תנועת המרי העברי הוקמה באוקטובר 1945 ופעלה עד יולי 1946. ייחודה של התנועה היה שלראשונה התאחדו שלש המחתרות היהודיות – ההגנה, האצ״ל והלח״י – לארגון אחד שפעל בתיאום. מטרת האיחוד היתה להביא לסיומו של המנדט הבריטי על ארץ ישראל, והקמתה של מדינה יהודית ריבונית בארץ לאחר אלפי שנים.

שיתוף הפעולה בין שלוש המחתרות בא לאחר תקופה קשה מאוד ביישוב העברי, המכונה ״הסזון״ (על שם עונת הציד), במהלכה נרדפו אנשי האצ״ל בידי אנשי ״ההגנה״, שהסגירו אותם לידי הבריטים.

קראו באתר הארכיון הציוני המרכזי וענו:

• מהם הגורמים להקמת התנועה המאוחדת?

• לפי הכרזה של תנועת המרי – כיצד יש להזדהות בפני שוטרי המנדט?
• האם לדעתכם יש בכך רק משום חבלה בפעולות השיטור, או שבמודע או שלא-במודע יש בכינוי שנבחר מסר עמוק יותר? מהו?

יש להדגיש כי גם בתקופת ״הסזון״, נמנע מנחם בגין מפקד האצ״ל מלהשיב במתקפה כנגד ההגנה, על מנת למנוע מלחמת אחים. בגין כינה את תנועת המרי העברי ״האחדות הלוחמת״.

• האם ל״אחדות לוחמת״ יש יותר מאשר יתרון מספרי? מהו היתרון האיכותי של אחדות לוחמת?
• האם זכור לכם מידע כללי או משיעורי היסטוריה עוד מקרה בו בגין עשה ויתורים למען מניעת מלחמת אחים?

תקופת פעולתה של התנועה התאפיינה בתיאום פעולות מרשימות שכוּונו נגד תשתיות וסמלי השלטון הבריטי. המטרה הייתה לשבש את פעילות הממשל ולמנוע מבריטניה לקיים את מדיניות "הספר הלבן״:

אחת מהפעולות הידועות והמשמעותיות של תנועת המרי היה ״ליל הגשרים״. בפעולה זו הותקפו במקביל ובפעולה מתואמת 11 גשרים שחיברו את ארץ ישראל עם שכנותיה. מטרת הפעולה היתה לפגוע בנתיבי האספקה של הבריטים לארץ.

צפו בסרטון הקצר הבא, בו מתארים חלק ממשתתפי הפעולה את האירועים:

• לפי מאיר פעיל (הדובר הראשון) – מה היתה מטרת הפעולה? האם היא היתה רק צבאית?

אך לא הכל הלך חלק בלילה זה, ואחת הפעולות הסתבכה:

ב-27 בדצמבר 1945 תקפו אנשי לח״י את מתקני הבולשת הבריטית בירושלים. בהסתערות שלקוחה כמו מן הסרטים, הם פרצו פנימה תוך שהם מטילים רימונים ויורים אל עבר אנשי הבולשת. באותו היום תקפו אנשי אצ״ל את מתקני הבולשת ביפו, ואת מחנה הצבא הבריטי בגני התערוכה בתל אביב.

• מה ניתן ללמוד מתיאום הפעולות בין הארגונים?

סיומה של תנועת המרי

בתגובה ל"ליל הגשרים", פתחו הבריטים במבצע רחב היקף (מבצע "אגאתה", שזכור בתולדות היישוב העברי בשם ״השבת השחורה״) שכלל עוצר כללי, חיפושים ביישובים, ומעצר של כ-2,700 איש – בהם מנהיגים פוליטיים ואנשי "ההגנה" והפלמ"ח.

ניתן לצפות בסרטון הקצר הבא:

לאחר ה"שבת השחורה", החליט האצ"ל, באישור דרג בכיר ב"הגנה" (משה סנה, שנמלט), לפוצץ את האגף הדרומי של מלון המלך דוד בירושלים, ששימש כמטה המנהלי והצבאי של השלטון הבריטי בארץ.

האצ״ל, שהיה אחראי על ביצוע הפעולה, העביר מראש מספר התרעות לפינוי מלון המלך דוד, במטרה שרק המבנה ייפגע. בסופו של דבר הבריטים החליטו לפנות מהמלון רק אזרחים ששהו במלון, ולא את החיילים שלהם ששהו בו.

בפיצוץ נהרגו 91 אנשים (בריטים, יהודים, ערבים ואחרים). האירוע הקטלני הוביל לפירוקה של תנועת המרי העברי, לאחר שההגנה התנערה מהפעולה – למרות שהיתה שותפה בתכנונה. בין ההיסטוריונים ישנה מחלוקת האם לפעולה היתה השפעה על החלטתם של הבריטים לעזוב את הארץ ולסיים את המנדט.

• האם לדעתכם התנערותה של ״ההגנה״ מהפעולה במלון המלך דוד ופירוקה של תנועת המרי העברי היו נכונות?
• האם לדעתכם במאבק לעצמאות היהודית היה מקום לפעולות מסוג זה?
• האם לדעתכם במאבק לעצמאות היהודית יש חשיבות ערכית לאחדות, או שהיא רק אמצעי בדרך להשגתה? נמקו והסבירו.
• מהו לדעתכם האיום הגדול ביותר שדורש היום אחדות מלאה של העם? ומה יכול לשמש כ"מלון המלך דוד" של ימינו – מעשה או אירוע שיכול לפגוע באחדות זו?

הפוסט תנועת המרי העברי: סוד האחדות במאבק על הריבונות הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

קהל יעד: כיתות ג-ו

(מערך לתיכון על נאומי המפקדים במלחמת ששת הימים; מערך לתיכון על שירי מלחמת ששת הימים)

משך השיעור: 60–90 דקות

מצגת

יום ירושלים

מטרות השיעור

1. התלמידים יכירו באופן בסיסי את משמעות יום ירושלים

1. התלמידים יכירו את היחס לירושלים לאורך הדורות.
2. התלמידים יבטאו את הקשר האישי שלהם לירושלים באמצעות פעילות יצירתית.

ציוד נדרש (מצורף להדפסה מהירה כנספח)

• הדפסת כרטיסיות לתחנות עם תמונות ושאלות
• דפי טקסט קריאה ושאלות הבנה
• דפי "אבנים ירושלמיות"
• טושים ודבק

פתיחה – דיון במליאה

המורה פותחת ברקע שמכוון ללוחות זמנים:

העם היהודי גר בארץ ישראל מאז שיצא ממצרים. לפני כ־2,000 שנה הרומאים כבשו את ירושלים, החריבו את בית המקדש, והגלו (העבירו את האנשים ממקומם למדינה אחרת) היהודים התפזרו לארצות שונות בעולם. מאז ועד הקמת מדינת ישראל, יהודים חיו במקומות רבים ורחוקים.

פניה לכיתה:

• אילו מקומות אתם מכירים שבהם חיו יהודים לאורך הדורות? מאיזה מדינות הגיעו הסבים שלכם או ההורים שלהם? (מרוקו, ארה"ב, תימן, אתיופיה, פולין, רוסיה, עיראק, ספרד, צרפת, גרמניה ועוד.)

למרות שהיהודים היו רחוקים מאוד מירושלים, ונולדו ילדים, נכדים ונינים שכבר לא ראו את ירושלים בעצמם, הם המשיכו לזכור אותה ולהתגעגע אליה.

שאלות לדיון

• איך אפשר להתגעגע למקום שלא היית בו?
• איך עם שלם מצליח לזכור מקום במשך 2,000 שנה?

חלק א׳ – תחנות חקר

איך זכרו את ירושלים במשך 2000 שנה?

התלמידים מתחלקים לקבוצות. כל קבוצה מקבלת תחנת חקר ובה:

• שתי תמונות
• קטע מידע קצר
• שאלות לדיון.

(כרטיסים מוכנים להדפסה מצורפים כנספח)

תחנה 1 – שבירת הכוס בחופה

תחנה 2 – "לשנה הבאה בירושלים הבנויה"– שולחן ליל הסדר

תחנה 3 – מתפללים לכיוון ירושלים

תחנה 4 – קיר לא מסויד בבית

תחנה 5 – חג הסיגד של יהדות אתיופיה

תחנה 6 – עולים לירושלים למרות הקושי

סיכום חלק א׳ במליאה

כל קבוצה מציגה את המסקנות שלך לשאלה איך זכרו את ירושלים במשך 2000 שנה?

המורה מסכמת על הלוח, במשפט מה שמציגה כל אחת מהתחנות.

ירושלים נשארה בלב של העם היהודי לא בגלל שכולם ראו אותה, אלא בגלל שכל דור סיפר עליה לדור הבא. כך אפשר להתגעגע גם למקום שלא היית בו: כששומעים עליו, מתפללים אליו, שרים עליו וחולמים להגיע אליו. והמנהגים השונים שלמדנו עזרו לשמור על הזיכרון הזה 2000 שנה.

חלק ב׳ – טקסט קריאה- יום ירושלים

קראו את דף המידע והשיבו על השאלות במחברת.

מדוע מציינים את יום ירושלים?

לִפְנֵי כְּאַלְפַּיִם שָׁנָה גָּלוּ הַיְּהוּדִים מִירוּשָׁלַיִם וּמֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְאַרְצוֹת רַבּוֹת בָּעוֹלָם. אַף עַל פִּי שֶׁחָיוּ רָחוֹק, הֵם לֹא שָׁכְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם. הֵם הִתְפַּלְּלוּ לִכְיוּוֹנָהּ, שָׁרוּ עָלֶיהָ וְקִוּוּ לָשׁוּב אֵלֶיהָ.

לִפְנֵי כְּשִׁבְעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה הוּקְמָה מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, וִיהוּדִים רַבִּים חָזְרוּ לָאָרֶץ. הָעָם שָׂמַח מְאוֹד, אֲבָל יְרוּשָׁלַיִם עוֹד הָיְתָה חֲצוּיָה. הַכּוֹתֶל הַמַּעֲרָבִי וְהָעִיר הָעַתִּיקָה לֹא הָיוּ בִּידֵי מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, וִיהוּדִים לֹא יָכְלוּ לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶם.

בְּמִלְחֶמֶת שֵׁשֶׁת הַיָּמִים נִלְחֲמוּ חַיָּלֵי צָהָ״ל עַל יְרוּשָׁלַיִם. הַצַּנְחָנִים נִכְנְסוּ בִּגְבוּרָה דֶּרֶךְ שַׁעַר הָאֲרָיוֹת, שִׁחְרְרוּ אֶת הָעִיר הָעַתִּיקָה וְאִחֲדוּ מֵחָדָשׁ אֶת יְרוּשָׁלַיִם.

וְאָז קָרָה דָּבָר מְרַגֵּשׁ מְאוֹד. לַמְרוֹת שֶׁהַחַיָּלִים הָיוּ חֲזָקִים וְאַמִּיצִים, כְּשֶׁהֵם הִגִּיעוּ לַכּוֹתֶל הַמַּעֲרָבִי הֵם הֵחֵלּוּ לִבְכּוֹת מֵהִתְרַגְּשׁוּת. הֵם חָשְׁבוּ עַל כָּל הַדּוֹרוֹת שֶׁלִּפְנֵיהֶם: סַבָּא וְסָבְתָא, וְגַם סַבָּא רַבָּא, שֶׁהִתְגַּעְגְּעוּ לִירוּשָׁלַיִם וְחָלְמוּ לָשׁוּב אֵלֶיהָ.

זֶה הָיָה יוֹם שָׂמֵחַ וּמְיֻוחָד לְכָל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל. מֵאָז מְצַיְּנִים אֶת יוֹם יְרוּשָׁלַיִם, לְכָבוֹד אִחוּד הָעִיר וַחֲזָרַת הָעָם הַיְּהוּדִי לִירוּשָׁלַיִם לְאַחַר שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁל גַּעְגּוּעִים.

שאלות הבנה

1. לפני כמה שנים גלו היהודים מירושלים?
2. מה עשו היהודים כדי לא לשכוח את ירושלים?
3. מה קרה לפני כשבעים ושמונה שנה?
4. מדוע השמחה על הקמת המדינה לא הייתה שלמה לגמרי?
5. לאילו מקומות בירושלים לא יכלו יהודים להגיע?
6. באיזו מלחמה נלחמו חיילי צה״ל על ירושלים?
7. דרך איזה שער נכנסו הצנחנים לעיר העתיקה?
8. מה עשו הצנחנים בירושלים?
9. מדוע החיילים בכו כשהגיעו לכותל המערבי?
10. מדוע מציינים את יום ירושלים?

חלק ג׳ – פעילות יצירה – בונים את ירושלים של היום

הזמנה ליצירה:

במשך דורות יהודים זכרו את ירושלים, חלמו עליה והתגעגעו אליה. במלחמת ששת הימים ירושלים התאחדה מחדש. עכשיו נשאל:

איזו ירושלים אנחנו רוצים לבנות היום?

כל תלמיד מקבל דף בצורת "אבן ירושלמית".

על האבן הוא כותב:

• מה אני אוהב בירושלים
• מה מיוחד בעיניי בירושלים
• מה אני מאחל לירושלים
• איזו מילה חשובה הייתי רוצה להוסיף לירושלים של היום

לאחר מכן מדביקים את האבנים על בריסטול גדול, או על לוח באחת מקירות הכיתה ויוצרים יחד:

"ירושלים שלי"

תחנה 1 – שבירת הכוס בחופה

תמונות

מידע לתלמידים

בחתונה יהודית יש רגע שמח מאוד: החתן והכלה עומדים תחת החופה ומקימים בית חדש. אבל דווקא ברגע השמח הזה נהגו לשבור כוס. המנהג מזכיר לנו שגם בשמחה גדולה אנחנו זוכרים את ירושלים ואת בית המקדש שחרב. נוהגים לומר לפני כן את הפסוק:

"אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי".

כך ירושלים מצטרפת לשמחה, והשבר בכוס מזכיר כי השמחה אינה שלמה.

שאלות לקבוצה

1. מה מזכירה שבירת הכוס?
2. למה מזכירים את ירושלים דווקא בחתונה?
3. מה זה מלמד על המקום של ירושלים בלב של העם היהודי?

תחנה 2 – "לשנה הבאה בירושלים הבנויה"

תמונות

מידע לתלמידים

בליל הסדר אנחנו מספרים על יציאת מצרים, סיפור שקרה לפני זמן רב מאוד. אבל בסוף ההגדה לא נשארים רק בעבר. מסיימים במילים:

"לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה".

כלומר: אנחנו זוכרים את מה שהיה, אבל גם מקווים לעתיד טוב יותר ולחזרה לירושלים.

שאלות לקבוצה

1. על איזה סיפור מדברים בליל הסדר?
2. למה מסיימים את ההגדה דווקא בתקווה לירושלים?
3. איך המשפט הזה עזר ליהודים לזכור את ירושלים במשך דורות?

תחנה 3 – מתפללים לכיוון ירושלים

תמונות

מידע לתלמידים

יהודים שחיו במקומות רחוקים בעולם התפללו לכיוון ירושלים. יהודי במרוקו, בתימן, באתיופיה, בפולין או בעיראק — כולם פנו בתפילה אל אותו מקום. כך, גם כשהיו רחוקים מאוד, ירושלים הייתה המרכז שאליו כולם הביטו.

"עיר שחוברה לה יחידיו- עיר שעושה את כל ישראל חברים"

שאלות לקבוצה

1. לאיזה כיוון פנו יהודים בתפילה?
2. מה מיוחד בכך שיהודים מכל העולם פנו לאותו מקום? איך זה השפיע על היחס בין יהודים ממקומות שונים?
3. איך תפילה יכולה לעזור לזכור מקום רחוק? 

תחנה 4 – קיר לא מסויד בבית

תמונות

מידע לתלמידים

כאשר בונים בית חדש, יש מנהג להשאיר חלק קטן בקיר שאינו צבוע, זכר לחורבן ירושלים. גם כאשר אדם שמח בבית חדש ויפה, הוא משאיר סימן קטן שמזכיר: עדיין אנחנו זוכרים את ירושלים. כך הזיכרון לא נשאר רק בבית הכנסת או בספרים, אלא נכנס ממש לתוך הבית. יש חיבור בין הבית הפרטי שלי למקום של כל היהודים.

שאלות לקבוצה

1. מה משאירים בקיר של בית חדש?
2. למה מזכירים את ירושלים דווקא בבית חדש?
3. מה זה מלמד על הדרך שבה יהודים זכרו את ירושלים? 

תחנה 5 – חג הסיגד של יהדות אתיופיה

תמונות

מידע לתלמידים

יהודי אתיופיה חגגו במשך דורות את חג הסיגד. ביום זה היו מתכנסים, מתפללים, ומביעים געגוע גדול לירושלים. באתיופיה נהגו לעלות למקום גבוה, כמו הר, ולהתפלל לכיוון ירושלים. היום, במדינת ישראל, רבים חוגגים את הסיגד בירושלים.

שאלות לקבוצה

1. מה עשו יהודי אתיופיה בחג הסיגד?
2. למה עלו למקום גבוה?
3. איך חג כזה עוזר לשמור על געגוע לירושלים?

תחנה 6 – עולים לירושלים למרות הקושי

תמונות

מידע לתלמידים

במשך הדורות היו יהודים שלא הסתפקו רק בתפילה ובגעגוע. למרות שהדרך הייתה ארוכה, קשה ולעיתים מסוכנת, היו אנשים שעלו לארץ ישראל ולירושלים. הם רצו לראות את המקום שעליו שמעו כל חייהם, להתפלל בו, ולהרגיש שהם קרובים יותר לחלום של העם היהודי.

שאלות לקבוצה

1. למה היה קשה להגיע לירושלים בעבר?
2. מה גרם לאנשים לצאת למסע כזה?
3. מה אפשר ללמוד מאנשים שהיו מוכנים להתאמץ כדי להגיע לירושלים?

מדוע מציינים את יום ירושלים?

לִפְנֵי כְּאַלְפַּיִם שָׁנָה גָּלוּ הַיְּהוּדִים מִירוּשָׁלַיִם וּמֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְאַרְצוֹת רַבּוֹת בָּעוֹלָם. אַף עַל פִּי שֶׁחָיוּ רָחוֹק, הֵם לֹא שָׁכְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם. הֵם הִתְפַּלְּלוּ לִכְיוּוֹנָהּ, שָׁרוּ עָלֶיהָ וְקִוּוּ לָשׁוּב אֵלֶיהָ.

לִפְנֵי כְּשִׁבְעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה הוּקְמָה מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, וִיהוּדִים רַבִּים חָזְרוּ לָאָרֶץ. הָעָם שָׂמַח מְאוֹד, אֲבָל יְרוּשָׁלַיִם עוֹד הָיְתָה חֲצוּיָה. הַכּוֹתֶל הַמַּעֲרָבִי וְהָעִיר הָעַתִּיקָה לֹא הָיוּ בִּידֵי מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, וִיהוּדִים לֹא יָכְלוּ לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶם.

בְּמִלְחֶמֶת שֵׁשֶׁת הַיָּמִים נִלְחֲמוּ חַיָּלֵי צָהָ״ל עַל יְרוּשָׁלַיִם. הַצַּנְחָנִים נִכְנְסוּ בִּגְבוּרָה דֶּרֶךְ שַׁעַר הָאֲרָיוֹת, שִׁחְרְרוּ אֶת הָעִיר הָעַתִּיקָה וְאִחֲדוּ מֵחָדָשׁ אֶת יְרוּשָׁלַיִם.

וְאָז קָרָה דָּבָר מְרַגֵּשׁ מְאוֹד. לַמְרוֹת שֶׁהַחַיָּלִים הָיוּ חֲזָקִים וְאַמִּיצִים, כְּשֶׁהֵם הִגִּיעוּ לַכּוֹתֶל הַמַּעֲרָבִי הֵם הֵחֵלּוּ לִבְכּוֹת מֵהִתְרַגְּשׁוּת. הֵם חָשְׁבוּ עַל כָּל הַדּוֹרוֹת שֶׁלִּפְנֵיהֶם: סַבָּא וְסָבְתָא, וְגַם סַבָּא רַבָּא, שֶׁהִתְגַּעְגְּעוּ לִירוּשָׁלַיִם וְחָלְמוּ לָשׁוּב אֵלֶיהָ.

זֶה הָיָה יוֹם שָׂמֵחַ וּמְיֻוחָד לְכָל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל. מֵאָז מְצַיְּנִים אֶת יוֹם יְרוּשָׁלַיִם, לְכָבוֹד אִחוּד הָעִיר וַחֲזָרַת הָעָם הַיְּהוּדִי לִירוּשָׁלַיִם לְאַחַר שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁל גַּעְגּוּעִים.

קראו השיבו על השאלות במחברת.

1. לפני כמה שנים גלו היהודים מירושלים?
2. מה עשו היהודים כדי לא לשכוח את ירושלים?
3. מה קרה לפני כשבעים ושמונה שנה?
4. מדוע השמחה על הקמת המדינה לא הייתה שלמה לגמרי?
5. לאילו מקומות בירושלים לא יכלו יהודים להגיע?
6. באיזו מלחמה נלחמו חיילי צה״ל על ירושלים?
7. דרך איזה שער נכנסו הצנחנים לעיר העתיקה?
8. מה עשו הצנחנים בירושלים?
9. מדוע החיילים בכו כשהגיעו לכותל המערבי?
10. מדוע מציינים את יום ירושלים?

הפוסט מערך שיעור ליום ירושלים – יסודי: איך מתגעגעים למקום שלא היית בו? (כיתות ג-ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

במסגרת יום ירושלים אנו מציינים את איחוד העיר שהתרחש במהלך מלחמת ששת הימים.

בעקבות אותה מלחמה נכתבו עשרות שירים. חלקם מתארים את הקרבות, חלקם נכתבו לפניה או במהלכה כדי לרומם את מצב הרוח הלאומי, אחדים מזכירים את הנופלים ורבים מעלים את ירושלים המשוחררת על ראש שמחתם. במקביל לשירים אלו נכתבו במהלך השנים מאות שירים לכבודה של ירושלים. ניתן ללמוד רבות על המלחמה ומשמעותה כמו גם על ירושלים דרך השירים, מוזמנים לבחור את השירים המעניינים אתכם ודרכם ללמוד וללמד על המלחמה, על שחרור ירושלים ועל משמעותם בימינו.

מלחמת ששת הימים

את יום חרות ירושלים אנו מציינים בראש ובראשונה כיום הודיה וזכרון על הנצחון במלחמת ששת הימים בשנת 1967. המלחמה שנכפתה על מדינת ישראל בעל כורחה הייתה אחד מהנצחונות הצבאיים המהירים והמוחצים ביותר בהיסטוריה העולמית. המלחמה חילצה את ישראל מאיומי ההשמדה של מכונת המלחמה הערבית, אפשרה למדינת ישראל לשחרר שטחי מולדת שנכבשו בידי המצרים הירדנים והסורים, עוררה בלב היהודים בארץ ובכל רחבי העולם גאווה יהודית ותחושת שייכות ואהבה לעם ישראל ולארץ ישראל.

מעל הכל אפשרה המלחמה את חירותה ואיחודה של ירושלים והעניקה לעם ישראל את הזכות לחזור לקדושים שבמקומותיו.

ככל מלחמה גבתה ששת הימים מחיר כבד בנופלים ובפצועים, ולמרות הנכונות הישראלית להגיע להסכמי שלום המשיכו הערבים בארץ ומחוצה לה להמשיך ולהאבק ולפגוע בישראל עד ימינו אלה. מאבק זה יצר מחלוקת קשה בעם לגבי דרכי הפתרון לסכסוך ומחלוקת זו מתגלגלת באופנים שונים עד ימינו.

הפוסט שישה ימים, עיר אחת ושירים הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

מבצע מוקד

מלחמת ששת הימים נפתחה במבצע מוקד. צפו בסרטון הקצר שלפניכם המתאר את המבצע.

קראו את ״פקודת היום״ של מפקד חיל האוויר מוטי הוד לקראת ״מבצע מוקד״ שפתח את מלחמת ששת הימים.

• הוכיחו מדבריו של מוטי הוד, כי למרות שלכל מלחמה ממלחמות ישראל עד אז היו הגורמים הספציפיים שלה, יש למעשה חוט אחד המאחד את כולן – הן במטרתם של הקמים עלינו, הן ביחס של ישראל למלחמות.
• האם לדעתכם המשיך חוט מקשר זה לשזור גם את שאר מלחמות ישראל שאירוע לאחר מכן? נמקו.
• דבריו של הוד מלאים ברוח-קרב. האם לדעתכם היה מי שערער על כך בזמנו? מדוע? האם אתם חושבים שגשיתו של מוטי הוד נכונה? נמקו.

נאום הר הצופים של רבין

ביוני 1967, מיד לאחר מלחמת ששת הימים, קיבל הרמטכ״ל יצחק רבין תואר ד״ר לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

קראו קטעים מתוך הנאום שנשא רבין באותו מעמד (כאן בקישור).

• למה מתכוון רבין באמרו כי החיילים ששחררו את ירושלים ״נגעו…הישר אל תוך לב לבה של ההיסטוריה היהודית״?
• לאור דבריו של רבין, מהי לדעתכם אותה ״ההתגלות״ שהיתה ללוחמים ״בהר הבית״, והיתה ״גדולה מהרגלי הלשון, שהרי היא הבליטה אמת עמוקה זו כברק״?
• לכיתות מתקדמות: מלחמת ששת הימים נחשבת לאחד הנצחונות המזהירים בתולדות ישראל בפרט והעמים בכלל. לאחר המלחמה יצאו לאור הרבה ״אלבומי נצחון״ המפארים את ההישג המרשים של צה״ל. זאת למרות המחיר הגבוה של המלחמה (736 בששה ימים). יחד עם זאת, גם אז נשבו כנראה רוחות של הרהור וערעור על המחיר ששולם. אתרו בדבריו של רבין את דברי הביקורת שלו על תפישות אלו, והסבירו את דבריו.
• בחרו משפט אחד מדבריו של רבין, והשתמשו בו כבסיס לפסקה קצרה אותה תכתבו, כ״מסר מרבין״ לעם היהודי בשנת 2026 למלחמת התקומה.
• מה הדומה ומה השונה בין ביצועי חיל האוויר וצה"ל במבצע מוקד לביצועיו בימי "עם כלביא" ו"שאגת הארי"?

הפוסט מדברים ששת הימים, על נאומים ופקודות יום בימי המלחמה ומשמעותם הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

משך השיעור 45 דקות

מטרות השיעור

• זיכרון הנופלים אינו רק זיכרון של העבר, אלא קריאה להמשך חיים בעלי משמעות.
• התלמידים יכירו את משמעות הביטוי "במותם ציווי לנו את החיים"- הנתינה של החיילים למעננו, למען המדינה, מחייבת אותנו להמשיך בשליחותם.
• "למלא את החלל" – התלמידים יבחרו פעולה אישית פשוטה שבאמצעותה יוכלו “להמשיך את הדרך”, מתוך תפיסה של הנצחה למעשה.

רעיון מרכזי למורה

המעבר החינוכי בשיעור הוא:
מזיכרון  |  למשמעות  |  לפעולה

המושג המארגן:
ציוו לנו את החיים

הדגש אינו על מה שהיה או שאבד, אלא על זיכרון עם משמעות לעתיד:
הנופלים פעלו מתוך שליחות למדינה לעם ולארץ – והמשימה שלנו היא להמשיך ערכים אלו בחיי היום־יום.

במותם ציוו לנו את החיים

מהלך השיעור

פתיחה – דיון (5 דקות)

כותבים על הלוח:

“לא לשווא נפלו בננו
לא לשווא נשפך הדם
כי במותם ציוו עלינו
להמשיך הלאה בדרכם”
(רחמים שקרוב)

מומלץ לעבור על כל המילים ולוודא התלמידים מבינים את ממשמעותם (לשווא, הלאה)

• מה המסר של השיר?
• מה פירוש “להמשיך הלאה בדרכם”?
• למה יש חשיבות שיהיה יום זיכרון? מה צריך לזכור?
• רשמו על הלוח : "במותם ציוו לנו את החיים"

שלב א’ – היכרות עם חלל והערך שלו

ניתן לבחור חלל לפי היכרות של הילדים עם בוגר בית הספר או תושב המקום- ניתן לחפש אפשרויות באתר "בחייהם ציוו" המשלב קטעי השראה של הנופלים ומידע קצר אודותם: https://fzl.org.il/lesson_plans/

בן זוסמן

 בדברים שכתב בן, אפשר לראות את הרעיון הזה של המשך הדרך והמשמעות של החיים.
נקרא קטע קצר מתוך צוואתו של בן זוסמן ז״ל, שנפל בצפון רצועת עזה:

“אני כותב לכם את ההודעה הזו בדרך לבסיס. אם אתם קוראים את זה כנראה שקרה לי משהו. כמו שאתם מכירים אותי, כנראה אין מאושר ממני כרגע. לא סתם הייתי ממש לקראת הגשמת החלום שלי בקרוב. אני שמח ומודה על הזכות שתהיה לי להגן על הארץ היפה שלנו ועל עם ישראל.

גם אם יקרה לי משהו, אני לא מרשה לכם לשקוע בעצב. הייתה לי הזכות להגשים את החלום והייעוד שלי ותהיו בטוחים שאני מסתכל עליכם מלמעלה ומחייך חיוך ענק.”

שיח כיתתי מונחה

• מה מהדברים בצוואה הכי נגע בכם? מדוע?
• כיצד הדברים עליהם דיברנו עד עתה באים לידי ביטוי בצוואה של בן זוסמן זכרו לברכה?
• בפסקת הפתיחה כותב בן כי “הייתי ממש לקראת הגשמת החלום שלי בקרוב”, מה החלום שלו לפי מה שכתב? (הרצון לפעול למען העם והארץ?)
• מה הערך שנוכל להמשיך לזכר בן זוסמן?

לסיכום הדיון – "לא לשווא- למען המדינה האהובה שלי"

בן כתב על איך הוא חי ובשביל מה – עם תחושת שליחות, עם אהבה לעם ולארץ שלנו, ועם רצון לתת מעצמו.

הערה למורה

לתלמידים צעירים יותר ניתן לקצר את הציטוט ולהקריא רק את המשפט:
“אני שמח ומודה על הזכות שתהיה לי להגן על הארץ היפה שלנו ועל עם ישראל”,
ולהתאים את עומק השאלות לרמת הכיתה.

שלב ג – היכרות עם המושגים "חלל" ו “הנצחה למעשה” (7 דקות)

החיילים שאינם עוד, השאירו לנו "חלל" חור ריק שחסר בו אותם ואת הטוב שלהם.

הנצחה למעשה היא כאשר אנחנו לא רק זוכרים, אלא עושים מעשה שממשיך את הדרך של מי שנפל.

סרטון הסבר על "הנצחה למעשה" –

• לזכור = לחשוב עליו
• להנציח למעשה = לפעול בהתאם לערכים שלו

שלב ד – פעילות אישית (10 דקות)

אם קיימת אפשרות טכנולוגית, מומלץ לתת לכל תלמיד לבחור לבד דמות להנצחה בקישור של אתר "למלא את החלל". או להציג על הלוח החכם ולבחור ביחד כמה חיילים שנפלו.

ניתן להדגים איזה ערך שהיה חשוב לנופל – וממשיכים אותו בפועל.

דוגמאות:

• עזרה לאחרים
• אחריות
• אהבת הארץ
• התמדה

ניתן לבקש כי כל תלמיד ירשום במחברת

• שם חלל:
• מה אני אעשה כדי "להנציח למעשה" את זכרו של החייל שנפל למען הארץ ולמעננו?

שלב ה – סיכום (5 דקות)

חזרה לשאלה מהפתיחה:

מה פירוש “להמשיך בדרכם”?

איסוף תשובות.

סיכום:

הנופלים לא ביקשו רק שנזכור אותם, אלא שנחיה חיים מלאי משמעות, שיש בהם ערכים של אחריות, אכפתיות ואהבת העם והארץ.

דגשים למורה

• לשמור על שפה מותאמת גיל ומכבדת
• להימנע מעיסוק בנפילת החייל עצמה, במוות.
• לאפשר שיתוף אך לא לחייב
• להוביל את השיח מרגש לפעולה

הפוסט מערך שיעור יסודי ליום הזיכרון “ציוו לנו את החיים” – הנצחה למעשה (לכיתות ג-ו) הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

משך: 45 דקות

(למערך שיעור בנושא תל חי לתלמידי תיכון לחצו כאן)

נושאים מרכזיים:

• היכרות עם יום תל-חי וסיפורו ההסטורי
• אהבת המולדת
• ערבות הדדית
• מסירות וגבורה

פתיחה: צפייה ודיון (10 דקות)

הקרנת סרטון קצר (כ-2 דקות) דקותיים- יוסף טרומפלדור -של “חיל החינוך והנוער”

(סרטון הסבר היסטורי מותאם לילדים על קרב תל חי)

לאחר הצפייה – שאלות לפתיחה:

1. איזה חלק היה הכי מיוחד בעינכם בסרטון?
2. למה לדעתכם בחרו החלוצים להישאר למרות הסכנה?
3. מה משמעות המשפט שיוחס לטרומפלדור:
   “טוב למות בעד ארצנו”?

דיון מונחה כיתתי

שאלות להעמקה:

• האם המשפט אומר שלא עדיף לחיות?
• האם הכוונה היא לחפש סכנה – או לעמוד באומץ כשאין ברירה?
• האם יש מצבים שבהם אדם בוחר לשים את טובת הכלל לפני טובתו האישית?
• האם אתם מכירים דוגמאות מהזמן הזה? (מלחמת חרבות ברזל)

הדגשה למורה:
להוביל את הדיון להבנה שהמשפט מבטא אהבה עמוקה לארץ ונכונות לשאת באחריות, לא הערצה של מוות אלא מסירות לערכים.

טקסט לימוד ודף עבודה עם שאלות הבנה וחשיבה (15 דקות)

תל־חי ממוקמת בגליל העליון. במקום חיו קומץ חלוצים שביקשו לבנות חיים יהודיים בארץ ישראל. הם עיבדו את האדמה, שמרו על המקום וחלמו על עתיד של מדינה חופשית לעם היהודי.

בראשם עמד יוסף טרומפלדור, לוחם יהודי ותיק שאיבד את ידו במלחמה קודמת אך המשיך לפעול למען עמו. טרומפלדור האמין בציונות – ברעיון שהעם היהודי צריך לשוב לארצו, לעבוד בה, להגן עליה ולבנות אותה.

בי״א באדר תר"פ (1920) הותקפה חצר תל חי, טרומפלדור וחבריו בחרו להישאר ולהגן על המקום למרות הסכנה. בקרב נהרגו שמונה מגינים, ובהם טרומפלדור.

המשפט המיוחס לו – “טוב למות בעד ארצנו” – הפך לסמל. אין פירושו שאדם מחפש למות, אלא שהוא מוכן לשאת באחריות ולהגן על מה שיקר לו ביותר – הארץ, העם והקהילה. יום תל־חי מציין גבורה ציונית: אהבת מולדת, אחריות משותפת ונכונות לעמוד יחד גם בשעות קשות.

נא השיבו תשובות מלאות במחברת:

1. מי היה יוסף טרומפלדור?
2. מה רצו החלוצים לבנות בתל־חי?
3. מה משמעות המשפט “טוב למות בעד ארצנו” לפי הטקסט?
4. אילו ערכים מודגשים בסיפור תל־חי?
5. האם אהבת הארץ מתבטאת רק בזמן מלחמה? תנו דוגמאות מחיי היומיום.
6. איך מתבטאת גבורה בימינו – גם בלי נשק?

 פעילות חווייתית: "חסר גלגל – אני גלגל" (15 דקות)

רושמים על הלוח: "חסר גלגל אני גלגל"

אם חסר גלגל – העגלה לא נוסעת. ולכן כדי להמשיך המסע הכי חשוב זה שאם חסר גלגל – יסודר גלגל לעגלה.
החלוצים בתל־חי וברחבי הארץ הבינו שכל אחד הוא חלק ממסע חשוב וגדול. כל אחד עושה את המאמץ שלו, לפי הצורך שקיים. זה ביטוי לנתינה למען מטרה גדולה.

מהלך הפעילות:

1. מחלקים לתלמידים ציורי עגלה עם ארבע גלגלים , על העגלה רשום : ישראל
2. על שני גלגלים ריקים הילדים ישלימו  :איך אני יכול להיות גלגל שתורם למדינה?

בסיום – יוצרים “עגלה כיתתית” מלוח גדול.

חיבור לחרבות ברזל:
לא רק לוחמים – גם מתנדבים, משפחות מארחות, תורמי דם, תלמידים שמכבדים – כולם גלגלים.

איור לחלוקה בין התלמידים – "חסר גלגל אני גלגל"

מסר מסכם:

יום תל־חי אינו רק זיכרון היסטורי.
זהו שיעור באהבת הארץ, במסירות ובאחריות משותפת.

הציונות של טרומפלדור לא הייתה סיסמה –
היא הייתה עבודה, שמירה, קהילה ונכונות לעמוד יחד.

הגבורה היום איננה רק בשדה הקרב –
היא גם בחיים, בבנייה, בעזרה הדדית ובהמשך הדרך.

הפוסט מערך שיעור ליום תל־חי – יסודי (כיתות ד'–ו') הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

יום תל חי, נקבע ביום יא אדר לזכר – קרב תל חי. הקרב בו נפל טרומפלדור. זהו יום ציוני ומעורר השראה, שזקני הדור מתייחסים אליו ביראת כבוד. אצל הצעירים כמעט ונשכח.

האירוע שסימל עבור הישוב היהודי המתחדש בארץ את החיוניות והערך בהגנה, התיישבות ובטחון ומעל הכל מסירות וחלוציות. הזדמנות לדון מחדש באמירות שלו ובהקשרם האקטואלי.

קרב תל חי

בתאריך י"א אדר שנת תר"פ, התקיים קרב תל חי ההירואי.

המשפטים שנאמרו סביב אותו קרב הפכו לנכסי צאן ברזל:

"חסר גלגל-אני גלגל"

"במקום בו תעבור המחרשה שם יעבור הגבול"

"טוב למות בעד ארצנו"

י"א באדר הוא הזמן לשוב ולבחון משפטים אלו קצת יותר ממאה שנה אחרי שנאמרו בכלל והשנה על רקע המלחמה בפרט. מומלץ לדון בכיתה גם על משמעות אמרות אלו בהקשר האקטואלי בהמשך להלן.

סרטון פתיחה מוצלח כרקע להיכרות עם טרומפלדור:

"חסר גלגל אני גלגל"

הנכונות לשאת כל תפקיד בשלום ובעת חרום למען קידום המטרה המשותפת. לא רק התפקידים הנחשקים

כדאי להכיר את המאמר של קובי דנה עיונים בכתבי הציונות | השיבה למולדת: חיי יוסף טרומפלדור העוסק בהספד המלא על טרומפלדור

משימת כתיבה:

• ראו בקישור את המאמר בהקשרו – מה כוונתו של טרומפלדור באמירה "חסר גלגל אני גלגל"?
• האם אתם מזדהים עם אמירה זו?
• מה מפריע בדברים שכתב טרופלדור? וכיצד מיישב אותם המאמר?

עד התלם האחרון

"במקום בו תעבור המחרשה שם יעבור הגבול" (מיוחס לטרומפלדור על רקע החלטתו להמשיך ולהחזיק ביישובי אצבע הגליל למרות האתגר הבטחוני העצום)

ציטוט שהפך לאקטואלי בדיון בדבר ישובי עוטף עזה,

כאז כן היום נדונה שאלת ההתיישבות

מערך בנושא, של משרד החינוך

מוזמנים לצפות בסרטון של קיבוץ נחל עוז, שצולם לפני ה7 באוקטובר 2023

שאלות לדיון בכיתה:

• סיסמתו של קיבוץ נחל עוז הייתה "עד התלם האחרון". מה דעתכם על הסרטון ומשמעותו כיום?

"טוב למות בעד ארצנו"

צפו בכיתה בסרטון אודות הרקע לאמירה "טוב למות בעד ארצנו" ודונו בעקבותיו

אנו ממליצים להיכנס לעיין במערך של חמ"ל מורים בנושא גבורת הנופלים- בקישור כאן "בעד ארצנו"

הפוסט יום תל חי – י״א באדר הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

במערך זה מובא סיפורו הייחודי של הדר והקרב בו נפל ומקורות לדיון על הדרך בה ניהלה משפחתו את המאבק להשבתו.

חלק א – הדר-דמות המופת

עיינו במקורות הבאים, והסבירו מה ניתן ללמוד מהם על דמותו של הדר? מדוע המילים שנבחרו כדי לציין את דמותו הם "העז והענווה" מה ניתן ללמוד מכך?

על קורות חייו של הדר

על אמרותיו ודרכו של הדר (מתוך אתר בני עקיבא, תחת הכותרת של שמו)

השיר עוז וענווה שנכתב לזכרו

קליפ שעשו חבריו של גולדין לזכרו

מתוך דבריו של אביו פרופ' שמחה גולדין

חלק ב – קרב הגבורה

על קרב רפיח בו נפל הדר

סרטון קצר יחסית

סרטון ארוך יותר

הקרב בו נפל הדר והנסיונות לחילוצו היו אחד קרבות הגבורה החשובים במהלך מבצע צוק איתן. כיצד לדעתכם באו ערכי צה"ל ומדינת ישראל בפעילותם של הלוחמים בעת הקרב?

חלק ג – מאבק המשפחה

במשך 11 שנים נאבקה משפחת גולדין להשבת גופתו של בנה. עיקר דרישותיה היו לא להכנע לדרישות החמאס לשחרור מחבלים אלא להטיל כמה שיותר עיצומים ועונשים על החמאס ועל כלל תושבי רצועת עזה שרובם ככולם היו והינם תומכים נלהבים של החמאס. בין השאר דרשו בני המשפחה להעניש את תושבי עזה ואנשי החמאס באמצעות מניעת התרי עבודה, מניעת העברת כספים, הימנעות מהקלות מכל סוג שהוא ואף מאספקת חיסונים בעת הקורונה עד שישיבו את הנעדרים.

דרישותיהם לא התקבלו והדר יחד עם אורון שאול הי"ד, והאזרחים אברה מנגיסטו והשאם א סייד נותרו בידי חמאס עד המלחמה הנוכחית.

עיינו בכתבה זו (בשתי הפסקאות הראשונות) מה דרשה משפחת גולדין שמדינת ישראל תעשה? מדוע לדעתכם המדינה לא עשתה זאת?

מה דעתכם על דרישתה של משפחת גולדין לעומת דרישות שהעלו משפחות אחרות של חטופים ונעדרים במהלך השנתיים האחרונות?

קראו מאמר זה – האם אתם מסכימים עם התזה ולפיה אם היינו שומעים בקולה של משפחת גולדין אולי ניתן היה למנוע את ה7.10? מדוע?

מה הלקח שלדעתכם צריכה ללמוד מדינת ישראל מפרשה זו?

הפוסט הדר שב הביתה הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

כל ארוע היסטורי דורש פרספקטיבה

דיון במשמעות הארועים כאשר הם עדיין מתקיימים זו לא בדיוק המציאות הנדרשת לעיון היסטורי מדוקדק אבל נשאיר משהו להיסטוריונים של העתיד. 

עד אז – ציון שנתיים למלחמה, הפסקת האש ועסקת החטופים שהושלמה הם עדיין סוג של ציון דרך שניתן באמצעותו להתבונן ולהפנים מעט ממה שעובר על כולנו מאז שמחת תורה תשפ"ד. (מערכי שיעור נוספים בנושא זה ניתן למצוא כאן ליסודי וכאן לעל יסודי).

המציאות כרגע נזילה ומורכבת: הפסקות האש בצפון ובדרום עדיין שבריריות, בשעה ששורות אלו נכתבות עדיין לא השיב החמאס את כל חללינו שברשותו, ומחלוקות קשות מתקיימות בציבור ביחס לשאלה כיצד יש להשיב את החטופים, למגר את שלטון החמאס ולחקור לעומק את הכשלים שהביאו לאסון ה7.10 ואילו לקחים להפיק ארועי המלחמה.

ובכל זאת כמה הצעות כיצד לדון ולציין את היום. הדברים נתונים כמובן לשיקול דעת המורה בהתאם לרמת הכיתה ואופייה.

מטרת הפעילות:

-עשיית סדר בארועים והבנה שלאחר שנתיים, חשוב "לראות את היער ולא רק את העצים" ולהבין את המהלך הכולל.

– הבנת ההשגים אליהם הגענו במחיר יקר כמו גם הדגשת האתגרים שעדיין נותרו

– לאפשר התבוננות מעצימה כפרט וכחלק מהלאום, על התהליך שעברנו כולנו בשנתיים האחרונות

בתפילה לשלום חיילינו, מיגור האויב, רפואת הפצועים ותקופה של שלום ונצחון לעם ישראל

חלק ב – מה היה לנו

אינטנסיביות האירועים שהתחוללו בישראל בשנתיים האחרונות תפרנס עוד מחקרים וספרים רבים. עד אז בחרנו 50 (!) מהארועים הבולטים במהלך המלחמה.

מאחר ויש נקודות רבות להתייחסות מומלץ לתת לתלמידים לעבור בזוגות על רשימת האירועים ולבקש מהם:

• לבחור ולנמק מהם לדעתם חמשת או עשרת הארועים החשובים ביותר ולדון על משמעותה של המלחמה לאור בחירת ארועים אלו.
• להציג סקירה קצרה/להפיק תוצרים באמצעות הבינה המלאכותית על הארועים השונים ולהציג אותם בתצוגה כיתתית שתמחיש את רצף ארועי המלחמה. ניתן כמובן להעזר במקורות מידע נוספים מעבר לתיאור תמצית הארועים המובאת להלן.
• לסווג את הארועים לכאלו הנחשבים כהצלחות ישראליות ולכאלו שלא ולדון על הקריקטוריונים לקביעה זו.
• לסווג את הארועים על פי זירות הלחימה השונות, הזירה הבינלאומית והזירה הישראלית הפנימית.
• לבטא את זכרונותיהם ותחושותיהם לנוכח הארועים השונים.
• לבטא את התחושה הכללית לאור הארועים, תוך הדגשת השגים הרבים והעוצמה שגילה עם ישראל לנוכח האתגר, מבלי להתעלם מהבעיות שנותרו.

סיכום המלחמה כפי שתואר בידי צה"ל:

חלק מהארועים מלווים בסרטונים המזכירים את ההתרחשויות. השתדלנו לבחור סרטונים המתאימים להקרנה לתלמידים. מומלץ למורים לבדוק את ההתאמה לכיתתם.

7.10.2023 – שמחת תורה תשפ"ד- כששת אלפים מרצחי חמאס פולשים לשטחי ישראל, מולם כ600 חיילים ואנשי כיתות הכוננות. הפלישה המפתיעה מאפשרת לאנשי החמאס ותושבי עזה להשתלט למשך שעות ארוכות על ישובים ובסיסים ולבצע מעשי טבח מחרידים. במהלך היום נרצחו 1163 מתושבי ישראל מהם 779 אזרחים ו251 נחטפו לרצועת עזה. אלפים נפצעו. במהלך היום בוצע בישראל גיוס כללי ובעזרת מעשי גבורה של אלפי תושבים, לוחמים ומתנדבים החל טיהור שטחי הנגב ממחבלי האויב.

8.10.2023 – כ"ג תשרי תשפ"ד- צה"ל מטהר את אזור עוטף עזה, 29 ישובים מפונים, חיזבאללה מתחיל להפגיז את ישובי הצפון ובהמשך מפונים הישובים הצמודים לגדר. מאות אלפי אזרחים מתנדבים למילואים ולסיוע ללוחמים, לנפגעים ולמפונים. רצועת עזה מופצצת מהאויר, מהיבשה ומהים. מחוות הזדהות עם ישראל ברחבי העולם. בהמשך השבוע הראשון למלחמה הוקמה ממשלת אחדות לאומית שכללה את רוב מפלגות הכנסת. לאחר מספר חודשים פרשו חלק מהמפלגות מהממשלה על רקע מחלוקת על שאלת ניהול המלחמה.

11.10.2023 – כ"ו תשרי תשפ"ד- נאום Dont של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן המזהיר את אויבי ישראל שלא לנצל את חולשתה ולא להצטרף למתקפה עליה. שבוע מאוחר יותר מבקר הנשיא בישראל ומעניק לה סיוע רב המסייע בלחימה. בהמשך המלחמה, בשל לחץ השמאל הקיצוני במפלגתו הטיל הנשיא ביידן מגבלות קשות על יצוא לישראל שפגעו בהתנהלות המלחמה.

19.10.2023 – ד' חשוון תשפ"ד- מתקפה ראשונה של החות'ים על אילת.

27.10.2023 – י"ב חשוון תשפ"ד- כוחות גדולים של צה"ל נכנסים לצפון הרצועה ומחסלים מחבלי חמאס.

28.10.2023 – י"ג חשוון תשפ"ד- מבצע ראשית האור. כוחות מיוחדים של צה"ל מחלצים את החיילת אורי מגידיש משבי החמאס.

3.11.2023 – י"ט חשוון תשפ"ד- ברחבת הכניסה למוזאון תל אביב מוקם אוהל מחאה של משפחות החטופים. בהמשך יהפוך המקום "לכיכר החטופים" ומאות אלפי ישראלים  יגיעו לצורך הזדהות עם המשפחות. לצד הרבים שביקשו להזדהות עם המשפחות בשעתם הקשה בלטו בפעילות בכיכר גורמים רבים שהפגינו בעקביות כנגד הממשלה ומדיניותה ורבים טענו כי במעשיהם  ובצעדי מחאה שהובילו שכללו חסימות כבישים והתקפות קשות ואישיות כנגד שרי הממשלה, הם מחזקים את עמדת החמאס במשא ומתן. אל מול הלחץ שהופעל על הממשלה להכנע לדרישות המרצחים, הקימו חלק מהמשפחות את "פורום תקווה" שדרש מהממשלה לנקוט כמה שיותר יד קשה כנגד החמאס כדי להביא להשבת החטופים.

9.11.2023 – כ"ה חשוון תשפ"ד- כוחות צהל משתלטים על רוב שטחה של העיר עזה ומטהרים אותה ממחבלים.

15.11.2023 – ב' כסלו תשפ"ד- העצרת הגדולה בתולדות יהדות אמריקה. מאות אלפי יהודים בעצרת הזדהות עם ישראל בעצרת מחוץ לבית הלבן בוושינגטון. גם בשאר הקהילות היהודיות ברחבי העולם מתקיימות עצרות הזדהות. תומכי החמאס מארגנים הפגנות גם הם ברחבי העולם שהופכות לבמה לקריאת אנטישמיות.

24.11.2023 – י"א כסלו תשפ"ד- כשמונים ישראלים, נשים וילדים ועשרים אזרחים זרים משוחררים תמורת כמה מאות מחבלים זוטרים. במהלך ימי העסקה מתקיימת הפסקת אש.

4.12.2023 – כ"א כסלו תשפ"ד- הפסקת האש מסתיימת. כוחות צה"ל נכנסים לקיני המרצחים בשכונת סג'עיה ובחאן יונס.

15.12.2023 – ג' טבת תשפ"ד- שלושה חטופים נורים בשוגג בידי כוחות צה"ל לאחר שניסו לחבור אליהם.

2.1.2024 – כ"א טבת תשפ"ד- ישראל מחסלת בביירות את סאלח אל ערורי, סגן מנהיג החמאס.

12.1.2024 – ג' שבט תשפ"ד- מבצע "יד הזוהר". יחידות מיוחדות מחלצות מרפיח את החטופים פרננדו מרמן ולואיס הר.

22.1.2024 – י"ב שבט תשפ"ד- אסון אל מועזי, 21 חיילי צה"ל נהרגים בקריסת מבנה כתוצאה מירי טילי חמאס בעיירה אל מעז'י שבמרכז הרצועה. בקרבות ברצועת עזה נפלו מראשית התמרון עד לינואר 2025 כ400 לוחמים.

13.4.2024 – ו' ניסן תשפ"ד- ליל הכטבמי"ם, איראן תוקפת את ישראל במאות כלי טיס לא מאוישים. כמעט כולם מופלים בידי ישראל, ארצות הברית ומדינות נוספות.

20.4.2024 – י"ב אדר ב תשפ"ד- הפגנות אנטישמיות קשות כנגד ישראל ברחבי העולם ובעיקר בקמפוסים בארצות הברית ובארופה. ההפגנות מאורגנות בידי פעילי שמאל קיצוני המגובים בידי ראשי האונברסיטאות חסידי תרבות "הווק", ומדורבנות ככל הנראה בידי גורמים ממדינות ערב ובהם קטר. במהלך ימי המלחמה התחוללו ברחבי העולם כמה פיגועים אנטישמיים בהם נרצחו יהודים.

1.5.2024 – כ"ג ניסן תשפ"ד- בירושלים מוקם מאהל הגבורה. במקום מתקיימת פעילות קבועה של "פורום הגבורה" המורכב ממאות משפחות שיקיריהם נפלו בקרבות והקוראות לממשלה לפעול להכרעה מלאה של החמאס. ססמת הפורום" במותם ציווו לנו נצחון".

6.5.2024 – כ"ז ניסן תשפ"ד- כוחות צה"ל נכנסים לרפיח ומטהרים את ציר פילדלפי ששימש כמסדרון האספקה של החמאס.

3.6.2024 – כ"ו אייר תשפ"ד- החיזבאללה מגביר את ההפגזות על אזור הצפון, שרפות ענק בכל רחבי הגליל.

8.6.2024 – ב' סיון תשפ"ד- מבצע ארנון-כוחות ימ"מ מחלצים מהעיר נוסריאת בלב הרצועה את שלומי זיו, אלמוג מאיר, אנדרי קוזלוב ונעה ארגמני. במבצע נופל פקד ארנון זמורה.

13.6.2024 – ז' סיון תשפ"ד- צה"ל והשב"כ מחסלים את מוחמד דף, מגדולי הרוצחים בתולדות העימות עם הפלשתינאים והמפקד הצבאי של החמאס.

20.7.2024 – י"ד תמוז תשפ"ד- מבצע היד הארוכה. בתגובה להתקפות החות'ים על ישראל מפציץ חיל האוויר את נחל חודידה בתימן.

27.7.2024 – כ"א תמוז תשפ"ד- טבח מג'דל שאמס. טילי חיזבאללה פוגעים בקבוצת ילדים ששחקה כדורגל בכפר הדרוזי מג'דל שאמס שבחרמון. 12 ילדים נרצחים. בתגובה מחסלת ישראל את רמטכ"ל החיזבאללה פואד שוכר.

31.7.2024 – כ"ה תמוז תשפ"ד- ישראל מחסלת באיראן את אסמעיל הניה מנהיג החמאס.

27.8.2024 – כ"ג אב תשפ"ד- צה"ל מחלץ ממנהרות החמאס ברפיח את החטוף קאיד פרחאן. זמן קצר לאחר מכן מתגלות במנהרה סמוכה גופותיהם של שישה חטופים שמחבלי החמאס רצחו בדם קר, זמן קצר לפני שהגיעו אליהם חיילי צהל.

28.8.2024 – כ"ד אב תשפ"ד- צהל יוצא למבצע מחנות קיץ לביעור קיני טרור באזור צפון השומרון.

17.9.2024 – י"ד אלול תשפ"ד- מבצע הביפרים, מאות מחבלי חיזבאללה נהרגים ונפצעים כתוצאה מפיצוץ ביפרים ומכשירי קשר שהחזיקו ברשותם ומולכדו בידי ישראל. החיזבאללה סופג מכה קשה ובעולם מתפעלים רבים מרמת הביצוע הישראלית.

19.9.2024 – ט"ז אלול תשפ"ד- מבצע חיצי הצפון. לאחר שנה של הפגזות בלתי פוסקות של חיזבאללה על אזור הצפון, חיל האויר פותח במתקפה אווירית ומחסל את צמרת ארגון החיזבאללה.

27.9.204 – כ"ד אלול תשפ"ד- מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה מגדולי אויבי ישראל מחוסל בבונקר שלו בביירות.

30.9.2024 – כ"ז אלול תשפ"ד- צה"ל מתחיל בתמרון קרקעי בדרום לבנון ומשתלט על כל כפרי המגע ומוצבי החיזבאללה סמוך לגבול ישראל.

1.10.2024 – כ"ח אלול תשפ"ד- מתקפת טילים איראנית על ישראל. כמעט כל הטילים מופלים ללא נזק או אבידות, במקביל בפיגוע ביפו נרצחים שמונה ישראלים.

16.10.2024 – י"ד תשרי תשפ"ה- כוחות צה"ל מחסלים את מנהיג החמאס יחיא סנוואר.

26.10.2024 – כ"ד תשרי תשפ"ה- מבצע ימי תשובה. ישראל משמידה את מערכות ההגנה האווירית באיראן.

5.11.2024 – ד' חשוןן תשפ"ה- הנשיא טראמפ נבחר בפעם השנייה לנשיא ארצות הברית. מפעיל מדיניות אוהדת כלפי ישראל ותומך בה באופן מלא מבחינה מדינית ומבחינת אספקת נשק למלחמה.

11.11.2024 – י' חשוון תשפ"ה- חברי קיבוץ ניר עוז, הקיבוץ שרבע מחבריו נרצחו או נחטפו ביום הטבח, מחליטים לשוב לביתם ולקומם את הקיבוץ מחדש. לצידם חוזרים לביתם רוב התושבים בישובי עוטף עזה שהם נחושים להפריח ולהעצים מחדש את האזור שנפגע.

26.11.2024 – כ"ד חשוון תשפ"ה- הפסקת אש בצפון. צה"ל נסוג מחלק מהשטח אותו כבש בלבנון, למעט מספר מוצבים השולטים על ישובי הגליל. החיזבאללה נחלש מאוד וצה"ל ממשיך מדי יום להכות בפעילי הארגון. בקרבות בלבנון נפלו כ50 מלוחמי צה"ל.

8.12.2024 – ז' כסלו תשפ"ה- מבצע חץ מבשן. בעקבות התמוטטות המשטר בסוריה משמידים כוחות צה"ל את רוב אמצעי הלחימה המשמעותיים של הצבא הסורי ומשתלטים על אזור החיץ בגבול ישראל סוריה כולל פסגת החרמון.

26.12.2024 – כ"ה כסלו תשפ"ה- מבצע צלילי הכרם – בתגובה למתקפות החות'ים חיל האוויר תוקף את צנעא בירת תימן.

17.1.2025 – י"ז טבת תשפ"ה- נחתם הסכם להשבת חלק מהחטופים משבי חמאס בתמורה לשחרור מאות מחבלים רוצחים ושיבת מחבלי החמאס לחלק מהשטחים עליהם השתלט צה"ל ברצועת עזה.

4.2.2025 – ו' שבט תשפ"ה- נשיא ארצות הברית טראמפ מציע לפתור את בעיית עזה על ידי העברת תושביה למדינות אחרות. ההצעה מעוררת התלהבות רבה בקרב חוגים נרחבים בישראל. עם זאת בשלב זה נראה שהתוכנית לא מקודמת כפי שתוכנן.

18.3.2025 – י"ח אדר תשפ"ה- מבצע עוז וחרב, צה"ל תוקף ומחסל בהפתעה רבים ממחבלי החמאס. בהמשך המבצע צה"ל משתלט על מרבית שטחה של העיר רפיח ועל ציר מורג, המפריד בין חן יונס ורפיח

16.5.2025 – י"ח אייר תשפ"ה- מבצע מרכבות גדעון. המבצע שנמשך לאורך כל חודשי הקיץ נועד להשתלט על שטחים נרחבים ברצועה, לפנות מהם את האוכלוסייה האזרחית לאזורים בהם היא לא תהיה תלויה בחמאס לקבלת ציוד ומזון, וכמובן ללחוץ על החמאס לשחרר את החטופים. בפעל במהלך המבצע חוסלו מחבלים רבים ,נהרסו שטחים נרחבים ברצועה, ואף חולצו מספר גופות חטופים, אולם קמפיין תעמולה שקרי שהוביל החמאס בדבר "רעב המוני" בעזה הגביל את ישראל במעשיה, ורבים טענו כי המבצע לא השיג את יעדיו.

13.6.2025 – י"ז סיוון תשפ"ה- מבצע עם כלביא. מתקפת פתע ישראלית משמידה אתרי גרעין באיראן ומחסלת מדעני גרעין רבים ואת הצמרת הצבאית האיראנית וזוכה לעליונות אווירית מוחלטת בשמי איראן. חלק מההתקפות הישראליות מבוצעות בדרכים מסתוריות משטחה של איראן עצמה. במהלך המבצע מסייעים האמריקאים לישראל בהשמדת אתרי גרעין מבוצרים. העולם נדהם מיכולת המודיעין והביצוע הישראלית העוברת כל דמיון. איראן מגיבה במטחי טילים על ישראל ורוצחת 29 אזרחים. לאחר 12 ימי לחימה מסתיימים הקרבות. תוכנית הגרעין האיראנית נפגעה קשות.

16.7.2025 – כ' תמוז תשפ"ה- בעקבות מעשי טבח שמבצעים כוחות המשטר באזורים הדרוזים שבסוריה מפציץ חיל האוויר את בנין המטה הכללי של צבא סוריה בדמשק.

22.8.2025 – ט"ז אב תשפ"ה- קמפיין הרעב. חמאס בסיוע שונאי ישראל באו"ם מפיץ בעולם קמפיין שקרי ולפיה תושבי עזה סובלים מרעב, זאת למרות שעזה מקבל סיוע הומינטרי בצורה חסרת תקדים בהיסטוריה של המלחמות. הקמפיין השקרי זוכה משום מה לשיתוף פעולה של כלי תקשורת ופוליטקאים בישראל וגורם לנזק קשה לישראל בזירה הבינלאומית. טענות קשות מושמעות על כך שההסברה הישראלית לא מצליחה להתמודד איתו.

28.8.2025 – ד' אלול תשפ"ה- מבצע טיפת מזל. בשל המשך התקפות החות'ים על ישראל, מפציץ חיל האוויר כינוס של ראשי התנועה ומחסל את רוב חברי הממשלה החות'ית.

9.9.2025 – ט"ז אלול תשפ"ה- מבצע פסגת האש. במקביל להעמקת מתקפת צה"ל בעזה והפלת רבי קומות ברחבי הרצועה, מנסה ישראל לחסל את צמרת ארגון החמאס המתכנסת בעיר דוחא שבקטאר. לצערנו, ככל הנראה רוב ראשי החמאס לא נפגעו בתקיפה. פעם הבאה בע"ה.. עם זאת רבים סוברים שההתקפה על קטר הכריחה את שליטיה ללחוץ על חמאס כדי להגיע להסכם עם ישראל.

15.9.2025 – כ"ב אלול תשפ"ה- מתחיל השלב הקרקעי במבצע מרכבות גדעון ב. רוב תושבי עזה מפנים אותה, וצה"ל מתקדם ברחבי העיר תוך שהוא משמיד מחבלים ואת תשתיות החמאס.

9.10.2025 – י"ז תשרי תשפ"ו- נחתם הסכם שארם, בעקבות השתלטות צה"ל על שטח העיר עזה ונסיון ההתנקשות בקטר, נחתם הסכם בין ישראל לחמאס בתיווך אמריקאי מצרי טורקי וקטרי על סיום המלחמה בכמה שלבים, שהראשון שבהם הוא החזרה של כל החטופים באופן מיידי בתמורה לנסיגה חלקית של צה"ל.

13.10.2025 – כ"א תשרי תשפ"ו- שנתיים בדיוק לאחר טבח שמחת תורה חוזרים עשרים החטופים שנותרו בחיים לישראל. במקביל החמאס מתחיל להשיב את גופותיהם של 28 חללים הנמצאים בידיו. שמחה אדירה ברחבי ישראל לצד החשש מהבאות והנחישות להמשיך ולהלחם בחמאס כדי למנוע את הטב הבא. תמורת החטופים שחררה ישראל אלפי רוצחים מתועבים וצהל נסוג מחלק מרצועת עזה.

חלק ג – עם של גיבורי על

במהלך המלחמה התגלה עם ישראל בשיא עוצמתו. להלן רשימה (חלקית כמובן) של קבוצות שונות באוכלוסייה שהתגלו בשיא כוחם ויופיים בימי המלחמה. מוזמנים לחלק בין התלמידים את שמות הקבוצות ולבקש מהם לבחור למי הם היו מעניקים סוג של פרס ישראל. תלמידים שיש להם ולמשפחותיהם קשר לאחת הקבוצות מוזמנים לציין זאת.

1. לוחמי צה"ל בקבע ובסדיר
2. שוטרי משטרת ישראל ואנשי כוחות הביטחון
3. לוחמי המילואים
4. משפחות הלוחמים בסדיר בקבע ובמילואים
5. המתנדבים המסייעים למפונים ולשיקום הישובים
6. אנשי מערכת הבריאות
7. המתנדבים האזרחיים שלחמו ביום ה7.10
8. אנשי כיתות הכוננות
9. פצועי המערכה
10. המשפחות השכולות הפועלות להנצחת גבורתם של יקיריהם
11. אנשי התעשיות הבטחוניות
12. ארגוני החסד למיניהם
13. מורי ישראל (!)

חלק ד – מצעד הפזמונים

לפניכם חלק מהשירים שהפכו ללהיטים בשנתיים האחרונות. במי מהם הייתם בוחרים כ"שיר המלחמה" ומדוע. כמובן ניתן להוסיף שירים לבחירתכם.

השירים לפי סדר הא"ב

1. אנחנו לא מפחדים
2. גיבורי על
3. הביתה (קונצרט מולדת)
4. חרבו דרבו 
5. לא תנצחו אותי
6. לוחם עברי
7. לצאת מדיכאון (גם בשעות הקטנות)
8. מולדת
9. עם ישראל חי
10. פורחים לשובם
11. תמיד אוהב אותי (עוד יותר טוב)

צפו בכתבה המתארת את השירים שהיו פופולריים במהלך המלחמה וכתבו מהו התהליך החברתי אותו היא מתארת. הסבירו האם אתם מסכימים לתיאור זה.

חלק ה – איפה זה מוצא אותנו

בהתאם לרמת הכיתה ניתן לדון על מטרות המלחמה והשאלה האם הושגו או כיצד ניתן להשיגם ובעיקר על המשמעות האישית של המלחמה עבור כולנו, איזה רגשות חיזקה בנו (פטריוטיות, מסירות, הערכה לתורמים) ואילו החלישה וכדומה.

הפוסט שנתיים למלחמת חרבות ברזל הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.

הערה: מורים המעוניינים להתחיל היישר בציון שנה לחיסול נסראללה יכולים להתחיל בסעיף על חשבון נפש לאומי

אנו עומדים בתחילתה של שנה חדשה, של שנת לימודים חדשה, ומציינים שנה למבצע ״סדר חדש״, בו חיסלה ישראל את מזכ״ל חיזבאללה חסן נסראללה. במערך השיעור הבא נציע דרך לעשות ״חשבון נפש״ פרטי ולאומי, במהלך שהולך מן הפרט אל הכלל – ובחזרה אל הפרט.

ימי אלול ותשרי – חשבון נפש פרטי

ימים אלו של חודשי אלול ותשרי, נחשבים במסורת ישראל כימים של חשבון-נפש.

• האם יצא לכם פעם לערוך ״חשבון נפש״? מהם הקשיים בהם נתקל אדם בבואו לערוך חשבון נפש?
• האם לדעתכם צריך זמן מיוחד כדי לערוך בו חשבון נפש? נמקו דבריכם.
• מדוע לדעתכם נבחרו במסורת ישראל ימי אלול ותשרי כימים בהם ניתן יותר דגש על עריכת חשבון נפש?

האזינו לשיר ״חשבון נפש״ מאת שמעון ישראלי:

ניתן ואף רצוי להדפיס לתלמידים את מילות השיר.

• מה לדעתכם המסר שרצה להעביר המשורר?
• איזו שורה ״תפסה״ אתכם במיוחד בשיר? מדוע?
• מה גרם לדעתכם לכך שבסופו של דבר תולדות חייו של האיש מהשיר נשארו ריקים?
• האם הוא יכל לשנות זאת? כיצד?

מקור מאתגר – יש לבחון התאמתו לכיתה (או לחילופין להעביר את הרעיון הכללי במילים פשוטות יותר):

הרב שטיינזלץ כותב כי:

״ברור שאין אפשרות לעשות חשבון נפש, או חשבון עולם, אלא מתוך הנחת יסוד, שאכן יש חשבון כולל כזה. באין מערכת עקרונית ובסיסית המהווה את קנה המידה לדברים אין שחר למדידה ולחישוב. ויש להדגיש: קנה מידה זה, איננו חייב להיות בהכרח דתי ואפילו מוסרי, אלא הוא חייב להיות מקובל על עושהו כאמה שבה ניתן למדוד את הדברים. לאמתו של דבר, כל חשבון אינו יכול להעשות אלא על בסיס הנחות יסוד הכוללות אמות מידה ו"כללי חשבון". בכל מקום שאין בו מידה וכלי מדידה אין גם חשבון וחישוב.

משום כך, יכול חשבון הנפש להיעשות רק על רקע תרבות מסוימת, שיש לה ערכי יסוד. רלטיביזם של ערכים יסודיים שולל מחברה ומן הפרטים בה את הבסיס לעשייתו של חשבון כזה. יתרה מזו: כדי שחשבון הנפש אכן יהיה חשבון שבו הפרט (או הכלל) נדונים ומתחשבים בתוך עצמם, חייבת התרבות להיות קיימת גם בתודעה הפנימית, ולא רק כמרכיב חיצוני של חיים״.

• האם לדעתכם ישנו קשר בין דברי הרב שטיינזלץ ובין השיר ״חשבון נפש״? אם כן, מהו?

חשבון נפש לאומי – מבצע ״סדר חדש״ ומלחמת חרבות ברזל

נראה כי דברי הרב שטיינזלץ לוקחים אותנו ״קומה אחת למעלה״, שבה חשבון הנפש הוא לא (רק) חשבון על מעשים אלו ואחרים, אלא בחינה עקרונית של הערכים המנחים אותנו – כיחידים וכאומה. האם עקרונות אלו עדיין מקובלים עלינו? האם אנו הולכים ופועלים לאורם? אולי ״התבלבלנו בדרך״?

• אם אמרנו כי ימי סוף השנה ותחילת השנה החדשה הם הימים בהם האדם הפרטי עורך חשבון נפש – מתי לדעתכם הוא הזמן המתאים לאומה לבצע את חשבון הנפש שלה? מתי עליה לבחון את הערכים המנחים אותה?

נראה כי חשבון נפש לאומי מתרחש, לצערנו, בעיקר בעיתות משבר, כמו מלחמה – ובוודאי מלחמה שהתחילה באסון גדול כמו מלחמת חרבות ברזל. אך האמת היא, כי חשבון נפש יש לעשות תמיד – גם בהצלחות. תודה לאל ולצה״ל היו לנו במהלך המלחמה הצלחות כבירות מול חיזבאללה ואיראן.

לפני כשנה חיסלה ישראל את נסראללה אחד מהטרוריסטים הגדולים, שהטיל את חיתתו על ישראל במשך עשורים. (לעוד מידע על ארגון הטרור חיזבאללה, ניתן לעיין גם במערך השיעור אותו העלינו בעבר).

על המשמעיות ארוכת הטווח של חיסול נסראללה ראו כאן:

באחד מנאומיו המפורסמים, אותו נשא לאחר נסיגת ישראל מלבנון בשנת 2000, דימה נסראללה את ישראל והיהודים לקורי עכביש. הרעיון שעמד בבסיס דבריו הוא שהחברה הישראלית והצבא הישראלי נראים מבחינה חיצונית כחזקים, אולם בפועל הם חלשים ורעועים.

• האם לדעתכם צדק נסראללה בניתוח שלו את החברה הישראלית? נמקו דעתכם ובססו אותה על עובדות.
• מה לדעתכם גרם לכך שלאחר עשורים בהם ישראל נמנעה מפעולת החיסול של נסראללה, היא ביצעה זאת במהלך מלחמת חרבות ברזל?

לאורך מלחמת חרבות ברזל אנו עדים למצבים בהם ישראל מגלה תעוזה, אחדות ואומץ מול אוייב אכזר וקשה, ולעומתם מצבים בהם היא נמנעת מלפעול במלוא העוצמה מול אויבים חלשים יותר.

• מהן לדעתכם הסיבות לכך?
• האם הן קשורות לאותם ערכי-יסוד של החברה? אם כן – מהם ערכי היסוד? האם לדעתכם הבחירה בערכים אלו נכונה או שגויה? נמקו דבריכם.

• האם לדעתכם ישנם עוד דברים עליהם צריכה החברה הישראלית לערוך חשבון נפש? מה הם? נמקו דבריכם.

חשבון נפש פרטי וכיתתי – בפתחה של שנת לימודים חדשה

נראה כי גם פתיחתה של שנת לימודים חדשה היא הזדמנות לערוך ״חשבון נפש״ על מצב הלמידה והערכים החברתיים של כל פרט בכיתה, ושל הכיתה בכללה.

• האם ישנם דברים אותם ברצוננו לשפר בעצמנו לקראת שנה״ל החדשה? מה הם?
• האם ישנם דברים שעלינו לשפר ככיתה? מה הם?
• מה הם הערכים שאנו רוצים שינחו אותנו ככיתה במהלך השנה הקרובה? כיצד ננסה לגרום לכך שלא נסטה מן הדרך?
• הצעה: לתלות בכיתה מעין מסמך בו נפרט את הערכים על פיהם אנו רוצים לפעול ושעלו בדיון הכיתתי.

הפוסט שנה של "סדר חדש" הופיע לראשונה ב-חמ"ל מורים.