיר מראש.”

שאלות לתלמידים:

• באילו מצבים הקשבה למורה יכולה לחסוך טעויות?

• באיזה תחום בחיים שלכם הייתם רוצים להיות ‘ננס על גבי ענק’?

נקודות להדגשה:

• מי שמקשיב חוסך לעצמו טעויות שכבר נעשו.
• מי שמקשיב מרוויח ניסיון שלא צבר בעצמו.
• מי שמקשיב , רואה רחוק יותר, מתקדם מהר יותר.
• הקשבה אינה סימן לחולשה, להפך הקשבה היא כח, כלי חזק להתקדמות.

נספח סיפור

 “עצת האווז הזקן” – משל עם הודי עתיק מתוך "סיפורי פנצ'טנטרה"

 עצת האווז הזקן

משל עממי הודי עתיק מתוך "סיפורי פנצ'טנטרה"

להקת אווזים התגוררה על עץ גבוה ביער ירוק, שהעניק להם בית מוגן. בין האווזים היה אווז אחד זקן וחכם. האווזים הצעירים כיבדו את הזקן, אך לעיתים לא הקשיבו לכל עצותיו.

יום אחד הבחין האווז הזקן בנצר של צמח מטפס קטן שהחל לגדול ליד שורשי העץ. הוא קרא לחבריו ואמר: "בואו נעקור את הצמח המטפס הזה כל עוד הוא קטן. אם נתעלם ממנו, הוא יגדל ויטפס על העץ. יום אחד אולי יגיע צייד, יטפס עליו ויגיע אל הקן שלנו." אך האחרים צחקו ואמרו שאין מה לדאוג – העץ נראה להם בטוח וחזק. הם התעלמו מאזהרת הזקן, והצמח המטפס המשיך לגדול לאיטו.

עם הזמן גדל הצמח המטפס והתפתל סביב גזע העץ, עד שנהיה עבה וארוך מספיק לטפס בעזרתו מהקרקע עד צמרת העץ. גם כששמו האווזים לב שהצמח התארך, אף אחד מהם לא טרח לכרות אותו. יום אחד, כשהאווזים יצאו מהעץ לחפש מזון, עבר צייד ביער. הוא הבחין באווזים שעל צמרת העץ ובצמח המטפס סביב הגזע, והחליט לנצל זאת. הצייד טיפס בקלות בעזרת הצמח המטפס עד לענפי העץ, פרש שם רשת גדולה כמלכודת, ואז ירד והסתתר בין השיחים כדי להמתין לשוב הלהקה.

בערב, כששבו האווזים אל העץ, הם לא הבחינו ברשת ונלכדו בה מיד. כנפיהם הסתבכו בחבלים, והם החלו לצווח ולפרפר בבהלה בניסיון נואש להיחלץ. רק האווז הזקן נשאר שקט ושליו במקומו. אחד הצעירים צעק אליו בחרדה: "איך אתה יכול להישאר כל כך רגוע? אנחנו בצרה צרורה!"

האווז הזקן השיב ברוך: "אמרתי לכם שיום אחד נתחרט שלא השמדנו את המטפס כשהיה קטן… אבל כעת חשוב שנתרכז במציאת מוצא." האווזים השתתקו והקשיבו לו. "עלינו להעמיד פני מתים," המשיך הזקן, "כשיגיע הצייד הוא יחשוב שמתנו ויזרוק אותנו אחד-אחד מהעץ אל הקרקע. נמתין בשקט, וכשהוא ישליך את האווז האחרון ולפני שיתחיל לרדת – כולנו נפרוש כנפיים ונברח בבת אחת."

כעבור זמן קצר טיפס הצייד אל צמרת העץ כדי לבדוק את המלכודת. הוא הופתע למצוא את כל האווזים שוכבים דומם בתוך הרשת, כאילו מתו. הצייד חשב שהאווזים אולי מתו מפחד, והחל למשוך אותם ולהשליך מטה, אחד-אחד. האווזים נפלו ארצה ונשארו לשכב ללא תנועה, בדיוק כפי שהדריך אותם האווז הזקן. כשהצייד זרק את האווז האחרון והתכונן לרדת, לפתע פרשו כל האווזים את כנפיהם ועפו לשמיים בבת אחת! הצייד נותר חסר אונים כשכל הלהקה חמקה מידיו ונעלמה.

לאחר שברחו למקום מבטחים, הודו האווזים לאווז הזקן על חוכמתו שהצילה אותם. הם הודו שטעו כשלא הקשיבו לעצתו. האווז הזקן חייך ואמר: "העיקר שלמדנו את הלקח." מאותו יום החליטו האווזים להקשיב תמיד לעצותיו של מי שמנוסה מהם, ולעבוד יחד כדי למנוע צרות בעתיד.

הפוסט הקשבה ככוח לצמיחה: ננס על כתפי ענק (כיתות ה–ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

כיתות: ז׳–ט׳ (למערך המכוון לתלמידי יסודי לחצו כאן)
מסגרת: חינוך (מתאים גם לתנ״ך)
משך השיעור: 90 דקות

מטרות השיעור

1. הבנת עקרון ההקשבה:
   התלמיד יבין כי הקשבה לחכמת הדורות ולבעלי ניסיון היא כלי מרכזי ללמידה, לצמיחה ולהתקדמות אישית וחברתית.
2. הקשבה כמנוע התקדמות:
   התלמיד יזהה שהקשבה איננה חולשה או ויתור על עצמאות, אלא אמצעי המאפשר “לראות רחוק יותר” באמצעות ניסיון שנצבר לפניו.
3. המשכיות בין־דורית:
   התלמיד יבין את רעיון רצף הדורות – כיצד חכמה, מוסר ותורה עוברים מדור לדור, ומתפתחים מתוך הקשבה ולא מתוך ניתוק.
4. עיון וניתוח טקסט:
   התלמיד ינתח סיפור תנ״כי (רחבעם בן שלמה) תוך הבחנה בין עצה המבוססת על ניסיון לבין עצה נטולת ניסיון, וינמק מסקנות בכתב.

מהלך השיעור

פתיחה  – ציטוט ניוטון (10 דקות)

המורה פותח את השיעור בציטוט, ללא הקדמה:

“אם הצלחתי לראות למרחוק, זה מפני שעמדתי על כתפי ענקים.”
אייזק ניוטון

שאלות פתיחה:

• מה לדעתכם ניוטון מבקש לומר?
• מי הם ה“ענקים” שעל כתפיהם הוא עומד?
• מדוע מדען כה גדול אינו מייחס את הישגיו לעצמו בלבד?

סיכום קצר של המורה:
גם התקדמות מדעית, כמו התקדמות אנושית, אינה נוצרת מאפס. היא נשענת על ידע, ניסיון וחכמה שנצברו בדורות קודמים. הקשבה למה שקדם לנו איננה עיכוב – אלא תנאי לראייה רחבה ועמוקה יותר.

ננס על כתפי ענק – האיור מן המאה ה־15 (15 דקות)

המורה מציג את האיור (ננס עומד על כתפי ענק).

שאלות לתלמידים:

• מי רואה רחוק יותר באיור?
• מדוע הננס מצליח לראות רחוק יותר מן הענק עצמו?
• מה מאפשר לו זאת?

סיכום המורה:
הננס אינו גדול יותר או חכם יותר – הוא פשוט נשען על גובה שכבר נצבר.
הענק מייצג ניסיון, ידע וחכמת חיים.
הננס מייצג את הדור הצעיר.
וההקשבה – היא הדרך לעלות על הכתפיים.

הדימוי מדגיש: מי שמקשיב, אינו מוותר על עצמאותו – אלא מתחיל את דרכו מנקודת פתיחה גבוהה יותר.

“והדרת פני זקן” – זקן כקונה חכמה (10 דקות)

המורה מציג:

“והדרת פני זקן” (ויקרא י״ט, ל״ב)

מדוע מכבדים את הזקן? (התלמידים לרוב מדברים על דאגה לחלש, הכרת תודה על השנים שנתנו לנו…) המורה מציג את פירוש חז"ל :

 המילה זקנה טומנת בתוכה את המשמעות– זה שקנה חכמה.
הכבוד אינו לגיל כשלעצמו, אלא לניסיון, לידע ולחכמת החיים שנרכשו עם השנים.

שאלה לכיתה:

• אילו דברים אפשר “לקנות” רק דרך זמן וניסיון, ולא דרך מידע מהיר?

משימת עיון וכתיבה – סיפור רחבעם (30 דקות)

קריאה מונחית

התלמידים קוראים בספר מלכים א׳ פרק י״ב:

• אות ו–ז – עצת הזקנים
• אות ח–יא – עצת הצעירים
• אות יב–טז – ההכרעה והתוצאה

משימת כתיבה

התלמידים עונים בכתב (בדף העבודה המצורף):

• מהי עצת הזקנים ומה עומד בבסיסה?
• מהי עצת הצעירים ומה מאפיין אותה?
• מדוע רחבעם בחר להקשיב לצעירים?
• מה היו תוצאות הבחירה?
• מה מלמד הסיפור על חשיבות ההקשבה לניסיון?

לאחר הכתיבה – שיתוף קצר במליאה.

סיכום השיעור – הקשבה ככלי לצמיחה (15 דקות)

המורה מסכם:

• מי שמקשיב – חוסך לעצמו טעויות שכבר נעשו.
• מי שמקשיב – מרוויח ניסיון שלא צבר בעצמו.
• מי שמקשיב – רואה רחוק יותר ומתקדם מהר יותר.
• הקשבה איננה חולשה – היא כוח.

שאלת סיום לתלמידים:

באיזה תחום בחיים שלך נכון לך להיות עכשיו “ננס על כתפי ענק”?

נספח – דף עבודה לתלמיד

הקשבה לחכמת הדורות

א. ציטוט פתיחה

“אם הצלחתי לראות למרחוק, זה מפני שעמדתי על כתפי ענקים” (ניוטון)

במשפט אחד: למה הכוונה בביטוי זה?

רחבעם בן שלמה

ב. עיון בטקסט (מלכים א׳ י״ב) קרא את הקטעים, ורשום כותרת לכל אחד מהחלקים:

• פסוקים ו–ז –
• פסוקים ח–יא –
• פסוקים יב–טז –

ענה בכתב:

1. מהי עצת הזקנים לרחבעם?

1. מהי עצת הצעירים?

1. מדוע לדעתך רחבעם בחר להקשיב לצעירים?

1. מה היו תוצאות החלטתו?

1. מה הלקח המרכזי של הסיפור לגבי הקשבה לניסיון?

באיזה תחום בחייך הקשבה לבעל ניסיון יכולה לעזור לך לראות רחוק יותר?

הפוסט הקשבה לחכמת הדורות – "על כתפי ענקים" (מותאם לגילאי חטיבה) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

משך: שיעור אחד (45–60 דקות)

למערך המותאם לתלמידי תיכון לחצו כאן

מטרות השיעור:

• להכיר את המשמעות של יום ההוקרה לפצועי צה"ל.

• לעורר הזדהות והבנה כלפי אנשים שנפצעו כדי להגן על מדינת ישראל.

• לעודד מחשבה על ערכים של עזרה, אמפתיה, כוח רצון ותקווה.

פתיחה (10 דקות)

שאלה פתוחה לדיון בכיתה:

"מה זה פצוע צה"ל? האם שמעתם פעם סיפור על חייל שנפצע?"

הקרנה קצרה (עד 3 דקות): דוקותיים: עדי דואגת לחיילים הגיבורים שנפצעו במלחמה"

מצורף קישור לתוכנית של כאן 11, לגבי מערך התמיכה בפצועי צה"ל – מתאים לצפייה עד דקה 2:22.

החלק הראשון חושף בעדינות את הפצועים, ואת העובדה שהם מקווים להחלים ולחזור חזרה בגבורה לצבא.

שאלות על הלוח – לענות המחברת או לדיון, תלוי בקשב של הכיתה-

• מה הרגשתם כשראיתם את הסרטון? (לתווך את את המושג "פצוע צה"ל" ומה ההבדל בין סתם פצוע
• מה מייחד את הפצועים שלנו?(בסרט הם אומרים שמחכים לחזור לחברים וליחידה שלהם)
• למה קבעו יום מיוחד לכבוד פצועי צה"ל? (כי מי שנפצע עשה זאת למען המדינה- ואנחנו רוצים להכיר תודה)
• מה לדעתכם עוזר לפצועים להמשיך הלאה? (הערכה, הכרה באומץ ובגבורה שלהם. עזרה במה שצריך, מה עוד?)

משימת כתיבה אישית (10 דקות)- כותרת מתוך עיתון ידיעות אחרונות:

ניתן לחלק לכיתה כטקסט עם שאלות:

(הציטוט מייצג רצון של לוחם שכבר הקריב למען המדינה את היכולת לראות, כאשר לחם בעזה.

ועדיין ממשך לקצות לתת ולתרום לה. מבהיר שהגיבורים האמיתיים הם אלו שחושבים על הנתינה גם כשחווים משבר. — כוח רצון שבאמצעותו מדביק השראה סביבו. וכן ראוי לציון המאמץ של המדינה לאפשר לו בעזרת מכשיר מיוחד, ובני שירות שמאפשרים לו להתגבר על הפציעה שלו)

• קראו את הכותרת של הכתבה. מה היא מספרת לנו על החייל מתן לוי?
• האם השם של החייל , מתאים למה שמספרת הכתבה?
• מה מרגש ומיוחד בכתבה?
• מה אנחנו יכולים ללמוד ממנה?

משימות קבוצתיות (25 דקות)

התחלקות ל-3–4 קבוצות. או ל4 תחנות שהתלמידים עוברים בינהם:

• כתיבת מכתב תודה לחייל פצוע:

עמדה עם מעטפות ודפים- התלמידים כותבים מכתבי עידוד חיזוק ואיחולי החלמה לחיילים פצועים. את המכתבים ניתן להעביר למחלקת שיקום באחד מבתי החולים בארץ.

• הכנת שלט כיתתי מושקע- לתלות מחוץ לבית הספר:

יצירת שלט ובו טקסט שמביע הערכה תמיכה והוקרה: תודה לגיבורים שלנו, אומרים תודה, מצדיעים לכם

מורה יכול/ה לעבור בין הקבוצות ולהכווין לפי הצורך.

משימת בית – בחירה מתוך שתי אפשרויות

ראיון משפחתי:
שאלו את אחד מההורים, סבא/סבתא: האם הכירו חייל שנפצע? מה קרה לו? מה הוא עושה כיום?

סיום (5 דקות)

השמעת שיר "בית לחזור" של עילי בוטנר ופצועי צה"ל
לינק לשיר

שיחה מסכמת:

• מהו "בית" בשביל הפצועים?
• מה נותן להם תקווה? ומה יכול לתת לנו תקווה?

הצעות להרחבה:

• ניתן להזמין לכיתה פצוע צה"ל שיספר את סיפורו (אם אפשרי לוגיסטית).
• אפשר להפוך את התוצרים הכיתתיים (כרטיסים, מכתבים, פוסטרים) לתערוכה בבית הספר.

הפוסט מערך שיעור ליום ההוקרה לפצועי צה"ל (כיתות ג'-ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

שכבת יעד: כיתות ד׳–ו׳

משך השיעור: 45–50 דקות

מטרות השיעור

1. להכיר את דמותו ופועלו של דוד בן-גוריון כמנהיג וכאדם ערכי.
2. לזהות ערכים מרכזיים בחייו ולמצוא את הקשר בינם לבין חיי התלמידים.
3. לעורר השראה ותחושת אחריות אישית וחברתית.
4. לעודד בחירה אישית של ערך ותרגומו למעשה יומיומי.

יום מורשת בן גוריון

מהלך השיעור

שלב א׳ – פתיחה חווייתית: "מי אני?" – משחק הרמזים (7-8 דקות)

מטרה: לעורר סקרנות סביב דמותו של דוד בן-גוריון וליצור חיבור רגשי ראשוני.

מהלך:

• נכתבים על פתקים רמזים על דמות מסתורית.
• כל פעם תלמיד אחד ניגש, שולף פתק, מקריא בקול ומנסה יחד עם הכיתה להבין על מי מדובר.
• לאחר כל רמז נעצרים לרגע ושואלים:
  • מה הרמז מלמד על האיש?
  • אילו תכונות או ערכים ניכרים בו?

הרמזים:

1. נולדתי בפולין וקראו לי דוד גרין.
2. בילדותי אהבתי ללמוד, במיוחד על ארץ-ישראל, וחלמתי להגיע לשם יום אחד.
3. כשהייתי בן 20 עזבתי את משפחתי ועליתי לארץ-ישראל, כמעט בלי לדעת עברית.
4. בארץ עבדתי בחקלאות ובשמירה – רציתי לעזור לבנות את הארץ במו ידיי.
5. האמנתי שיום אחד תהיה לנו מדינה משלנו.
6. כשהמדינה קמה, הייתי זה שקרא את מגילת העצמאות.
7. אחרי כהונתי כראש ממשלה עברתי לגור במדבר, בקיבוץ שדה בוקר.

כאשר אחד התלמידים מנחש נכון – מוצגת תמונתו של דוד בן-גוריון.
אפשר לשאול:

• מה הפתיע אתכם בחייו?
• למה לדעתכם בחר לגור דווקא במדבר לאחר שהיה ראש ממשלה?

שלב ב׳ – צפייה מודרכת בסרטון (7–8 דקות)

סרטון: “דוד בן-גוריון לילדים – האיש הקטן עם החלומות הגדולים”

מצורף קישור לסרטון מיחד לילדים של המכון למורשת בן גוריון. צפו והשיבו על השאלות לאחר מכן
הנחיה לפני הצפייה: בקשו מהתלמידים לשים לב במיוחד למה שבן-גוריון עשה – לא רק למה שדיבר עליו.

שאלות להבנת הסרטון לכתיבה במחברות ולדיון לאחר מכן:

1. כיצד רואים שבן-גוריון לוקח אחריות כבר בגיל צעיר?
2. מה הוא עושה מיד כשהוא עולה לארץ? מה זה מלמד על אהבתו לישראל?
3. בן-גוריון הבין שכדי שתהיה עצמאות למדינה – צריך צבא. איך הוא נערך לכך?
4. מדוע התעקש בן-גוריון על העיר ירושלים?
5. למה התכוון באומרו: “תעזו, תתמידו, תצליחו”?
   (דיון קצר: כיצד שלושת המילים הללו רלוונטיות גם לחיינו היום?)

שלב ג׳ – פעילות קבוצתית: הערכים שלנו

פתיחה:

בן-גוריון האמין שכל אדם, גם ילד, יכול לשנות את העולם אם יפעל על-פי ערכים.
נבחר כעת את הערכים שחשובים לנו ונראה איך אפשר להביא אותם לידי ביטוי.

1) בחירת ערכים (5 דקות)

כל קבוצה מקבלת רשימת ערכים:

• לקיחת אחריות
• חריצות
• יוזמה
• אהבת הארץ
• חיבור לשורשים
• חלוציות
• אומץ

כל קבוצה בוחרת 2–3 ערכים שלדעתה הם החשובים ביותר.

2) דיון קבוצתי (10 דקות)

על כל ערך הקבוצה עונה:

1. מדוע בחרנו דווקא בערך הזה?
2. איך הוא בא לידי ביטוי אצל בן-גוריון?
3. איך אנחנו יכולים ליישם אותו בחיי היום-יום?
4. דוגמה למעשה אחד שנוכל לעשות השבוע על פי ערך זה.

3) הצגת הערכים (5 דקות)

כל קבוצה מציגה ערך אחד ודוגמה למעשה קטן.
אפשר לערוך הצבעה על “ערך הכיתה”.

סיכום:

בן-גוריון האמין שאומץ, התמדה ואמונה בדרך בונים לא רק מדינה – אלא גם אדם.
כל אחד מאיתנו, בבחירות הקטנות שלו, ממשיך את הדרך הזו.
תעזו, תתמידו – ותצליחו.

הצעות להעמקה

• ניתן להרחיב עם משחק תחנות: “מסע חייו של בן-גוריון”.
• אפשר ליצור “חומת חזון” בכיתה עם משפטי השראה של בן-גוריון וציורים של התלמידים.
• בשיעור הבא: דיון קצר – מי הצליח ליישם את הערך שבחר השבוע?

ערכים מרכזיים העולים מן השיעור

• אחריות אישית וחברתית
• אהבת הארץ
• חזון ויוזמה
• שותפות ועשייה משותפת
• התמדה ואמונה בדרך

הפוסט מערך שיעור: "בן־גוריון ואנחנו – לבחור ולפעול בערכים" (כיתות ד'-ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

במערך זה מובא סיפורו הייחודי של הדר והקרב בו נפל ומקורות לדיון על הדרך בה ניהלה משפחתו את המאבק להשבתו.

חלק א – הדר-דמות המופת

עיינו במקורות הבאים, והסבירו מה ניתן ללמוד מהם על דמותו של הדר? מדוע המילים שנבחרו כדי לציין את דמותו הם "העז והענווה" מה ניתן ללמוד מכך?

על קורות חייו של הדר

על אמרותיו ודרכו של הדר (מתוך אתר בני עקיבא, תחת הכותרת של שמו)

השיר עוז וענווה שנכתב לזכרו

קליפ שעשו חבריו של גולדין לזכרו

מתוך דבריו של אביו פרופ' שמחה גולדין

חלק ב – קרב הגבורה

על קרב רפיח בו נפל הדר

סרטון קצר יחסית

סרטון ארוך יותר

הקרב בו נפל הדר והנסיונות לחילוצו היו אחד קרבות הגבורה החשובים במהלך מבצע צוק איתן. כיצד לדעתכם באו ערכי צה"ל ומדינת ישראל בפעילותם של הלוחמים בעת הקרב?

חלק ג – מאבק המשפחה

במשך 11 שנים נאבקה משפחת גולדין להשבת גופתו של בנה. עיקר דרישותיה היו לא להכנע לדרישות החמאס לשחרור מחבלים אלא להטיל כמה שיותר עיצומים ועונשים על החמאס ועל כלל תושבי רצועת עזה שרובם ככולם היו והינם תומכים נלהבים של החמאס. בין השאר דרשו בני המשפחה להעניש את תושבי עזה ואנשי החמאס באמצעות מניעת התרי עבודה, מניעת העברת כספים, הימנעות מהקלות מכל סוג שהוא ואף מאספקת חיסונים בעת הקורונה עד שישיבו את הנעדרים.

דרישותיהם לא התקבלו והדר יחד עם אורון שאול הי"ד, והאזרחים אברה מנגיסטו והשאם א סייד נותרו בידי חמאס עד המלחמה הנוכחית.

עיינו בכתבה זו (בשתי הפסקאות הראשונות) מה דרשה משפחת גולדין שמדינת ישראל תעשה? מדוע לדעתכם המדינה לא עשתה זאת?

מה דעתכם על דרישתה של משפחת גולדין לעומת דרישות שהעלו משפחות אחרות של חטופים ונעדרים במהלך השנתיים האחרונות?

קראו מאמר זה – האם אתם מסכימים עם התזה ולפיה אם היינו שומעים בקולה של משפחת גולדין אולי ניתן היה למנוע את ה7.10? מדוע?

מה הלקח שלדעתכם צריכה ללמוד מדינת ישראל מפרשה זו?

הפוסט הדר שב הביתה הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

(למערך שיעור מותאם לתלמידי על יסודי לחצו כאן)

מטרות השיעור

1. להכיר את דמותו של יצחק רבין כמנהיג גיבור ואוהב הארץ.
2. להבין מה משמעותם של ערכים כמו אחווה, שיח מכבד ואחריות מילולית.

יום הזיכרון ליצחק רבין – אחריות, אהבת הארץ ושיח מכבד

פתיחה (10 דקות)

הרקע לציון היום- ניתן להסבר והצגה ותיווך של המורה. לפי הבנת הכיתה.

יצחק רבין, יליד ירושלים, חניך בית הספר החקלאי כדורי, חייל ומפקד בפלמ"ח ובצה"ל, רמטכ"ל בזמן הניצחון במלחמת ששת הימים, שגריר ישראל בארצות הברית, ראש הממשלה בזמן מבצע אנטבה, חותם הסכם השלום עם ירדן והסכם הביניים עם הפלסטינאים. דבר שעורר מחלוקת בין אנשים בתוך מדינת ישראל, שכללו הפגנות, שלטים וקריאות קשות מאוד כנגד ראש הממשלה.

במהלך אחת ההפגנות, נרצח רבין בידי מתנקש יהודי על רקע אידאולוגי ופוליטי.

היכרות עם דמותו של רבין

חומר עזר: סרטון "נאום הר הצופים" של רבין, דקה ראשונה

הסרטון כולל התייחסות לגבורת הלוחמים וקטעים בעלי אופי קרבי. מומלץ לצפות מראש ולשקול את התאמתו לגיל ולרגישות התלמידים.

הנחיה למורה:
הציגו לתלמידים את המשפטים הבאים מתוך הנאום:

“המלחמה היא ענין קשה ואכזרי… אך דווקא במלחמה הזו באו לידי ביטוי גילויים מופלאים של אומץ לב, אחווה ורעות.”
“הצבא שלנו איננו רק כוח, אלא ביטוי לייחודו של עם ישראל כולו.”

שאלות פתיחה:

• מה פירוש “אחווה ורעות”?
• מה עלול לקרות בזמן מלחמה? ומה אומר רבין על אופיו המיוחד של צבא הגנה לישראל וחייליו?
• באילו מצבים בבית הספר, אפשר לאמץ את הדברים עליהם מדבר רבין?

פעילות מרכזית (25 דקות)

חלק א – דיון מונחה

 “החיילים נלחמו לא רק בזכות הברזל, אלא בזכות האמונה בצדקת דרכם ובאהבה העמוקה למולדת.”

העתיקו את הציטוט מתוך נאומו של יצחק רבין  למחברת והשיבו על השאלות:

• למה מתכוון רבין כשהוא אומר לא בסכות הברזל? היכן יש ברזל לחיילים?
• לפי הדברים הללו של יצחק רבין כשהיה רמטכ"ל במלחמת ששת הימים, מה נתן לחיילים כח מיוחד? מה הפך נתן להם "כח על"?
• איך אפשר להראות אהבה למדינה גם בלי להיות חייל?
  (לעזור לחברים,לתלות דגל, או מגן דוד, להגיד דברים טובים על המדינה להתנדב, לדבר בכבוד…)

חלק ב – אחריות על מילים (15 דקות)

במידה ויש תנ"ך בכיתה- לבקש מהתלמידים לפתוח בספר תהילים פרק ל"ד פסוק י"ד

“נצור לשונך מרע” (תהילים ל"ד, י"ד)

הסבר למורה: נצור זו מילה נרדפת ללשמור. וכמו נצירה של נשק, הלשון יכולה להיות כלי הורס, פוגע ומסוכן כמו כלי נשק, אם לא משתמשים בה באופן הנכון.
שוחחו בכיתה על הקשר בין "רצח רבין" לבין החשיבות של שמירה על שיח מכבד, במיוחד כשקיימת אי הסכמה.

פעילות:
כל תלמיד יקבל פתק ויכתוב:

• מילה אחת שמחזקת ומאחדת
• מילה אחת שעלינו להיזהר לא לומר לאחרים

אספו את הפתקים, ערבבו והקריאו כמה – ודונו איך מילים משפיעות על אנשים.

סיכום (10 דקות)

שאלו את הכיתה:

• מדוע נקבע יום מיוחד לזכר רצח יצחק רבין? (לזכור וללמוד כמה מסוכנת הסתה, וכיצד עלינו להתנהג כדי שלא יקרה דבר כזה שוב במדינת ישראל)
• האם גם היום אנחנו שומעים אמירות לא מכובדות שיכולות להחשב הסתה ברחוב או בחדשות?
• איך נוכל לשמור על שיח מכבד בבית הספר?

הפוסט מערך שיעור: יום רצח רבין – אחריות, אהבת הארץ ושיח מכבד (כיתות ג'-ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

(למערך שיעור מותאם לתלמידי יסודי לחצו כאן)

פתיחה: נאום רבין תואר לשם כבוד

כפתיחה לשיעור, נציג בפני התלמידים סרטון קצר ובו הקלטה של ראש הממשלה עת קיבל (כרמטכ״ל) את התואר דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית – נאום שנראה כאילו נכתב על השנתיים האחרונות בהם לחמה במדינת ישראל מול אוייבים רבים המבקשים להשמידה.

ייחודיותו ומוסריותו של צה״ל

כאמור, הקטעים בסרטון הם מתוך ״נאום הר הצופים״.

• למעוניינים, ניתן להעמיק עם התלמידים את הקריאה בנאום, שרבים מחלקיו רלוונטיים ואקטואליים גם בימינו. (קישור לטקסט המלא של הנאום):

״ביראת כבוד עומד אני לפניכם…במקום הקדום מלא ההוד הנשקף אל בירת הנצח שלנו, וצופה אל פני במותיהן של קדמוניות עמנו.

[…] יכולה השאלה להישאל, מה ראתה האוניברסיטה להעניק ד״ר של כבוד לפילוסופיה דווקא לחייל, כאות הוקרה על פעולותיו במלחמה.

מה לאנשי צבא ולעולמה של האקדמיה – המסמלת את חיי התרבות?

מה לאלו העוסקים לפי מקצועם באלימות ולערכי הרוח?

אלא שרואה אני בכבוד זה, שהינכם חולקים באמצעותי לחברי אנשי הצבא, הכרה עמוקה, שלכם, בייחודו של צה״ל, שאינו אלא ביטוי לייחודו של עם ישראל כולו.

[…] היום, באה האוניברסיטה ומעניקה לנו תואר של כבוד כאות הכרה ביתרונו הרוחני והמוסרי של צה״ל דווקא בלחימה עצמה, שהרי הגענו למעמד זה כתוצאה מן המערכה הכבדה, שאף כי נכפתה עלינו, יצאנו ממנה בנצחון, שהפך כבר היום לפלא.

המלחמה היא ענין קשה ואכזרי מעיקרו, מלווה בהרבה דם ודמעות אך דווקא במלחמה הזו שעברה עלינו, באו לידי ביטוי גילויים מופלאים ונדירים של אומץ לב וגבורה, שצידם של גילויים אנושיים של אחווה ורעות ואפילו של שאר רוח.

מי שלא ראה אנשי צוותו של טנק הממשיכים בתנופת ההסתערות כאשר מפקדם הרוג ורכבם פגוע קשה, חבלנים שסיכנו חייהם למלט חברם הפצוע בשדה מוקשים, מי שלא ראה את הדאגה והמאמץ שגילה חיל האויר כולו, כדי לחלץ טייס שצנח בשטח אויב – אינו יודע מסירות של חבר לחבר.

[…] זאת ועוד – בכל הגזרות בלטו בעדיפותם המפקדים של צה״ל בכל הדרגים, על פני מפקדי האויב. התושייה, התבונה, הנכונות, כושר האילתור, הדאגה לחייל, ובעיקר, ההליכה קדימה לפני פיקודיהם: כל אלה אינם טכניקה או עניינים של חומר. אין להם הסבר סביר, אלא במונחים של הכרה עמוקה במוסריותה של מלחמתם.

גילויים אלה ראשיתם ברוח וסופם ברוח.

התעלותם של לוחמינו לא בזכות הברזל באה אלא בזכות התודעה של שליחות עליונה, של הכרה בצידקת ענייננו, של אהבה עמוקה למולדת ושל הכרת התפקיד הקשה שהוטל עליהם – להבטיח קיום האומה במולדתה, לקיים – ואפילו יהיה זה במחיר חייהם – זכותו של עם ישראל לחיות חייו במדינתו – חופשי עצמאי בשלום ובשלווה.

צבא זה שעמדה לי הזכות לעמוד בראשו בעת המלחמה הזו, מהעם בא ואל העם חוזר – עם המתעלה בשעת דוחק ואשר יכול לכל אויב בזכות רמתו המוסרית, הרוחנית והנפשית בעת מבחן.״

שאלות לדיון בכיתה:

• לאור דבריו רבין בנאום, מהו יתרונו הרוחני והמוסרי של צה״ל? במה הוא מתבטא?
• בנאום מדבר רבין על כך שהאמונה וההכרה במוסריותו של צה״ל ובצדקת דרכנו במלחמה שנכפתה עלינו, הן הבסיס לנצחונות ולאותם גילויים של אומץ לב וגבורה. בימינו יש כאלו – מבחוץ ומבפנים – שמנסים לערער על מוסריותם ועל צדקת דרכם של מדינת ישראל וצה״ל במלחמת חרבות ברזל. מה הייתם עונים לאותם מערערים?

ירידה מהארץ

בשנת 1976 נערך עם ראש הממשלה דאז יצחק רבין ריאיון עיתונאי. בסוף הריאיון נשאל רבין על תופעת הירידה מן הארץ שהיתה אז, ורבין אמר על היורדים כי הם ״נפולת של נמושות״.

• רגע של עברית: עיינו בהסבר של ״אתר השפה העברית״ (מקור) לביטוי ייחודי זה, שנכנס כמטבע לשון לשפה העברית:

לאור הסבר זה – כתבו במילים שלכם מה היה יחסו של יצחק רבין לאותם אנשים היורדים מן הארץ?

• המילים החריפות בהן נקט רבין כנגד היורדים עוררו סערה, ורבין נדרש להתנצלות. בריאיון שנערך עמו לעיתון של יורדים מהארץ, אמר רבין: ״כאשר טבעתי את הביטוי בזמנו, הייתי סבור שמדינת ישראל חייבת לתחום קו ברור ונחרץ שיפריד בין ישראלים שעוזבים את המדינה בשעת התמודדות עם בעיות ביטחון, כלכלה וחברה קשות ביותר, ובין אלה הנשארים למרות הקשיים ונושאים בנטל המדינה. האווירה היום שונה. ישראלים החיים בחו"ל, בעיקר בארה"ב, עוזרים למדינה״.
  • האם וכיצד לדעתכם ישראלים שחיים בחו״ל עוזרים למדינה?
  • האם לדעתכם אותם ישראלים שנמצאים שם עושים זאת למען עזרה למדינה, או מסיבות אחרות? מה הן?
  • האם לדעתכם גם בימינו ״מדינת ישראל חייבת לתחום קו ברור ונחרץ שיפריד בין ישראלים שעוזבים את המדינה בשעת התמודדות עם בעיות ביטחון, כלכלה וחברה קשות ביותר, ובין אלה הנשארים למרות הקשיים ונושאים בנטל המדינה״? – כיצד?
  • הכינו כרזה המעודדת ישראלים להשאר בארץ/לחזור אליה מהגולה, ברוח דבריו של רבין (ניתן להיעזר בכלי בינה מלאכותית).

• הצעה נוספת: קראו את טורו של יועז הנדל: ״״נפולת של נמושות״: ירידה איננה אופציה״.
  • ערכו בכיתה דיבייט בנושא ירידה מן הארץ בזמננו.

נצור לשונך מרע – על חופש הביטוי והסתה

כידוע, ב-4 בנובמבר 1995 נרצח ראש הממשלה יצחק רבין בידי יגאל עמיר. בתקופה שקדמה לרצח היו מחאות נגד רבין ומדיניותו, שקידמה הסכמי שלום מול הפלסטינים, הסכמים אלו היו נתונים במחלוקת עמוקה וקשה בציבוריות הישראלית, ואשר קודמו במרץ למרות שגם באותה התקופה בוצעו פיגועי טרור רצחניים (למשל: הפיגוע בקו 5; הפיגוע בצומת בית ליד; והפיגוע בקו 20 ברמת גן).

בחלק מהמחאות היו קריאות ״רבין בוגד״ ושלטים ברוח זו. מאז ועד ימינו נטען כי ההפגנות נגד רבין ומהלכיו, בהן היו גם כרזות המציגות את רבין כ״בוגד״ היו למעשה הסתה, וכי הן שזרעו את הזרעים לרצח המזעזע. מנגד היו שטענו כי ההפגנות ותכנם היו חלק מחופש הביטוי במסגרת דיון נוקב על מדיניות הממשלה וכי אין להם קשר למעשה הרצח שכל הצדדים הסתייגו ממנו והיו מזועזעים ממנו.

• צפו בהסבר קצר על חופש הביטוי וחשיבותו בדמוקרטיה בסרטון המצורף
• ערכו דיון בכיתה: היכן לדעתכם צריך לעבור הגבול בין חופש הביטוי ובין הסתה?

שלושה עשורים אחרי רצח רבין עולה שוב בחברה הישראלית שאלת הגבול בין חופש הביטוי להסתה.

• לפניכם מגוון פרסומים ברשת מהתקופה האחרונה – האם לדעתכם הם חוסים תחת הגנת ״חופש הביטוי״, או שיש בהם משום הסתה?
  • ריסוס גרפיטי ״ביבי בוגד״: בתל אביב וגם בבאר שבע.
• לפניכם מבחר ״ציוצים״ ברשת x (טוויטר לשעבר) האם יש לדעתכם הבדל בין הציוצים השונים? אם כן – מהו?

https://twitter.com/odaskal/status/1852945768136511759

https://twitter.com/odaskal/status/1786765462962851912

חוות הדעת של היועמ"שית ושל היועץ המשפטי של משרד האוצר חדות וברורות: חוק המעונות הוא "חוק ההשתמטות 2", מי שתומך בחוק הזה, תומך בהשתמטות מצה"ל בזמן מלחמה.

מי שתומך בחוק הזה בוגד באנשי המילואים ובלוחמי צה"ל.

— יאיר לפיד – Yair Lapid (@yairlapid) November 3, 2024

רגע,
שאני אבין,
אנא הבהרנא לי:
זה כבר מותר להגיד
"ביבי בוגד", או, שצריך
לחכות עם זה כמה ימים?

— בועז לא בֹּעַז (@BoazQuant) November 2, 2024

׳אחים לנשק׳ שעודדו וקראו לאי התייצבות (מכבסת המילה סרבנות) שהצהירו כי קיימת פגיעה בכשירות חיל האוויר וכי יש טייסים שלא יתייצבו ביום פקודה, והכל לאוזני אוייבינו. אחים לנשק שעל ידיהם בין השאר מרוח דם נרצחנו ממשיכים לשסות ולפלג על יסוד שקרים! הפעם המציאו שקר הזוי שאין לחיילי מילואים…

— טלי גוטליב (@TallyGotliv) October 5, 2024

תקשיבו ותקשיבו טוב שמאל קפלניסטי מופקר:
התגובה הפראית והחולנית שלכם לפיטורין סופר לגיטימיים של שר מממשלה שאתם בכלל לא תומכים בה, מוכיחה מעבר לכל ספק (אם היה למישהו כזה) שאתם כנופיה עבריינית ופאשיסטית שמסכנת את קיומנו כאן כעם יהודי בארצו.
מי אתם ומה אתם?
שום תואר אקדמאי או רזומה…

— מני אסייג menny assyag (@mennyassyag) November 6, 2024

• חישבו או ערכו דיון בכיתה: האם גם אנחנו לעתים חוטאים בבריונות ברשת או בהסתה? מדוע לדעתכם זה קל לנו יותר מאשר פנים אל פנים? האם אנו יכולים לקבוע לעצמנו כללים, שירסנו אותנו בהתנהלותנו ברשת?
• בחברה הישראלית ישנן מספר יוזמות הקוראות למתן את השיח הציבורי. ביניהן המיזם לניטור השיח (קישור) שהוקם ביוזמת הורים שכולים מהמלחמה הנוכחית. מה דעתכם על מיזם זה? האם אתם מכירים מיזמים דומים?

הפוסט שלושים שנה לרצח יצחק רבין הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מטרות

1. התלמידים יכירו משמעות העלייה לישראל בעבר – על הקשיים ועל הגעגוע
2. התלמידים יחושו גאווה ושייכות לארץ ישראל
3. התלמידים יהיו מודעים לעלייה ולעולים בהווה, ועל חשיבות העלייה לקיומה של מדינת ישראל

מצגת מותאמת

חלק א' – פתיחה (10 דקות)

דיון על המילה "עולה"

•  "מה פירוש המילה עולה?"(בכיתות מתקדמות ניתוח השורש ע.ל.ה)
  באילו הקשרים משתמשים במילה זו? (עולה לכיתה א', עולה על מגדל גבוה)
• שאלה מנחה: "מדוע אנחנו אומרים שעולים לישראל, ולא 'מהגרים' כמו בעולם?"
• האם אתם מכירים עולים חדשים? עולים וותיקים? יכולים לספר עליהם?
• איך ייתכן שלמרות שאנחנו בתקופה של "מלחמה" ויש עולים רבים שמגיעים לארץ?
• סיכום קצר: הביטוי מלמד על היחס המיוחד שלנו לארץ – לא רק מקום מגורים, אלא עלייה למקום שיש לו ערך ומשמעותי מזה דורות, עולים מכל העולם לארץ הקודש.

חלק ב' – שיר "השיירה" (20 דקות)

השמעת השיר והצגת הסרטון מתוך ערוץ קק"ל ביוטיוב:
שיר השיירה – הפקת קק"ל

קריאה מודפסת

חלוקת מילות השיר לתלמידים (מצורף מטה*)

שאלות מנחות על השיר- מומלץ לבקש מהתלמידים להשיב בכתיבה במחברת, לאחר צפייה בסרטון ותוך עיון במילות השיר.

1. מתוך הסרטון שראיתם, והשיר, מהם הקשיים שמתוארים בשיר?(לתלמידי הכיתות הגבוהות – צטטו שורות שמביעות קושי בשיר)
   – עלייה בדרכים קשות, עזיבת בית, הגעה לארץ לא מפותחת, אנשים שונים מתקשים להסתדר יחד, עבודה קשה בארץ.
2. מה מקורות הכוח של העולים לפי השיר?(לתלמידי הכיתות הגבוהות – צטטו מהשיר את השורות שמביעות תקווה, כח)
   – חלום משותף, זיכרון של הדורות הקודמים, התקווה שממשיכה לעודד, האמונה שיהיה טוב בארץ, הכוח להיות יחד.
3. מהי "השפה אשר נרדמה" המוזכרת בשיר? למה לדעתך השפה היא עניין חשוב ומשפיע למדינה? ולעולים אליה?
4. מה לדעתך פירוש המשפט בפיזמון החוזר "ונמשכת שיירה מהמאה שעברה"?
   – העלייה אינה התחילה עכשיו: כבר דורות יהודים חולמים ועולים, והכוח שלהם עובר אלינו.

סיכום והפנמה (10 דקות)

• דיון קצר: "מה אפשר ללמוד מהעולים על אהבת הארץ ועל התמדה?"
• סיכום מורה:
  העלייה לישראל הייתה מסע קשה, אבל תמיד מלווה באמונה ובתקווה. גם היום כשעולים לארץ – הם חלק מהשיירה הגדולה של עם ישראל, שממשיכה כבר מאות שנים.

חלק ג' – העלייה לארץ כיום

מצורפים נתונים של משרד העלייה והקליטה לגבי עולים משנה האחרונה. (ניתן לחלק לקבוצות עם דף המידע)

זו הזדמנות לשוחח עם הילדים מדוע בישראל יש מדרד ייחודי לנושא הזה? מה התפקידים שלו?

קישור לנתונים – (לכיתות הצעירות – ניתן רק להתייחס לתמונה ולכותרת)

×     מה מודיע משרד העלייה והקלטה?

×     מדוע הוא פירסם את הידיעה הזו לקראת חג הפסח? האם יש קשר בין עלייה לארץ וחג הפסח?

×     מדוע השר מגיע לקבל את פני העולים?

×     האם אתה חושב שיהיה לעולים השגיעו לישראל קל או קשה להתאקלם? (הזדמנות לדבר על המילה התאקלמות).

×     כיצד ניתן להקל עליהם? 

כיוונים למשימות לבית – לבחירת המורה:

• נסו לאתר עולה חדש בסביבתכם, בבית הספר, אולי בשכונה. והכינו לו ברכת ברוך הבא אישית.
• הכינו שלט גדול לרגל יום העולה , ולכבוד העולים באיזור. ותלו מחוץ על שער בי"ס.
• שאלו את ההורים מהיכן הם עלו? אולי ההורים או הסבים עלו? והאם יש להם זכרונות שהם שמעו על העלייה לארץ, וההתאקלמות בה.
• נסו לדמיין את עצמכם בארץ אחרת. איזה מכתב געגוע הייתן כותבים אל הארץ?

חומרים נלווים

• מילות השיר "השיירה" (מודפסות).
• סרטון: שיר השיירה – קק"ל.

שיר השיירה /מילים: עלי מוהר

בלשונות רבות מספור דיברנו
וזה את זה כמעט בכלל שלא הכרנו
ומקומות רבים מאוד עזבנו
ורק מקום אחד רצינו ואהבנו
ומקומות רבים מאוד עזבנו
ואל הארץ, אל הארץ באנו.

ונמשכת שיירה
מן המאה שעברה
רחוקים כבר היוצאים
איכרים וחלוצים
שעמלו עבדו בפרך
בלי לראות את סוף הדרך
ועכשיו עוברים אנחנו
לא שקטנו ולא נחנו
לא ימשיכו בלעדינו
זוהי הרפתקת חיינו.

מגטאות ומחנות הגחנו
אל הביצות ואל הישימון הלכנו
מקצות ערב, מרוסיה ופולניה
הדלקנו אור גם בדימונה גם בדגניה.
מקצות ערב, מרוסיה ופולניה
הדלקנו אור גם בדימונה גם בדגניה.

ומכל הגלויות
ועם כל הבעיות
עם נוצר וארץ קמה
ושפה אשר נרדמהשוב התחילה מתעוררת

ומדברת ומדברת
מסביב יהום הסער
רב הקושי והצער
אבל יש על מה לשמוח
יש עוד אומץ, יש עוד כח.

איך ישראל צומחת מסביבנו
היא חזקה יותר מכל חסרונותינו
וגם הנגב עוד יהיה פורח
ועוד נדאג שהזקן יהיה שמח.
וגם הנגב עוד יהיה פורח
ועוד נדאג שהזקן יהיה שמח.

ומכל הגלויות
ועם כל הבעיות
מסביב יהום הסער
רב הקושי והצער
אבל יש על מה לשמח
יש עוד אומץ, יש עוד כח.
ונמשכת שירה
מן המאה שעברה
רחוקים כבר היוצאים
אכרים וחלוצים
שעמלו עבדו בפרך
בלי לראות את סוף הדרך
ועכשיו עוברים אנחנו
לא שקטנו ולא נחנו
לא ימשיכו בלעדינו
זוהי הרפתקת חיינו.

הפוסט מערך שיעור "יום העולה במערכת החינוך" (כיתות ב'-ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

כמה דגשים חשובים:

• חשוב שיהיה מסך עם מקרן וסאונד
• ניתן להסיר או להוסיף קטעים בהתאם לקהל היעד. זהו בסיס לעבודה.
• במידה ויש צורך, ניתן בהחלט לחלק את הקטעים בין מספר קריינים.
• מצורף שקף שישמש כשקופית רקע למסך למהלך הטקס.
• מצורף פולדר להדפסה, על גביו יחזיק כל קריין את הטקסט שהוא מקריא.

אנו ממליצים לגשת להכנת הטקס מתוך תחושת אחריות ומתוך הבנה שזיכרון, זהו גורם מכונן ומשפיע על חוסן וזהות של עם שלם, הן בהווה והן בעתיד. ואתם עורכי הטקס בעלי השפעה משמעותית על הקהל שניצב לפניכם.

חשוב שלצד ביטוי לאירועים הקשים יהיה ביטוי לכוחות החיוביים שעלו מן העם בזמנים קשים אלו ובהן תקווה, תפילה, גבורה, רעות. שפה מחזקת של אנחנו! חיבור רגשי למולדת.התייחסות להקשר ההיסטורי – ולמבט לעתיד.

קישור לטקס המלא באתר "פורום הזיכרון הלאומי".

לבקשתכם, לנוחיותכם, מצורף להלן הטקס באופן פחות מעוצב. אך עם הטקסטים פתוחים ונתונים לגזירה ועריכה:

קישור לרקע למקרן

קריין/נית א: היום אנו מציינים את יום מתקפת הטרור בשמחת תורה התשפ"ד- 7/10/2023 בעקבותיה החלה ישראל במלחמת "חרבות ברזל".

אילו יכולנו באמת להזכיר ולזכור את כל מי שנתעלה השמיימה בסערת הימים (נוראֵי ההוֹד) הללו- לא היה מספיק לנו יום זכרון אחד, היינו צריכים ימים שלמים, רק כדי להזכיר את השמות.. את הפנים.. את המעשים..את המילים.

קריין/נית ב: ואולי היינו מבקשים לעמוד מול כל זאת רק בדומיה- ללא מילים כלל-

להודות שאין לנו מילים. רק קול דממה דקה מן הדקה…ובסיומה- תפילה חרישית- שראשיתה כראשית סיפורו של העם הזה והיא נצח, כמוהו.

קישור לסרטון – "התנערי" (5:04 דקות)

קריין/נית: הרבה עמדנו משתאים ללא מילים במלחמה הזו. ללא מילים מול הכאב, ובאותה נשימה ללא מילים מול העוצמה של האור שהתגלה בנו- וביתר בהירות בלוחמים שלנו – ראינו וידענו:

נפלאים מאיתנו. הבטנו בעיני לוחמינו וראינו בעינינו ממש- איך מקום הגבורה שם מקום העדינות והחסד- איך הידיים ידי נשר והלב כנפי יונה.

הנה מכתב שכתב לוחם מילואים בימי הלחימה הראשונים למשפחה בכפר עזה:

שלום אחים יקרים. אני לא יודע מי אתם, אבל התארחנו מחלקה של לוחמי צנחנים בבית שלכם בכפר עזה.

עברנו בבתים רבים, סרקנו, חיפשנו אם יש מחבלים לחסל, אם יש ניצולים להציל או לצערנו מתים לקבור, אם יש אמצעי חבלה ולחימה שמסכנים את כוחותינו.

אבל היינו גם צריכים לשהות זמן ממושך יותר, האמת שמאוד השתדלנו לשהות בלילה במבנים ציבוריים בקיבוץ,
להשאיר לכם את המקום הפרטי שעזבתם בסערה – רק שלכם, אבל לפעמים הצורך המבצעי ואילוצים שונים דרשו מאיתנו להיכנס לבתים פרטיים. כדי להגן על השכנים שלכם, כדי להגן על החיילים שלנו.

היה לי קשה, אני לא יודע אם אתם חטופים, מתים או חיים. ראינו רק את התמונות על המקרר, את החיוך של הילדים המתוקים, והקירות והעיצוב החמים והיפה של הבית, סיפרו לנו איזה משפחה מדהימה אתם. נראה לי שהתארגנתם לאיזה חופש משפחתי בצפון.

ממש השתדלנו, לא נגענו בדברים אישיים, השתדלנו לא להכנס לחדרים, קיפלנו את השטיח בסלון והזזנו בעדינות את הצעצועים, את הכורסאות, גם את הכיסא עם הכביסה המקופלת הכנסתי לחדר. לא לקחנו אוכל רק השתמשנו בברזים למים. כשיצאנו החזרנו הכל למקום וניקינו את הזבל.

יש שם מדף אחד קטן שקצת יצא מהקיר בגלל ציוד הלחימה – סליחה.

אני מקווה שכשהמלחמה הזאת תסתיים, אחרי שמדינת ישראל תנקום את נקמתכם ותשיב את כבודה הלאומי- נשוב לכפר עזה, יחד נפריח את המקום ויחזרו ילדים לשחק ברחובות, אני מקווה שאתם חיים, בלי נדר אחזור לתקן את המדף שיצא מהקיר…תודה על האירוח. מקווה שאתם בטוב."

קריין/נית 2: מכתב לנמענים לא ידועים. המשפחה ששהינו בביתה בכפר עזה.

קישור לסרטון – עידן עמדי מדבר לאחר הפציעה (3:46 דקות)

קריין/קריינית: בימי המלחמה נאלצנו לנוע בין  הכללי לפרטי…בין הקרוב לנו לבין  המעגלים הרחוקים יותר שפתאום קַרבו לנו גם. נאלצנו להרחיב את מִנעד החיבוק וההכלה, להגדיל את מוטת הכנפיים של תפילותינו על שמות שלא הכרנו ופתאום נלחשו בדמעות, ולנסוע קילומטרים לנחם כי זה האֵבֵל של כולנו, ולעיתים, לעיתים נחתה המכה קרוב מאוד, והמעגל הרחב נמזג במעגלי הקהילה והישוב, השכונה והרחוב…(/במעגלי הקהילה והרחוב, הסניף או בית הספר…)

*כאן ניתן להכניס קליפ של נופלי הישוב/ בית הספר

( או קטע זכרון למישהו שהוא נופל מקומי)*

קריין/נית:

מיהו חייל?

בשעות הראשונות של המִתקפה, כאשר ההפתעה וההלם שִתקו את המערכות והצבא עדיין לא פעל בצורה מסודרת ורחבה מספיק בשדות הקֵטֵל- קמו אנשים- לא כי קראו להם- לא כי גוייסו- אלא כי ליבם הזניק אותם לחוש לעזרת אחיהם הזועקים. אנשים תפסו רכב, תפסו נשק ורצו.. נכנסים לתוך התופת- כי איפה שצריך אותי- שם אהיה.

קישור לסרטון – האחים קלמנזון ואביחיל ראובן (13:17 דקות)

• הקטע על האחים קלמנזון לקוח מתוך הסידרה "גיבורים", נסלי ברדה של mako, ערוץ 12 וקשת. כל הזכויות שייכות לנ"ל.

קטע במה- מלחמתי – קישור למוזיקה (2:08 ד')

המוזיקה נוצרה ע"י נעמי חיות והזכויות שמורות לה.

קריין/נית:

פַּנִים

רגע לפני שרַגְשה עלינו האֵימה, עוד היינו עסוקים בוויכוחים נוקבים בתוכנו- מהם פניה של החברה בישראל? ההפגנות רעשו, השלטים שיסעו, היחד איים להיקרע, התפרים העדינים התרופפו…

אבל אז קם עלינו, אויב מר ופרץ לתוככי יישובנו ובתינו- מחפש אחר פנינו- להשחית.

פנינו- ולא, לא היה לאויב הבדל בין פני תינוק, לפני זקן, בין פני אדם חובש כיפה או פני רעיה צעירה- הוא חיפש את הפנים של ישראל- וכשאנחנו חשבנו –  עם מפוזר ומפורד- הוא בקולו הטמא- הודיע לנו- עם אחד. כולכם אחד.

קישור לסרטון התנדבות  (2:38 ד')

קריין/נית: אחרי שהעשן מתפוגג, בין שֵם שהוּתר לפרסום לבין סבב מילואים נוסף, מתחילים להתגלות חיים- סיפורים ומילים- ציטוטי אמת ויופי- ויש רצון לצאת לרחוב ולתלות על כל תחנת אוטובוס, כל עמוד תאורה  או מעקה את הפנים האמיתיות שלנו. שלא נשכח.

קישור לקליפ סטיקרים (1:50 ד')

קריין/נית: גם בתוך החושך- לא ניתן שלא לזכור ולהכיר טובה על רגעי האור:

אם מישהו היה מספר לנו לפני כמה שנים שישראל תצליח להוציא לפועל סדרת התפוצצויות מתואמת של אלפי ביפרים ומאות מכשירי קשר של פעילי חיזבאללה בלבנון ובסוריה בתוך יומיים.

מכה שלמעשה הביאה, ביחד עם מבצע חיצי הצפון, מבצע סדר חדש, והתמרון הקרקעי בלבנון, להכרעת זירת לבנון במלחמת חרבות ברזל לטובת ישראל – האם היינו מאמינים?

אם מישהו היה מספר לנו לפני עשור, שכמו מגדל קלפים,

יפלו אויביה המאיימים של מדינת ישראל בזה אחר זה- ובראשם נסראללה?

שיחיא סינוואר יפול כאחרון המחבלים העלובים  ביותר לידֵינו ומשטר אסד יתמוטט לעיננו- היינו מאמינים??

אם מישהו היה מספר לנו בארבעים השנה האחרונות- שישראל תעֵז פנים לבדה מול מעצמת איראן המתחמשת באֵרֵס- ועם יקום כלביא-

שיֵצאו משטח ישראל כ-200 מטוסים לטיסת פתע מעל העויינת שבאויבנו וכל המטוסים ישובו בשלום- היינו מאמינים??

שבמבצע צבאי של מדינה שקטנה פי כ75 ממדינת איראן העצומה תצליח ישראל

לבצע פגיעה בתוכנית הגרעין של איראן, כולל פגיעה במתקני גרעין ברחבי המדינה, הריגת בכירים בצמרת הביטחון ובמשמרות המהפכה, השמדת 80% ממערך ההגנה האווירית והשגת עליונות אווירית בשמי איראן.

האם היינו יכולים להאמין??

ויש לציין כי בישיבת הממשלה ערב המבצע, הוצגה לממשלה הערכת צה"ל כי במלחמה עלולים להיהרג לנו בין 800 ל-4,000 אזרחים(!)

ונכון שכל אבדה שספגנו היא עולם ומלואו, אך האם אנחנו יכולים להבין את סדר גדול האירוע??

יותר משהיינו מאמינים, היינו כחולמים.

קריין/נית ב:

יש חשבון ויש חשבון…

יש חשבון שבו אנו המפסידים

והם המנצחים.

הנה הוכנו- נשפך דמנו

חרב עברה

בבתינו

ברחובותינו

ויכלה לנו

פילחה בליבנו

ונפלנו—

אך בחשבון אחר

טַמיר יותר

כשמתפזר אבק השרפה

ואור נשפךְ

על החיים שנגדעו

התמונה מתבהרת

ולא ניתן לטעות

הניצחון אינו שייך למי שמנופף חרב ומרעיש את העולם בצעקות מוות.

אלַא לְאֵלֵה שבשקט

שרים חייהם ומותם- שירת נצח- שירת חיים. שיר שכולו אהבה.

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ
אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב,
הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל
וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן,
הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹקינוּ,
מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם,
וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה
וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהֵם
בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם.

יִתֵּן ה' אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ
נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם!
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
יִשְׁמְרֵם וְיַצִּילֵם מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה,
וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה,
וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם.
יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם,
וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן.
וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב
"כִּי יה' אֱלֹקיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם,
לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם
לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם".
וְנֹאמַר: "אָמֵן".

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּחַזֵּק וְתִשְׁמוֹר וְתִנְצוֹר אֶת אֲחֵינוּ בֵּית יִשְֹרָאֵל, הַשְּׁבוּיִים וְהַשְׁבוּיוֹת, בַּעֲבוּר שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים בַּעֲבוּרָם. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עֲלֵיהֶם, יִשְׁמְרֵם מִכָּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכָּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂי יְדֵיהֶם,

יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וִישִׁיבֵם מְהֵרָה לְחֵיק מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם, ונֹאמַר אָמֵן.

אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַנְּתוּנִים בְּצָרָה וּבַשִּׁבְיָה, הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם, וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.

_______________________________________

תודה לצוות "בית מחזות" על יצירת התוכן- לפיתוח התוכן והרחבת הטקסט ניתן לפנות בקישור.

התכנים עובדו ונערכו לשימוש חינוכי וללא מטרות רווח. במידה ומצאת פגיעה בזכויות כאלו ואחרות- נודה ליידוע "פורום הזיכרון הלאומי" ואנו נתקן בהתאם.

הפוסט הנחיות והמלצות למארגני טקס 7.10 – שנתיים למתקפת הפתע על ישראל הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.